פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 246)

לפחות מצאנו פיתרון להעלים את יום ראשון

גם אם בשבוע הם לא ימי ראשון

הם ימי ראשון

כשיש חג באמצע שבוע יום שישי באותו שבוע מגיע לפני יום ראשון (השני)..

ואתה סומך עליו מספיק כדי לתת לו הסיסמא ושלא יקרא כלום כאן מהניק שלך

אמ

ושישנה את הסיסמא ואת המייל לשחזור סיסמא וזהו

לפתוח מייל עם ססמא בלתי אפשרית לזכירה ולרשום אותה על דף נייר(שילוב של סימנים אותיות גדולות קטנות מספרים ואיזה 20 תווים)

 

לשנות אותו למייל לשחזור

 

לשנות ססמא באותה צורה.

 

להתנתק מכל המכשירים שאתה נמצא בהם אוטומטית

 

ולזרוק את הנייר לפח או לאסלה

 

נגמר

 

בקש מצוות ההנהלה לשנות לך את הסיסמא 

 

יעשה לי הכי טוב

תודה לכולכם!

כי זה לא מאוד עוזר לי לא לחזור לכאן..

מעריך את ההחלטה וההבנה מה טוב לך.

בהצלחה בכל מעשיך הטובים וחג שמח

חג שמח!

הצחקת אותי נשמה. לי מחקו ניק עם אלפי הודעות .. כשרוצים הכל אפשרי תאמין לי


(מחקו גם ניקים עם עשרות ואולי אחד עם מאה ומשהו, זה בגלל שכמובן לדעת המנהלים ההתנהגות לא היתה ראויה, אבל מה הקשר לניק? אפשר רק לחסום)

אז בקיצור, הכל אפשרי רק צריך לרצות.

ראית מזה

כי בכל זאת חזרת

אני אקליט את המסך בשביל שתראה את כל הפעולות שלי אם תרצה.
אני מכיר את סוג ההתמכרויות האלו, ואם אני יכול לעשות משהו, פשוט שלח לי פרטי

נהנים רוצים לחלוק עם אחרים

מנסים לשכנע לאכול לא בריא

מאד לא מוצלח

לא מכל אחד.
זה הקטע, צריך לדעת איך ומתי לבקש.
ולמרות שיכולתי לחצות את הכביש ולקנות לעצמי, אנשים נענים בחיוב, ובשבילי זה הופך לתחביב רע חח.

חבל שאני אין ביכולתי לעשות כמעט כלום...

כמה מדרשים שזה על משה וכידוע הראב"ע פירש את זה על משה.

האבן עזרא פירש את זה על משה בגלל הקושי בפסוק "לפני מלך מלך לבני ישראל".

אני חושב שמדובר במשה

.........

יפות עם הגרוש😬
מחקתי את הכל בעיקרון, לא יודעת פתאום גיליתי כמה סרטונים שארית הפליטה חחחחח מצד אחד געגוע (נפרדנו באהבה) מצד שני לא היה לי טוב שם אז השלמה גדולה מאוד

בלי תגובות

מקוה שאת מוצאת מקום מצמיח לפרוק את הדברים האלה ולצמוח.

אין לי מה לומר, אבל שיהיו בשורות טובות בעז"ה.

בסוכות ההחלטה מתי ללכת לישון תלויה גם בסביבה.. יש כמה דברים לעשות אבל עושה אותם כי אני ער ולא ער כי צריך לעשות אותם.

מכירים את זה שבחור של שקית חלב נחתך בטעות חריץ והחלב משפריץ הצידה? אני תוהה אם נכון לקרוא לתופעה חלב עקום🤔

כי אנחנו חושדים שירד גשם עוד מעט ולא בטוחים מה לעשות

הכנות לשבת.
אפשר פוס משבת-חג-שבת-חג?

כי אין לי כח לקום להתקלח

כי ניק/ית החליטו שזה לגיטימי לצלצל אלי ב 01:36
🥴כשאני ישנה

לילה טוף

אולי חייג בטעות.
או שהפלאפון השתגע..

הכל בסדר 🤭

 

וזה לא היה אמור לפתוח דיון 

רק ציינתי שאני עייפה

זהו 

 

כי החופש שיבש את השעות שינה קצת (למרות שקמה בשעות סבירות לחלוטין ב"ה)

כי היה כיף

כי חזרתי מאוחר
היה כיף

כרגיל.. מה נעשה..
עכשיו פשוט חזרתי רק לכיוון הבית שלי.. ועדיין לא יכול לישון

היום פרסמו פה באתר סרטון חדש עליו

נחשף סרטון חדש של הרב אברהם שפירא זצ"ל | ערוץ ７

שביעית דרבנן: 14 שנים לפטירת ר' אברום | ערוץ ７

"ממלאים כרסם בפירות של ערבים"

הבחור שלח לו רשימת טיעונים על הישיבה הק' ודרכה, בכמה וכמה נושאים. ר' אברום הבטיח לו תשובה וישב לכתוב אכן מכתב ארוך, מפורט ומנומק. תענוג לקרוא... תאווה לעיניים, איזו בהירות, אלו טענות מחץ, איזה היקף ואיכות... השיב לו כדת וכראוי ואנחנו הרווחנו... מצער שאין עוד כאלו....

 

(בין הנושאים: ארץ ישראל, אהבת ישראל, אתחלתא דגאולה, גדלות באמונה ו"גדוילים באמונה (ו"השקפה"...)", הרבנות הראשית, הפגנות, כבוד ואהבת ת"ח ובני תורה, מעלת בני ישיבת מרכז הרב, היחס החרדי לתלמידי מרן הרב וההולכים בדרכו, שמירת הלשון, ועוד....)

 

זה המכתב, מומלץ מאוד מאוד לקרוא, ממש שמחת חג... מענה לדברי סכלות כנגד בני ישיבת "מרכז הרב" - מראה כהן גדול

(בתור אתר "מראה כהן" של הרב שי הירש. המוקדש כולו לזכרו, למורשתו ולתורתו של מרן זצ"ל)

איך שתיארת
בהחלט נהניתי

וברצינות

כל עוד זה לא באחריות שלך- לדעתי אין טעם לדון ולדוש בזה 

זה סתם יכול להכניס לפחדים.

וגם אם זה לא מכניס אותך לפחדים- זה סתם מיותר.

אם יקרה כאן מלחמת עולם נוספת נצטרך להתמודד עם מה שזה יביא

שזה אומר אולי להשלים עם זה שנראה זוועות ומוות

זה החיים.

כרגע ב"ה כדאי לנצל את הרגעים הטובים והיפים

 

די סביר שאם תהיה מלחמה סעודיה תהיה בסיס קדמי לפחות של חיל האוויר.
זו גם תהיה מלחמת סייבר ענקית, שאז המרחק פחות משנה.

אבל כמו ש @לב אוהב כתבה, זה לא באחריותך לדאוג לתקיפה. אם את רוצה לעשות משהו, יהיה לך יותר פשוט לדאוג לחוסן לאומי, ליצור אחדות ואמונה הדדית בעם כדי שלצהל ושאר כוחות הביטחון יהיה את הגב לפעול בכל הכח.

ובכ"ז הצלחנו להשמיד את הכור..
ב"ה יש לצהל הרבה יכולות.
אפשר גם להמריא ממדינות שכנות לאירן,
ואולי אפשר גם לתקוף עם צוללות..

באמת כמו שאמרת זו לא תהיה מלחמה רגילה

כי אנחנו במרחק של מאות ק"מ מהם, אז זו לא תהיה מלחמה עם שילוב של חיל רגלים כמו שהיו ברוב המלחמות הגדולות.

החזית של המלחמה תהיה בעיקר בהתקפות סייבר משמעותיות, ולצערנו לאיראן באמת יש מערך סייבר התקפתי חזק מאוד.

למזלנו, הם לא משתווים אלינו, אבל הם עדיין עלולים לעשות נזק.

מבחינת חיל האוויר, אין מה להשוות, אנחנו לוקחים אותם בקלות.

החשש הגדול הוא ארסנל הטילים שלהם, זו כבר תהיה באמת בעיה כי אנחנו בטווח שלהם וכנראה שיש להם עשרות אלפים כאלה.

אבל ב"ה גם לזה יש תשובה, עוד שנתיים-שלוש כשמיירטי הלייזר של רפאל יכנסו יותר לשימוש. 

כנראה שאפילו לא נצתרך יותר כיפות ברזל, אז נהיה במצב טוב.

אבל ממה שהבנתי יש כמה שנים עד אז, כי זה עדיין בשלבי פיתוח.

היום הוא מעל 1.90

אבל.. לא יודע.. אני הרגשתי שאני יותר גבוה לפני כמה ימים וזה אחרי שנים.. ואני 30

אז.. לא יודע

אחר כך גדלים זנב וקרניים.

ראיתי תמונות מחרידות

מלא קמחים כאלה של קמח קמח קמח, ולולב שמתלבלב לולב

מתופעות לוואי

יש תמונות של גופות שמתו כי לא התחסנו.
רוצה לראות?

כאלה שמד"א לא באו אליהם הביתה והציעו שוחד לכתוב שמתו מקורונה ולא מסרטן

מקווה בשבילך שלא תדבקי חלילה.

למה שהוא יורה למד"א לשחד אנשים בכסף שלו, הוא לא מנסה לייצור איזה רווח מהשבתת הכלכלה או משהו?

וממתי חולי סרטן סופניים מתים בבית שלהם ולא בבית החולים? ועוד מזמינים להם מד"א?

להאמין לאדם אקראי באינטרנט על פני כל הרפואה שעד היום סמכות עליה במאה אחוז.
ואם יש משהו שמשקיט אותי זה שיש חפיפה בין כל הקבוצות של ארץ שטוחה וחייזרים נתנו לנו טכנולוגיה וכו' לבין מכחישי קורונה.

מילה לא תשמעי ממני על זה..אבל לקחת תמונות מהאינטרנט בתור הוכחות זה לא משוואה. גם לצד השני יש מטבע לא פשוט בכלל.
יהי רצון שלא תדעי בע"ה מה עוברים חלק מהמחלימים חודשים ואפילו שנה+ אחרי "ההחלמה".
וזה לא משפטים באוויר. יש הרבה מחלימים שמחלקים את החיים שלהם לפני הקורונה ואחרי הקורונה
בע"ה שיהיה רק טוב לעם ישראל..

טחול מדובק על הראש

פשוט שיתקלחו וזהו😅

להפיק לקחים ומסקנות - הן מהצלחות והן מכשלונות.

אתה, לדוגמא, רוצה להתקדם במקום העבודה ופניות
למנהל, פעם ופעמיים, לא מביאות לתוצאות המיוחלות?
מחפשים לעבור מקום עבודה…

או שאם אתה סטודנט ולומד למבחנים, ובדיעבד מגלה שהיו בבחינה שאלות ממבחנים משנים קודמות - המסקנה ברורה… חשוב לעבור על מבחנים משנים קודמות בהתכוננות למבחנים…

סוף סוף אמרו חז"ל שחייב אדם לדרך על הטובה כשם שהוא מברך על הרעה. הקב"ה הוא שמנהיג את העולם ומביא לנו גם את הטוב וגם את מה שנראה לנו כרע.

כבר אמרו חז"ל חייב אדם לברך על הרכב כשם שהוא מברך על הטובה. סוף סוף הקב"ה מנהיג את כל העולם ומהיר לנו גם את הדברים הטובים וגם את הדברים שנראים כרעים, חלק מהאמונה שלנו זה לדעת שהכל לטובה.

אם אצתרף ללאומית ומיד אעזוב 

זה גם יתפוס?

גם מי שבכל זאת יחלה, ח״ו, בניגוד להבטחה, אין פרטים למי לבוא בתלונה על הפרת ההבטחה

סוכת המריבה במאה שערים: סניף קופ״ח נסגר מחשש לקריסה, המחוזי יכריע אם תפורק

בקיצור, מישהו בנה סוכה במאה שערים על פיגומים בגובה רב מעל סניף לאומית ואחרי התראות חוזרות על הסכנה לאומית פינו את הסניף מחשש לביטחון העובדים.

העיירה פינתה את הסוכה בסוף וזרקו עליהם חיתולים ואבנים.

כוחות משטרה ועיריית ירושלים פירקו סוכה לא חוקית בשכונת מאה שערים | ערוץ ７

 

לא הבנתי איך זאת אשמת לאומית, אבל ההבטחות המטופשות האלו כבר סטנדרט אצל קבוצות מסויימות.

הציבור עצמו לא *באמת* מאמין בזה.
זה לא שעכשיו באמת יעזבו בהמוניהם את לאומית.

אני חושב שאפילו תושבי מאה שערים עצמם ברובם מגיבים במשיכת כתפיים עד גיחוך לשלטים מהסגנון הזה.

איך לא הצליחו להגיע ל401 זקנים ומקובלים? לא ברור לי

מאשר משהו אמיתי

לפי מה שהבנתי הם רק סגרו את הסניף שלהם כדי לא להימחץ מתחת לפגע בנייה הזה, מי שפרק את הסוכה הייתה העירייה.

 

הם בכלל קולטים מה הבעיה עם הסוכה הזאת או שמבחינתם כל פעם שלא נותנים להם לעשות מה שבא להם זה "רדיפות דת"? (אגב נראה אותם שורדים ברדיפות דת אמיתיות של ברית המועצות או משהו)

לפני שהם בכלל פונים למוסדות מדינה כל שהם בנושאים כאלה ואחרים.

זה שלט של "למען יראו ויראו" גם לאחרים. לא ספציפית ללאומית

שלא יסכנו חיי אדם ואז לא יזמינו עליהם את הרשויות, זה מאוד פשוט.

 

מישהו צריך לתלות שלט מתחכם נגדי ליד.

בטח לאנשים כאן יהיו רעיונות.

המשיכו להתנהל בצורה מסכנת חיים במשך שנים רבות וזה לא הזיז לאף אחד מהעסקנים או הציבור.

כאן כבר צריך לרדת לרזולוציות של סוציולוגיה וניתוח המרכיב החברתי שלהם.

באופן כללי, קבוצות מיעוט אתניות בתוספת מעמד סוציואקונומי נמוך פחות מתייחסות בצורה מדעית לחיים.

לא מעניין אותם למשל מה מהנדס אומר. או מה רופא אומר. או מה פיזיקאי אומר.
אם מבנה מסויים נבנה שנה אחר שנה ולא קרה כלום עד עכשיו, אז לא יקרה כלום גם הלאה. ךא משנה כמה יתריעו.

זה לא רק לגבי חרדים.
זה גם לגבי קבוצות מיעוט אחרות.

מילא היית נותן הבטחה לחמש שנים הייתי שוקל...

חוץ מזה, זקן אחר, אמנם בני ברקי ולא ירושלמי, אף הוא הבטיח הבטחות:

גדול הדור מבטיח: "מי שיצביע ליהדות התורה לא יחלה בקורונה" - אקטואליק

חבל. ליצמן יכל להיות ראש הממשלה עכשיו.

אתם מדברים על הרב קנייבסקי נכון?

 

אבל לא יודע אם הוא באמת הבטיח או שסתם אמרו בשמו

 

@meir D

ומסדרים את המסכה

בדיוק כמו שעושים עם הטלית

 

 

אממה שאם מסכה נופלת זה ברכה, למה להרים שוב?! 

(סתםסתם)

שהמסכה תסתדר
אם המסכה נופלת - זה ברכה, אבל אם היא מגרדת, נכנסת לתוך הפה או תולשת את האוזן - זה ברכה לבטלה!

היום באמת לא קשה להשיג סרטים או ספרי נוער או להגיע לאתרים כלשהם (אני לא מדברת על דברים חמורים, כן?)
סינון במחשב זה לא מה שעוצר בסוף... ולפעמים זה בכלל מחברים/ חברות
פיקוח הורי זה לא אחריותי
אז איך צריכים להתנהג עם זה?
כאילו, מה אפשר להגיד לה?

שמתי לב שגם אחיין שלי שהוא בן 8 מתחיל לעבור את זה.. וזה ניכר באיך שהוא מדבר

 

זה תלוי בהשגחה של ההורים וכמה הם רציניים בנוגע לעניין הזה

או שהם פשוט חס ושלילה אדישים ומנחמים את עצמם ב "כל אחד עובר את זה"

 

לדעתי כן אפשר למנוע את זה או לפחות להפחית את החשיפה שזה גם משהו 

צריך להעסיק את הילד, שכל הזמן יהיה בעשייה.

חז"ל אומרים ששיעמום גורר עוון.

אם זה עובד על אדם מבוגר אז אין פלא שזה יעבוד על ילד תמים.

 

וכמובן בנוסף לזה יש עוד פתרונות יצירתיים, שלא יהיה לו טלווזיה או מחשב בחדר.

או שלא יישן לבד, וכמובן שיהיה סינון בכל המחשבים וכו.

אני בכלל חושב שילד עד גיל 13 לא אמור להיות לו סמאטפון

הסמארטפון הראשון שלי היה בערך בגיל 15 ועד אז "שרדתי" מצויין עם הנוקיה והסנייק שם חח

אם את רוצה לעשות אם זה משהו אז כדאי לך לנסות לתפוס אותה לשיחה רגועה, ואז לעבוד בכמה נקודות.:

להסביר לה בקצרה את הבעייתיות (בקצרה- כדי לא לצאת חופרת, או גרוע יותר- לחוצה מדי). ממקום משתף ולא ממקום מבקר.

כלומר- אפשר לתאר לה למשל תהליך שאת עברת, אפשר גם לתאר לה מה שאת רואה אצל אנשים בעולם. לתאר את ההזדהות עם המקום המתמודד. ומאידך גיסא- להבהיר שאת מצטערת על זה שהרחקת יותר מדי, ושאת חושבת שכדאי גם לה להתייחס ברצינות לשאלה איפה היא רוצה שיהיו הגבולות שלה, ואיך היא מבטיחה את זה לעצמה. כי אם היא לא תגדיר- אז כנראה היא תפגוש דברים שהיא לא היתה רוצה להגיע אליהם, ותתרגל לדברים שהיא לא היתה רוצה להתרגל אליהם. ואפילו אם חלק מזה עכשיו נראה נחמד- בעתיד היא תתאפס על עצמה ורוב הסיכויים שתצטער. אז שתחשוב על זה בכובד ראש.

דבר שני- להזמין אותה לדבר על זה באריכות אם היא מעוניינת.

 

דבר שלישי- להגיד לה שאם היא רוצה או תרצה בכל שלב לשתף או להיעזר (למשל בהצבת הגבולות, או אולי בפיקוח, וכדומה) אז היא מוזמנת.

ולהבהיר (במילים או בין השורות) שאת נותנת בה אמון, ושאם היא לא מעוניינת בהתערבות- אז את לא תתערבי, ושאם היא תרצה שתתערבי במשהו מסוים- אז את תשתדלי לעזור לה בזה, בלי להתערב מעבר לזה.

ולהבהיר שיש לך אמון בה. שאת מאמינה בה וסומכת עליה ועל הגבולות שלה. אלא שגם כשמישהו לא רוצה שישגיחו ויעיקו עליו, זה תמיד טוב שהוא יודע שאם הוא ירצה- יש מישהו שמוכן להושיט לו יד. כשאתה סומך על מישהו אתה נותן לו את האחריות. כשאתה נותן לו אחריות אתה נותן לו עול. את לא הולכת להכריח אותה לעזור לה עם העול שלה, אלא מציעה לה עזרה- אם היא תרצה ולפי התנאים שלה. כמובן, שבתוך זה כדאי להסביר שהעול הזה הוא עול שמנסיונך ומחכמת החיים שלך את יודעת שהוא לא פשוט להתמודדות, ושהרבה אנשים (אולי גם את) היו שמחים להתמודד איתו טוב יותר מאיך שהתמודדו איתו.

 

 

לדעתי הבעיה היא שמסתכלים על כל נושא האישות בפני עצמו. בגלל שהמעשה הוא מעשה צנוע, נוצרה גישה שכל מה שקשור למעשה גם כן צריך להיות צנוע. נוצרה תחושה שדיבור על הנושא, גם אם לצורך ממשי, הוא לא ראוי ואפילו אסור. קשה לי לראות איך זה יוצא מהתורה. אנסה להסביר.

בכללי בנושא טהרת המשפחה יש את הגישה האשכנזית והגישה הספרדית. ממה שהבנתי אצל האשכנזים הבעל בקושי מודע לתהליך, לעומת הספרדים שלצורך הדוגמה, הבעל הוא זה שהולך לשאול את הרב כשיש ספק.
תדמייני עכשיו את עמ"י מתנהל על פי הלכות טומאה וטהרה. אם נאמץ את הגישה האשכנזית, איך יהיה אפשר להימנע מטומאת זבה (אם לא יבטלו את תקנת רבי זירא)? יש דעות שמספיק שאישה נידה עולה לאוטובוס, וכבר כולם טמאים מטומאת היסט. בלי מודעות זה פשוט לא אפשרי לקיים חיי טהרה, בטח שלא בעולם המודרני. לא תוכל להיווצר מודעות אם כל מה שקשור לאישות, כולל תהליכים ביולוגיים טבעיים, יהיו כמעט בגדר טאבו.
דוגמה קטנה, באתיופיה שמרו על דיני טומאה וטהרה מסויימים (לא ממש הייתה להם תושב"ע, אז יש שוני). לנשים נידות הייתה בקתה מוגדרת ששם הן היו עד שטבלו, ואז חזרו לבית שבו היו כלים טהורים. במצב כזה ברור שיש מודעות. אי-אפשר ולא נכון להסתיר את הסיבה שאמא יוצאת מהבית לכמה ימים כל חודש.

אם אנחנו שואפים לחיי קדושה וטהרה, צריך למצוא את הדרך להעלות את הנושא למודעות כבר מגיל קטן. אולי אפילו מהגן. זה לא כל כך הזוי, כל ילד רואה איך מחליפים לאח הקטן שלו טיטול ושיש הבדל בין אח שלו לאחות שלו. כל ילד יודע שברית מילה עושים רק לבנים.
במקום שמעשה האישות יהיה העיקר וכל השאר טפל, צריך למצוא את הדרך להפוך את הטהרה לעיקר. כשהטהרה היא הכותרת הראשית, תהליכים ביולוגיים הם הכותרת המשנית הראשונה, חיי אישות באים הרבה יותר מאוחר ונתפסים כחלק ממכלול שלם, לא כנושא בפני עצמו.
כשיש פתיחות לדבר על טהרה, כשיש תחושת מחויבות לשיח בנושא, כי אחרת כולנו ניטמא, יהיה יותר קל לדבר גם על נושא האישות. אם ילד בן 13 מתפדח להגיד לאבא שלו שקרה לו הלילה משהו מוזר, כי הוא מרגיש שמשהו בו לא בסדר, כי לא לימדו אותו כבר בגיל 10 על תהליך הרביה בגבר, פשוט אין סיכוי שכשהוא יתקל במשהו לא צנוע הוא יגיד משהו. לעומת זאת, אם אמא תלמד את הבת שלה שגבר נטמא כי ככה וככה ואישה נטמאת כי ככה וככה, ושאם משלבים בין השניים ילד יכול להיוולד, אמא שלה תהיה הראשונה שהיא תפנה אליה אם היא תחשף ליחסי אישות לא תקינים.

ברור שיש דרך ארוכה לעבור. רק עכשיו שברתי את הראש בלחשוב באיזה ביטויים להשתמש כדי שזה יהיה מתאים לשני המינים בסביבה פתוחה כמו אינטרנט. הדור שלנו "אבוד" במובן מסויים, הוא נחשף לתכנים בגיל מוקדם, בלי הכנה, ובעוצמה גבוהה. נלחמים עם סינון, אבל כל הגישה היא מראש לא אפשרית.

לשאלתך, מה את יכולה לעשות בקשר לאחותך? תכלס זה תלוי בטיב הקשר שלך איתה. בת כמה היא בכלל? בכל מקרה, לדעתי עדיף להגיד לה שאת רוצה לוודא שהיא מודעת לאיך הגוף שלה עובד (כי את חושבת שלך הסבירו לא נכון, או תרוץ סביר אחר) ומשם להתקדם ל"בימינו החשיפה לפורנוגרפיה מתחילה מגיל צעיר" או משהו בסגנון, מאשר ישר להגיד לה "את נחשפת לתוכן אסור, תפסיקי". אני חושב שעדיף להציג את זה כאילו את משתפת אותה בדברים ששמעת על העולם, ולא ליצור תחושה שאת מרגלת אחריה.


הכותב חסר ניסיון בתחום, עדיף להתיעץ אם אנשים שמבינים (למכון פוע"ה יש הרצאות בנושא, ומן הסתם לעזים בקדושה יש תוכנית חינוכית כלשהי).

נעים להכיר.
ועם חינוך טוב, זה נעשה בגבולות נורמליים. ובהמשך מגיע למקום טוב מבפנים

אני מנסה פחות להילחם בחושך
ויותר להוסיף אור, לקרוא סיפורי צדיקים, לעסוק בפעילויות של קדושה להתחזק בנושאים אחרים כמו לשון הרע או צניעות

הפתרון היחיד שמאפשר לשמר הכל הוא סגירות מוחלטת ופיקוח הדוק על מה שנכנס

יש אנשים שחיים כך עד גיל מסוים, לפעמים הרבה שנים. לפעמים כל החיים אבל זה די נדיר, כי היום כמעט כל אחד בסוף משתמש באינטרנט או נפגש עם אנשים מחוץ לקבוצה הסגורה שלו.

 

דבר אחד שבעיני מועיל הוא הפיתוח של התודעה "אצלנו זה לא כך" - אנחנו לא מדברים בשפה לא נקיה, אנחנו לא מתלבשים בצורה כזאת.. זה יכול לתת לפחות ריחוק תודעתי

בקשר למודעות שזה לא טוב- אני חושבת שיש לה ואני לא צריכה להסביר (היא בעצמה אמרה לי שמאז שיש לה מחשב נהרסה לה הילדות והיא רק בת 13)
הבעיה שפתאום נפל לי האסימון שזה בעצם די אשמתי... הייתי צריכה לפקח על עצמי, לא להזכר כשאני רואה את זה מבחוץ. אם היא רגילה שרואים סרטים כמעט חופשי בבית למה שהיא לא תעשה את אותו דבר...
ידוע שזה לא טוב לראות משהו לא צנוע אבל איפה היא רואה שבודקים טוב ושממש אכפת מזה? בעצם אני צריכה לחשוב על כללים מסויימים בשביל לפקח ולהתנהל עם זה אפילו עם עצמי קודם..🤦🏻‍♀️ כי אני הדוסית של הבית
והבעיה השניה היא שאין תעסוקה... יש לה המון זמן פנוי, מה היא יכולה לעשות בינתיים במקום? ניסיתי להציע לה התנדבות אבל אני בספק אם היא תלך על זה

סליחה על השיגוע ותודה על מה שכתבתם

זה חשוב מאוד

ותאמרי  לה שגיל 13 זה ממש לא מאוחר מדיי לשנות דברים

של העניין.

מה יוצר עניין אצל בנאדם? במה בנאדם מתעניין ובמה לא?

במה כדאי לתת אמון ובמה לא?

 

באמת לא בטוח שאת צריכה לשאול את עצמך איך את עוצרת את זה.

הקב"ה נתן בחירה חופשית ואם זה תחת תחום אחריותה, עם כל הכאב - כדאי לשחרר.

 

אם ביחסים בניכם את רואה שיש לך אפשרות לתת לה משהו שהיא תסכים לשמוע/לקבל, אז לכי על זה. אם לא - אז לא.

גם עמדה ביקורתית היא עמדה לא מוצלחת לבוא אליה.

עמדה של "מה מעניין אותך? אני אחותך ואכפתית לי ממך ורוצה לשתף אותך ואשמח לשמע" היא יותר שלימה.

זה עדין. את יודעת אם שייך או לא.

מעט סור מרע והרבה עשה טוב, ובהיפוך.

למלא את החיים, את הלב, את היום ואת הרצונות בטוב, בעשייה ברוכה ומספקת. לאחר מכן להתעסק מעט בהגבלות נצרכות בשביל שהאור יוכל להחזיק בכלים היטב. ולשחרר, לתת גם ליפול חלילה.

 

זו דרך דרך אחת, חינוך חסידי אולי.

וצריך להאריך המון כיצד ובכלל. אך אולי רק לשם הכיוון.

ובי הרבה הזדהות על השאלה.

אבל זה ידרוש הרבה מאמץ כדי שיתבצע...
היא ב"ה עוזרת בבית הרבה, וגם מבלה עם חברות ועדיין יש לה מליון זמן פנוי. אני לא נגד זמן פנוי אבל כל הספרים והסרטים מקולקלים וזה כמעט מעבר לתחום השליטה שלנו לנהל את זה...
התנדבות- היא לא תלך לזה לבד
מה עוד יכול להיות עשייה ברוכה?

אני לא מכוון למעשה כזה או אחר, אלא לדרך.

אולי אפשר לומר דרך של מעשים.

 

לכל אחד מתאימה עשייה מסוג שונה ;

לאחד עשייה פרטית תהיה מדויקת יותר - לימוד תחומי עניין נוספים, השקעה והעמקה יוצאת דופן בתחומי עניין קיימים, התעסקות בכתיבה וקריאה, בתפילות, לימוד תורה או נגינה. תחביבים למניהם נכנסים גם הם לרשימה ועוד...

לשני עשייה כללית תתן מענה יותר מגדל - עזרה בבית, למשפחה או לחברות, התנדבויות מסוגיה המגוונים, הרמת או השתתפות בפרוייקטים שונים, חיזוק אידיאל או ערך כזה או אחר, יישוב הארץ, חיזוק העם, לימוד תורה מגדל, פוליטיקה יהודית, משפט עברי ועוד ועוד.

ובעצם, כל מעשה שמשפיע טוב ונותן כוחות או ערך מוסף וגורם לסיפוק, ככול הנראה יעלים את הצורך למלא את החלל הנפשי בכל אלו.

 

אך לא בהכרח צריך למצוא מעשה. זה אולי תפקידה.

תפקיד המחנך, אולי, הוא למלא את הרצונות, את החיים והלב לרצות לפעול ולתת כלים להצליח בכך. לרצות להשקיע מעט יותר ולקבל תמורה טובה וגדולה לאין ערוך. 

 

איך יוצרים רצונות? איך גורמים לעיני האחר לברוק?

זה בטח מתחיל בנו (: וממשיך בתורת חינוך ענקית מאין כמוה...

קושי גדול אכן דורש פתרון אמיץ ומלא השקעה,

ואני הרי רק נתתי כיוון ~

תודה רבה על התשובה
אתה בעצם אומר שצריך לעורר את הרצון לעשייה ואז היא תקרה מאליה ע"י שאדם יתפוס את ההזדמנויות האלה בחיים להוציא את הרצון הטוב שלו לפועל... נכון?

אינני יודע אם היא תקרה מאליה, זו הרי בחירתה ואיננו רוצים לשלול את הדבר החשוב באדם ממנה. אך הסיכוי לממש את המעשים והרצונות הטובים ללא ספק יקפוץ משמעותית.

רצוננו, כמו שאמרת, לעורר את הרצון ולתת כלים בשביל לממש אותו. מכאן אני מאמין שתהיה לה בחירה נוכחת יותר בין המעשה הטוב, הנכון והמספק ולזה שאינו. אולי היא תכשל פה ושם, אבל את האור שהדלקת כבר לא ניתן לכבות. 

מי ידליק את האור אצלי...

לפעמים אני רואה מלא מקרים שהייתי רוצה לעזור אבל בלב כואב אני מתעלמת כי אני יודעת שאין לי את היכולת למרות הרצון
או שאני עושה משהו לא בסדר ואני רואה שאחרים לומדים ממני וזה חילול השם והשפעה רעה ומי יתקן את זה אבל אני פשוט לא מסוגלת להתעלות מעל זה עדיין, לא מסוגלת לעשות מה שצריך
יש לי עוד דרך

וכל עוד הוא דולק...
כבר אין מדובר כאן על אחותך ~

יש איזון שכזה בין שני הדרכים, כאשר האחת היא זו שמציבה תמיד גבול לעצמה ע"פ כוחותיה, או לפחות מה שנראה בעיניה כגובה כוחותיה, והשניה דווקא שואפת לתת ולעשות יותר ויותר, דווקא מתוך כך מתמלאים בכוחות חדשים.

כמו הסיפור החסידי הידוע על החסיד והעז, אך אולי ראוי יותר לספר את הסיפור על הרב עדין אבן ישראל זכר צדיק לברכה. הרב כידוע פעל, עשה, חינך, לימד וכתב בכמות ואיכות נדירה וכל הפרוייקטים העצומים שאבו ממנו כוחות אדירים. רק לשם הכיוון, תלמוד שטיינזלץ לקח 45 שנים לסיים...
בשלב מסוים הרב הבין שהעומס מכריע אותו ומעל לכוחותיו, וכתב שאלה לרבי מלובביץ' - על מה לוותר? הרבי ענה, להמשיך בכל הקיים, ולהוסיף עוד כמה דברים. תשובתו האחרונה של הרבי לרב.

הצד הזה הוא צד בו הטוב שאנו עושים כביכול מעל יכולתנו, מגלה לנו שבאמת טעינו בהערכה הפנימית והכוחות שלנו גדולים הרבה יותר. ובעיקר הוא נותן בנו סיפוק ומעורר בנו כוחות עמוקים וחדשים לפעול עוד יותר.

היכן האיזון בין שניהם? שאלת השאלות. רק הצד הזה קיים גם הוא בעיניי.
עם זאת, כל עוד יש כיוון, דרך והתקדמות - אנחנו במקום נפלא ממש.

פחההה....

אתה מן הסתם לא יודע, שברגע שאתה ממשיך לנסות "לחנך", כדי לעבור "בדווקא" על ידי תחפושת על הדברים שכתבתי - הרי אתה בוודאות לא יודע מה מסמל למשל, העדה התימנית, בחכמה העמוקה על פי הבנת הידע בתפיסה האלוהית כפי שאני יודע.

ובכן, מוטב תלמד לא להתגאות במה שאתה לא מבין.....

פח,חח,ח,חח.....

לעצור את זה.
התמימות בימינו יותר מתבטאת ביכולת להתעלות מעל כל הזוהמה וללכת בדרך של ה', להאמין ולבטוח בו בכל לבנו ובדרך של המצוות שהוא התווה לנו.
התמים מציב את החזון האלוהי מול החזון הבהמי, בלי להתעלם מהעולם החיצון.

אם גם במה שתלוי בך אתה לא מנסה להילחם אז זאת באמת מלחמה אבודה
בעיניי מה שאתה אומר זה סוג של לוותר על צד מסויים כי הוא קשה מדי ולהילחם בצדדים אחרים

מה שהוא יפעל עלינו, אז הוא יפעל, אבל לנו יש את היתרון שאנחנו הולכים בדרך של הטוב.

אפילו אנשי להב''ה אומרים שבנות תמימות נופלות לרשת של ערבים יותר בקלות.
עדיף לגלות דברים בספר או סרט ולא מניסיון מר.
את יכולה להתעניין במה היא צופה או קוראת, לחוות דעה .

המטרה היא לא "לא לדעת", אדם ששומר על עצמו צריך מידה מסויימת של תמימות אבל גם מידה מסויימת של זהירות ופיקחות ואם את שואלת אותי עדיף שתהיה יותר תמימות. חוץ מזה ששומעים על דברים גם בלי לראות אותם בעיניים.

יש דברים שצריכים לספר. נגיד, גיליתי שיש בנות שלא מבינות שאף אחד לא יקנה להן מאה ורדים סתם. צריך להסביר את זה לפני ולא אחרי.

(והמקור שלי- גם הרב בזאנסון הציע עצה כזאת למישהו עם שאלה דומה...)

הכי טוב שאת יכולה לעשות זה... כמה שיותר לשמח אותה. כשאדם שמח הוא לא צריך את כל השטויות האלה. המצב הבריא של הנפש זה כשהיא שמחה לכן אם תצליחי לשמח אותה אז יהיו לה רגעים של שפיות ואולי אז היא תצליח להבין את הנזקים שזה גורם לה..

אם יש ביניכן קשר טוב אז  הייתי מציע שתקחי את זה בתור הזדמנות לקבוע איתה חברותא בספר שלא קשור ישירות לנושא הנ"ל כמו שמצינו ברבי עקיבא שראה פעם שחברו הטוב רבי טרפון לא מקפיד מספיק במצוות הצדקה.. אזי, כדי שלא לפגוע בו בתוכחה ישירה, הציע לו רבי עקיבא חברותא ב... ספר תהילים! וכשהגיעו ל"פיזר נתן לאביונים" הבין רבי טרפון את הרמז של ר' עקיבא ושמח מאוד שהוכיחו בלי לביישו.

אם כן הייתי ממליץ שתתחזקו ביחד ועם הזמן לדעתי זה יקרה באופן טבעי שתוכלו לדבר על זה, רק בלי ללחוץ ובלי לדחוק את השעה.

בינתיים- תפילה תפילה ועוד תפילה כי היא ממש לא היחידה ובעזרת ה' שה' יציל את כולם..

ללמוד איתה ביחד רעיון מדהים לא חשבתי עליו
אבל אני בספק אם היא תזרום היא לא תבין מה קרה לי תחשוב שאני על איזה סם😅

את יכולה להגיד שהחלטת להתחזק

אני אחפש משהו שמעניין אותה... אם אתה מכיר ספר מחזק אבל קליל, מצחיק אפילו, אני אשמח לרעיונות!!
תודה רבה!

-"אומץ" של הרב בזאנסון. (ובכללי כל הספרים של הרב בזאנסון, חוץ מ"מסילת הקשרים" שהוא יותר עיוני.)

-"משיבת נפש" ר' נתן מברסלב , "עצות המבוארות" רבי שמשון בארסקי (קצת יותר כבד, אולי לא ככ מתאים..)

- "בגן האמונה", "בשדה יער", "בגן החכמה" הרב ארוש. פשוט ועממי 

- "מסע" הרב ארז משה דורון ובכללי כמעט כל הספרים שלו מתאימים 

כי זה לא הטבע שלנו, הטבע הוא פרא והוא חסר מעצורים ןהגבלות והתורה בהחלט מלמדת אותנו לשלוט בטבע, לשלוט ביצר.
שוב.
זה ה ט ב ע
היא ואת לא מוזרות, זה הגיוני וטבעי.

לדעתי הדרך לעצור היא לא לעצור, אלא להבין.
בן אדם שאת עוצרת אותן ממשהו הוא בדווקא ילך לדבר הזה, וכל שכן בחורה צעירה.
צריך ללמד אותה למה טוב לנו לשלוט על עצמנו. למה
מ ש ת ל ם לה לשמור על עצמה

שהיא כנראה התרגלה לראות לא צנוע ולכן זה הרף שלה וזה נורת אזהרה שזה לא ידרדר..
פשוט פתאום נפל לי האסימון שהיא מסכנה שיש לה אפשרות גישה לדברים כאלה ואנחנו צריכים להבהיר אולי בבית את הערכים שלנו מחדש, לכולנו

אם היא בחורה של פילוסופיה, הייתי נכנסת איתה לשיחה עמוקה על זה...

אבל יש את הגיל הזה...

ואם.. אז כאשר שמתבגרים, יוצאים מזה לבד, בלי מאמץ, פשוט רוצים לצאת. ואין דבר העומד בפני הכח הזה.

התפילות לטובתנו(:
הרפו ודעו כי אנכי א-להים..

ב"ה
ממתק (וירטואלי) ליום הכיפורים תשפ"ב
השעה 11 בלילה אני יושב בבית חב"ד בבנגקוק, נכנס בחור כבן 40 ומבקש לשוחח איתי, "אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות בבקשה, אך לפני כן אספר לך קצת על עצמי, אני רופא בחדר מיון באחד מבתי הרפואה בתל אביב, עובד קשה מאוד ולאחרונה הפכתי להיות אדם עצבני מאוד בגלל חוסר השינה והעבודה הקשה, ביקשתי לקחת חופש כדי להירגע קצת ואישרו לי שבועיים, איך נרגעים בשבועיים? חבר הציע לי "סע לתאילנד תעשה קורס ויפאסנה (מדיטציה של שתיקה עשרה ימים)"
הגעתי היום לבנגקוק, נפגשתי עם הנזיר שהסביר לי על הקורס ואז לקח אותי לראות את האולם שבו עושים את המדיטציה, מיד כשנכנסתי ראיתי בקדמת האולם פסל גדול של בודהה, פניתי לאחור ואמרתי לו שאחזור מחר לסכם סופית את השתתפותי בקורס, יצאתי מהמקדש וחיפשתי את בית חב"ד כדי לשאול רב אם זה בסדר, אמרתי לך שיש לי שתי שאלות אתחיל דווקא מהשניה "תגיד אני נורמלי?" לתמיהתי הבחור מסביר "תבין כבוד הרב אנחנו בבית ממש לא דתיים, לא שומרים כלום, פתאום אני מוצא את עצמי כבר חצי שעה מחפש רב כדי לשאול שאלה הלכתית, מאיפה זה בא לי?
הראיתי לו שבספר התניא כתוב הסיפור שלו, בעל התניא כותב שיהודי אינו יכול להיפרד מאלוקים אלא שבכל עבירה שהוא עושה הוא אומר לעצמו אני בסדר אבל לכל אחד יש את הנקודה שכשיגיע אליה ירגיש שבזה הוא נפרד מאלוקים ועל זה לא יהיה מסוגל לעבור, אצל אחד זה ברית מילה, אצל האחר זה ליל הסדר ואצל השלישי רק כשיגיע לעבודה זרה ממש פתאום יתעורר.
הרופא ממש התרגש לשמוע את זה ואמר לי "בחיים לא חשבתי שיש בי איזשהו קשר לקב"ה אבל מסתבר שעמוק בפנים הוא קיים..."
בחסידות מוסבר איך זה שביום הכיפורים פתאום נמחלים לנו העוונות, איך סתם יום בלוח השנה יכול לכפר על עוונות? אלא שביום יום הקשר שלנו עם הקב"ה הוא באמצעות מצוות שאני מקיים אך ביום הכיפורים מתגלה הקשר הפנימי שקיים בין יהודי לקב"ה, מה שנקרא עצם הנפש של יהודי, אותו ניצוץ פנימי קיים אצל כל אחד מאתנו רק שלפעמים הוא מכוסה בקליפה ורק מצבים קיצוניים מגלים אותו, וביום הכיפורים זה מתגלה אצל כל יהודי.
התפילה שפותחת את צום יום הכיפורים היא תפילת כל נדרי, כולנו מגיעים לבית הכנסת בהתרגשות להתפלל מעומק לבנו אך אם נקשיב למילים של כל נדרי נראה שבסך הכל מדובר בהתרת נדרים ולא מובן למה זו התפילה שנבחרה לפתוח את תפילות היום הקדוש?
אלא, כשיהודי מגיע ביום הכיפורים לבית הכנסת ומתעורר בו הניצוץ הפנימי הוא מיד רוצה להחליט החלטות טובות לכל השנה, אך מיד היצר קופץ ואומר לו "הי תיזהר שלא תיקח על עצמיך דברים שלא תעמוד בהם ותעבור על נדריך" כאן מכינים לו מיד את התשובה "אל תדאג מיד בכניסת הצום אנחנו מבטלים את הנדרים ועכשיו אתה יכול להיות רגוע ולקבל החלטות טובות גם אם זה יהיה בלי נדר בטוח שכוחו של היום הגדול יסייע בידיך לעמוד בהחלטות הטובות.
אני מאחל לכל אחד ואחת מאתנו שנשכיל להחליט ביום המיוחד הזה לפחות החלטה על עוד מצווה אחת שנוסיף בשנה הקרובה ובזכות ההחלטות הטובות של כולנו נזכה להיחתם לחיים טובים כל אחד בענייניו הפרטיים וכולנו יחד כעם לגאולה אמתית ושלימה.
גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד

*בס"ד*
*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' תשרי*

*יום הכיפורים - הוידוי המשלים*

עומדים אנו לפני היום הגדול בשנה, יום הכיפורים. ביום הזה אנו אומרים את הוידוי הגדול, אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, וכו...

ביום הזה אנו מזכירים את הדברים הפחות טובים שעשינו, את אלו שאנו צריכים לתקן.

הרב בנימין הולצמן נתן לנו נקודות של אור, וכתב את ה"וידוי המשלים" - וידוי שבו נראה את הדברים הטובים שעשינו השנה, כדי שנתחזק נפשית, כדי שתהיה בנו תקווה, שבעזרת ה' בורא עולם יחתום אותנו לשנה טובה ומוצלחת.

וכך כתב הרב בנימין הולצמן:

"אהבנו, בכינו, גמלנו, דיברנו יופי, האמנו והשתדלנו, זכרנו, חיבקנו, טעמנו ספר, יצרנו, כמהנו, לחמנו עבור הצדק, מיצינו את הטוב, ניסינו, סרנו לראות, עשינו את אשר ציוויתנו, פרשנו, צדקנו לפעמים, קראנו בשמך, 
רצינו, שמחנו, תמכנו".

כל אדם יכול לכתוב לעצמו את ה"וידוי המשלים" שלו, לראות את הדברים הטובים שעשה, ליקר אותם בעיניו, ובכך להעצים את הנפש שלו לקראת היום הגדול.

כתב הרב קוק בספרו עין אי"ה: "כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העוונות… כך גם כן בוידוי המצוות, למען ישמח בהם בלבבו, ויחזק אורחות חייו בדרך ה'".

לעיתים אנו יוצרים את הסביבה שלנו על ידי המעשים שלנו, מזלזלים בעצמנו, בהישגים שלנו, במעשים שלנו ויוצרים סביבה שחושבת עלינו בדיוק כפי שאנו פירסמנו את עצמנו.

ככל שנייקר את עצמנו, את המקום שלנו, את המעשים הטובים שלנו, לא מתוך גאווה אלא מתוך הערכה עצמית, כך יעריכו גם אותנו, ככל שנסגל לנו מודעות עצמית גבוהה, כך תמיד נוכל להתקדם ולהצליח יותר.

לעיתים אנו פועלים הפוך מייאשים את עצמנו, מלקים את עצמנו ומורידים אותנו למטה בלי חבל הצלה.

גם אם הנך אדם פשוט ביותר, אתה שווה הון, לא עושרך, עבודתך, השכלתך הם אלו שיעשו אותך לטוב יותר, אהוב יותר ומצליח יותר, דווקא אם תיצור לעצמך שם טוב, שמחה וראייה טובה על עצמך וסביבתך תוכל להגיע למקומות טובים יותר, ממך ילמדו ויעשו, תזכה לילדים הרוצים לחקות אותך, לסביבה המחפשת להיות סביבך, לאבא שבשמים שרוצה להעניק דווקא לך...

תייקר את מי ומה שאתה, יש בך ולך המון דברים טובים, רק תוציא אותם החוצה, תבליט אותם, וממך יראו וילמדו...

אתה יכול להיות עמוד הפירסום הכי מאיר, תפרסם את עצמך באמצעות מעשיך הטובים, תכונותיך המיוחדות, תאיר את עצמך ותתן אור גם לאחרים להאיר לפחות... כמוך...

ביום הזה תאיר את עצמך, את מעשיך הטובים, תכתוב לך ה"וידוי המשלים", את הסנגורים שיעדו עליך רק טוב, בדרך לחתימה טובה... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)

*יום טוב, גמר חתימה ✍️ טובה ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים. אמן!*     

*זמני כניסת ויציאת יום הכיפורים:*
                                
ירושלים     - 19.21-18.09
תל אביב    - 19.22-18.24
חיפה         - 19.22-18.16
באר שבע  - 19.22-18.16
צפת          - 19.22-18.17
אילת         - 19.22-18.18

תסבירי לי בבקשה:
רופא, בחדר מיון? "המליצו לו ללכת לקורס בתאילנד (של שתיקה, לדברי הטוען), והוא הלך". והוא בעצם לא היה רופא המוטל בשאלה, הוא היה "רופא באחד מבתי הרפואה בתל אביב". אני מודה, שעד היום לא שמעתי אפילו על בית רפואה אחד בתל אביב. והרופא היה צריך "ייעוץ", באופן פתאומי - השאלה החשובה ביותר שלו, הייתה לשאול את הרב "שאלה פסיכולוגית", שתוכנה הוא, לדברי הכותב "איך קורה שרופא שנסע לתאילנד מחליט לשאול רב שאלה הלכתית בענייני עבודה זרה או בענייני הבלי דרכי האמורי"

נ.ב. החידוש שכתוב בסוף, בעניין ביאור של "כל נדרי", הוא כמובן חידוש שלי - הרי כל הרבנים האלה רובם ככולם גנבים בכל מה שקשור לחידושי תורה שנתחדשו על ידי אנשים שאינם אהובים להם - חידושי תורה, הסברים, שיטות התנהגות, זהירות, חכמה, זריזות, וכולי. אחר כך הם זורקים את מי שאמר את החידוש, ומשאירים אותו רק כדי לצפות להכניע אותו תחתיהם "כי להם יש את החוכמה האמיתית".

הרי החב"דניק ההוא, שבגללו המציאו את הסיפור שהבאת פה. החב"דניק ההוא אפילו לא חשב לרגע שהוא צריך להתייחס אליי בצורה אנושית. הוא לא חשב לרגע, שיש חשיבות למילים שאני אומר "פיקוח נפש". הוא העדיף שכל העולם יסתובב סביב השנאה סביבי - שנוצרה בדיוק בגלל אנשים כמוהו - והעיקר מבחינתו, שאני - אדם ישר ןהגון - שהוא מעוניין לזרוק לפח, או לכל הרוחות, או ווטאבר לפי המצאות גיהנום שהם יודעים להגדיר בכל מיני דרכים - העיקר מבחינתו שאני אהיה מורחק מיחס, מהוגנות, מכל זכות שהיא - העיקר אחר כך הוא הולך ומפרסם ברבים את ה"נס" הגדול, שיש פה בחור, שלדעתו של החב"דניק - הבחור הזה "קצת חוזר בתשובה", ויש לו "ניסים" שהוא יספר עליהם רק בכפוף לדעתו של החב"דניק הגאוותן, כדי שחס וחלילה לא יהיה כבוד לבן אדם שאולי אינו תומך מספיק בחב"ד או בחרדים, או ווטאבר. וגם שהוא - והם - יבינו את הטעות - הם לא יחזרו בהם - אלא יסובבו את כולם להסביר, שבעצם עכשיו צריך רק לנהוג "משנה זהירות", כדי שהדברים הרעים שהחב"דניק וחבריו החרדים עושים,שלא יזיקו לאף ציפורן של חב"דניק או חרדי, חס וחלילה. ולכן צריך, בעצם, לדעתו, לחזק את השנאה, לספר סיפורים הזויים שלא היו ולא נבראו,לספר סיפורים שכן היו - בצורה מעוותת לחלוטין, ולהרוס את העולם כולו בשם מה שהוא מחשיב ל"אהבת האלוהים" שהוא קנה אותה בכסף רב של גאווה אינסופית, שמי האיש הטיפש והבזוי שחושב שיש לו זכות להביע דעה בנושא. "בעל המאה הוא בעל הדעה".

"טוב, תראי, ביורוקרטיה זה בעיה, מה לעשות."
"וואי, איך ההוא בגד בך, והוא עוד מאשים איזה חב"דניק תמים? במילים כאלה חריפות? איזה בן אדם, וואי וואי. תאמיני לי, כמה מסכן מי שאין לו מידות טובות. כמה מסכן מי שלא למד תורה. כמה מסכן וכו'. כמה מסכן וכו'. כמה מסכן וכו'. רק רחמנות, טקס קצר של רחמנות, ומייד אחר כך לזרוק אותו - ואותך - הלאה. אנחנו ממהרים! אנחנו עסוקים! עסוקים בלעשות הרבה מצוות. בלמלא את העולם כולו בתורה וקדושה, וטוב אמיתי ו"ממתקים לשבת", כמו שמופיע בכותרת של מה שהבאת

וְאַתָּה בֶן-אָדָם אַל-תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ, וְאֶל-עַקְרַבִּים, אַתָּה יוֹשֵׁב: מִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל-תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. ז וְדִבַּרְתָּ אֶת-דְּבָרַי אֲלֵיהֶם, אִם-יִשְׁמְעוּ וְאִם-יֶחְדָּלוּ: כִּי מְרִי, הֵמָּה. {פ}
ח וְאַתָּה בֶן-אָדָם, שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ--אַל-תְּהִי-מֶרִי, כְּבֵית הַמֶּרִי: פְּצֵה פִיךָ--וֶאֱכֹל, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ. ט וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה-יָד שְׁלוּחָה אֵלָי; וְהִנֵּה-בוֹ, מְגִלַּת-סֵפֶר. י וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ, קִנִים וָהֶגֶה וָהִי. {ס}

א וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, אֵת אֲשֶׁר-תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת-הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב וָאֶפְתַּח, אֶת-פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק. {פ}
ד וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן-אָדָם, לֶךְ-בֹּא אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי, אֲלֵיהֶם. ה כִּי לֹא אֶל-עַם עִמְקֵי שָׂפָה, וְכִבְדֵי לָשׁוֹן--אַתָּה שָׁלוּחַ: אֶל-בֵּית, יִשְׂרָאֵל. ו לֹא אֶל-עַמִּים רַבִּים, עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע, דִּבְרֵיהֶם; אִם-לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ, הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ. ז וּבֵית יִשְׂרָאֵל, לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ--כִּי-אֵינָם אֹבִים, לִשְׁמֹעַ אֵלָי: כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה. ח הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-פָּנֶיךָ חֲזָקִים, לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם; וְאֶת-מִצְחֲךָ חָזָק, לְעֻמַּת מִצְחָם. ט כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר, נָתַתִּי מִצְחֶךָ: לֹא-תִירָא אוֹתָם וְלֹא-תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. {פ}

כל אלו הרשעים, וכיוצא בהם, הרוצים לנוח מעמל הגלות, בתורות שקר שאין בהם טעם, הרי נאמר:

וְהָעֹלָה, עַל-רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן. לג חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. לד וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם, מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם--בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. לה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים. לו כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם--כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. לז וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם, תַּחַת הַשָּׁבֶט; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית. לח וּבָרוֹתִי מִכֶּם, הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי--מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם, וְאֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. לט

וזו חצי נחמה.
אני אפילו לא יודע מה זה אומר.

אולי זו תחושה שאני מרגישה אהובה אצל ה', שיהיה בסדר

מאירים לעולם, ומהיכן הן מאירים? מזיקוקי אור של מעלן הן חוטפין" (במדבר רבה טו, ט)

אז יש עצה נפלא להרגיש את אור ה' כל הזמן. 

הרי למה בעצם איננו מרגישים את אור ה'? הרי אנחנו יודעים בשכלנו שה' נמצא כל הזמן ובכל מקום! כיון שצריך תיווך בין המוח ללב והתיווך הזה נעשה על ידי הפה (כמובא בתורה ל"ד בליקוטי מוהר"ן) אם כן מי שמוכן להשקיע- שישתדל לדבר כמה שיותר דיבורי אמונה- בינו לבין עצמו (התבודדות, נכלל גם בשיחה בינו לבין קונו שהרי האמונה הגדולה ביותר מתבטאת בפנייה שלנו אל ה' בשפתנו הספונטנית), עם חבר (נקודת החבר) ובלימוד ספרי אמונה (נקודת הצדיק, מומלץ ללמוד את ערך "צדיק" בליקוטי עצות ובאוצר היראה) להימנע מכל דיבור שיש בו אפילו שמץ של אפיקורס וד"ל. ב

הצלחה! שנה טובה ומתוקה!

 

תשקיעי לעצמך זמן ארוך לתפילה, במקום טוב שתרגישי את אור ה עלייך ורק איתך, תשקיעי בזה זמן ואנרגיה, אח"כ תרגישי כמה שזה טען בך כוחות חדשים.
❤