פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 285)

הגעתי לאחרונה למסקנה שיום זה פרק זמן נורא קצר ושבוע זה טיפל'ה יותר ארוך אבל גם נורא קצר.

מחר יש באלגן בירושלים בגלל איזה מרתון,
וזה הדבר הכי לא מתאים לי בעולם.

מחר שבת מחר שבת 

שבת קודש!!!!

שבת שלום לכולםםםם

יש לי המון סידורים מחר.
מקווה לקום מוקדם.

וממש כיף שמחר שבת, יהיה כיף בעז"ה

לא אוהבת את השבת בתקופה האחרונה. מפחדת נורא מהשבת. מרגישה בסוף העולם כל כך הרבה שעות. לא יודעת מה לעשות עם עצמי עד מוצ"ש, והמוצש המיוחל מגיע אחרי שהנשמה יוצאת

חמדת ימים!

היה לי יום מוזר ומתיש בסופו
ולא ממש כיף לי שמחר ערב שבת, במיוחד שבת קיץ

אבל יום שישי ומוצש של קיץ זה באסההה

*בעיני לפחות

מה הבעיה עם ליל שבת כאילו1

בשבת ישנים, אם שבת נכנסת בשבע והסעודה נגמרת בתשע במקרה הטוב אין זמן לכלום

וגם למי יש חשק לאכול בשר ב100 בלילה?

כבר הכנתי אוכל טוב אלכוהול טוב וספריםםם מעולים לקרוא

מה ההמלצות שלכם לשבוע הספר?

אז ההמלצות שלי הן:
האדם מחפש משמעות (ויקטור פרנקל)
מקימי ( נועה ירון)
שירה גאולה (נועה ירון)

(מכיר את הסיפורים האלה ועוד סיפורים דומים מקרוב ממש)

אנחנו לבד שבת.... שיעמוםם

לקנות מיהודי ולפרנס את האחים שלך ולחזק את העם שלך מאשר לקנות מגוי אף אם הוא צדיק. אני תמיד אעדיף עבודה יהודית מנהל יהודי שמעסיק יהודים. רק בחוסר ברירה אלך לאחד שמעסיק בני דודים

אם זה יגרום למעגל טרור זה יסתיים בזה שהם צריכים להוריד את הראש ויתנהגו כמו שצריך וישלמו מיסים או שילכו לעבוד במדינה אחרת.
במדינה שלנו ערבים הם מעל החוק, אם לא מורידים להם את הראש (כפשוטו) אז לפחות נלחמים בהם כלכלית. אני משלם מספיק כדי שהם יקבלו חשמל ומים ולינה וטיפול רפואי בחינם לגמרי

בישיבה מכנים אותי פלוני העברי (כמו את אברהם אבינו)
אני בעד להגיד את הדעות שלך ולהתדיין עליהם אז שפו. כל הכבוד.

כשקניתי מסך למחשב העדפתי לקנות זול יותר מksp ולא מהשכן הבני ברקי שלי.

וגם בתור מורה פרטי למתמטיקה אני מצפה מהורים לבחור אותי משיקולי עלות מול תועלת בלבד

סימן שאתה רואה את טובתך האישית הרבה לפני טובת עם ישראל. אלו לא אידיאלים של תורה.
אני לא מתיף לך מוסרית וגם אני קונה מגויים לפעמים כי זה יותר זול, אבל אני לא אהפוך את זה לאידיאל או ללכתחילה

תמיד אני מעדיף לקנות מיהודים. לא משהו חדש.
שנית, לא מבין מה עוד חסר להתפקח מהקונספציה שזה לא כל הערבים וכו' וכו'. עד עכשיו הערבים של הערים המעורבות היו בסדר, עכשיו מה? אז נמשיך לחלק בתוכם עוד ועוד? סליחה אבל זה סוג של התנצלות. המציאות טפחה לאנשים על הפרצוף. אותם ערבים של הדו קיום וכו' הם אלה שפרעו (או סיועו בכך) בשכנים שלהם.
זו מציאות שצריך להפנים.
אדגיש אם אני ניגש מהפרט, אני באמת לא חושב שכל אחד ואחד הוא אויב ישראל,
אך כשאני יורד מהכלל אל הפרטים אני בהחלט מתייחס לכולם ככה. סוג של כבדהו וחשדהו - לא אפגע בו אך גם לא אצור איתו קשר.
בסוף, באופן כללי, יש כאן לאומים שונים. ערבים באופן כללי יזדהו עם כאבם של הערבים. שוב, אני לא אמר שא"א למצוא פרטים שונים, אבל ביחס הכללי זה היחס.

והקטע הכי מצער זה שבין המתנצלים יש יהודים מלוד ועוד יהודים מאוד ציונים שעוד לא באמת הבינו מול מי יש לנו עסק.

לדוגמא פה, התרשמתי עד הפסקה האחרונה ואז הבנתי שיש בנו שאריות של השקפות נוצריות-
יצא המרצע מן השק

שיקבלו ווטסאפ מכל ערבי וערביה במדינה שהוא היה שמח שימות?
מתי תבינו שהחילוקים האלה לא שווים כלום, שזה לא מלחמה בין פרטים אלא בין עמים?

מילא אנשי שמאל חילוני שיש להם השקפות ואג'נדות שהן תכלית החיים שלהם ולכן הן יעוותו כל דבר רק כדי לשמור עליהן, אבל אדם דתי ולאומי שאומר דברים כאלה?

מתי תבינו מה שערבי בן 16 מבין?
תלמידים ערבים בשיחה עם ירון לונדון: בעתיד לא תהיה מדינה יהודית, הרוב יהיה ערבי

ונקודה למחשבה- כל הח"כים של המשותפת ושל רע"מ תומכי טרור ומדברים כל הזמן על כיבוש וכיבוש ולא דואגים לערביי ישראל.
האם זה לא אומר שגם המצביעים שלהם תומכים בטרור, גם אם בשקט, וזה לא רק "דברים שבלב" כדבריך?

ועד שהוא לא מפגין/זורק אבנים הוא צדיק מבחינתך.
אבל יש כאן מאבק בין עמים/דתות, ובקבוצה מול קבוצה יש תפקידים שונים לכל אחד, לא כולם בחזית, ממש כמו אצלנו

ובשביל לפתור את הבעיה צריך להיאבק בקבוצה ככלל, גם אם זה יפגע ב'חפים מפשע' (וזה נכון לכל מאבק בין קבוצות, גם בחיי היומיום שלנו, פוגעים לפעמים בקולקטיב)

רק תכניס אותו לשם

הם שונאים אותנו ורוצים לפגוע בנו, בלי קשר למצב הכלכלי.
התקוה היא זו שמזינה את המאבק, ולא המצב הכלכלי
(ערבים שחיים בישראל נהנים ממצב כלכלי מעולה, בטח ביחס למדינות השכנות, לא ראיתי שזה עזר, ויש דוגאמות למכביר)

בכלל, הנחות היסוד שחוסר תקוה ומצב כלכלי רע הם הגורמים למלחמה בישראל, הן הנחות כ"כ מערביות חילוניות, שבטוחות שהעולם הגשמי הוא הכל.
וזה גורם לשיבושים קשים בתפיסת המציאות (אוסלו נשען על זה, וגם עכשיו יש מאמר בערוץ של מרטין שרמן שמתובל בזה).
הערבים מוכנים להקריב הרבה מהנוחות הגשמית וכד למען המאבק שלהם (גם היהודים אגב, אחרת היינו בשוויץ)

גם החלוקה הגסה בין מעורבים לחפים מפשע, בצורה המקובלת בשיח היום, בנויה על השקפת עולם שמנתקת את האדם ממעגלי זהות טבעיים ומתייחסת אליו כאטום בודד
(כמובן שאני לא מאשים אותך בכל הדברים האלה, וגם לא חושב שהם רוע מוחלט)

נ.ב. אני לא אוהב להשתמש במילה טרור על הטיותיה השונות.
יש כאן מלחמה על חיי יהודים, על עצמאות המדינה.
כשמדברים על טרור עלולים להגיע לויכוחים מה נכנס בהגדרה הזאת, ואז לנסות להסביר מה ההבדל בין תג מחיר לפיגוע של ערבים וכו וכו.
אצלי זה פשוט.
המלחמה היא על העם שלי, מי שאיתי אני איתו (ואם הוא טועה אז נטפל בזה כמו שמטפלים באחים טועים וכו), ומי שנגדי אני נגדו בכל הכח, גם הוא לא נכנס תחת ההגדרות המשפטיות לטרור

אני רואה כמה אנרגיה משקיעים בימין על האמירה של קובי שבתאי ויהודיה שאמרה שמהציוה"ד יצאו הכי הרבה פעולות טרור.
נכנסים לפינות, הבדלי כמות והגדרות טרור.
תגידו פשוט שאנחנו יהודים ואנחנו עם אחים שלנו, גם אם הם טועים, אנחנו לא מהאום.
בדיוק כמו שהציבור הערבי ומנהיגיו עושים, כי הם מחוברים לזהות שלהם.
וזה שוויון אמיתי, להבין שהעומד מולי הוא אדם עם הקשר, שורשים ומעגלי זהות, וגם אני, ואם יש צורך אז אני נלחם על הזהות שלי (וביום יום מתעסק בלטפח ולגדל אותה).
שוויון זה לא להתייחס לשני אנשים כפלקטים משעמיים ושווים, כי שניהם בלי צבע ובלי ידיים ורגליים.
אלא כל אחד עם השוני שלו

(ושוב סליחה אם זה מתפרש כהתקפה אישית נגדך.
ממש לא)

וכמו שאמר אריה דרעי- איזו כפיות טובה של הערבים בלוד. כמה השקענו כסף השקענו בהם וזה מה שהם מחזירים. מזכיר את מאורעות תרפט.

שורש אחר של הבעיה, בנוסף למה שכתבת, הוא תרבות ה"נרטיב". אין אמת אחת ומכיוון שכך לא יתכן שהצד השני באמת חושב שהוא צודק ושהאמת בידו ונלחם על כך. כנראה הוא משוגע. אבל מכיוון שלא יתכן שיש ככ הרבה משוגעים שם כנראה שיש סיבות אמיתיות שהם מתנהגים ככה ועלינו להכיל אותם ולהבין אותם ולתת להם יותר ויותר עד שיתרצו. הם כמו ילדים קטנים שפשוט לא מבינים את האמת וצריכים ללמד אותם אותה.
אבל מה לעשות שאם ערבי צמא דם יפגוש את אחד מאנשי הנרטיב, הוא לא יגיד להם "גם לכם יש נרטיב, אז לא אפגע בכם". הוא ישחט אותם בדיוק כמו שהוא רוצה לשחוט דתיים וחרדים.
השמאל הקיצוני פיתח מנגנון השמדה עצמית וחיבר אליו גם את אנשי המרכז והרבה אנשי ימין לצערנו. יבוא יום והם או ילדיהם יודו לנו שנלחמנו בטרללת הזאת.

הבעיה החמורה היא שגם אנשים דתיים, כמו ראש העיר לוד ורעייתו, שבויים בתרבות הנרטיב הטיפשית גם אם הם לא מודעים לכך.

המפכ"ל ההזוי של המשטרה הוא דוגמא מובהקת לאדם שאיבד את הצפון (וגם את המרכז). אצלו זה גם מעיד על רקבון מוסרי כי בניגוד לשמאל צקצקני, הוא אחראי באופן מעשי וישיר לבטחון תושבי ישראל בכלל ולוד בפרט ומעל בתפקידו והפקיר חיי יהודים.

צריך להתפלל חזק שסער יקבל שכל, שביבי לא יתקע מקלות בגלגלים, ותקום ממשלת ימין אמיתית שתעשה חריש עמוק עמוק במשטרה ובמערכת המשפט ותייהד אותם. תחזיר את הבטחון וזקיפות הקומה לעם ישראל ותבהיר לערבים שתומכי טרור לא יהיו חלק מאזרחי המדינה, גם אם הם ד"ר או ח"כ ואפילו אם הם גם ד"ר וגם ח"כ.
בעז"ה שהבלאגן הזה יקח אותנו כמה צעדים נוספים קדימה בדרך לגאולת עם ישראל.

לצערי הקמת ממשלה לא תפתור את כל הבעיות, ולא בטוח שאת רובן.
דרוש כאן שינוי משמעותי ברוח העם, ובעיקר בתפיסה של המנהיגות, הפוליטית/מדינית/תקשורתית/עסקית וכו.
בעצם לקחת את מה שרוב העם מאמין בו ברמה כזאת או אחרת ולהפוך אותו לתוכנית פעולה של מדינה.
ובשביל זה צריך הרבה אנשי אמונה ותורה אמיצים וישרים.

(הסיפור עם ר"ע לוד באמת הזוי, ברור לשנינו שליבו במקום הנכון, וברור לי שהוא יר"ש ואדם טוב, אבל הנדסת התודעה שעושים פה משפיעה גם על גדולי הליכודניקים)

שיש ערבים שרוצים לחיות כאן בשקט וזהו, ואם תפגע בהם, אם ירצו לפגוע בך בחזרה וכך יכנסו למעגל הלחימה נגד ישראל

אני לא חושב שהאחוז הנמוך של הערבים הישראלים בטרור בוא כי הם חיים טוב אלא זה כי אין להם מנהיגים שמספרים להם שהצבא סוחר באיברים של ערבים ועושה ג'נוסייד

אבל רק אם נהיה חזקים.
אם לא, כולם יתהפכו עלינו.
ואם לא תהיה הרתעה, אולי יהיו כמה ערבים שיאהבו אותנו, אבל יהיו פי מאה ערבים שיתחזקו במלחמה שלהם (כולל איראן וכו)

ואני חושב שהאחוז הנמוך שעוסק בטרור הוא לא בגלל המנהיגים (בוא, מה ההבדל בין טיבי לאבו מאזן? שלא נדבר על ראאד סלאח).
ערביי יו"ש וערביי הקו הירוק דומים מאוד, אלא שהישראלים מורתעים

רוצים לפגוע בך. אלו שלא פוגעים זה בגלל שהם יודעים שיפגעו בהם חזרה.
יהודים מבינים עיברית. ערבים מבינים במכות ואגרסיביות. ככה הם מדברים בינם לבין עצמם וככה הם מדברים איתנו וככה אנחנו צריכים לדבר איתם

זה בעיה עוד הרבה לפני הטרור.

טרוריסטים אלימים

 

אתה צריך להחליט את החיים של מי להציל, כי אין לך ברירה אחרת. יש לך כליה אחת שאתה יכול לתרום, ורק אדם אחד יכול לקבל אותה.

למה אתה מצפה מאיתנו, שלנו אין חובה כזאת, לבחור מי לחיים ומי למוות? איזו הכשרה יש לקוראי הפורום בשאלה הזאת? מי פה בכלל מבין מה זה אומר למות בהמתנה לכלייה, ולכן יכול באמת לקבל החלטה בנושא הזה?
זה לא ריאליטי, זה טירוף.

אני נהג אמבולנס, קיבלתי החלטות מאוד קשות פעמים רבות. הייתי בתאונות דרכים עם מספר פצועים אנוש, למשל, והייתי צריך להחליט במי אני מטפל ועושה החייאה ואת מי אני משאיר, כנראה, למות.

מעולם לא עלה בדעתי להפוך את זה לשאלה בפורום (גם אם נניח היה לי זמן לעשות זאת), כאילו זאת תוכנית ריאליטי מבחילה שבה הקהל בבית משתתף בהצבעה על מי יחיה ומי ימות, את החיים של מי יותר חשוב להציל.

ואיך קיבלתי את ההחלטה בשטח? לא לפי סיפור חייו של הבנאדם ולא לפי הפרנסה שלו. נטו מתוך שיקול של מי האדם שמצד אחד פצוע הכי קשה, אך מצד שני ההחייאה עליו תהיה בעלת הסיכויים הכי טובים להצליח (כלומר לא מתחילים החייאה על מישהו כשזה נראה חסר סיכוי, אם יש בשטח מישהו שאותו נראה שיהיה יותר קל להציל).
זאת עדיין החלטה איומה שגרמה לי לבכות אחר כך בבית, אפילו כשעשיתי אותה מתוך שיקולים מקצועיים נטו.

בס"ד

 

קודם כל, ברוך ד' שזה כבר לא שאלת חיים ומוות, לפחות לא כמו הדילמות שאתה מתאר.

כן, חוסר תפקוד כליות פוגע בתוחלת החיים, ועוד יותר מזה הוא פוגע בתפקוד בחיים.

 

אבל דווקא בגלל החשיבות המרובה של הנ"ל אני, מעוניין לתרום בצורה הכי נכונה והכי תורמת, ולכן אי מעוניין לשמוע מה אנשים אחרים חושבים. אני לא חושב שאני הכי חכם בעולם, ולכן אני מעוניין לשמוע גם מה אנשים אחרים חושבים בדילמה הזו.

 

בסיטואציות שאתה מדבר עליהם, אתה צודק. אם הייתי צריך לבחור את מי להציל כאן ועכשיו - לא הייתי שולף מהארכיון את הניק הזה ושואל בפורום, אלא בוחר הבחלטה של אותו הרגע.

אבל ב"ה יש לי אפשרות לחשוב, לנסות לברר עם עצמי מה האידיאל. ולכן מעניין אותי לשמוע מהאנשים אחרים חושבים 

רק היה חשוב לי לתרום ליהודי.
לאיזה מהם? למי שזה יותר דחוף וצריך הצלת חיים דחופה יותר בגלל מצבו הרפואי.

אם יש...

אחרי זה, לא יודע.  

 

אבל מה קשור מעגל העבודה ופנסיונרים וכו'? 

אחי אנחנו מדברים על חיי אדם או לפחות סבל - ומשפחה שלמה שסובלת. 

זה התרומה שלך, עזוב את הכסף בצד. 

"כאילו הציל עולם ומלואו".

זכית לגדולה שכזו.

 

והשאלה, באמת מורכבת וחשובה ומבחוץ קשה לי לענות.

מאחל רק שתכוון לרצונו יתברך בשלמות.

ומצוות אז אני משערת שהייתי מקשיבה לזה...

@מבקש אמונה, @בת שמיא

 

אם שאר המאפניינים זהים - ברור שאעדיף שומר תורה ומצוות.

אבל אדם שחוזר למעגל העבודה - זה לא משפיע על בן אדם, אלא על משפחה, ברמה הכי מהותית.

כן, גם אברך (ואני לא מדבר על אברך שנשאר שנתיים-שלוש בישיבה ואז יוצא לעבוד) זה משפיע לו על המשפחה, גם פנסיונר, אבל להשוות את זה לאדם שיכול לחזור לעבוד ולפרנס את המשפחה שלו? או להביא ילד כי עכשיו הוא מסוגל לפרנס את הילד? איך אפשר לבטל את זה במחי יד?

לדעתי.

 

"השפעה על המשפחה" אינה רק ביכולת לפרנס (וגם ביטוח לאומי מתערבים במקרה של השבתת יכולת םרנסה בגלל דיאליזה, דומני).

 

השפעה על המשפחה זה קודם כל שיש להם אבא בריא. אבא שיכול לתפקד נורמלי, לשתות, להתקלח ולקלח, ללא חשש שייכנסו מים במקום של הדיאליזה. ללכת איתם למעיין...

 

ו"להביא ילד" זה ממש לא קודם כל לפי החישוב של "יכול לפרנס", אלא קודם כל של "יכטל לתפקד". לא נמצא שלש פעמים בשבוע בדיאליזה...  אמר לי בזמנו הרב הבר זצ"ל, שאכן זה ממש דבר קשה.

 

[ובוודאי שגם זכות של מישהו שבגללך יכול ללמוד תורה, היא זכות גדולה מאד. ללא קשר להשקפת עולם בדיוק לגבי "דרך החיים"]

 

אני שאלתי בזמנו את הרב ליאור שליט"א, לגבי אם יש להעדיף שומר תומ"צ - ואמר לי, ללא קשר לשאלה העקרונית של תרומת כליה, שאין מקום להבחנה, כי זה פיקוח נפש.

 

שאלתי, אולי במקום שיש מידה שווה של סכנה-והצלה, יש מקום לסדרי העדיפויות שמובאות במשנה לגבי את מי מצילים קודם. אמר שיתכן. לא הכריע.

 

על כן, לכאורה קודם כל צריך לבדוק מי בתוך המעגל שמתאים לך הכי יש סיכוי שתציל אותו ממצב קשה למצב בריא. כאילו הכי "הצלת נפשות".

 

ואז, לענ"ד, כדאי להתייעץ עם ת"ח גדול בתורה ובלב, שאתה סומך עליו.

 

ובסופו של דבר להכריע בשיתוף נטיית ליבך. הרי מדובר על מידת חסידות, הכליה היא שלך - אתה צריך להיות שלם עם מה שאתה עושה.

 

ויישר כח עצום על הענין. אשריך.

אגב, חמי המתין לתרום כליה הרבה שנים, השתדל מאוד לעמוד בכל הדרישות, דיאטות מיוחדת כדי להוריד את רמת הסוכר והכולסטרול, כושר, הלך להמון בדיקות, אפילו מצאו אישה שמתאימה לכליה שלו, ובסוף על איזה עניין בריאותי קטן זה נפל ולא מאפשרים לו לתרום. קח בחשבון שזה לא כזה פשוט להימצא מתאים ולתרום בסוף..

אם כבר התחלת את התהליך והכל 

אני ישמח ממש שתשלח לי חומר בנושא ממה שאספת עד כה 

 למייל 

ayalahazan45@gmail.com

 תודהה 

 וכל הכבוד על האומץ וההחלטה 

 

תן דוגמא

מכירה את זה שאת עושה משו בדיעבד? כל הבדיעבדים האלה שעושים מידי פעם?
אז לעשות את הבדיעבד הזה לכתחילה

רעיון טוב!

חשוב שיהיה תמיכה

ההבנה שמנתקת אותנו מהטעות זו ההבנה של הבדיעבד. בלכתחילה אנחנו לפני הלמידה, או אחרי שעברנו כבר בדיעבד בנושא. וכשהאסימון נופל בבידעבד, זה נורא כואב, ולכן לומדים

כמובן שעדיף להתחיל בלכתחילה!
אבל גם אם הגענו לבדיעבד אז לפחות עכשיו נעשה לכתחילה בבדיעבד

צריך להפיץ אותו

אשריך ימותק יקדוש שה' ישבצ''ק אותך!
עם אישור שלך אני רץ עם זה לכנסת (הגדולה)

ונגיד שאתה קורא את זה בדיעבד?

או שזה רק בדיעבד?

שדי עם הבדיעבד הזה,

 

קל וחומר שבדיעבד מתברר שבעצם היה די עם הבדיעבד הזה.

 

ואם בדיעבד מתברר כך - 

 

אז קל וחומר שאדם ישר יכול להבין את הקל וחומר הזה לכתחילה.

 

 

דברים פשוטים, לא?.......

 

דון קל וחומר מאיך שאתה יכול להבין דברים מסובכים - קל וחומר שתבין את זה..

הצד השווה שבהם, בשניהם הוא צודק וע'י חפירה הם באים,
אף אני אביא דברים נוספים שהוא צודק וע'י חפירה הם באים ....

לחפש בגוגל

050-6555021 מחיפוש בגוגל

כבר סופש (כמעט) כמה כיף

 

ח"י שנים הגיעו לסיומם

 

 

הזכרונות בד״כ מתחילים אי שם בגן חובה …


ושיהיה בשעה טובה ובהצלחה בהמשך 🌺❤️

שתזכי לקבל לפחות י''ט מתנות שוות

לא בקטע רע, פשוט לא סתם פתחו פורום לגדולים יותר...אולי שיפתחו פורום לגילאי 18-20 שכבר לא מוצאים את עצמם בנוגה אבל עדיין קטינים

תלוי איזה שרשור, יש פה שרשורים שרלוונטים גם אליהם

משמח לראות שההגיון הפשוט לא פורח אחרי גיל 20... אצל חלק מהאנשים לפחות

מה דעתך שנשואים לא יגיבו בלנ"ו?

נראה לי יותר בריא שכל אחד יחליט לבד מאיפה למדר את עצמו, ולא יציע הצעות על חשבון השני.

שנהיו לי שרירים יפים ברגליים.
משו שמפריע?
למה השרירים האלה ברגליים ולא בבטן.
אבל אפשר להודות על זה שיש לי שרירים לפחות ברגליים🙈

למה דווקא היום?
אוקי זה אתגר...
אמ... חשבתי היום על דבר מחזק ששמעתי בשבת וקיבלתי קבלה, ממש שמחתי מההתחזקות.

ומעיק עלי שממש לא הרגשתי טוב היום🤒

וכיף. מצאנו הרבה אוצרות.
מעיק שאני עדיין בחו"ל.

תחשוב על שאלה.

שיר אהוב בתקופה זו

אני לא במיטה בגלל שהייתי מתוסכל והרגשתי שאני לא הולך להרדם, וכתבתי דף שלם של מחשבות טובות, אבל זה לא בדיוק הקל עלי. עכשיו אני צריך אולי לכתוב את המחשבות השליליות, כי כנראה שצריך לשחרר אותם, אבל אני לא מצליח להסתפק בלשתף את עצמי, אז אני מחפש אוזן קשבת, או מחפש לתת לזה להרגע לבד...

לא התקלחתי עדיין ואין לי כוח

עדיין

אני בדרך כלל לא משתתף בזה,

אבל אם הייתי משתתף, כמו שאני רוצה עכשיו, אז זה היה בגלל שאני מחפש בשעה הזו חברים להפיג את הבדידות או משהו לפרוק.

הקטע הוא שבגלל שזאת החשיבה שלי, אני חושב שככה גם אחרים חושבים, ואז אני לא מבין איך זה שמלא פעמים יש נושא סתמי או תשובות סתמיות.

למה אני מוזר.

מי נשאר ער חוץ ממני?

ושעכשיו אני אלך לישון וארדם.

 

מדהים. לא ידעתי ששחפים מתנהגים ככה. הוא פשוט בולע בשלוק את הארנבת, ממש כמו נחש! 

 

ונשיא שהוא בוגר בשנים. מבין בפוליטיקה.
ולפעמים בזמני משבר ומצוקה, יש קול מפייס ומכיל.

תוסיפי

בוגר ומבין בפוליטיקה זה לא קריטריון, ולא כל המתמודדים עד היום היו כאלה.
ולגבי מפייס ומכיל, זה מצחיק.
פרס לא איחד אפחד, כנל ריבלין.

ומאז זה נשאר.

זה משהו שבא להראות את המאחד במדינה, מעבר למפלגתיות שעל ידה מרכיבים קואליציה וכד'.

 

לייצג ערכים שעומדים ביסודה של המדינה בכללה.

 

[התפקידים, כגון קבלת אמנה של שגרירים זרים וכד', באים גם כן לבטא את הענין הזה]

 

הבעיה, שבהיות שמי שבוחר הם חברי הכנסת, אז ממילא לא פעם הנושא נהיה פוליטי - וגם  לנשיא קשה אח"כ לנתק את עצמו מזה. זה כבר תלוי במי שנושא בתפקיד.

 

דווקא היום - בזכותה של מי שהתמודדה מולו - היתה דוגמה טובה לאיך אמורים לקחת דבר כזה.

לא הבנתי מה כתבת, אבל נעשה לך טובה(:

זהו גמני ערה

די שומם פה

אני צריכה להתעשר.

מה הסיכויים אם ממלאים לוטו?

 

אבל את יכולה לעשר. השם הבטיח שזה עובד!

צדקה זה תמיד טוב אבל המעשר של ימינו הוא כנראה לא מה שה' הבטיח לגביו...

 

יש לך עוד רעיונות?

 

עשיתי היום מעשים טובים. 

 

 

היה יום טוב היום ב"ה

ובהצלחה בעבודה 

אין כזה

מכבי חיפההה לקחהה אליפותתת
סוף סוףףףף

לא שמעתי את זה מאף מקום, אבל התחדד לי היום שהמון תשובות נמצאות אצלנו, ולפעמים אנחנו רק צריכים הכוונה כדי להגיע אליהם.

"כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל עניניו וכל הגזירות שרוצה לגזור חס ושלום וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו לבקש מאתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך:" - שיחות הר"ן, תורה ע'

תודה!

טוב אתן משהו.
סיפור ששמעתי, מדודה של האחים אלחדד שנהרגו באסון מירון.
ממש בקצרה.

באחד מימי השבעה, נכנס אדם כלשהו, מלווה בצוות רפואי, שוכב על מיטה מתכווננת, מחובר לכמה מכשירי אינפוזיה, נשימה ועוד...
מישהו שבערך ברח מביה"ח.

הוא בא במיוחד כדי להעיד משהי על הבחור הגדול מבין שני האחים (שכחתי את שמו, סליחה) כולם התגודדו סביבו כדי לשמוע מה בפיו, הוא ממש נחרד מכמות האנשים שהקיפו אותו, עדיין בטראומה מאותו אסון ממנו ניצל.
אחרי שהתרחקו מעט, הוא החל לספר:



"ברגעים הראשונים של האסון, כשעדיין לא הבנתי מה באמת קורה, המון אנשים נמחצים אחד על השני, מכל זוית אפשרית או לא... הייתי עסוק בקריאת כמו 'איפה המשטרה'? 'מה עם כוחות ההצלה?' 'למה אף אחד לא מגיע לפה?' 'מה בכלל קורה כאן?' מבין כל הצעקות, הצרחות והרעש, בתוך כל הגופים שהפכו אט אט לגופות, שמעתי קול, הוא אומר "מזמור לתודה..." 'אבא תודה'! ....

מה? לא חשבתי שלא שמעתי טוב... הוא היה ממש מתחתי ואמר לי, 'למה אתה צועק? בוא ננצל את הרגעים האלו, הרגעים האחרונים, נגיד תודה יחד להשם, תצעק, אבל תודה להשם, בוא נגיד יחד מזמור לתודה בכוונה'

לא תפסתי את הגדלות, את העוצמה של הדיבור שלו, אבל באיזשהו שלב פשוט מצאתי את עצמי אומר איתו יחד, מילה במילה, בכוונה גדולה! 'מזמור לתודה! הריעו לה' כל הארץ!...'

בתוך כל הכאוס הזה, בין קרבנותיו של מלאך המוות, העזתי להשמיע, יחד איתו ובהשראתו, מזמור לתודה בכוונה כזו שבחיי לא התכוונתי"



הנוכחים הביטו בו, מספיגים דמעות, כואבים ועם זאת מאמינים.

והוא המשיך:
"אחרי כמה דקות, שמעתי אותו זועק, 'אבא!! תודה!!! תודה לך! דורכים לי על האף, אני לא יכול לנשום!! שמע ישראל ה' אלוקינו ה'אחד'!!
יותר לא שמעתי אותו...

התעוררתי בתוך שקית, שקית של זק"א.
זכרתי את הרגעים האלו , אמרתי לעצמי שלפחות בשבילו ובזכותו לא אתן לעצמי למות כך, הייתי מפורק, בלי אפשרות להזיז איבר, התחננתי לה' שייתן לי חיים, הצלחתי להזיז את הזרת ביד, אחד אנשי ההצלה הבחין בתנועה ופתח מיד את השקית, בשלב הזה איבדתי את ההכרה, התעוררתי היום, לא היה מצב להשאיר אותי בבית החולים לפני שאני בא לספר לכם מה חוויתי יחד עם הבחור אלחדד ז"ל"




זה הסיפור, מקווה שלא יצא ארוך, אבל ממש התחזקתי מהרעיון של "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"

"אמונתך בלילות" - לילות אלו זמנים קשים, זמני משבר, ברגעים כאלו אדם צריך להחזיק בכל הכח בחבל האמונה.
ומאיפה הכח הזה מגיע?

מ"להגיד בבוקר חסדך" כשלמדים לומר על כל דבר"אבא תודה" ולהודות על כל דבר ולראו בכל רגע את ה"בוקר" שבו, מההנהגה הזו מקבלים את הכח ל"אמונתך בלילות"

שנזכה כולם להאמין תמיד, להודות ולראות תמיד את הבוקר שבכל רגע בחיים.

ושזה יהיה לעילוי נשמתם שת הנספים באסון מירון.

מצמרר!!!

ושמעתי את ההספד של האבא עכשיו מובן מאיפה הכח של הילדים להודות על כל דבר 

 

זה מלינקדין.

לא שמעתי משו..
רק התחזק לי יותר ויותר היום ההבנה שה' מכוון הכל.. ברוך ה' אשריינו שזכינו

''אתה צריך להשתנות' - אתה לא. אתה מוזמן להרפות ולתת לעצמך אהבה נפלאה כפי שאתה. מה שקשה הוא הנסיון המוטעה לשנות את עצמי'
(מוזמנים לסקול אותי, לא כ"כ מטריד אותי)

וחיפה לקחה אליפות! (אם הייתם אומרים לי לפני שבוע שזה יעניין אותי הייתי צוחק..
מה קרה?
לוידע)

אתה בעצמך טוב באותה הצורה שלך.

רק צריך לפעמים להסיר כל מני רבדי כיסוי ולתת לאני האמיתי שלך להתגלות.

שנה שלמה. תזכור את זה!

אגב, גם מי שלא מאמין - לא מפחד את האמונה לאבד.

מסתבר שזאת ציפייה מגוזמת - לחשוב על שירכזה

אץ האמונה לאבד.

הפוך!!! אל תאמין בעצמך עד יום מותך!
וגם, 'כל יום שעובר בדרכי לגן עדן...' (מלך מלכי המלכים) אם רב בגמרא (לא זוכר מי, סליחה על הבורות) לא היה בטוח באיזה דרך מוליכים אותו אתה בטוח שתלך לשם?!

תמיד תהיתי על המילים שלו...

זתומרת.. מה הכוונה בביטוי
"מי שמאמין- לא מפחד את האמונה לאבד"

כי זה נראה לי משפט עם חוקיות לא נכונה...

כי הוא שר יפה מילים זוועה.

אח"כ גיליתי שיש עוד המונים כמוהו..

תכלס עדיף שישירו קצת על מלך העולם, מאשר שיהיו חסרי כול. ברור שזה לא תורם למי שרף האמונה שלו גבוה מהדשא. אבל מוזיקה מזרחית זה בשביל האווירה;)

זה השיר "אתה המלך" שהם שרים שם: "מי יתן ועל כל עוונותינו תחמול"... אבל במסר הכולל של השיר זה נסלח(: כנ ל פה...

זה נראה כאילו התבלבלו באותיות

ההפסד כולו שלך😁

אני חושב שהוא חיזק הרבה מאוד אנשים, שהרבה פעמים אני מקנא ב(חלקים מה)אמונה שלהם

וגם בואו, יש שורה אחת שאפשר לדון עליה (אצל זמרים שנחשבים עמוקים וכזה יש דברים הרבה פחות מובנים), זה לא מוריד משאר השיר, שמיועד להיות שיר אוירה וחיזוק

גילוי נאות - לא שומע לא את הסגנון הזה ולא את הזמר

מה גם, שקהל היעד שכן שומע תשיר ושר אותו, זה ישר מכניס בליבו את ה׳. ואפילו אם זה לשנייה.
זה מתוק בעיניי. ולמה לא?

אני בטוחה שהם לא מדקדקים במילות השיר, כי אם כן ממזמן היו מפסיקים לשמוע כמה זמרים עם שירים לא יותר טובים..

זה שיר כמו "אנחנו מאמינים בני מאמינים..."
שיר אמונה שכל אחד יכול לשיר.
ובעיניי חשוב מאוד לשיר אמונה בגאווה ובשמחה ובפשטות בלי להתפלסף על מי אתה בדיוק העיקר יהודי גאה בדוק

בבחינת "אין פזמון- תרקדו".

עצוב שיש לגיטימציה במרחב לשירים כאלה

זה סיסמא שהיא כר פורה ללעג ולחילול ה׳.
כמו קריאת קרב של פראים, רק שאתה בטוח תפסיד אם מישהו ינסה להילחם בך.

המשמעות הרווחת של 'אמונה תמימה' היא אמונה רדודה ושטוחה.

 

אמונה תמימה באמת היא אמונה שלמה שכלית ועמוקה, בדיוק ההפך מאמונה פשוטה ורגשית שנובעת משרירות לב וגחמה אישית.

אמונה תמימה יכולה להיות מאוד עמוקה ואמונה אחרי בירור שכלי יכולה להיות שטוחה... האמונה עצמה. לא משנה מאיפה היא נובעת. ואמונה תמימה במשמעות הרווחת זו אמונה שמסתמכת על המסורת הענפה והיא גם מאוד עוצמתית אם כבר מדברים... גם אם האדם לא טרח ובדק את היסודות בעצמו, העיקר שהוא מאמין ויש לו קשר עם ה'.

בסופו של דבר עם כל החקירות באמונה אם אין לאדם רגש של קרבת אלוקים אז יהיה לו בעיות באמונה לא משנה כמה מורה נבוכים ושיר ספרי אמונה הוא למד. חלק אינטגרלי ומהותי של האמונה בבורא הוא קשר רגשי, ואולי לזה השיר קצת עוזר למי שלא עשה חקירות באמונה.

שהאמונה שלי חזקה מספיק בשביל לדעת ששום נסיון לא ישבור לי אותה

5 שעות ו 12 דקות

וואי את קמה מוקדם

7 שעות ו-53 דקות

וואי איך אני שונא את זה שהוא אומר לי כמה זמן נשאר... זה מלחיץ! לפעמים אני לא מסתכל בכוונה

 

כמה רוע היה צריך כדי להמציא את זה?? 

5 שעות ו57 דק

ולא שמתי שעון מעורר.
ישנה אצל אחותי וסומכת על אחיינים של שיעשו את העבודה.

מחר הביקורת.. ואזל הכח במלאי.. יאללה שיעבור היום הזה הסוף הטוב הזה

אין לי שעון מעורר אבל זה עוד משו כמו 3 שעות

אם אתה עייף ויש לך קצת זמן לישון איך אתה קם לבד???

אולי זה ההרגל..

לק"י

מצד זה שזה בית כנסת.
סתם ככה, אם הוא קשור, זה בסדר מבחינתי לקחת כלב למקומות עם אנשים.

אבל בגדול, כל עוד זה לא כלב נחייה - לא.

נשמע פחות מתאים
גם כי זה בית כנסת
וגם כי יש שם כנראה ילדים ונשים שיפחדו

פניתי הלאה...