פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 30)

לפני תחילת התפילה אדם אחד ניגש אלי והתחיל לדבר איתי בשפה המקומית,

ובגלל שאני לא מבין את השפה הזאת שאלתי אותו באנגלית אם הוא מדבר אנגלית.

אותו אדם שאל אותי באנגלית אם יש לי איפה להתארח בשבת, והתחלנו קצת לדבר.

בסוף הוא שאל אותי, כבדרך אגב, מאיפה אני. עניתי שאני מישראל, ואז פתאום הוא אמר בעברית ''אז למה אנחנו מדברים אנגלית?! אני מפתח תקווה!''

It's impossible to answer without knowing this very important info

שאלו אותי כמה פעמים אם אני במקור מארץ אחרת, כי מתברר שיש אנשים שמזהים אצלי מבטא קלוש (היה ארצות הברית, אנגליה וגם צרפת משום מה).

למען האמת נולדתי בישראל ושפת האם שלי היא עברית. הדבר היחיד שאני חושבת שעשוי להצדיק את השאלה הוא שאמי עלתה לארץ בשנות העשרים שלה, ואני למדתי עברית מן הסתם בעיקר ממנה.

"דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה"

רש"י: ולא אתן לכם חנינה - עדיין לא יבא משיח.

מכאן אתה למד, שמשיח קרוב. שהרי בסוף הוא נתן לו חנינה אחרי שאמר שלא יתן לו..

הדא הוא דכתיב "ולא אתן לכם חנינה" ..

ובזמן של ההודעה המוקדמת לא באמת עובד

מה אכפת לו אין לו מה להפסיד

עכשיו הוא לא חייב כלום לאף אחד. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה....

נכון. זה ניגוד עניינים גדול מאוד

אבל אי אפשר שלא להבין אבא שמנצל את כוחו כדי לעזור לבנו

"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"

מזכיר לי את המכתב של אבא של קוזו אוקומוטו (הטרוריסט מהצבא האדום היפני)

"בארבעים השנים האחרונות, כאדם שעסק בענייני חינוך, עשיתי מאמצים לחנך את הילדים היפנים כך שיהיו בני נוער הגונים. אין כל אפשרות להביע במילים את ההפתעה, הזעם והצער שפקדו אותי, כאשר נודע לי שפשע מתועב ואכזרי כזה נעשה על ידי בני שלי. אני מאמין, כי לעת הזאת, כבר מבקש קוזו מעומק ליבו לכפר על פשעו. אני מבקש בכל לב כי בני יוצא להורג לאחר שיוטל עליו העונש המרבי, וזאת בהקדם האפשרי, בתום החקירה."

זה מובן אבל באסה למדינה שלו, לא נראה לי שהייתי עושה את זה במקומו.

הוא ידע שאין חשיבות למכתב

אם יוחלט להוציא להורג, יוציאו להורג בכל מקרה

ואם לא, לא

דומה למשפחות של המחבלים הערבים הישראלים שמנסים להוכיח שהבן שלהם לא רצה לעשות פיגוע (כמו בגלילות)

או לכל הפחות, שכבר ברור שהמחבלים באו מתוכננים לפיגוע (כמו בחדרה לפני כשנתיים, שבאו עם תחמושת וכו') שבני המשפחה לא קשורים אליהם

פשוט מפחדים מעונש 

כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃

וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃

רש"י: "וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נֶהֱרָג עַל שֵׁם סוֹפוֹ, הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ, סוֹף שֶׁמְּכַלֶּה מָמוֹן אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְעוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה תוֹרָה יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב"

[אבל כידוע "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר" (סנהדרין עא)

אבל כן בסופו־של־דבר זה העיקרון,

אם מאמינים באמת ובתמים בערכים של מוסר וחוק כו' אז לא עושים דברים כאלה במיוחד שזה מעילה באמון הציבור בקיצור לא מעשה טוב.

אבל אם המוסר מבוסס על דאגה לקרובים ולמשפחה אז הגיוני, ויש הרבה אנשים שבאמת אצלם זה ככה, אם למשל יהיה צורך לתפוס צד בוויכוח אז הם יעדיפו את קרוב המשפחה על פני מי שצודק וזה לא נכון "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו את אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו".

ארה"ב המומה מהחנינה של ביידן להאנטר: "צביעות, אנוכיות, כתם על המורשת" 

חיפוש בגוגל הביא אותי להארי פוטר.

ללמוד מהסיפור שלו אחלה

אבל בשביל זה לקרוא עכשיו 7 ספרים?

היה לי מנהג מגונה,

מדי פעם באמצע השיעור הייתי זורק איזו הערה במטרה להצחיק את כל החברים.

 הרבה פעמים זה היה מצליח (סליחה מכל המורים שלי - את הילדים שלי אני מחנך להיות יותר טובים), ולפעמים ההערה לא הצחיקה אף אחד.

 תמיד היה איזה ילד אחד, ובכל בית ספר זה היה ילד אחר, שאחרי הערה לא מצחיקה היה לו מאוד מאוד מאוד דחוף להגיד בקול ''זה לא מצחיק'' או ''גיחי גיחי'' או לצחוק עלי בדרך אחרת.

 אף פעם לא הצלחתי להבין את המוטיבציה של הילד הזה. מישהו ניסה להצחיק אותך? תצחק אם הוא הצליח, תסתום אם הוא לא הצליח. אולי אפילו תשלח לו חיוך מבויש ותגיד לו שזה לא נורא, גם לקומיקאים הגדולים ביותר יש פאנצ'ים עלובים.

 אבל באמת, רציתי לשאול אותו מה העניין להיות זה שאומר שזה לא מצחיק? מה יוצא לך מזה? מן תחושת עליונות כלפי תלמיד אחר? תחושה שאתה טוב יותר ולך זה לא היה קורה?

 לצערי אף פעם לא שאלתי אותו לכן אין לי תשובה...

צריך לדעת להתייצב איתן כנגד החברה וביקורתה כלפי האינדיבידואל המממש את אינדיבידואליותו

הירוק היחיד כאן זה הזנב שמקבלים מהקרינה

אני לא יודע מה לומר.

על השניה - המסגרת מתאפסת ביום החיוב (אם אצלך זה בשני לחודש אז בשני לחודש), וגם אז היא מתחילה להיספר מחדש. כלומר סה״כ זה יוצא חודש רגיל כל מסגרת, פשוט הוא מתחיל ביום החיוב ונמשך עד יום החיוב הבא.

אצלי (ויזה מקס) אפשר בתמורה לאיזו עמלה לפנות את המסגרת מוקדם ע״י חיוב מוקדם. לא ניסיתי אף פעם כי זה עם עמלה…

אבל אם המסגרת לוחצת עליך אולי תנסה להגדיל אותה בכללי?

שווה לבקש הגדלת מסגרת  האשראי בכרטיס. לחילופין אפשר לשלם להם לפני התאריך ואז המסגרת מתפנה 5 ימים אחרי התשלום (יחד עם הקנס הקטן שלהם שם).

מאוד מאוד מקובל לא לכתוב את שם מקום העבודה הנוכחי שלך.

יצא לי לראות עשרות רבות של קורות חיים אם לא יותר, וברובם לא כתוב מה מקום העבודה הנוכחי.

למשל:

2022-נוכחי: חברה גדולה בתחום ה-x.

*ניהול של כך וכך

*תחומי אחריות של כך וכך

*עובד עם תוכנות כך וכך...

כלומר כותבים הכל כרגיל רק בלי לציין את שם החברה.

כפי שבעצם כל עולם המחשבים עובד - כל תא זיכרון מאזן בו וכו׳ רק את הערכים 0 או 1.

בשיטה זו, ערכה של כל ספרה "1" הוא 2 בחזקת n

בסיס בינארי משמש כיום בעיקר בתחום מדעי המחשב, זאת כיוון שבמעגלים לוגיים אלקטרוניים נוח להסתפק בהבחנה בין שתי רמות מתח בלבד, גבוה ונמוך, המיוצגות על ידי "1" ו-"0" בהתאמה. ולכן זהו הבסיס הטבעי להביע בו מספרים במחשב המורכב ממעגלים כאלו.

טבלת מספרים בינאריים מ-0 עד 127 בינארי ועשרוני

1. אירוע גדול וחשוב ככל שיהיה, כמו מלחמה, לא משנה את מצב הרוח הבסיסי בפרט, ובעם כולו. למרות שאנחנו מתקדמים בחזיתות, ומשיבים מלחמה, עדיין מצב הרוח הלאומי ירוד ברובו.

2. המדינה ומוסדותיה לא מכסה את כל העם, לא מגיעה לכל הפרטים הנדרשים, לכל הצרכים של כל אחד. יש המון חוסרים שמקבלים מילוי מהאנשים הפרטיים. כמו שמיכה שלא מכסה את כל הגוף, כמו ביצת עין.

3. הזהות היהודית במדינה התחזקה לאין שיעור מתחילת המלחמה, וזו גאולה ברורה.

4. אנחנו יותר חזקים ממה שנדמה לנו.

5. עם כל הצרות הפרטיות, שנגרמות מהמלחמה או שלא, הערבות ההדדית היא זו שמרימה את הרוח, איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. ביחד ננצח כפשוטו.

6. בגזרה הצבאית אין לי דריסת רגל וזה חסר לי.

עד כאן

1. המדינה היא זכות היסטורית עצומה שיש לנו, אבל היא דורשת השקעה. היה מי שטען שזה כמו חיי נישואין ואולי הוא צודק.

2. יש המון אנשים מדהימים במדינה שמוכנים לעשות המון כדי שנחיה פה, זה באמת מדהים וראוי להערכה.

3. היחס שלנו למי שלא מוכן לתת כתף צריך להיות אחר ואי אפשר לקבל זאת בשוויון נפש, זה עולה בדם.

4. אנחנו מבינים פחות ממה שחשבנו.

5. שמואל צדק במחלוקת מה זה ימות המשיח.

6. על חרבנו נחיה בעולם הזה תמיד וברוך ה' יש לנו את החרב וצריך להודות ולשמוח בכך.

7. חשוב להיות עצמאיים ולא תלויים במדינות אחרות, הן בנשק והן בחקלאות.

חלק גדול מהדברים כאן הם דברים חדשים לי אבל יש פה דברים שהתחדדו.

אין שום אפשרות שזה יקרה, לכן במקום להשקיע בפנטזיות צריך להשקיע בבריתות חזקות עם מי שיוכל לעזור לנו בעת הצורך.

חקלאות עצמאית?

קומביין לא ייסע בלי דלק שמגיע אלינו מחו''ל,

טרקטור לא ייסע בלי נהג תאילנדי (וגם דלק...),

בכל שנה יותר מדי קרה/חמה/גשומה/שחונה הסחורה על הפנים, מועטה ויקרה...

יש היום 70,000 עובדים זרים בתחום החקלאות. בלעדיהם כל החקלאות ה''ישראלית'' תקרוס.

אתה רואה מצב ש-70,000 ישראלים הולכים לעבוד בעבודה הזאת? ישראלים לא אוהבים עבודה קשה, לכן כשצריך עובדי בנייה/סיעוד/חקלאות אנחנו מביאים ממדינות עניות.

על נשק עצמאי קצרה היריעה...

הנה הסרטון שממחיש באופן מאוד ברור שאין ולא תהיה מדינה שיכולה לספק לעצמה את הצרכים שלה

קצת קשה לי לדייק מילים אבל אגיד בכללי רעיונות שעלו לי

א. השם עדיין קיים

(מיד אסביר) חחח היה תחושה שהוא סוגשל שכח מאיתנו. מבחינתי ה7 באוקטובר זה נס הפוך. כלומר נס מהסוג הרע שלו, קרה לנו אסון נגד השכל האנושי שעד היום לא ברור איך. הכאפה הזאת אמנם כואבת אבל היא השגחה, ולפעמים עדיף כאפה רצינית מאשר שתיקה רועמת. אז כן, הוא עדיין "קיים" ואנחנו חיים בפרק חדש בתנך כמו שהרב שלי נוהג לומר.

ב. עם ישראל חיי

ואסביר גם את זה חח

יש כמה מאפיינים בסיסים לבדוק אם אורגניזם חיי: אם הוא זז ואם הוא מגיב לכאב. התקופה המטורפת שעברנו ועדיין עוברים מלאה בתמורות ותזוזות אבל מעבר לזה, אנחנו מגיבים לכאב בצורה מוחשית. אני מכיר כל כך כל כךך הרבה אנשים חילונים דתיים חרדים שכולם העידו (ואני בינהם) שנכנסו לדיכאון בחודשים הראשונים כתוצאה מהמלחמה. הרגישו בחוש את הכאב של אחר. חיו את זה. ומתוך זה איבדו טעם לחיים. בבחינת הבא לי בנים ואם אין מתה אנכי. זה מטורף איך כולנו קשורים ככ והכל ככ פועם.

ואני מאמין שמתוך זה גם הגיעו המריבות והמחלוקות והכעס. אין את זה כלפי אנשים שלא'כפתך מהם..

"השנאה" הזאת מעידה שאנחנו ככ מחוברים ולכן התסכול.

ג. הבנתי יותר בצורה מוחשית ולא כקלישאה שכל "זרם" בעם נחוץ ותורם בדרכו, ובתכלס אין טעם לרדת אחד על השני כי כל אחד במקום שלו ועושה את שלו. יש סיבה ללמה אנחנו עדיין שונים כביכול בדרך החיים. אבל אני מאמין שעם הזמן בע"ה ייבנה מזה משהו חדש-ישן.

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אני רעב ועייף

1 זהות יהודית אמיתית למדינה חשובה מאין כמותה

המגמה העולמית נגדנו היא מתוך אי הבנה של זהות מדינת ישראל, ומתוך מחשבה שאפשר להכניע ולגרש אותנו

2 אם תכתוש את האויל וגו

קשה למצוא שינויי חשיבה מהותיים אצל הרבה מאד מהבכירים גם אחרי כישלון מוחץ

3 שנאה מקלקלת את השורה

הטירוף שעד אליו מוכנים ללכת אנשי רק לא ביבי הוא בלתי ניתן לתיאור

4 העולם מלא שקרים

התנהלות של מלחמה במקביל למאבקים פוליטיים תהיה מלאה השקרים מכל הצדדים. צריך פתרון וכנראה אין

5 צהל ארגון יותר מטופש ממה שחשבתי

6 על דחיינות משלמים בריבית יקרה, אבל לפעמים התשלום הזה קל יותר נפשית

7 השליטה של התקשורת בסדר היום הציבורי, וההטיה הפוליטית שלה הן הרבה יותר ממה שחשבתי. 

לא דעות שלי שקשורות למלחמה, אלא רק מסקנות שהסקתי מדברים שראיתי במהלך השנה.

1 ו2 לא קלטתי עד כמה, מבחינת השקעה שצריך ושמוכנים לתת.

5 ממש לא.

4 לא נראה לי.

3, 6 ו7 ממש לא.

7 באוקטובר הוא סותר את השמאל הקלאסי והימין הקיצוני.

לא צריך להסביר למה הוא סותר את הגישה שרוב הערבים כולל עזתים רב רוצים להתפתח ואם ניתן להם הזדמנות הם יצאו ממעגל הלחימה.

אבל הוא גם סותר את התפיסה שכל הערבים מחבלים.

יש ערבים חובשים ופרמדיקים וסתם אנשים שהצילו חיים ושילמו בחייהם עצמם.

באוגדת עזה קצין צה"ל ערבי מוסלמי עשה את עצמו חובר למחבלים ואז ירה להם בראש מטווח 0.

ערבים שלחו אוכל לחיילים בשטח במתנה, וכל נהגי המשאיות שהביאו לנו אספקה היו ערבים.

6 או 7 פעמים ערבים ראו אותי על מדים, קראו לי גיבור ואיחלו לי לחזור הביתה בריא ושלם.

כך שמה שמשפיע הוא חינוך.

בכפר קאסם לא מחנכים בבית ספר שכל אחד חייב להיות שאהיד.

בהם מחנכים לרעל כזה.

יש סיבה למה מכפר קאסם לא יוצאים מחבלים

המחבל: תושב כפר קאסם, בעל עבר פלילי עשיר

דודו של המפגע מכפר קאסם: "זה ילד תמים, לא מאמינים שהוא מחבל"

ראש העיר כפר קאסם השתתף בהלוויית המחבל שביצע פיגוע בעיר

מספר דוגמאות לגבי כפר קאסם.

לגבי לוד ורמלה, מניח שלהזכיר את שומר החומות יספיק.

לגבי אום אל פאחם, שתי דוגמאות של דעאש:

האויב בתוכנו: תושב אום אל פחם נשבע אמונים לדאע"ש ותכנן פיגוע – JDN

תיעוד: המחבלים מתפללים על רקע דגל דאעש לפני צאתם לפיגוע | ישראל היום

לגבי מה שמלמדים, אני לא יודע מה מלמדים בבתי הספר.

לעומת כפרים וערים שאם חלילה תכנס אליהם בטעות ישאר לך מעט מאוד זמן להישאר בחיים.

אגב ראש העיר טוען שהוא מאמין שזו היתה תאונה ושהוא עובד עם המשטרה נגד נשק לא חוקי.

במקרה של הקישור על הדוד, מספיק הכותרת בשביל להבין את הכיוון

כך שאני לא יודע אם כפר קאסם מעל או מתחת לממוצע ביחס למספר התושבים.

להבין את הכיוון שהיה עוד פיגוע על ידי תושב כפר קאסם והמשפחה כדי לא להיפגע מתנערת אחר כך?

אין לי דרך לדעת אם הדוד מתכוון לזה או לא, אבל אני כן יודע שיש תושבי כפר קאסם שרצחו יהודים בפיגועים, כך שזה לא רק יהודה ושומרון ועזה עם בעיות

הרבה יחידות בצה"ל חושבות שהם הכי טובות, אבל ראינו שכל היחידות טובות מאוד ולקחו חלק חשוב במלחמה. ומי שלא לקח הרבה חלק בלחימה בעזה, נלחם ב7 באוקטובר.

ואחרון, הדברים הכי טובים קורים ברגעים הכי נוראים.

לפעמים דרך קופת חולים זה יוצא יותר זול כדאי לבדוק.

בדקתי ורק בכללית זה כך.

במכבי 97

ובמאוחדת חינם

צריך להרגיש מהשניות הראשונות לשכיבה שהמזרן ממש נוח לנו.  

(לא כמו מדידת נעליים, שאולי בהתחלה נוקשות מעט ומסתדרות כעבור כמה ימים…. מזרון לא מסתדר עם הזמן…)

ללכת לרשתות גדולות בהם יש מבחר יצרנים ולבדוק.  

לכן יש מקומות שנותנים 30 או אפילו 100 ימי ניסיון ללא עלות.

אבל בנוגע למזרון שאמור לשרת אותנו במיטה הפרטית שלנו בבית, צריכים להתחבר מייד ….

ואני כותב זאת מניסיון …

אם אני הולך למרכזי רהיטים, כמו שיש במרכזי מכירות גדולים בארץ, ויש שם חנויות של עמינח, פולירון , מנדלבוים, Swiss system, סימונס….

וגם חנויות של מותגים קטנים ולא מהליגה הראשונה, וזולים יותר,

ועובר בין החנויות - מדוע לא לרכוש את המזרון שהכי נוח לי איתו מהרגע הראשון?

למה לבחור במזרון פחות נוח ובהמשך להתרגל אליו?

מזרן קפיצים יכול להיות לאנשים מסוימים מאוד מאוד כיף כשהם נשכבים עליו בעוצמה בחנות,

אבל מאוד מאוד לא נוח בלילה כשהגוף רופס וצריך משהו ש''יחזיק אותו'' (כן, יש כאלה שעבורם דווקא מזרן קשה יהיה נוח יותר לטווח הארוך)...

שוב קרה שעניתי מההיגיון שלי, ואז שאלתי את צ'ט ג'יפיטי באופן נייטרלי והוא הסכים איתי 🤣

ChatGPT

You said:

אם אני הולך לחנות עם מאות מזרנים בשביל לחפש מזרן למיטה שלי, ואני מתיישב ונשכב על כל המזרנים בחנות, המזרן שאיתו אני ארגיש הכי נוח הוא המזרן שגם לטווח הרחוק יהיה לי הכי נוח?

ChatGPT said:

ChatGPT

לא בהכרח. התחושה הראשונית שלך כשאתה יושב או נשכב על מזרן יכולה להיות שונה מהנוחות שתתפתח עם הזמן. ישנם כמה גורמים שחשוב לקחת בחשבון:

זמן הסתגלות: גוף האדם זקוק לזמן להתרגל למזרן חדש. מזרן שנראה נוח בחנות עלול להיות פחות תומך לאורך לילה שלם, או להפך.

תמיכה ארוכת טווח: מזרן שמרגיש רך ונעים מיד עלול שלא לספק תמיכה נכונה לעמוד השדרה לאורך זמן, מה שעלול לגרום לכאבי גב או שרירים.

שינה בתנוחות שונות: בחנות אתה עשוי לנסות את המזרן בתנוחה אחת בלבד, בעוד שבשינה אמיתית אנשים נוטים להתהפך ולשנות תנוחות. ייתכן שמזרן שנוח לך בתנוחה מסוימת לא יתמוך היטב בתנוחות אחרות.

מזרן קפיצים קשה, עם שכבות ריפוד ..

זה מה שיש לי …

רק גורם לי לכאבי גב….

ומעיר: ברור שיש הבדל בין מי שבא להיות אזרח פשוט בעיר לבין קבוצה שיובאה מבחוץ כדי "להתנחל בלבבות".

תחשבי שהגרעין הזה היה בא להנחיל את ערכי החילוניות או הקנאות החרדית ברחבי העיר.

או כדי להנות - בעומק הדבר - משליטה מסוימת באחרים, מחיזוק האגו דרך זה שאני פועל שאחרים יהיו כמוני.

גרעין תורני שהמטרה שלו היא נקיה, להנגיש ולהזמין ולאפשר ליהודים אחרים חיבור ליהדות, הוא דבר טוב ונכון גם מבחינה אנושית, לא רק יהודית. 

(בהסתכלות של אמת, היהודית והאנושית הולכים יחד.)

ההשוואה לקבוצה שרוצה להנחיל חילוניות, הוא לא נכון, כי זה משהו אחר.

ובקשר לחרדים - לא פותחת פה...

וגם את ההתיישבות החרדית.

רק באתי לומר שמי שלא רוצה את הגרעינים זה לא בהכרח אומר שהוא מתנגד הם יגורו בעיר, אלא מפריע לו שהם פועלים בעיר. כנ"ל חב"דניקים.

ולמה זה לא נכון להשוות לעמותה להפצת ערכי חילוניות? הגיוני שיש אנשים שמפריע להם לחיות לצד קבוצה אקטיביסטית שונה, ולא משנה איזה ערכים הם יביאו: שמירה על הסביבה, צמוחונות, דמוקרטיה, שוויון בין המינים, וכן ערכי קנאות חרדית, כלצעוק שאבעס על מי שנוסע ברחוב, כהפגנה בחוצות העיר נגד סמארטפונים, כתליית פוסטרים נגד פאות וכמה דנייר צריכים להיות הגרביים וכו' וכו'.

אבל יש גם חלק לא מבוטל שעצם הקיום של דתיים מעורר בהם חרדה קיומית.

גרתי בעיר עם גרעין תורני ומעולם לא ראיתי אותם צועקים שבעס, סוגרים כבישים, או כופים את אורח חייהם על תושבים אחרים.

מאידך, פעם עמדתי בתחנת אוטובוס וניגש אליי מישהו והתחיל לבלבל לי במוח על כמה דתיים זה חולירע ואסון לאומי כו' כו'.

האקטיביזם היחיד שנתקלתי בו בעיר היה של חב"ד והסתכם בקיום ארוחות חג בבית הכנסת, בית תמחוי, גמ"ח הלוואות לנזקקים, יכולת לבוא לסעודת שבת בבוקר, לצאת לעשן סיגריה, ולחזור.

דתיים\חרדים\ערבים\להטב"קלכעילגס..\אשכנזים\עדות המזרח וכו' וכו', הוא בדרך כלל יודע שאין לו שום זכות להגיד להם ללכת.

[ובמקסימום הוא יעבור לקיבוץ הקרוב]

שהוא פירש

שקר החן הבל היופי (על אשה לא מתוקנת במעשיה..) , (אבל)אשה יראת ה' היא תתהלל -  (גם) ביופיה.

לא לבהות בבחורה שאומרת תהילים/ תפילה

היא לא חייזר וזה מציק ומעיק

תודה 

מדובר על הבטה בעלמא

אבל איזה כיף שאת תמיד מבינה הפוך ומבליטה את השלילי ממה שאני אומר

רשמת שרשור על זה

הגבתי שאני פה להזכיר לדעת את הגבול

זה הכל .

.לא אישי .

בן אדם נפגע ואת מחייכת

לא ברור לי

ועתה, לך לחזר על הפתחים

אפילו שאין הלכה כאדמון

די, תמשיכו

עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ה 17:39

(או בים) רבי ומורי חסדי, האם לא אזלינן בתר מרן ?

אמת בדבריך שכך פסק הרשב"ם, אבל גם אמת שאין הלכה כוותיה, אלא הלכתא כמרן 

ומחילה אף יתירה מזאת כת"ר, התנא האלוקי רשב"ג שקדם לרשב"ם בכמה מאות שנים כבר אמר "רואה אני את דברי אדמון" ועדיין הלכתא לאו כוותיה. סך הכל דברי הגמרא לא שאני בכלל יכול לעמוד איתם ולדון הלכות, אני יכול לגרוס ותו לא, וגם את זה עם שגיאות וטעויות רבות מספור.

אולי היה שווה לתת לה את המספר שלך למקרה שהיא תרצה לעשות משהו עם האירוע ותצטרך עד.

אין לה שום קייס. טכנית לא קרה כלום. 

אין לך מושג כמה עזרת לה

כמו שיש גברים רעים יש בנים זהב ..

בכל מקרה לא נעים שלי היה התערב מישהו טוב ועזר.

וזה לא חייב להיות דרמטי ..

אם הוא מסתכל .. מישהו אחר בא והתיישב בכוונה מולו.

אם הוא בא לעקוב אחרייך . מספיק בחור אחד לעזור .

אז תודה שאתם מתערבים..

אם הוא בא לדבר איתך ואת לא מעוניינת לדבר איתו והוא ממשיך לדבר.. ובחור אחר אומר לו שהוא איתי .. זה עוזר.

ובנות לא להתבייש לצעוק/ לברוח/ לבקש עזרה

לא לפחד לא לענות ולהתעלם ממנו

וכן זה באמת מזעזע לחשוב כמה דברים כאלה יש כל הזמן ובכל מקום

(אפילו כאן מאחורי הקלעים)

אני יוצאת לפעילות ספורטיבית בד"כ.
על פי רוב הליכה מהירה באוויר הפתוח נותנת כוח גם בעייפות גדולה...

הצעד הפחות נכון הוא למלא את הריק בכל־מיני הסחות דעת,

זאת תכונה נדירה בימינו להיות מסוגל להיות משועמם בתוך השקט של עצמך.

או למחשב