פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 307)

אבל משיעורים ששמעתי מהרב מנשה וינר מישיבת מעלות

 

הוא אומר שהם היו תאומים זהים (כולל הקול!!) למעט השערות על הידיים.

 

אחרת אין שום אפשרות שיעקב היה מצליח לעבוד על יצחק. 

 

(תנסה לדמיין את הסיטואצייה, שבה יצחק שואל את יעקוב - מי אתה בני - ויעקב עונה בקול צייצני - אנוכי עשיו בכורך)

 

ברור שהם היו בעלי אותו קול, ההבדל היה בבחירת המילים , וכו

"הקול קול יעקב" משמע שהיו להם קולות שונים/שהוא הבדיל, מעניין

המכבדת יותר של יעקב, מול המזלזלת של עשיו

חייבים להסביר כך, שמדובר באמת בבחירת המילים..
יישר כוח על החידוש...!!
והסיבה פשוטה וניתנת להסבר, אנסה להסביר קצת את העניין...
כתוב בלידתם של יצחק ועשיו כך:
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"..
ניתן לשים לב להבדל בין אהבת יצחק לעשיו לאהבת רבקה ליעקב, יש כמה, אבל הבדל בולט הוא שאהבת יצחק לעשיו תלויה בדבר, כתוב בפסוק סיבה לאהבה, "כי ציד בפיו", ואילו האהבה של רבקה אינה תלויה בדבר, לא מוזכרת סיבה בפסוק, פשוט כתוב: "ורבקה אוהבת את יעקב".
מדוע, אם כן, יש סיבה לאהבה של יצחק לעשיו לעומת האהבה של רבקה ליעקב שאינה תלויה בדבר...?
התשובה היא שעשיו הוא היה ייצוג של חומריוּת, הטבע בשיא התגלמותו, שהרי קוראים לו עשיו משום שהיה כבר בלידתו: "עשוי" ומוכן לחיים, גבר צעיר שכבר היה עם הרבה שיער. ואילו יעקב היה יותר עדין נפש, היה מתואר בתור "איש תם יושב אוהלים", אחד שנמצא עם אמו בבית, לומד תורה ומבשל במטבח, לא אחד שיוצא לשדה לצוד כמו עשיו.
ולפני שאמשיך, רק אומר שיצחק לא היה טיפש, הוא ידע שיעקב צדיק לעומת עשיו שלא היה הכי צדיק בעולם, אך למרות זאת הייתה סיבה שהוא אהב אותו.
כתוב ברש"י שעשיו היה עובד על יצחק, רש"י ד"ה "בפיו": "כתרגומו בפיו של יצחק ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו"
ועל פסוק שלפני כן רש"י אומר על המילים "יודע ציד" כך: "צוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות".
אולם, עדיין לא נאמר שיצחק היה טיפש, ותיכף אסביר איך עדיין זה מסתדר עם פירוש רש"י הקדוש.
אז ככה, יצחק ידע שעשיו הוא חומרי, לעומת יעקב שהוא רוחני, אך הוא עדיין בחר "להשקיע" בעשיו. מדוע...? משום שיצחק ראה בעיני רוחו לעתיד לבוא את כל כוחותיו של עשיו החומריים, כוחות עצומים ונשגבים, שבאים לידי ביטוי בקודש, הוא רצה שהוא ינתב אותם אל הקודש, ולכן הוא בחר להשקיע בו, וחשב שאולי בזכות זה עשיו בסופו של דבר יחזור בתשובה וינתב את כוחותיו לטוב.
שמעתי על זה שיעור, יש מחלוקת האם בזה יצחק טעה ורבקה צדקה או ההיפך, לא משנה כרגע, לא נלאה בדברים.
בקיצור, אז כאשר יעקב מגיע לעשיו לבוש בבגדי החמודות של עשיו ועל ידיו ועל חלקת צואריו יש עורות גדיי עיזים, הוא פתאום מדבר בשפה העדינה של יעקב, ולא בשפת רחוב של עשיו, בהתחלה יצחק לא מאמין כמובן ומממש את ידיו, אך כאשר הוא מממש את ידיו הוא אומר לעצמו: "אולי עשיו השתנה וחזוני התגשם, אולי סוף סוף הוא התחיל לדבר כמו יעקב" ואז הוא בא לברך אותו בכל לבבו, עד אשר מתגלה איפוא שמדובר היה ביעקב.
והוכחה פשוטה לדבר הוא שאפשר לראות את ההבדל הפשוט בין דברי יעקב לדברי עשיו, דברי יעקב הם כאלו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱ-לֹקיךָ לְפָנָי", ולעומת זאת דברי עשיו הם: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ".
יש עוד הבדלים, אבל ההבדל העיקרי הוא שבדברי יעקב מופיע שם ה', ואילו בדברי עשיו לא.
וזו הוכחה פשוטה לפי דעתי..
ודו"ק.
וצ"ע.
@נשמה כללית (לא עובד לי התיוג, אשמח אם מישהו יתייג...שכוייח)

 

אבל למה בכל זאת התורה בחרה להשתמש במילה 'קול' ולא 'שפת יעקב' או 'דיבור יעקב'?

זה הגיוני שגם השפה הייתה שונה והפירושים נפלאים אבל לא הבנתי איך זה מוכיח שהקול היה זהה בעוד שפשט הפסוק המפורש "הקול קול יעקב"

אך עדיין חושב כך, ויש לי הוכחה שנראה לי די מספקת...

 

“ויִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”: אמרו חז”ל בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו ובזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו, כלומר בשעה שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז אין ידיו של עשו יכולות לשלוט, ובזמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז עשו יכול לשלוט בידיו, יש להבין מנין לחז”ל להוסיף בפסוק את המילה “אין” ולדרוש בזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו הרי בפסוק לא כתוב כלל תיבת אין ואדרבה משמע להיפך שהקול קול יעקב והידיים ידי עשו באותו זמן .

הנה נאמר במדרש על פסוק זה “בזמן שהקול קול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידיים ידי עשו שולטות בכם” והקשה הגר”א ז”ל מוילנא הרי לפי זה  היה צריך להיות כתוב “הקול קול יעקב ואין הידיים ידי עשו” ואילו מלשון הכתוב נראה שאף על פי שהקול קול יעקב מ”מ הידיים ידי עשו, ותירץ שבתורה נכתבה מלה זו חסרה “הקל” בלי האות וא”ו כלומר כאשר קול התורה הוא חלש וחסר, או אז ידי עשו שולטות אבל כאשר קול יעקב הוא מלא בלי הקלה וחולשה אז אין הידיים ידי עשו שולטות בכם.

אצרף קישור שממנו נלקחו הדברים (הבאתי את זה כמובן בעיקר בשביל המקור מדברי חז"ל לגבי המילים הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו):
פרשת תולדות | הרב יגאל שריקי

שמדובר על לימוד התורה, ולא על קול כפשוטו, ועל כן גם בעניין הנ"ל מדובר על תרבות הדיבור שלו, על כך שהוא מזכיר את שם ה' (היו שם עוד שינויים, השפה שלו הייתה יותר עדינה ופחות כגסה, כי כידוע התורה מעדנת את האדם...).

וכך כותב הרשב"ם- לפי שתאומים היו היה קולם דומה קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו מאחר שמצאו איש שער על צווארו

למדתי על זה בהקשר של היריון תאומים חח

ששניהם היו באותה שליה

וזה גם מסביר למה יעקב אחז בעקב עשו

"ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד:"

 

זה לא אומר שהם לא היו תאומים זהים לשיטתו כי ייתכן שנפרדו בשלב מוקדם

אבל כן נראה שיש איזו מחלוקת במה היה שם בדיוק

אני זוכר שגם קראתי איפשהו שלא עשו לו מילה כי הדם לא נבלע באיברים.. משהו כזה.

 

תודה על ההארה!! 

ואחרי כן יצא אחיו וגו'" - שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו בדין היה אוחז בו לעכבו יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו תחת זו הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין.



לפי המדרש שרשי מביא, הם אחים לא זהים שנוצרו משני תאי זרע שונים (ושתי ביציות שונות)

מי שנולד מטיפת זרע שונה (ולכן בהכרח מביצית שונה) הוא לא תאום זהה

ובמהלך הימים הראשונים של ההריון, העובר (שעוד לא ממש נקרא עובר בשלב הזה) מתפצל לשני עוברים שונים.

הם חולקים בדיוק את אותו DNA, אבל לא את אותה טביעת אצבע 🤭

כתבתי שזה לא הפשט, ובנוסף - יש גם דרש האומר את ההפך

לא כתוב שהם היו זהים, ולא כתוב שהיו לא זהים.

 

לפסוק ביידענות כאילו זו עובדה מוגמרת, לא נראה לי נכון.

"זה לא הפשט" זה במשמעות קצת שונה משלך..
אז אנחנו לא חולקים

זה נכון גם לגבי השעירות?

מעניין

בשיר השירים כתוב "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה. רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז; קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב"- איך יתכן שהוא ג'ינג'י וגם בעל תלתלים שחורים?

אז בעל הדעת מקרא מפרש שאדמוני זה בעל סומק, וצבע השיער לא נכתב. (וזה נכון גם לדוד המלך)

 

מה שאני זוכרת מ"חווה לא אכלה תפוח"- ספר ממש מומלץ, כדאי לקנות ולא להשאיל (כמו שעשיתי לצערי) שכדי שהיה אותו בשלוף.

אמרתי אדום

אמורים לעזור לך שמה אם זה ולהגיד אותך.

אל תאמין לזה בחיאת

תחשוב על דברים טובים

החיים שלך גדולים וזה חרטא

יש לאפליקציה הזו טכניקות קבועות כמו נפילת הלחיים וזה לא בהכרח מה שהגוף שלך עובר/יעבור.
השתמשתי באפליקציה הזו מתוך סקרנות. הפכתי את עצמי ל"ילדה" וזה ממש לא היה דומה לתמונות שלי בילדותי.

ועקרונית את יכולה להגיע למצב של הנאה מדיבורים סתם אבל לא להיות תלויה בהם, ואז תוכלי להשתמש בזה ככלי לחזק ולפתח חברות וכן לסייע לחברות שלך להשתחרר ולהפיג מתחים וכדומה, שאלו בוודאי ערכים.

גם לי הלימוד גרם להרבה מחשבות והרבה ייסורי מצפון או הרבה תביעה עצמית כזה

של כמה אפשר להגיע ולהשיג וכמה צריך להזהר וכאילו אתה אומר רגע אנחנו חיים פה בעולם

ואין לי את האפשרות הזאת להשתלם כמו מה שאולי נדרש או מה שכדאי....

או שלדוג' אתה נחשף לכל הכאב הרוחני שיש בעולם 

הצער שיש לקב"ה ממי שלא לומד תורה

והצער שיש על אנשים שלא שומרים שבת

והצניעות 

והשכינה

וזה צער שלא פוסק

כאילו רגעע מה

באנו לכאן כדי לבכות?

קיצר זה לא פשוט

שנכנסים לזה לפעמים זה גורם לאיזה שקיעה לתוך איזה עולם מלא בכאב וצער...

ככה לפחות אני הרגשתי...

היו רגעים מתוקים זה לא שלא, וזה ממלא מבפנים מאוד

אבל זה גם מאוד דורש ומחייב כזה

כתבתי בקצרה אבל בעיקרון זה הרבה יותר מזה... 

זה מאוד דורש ומחייב כזה ו...? 

 

אכתוב שוב אולי יותר בפירוט

הרגשתי אצלי שהכניסה לעולם הרוחני אם זה דרך התבוננות או לימוד או תפילה 

מאוד משפיעה על המחשבה והרגשות 

מצד אחד יש דחף להתקדם ולהתעלות יותר ויש הרבה סיפוק ושמחה

מצד שני יש הרבה כאב על המקום הנוכחי, על הריחוק מה', על הצורך להתקדם יותר ולא באמת להצליח

זה אולי בעצם כיסופים, שהם מצד אחד מתוקים מצד שני כואבים 

להכנס לעולם הרוחני זה במידה מסוימת לוותר על חיות העולם הזה... ובתור אישה (אולי גם לגבר...) זה יוצר הרבה קונפלקטים 

וזה לא רק הכאב על המקום שלי, פתאום נכנס לך כאב של כל מי שמסביבך...

ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר 

או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות

ויש מחשבות על מה בעצם העולם הזה, ומה עניין כל הסבל, או מה עניין של מוות, ותיקונים וחשבונות וכו'

 

 

 

הדרגה הבאה היא עם החיים ולא מתנתקת מהם אז קל איתה יותר איתה בחיים

זה לא רק ניתוק מול חיבור לחיים

יש הרבה טווח באמצע שכולל איתו הרבה רגשות ומחשבות והתנהגויות מסוימות

וזה גם מאוד תלוי אופי או סוג נשמה

אנשים שנהנים מדברים רוחניים בלי קשר לדת, זה החיבור שלהם לחיים! דרך הרוחניות שיש לעולם להציע

וזה לא אומר עכשיו שיש ניתוק מאוכל ושתיה והנאות אחרות של החיים... פשוט המינונים שונים והרגשת הסיפוק שונה

 

מצד אחד הניתוק ומצד שני הכאב שאם את שואלת אותי הם לא על אותו ציר בכלל והכאב כן מעיד על חיבור לחיים... הניתוק הפוך- הוא רצון להיות שרויים כל הזמן בצל מקור הטוב והאמת, לידו הכל מתגמד 

 

מה שאת מתארת: "ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר/ או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות" דווקא נראה לי נובע מלימוד שלא מספיק מחובר לידיעה הזאת... כי לדוגמא מי שיודע כמה שלתפילה יש כוח- הוא מתפלל בכל הכוונה! ולכל עשיה רוחנית יש השפעה- הוא מתחיל לשים לב לכל מעשה קטן... לכל רצון... אין מספיק כלים זו הרגשה שנובעת מחיבור לחיים ולא להיפך... 

השאלה מה אתה עושה עם הלימוד... את נראה לי ישר מנסה לחבר אותו לחיים, ואני הפוך- אני צריכה להוריד אותו אחרי שהכל נראה דבש ואז מסתבר שזה לא בדיוק ככה ואנחנו בני אדם🙃 

*זה נראה לי הרבה יותר עמוק אבל זה מה שהבנתי מזה עכשיו... 

מה את אומרת?...

לא חושבת שזה סותר

כי הלימוד מצד אחד מגביר את החשיבות שאתה נותן למצוות ולתפילה ולכוונה שאתם שם בהם...

אבל מצד שני מגביר את הרצון לגדול ולהתקדם ובעניין הזה לא תמיד באמת זה מתאפשר...

 

וזה מעניין מה שאת אומרת, לא חשבתי על זה בהקשר של החיבור לחיים... את אולי מתכוונת לפרקטיקה בעצם?

כאילו איך ליישם את הלימוד בחיים... 

 

שכשמבינים מה הערך של המחשבות הדיבורים והמעשים שלנו, זה צריך לגרום לנו להשתמש בהם המון. לטובה.
הדיבור הוא דרך להתחבר למי שסביבנו. החיבור הזה הוא חשוב מאוד. הוא מחזק את שני הצדדים. זה לא סתם.
שמירת הלשון היא מדברים לא טובים. מלדבר בגנות אחרים וכדומה. אבל אחרי ששומרים אותה מהרע, צריך גם להשתמש בה להרבות אהבה ואחווה, להרבות דעת ושאר דברים טובים.

משה התחיל ואמר לא איש דברים אנכי. ובסוף זכה לאלה הדברים אשר דבר משה. בהצלחה

שאם אני לא טועה בנו של החפץ חיים בעצמו העיד שאביו היה מרבה לדבר עם אנשים, ועם זאת היה מדקדק בהלכות שמירת הלשון.
הדיבור הוא אכן הדרך לחבר בין אנשים, בין מחשבות ובין לבבות. גם אם זה דיבור 'כתוב'. עצם הדיבור מחבר.

ויש ציטוט שעלה לי לראש והלכתי לחפש את המקור ומתברר שהוא נאמר בשמה של אלינור רוזוולט
"מוחות גדולים משוחחים על רעיונות, מוחות ממוצעים משוחחים על ארועים, מוחות קטנים משוחחים על אנשים."

העניין הוא איפה אנחנו מניחים את הדיבורים שלנו, כי הם מעידים גם על איפה מונחות המחשבות שלנו ולאן יובילו בהמשך המעשים. ובאופן כללי אני חושבת שנקודה נוספת שצריכה להוביל אותנו בחיים, לא פחות מהרצון להתעלות, היא השאלה מה יהיה נכון ולא יכניס ללחץ פנימי שלא נכון ורק עלול להרחיק אותנו מהחיבור לטבעיות של החיים ומהשמחה בעבודת ה'.


@הרמוניה

ו @הרמוניה
בגרסה אחרת של המשפט המקורי השתמשו במילה אנשים במקום מוחות. בעיניי המילה אנשים יוצרת הכללה מסויימת של כל הכוחות שקיימים באדם, והמילה מוחות מתמקדת בעיקר בשורש של כל שאר הדברים הנפעלים כתוצאה מדרך חשיבה מסויימת. אם רגשות, אם פרשנויות, אם דיבורים ואם מעשים.
אם אנסה רגע להעמיק את ההתייחסות למשפט, אפשר לומר שהתארים גדול, בינוני וקטן נוגעים בעצם למידת ההרחבה והצמצום של המח החושב. היכולת להתעסק ברעיון ולפתח אותו מעיד על רוחב מחשבה מסויים במרחב ללא גבולות. התייחסות לאירועים ספציפיים שקרו או עתידים לקרות היא צמצום למימד של מקום וזמן.
לשוחח על אנשים זה כבר מקום שמצטמצם מאוד. ואם הבנתי נכון, התיאור שמתייחס למוחות קטנים מתאר אנשים שמשוחחים על אנשים אחרים, ולא בעבור תכלית מסויימת אלא סתם לדבר על אנשים.
מקווה שיותר ברור עכשיו.

וזה קורה בגלל שכולנו פוחדים שתעלי אותנו עלה מוקד (שמרת את סקילה להכחשת התעוררות)

כי עדיין לא הלכתי לישון.
לא עייף, אבל חפץ לישון.
השארתי לך כדי לא לקחת את התפקיד.
כמו אמא טובה.

כי עבדתי.

והולכת לישון, כי מחר עובדת שוב מוקדם.

לא כזה עייפה, אבל אני לא אזכור את זה מחר בבוקר אז הולכת לישון עכשיו.

לילה טוב כולם,
ושנצליח לקום בזמן.

ליל מנוחה ✨

כי שנצתי
לא עייפה בכלל
אבל צריכה לקום מחר מוקדם

וצריך שמישו ייקח אחריות..

ונגנבת מההיסטריה מכל שיעול בימינו
כמעט הכניסו אותי לבידוד עכשיו 😨

כי היה שמח היום ברוך ה'
רק עכשיו סיימנו

יש לי בצפר מחרררררר

צריך לקום ב6:35 אוףףףףף

תודה לעונים

של ג׳וקים ואיזה סוג של הדברה

מקום לישון

מוזמן לבוא לקחת אותם, @חיות צבעונית מסכימה לך לקחת את כולם.

חח איככ

אפשר לבוא עכשיו?

נגד כל הג'וקים האפשריים. אלוקים שיעזור איזה מפלצתעכביש היה שם
זה היה לפני כמעט 10 חודשים ותהיתי לעצמי אם צריך לעשות כל שנה.

עצם קיומה של המערכת לא רק שלא סותר את הקריאה להשתחרר מהעול העצמי, אלא מדרבן אותה. שהרי במערכת נעשה שימוש על מנת לקחת ממך את החופש הזה.

מי רוצה לקחת ממני את החופש הזה?

התרגלת כל כך לצורת החשיבה הזו שאתה אפילו לא יכול לשים עליהם את האצבע

ומי הם?
אתה יכול לשים עליהם את היד?

אבל אתה רוצה שאני אדבר על המערכות. שמקיפות את כולנו.


לא למדת לראות אותם. להיזהר מהם. אבל הם ישנם

אתה מדבר שטויות וברמזים כדי שיראה כאילו אתה חכם.

אני לא מכיר את אלו שלך.
זה היה הרבה יותר קל אם כן.

אבל בגדול? אלו יכולים להיות ההורים שלך, המורים שלך, הבחורה שאתה יוצא איתה לדייט, הפקיד בבנק, כמעט כל מי שאתה מכיר.

שהם שולטים בי?

אבל בהחלט באחריותנו הבלעדית לבחור איך להתמודד איתם, ואם אנחנו מתמודדים איתם בצורה מסויימת שגויה
האחריות הבלעדית היא עלינו.

זה יותר הגנם אבל עדיין נקרא אבטש..

גיזרתנו!

הגעת לכאן שבוע שעבר כשהקפצנו כוחות?

אבל יכול לשלוח לך תמונות משם

איזה איזור יפה זה

יפה וקפוא

כבר עבר כמעט חצי..

איפה אתה בכללי

(אם יורשה לי כמובן)

אוגדה 98
עדיף לא לכתוב באינטרנט באיזה תפקיד

וואלה יפה אחי
תענוג גדול

כמה הוא היה בנאדם לפני שנהיה קצין.
לי היה קצין אחד שהיה נשמה טובה מארץ הנשמות. אבל הוא די יחיד בסדום..

ואולי אחרי שיתאזרחו הם יחזרו אלינו.

תהיה חזק חציל! ותודה שאתה שומר עלינו!

תני לעצמך להתחרפן, באמת

 

בדיחות למצב רוח😜

 

אלופה !!!

נראה לי חצי מהאנשים חיים בתחושה הזו...

נכון שלא תמיד החיים דבש, אבל לא אמורים לחיות חיים שלמים בתחושה שלא רוצים לחיות.
אל כורחך אתה נולד, זה נכון. אבל נולדנו ואנחנו פה וצריך לנסות למצוא את הטוב ולחיות בצורה נכונה.
נראלי לא נכון לחשוב על בנאדם שמתאבד שהוא פעל בצורה נורמלית, או לא להזדעזע מזה.

(לי היתה תקופה שראיתי אנשים מתים, כמה אנשים מתים, ושמחתי איתם.
זה לא נכון, וזה לא חיים נורמלים.)

אדם שחווה כאב בעוצמות בקלות יכול להגיע לרצון כזה

וגם לא בגלל עוצמות

אם יש כאב שאין ממנו מנוס

או מבוי סתום כזה של החיים שנראה שאי אפשר לצאת ממנו

לופ של כאב, שרק מדרדר, 

ואין מישהו שיכיל איתך את הכאב ויהיה איתך שם

ואין אור בקצה המנהרה

אז כן, רוצים למות...

זה לא מזעזע, זה כואב... ומבאס

אבל זה העולם הזה

 

 

לאחד מתוק

ואחד רוצה למות...

כן...

 

"על כורחך אתה חי" - יש תקופות בחיים שמסע החיים כבד עלינו, אבל צריך לזכור את תחילת המשנה "אל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך" - המוות קורץ רק כבריחה רגעית,  אבל מה קורה שם באמת- זה אי אפשר לדעת עד שלא מגיעים לשם, וכשזה קורה באופן מכוון ונגד התוכנית האלוקית, זה לא יעד רצוי. גם מי שאומר שהוא רוצה להתאבד, לא יודע עד כמה הוא לא רוצה להיות שם טרם זמנו. באנו לעולם לתכלית מסויימת, לא ידועה, אבל את הדרך צריך לעבור, על כל אתגריה... בריחה לא בהכרח בחירה נכונה.

האינסטינקט שלנו הוא לשרוד

גם מי שהחיים שלו בזבל, גם מי שעובר יסורים קשים לא מגיע למצב שהוא באמת חושב ככה. זה לא קשור להיגיון, הרצון לחיים הוא רצון מאוד יסודי באדם ואם הוא הגיע למצב של רצון למות זה סימן שהוא נמצא במקום מאוד קיצוני ומאוד לא בריא

והחיים הם הרבה הרבה מעבר לזכייה בפיס.

החרדה היא מהמאיסה בחיים שנובעת מחוסר איזון ובריאות אצל אותו מישהו.

וזה מתגבר פי שמונתאלפים כשזה מישהו שאוהבים מאוד ומתפללים שיחזור לבריאות ולא יכנע לרע.

גם כי המוות מזעזע, ובפרט הבחירה בו, אבל לא בעיקר.

אלא כי יצר ההישרדות כל כך חזק שאם יש כזה סבל שמתגבר עליו - זה המזעזע.

זה הרבה פעמים תוצאה של תסביך נפשי שנגרם בעקבות כאב רב, תחושת חוסר אונים מתמשכת וחוסר התערבות של אנשים מהצד שרק מסתכלים על מה שקורה אצל אחרים, אבל לא פועלים להיטיב להם. לפי דעתי.

זה דבר שאי אפשר לשכנע בו את מי שאין לו את זה, אבל הקב"ה בטביע באדם אקיוסמות. שלא תלויות בהיגיון כלשהוא.
כמו הרצון לחיות, כמו אהבת אם לבנה. וכדו'.

מי שנחסר בו הדבר הזה - הוא בעל מום נורא ומעוות. וזה אכן מזעזע. 

אני לא אומרת שלרצות למות זה דבר שבשגרה, אבל אדם שזה קרה לו הוא לא "בעל מום", אלא בן אדם שקשה לו ברמה אחרת.. ממש.. יש משהו שחסר לו.. אבל בעל מום זו מילה שלא מתאימה. הוא מרוסק וחייב עזרה ואוי ואבוי למי שהורג את עצמו וזה נוראי, אבל אף אחד לא היה רוצה לכנות את עצמו 'בעל מום', גם לא במצב כזה.

בעניין האנשים שרוצים למות והאם מצחיק להבהל מזה- האמת שבעיני לא. זה לא מצחיק, עדיף ככה. אחת הדרכים הטובות להמנע ממשהו זה להבהל. אם בעינינו זה דבר רחוק וקשה נורא, יהיה לנו קשה יותר להגיע לזה.. אם מבחינתנו יש הרבה הגיון ברצון למות כי החיים קשים( והם באמת כאלה), אז יהיה יותר קל לחשוב את זה על עצמנו, כי זה נורמאלי.. המוח יגיע לזה יותר בקלות. 'זה תהליך של כולם, למה שאני לא אעבור אותו?'

לפעמים בן אדם מגיע למבוי סתום... או לכאב ממש גדול... שהוא מרגיש שאין לו איך להיחלץ מזה... והוא יעדיף כל דבר על פני הכאב הזה! כולל מוות! אני חושבת שזה יכול לקרות לכל אחד.

עד שהוא מרגיש שהוא כבר לא יכול להתמודד.

לכולם החיים לא פשוטים, ולכולם יש התמודדויות, אבל אם זה מגיע לרצון כזה, אז זה מחריד.

יש בחיים גם צדדים יפים .
שאנשים נחרדים לשמוע שמישהו רוצה להתאבד זה כי כואב להם עליו ..
כי הם אוהבים אותו , כי אפשר גם אחרת .

ואם אדם הגיע לדרגה כזאת , אז כואב לו , וחובה לעזור לו .

המצב האידיאלי זה לא להגיד לבן אדם : אה אתה רוצה להתאבד?! מגניב, כולנו .. , אמ לא ! ממש לא!

האדם שרע לו צריך סביבו אנשים חזקים ! שיעזרו לו .. לא עוד אנשים שיראו לו כמה הכל אפור.
שיגידו לו : מה פתאום !!!! אתה יכול גם אחרת אנחנו פה לעזור .
ולא חלילה לתת לגיטימציה לדבר כזה .


אני מקווה שקלעתי
אם לא התכוונת לכיוון הזה אשמח להבין

אולי כי אין לי פאות..

ועכשיו ברצינות 

עצה ממני -החיים הרבה יותר יפים ושלווים אם פחות תילחץ ממה שאנשים חושבים עליך.

 

כמובן שלא צריך להקצין ולהתנהג בצורה פרובוקטיבית..

אני נגיד זוכר שהייתי נער אז כן דיי חששתי ממה יחשבו עלי וכו וכו

 

מהצבא סוג של עשיתי לי סוויץ' במוח ומאז נהפכתי לאדם אחר (בקטע חיובי) 

 

קל וחומר שמדובר במצב שנוגע לתורה ומצוות - תשמח במצווה/ מעשה שזכית לקיים

עזות דקדושה

אני אכן צריך להשתפר בעניין שלא לחשוב יותר מידי מה חושבים עלי.

אבל אני לא חושב שהבנת אותי. אני מדבר על כך שאנשים ממש מתייחסים אלי שונה, למשל מדברים בצורה שונה איתי מאשר שאר אנשים. אותי זה מתסכל, כי הייתי רוצה שיתייחסו אלי כמו כל אדם אחר, ולא ידביקו עלי סטיגמות, במודע או ושלא במודה. זה יוצר תחושת מרחק ביני לבין האדם שמולי, ובעצם קצת בדידות. תחושה שאני שונה מהחברה שסביבי וזר לה.

סטיגמות-נעים להכיר, בדיוק כמו שגם החולצה המכנסיים הכיפה הנעליים וכו' גורמים לאנשים להתייחס אליך בצורה מסויימת..

 

אני אישית אוהב את זה כי-גאווה יהודית!  (פעם חילוני שאל אותי בטרמפיאדה-"אחי, מה הקטע הזה עם הפאות?" בנימה של שאלה אמיתית שבאמת מעניין אותו, אז אמרתי לו "זה סמל מובהק ליהודי (יותר מאשר זקן) ובמקור זה הבדיל אותנו מהגויים שהיו מסתפרים קצוץ בפאות" ואז אני קולט את התספורת שלו ופולט "כמוך" הוא לא כ"כ קלט שזה מעליב..)

 

היחס משתנה אם אתה שם מאחורה/מקדימה/מסלסל/לא מסלסל/עבות/דקות/ארוכות/קצרות.

 

הרבה פעמים נראה לי שקל יותר לאנשים להפתח ליד מישהו עם פאות, אולי זה תדמית שהברסלב יצרו..

מה שהזכרת שנפתחים יותר למישהוא עם פאות.
מה שבדכ נפתחים אלי, זה לגבי עולמם הדתי. הוא מספר שאבא שלו תוקע בשופר, ושבעצם בפנים הוא מאמין...

זקנה העירה שזה יפה שאנחנו באים מרקע כל כך שונה ויש שיחה בינינו.

גורם לקצת יותר דיסטנס עם נשים שאתה פוגש הכל מיני הקשרים (עבודה שכנים סופר וכו')

אה. אוטומטית אתה מתוייג (גבעון) ... (תלוי בסוג הפאות)

חידות לפסח.

1. 👩🏿👩🏿👩🏿👩🏿
2.🕰❗👂🏼🌄
3. 1⃣🐐
4. 🔟👊🏽
5. 👀🍗😜🏃🏻🇪🇬
6. 👧🏼🕴
7. ❌❓
8. 🌃👈🏼🌃🌃🌃🌃
9. 🕰🗽
10. ❌📖🐏
[11. 👧🏼🗝👦🏼
12. 🚿😡
13. 🌃💂🏼💂🏼
14. 💪🏼
15. 🍷🍷🍷🍷
16. 🤓👿😯😶
17. 🔄👦🏼👦🏼⚡
18. ❌🌄❌🌃
19. ✔✖✔✖✔
20. 🍷

שלחתי אותן לסבתא שלי ועכשיו היא רוצה את התשובות ואני לא מוצאת את השרשור

חידות לפסח - לקראת נישואין וזוגיות

 

תודה לכ"א של חצילים^_^ חח אפילו לא נכנסתי לשרשור הזה אבל זכרתי שהוא ענה ראשון...

כולם מוזמנים היום מסיבה מטורפת אצלי בכרטיס אישי

סגור, עליך!

אבל אני לא אוהבת חצילים אז אני מקווה שיש לך גם משהו אחר להציע... 

"את כמו יהלום אל תהיי לי קשה"- אייל גולן

"ראיתי אלוהים שאין לו אלוהים"

 

"דור שלם בוחר בגיהנום על פני גן עדן של פשרה"

של ישי ריבו הוא אומר "בין ויקהל לפקודי אין איש בעיר ובשדה", רק שבאותה שנה הן היו מחוברות ולא היה "בין"..

 

ותיקון ל-@זה רק אני (פדיחה שאני יודע..) "..אל תהי לי קשה-את כמו יהלום..." (כתבת הפוך..)

 

 

ב"ה אני כבר לא זוכר כל כך את שירי הנעורים

"והאמת שאין אמת אחת או שתיים" - אבסורד...

ועוד הוא אומר בשיר אחר "והאמת איך שלא נהפוך בה היא אותה אמת אחת.." (דרך הישר, ישי ריבו)

"אני האמא" אל הנער הזה, מוטי שטיינמץ

"ביתו צפוף לרווחה" תוכו רצוף אהבה, ישי ריבו (טוב, זה במכוון...)

"ויו"ט לאוהביו כי נסלח לכל עדת ישראל" סדר העבודה, ישי ריבו (הסיבה היא "שיצא בשלום מן הקודש")

אשכרה.... מוטי שטיינמץ שר "אני האמא"

מהשיר רצוף אהבה.

"אני לא יודעת מה אני רוצה"- "אני כן יודעת מה אני רוצה". משיר פופולרי מוזר ביותר, שלמזלי אין לי מושג מי הזמרת

"אני לא יודע מה אני רוצה" "כאילו אני כן יודע מה אני רוצה אבל אנלא בטוח עד הסוף את מה אני רוצה"....
בהחלט שיר מוזר, מושקע ממש מבחינת העיצובים והכל..
אבל תוכן- אפס.

ממש בזבוז זמן לראות או לשמוע...

אני כבר מתחילה להתחרט על הרעיון המופלא
חוצמזה שהנהג של האוטובוס עלב בי קשות
"גיברת שכחת לשלם"
מתה אומר? מדעתך על זה ששילמתי באפליקציה של מוביט?
טוב, לפחות אני אתפלל ואלך לישון.
בתקווה...

בהצלחה בחזור

ואז איך באמת הנהג אמור לדעת ששילמת? או שזה לא אמור להיות עניינו?

בדרכ נהגים אומרים לי טוב כזה אדיש ולא מתעניין,
נהג אחד גם אמר,זלא אכפת לי. יש פקח שהוא יתעניין איך את משלמת.

אז כנראה שזה לא עניין הנהג

איך פתאום זה לא עניינם?
עוד לא נתקלתי בנהג שנשאר שווה נפש מול אדם שעלה לאוטובוס ודילג על העברת הרב קו.

זה אמור להיות בכל הארץ.
אני בכולופן נסעתי לירושלים

עולה עם עגלה וכל פעם צריכה למצוא מישהו שיעשה לי טובה וישים עליה עין עד שאשלם

את רק צריכה להירשם לשירות הזה קודם דרך מוביט.

ולשמור כרטיס אשראי שאיתו את רוצה לשלם.

אבל מוביט ממש קל ונוח

באוטובוסים עירוני (בירושלים) ראיתי שיש ליד כל דלת.

לא יודעת בחברות אחרות איך זה עובד.

יום העצמאות לא?
ואני בתחבצ כי אין לי כוח לעשות רישיון

אני.

אני גם בקטגוריה שלך. אבל לרוב מעדיף דו"ג על פני אוטובוס. לפעמים שילוב שלהם. בעיקר זה שלא צריך לנהוג פקקים או למצוא חניה.

ובגלל הסיכון וזה, פחות נראלי שאני אלך על זה.

וגם, בגלל הקטע של דוסית על אופנוע..

עשרות בנות שמנצלות את היום האחרון לחופשה.
מה חשבתי לעצמי?
יאבאלה

תודה על זה ועליכן!

גאה להיות יהודיה!

איך סיכמת יפה ובתמציתיות מסקנות מהחפירות שלנו 😍

לגמרי מדהים לחשוב מה זה יהודי. מתרגשת!

חיים בלבבבבב

מי זאת שמגיבה בטעות לאפרת במקום לשרשור המקורי?

חח סתם סתם כפרה עלייך

 

 

 

לא שמתי לב ❤

מוסד הרב קוק | בית היוצר הגדול לספר התורני

 

תודה, את זה כבר ראיתי-זה לא מראה את כל הספרים שהם מוכרים..

תמיד יוצאת כזאת חוברת עם כל הספרים

תודה רבה