פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 369)

ליהודי. הוא מוזכר פעם אחת בתוספות ונראה משם שהוא דקדק במצוות. הוא היה מתווכח עם נוצרים. פעם אחת הוא שבר פסלים של נוצרים, לכן הם כלאו אותו והרגו אותו על קידוש השם.
אברהם הגר – ויקיפדיה

איזה תזמון נפלא...

הוצא להורג על מלחמתו בנצרות.

@נשמה כללית @someone
הלוחמים שחרפו נפשם! יהי זכרם ברוך

פעם זה היה השיר האהוב עליי שלו

איך שזה בא בזמן...

 

צריכה תוכן קריא מועיל/מעניין/מחזק... בדגש על האחרון

אין קצה כיוון והלילה עוד ארוך

משיבת נפש של רבי נחמן

Nice choice

יושבים?

אם חנית בהצלחה בין שני רכבים צמודים,

יהיה קונפטי באויר

 

אז ראש ממשלה שהוא גם אח.

אז קרמבו XL

אז צ'יטוס אחד בגודל של בקבוק קולה במקום

הרבה קטנים שנגמרים מהר.

 

קוקילידה בגודל של מלוואח.

 

 

 

 

 

 

שאני מעריץ שלך?

הרוב לא שלי, פשוט

שולחים לי ואני מניח שמה שמעלה לי

חיוך, יעלה גם לכם (:

 

וזו הערצה הדדית (:

 

 

 

העיקר זה לדעת מתי לשלוף ובזה אתה מקצוען!

אין על מה להעריץ אותי

אתה שומר עלינו בלילות

מבצעים, קמב"צ וכו'. זה הדבר

האמיתי. (:

 

אני בצבא הייתי ב-820 

שזה כמו 8200 רק שהמודיעין

מגיע אליך מהרכילויות במשרד.

 

 

 

לפי הסקרים זה בהחלט לא מופרך. בנט.

ואני אכן עייפה, וצריכה לקום עוד חמש שעות.

לילט.

בטעות

ומאוחר
ומתה כבר לסגור את היום הזה

ואני הערב עם
בואו ניקח לנו יום
בואי ניקח לנו יום
לא נעבוד ונשכח איזה יום 🎶

יום ארוך הגיע לסיומו ואיתו גם אני

אחרי שחנש רציני ומצחיק

אצלי זה תמיד הולך ביחד לא ידעתי שיש עוד כאלה

זה התחיל מנושא רציני והתגלגל לצחוקים
ככה זה בחיים

זה גם ככה
אבל לפעמים הרציני הוא מצחיק והמצחיק הוא רציני

סתם הייתה לי סיטואציה הזויה שסיפרתי לה וזה התגלגל לצחוקים
היום היו לי יותר מדי סיטואציות הזויות, משמיים

עמוק.

יום מתיש בכל מובן שהוא.
שמעתי את השיר הזה תוך כדי נהיגה ועוד כמה, ועצרתי את עצמי מלבכות כי בכל זאת לנהוג לבד בחושך בשילוב עם דמעות זה לא רעיון מוצלח

איזה יום שעבר, על כל שונאי ישראל (שולי רנד שם).

בערב העסק נרגע ב"ה.

ושמתי את המיטב של אביתר בספוטיפיי וגם השיר הזה היה.
היום ספיציפית הייתי יותר בענין של תמיד לפני הגשם, אדם נזרק, עומס יתר, מתנות.. יש שם שורות כ"כ מדויקות שזה כואב

מה עושים עם כל השוקולדים האלה שמציפים אותי מכף רגל עד ראש ? מישהו יכול לעזור לי לגמור אותם ??

כולם פה ערים זה ישמח אותם

שמשפחות באו עם סלים של ממתקים וחילקו לנו כידם הטובה

ממש מעניין ומיוחד

שווה לראות!!

 

@מזמור לאל ידי

אולי יעניין אותך

רציתי בעבר להירשם ל"כל עצמותיי תאמרנה"
אבל זה לא יצא אל הפועל, מה גם שעל פניו
זה פחות הסגנון שאני מחפש.

ונראה שזה נושא שמעסיק אותך-

 

יחס לגוף

ללכת איתו ולא נגדו

הכוראוגרף שלהם (של רוב העבודות) לא. זה שהנחה

אני אפילו לא יודע מה לחשוב על זה.

בנתיים רק מילה וחצי: מסקרן משהו.

להקת מחול של בנים דתיים.
הם פתחו גם בית ספר למחול

משהו מקורי שכזה.

מרענן. (:

 

 

 

 

 

 

עם התנועה שלו. כדי לזרוק את העטיפה לפח אני מתגלש ביצירתיות עם הכסא, אז מחול??

 

אין לי בעיה להיות ננס על גבי ענק, אבל שהענק ירקוד.

מאד ספורטיבי

כל המתנות הרוחניות משיגים אותם רק ע"י תפילה והתבודדויות לעניות דעתי....

נקיון הנפש/נשמה/גוף זה קודם כל עבודה על מידת הכעס זה לפני הכל. להגיע למצב שאין מצב בעולם שאת מגיעה למצב של כעס.

כי הכעס מבריח את הנשמה מהגוף ומטמא את כל הגוף....

והתחברות והתקשרות לכלל עם ישראל, ולצדיקי האמת. 

והקפדה על ברכות הנהנין בכוונה ושמחה בעשיית המצוות (ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש)

ולהתפלל על עמ"י.

להשתתף בצער השכינה

ליקוטי תפילות- יש שם הכל.

 

וקדושה-

תחילתו עבודה וסופו גמול, תחילתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו, שתחילתו הוא מה שאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו. והוא מה שאמרו ז"ל (יומא ל"ט):

"אדם מקדש עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה; מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה".

(תודה לגוגל)

 

התקשרות לצדיקי האמת-

בלי זה, אי אפשר באמת להשיג משהו. 

 

וכמה שפחות דיבורים, יותר מעשים.... 

 

 

מעניין כי בדיוק מצאתי תמונה שלי שהייתי בכיתה א' ואני מחבקת את סידור התפילה, ב'מסיבת סידור', שהיה כתוב בו בצבע זהב את שמי, ומאותו רגע ועד היום נפשי נקשרה בעבותות לתפילה לבוראי.

אני בהחלט חושבת שתפילה זה דבר עוצמתי, אנסה, לפי עצתך להתכוונן גם לצורך התגייסות לרכישת מידות טובות.

 

האם את מכירה נוסחים ספיציפים של תפילות כאלו..לצורכי התבודדות ?.. אני נזכרת שפעם נתקלתי בספר כזה מחסידות ברסלב..

 

וגם אמת הדבר שכתבת על מידת הכעס. וכעס בחיק כסילים ינוח".

 

תבורכי!

 

זה לא עצה שלי... 

פשוט ככה זה עובד 

כדי להשיג רוחניות תשתמש בכלים רוחניים... תפילה והתבודדות.

ופשוט לשפוך את כל הרצונות לה'. לספר לו עליהם. הוא לאט לאט יביא אותך לשם.

הרבה התמדה ועקשנות.

 

ואי מדהים

ה' כיוון אותי למצוא את הפסקה הזאת

 

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל, לְכָל טוּב

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְצִוָּה לוֹ לִלְמד וְכוּ'
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הֲלא אֵינִי יָכוֹל לִלְמד
הֵשִׁיב לוֹ: עַל יְדֵי תְּפִילָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל, לְכָל טוּב
לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת
וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת
פַּעַם אֶחָד אָמַר
אִם הָיוּ מַנִּיחִין מֵת לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְפַּלֵּל
בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל יָפֶה יָפֶה בְכָל כּחוֹ

תודה רבה נהדרת!!

הרמחל כותב לך איך מגיעים לזריזות: על ידי עשה של זריזות חיצונית רוצי לעזור להורים להוריד את הזבל להתפלל רוצי כפשוטו (הייתה תקופה שעשיתי את זה והתגברתי על הבושה וזה הרגיש מדהים) ויש את הלא תעשה: חברה רעה, תאוות, ואני לא זוכר את השלישי😅
בשביל מידת הנקיות צריך בעיקר ללמוד תורה והלכות וספרי מוסר ולהבטיח לעצמך מראש לקיים על מה שאת קוראת.
ולסיום כדי שההתענה והעוצמות המדהימות שיש לך עכשיו לא יעלמו וכדי שגם כשהם יותר חלשות לא תעבדי מהירות תמשיכי לחזור על הספר מסילת ישרים

הערה אחרונה תקופות קשות בחיים (צבא, דייטים, התחלה חדשה) זה לא הזמן לשיפור אלא לשימור וחיזוק הקיים והטבעתו

בהצלחה!

זה כמו שכתבת לי באיזשהו שרשור "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"?

אחפש את הציטוט שדיברת עליו בל'נ 

כתבתי באחד השרשורים לאחרונה, פחות או יותר במילים: שיש לי אנרגיה... ואין לי בעיה ליצור אותה.. הבעיה שלי שהיא פתאום מתפוגגת וככה נוצר מצב שאני כמו מטחנה של אנרגיה, אך במקום לטחון קמח.. זה טוחן מים..

איך משמרים את הקיים?

תודה! אלוף!

זו שאלה ענקית וקשה ואני באמת חושב שאני לא יודע מספיק וגם להעביר ידע בצורה כזאת זה יותר קשה אבל אני אנסה ובעזרת ה' אצליח באמת לעזור לך או לאחרים שקוראים.
הרגש הוא המנוע והשכל הוא ההגה, תפקיד השכל הוא בעיקר לנטב את כוחות הרגש. השם של המידה שאת מחפשת הוא מידת הגבורה ולגברים יש ממנו יותר (לא סתם זה אותו שורש) כי הוא מגיע מהשכל מהיציבות (כשלנשים יש יותר מהכוח המדהים של הרגש). גבורה היא היכולת להתקדם גם כשהמנוע ריק גם כשקשה. בזמן הרגש והשמחה אתה צריך לבחור מטרה קטנה שאותה אתה עושה בכל מחיר, גם כשאין רגש והתלהבות גם כשהקושי גורם לך לחשוב שאתה לא רוצה בזה. כדאי להבטיח לעצמך פרס על הגעה ליעד (כמו בסיום מסכת) כשאתה חושב על התהילה/כבוד/פינוק שבסוף זה ימריץ אותך וזה יתן לך קרש קפיצה ליעד הבא שיוכל להיות טיפה יותר גדול

אני יודע לא עניתי על השאלה שלך, שאלת איך אפשר להשאיר את האנרגיה ואני עניתי איך לפעול בלעדיה. אני פשוט חושב שזה מה שצריך כדי להתמיד.

ולשאלה שלך איך לשמור על האנרגיה. אנרגיה=רגש, אנרגיה חיובית=שמחה. אורחות צדיקים אומר שהשמחה תלויה ב2 דברים: 1הסתפקות במה שיש לך, 2ביטחון בה' שהכל לטובה. מעבר לזה זריזות ועשיה מביאה שמחה ועשיה, ועצלות מביאה עצב וחוסר חשק. רוב הזמן תסתכלי על העשיה ועל כמה עברת ופעם בשבוע תסתכלי על העתיד אל המטרה (זה התפקיד של השבת להסתכל קדימה לגאולה לסיבה שבגללה אנחנו עובדים 6 ימים, ואפשר להסתכל קדימה רק אם נתנתק מהמלאכה ואפילו לא נדבר עליה).

זה עבודת חיים ויש הרבה מה להרחיב פה (לכן לומדים מוסר ואמונה) והלוואי שאני ואת (יכל ישראל) נצליח לקיים את מה שכתבתי
בהצלחה לכולם!

אכן עליך נאמר : "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אימרתי" , דברי נועם, "מתוק לנפש ומרפא לעצם".

 

יש משפט יפהפה אחד המשפטים החזקים :"הניצחון- הוא נחלת המתמידים"!!!!!

 

אם הבנתי נכון -המסקנה שלי שאתה מדבר על המשילות של כוחות הנפש הקיימים בנו , (התמקדת ברגש ובשכל) ובעצם באופן שעלינו לווסת ולנווט אותם בתוכינו!! מול עצמינו, מול אדם לחבירו, ובין אדם לאלוהיו.

 

וואלה.. עלה לי כרגע חידוש מופלא שמשקף את דבריי בפסקה הקודמת: כאשר יש במציאות כוחות מסויימים שקובעים אור ויום- אז מדובר למעשה בדוג' שלי במשילות של השמש והירח  וכמובן להבדיל אלפי אלפי הבדלות.. גם בורא עולם מנווט אותם בתוך העולם!!!

 

לגבי זה שציינת שאתה רוצה ללמד אותי שאני אוכל לפעול גם ללא אנרגיה - אלא סוג של 'אוטומט' -לזה הכוונה?

אם הייתי צריכה להמשיל משל לכך- היייתי אומרת שזה כמו להחליף סוג של דלק ברכב!!

 

וב2 מילים: ראיית הטוב. 

 

לדבוק ב "ועשית הישר והטוב"!!!

 

תודה רבה

זה לא נָגַה אור? בקמץ (לא קטן) ופתח.

 

אהלן! נעים מאד.

 

דבר ראשון נוגה אור, הינו שמי הוירטואלי, זהו איננו שמי האמיתי.

 

דבר שני, "נגה אור" שציינת, מופיע בספר ישעיה כמדומני פרק ט', "יושבי בארץ צלמוות אור נגה עליהם" 

נוגה=משמעו 'אור', ונגה (עם קמץ) =משמעו 'האיר'.

 

 

אך חשבתי שהניק הוא על שם הפסוק, ולכן תהיתי מדוע הו'.

 

הפסוק שאליו התכוונתי הוא באיוב (כב, כח): "וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר".

 

ואכן, נוגה משמעותו אור (אם כי לא משמעות זהה לגמרי ל'אור', והעד: קליפת נוגה). ולכן דווקא לפי זה אין הבנה למשמעות הניק: "נוגה אור". אור אור?

 

פתחתי את הפסוק ועיינתי בביאור המצודת דוד, והוא כתב: "נגה אור = תזריח אור"..

 

טוב. בשבילי מה שחשוב זה המשמעות הסימבולית. יכול להיות שאני הענקתי לניק משמעות שאני יצרתי מפרי דמיוני: נוגה אור=

אור נעים שמפציע עם השמש... אור מרפא - בהתאם לפסוק שציינתי בכותרת של תגובה זו..("וזרחה לכם..")

בידוד בידוד

ומה??
הייתי במיליון חנויות בערך, ובכולן הסכימו להיכנס לתאי מדידה!

שני בימי חגי.
יום הפטירה של ר' חיים חזקיהו מדיני זצ"ל. הרב של חברון וכותב ספר המקורות והחידושים "שדי חמד"- על פי סדר האלף בית.
חיים חזקיהו מדיני – ויקיפדיה

ייסורים!
כמעט כל לילה זה ככה.
ה' תעזור!

תנסה לעשות פעילות ספורטיבית במהלך היום. שתתעייף

עוד דבר ששמעתי שעוזר זה להפחית בצפיה במסך לפחות לפני השינה.

בדיוק אחרי שמדדתי מלא בגדים בדלתא, המוכרת אמרה לי שאסור למדוד

אמרתי לה, פ'סדר, כבר סיימתי

שמעי שהייתי באמת בפול חנויות ובכולן הסכימו.

יצאתי מוקדם בבוקר, ועוד לא חזרתי הביתה.
הרבה עצבים היו היום.
נגמר יותר טוב. ברוך ה'.

הייתי צינית...

אני בבידוד מגע כבר כמה חודשים

היה יום
הייתי כל היום עם פיג'מה ועסקתי בלשנוא אנשים מטיילים
ולא קניתי בגדים כבר שנה אז...|מריםידיים|
בעצם כן קניתי ולא עשו שום בעיות

רישמית, סופית, וחגיגית - נמאס לי מהקורונה.
יאללה לכי, קישטה !!

יושבים?

 

סיפור בראשית שהקב"ה בורא את

העולם ביום אחד ונח שישה ימים.

(:

 

 

 

יום עמוס, מלא בעשייה, משמחת אפשר לומר



ואיזה כייף שמחר נגמר השבוע הארוך הזההה ⁦🙆🏻⁩

מחר אין לי עבודה באוניברסיטה אבל יש לי מספיק על מה לעבוד בבית. לפחות חסך לי נסיעה ארוכה.

מחכה לחנוכה. אחד החגים האהובים עלי. "שחביבין דברי סופרים מדברי תורה".

א, ד יותר פשוט, לכן הבאתי אותו.
אם כבר אתה מביא את הלשון בבבלי עבודה זרה ל"ה אז הלשון הוא: "עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה" ועיין עוד בבבלי עירובין כ"א

כמה כיף לישון!

באמצע להכין ממ'ח להגשה מחר

 

 

לא חשבתי לעצמי שסרטון על חמניה יכול לעורר רגש של עצב  

חח סתם..
אבל באמת,  זה נותן קצת זמן לנוח מעומסים מצטברים.

לכתחילה ברור שלא עדיף, אבל אם כבר המצב ישנו, למה לא להסתכל על הדבר הטוב שיוצא מזה?

אבל אני ממש מקווה שאני אצא מכאן מבחינתי מחר

לקבל מהסופר עצמו

לא יקרה כנראה....

מצטער, זה היה די מתבקש לפרסם את הספר של חנוך דאום בחור היחיד שכנראה עדיין לא פורסם בו.

אתה חושב שהתכוונתי לספר של חנוך דאום??

הספר שאני מחכה לו

סורי...

ממנו. הוא נסיך, והם יהיו אצלי בעזרת ה בחנוכה.

אחד הטובים לדעתי

בן מנגן באורגן
בת מנגנת באורגנית

מעניין איך הגיעה אלינו השם המוזר הזה

בריתה זו לא מילה תקינה

תקינה זה על מכשיר...

 

כאותו מעשה אשר נוהגין לספר העולם,

ומעשה שהיה כך היה,

בעת אשר הממשלה ז"ל עמדה על 61 בדיוק, ללא ליברמן, ונאלץ ביביהו לשבת במליאה כאחרון החכ"ים, והעסיק עצמו בקריאת ספר עב כרס בשפת האנגלית, כשמשקפיו תלויים לו על קצה חוטמו, מעשה פרופסורים נכבדים ובאים בימים.

ואותה שעה עמד יאיר לפיד אצל דוכן הנואמים ויקרא קול גדול אל שנוא נפשו משה גפני "תלמדו כבר לדבר עברית תקנית!"

אזי הרים ביביהו ראשו מן הספר ויאמר: "תקינה, יאיר, תקינה" וישוב שוב אל ספרו כבראשונה, ופני המן חפו.

עברית תקנית ועברית תקינה - האקדמיה ללשון העברית

עמך הסליחה, @משמעת עצמית

אין מה להטות אותה יותר.

כמו במילה "ראשת"- ראש זה שם עצם זכר, אין שום הגיון בלכפות עליו הטיה לנקבה, "ראשת העיר"

אין שום סיבה לעיוות הזה גם בבסיס של המונח "הוא הראש של העיר" "היא הראש של העיר"

 

שתי המילים האלו מגיעות מהרעיון המטופש שחייבים להדגיש שמדובר באישה, אחרת היא תיכלא באיזה מטבח פטריארכי.

 

אפשר לעשות זבד הבת לתינוקת, ואפשר לדבר על ראש העיר של בית שמש בלי לעוות את השפה היפה שלנו.

כמה כיף לפגוש בעולם המטורלל שלנו אנשים שעוד שפויים.

פרטים אצל @לב אוהב

חיחי

בלי מטרה, ראיתי את הניק שלך וקפץ לי העניין.
אבל בסוף את לב אוהב - ואת נקבה. או בעצם בהתחלה

לדעתי זה כתוב שם

(משתנה בין הקרבות שהיו) כמו שמבואר בארוכה אצל חגי(מומלץ).

אבל זה לא סותר לרגע את העובדה שזהו נס. אני לא יודע כמה אנשים מסוגלים לדמיין, אבל בקרב שדורש הרבה כוח פיזי ומיומנות (לא לומדים להניף חרב ביום אחד, גם לא ביומיים), נגד כוח גדול(בד"כ יחס הכוחות היה פי עשרה לערך) ומיומנות גבוהה בהרבה (לוחמים מקצועיים נגד חקלאים) אז ודאי שהיו ניסים גדולים.

רוב הקרבות היו טקטים, זה לא קרה שנדרש בו אימון או משהו

ולא התכוונתי ליחס הכוחות כפי שכתוב במקבים דווקא, אלא גם על פי מה שאנחנו מעריכים ממקורות היסטוריים כיום - ברוב הקרבות זה פחות או יותר היה היחס. גם קרב, טקטי ככל שיהיה, עדיין מדובר בקרב של מתחילים נגד לוחמים מקצועיים, או את"ל שתדמיין כיום קרב אגרופים בין אדם רגיל מהשורה למתאגרף מקצוען...

לא מדובר בירי מרובה או אקדח, שלא דורש כוח פיזי מעצם הפעולה, אלא על הכנעה באמצעות חרב. גם אם הצלחת איכשהו להכניע אדם אחד, הרי יש עוד ועוד חיילים. נס זה כן.

ברוב המקרים האסטרטגים הסלווקיים היו טיפשים מכדי להבין שכוח פאלאנקסי יווני מסורתי לא מסוגל להעפיל להרי יהודה להכניע צבא גרילה קל ונייד. זה הוביל אותם לקרבות טימטום שהסתיימו בתבוסות איומות שהיהודים הנחילו לכוח צבאי עצום ורב מהם, שהתאים לקרבות מישור נרחבים אבל לא לעלייה מסוכנת והרסנית במעלה הנקיקים של גב ההר בארץ ישראל. נשק חשמונאי סודי קטלני נוסף היה ירי חיצים מראשי הגבעות אל הצבא העולה - מטריד, מלחיץ ובסופו של דבר מערער לחלוטין את הגדודים המתאמצים לעלות. עד היום מוצאים בפרוזדור ירושלים והרי אפרים את ראשי החיצים היהודיים הקטנים האלו (העץ התכלה, המתכת נותרה).
אותו הדבר פחות או יותר אירע לקסטיוס גלוס הרומי בניסיון הראשון לדכא את המרד הגדול.
אבל הנס הגדול במידה רבה הוא שהיוונים בכלל ניסו להילחם. הם לא הטילו מצורים מרעיבים (ועלולים היו בקלות לעשות כן), הם לא חסמו דרכי מילוט, הם ניסו לחקות ברוב רברבנות את גבורת אלכסנדר הגדול במערכותיו (והיו רחוקים מאוד מיכולותיו וממעשיו). והם חזרו על הטיפשות הזו בלי ללמוד לקח מקודמיהם כמעט אף פעם. ממש פרעה המקשה את ליבו. היהודים עמדו בקרבות החוזרים ונשנים האלו לאורך עשרות שנות מלחמה, והדהימו את הממלכה הסלווקית בכוח העמידה, הרצון והאמונה שלהם. עד שיורשיו האחרונים של אנטיוכוס אפיפנס הפסיקו את הטירלול האימפריאליסטי הזה נגד המורדים היהודים, שעלה להם ממש בכל הכוח והממון.

נלחם באותה דרך שבאיזה שהוא שלב לא התאימה לצבא האדום הענק והמשיך בכך שוב ושוב בכל קרב ושוב ושוב הפסיד עד התאבדותו. נלחם בכל הכוח וההסתערות בכמה שיותר חזיתות.
זה שונה מאוד כמובן כי הוורמאכט היה חזק מאוד אבל באיזה שהוא שלה הגיע החורף הרוסי שהיה חזק הרבה יותר והדף אותם ואחרי התבוסה בסטלינגרד ובקורסק הרוסים עברו למתקפה והוורמאכט לא ידע לעבור למגננה לאורך כל המלחמה. כלומר בחצי מהמלחמה זה עבד ממש, ובחצי השני ממש לא והוא בכל זאת המשיך באותו האופן

ואעפ"כ זה לא מובן מאליו, בכלל. 

אני מתקשר וזהו
מקסימום שואל אחרי שענה אם יש לו דקה

עדיף לוותר עליו, אח"כ לא נעים להתקשר לבנאדם בשעות הקרובות אחרי ששולחים את ההודעה.

(אלא אם כן זה בשעת ערב יחסית מאוחרת ואז כן יותר נעים לשלוח קודם אם זה נוח לדבר)

מה הבעיה, אל תשלחי הודעה, תתקשרי.

בעבודה הקודמת נגיד התקשרתי גם אם אמרו לי לא

תעשי צינתוק.. יכול לענות ? יענה.. לא יכול ? יחזור אליך מתי שיוכל

הוא איש עסוק כזה שבישיבות הוא יוצא באמצע כי חבל לו על הזמן...

הוא יבין שאת לא רוצה להפריע לו.. ויענה מתי שיוכל..

וחוץ מזה, "לא נעים" מת מזמן ;) חחחח

כי עכשיו כבר שאלתי..

שוחחנו.

במקום טלפונים שבאים באמצע שום מקום בלי לדעת אם אני זמין או פנוי, אפשר לשלוח הודעה ואני יכול להגיב עליה עכשיו או בעוד שעתיים.

 

זה כ"כ אחר, ולטובה.

סתם ככה לא רואה סיבה לשאול, מקסימום לא יענה או יגיד שהוא עסוק

בודק מיהם, ואח"כ אם רלוונטי חוזר.

לישון כמו שצריך זה מעייף...

לי

איזה אוויר טוב.

לא הבנתי מה המזג..

היום אני אוחז בידו ליום ככה שכן..

@הרמוניה זה עובד 🤪

ומה עבד להרמוניה? 

נזלת אלרגית זה סבל ממש.

דברים חשובים ממש.
הלוואי שנצליח לדון תמיד לכף זכות. לרוב זה פשוט יותר נכון ויותר קולע לאמת. כלומר, בני ישראל טובים מיסודם, ואם אפשר לדון לכף זכות, סביר להניח שזה יהיה נכון.
אבל בנוסף, את כנראה מתכוונת למקרה שמישהו פוגע בנו, ואז זה באמת יותר קשה. ומתחבר לעניינים נוספים שקשורים להתמודדות שלנו עם קשיים.

יפה שסטודנטית למשפטים מעיינת גם בצורת הדין הנכונה לכל אדם

"תורת ה' תמימה משיבת נפש". החיים הכי בריאים ושלווים שניתן ליצור בעולם, הם חיים כאלו שמבוססים על אדני התורה ומצוותיה, על חובתינו המוסרית לקיים "אדם לאדם - אדם", ועל "ואהבת לרעך כמוך".

תודה רבה על המילים הטובות, והלוואי ואזכה להיות שליחה נאמנה בתפקידי.

יברכך ה'.

יש לך ספקות?

פשוט לא בא לי טוב
לא רוצה את זה יותר

לא אמורים להגיע למצב כזה אלא אם כן יש ספיקות

אבל כרצונך

שאתה לא אחראי על לקבל את זה או לא לקבל.
אני לא מטיל ספק בכל מה שיהדות אומרת, פשוט נוח לי ההפקר

אך החוסר מזל שלך זה שהקב"ה כן דורש ממך לחיות על פי התורה.

לטובתך אני אומר, אני חושב שאתה צריך לברר למה אתה מרגיש ככה.

כנראה שיש לך ספיקות שאתה אפילו לא מודע אליהן.

בהצלחה

תודה

לפעמים פשוט נמאס

אם היית במסע חדור מטרה לעלות בדרגות בצבא, הדרך היתה לך קשה אבל המטרה שלך היא להיות דרג מאד בכיר
היית עוזב את הנשק באמצע משימה חשובה בלב איראן וחושף את הזהות כי פשוט לא בא לך בטוב כל ההסתוות או המאמץ הפיזי?

לא אכפת לי מהתכלית, לא ניגש לזה בכלל.
לא רוצה לשמוע לא מעוניין להסתכל

זה יעבור לך, ניכר שעברת משבר או משהו....
מעכשיו זה תלוי בך, אף אחד מלבדך לא יוכל להתעלות על הקושי שלך.
אז עכשיו תסתכל מהי התכלית, ברציונאל ומהי הדרך להשיג אותה.
תפעל על פיה ללא סטיה ותראה שלאט לאט גם הרגש יתחבר ויבין.

אמת שלאחרונה עברתי משבר אבל זו רק הסיבה להוציא את הקיים

משבר זה דבר בונה מאד עם אתה נותן לו כלים של מחשבה ותובנות

אני כבר לא יודע מה לקוות שהמשבר הזה יעשה, יבנה או ירסק לגמרי וזהו

אני מאמינה בך. ה' מאמין בך...
לא משנה מתי, תמיד אפשר לחזור בתשובה.

על התמיכה❤️

כל מסקנה ותובנה מהמשבר זה הפרס הכי גדול, רק זה תלוי בך.

בלהקל לעצמך בדברים לא עקרוניים שנוספו לדת.
אולי אתה תוכל לבנות לך מסגרת שלוקחת לך את הדברים הטובים והמהותיים בדת וזורקת את השאר.

אבל יש משהו במה שאתה אומר, נקודה למחשבה.
תודה

זה מסתכם בצ'יזבורגר? או הליכה לים בשבת עם חברים? שמירת נגיעה? כל מה שקשור בינו לבינה?

 

מה בדיוק נמאס?

 

עצם החופש לבחור באופציה בלעשות דברים אפילו אם לא באמת היית עושה?

 

 

שעדיין אני לא מרגיש שמפריעים לי.
חוצמיזה, בעיקרון עצם החופש כמו שאמרת.

או חשבון נפש של דתיים
ממה בדיוק נמאס לך (מצוות חסרות הגיון, הצד החילוני נוצץ יותר, חוסר מוסריות של הציבור, חברה צבועה וכו...)
למה אתה דתי? כמה אתה עושה, למה אתה עושה...
מי הוא הס מבחינתך הוא טוב או רע, הוא מנהל איתך פינקסאות, הוא כספומת או שהוא יותר מזה?

אני רואה הרבה אצל חוזרים בתשובה תפיסה לא נכונה של היהדות ושל אלוקים. עם אלוקים כמו שהם רואים אותו אני הייתי בוחר להיות חילוני ממזמן.
מוזמן לדבר בפרטי. לא לשכנוע להכוונה שהתשובה תבוא ממך כדי שהיא תהיה שלמה ולא משנה מה היא תהיה.
אני לא בטוח מה ה מעדיף חילוניים או בובות דתיות ומנותקות מהדת

אולי זה מוזר אבל אני לא כופר, האמת היא היהדות.
רק שאין לי כוחות אליה, לא רוצה. פשוט

לא אמרתי שאתה כופר אמרתי שידיעת הסיבה היא חצי מהפיתרון. לאדם יש כוח לעשות דברים שהוא אוהב, כשלאדם יש אידיאל או מטרה הוא עושה אותה למרות שלא תמיד יש כוח. לכל חוסר כוח וחשק יש סיבה. ידיעת הסיבה היא חצי מהפיתרון

לא שעכשיו הכול מושלם. זה לא. זה קשה.
אבל הבנתי שתכלס, אין לי ברירה. אין לי, בכלל.
כי אני מאמינה שהיהדות זאת האמת, שהקב"ה קיים, ושאני מחוייבת במצוות כי נולדתי יהודייה.
וגם חילונים הם יהודים ולכן הם מחויבים במצוות בדיוק כמוני..! אז אין לאן 'לברוח'.

לומדים לקבל את המציאות כמו שהיא. זאת המציאות ואי אפשר לשנות אותה. מה שאני כן יכולה לשנות זה את ההסתכלות שלי והגישה שלי כלפיה.
ובמקום לחיות בבאסה ולדמיין לעצמי 'מה היה אם...', אני מסתכלת על המקום שלי עכשיו ולומדת לאהוב אותו ולבחור בו, לשמוח בו. לראות את החיים האלה של המחוייבות כזכות, יש לי מעמד מאוד מיוחד מול הקב"ה, קרוב יותר, בלי שעשיתי בשביל זה דבר, ועכשיו גם יש לי את האפשרות להתקרב יותר. כדי שהחיים שלי באמת יהיו מלאי משמעות. כדי שאני באמת באמת אהיה שמחה.

היהדות לא מכבה את השמחה, היא עוזרת לנו להבין איך אנחנו יכולים לשמוח באמת, שמחה חזקה. היא לא סותרת את העולם הזה ואת ההנאות שלו. להיפך, אפשר להנות יותר מהעולם הזה בתוך מסגרת התורה.

אני חושבת שכל אחד צריך ללמוד לאזן את עצמו לפי הכוחות שלו, בין הגשמיות להתנתקות מהחומר. אל תקשה על עצמך יותר מדי בכל מיני חומרות, תקבע לך משהו שבו אתה מרגיש שזה החופש שלך, ככה אני עשיתי לפחות.

כרגע ממש, מה שמקשה גם על פעולות יומיומיות - ודאי שלא לחפש איזון.

את עוזרת לי, תודה

אפילו אם ממש קצת
אני גם חושבת שחשוב שתדע שהמחשבות האלה לגיטימיות, יש להן מקום.
הגשמיות של העולם הזה מאוד חזקה ומושכת, וצריך לזכור שהיא לא פסולה. אנחנו חיים בעולם גשמי, מותר לנו להינות מהגשמיות, להפיק ממנה תועלת, לשמוח ממנה. אבל זה נעשה בצורה הנכונה ביותר כשאנחנו זוכרים את המטרה של הגשמיות הזאת, וגם מאיפה היא באה.

בעז"ה תמצא את האיזון הנכון לך, זה לוקח זמן, זה מאבק קשה וארוך בין יותר מדי לפחות מדי, אבל כשמוצאים את היציבות בעז"ה נשמח במי שאנחנו ונהיה שלמים עם המקום שלנו.

אם יש לך נושא מסויים שקשה לך בו, שאתה מרגיש שהתורה סוגרת אותך בו, ממליצה ללמוד עליו באופן קצת יותר מעמיק מהכיוון של היהדות.
לי אישית זה מאוד עזר, גם להבין, וגם להחליט איך לפעול.

את ההנאה שבזה... אני יחסית לא מזמן הרגשתי כאילו הדת זה דבר יפה אבל שלא מתאים לחיים...
פשוט הייתי במקום רחוק מהחיבור לדת, מה שהעסיק אותי היו דברים אחרים, היו לי מטרות אחרות (כמו כל העולם בסה"כ)
בסוף נכנסתי לכיוון אחרי שנדחקתי לפינה והבנתי שזה או מות או חיים, אין באמצע (לפחות בשבילי) הרגשתי לאן זה הביא אותי והאמונה הייתה האפשרות היחידה לחיים עם משמעות, עם רוגע ושמחה אמתיים
תזכור שהעולם הזה הוא חלום, אבל חלום שאתה שולט בו והחלום הזה קובע איך תתעורר
תזכור שאתה זה לא הרגש ולא השכל, זה מה שמעבר למה שאתה רואה...

אתה מאוד מחובר לעצמך רגשית, ואתה מאוד כנה עם עצמך רגשית, וכל הכבוד שאתה לא מדחיק את הרגש שלך בהסברים שכליים, זה אומר שאתה מאוד מבין את עצמך ומאוד מכבד את המקום הרגשי שלך. וזה מקום טהור מאוד. אמיתי מאוד. זך מאוד. ומחובר מאוד.
בקיצור תהנה.

את הרב גינזבורג אומר שמה שמניע את האדם זה עונג.
באמת כשיש תחושה שהתורה 'מונעת' את העונג אז היא נעשית מכבידה ומעיקה. היא כאילו חונקת את הרצונות שמביאים את האדם לתחושה שהוא חי, שהוא בוחר ואז גם נהנה.
לדעתי שם הבירור..
אתה נשמע אדם של אמת שבסך הכל מחפש להיות הוא עצמו עם הקשבה למה שהלב שלו רוצה. ובכלל לפעמים נראה לנו שאנחנו הולכים אחורה אבל ה' רק עושה לנו איזה עיקוף כדי שיתעורר לנו הלב
אני מאמינה שה' איתך והוא יעזור לך למצוא

רק תיקח בחשבון שתצטרך לקבל עליך עולם שלם אחר. בכל מגזר יש את המגבלות והאיסורים, מכירה הרבה דתלשים, רובם קיבלו כאב ראש ..
מציעה לך לנסות להסתדר כמה שאתה יכול.

הסגר לא עוזר, רק תורם עצבים ובעיות

אני חושבת שצריך סגר

עם הזום הזה יותר

כלומר, שאר העניינים הם בסדר?

עד שסוף סוף חוזרים לאיזשהי שגרה, החזירו את הלימודים והרבה ממקומות העבודה שוב לסגור אותנו בבית? שוב אי אפשר לראות אף אחד?

זה לא באמת עוזר חוץ מלהכניס אנשים לדיכאון. צריך ללמוד איך לחיות עם הקורונה

ואם זה לא מספיק להם שיקפצו גם מהגג ויניחו לנו. 

ובלי לפגוע בפרנסה.

תבדקי איך התנהל קבינט הקורונה הערב.
גן ילדים יותר בוגר.
אחת היא לי אם ההחלטות שתתקבלנה בקבינט תהיינה בעד או נגד סגר.
השאלה היא איך התהליך נראה, איזו מנהיגות יש לנו, ובמה באמת עוסקים.
נכון לעכשיו הממשל הישראלי הוא טראגיקומדיה.

והחלק הרציונלי שלי אומר לי שזה לא יעזור. ושזה יקרה, כך או כך.

עובד חיוני.

בתחילת הקורונה היה לנו אחלה זמן איכות עם הסגר הראשון.

היכולת הזאת לעצור הכל ופשוט להיות לא אפשרית בשגרה הרגילה ובמרוץ החיים המטורף שאנחנו חיים בו.

ולא אפרט יותר מידי

כי אין שום ברירה אחרת,
בכל אופן אוטוטו מגיעים החיסונים. מניח שזה ימגר את הקורונה אם ידעו להשתלט על הכניסה לארץ מחו״ל .

בעקבות ביטול ישיבת הממשלה
מחר לא תהיינה הגבלות תנועה
עוצר לילי ירד מהפרק באופן סופי

באלי סופגניה

אבל כתוב שבוחנים חלופות שימנעו התקהלויות.

שמח שאין סגר תכננתי הרבה לימים הקרובים.

אגב מהדברים משתמע שאולי זה הפיך וזה רק ידחה ליום אחר אז בואו נמתין עם החגיגות

זה נוסטלגיה... ממש מצחיק, כמה זה היה ויראלי, וכל המשפחה המורחבת חיקתה אותה עם תלבושת והכל...

ולעצם העניין, כל הכבוד על התובנות שלך, עצתי היא שתקבלי כל מיני קבלות מעשיות קטנות ב2-3 תחומים שכתבת, כי הרבה פעמים, יש לנו פרץ של מוטיבציה לעשייה, ואז זה חולף, אז צריך לנצל אותו ולהציב מטרות קטנות בדרך ליעד

 

יקרה,

 

תודה רבה..

 

אצלי ברוך השם הפרץ של החיות הפנימית הוא "כנהר אשר לא יכזבו מימיו"..
אני מרגישה שאני משקיעה המון אנרגיה - אבל היא לא ממומשת מבחינה פוטנציאלית..

אני רוצה להסביר: אין מחסור באנרגיה או בפרץ של מוטיבציה , אלא במימושו..

 

לגבי עצתך - אציין דבר מספר 'מסילת ישרים' לרמח"ל ; "..שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה"...(הקדמה לספר מסילת ישרים ) - אגב, זה אחד הספרים שאני לא מפסיקה בל'נ לקרוא את ההקדמה  שלו ולהתפעל ממנה כל פעם מחדש- כמה אור יקרות..

 

לפעמים יש דברים שהם ככ פשוטים - שהופכים למורכבים כי אנחנו אלה שיוצרים את המורכבות.

 

בהחלט אנסה להגשים את דברייך בעזרת השם!

 

תודה רבה!

 

חיבוק גדול!