עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך ט' באלול תשפ"ד 1:16
אין הרבה מילים ששינו משמעות.
א. אתה רצית להוכיח מרבי עקיבא שהוא לא סבר שהיה זמן גלות, כיוון שחשב שהוא המשיח, ואיך ייתכן שהיה המשיח, הרי היה זמן גלות. וכתבתי שהעובדה שדימה שהוא המשיח, דהיינו, חשב שהוא יכול להיות המשיח, לא אומרת שבאותו זמן חשב שהוא המשיח, וכל עוד לא היה קורה סימן וכדו', אכן בר כוכבא לא יכל להיות המשיח (ולכן אין מרבי עקיבא הוכחה, אא"כ כמובן תניח את המבוקש....).
ב. אין הוכחה מאי פסיקה של הרמב"ם. אני מבין ממך שאתה מתנגד לכל מושג של זמן גלות, גם אם איננו הלכתי-מעשי, ואם כן, אפשר שהרמב"ם סבר שיש מושג כזה, וכמו הרבה דברים שאינם פרקטיים שהרמב"ם לא פסק, גם את זה הוא לא פסק. וגם אם סבר שיש כזה דבר שיש לו השלכה מעשית, דהיינו, שאסור להקים מדינה בזמן הגלות, אפשר שלא התייחס לזה מכל מיני סיבות (הן פוליטיות והן אסטרטגיות). בכל אופן, להוכיח מסתימת ראשון זה דבר לא פשוט, ובוודאי שלא הוכחה ולא קושייה אלימתא כפי שהצגת.
ג. ידעתי שזה מה שאתה טוען, רק חשבתי שתחשוב פעמיים על דבריך אחרי שאתה מודה שהדעה שאתה אומר לא מופיעה בגמרא והדעה שאני מציג מופיעה בגמרא.
ד. נהרג=לא התקיימו התנאים. לא הבנתי מה אתה רוצה לטעון כאן. וכבר אמרתי לך שהלשון מוכיחה כדבריי, ועליך להביא הוכחה שזו מילה שהשתנתה.
ה"א. לפי שיטתך זמן הגלות הוא משהו טכני בלבד ואין לו אף תוקף, ואין סיבה שמבחינה הלכתית יהיה שינוי בין זמן הגלות ובין הזמן שאין גלות. מזה שהרמב"ן אומר על המצווה השנייה שהיא נוהגת אפי' בזמן גלות זה מראה שזמן הגלות הוא גם במישור ההלכתי (לפחות בספקטרום ההלכתי, גם אם לא ברור שיהיו לזה נפק"מ מעשיות, כפי שאמרתי). ולא ענית על הדקדוק שלי שהוכחתי שהמצווה הראשונה, שהיא החלת ריבונות על הארץ, כיבוש ציבורי, אינה נוהגת בזמן הגלות.
בכל אופן, רציתי להוסיף שפשוט להסביר שהמקובלים סברו כזוהר שאחרי אלף שנים עקרונית נגמר זמן הגלות, ואחרי כן זה רק עם ישראל מעכב את עצמו בעוונותיו (ואז אף שמשמים יכולים לסקל נסיונות עלייה, מצד עם ישראל אפשר כבר לעלות ולהקים מדינה כי עקרונית בטל האיסור כיוון שזמן הגלות נגמר. וגם עצם עליית העם מבטלת את החטאים והעיכובים, ואכמ"ל) (האם הבנים שמחה מביא את הזוהר הזה....).
