פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 49)

פסח 2024: זמני ברכת הכהנים - חג הפסח - האתר הרשמי של הכותל המערבי

זמני ברכת הכהנים פסח 2024

ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח - 25/04/2024

י"ז ניסן התשפ"ד 25/04/2024

569,914 צפיות

חג הפסח

עקבו אחרינו בוואטסאפ

במעמד הרבנים הראשיים לישראל ורב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

תפילת שחרית בשעה: 8:45

ברכת כהנים של שחרית בשעה: 9:30

תפילת מוסף בשעה: 10:15

ברכת כהנים של מוסף בשעה: 10:30

תפילה לחזרתם של החטופים, לשלום חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים ולשלום עם ישראל בשעה 10:45

יש הבטחה שהיא תגן על עם ישראל ככלל,

אבל אין הבטחה כלפי כל יחיד ויחיד שהוא לא ייפגע.

גם האדם הכי חזק בעולם יכול למות בגלל וירוס קטן שעין לא יכולה לראות,

וגם המדינה הכי חזקה במזרח התיכון יכולה לחטוף מארגוני טרור חלשים.

במילים אחרות:

הנמכת ציפיות למשהו ריאלי היא שלב ראשון בתהליך ההחלמה הלאומי מהטבח.

אחרי שמבינים את כל זה, כל ההסתכלות נראית אחרת.

וכן, זה לא סותר את זה שהמדינה צריכה לעשות הרבה הרבה יותר בשביל להחזיר את החטופים.

התמונות של העזתים מבלים בים השבוע גרמו לי לבעבע מזעם.

על לזרוק על ילדים דברים ולשמוח שמולך עומדת בחורה שנאסה 

אין להם זכות קיום צריך למחוק אותם

ולא אכפת לי להתגייס לצבא ולעשות את זה בעצמי 

מודה שהייתי תמימה לא הבנתי כמה הם אכזרים

בתור מחבלים. (מה שברור לעין כל שכולם שם כאלה משתפי פעולה למינהם)

הבעיה שגם כאן ממש מול הבית אנחנו גרים עם מחבלים. כן כן הקופאיות בסופר ואפילו חלק מהרופאים בסופו של יום לכולם מטרה אחת זהה עם דרכי פעולה שונות.

אין שלום איתם ולא יהיה. ולצערי נסבול עוד הרבה עד שכולנו נבין אתזה ואז נתאחד

בעצם התכוונתי שלא יכלו להשתדל יותר

ובלי קשר, אני בהחלט מחבב אותך 😂

מצד אחד, המדינה חייבת לעשות הרבה יותר בשביל לשחרר את החטופים.

מצד שני, גם לעשות הרבה יותר לא מבטיח שכולם ישובו בשלום, וגם אם המדינה תעשה בדיוק מה שצריך בכל נושא ונושא זה לא מבטיח שלא יהיו הרוגים וחטופים וזוועות.

מה שנקרא לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. כלומר זה שלא תוכל אף פעם להגיע לתוצאה מושלמת, לא אומר שצריך לוותר מראש.

אני יודעת מה לא עושים ..

וכרגע עשו ממנו בדיחה ולא אחת מצחיקה 

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:17

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:16

ושלא יהיה אינטרס לאויבים לחטוף שוב, על פני שחרור חטופים כעת ועידוד אויבים לעשות זאת שוב חס ושלום.

זה כואב נורא, אבל מבין האופציות הגרועות זו האופציה הגרועה פחות. ולכן לא מדובר באפסים, אלא בדילמה קשה מאוד שרוב הציבור בישראל חושב שזו האופציה הפחות גרועה. (רוב הציבור = כתשעים אחוז בסקרים של עשרות אלפי משיבים באבו עלי אקספרס ועמית סגל בטלגרם, הם מוטים טיפה ימינה מבחינת קהל אבל זה אולי יסתכם ב80% בסוף ולא 90 אבל כנראה קרוב יותר ל90.)

זה לדעתי רוח הדברים בפסיקות של חז"ל:

א. אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם.

ב. לא דוחים נפש מפני נפש.

אישית, יש שלושה דברים שמדאיגים אותי לאורך זמן:

1. תפיסות מוסריות נחמדות מדי כלפי האויב, כמו חוף הים בעזה השבוע, השאלות כלפי היחס למחבלי הנוח'בה בכלא.

2. מגזר שלא אכפת לו ולא מוכן לתת כתף במלחמה וזה שהממשלה לא מתקנת את המעוות. יפה מאוד לדבר על רצון לנצח אויב, אבל כשרבע מהקואליציה לא מוכנה לשאת במחיר הניצחון (ויש מחיר לצערנו) יש פה בעיה מוסרית וציבורית עצומה. (זה לא רק עניין של הקואליציה, זה עניין ציבורי, הקואליציה פשוט ממחישה שקבלת ההחלטות מושפעת מהעיוות הזה)

אגב, זה לא חדש, כבר דבורה הנביאה בשירתה קיללה קבוצות שסירבו להשתתף במלחמה של עמנו מול האויבים, כי היא הבינה שעם הניצחון צריך לזכור מי סרב להיות חלק וקיללה אותם לדיראון עולם, גם אנחנו צריכים להפנים את הלקח והלוואי לפני הניצחון.

3. חשש שלא נבחר לנצח ונתעדף דברים בשל רגש. (זה רק חשש)

וכל פעם חוזר על עסקה? מי דיבר על עסקה

אני מדברת על להחזיר בצורות יצירתיות

ולא לקבל את זה שהם שם .

כדי לשמור על בטחון המדינה

למה זה כל כך מוזר?

במרכיבים, אין באמת קטניות.  

וגם- אומרים שבגלל הקטניות, עדות המזרח מתחילים סליחות בר״ח אלול, ולא רק שבוע לפני ר״ה כמו האשכנזים.  

1. הייתה תופעה של פוסקים מסוימים להחמיר בדברים מתוך חוסר ידיעה כמו קלי בישול שהיו ראשונים שאמרו שהם לא יודעים מה כלול ולכן כללו כמעט הכל חוץ ממה שבגמרא מופיע שלא.

הדוגמא הזו הייתה בפוסקי אשכנז.

2. יש מחלוקות פוסקים שבמקרה הרב עובדיה הקל והמשנה ברורה החמיר, ומשום מה מקובל שזה פסיקה לאשכנזים וספרדים, למרות שהרב עובדיה לפעמים הקל בגלל פוסקי אשכנז.

3. יש טענות על פסיקות נגד לרחוב שהובילו להחמרות באשכנז, אני לא יודע כמה זה שכיח 

יפרח לא מזמן

הפאטה מורגנה-שלנו היא ההזדמנות לאחדות

- בהנחה שאתה רווק (משפיע על נקודות הזיכוי) ולא גר ביישוב מזכה הנחה במס הכנסה. 

מחשבון שכר ברוטו נטו - מחשבון חילן לחישוב משכורת אונליין - חילן

א. תמיד, אבל תמיד, אם שכר הברוטו שלך יגדל, אז גם הנטו שלך יגדל. אין מצב כזה שבו גידול בשכר יגרום לזה שבסוף תראה פחות כסף בחשבון הבנק.

ב. המס המקסימלי בישראל הוא 50%. זה אומר שגם במצב ''הכי גרוע'' (שהוא למעשה המצב הכי טוב..) אתה עדיין מרוויח בנטו חצי מכל שקל נוסף בברוטו.

ג. החיים הם לא רק נטו. מתוך השכר מפרישים לך לקרן פנסיה, אולי גם לקרן השתלמות. זה עוד עשרות אחוזים שאתה מרוויח מכל שקל, והם פטורים ממס.

זה בעצם אומר בחישוב גס שאם המעסיק מוסיף לך עוד 1,000 לברוטו, ההפרשות שלך לפנסיה יגדלו בעוד 20%, ואם יש לך קרן השתלמות אז תוסיף עוד 10%. כן כן, פטורים ממס.

ד. ברמות השכר שאתה מדבר עליהן כמעט ואין מס הכנסה, וגם ביטוח לאומי לוקח סכומים זעומים.

ה. מנכלים שמרוויחים מיליונים בשנה, אף פעם לא יגידו ''לא'' לעוד תוספת במשכורת, למרות שחמישים אחוזים יגיעו למדינה.

וכשאני אומר ''לא יגידו לא'' אני עדין, הם כמובן עושים הכל בשביל להגדיל את שכרם, ותאמין לי שלא חסר להם דבר בחיים ולכן עוד 100 אלף ש''ח בשנה לא ישנו כלל את רמת החיים שלהם.

אז אתה, שמרוויח כל כך מעט, שכמעט כל תוספת במשכורת תגיע ישירות אליך ולא למדינה, שכל תוספת ולו הקטנה ביותר תשדרג משמעותית את רמת חייך, יכול לוותר על עלייה בשכר רק בגלל המיסים?

נראה לי שצריך לחדש מדי שנתיים

צריך גם לא לכבות את הרגש, או יותר נכון, להופיע אותו בצורה נכונה, להיפגש איתו בצורה נכונה: בזמן הנכון ובאופן הנכון.

אבל אתה צודק עקרונית. רק היה חשוב לי לחדד

*בשרשור אליו קשרתי

אפשר להשליך מאותו מרגל על כל הגדסר הבדואי? או על כל המשרתים הערבים? או על כל הערבים בכלל?

אניל אח שוב שכל הערבים הם צדיקים, אבל יש כאלו שכן, גם אם המרגל הזה לא.

של הפלילי.

אלחנן טננבאום היהודי הורשע במשהו יותר חמור. אז האשכנזי הזה צריך ללכת לגרמניה?

מרדכי וענונו הורשע במשהו יותר חמור אפילו יותר, אז המרוקאי הזה צריך לחזור למרוקו?

עמי פופר הורשע במשהו עוד יותר חמור משניהם. אז?

מה הקשר בין הבחור לתמונה שלי ליעקוב אבו אלקיען?

אם תחפש מספיק טוב תמצא אנשים רעים. יהודים ובדואים. נכון שצריך לעבוד יותר קשה כדי למצוא בדואים טובים מאשר למצוא יהודים טובים אבל זה לא קשור לשרשור ההוא שלי.

בגדול, יש מלחמה בין היהודים לערבים.

יש כמה יהודים בוגדים מאידיאולגיה מעוותת (כמו וועננו) או מהסתבכות פלילית-כלכלית (כמו טננבאום), לדעתי מקום המדינה היו פחות ממאה כאלו.

עמי פופר ממש לא קשור לעניין.

אתה כל כך התרגשת מתמונה של חייל ערבי, אז הראתי לך, שזה שהערבי חייל, לא אומר שאינו אויב.

לא התרגשתי מעצם היותו חייל ערבי.

התרגשתי מהתפילות של 2 אנשים, אחד מוסלמי ואחד יהודי שמתפללים יחד ונלחמים ביחד וככה אני רוצה שהעולם יראה.

אז הבאת דוגמא לבדואי ישראלי שעבר עבירה פלילית ברף הנמוך. אוקיי. כנגדו יש לך את יוסף חדאד, מוחמד זועבי, אנט חסכיה והבנים שלה, האב גבריאל נדאל ועוד הרבה כאלה.

רוצה דוגמא ליהודים בוגדים? קח.

יאללה, כל החרדים למזבלה.

וכן, יש במערכת המשפט 'גזענות של צפיות נמוכות', שתמיד אכשהו יתחשבו בזה שהערבי מסכן ונחמד ויקלו עליו.

כל מה שהתלהבת, זה מתמונה, אז אני מזכיר לך את עקרון 'התקיה'. למוסלמי מותר להציג מצג שווא של נחמדות בפנים וברגע שנח לו - מצווה עליו לתקוע לכופרים סכין בגב.

בלי בכלל לדעת מה מצטטים.

קח, עיקרון התקיה. קרא.

תקייה – ויקיפדיה

את אותם דברים בהדגשים אלו או אחרים, יגיד לך כל חוקר איסלם ישר, כזה שלא נכנע לפוליטליקלי קורקט.

אין קשר בין מה שהסברת לבין עיקרון התקיה. לא יודע כן פוליטיקלי קורקט לא פוליטיקלי קורקט. לקחת מושג ועשית ממנו מיקס מש בבחינת "איש באמונתו יחיה" בשביל לנסות להצדיק שנאת ערבים ציונים.

אגב, גם לדרוזים יש עיקרון דומה.

כשערפאת (על אף היותו חילוני, כל חילוני הוא חילוני של הדת שלו...) דיבר על הסכמי אוסלו כהסכמי קורייאש, שומעיו ידעו בדיוק על מה הוא מדבר וזה בדיוק מה שהוא עשה שש שנים אח"כ. רק הפתאים במערב, קנו את ההסבר שהוא התכוון לג'יהאד של שלום...

ד"ר מיכאל בן ארי 'המסע אל האיסלם', יצא עכשיו גם בספר, את הספר עוד לא ראיתי. ההיסטוריה של המוסלמים, מלאה מההתנהלות של הכזב והכניעה לאויבים למראית עין.

(אה שכחתי, הוא גזען, אפילו חקרו אתו על אמירות גזעניות כמו האמירה הגזענית ש"ביום שתושבי עזה יוכלו, הם יעשו טבח בבארי".

כן, זה נמצא בתמלול החקירה. כנראה גם המציאות גזענית. כתב אישום לא הוגש עד היום, שנים אחרי שפסלו אותן מהזכות הדמוקרטית להבחר).

כבר לא אוחזת מים כפי שגרמו לך לחשוב אז עברת למשהו אחר? את עראפת הבאת כדוגמא? עראפת היה טרוריסט שלהזכירך, הרב עובדיה תמך בהסכמי אוסלו בזמנו ותמך בהידברות עם עראפת עצמו בסוף שנות ה 90.

הבחור בתמונה שלי הוא לא עראפת ולא ג'יהאדיסט. עראפת היה מנהיג טרוריסט ומצד שני יש גם ערבים מוסלמים ציוניים שמתנגדים לעראפת/אבו מאזן. נכון, אין עדיין יותר מידי כאלה, אבל יש. לא תקיה ולא נעליים.

גם היטלר חתם על הסכמים ועבד על כל העולם והיום גרמניה היא אחת מבנות הברית הכי חשובות שלנו. גרמניה של אז היא לא גרמניה של היום כמו הערבים של אז הם לא כמו הערבים הציוניים היום.

אתה מנסה לייצר לעצמך אויבים בכל מחיר גם כשאתה טועה. זאת לא גישה יעילה.

כשמחבלים מעזה פרצו לבסיס אוגדת עזה והתחפרו שם, קצין ערבי מוסלמי פשט את המדים ועלה על אזרחי כדי לסמן להם שהוא חלק מהם. קרא להם בערבית לחבור אליו. הוביל אותם בבטחה לחמל של הבסיס.

ואז הגיע הטוויסט שיהרוס לך הכל.זה היה מלכודת והוא ירה לכל המחבלים בראש מטווח 0.

לא תצליח לשכנע אותנו שכל הערבים מחבלים. אם יש ארגוני טרור ברור שיהיו גם מרגלים וזה לא מפתיע. אבל יש לא מעט בקרב אלה החיים בארץ ולא קיבלו חינוך מהרשות הפלסטינית או מדינה ערבית והם שונים מאוד בתפיסה שלהם את המלחמה בינינו. בכל מיני רמות עד לרמה של חיילים נאמנים בצה"ל.

אני מעלה את זה בשביל אלו שמוכנים להביט למציאות בעיניים.

יש ערבים שאיבדו את חייהם על מנת לחלץ פצועים מעוטף עזה או לתת להם טיפול רפואי.

אתה מימלא לא מחדש כלום לאף אחד וכל אחד יגיע למסקנות שהוא רואה לנכון

אתה טוען שאני תקוע ערב מתקפת הפתע, אז הייתי במילואים ב6 גדודים לאורך המלחמה, ואני בדרך לגדוד השביעי. מרוב שאני מחפש את הפלוגה שחסרה את התפקיד שלי, וכך לתת את החלק שלי באופן מלא.

אני מניח שאתה תמשיך לנתח אותי ולנטר את הגורם לכך שאני מעז לקרוא את המציאות אחרת ממך. כמו שאתה אוהב לעשות לעוד הרבה מחברי הפורום.

אבל אני רואה לנכון להדגים לכולם את השיקול דעת הפגום מאחורי הגישה העלובה שלך.

בדיוק כמו שטענתי במפורש שבהחלט צריך לצמצם אישורי עבודה לתושבי הרשות הפלסטינית, ואתה יצאת נגד הרצון שלי להגדיל את כמות האישורים, שקיים רק בראש שלך.

(כמו התפיסה שלי שקיימת בדמיון שלך בלבד על כך שעוני הוא המקור היחיד לטרור, גם כשכתבתי במופרש שזה לא נכון, ואני בסך הכל סומך על המודיעין של השב"כ)

שבגינם אפילו תייגת את די שרוט.

אפשר להבין למה אני לא זכיתי לכבוד?

תייגתי אותו, כי התייחסתי לשרשור שלו, שכבר אי אפשר להגיב לו.

למה אתה מרגיש מופלא לרעה? 

כתבתי פוסט על איך ההעסקה של תושבי הרשות הפלסטינית נעצרה לגמרי ואפילו פתחתי דיון על זה.

למה לא התייחסת לזה?

איך אני מעז לפתוח דיון על כזה דבר?

עוד מעט אני גם אפתח פה דוכן פלאפל...

והתלבטתי מאוד מה לומר... על איזה חלק להגיב... כי זה נושא מאוד טעון. האם מה שאגיד יכאיב או יועיל? ומי אני בכלל לומר משהו?

אבל אני רק אספר משהו שקרה לי בימים האחרונים. נסעתי לעיר מסוימת, אחרי שנים שלא הייתי בה. הלכתי ברחובות שהייתי רגילה ללכת בהם כל יום בדרך למקום בו הייתי למדתי, ויחד עם כל הריחות, הצבעים והצלילים של העיר הזו - הזכרונות צפו, יפים ורעים יחד. אבל זיכרון אחד פתאום הכה בי כשירדתי במדרגות ברחוב, וזה כמה שנאתי את החיים באותה תקופה ארוכה ומייסרת, וכמה קיוויתי שהם יסתיימו. ובמדרגות האלו כל בוקר מחדש הייתי מייחלת שגם אם לא יהיה לי אומץ, יבוא מחבל או רכב שאיבד בלמים ויעשה זאת במקומי.

והזיכרון הזה הפתיע אותי,

כי הוא היה רחוק.

ואני מאחלת גם לך שיום אחד גם אתה פתאום ממש תופתע להיזכר בהרגשה כזו מרוב שהיא תהיה רחוקה. כי אפילו כמה שרגשות כאלו הן חלק כל כך משמעותי בך עד כדי כך שקשה להפריד בינן לבינך עדיין הן לא אתה. ובכל זאת תוכל להשתחרר מהן יום אחד, הנה, זה קרה לעוד אנשים וזה יקרה גם לך. ויום יבוא ותתקשה לזכור איך הרגשת... 

הכתיבה שלך מיוחדת ואנטליגנטית, תמשיך לכתוב, לדבר, לספר, ולשמוע, ולהרגיש, 

ולקוות,

ולחיות

יש מי שאכפת לו

תודה על הקריאה,

ועל האיחול המשמעותי.

אני שמח שהגבת ולא שקעת בלבטים שאת מתארת ברישא.

אתה עולם שלם. וברור שזה רק הצצה קטנה מעבר לפרגוד לעולם שבך. אם תרצה תוכל לדבר בפרטי, מאחל לך המון טוב

תודה גם לך.

ואף אם אני חושב שהגזמת,

אני מקבל את זה כמחמאה

כי אחרת זו פשוט גניבה.

(וגם אם אולי אפשר לטעון ממונית, שמה שכבר שם זה 'זוטו של ים', עצם זה שיש ביקוש, גורם לגנב הראשון לגנוב)

אם הייתי רוצה דעת תורה הייתי שואל בפורום בית המדרש, לא ככה?

אבל בעצם אתה מקיים פה מצוות תוכחה, אז שכוייח. 

בכל מקרה אשמח עדיין למענה על שאלתי, מהיודעים

לא משתנות ממש אבל מקבלות גוונים

ברוך ה שמחה

זה בדיעבד מה שהייתי צריכה לחיים.

וכמעט בכל תחום אפשרי

אם כי, בכמה שנים האחרונות, השינויים הם יותר הדרגתיים מאשר מקצה לקצה

אני שמח בהשקפות נכונות שקניתי, בעיקר כאלה שהיה מאמץ גדול לשנות, במיוחד בתחום הדתי־אמוני

יש גם נושאים פחות חשובים לטעמי שדעתי השתנתה בהם, ואין לי באמת נפק"מ בין לחשוב כך או לחשוב אחרת, אני פשוט מתאים את עצמי לעובדות שאני רואה

באשר למקום שבו אני עכשיו, אני מאמין שהקב"ה נותן לי בדיוק את הדעת והשכל והדעות שאני צריך כדי שתהיה לי אפשרות בחירה נכונה ומתאימה למדרגה שאני עכשיו

אי"ה אם אבחר להתעלות אז גם ההשקפות תתעלינה אני מתאר לעצמי אבל בכל עת מכלול הדעות שלי הן מה שאיתו צריך לעבוד כדי לתקן (וכאמור יכול להיות צריך לתקן בדיוק את אותן דעות)

השתנו, לדעתי משמעותית,וכל הזמן יש שינויים כאלה ואחרים.

כן, שמחה מאוד!

מרגישה שלמה עם המקום שאני נמצאת בו ובו זמנית פתוחה לשינויים נוספים שמניחה שיהיו בהמשך.

לא הרבה בכלל. ואפילו שלא הייתי "מוסלל" לדעות האלו מצד המשפחה שלי, וגם לא מצד המקום שלמדתי בו. היו שינויים קטנים, אבל לא מהותיים. ברור, אני ממש ממש שמח במסע שעברתי, ואין לי אפשרות להודות למקום שלמדתי בו, פשוט בנה אותי ונתן לי דרך לחיים. כן, שמח במקום שאני בו עכשיו (א"כ ספיציפית עכשיו בתקופה האחרונה היה לי קצת משבר, אבל עדיין שמח במקום שלי, רק צריך לעשות בירור עוד עם עצמי לגבי כל מיני דברים).

הייתי אומר שאע"פ שלא השתניתי בהשקפה, בשביעית-שמינית שלי הייתי בחלק מהדברים קצת תקיף בדעותיי, ולאחר מכן למדתי להיות יותר מתון ולהבין שגם אם דעותיי הן כאלו, לא צריך להגיד אותן כל הזמן, וגם כשאומרים אותן, אפשר להציג אותן בצורה יפה יותר. אמנם השינוי הוא לא מהותי מבחינה אובייקטיבית, אבל זה עשה הרבה הבדל, ושינה הרבה התנהלויות עם המשפחה לטובה. וזה לא בצורה מטשטשת, דהיינו, עדיין דעותיי ברוב הדברים ברורות, אבל ההתנהלות היא התנהלות בדרך ארץ, בנועם, שגורמת לקידוש ה', ומנגד, כמו שיש לאחרים דעות, גם לי דעות, ויש לכבד אותן. בעיקר בעיקר למדתי לכבד את אבי, ולא לסתור את דבריו ולהציג כל הזמן את דעתי לעומתו, ורק כשהוא מבקש לדעת את דעתי או שאחרים שואלים אותי על דעתי, אני מגיב, וגם אז, לא בצורה של התנגשות ישירה. ואני חושב שזה גם בא לא ממקום שמכבה אותי, אלא ממקום שמכיר בלגיטימיות של דעתו של אבי, ובהבנה שדעה עוברת הרבה יותר טוב בצורה של נועם....זה לא רק חשבון אסטרטגי, אלא שינוי מהותי אמיתי, של הבנה עמוקה של חשיבות החיים והדרך ארץ.

לא באמת השתנו

רק טולטלו ואז חזרו למקומן

אני עדיין במהלך המסע אבל מקווה שבסופו אוכל להגיד שכן. משתדלת לשמוח גם בדרך

והעמדה היא מתגבשת תוך כדי בירור וחקירה 

כך שהיו מחשבות שהתבססו אצלי יותר ונוצרו אצלי יש מאין.

לא זוכר ששיניתי עמדות מה הקצה אל הקצה, כי באופן כללי לא גדלתי על קצה מסויים. נראה לי שזה נכון להגיד כך.

עדיין יש לאן להתקדם ואולי בהמשך אגלה שטעיתי אז מי יודע..

חושב את מה שאני חושב עכשיו, מחר זה סיפור אחר.

אם אני חושב משהו, אז בין הוא משמח בין אם הוא מעציב זה מה שאני חושב. לא יודע לאיפה לפתח את זה.

מה הדעות שלך בנושאים המהותיים. לענ"ד זה קשור בעיקר לתפיסה אמונית-דתית, אבל זה נכון גם ביחס לחיים, לאופן של חיי משפחה, לאומות העולם ולתרבויות השונות, תפיסה מוסרית-ערכית, יחס למשמעותו של האדם וחיי החברה, היחס לציונות וכו'...

מצאתי את עצמי מתחיל את המסע עם הבנות/שאיפות/חלומות מסויימים וגיליתי לאט לאט שהעולם עבד אחרת לגמרי ממה שחשבתי.

ואז נהייתי יותר מסורתי

ואז דתי

ואז חרדי

ואז דתי לאומי

ואז ברסלב

והיום אני איפשהו קצת מכל אלה

ואני לגמרי שמח במסע הזה שהשם בונה אותי

אצלי מאז ש'עמדתי על דעתי' שהדעות פחות משתנות, אלא יותר מתפתחות.

מה שמשתנה זה יותר הטקטיקה המעשית.

אכן....

יש גם אגדה יפה של הרב קרליבך

סתם, זה כמובן עניין של טעם וריח, אבל אני לא מתחבר למנגינות שלו בתפילה פשוט כי הן... לא מתאימות למילים!

זה כאילו נכתבה מנגינה לקטע אחר בכלל, ואז החליטו לרצוח אותה ולהתעלל בגופה כדי שהיא תתאים למילים הנכונות.

מיייייייייייייזמור לדההההההההוִד, הבו ל-ה' בני אלים..

וזה עוד לפני שדיברתי על הרצח בדם קר של ההתאמה הנכונה של המילים (מלעיל במקום מלרע לחצי מהמילים)...

בתור נער מאוד מאוד אהבתי את המנגינות שלו, אבל מאז שהתבגרתי והפך לייקי נרגן אני מעדיף להתפלל כמו אבותינו ולא כמו היפים באמריקה

לגבי שאלתך, אין מה להבין. המילה 'מזמור' והמילה 'לדוד', שתיהן במלרע. המנגינה של קרליבך, הופכת אותן למלעיל. (לא אומר שהוא אשם, אצל כל מי ששפת האם שלו היא יידיש, יש נטיה חריפה למלעיל, אבל זה לא נכון)

וכן. אני מאוד אוהב את המנגינות שלו. 

אם רוצים לאחוז את המהלך של עבודת ליל הסדר בכלל, מומלץ ללמוד את סימני הסדר מעולת ראי"ה (אפשר לדלג על האריכות ב'הא לחמא' ו'מה נשתנה', שאינם חלק מהמהלך של הסימנים). יש על זה ביאור של הרב מגנס בשם 'תורת העולה'.

זאת מצלמה עם מקל סלפי, זה ממש נראה שהוא מחזיק מקל סלפי ביד, זה לא נראה כמו שלט של רחפן.

בנוסף אם זה היה רחפן אז הוא קרוב אליו בצורה מוגזמת, זה לא מתאים לרחפנים, והיה צריך לשמוע את הזמזום של הרחפן ברקע או לכל הפחות מנגינת רקע אחרת כמו שתמיד שמים בסרטונים של רחפנים, זה לא הגיוני ששומעים את הבחור בסרטון ככה מדבר בלי הפרעות.

הרבה פעמים במצלמות עם מקל סלפי יש טכנולוגיה ש"מעלימה" את המקל מהתמונה ולכן זה נראה לך כמו רחפן כי לא רואים את המקל.

תסתכל ב9:24

ממש רואים שהוא מעביר את המוט מיד ליד

בשמחה!