אם תקראי המודיע - הציבור החרדי האומלל

בשבע - הציבר הדת"ל/חרד"ל

ולא נדבר על ערבים

כי המדינה מורכב מפסיפס, שמשום מה כל לבנה בו בטוחה שהיא הדפוקה מכולם.

לא דיברתי מי אומלל יותר.. או סובל יותר.. 

דיברתי רק על המציאות של מי קובע כאן את הקול

ואיך הגענו למצב שהרוב לא שומר מצוות קלה כבחמורה ... 

ואני לא רואה פה פסיפס.. אני רואה פה תרבות חילונית שקובעת.. 

אם זה בחדשות, מוזיקה, בידור, אופנה.. הכל!.. 

בכל מקרה התשובה היא אותה תשובה. כל אחד לגמרי בטוח שהאחרים קובעים את הטון. אבל לגמרי.

די הזוי.

עם זה א"א להתכווכח.

והחילונים לא באמת חושבים שהדתיים שלוטים במדינה,

הם מפחדים שזה עומד לקרות.

(ושמאל לא שווה חילונים, הרבה חילונים ימניים)

וגם טענותיו לגבי הכנסייה הקתולית מופרכות, בפרט אם ניזכר במה שאמר היינריך היינה על היחס בין הגרמנים לכנסייה שנים רבות מאוד טרם מלחמת העולם הראשונה (וכמובן רפובליקת ויימאר ונפילתה). זה ממש לא בסדר שאת מתנהלת כאן כאילו את היסטוריונית שכל האמת גלויה וידועה לה ורק לה.

ודאי שמה שאירע בסלובקיה הוא זוועה, ובהחלט כתם שחור על הכנסייה הקתולית כשם שאינספור דברים לאורך מלחמת העולם השנייה באירופה הם כתמים שחורים משחור. וכשם שבאופן כללי תולדות הכנסייה הקתולית מוכתמים ללא תקנה בכתמים כאלו, מהאינקוויזיציה ועד חיסול הילידים באמריקה הדרומית. רק שיש הבדל בין מה שעוללו נוצרים מוסתים בספרד האימפריאלית בהנהגת טורקוומדה, לבין החלטה אלילית נאצית בוועידת וואנזה על כוסיות שנאפס גרמני, ששום כומר קתולי לא נכח בה (בטח לא כאיש דת מכהן, אולי היה שם מישהו שבעברו היה איש כמורה כזה או אחר, בטרם הוכרחו הכמרים הפרוטסטנטיים בגרמניה הנאצית לשנות מכל וכל את הדת שבכלל נוהלה בכנסיות, למעין תערובת של פגאניזם נורדי יחד עם מעט "תיבול" כביכול-נוצרי מהעבר). אני מכיר היטב את השתלשלות העניינים בסלובקיה הכבושה, הן מסיפורי המשפחה והן מהתיאור האובייקטיבי-בהרבה בספרו של הרב פרידר "להציל נפשם", שאם כבר בסיפורים האלו עסקינן הייתי ממליץ ללמוד אותו ולא כל מיני קבצים באינטרנט. והרב פרידר היה חלק מהממסד החרדי של סלובקיה - עם כל הדמויות המוכרות ממשפחת וייסמאנדל וגיזי פליישמן - ולא איזה "עסקן ציוני נכלולי". חלק ממה שמסופר בקובץ שצירפת אמיתי ועובדתי, וחלק הוא דמגוגיה פולמוסית שאוכפת בכוח על העובדות את הפרשנויות והמסקנות המוכרחות והמוכתבות והאינדוקטרינריות והדוגמאטיות.

יתכן שהכיר את מציאות יותר מכולנו ויתכן שלא.

מתוך ויקיפדיה:

חוקר השואה יהודה באואר כתב בספרו "יהודים למכירה": "המדהים הוא כיצד מנהיגיה הנבונים כל כך של יהדות סלובקיה, ובראשם ויסמנדל, האמינו בו [בויסליצני] ובטחו בו יותר משבטחו בעמיתיהם שמחוץ לאימפריה הנאצית. ויסמנדל לא בטח לא בשוולב [נציג ארגון החלוץ מארץ ישראל] ולא במאייר [נציג הג'וינט בשווייץ], אך בטח בנאצי. הוא היה משוכנע שהמשא ומתן נכשל משום שיהודים לא היו מסוגלים לשלם סכום של 200,000 דולרים".

(אין בתגובה זו זיקה כלשהי לדיעת הכותב או רצון לפתח דיון בנושא ט.ל.ח.)

כנראה שאת ממש רוצה לדבר על זה ולא מעזה כדי לא להתפס כטרולית.

השאלה היא מה יש היום בפועל במדינה

השאלה היא מה לעשות כדי לקדם את המצב,

אני חושב שאנחנו לא חולקים על זה יותר מידי.

אני מסכים עם @ד.

קודם כל לכל אחד יש אחריות על עצמו ועל משפחתו.

ובנוסף כל אחד צריך לראות איך הוא יכול הכי טוב להשפיע על הסביבה היותר רחוקה (גרעינים תורניים, רב קהילה, מורים, ספרים, הפצות, תפילות וכו'),

ובמקביל לעודד עליה של יהודי חו"ל, ולהמשיך בירושת הארץ (גם כאן- כל אחד מה שיותר מתאים לו).

יכול להיות גם מישהו שלא בא במגע עם אחרים, אבל הוא צריך בקיום מצוות ובתפילות שלו לחשוב על כל עמ"י. לחיות בתודעה שאנחנו עם אחד ושיש לנו אחריות על כולם ועל קירוב הגאולה השלמה.  (ממליץ ללמוד על זה באריכות בספר "הקיצו ורננו" של הרב ראובן ששון)

או במילים של הרב קוק (מופיע בכרטיס שלי):

"אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ה', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כ"א חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה, "להתחסד עם קן דיליה, - דא כנ"י!" ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ שאליו אנו עורגים."

ויש בתלמוד הירושלמי, שגדול קידוש השם מחילול השם. הסביר הרצי"ה זצ"ל: כשיש מציאות של קידוש השם וחילול השם ל"ע, מעורב - אז הקידוש השם מכריע.

המדינה, קיבוץ הגלויות, ישוב הארץ, הגנת עם ישראל על עצמו בעז"ה, ההערצה מכל העולם של עם ישראל שרק עתה שב לארצו והיה לפני כן בזוי בגויים, ההתגברות של הרצון לעשות טוב - גם כשטועים בהבנה מה זה טוב - ריבוי אלו שדבר ה' נוגע להם במידה זו או אחרת (ואם תהיה הסברה נכונה - זה יגדל יותר מהר) - כל זה שייך לקידוש השם הגדול.

כמה שיותר נכיר בכך, יותר נשמח בטובו של ה', יותר נראה את נקודת הטוב ביהודים אחרים - כך גם יהיה יותר קל להרבות השפעה של תורה באופן שמתקבל באמת, לא רק כ"פטנט", גם על עצמנו וגם על אחרים.

אבל זה לא מה שדיברתי עליו.. 

מסורתי לבד זה עדיין בעייתי

והבעיה שהתקבעו כל מיני דעות והשקפות שגויות כמו כאלה של

אני מאמינה בקב״ה אבל הוא רוצה שיהיה לי טוב, הוא לא צריך את כל ההלכות האלה

אני מאמינה בקב״ה אבל אתם המצאתם ...

שמעתי את זה הרבה וזה ממש הדאיג אותי.. היסודות של העם היהודי כאילו מתפוררים

קשה לומר "חברה חילונית - חלקם מאמינים"... אז הם כבר לא בדיוק "חברה חילונית".

רוב הציבור כאן בארץ, לפי הרבה סקרים, הוא גם מאמין, גם מקיים לפחת חלק מהמצוות, מסורתי ומעלה.

אז "אנחנו" לא מיעוט.

יש הרבה מדרגות. חלק מקיימים יותר, חלק פחות ולא כי הם "להכעיס", אלא כי פחות יודעים, גם "טכנית" וגם במהות.

ויש מעלות טובות אצל כל מיני יהודים.

אז מה זה אומר? קודם כל, שישראל קדושים... דבר שני, שכל אחד צריך להשתדל להרבות ולהעצים לגבי עצמו, במה שקשור לאופי של עם ישראל - להוסיף בתורה, במידות טובות, במעשים טובים. על גבי זה, בוודאי לא להישאר "שאננים" שיש ריחוק מדרכה של תורה אצל אג'נדות ואנשים. צריך להאיר טוב גם כלפי הסביבה, כל אחד במידת יכולתו. לפחות להתפלל על זה, כשאין בדיוק משהו מעשי. וכמובן, גם לכבד את הטוב שיש אצל אחרים. לשמוח בו.

ואכן, להוסיף "אחדות" זה דבר חשוב. בין כל עם ישראל. בוודאי בין כל הרואים עצמם יראי ה'.

זה שאדם מאמין אבל כופר ביסודות אחרים של התורה, זה לא כזה טוב

חס ושלום לא באתי להוציא לעז על ישראל 

הפוך אני מנסה להבין את השורש של, איך הגענו למצב כזה

שלרבנים אין כמעט כח השפעה. יש להם כח השפעה אבל רק על הציבור שלהם.. 

אומנם יש מצוות ב״ה שנשארו כאבן יסוד כמו מילה, כיפור וכו׳

אבל יש הרבה יסודות בציבור החילוני והמסורתי (שבתוכו ב״ה הרבה באמת מאמינים בה׳) שנמחקו לגמרי

ואם תדבר איתם תבין שאין מה לדבר... 

יש נגיד השקפה כזאת שמקדשת את ההנאה.. ״חיים רק פעם אחת אז תהנה כמה שאתה יכול״.. 

ועוד ועוד

בוודאי שהכי טוב להאמין בכל מה צריך (ואינני חושב שסתם מסורתי "כופר ביסודות אחרים".. זה יותר ענין של בורות מחוסר לימוד).

והציבור ה"מסורתי" מקיים מעבר למצוות מילה וצום ביו"כ.

מה שנוגע להשפעת רבנים, היום לא גרוע יותר מאשר מזה עשרות שנים. אדרבה, לדעתי יש ציבור רחב יותר שמקבל את דבריהם.

נכון, שבקהילות בגלות, לפני שנים לא מעטות, היו קהילות שכחו של הרב היה גדול יותר. 

זה מהלך שכבר קורה שנים רבות, שיש גם "התחלנות". מצד שני, יש גם התחזקויות.

בכללי, אי אפשר כ"כ היום להסביר לאנשים דברים בצורה קטנה. מה שפעם היו פותרים באיום על העונש - היום לא כ"כ יעבוד. יש לכך גם יתרון, זה מאלץ ללמוד אמונה בצורה עמוקה יותר, להסביר דברים בצורה גדולה יותר - ואז גם מקבלים אנשים עם אמונה עמוקה יותר..  זה תהליך, כמו עץ שצריך לצמוח מחדש, ברעננות. צריך לעבוד על כך.

נכון, שבגלל ההפקרות והרדידות ששוררת בתחום היהדות בחינוך שאינו דתי (לפעמים לא רק שם), מגיע מצב של כאלה שאינם יודעים הרבה. זה מצריך השפעה בחינוך. 

כנראה מתחיל מבפנים. מעבֶר ליכולת להשפיע על אחרים - צריך להשתדל מבפנים. לבנות דור כזה, שאיכפת לו, יודע, מקרין טוב. יש כיום מאבק על צורת התרבות, בין מושגים ששייכים ליהדות, לעם ישראל - בלי לשלול לקיחת הטוב מאחרים - לבין תרבות רחוב, לפעמים תרבות גויית.

(לגבי "תיהנה כמה שאתה יכול".. כל זמן שלא מדובר בהנאות אסורות - זו לא הבעיה העיקרית. אין איסור ליהנות, כמובן עדיף "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים" ושהמרכז יהיה ערכי.

עם זה, יש שאיפות לדברים גדולים, ליצירתיות, גם אצל אנשים שאינם "דתיים". גם רצון "ליהנות מהחיים" בא לא פעם מרצון לא לחיות רק בצורה "טכנית" של עבודה סתמית וכסף. וזה רצון שאפשר גם לעשות איתו דברים טובים..)

שוב במחילה דיברת עם אנשים כאלה? הסתובבת קצת בשטח?

המצב ממש לא פשוט... 

ואף אחד לא אמר שצריך לבוא בגישת עונשים ופחדים.. אני יודעת שיש לאנשים סלידה מהגישה הזאת (גם בציבור שלנו..)

וזה מצויין להגיד שהם צריכים ללמוד אמונה עמוקה יותר.. אין בעיה.. מי יעשה את זה בשבילם? זה לא שהם מחפשים את זה..

זה בדיוק העניין.. שלפי הגישה של הרבה אנשים ששמעתי.. אמונה לבד בה׳ זה מספיק.. הם לא מחפשים מעבר..

וטוב להם עם איך שהם.. 

וכן היסוד של תורה מן השמיים, ואמונה בדברי חז״ל נרמס אצל הרבה אנשים.. ולא מדברים על זה בבתי ספר מן הסתם

וכן כואב לראות שהתקשורת עושה עבודתה נאמנה ומצליחה להשניא את הרבנים על הציבור.. טוב, האמת זה גם בגלל שיש כל כך הרבה רבני שקר.. שכבר באמת קשה לזהות אצל מי האמת..

(וכן לגבי הגישה של התהנה זאת הייתה רק דוג׳ להשקפה שבעיניי היא שטחית.. כי מחפשים את ההנאה בכל דבר וזונחים את העומק והתבוננות של האמת.. )

ואם שמעת מאנשים גישות מעוותות/חסרות בעניינים אמוניים וכו' - אז כמו שאמרתי, צריך לחזק קודם כל מבפנים, כל אחד אצלו - ולהשתדל להקרין ולהשפיע. כמה שאפשר.

זה שאנשים "טוב להם עם מה שהם", משמח שטוב להם. זה לא סותר שצריך להשתדל שיהיה יותר טוב - גם בשבילם וגם בשביל כל עם ישראל.

[אני לא חושב שיש "כ"כ הרבה רבני שקר"... זה בדיוק מה שמנסים להציג בחלק מהתקשורת..]

בכללי - אם רוצים, וטוב שרוצים, להרבות תורה ועומק בעם ישראל, אז צריך קודם כל לחזק מבפנים, אח"כ להשתדל להשפיע בחינוך, ובכל הזדמנות אפשרית. להרבות בעין טובה ובאהבת ישראל - ולהתפלל על זה..

בכמויות... ויש צדיק שהתבטא על זה.. 

ואני מסכימה שאם החיזוק יבוא מבפנים זה בוודאי ישפיע החוצה

אבל עדיין כואב לי על הכמויות העצומות של האנשים שלא שומרים מצוות

קצת תוהה לעצמי אם הגאולה האחרונה תיהיה כמו הגאולה במצריים שרק חמישית נגאלו (אם אני זוכרת נכון)

ולאף "צדיק" אסור לדבר לשון הרע על "המון רבנים"..

אל תבלבלי בין דברים שאמרו בדורות קודמים על מה שיהיה לעתיד לבואמ- לבין האפשרות לדבר כך בפעל.

לדבר כך על "רבנים" בסתמא, זו עבירה חמורה לא פחות מכל מיני עבירות שאת מטכסת עצה איך לעזור להימנע מהן. לפעמים היצר הרע בא גם ב"שטריימל", ואומר: מצוה לדבר כך....

ובוודאי שכואב על כל מצוה שעוד לא שומרים, ועל אנשים שעוד יותר לא שומרים. אבל גם  בזה צריך להיזהר מלהכליל, "כמויות עצומות של אנשים שלא שומרים מצוות".. חז"ל אומרים: ישראל מלאים מצוות כרימון. ואף אחד אינו יודע חשבון הזכויות של האחרים. ויש מצוה אחת שקולה כמצוות הרבה כדברי הרמב"ם, ודברים אלו מסורים לא-ל דעות בלבד.

ויש רבבות בחורים פשוטים לגמרי, שמבגיל צעיר מאד נשבעים, כשמתגייסים, שמוכנים למסור אף את נפשם להצלת העם והמדינה אם יידרש. מי יודע איזה "רעש" זה עושה בשמיים...

זה נכון, שמצער שרבים לא מקבלים חינוך כמו שצריך, או שהעולם או בלבולי הדעות סוחפים אותם, וממילא גם לא יודעים מספיק ולא חיים בפועל כמו שהיו יכולים לחיות.

וח"ו להגיד אם "הגאולה האחרונה תהיה כמו יצי"מ" וכו'.. מה שייך. קודם כל, לא מקטרגים על עם ישראל. דבר שני, הרי אנשים היום אינם מזידים, אלא על הרוב סוג של "תינוקות שנשבו". דבר שלישי, יש הרבה מאד זכויות, גם אצל כאלה שלא נראים "דתיים", כומו שכתבתי לדוגמה לעיל.

וכבר כתב האוה"ח הק', "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". כמובן, זו לא מטרת גאולת ישראל, שיהיו רשעים ושבים ועטרותיהם בראשיהם וכו'... אלא שמתוך תהליך הגאולה עצמו, תהיה התעוררות תשובה. ואת זה אנחנו רואים בעינינו - איך יש התעוררות של הרבה דברים בריאים.

אלו לא עניינים לרגע, אלא דברים עמוקים - שלא כל אחד יכול לסבור בהם סברות. אבל אכןף אנחנו צריכים לעשות את שלנו, להוסיף טוב - גם לעצמנו וגם לסביבותינו, להביט בעין טובה, ולהרבות באהבת ישראל.

אין ממה להבהל..

זה ברור שבדור שלנו השקר חוגג.. 

וסליחה לא קראתי עדיין את המשך התגובה.. 

מה זה "להיבהל"?

למה את "נבהלת" מכך שיש הרבה שלא שומרים מצוות לדברייך, ולא "נבהלת" מעבירה חמורה כזו?

הרי זו הוצאת שם רע, ביזוי תלמידי חכמים, וכו'.

"ברור שבדור שלנו השקר חוגג"?..

"בדור שלנו"?..

אז אני באמת מציע כפי הסדר שאמרתי לעיל: כל אחד יתקן קודם כל אצל עצמו - אח"כ יגש לתיקון עולם בכללותו.

בכללי, כדאי מאד להיזהר מהכללות על "הדור"; קל וחומר על "הרבנים". הגר"א אומר" הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים. לא כדאי להיות בתוך זה....

אבל צדיק ענק אמר את זה..

ואני סומכת עליו שאין בזה שום עבירה

הוא לא דיבר נגד המוסד הרבני חס ושלום

ולא ציין שם של רב מסויים..

אני לא רואה בזה לשון הרע וכמובן שאני סומכת על רבי ומורי שלא אמר לשון הרע.. 

וגם בלי קשר זה דבר ידוע, והרב מוצפי מדבר על זה הרבה..

ואני סומכת על שניהם כמובן... 

"יש מלא רבני שקר", זה דבר שאסור להגיד.

אני לא יודע מי זה "צדיק ענק" ומי קבע שרב פלוני הוא ענק ורב פלוני הוא "שקר";

ומכל מקום, גם אם אכן מישהו גדול אומר משהו - זה עדיין לא אומר שכל אחד יכול לדבר כך. בוודאי לא מי שאינו מכיר אישית "המון רבנים". מוטב לצטט אמירות חיוביות.

כשכל אחד יכול לומר "המון רבנים", זה יוצר זלזול באופן כללי ב"רבנים". 

ומה זה "בלי קשר זה דבר ידוע"? מאיפה זה "ידוע"?... זה בדיוק מה שאסור מצד שמירת הלשון, לומר "ידוע"... בשביל שיהיה "ידוע" למישהו, הוא צריך להכיר אישית המון רבנים. להכיר ממש. אני מכיר הרבה רבנים נפלאים ומצויינים, תלמידי חכמים וצדיקים, ומקדשי השם בהליכותיהם.

ומה שייך "הרב מוצפי מדבר על זה הרבה".. הרב  מוצפי אומר הרבה דברים, אז יכול לפעמים אגב דבריו גם להיכנס ביקורת על תופעות שרוצה לבקר. צריך לראות על איזה קנה מידה הוא מדבר. הרי הרב מוצפי תמה, איך מי שלמד "רק" עשר שנים, כבר מעז לפסוק בעניינים שדיברו בהם גדולי הדור... 

ובכלל, לא כל אחד יכול להכניס ראשו בין ההרים.

אדרבה, תשאלי את הרב מוצפי האם לדעתו נכון לכתוב, "ידוע שיש מלאא" וכו'. תראי מה יאמר.

[ובכלל, לדעתי, אם כתבת בהודעת הפתיחה שאולי הדרך היא "להיות מאוחדים" - אז הראשית של זה, הוא ביחס מכבד באופן כללי כלפי "רבנים". אם קורה שפוגשים בחריגה ספציפית, זה משהו אחר. אבל להיזהר מאד מדיבור כוללני כזה]

זה אולי טעות להגיד רבנים...

יש הרבה מתחזים, זה כן... 

אני כבר מפחדת להגיד שזה ידוע. 

ואני כן חושבת שצריך להזהיר אנשים תמימים על זה.

כמובן אבל שאם אדבר עם מישהו שלא מכיר את העולם התורני, אני לא אתחיל ח"ו להשמיץ את המושג הזה שנקרא רב. ממש לא.. 

יש תופעות כאלה, של "מתחזים למקובלים", כמו שהזכרת בהודעה בהמשך. 

אבל אינן כלל בפרופורציה מול רבנים באמת, שעושים מלאכתם נאמנה ובמסירות.

וזה כמובן לא קשור למה שבגללו העלית את הענין, כאילו "התקשורת" מדווחת שלילית בגלל "רבני שקר".

חלק מהתקשורת, בוחר להעצים תופעות שליליות, לפעמים גם להמציא. ואם לא זה, היהו מוצאים משהו אחר. זה לא מתחיל מאנשים כאלה או אחרים, אלא מגישה של גורמים שהם מיעוט בחברה, אבל בתקשורת תופסים כנראה יותר מקום.

@ד.

והצדיק שדברתי עליו, דיבר בהקשר של זה.

מחילה אם המילה רבנים היה נשמע כאילו אני שוללת את העולם הרבני. כי זה ממש לא ככה... 

ושהרב מוצפי מדבר על זה, הוא מדבר פשוט על רמאים שמתחזים למקובלים. תראה בשו"ת שלו, הוא הרבה מגיב על זה.. 

"רמאים שמתחזים למקובלים"... זה לא רבנים.

בין זה לבין "מלאא רבני שקר" - יש מרחק כמו בין האמת לשקר...

זה שיש רמאים, בכל תחום, זה ענין אחר. לא יודע אם "מלא" או לא (הרב מוצפי יוצא גם נגד תופעות שהן לא "מלא"), אבל בוודאי שזה דבר חמור. אבל אלו לא רבנים. סתם נוכלים.

ובאמת קשה לי להבין למה.

מקובלים שמתחזים יכולים להקרא רבנים. 

ובאמת בסהכ השתמשתי במילה הלא נכונה.

אבל העיקרון הוא זהה. יש הרבה מפורסמים של שקר. 

מה רע בלהגיד את זה?

שאמירה כזאת שיש מלא רבנים מתחזים גורמת לחילונים ולחלק מהדתיים להתרחק לגמרי מרבנים.

צריך לשים את הדברים בפרופורציה,

נכון שיש רבנים מתחזים ושצריך להזהר מהם, אבל חשוב להדגיש באותו משפט שהרוב הגדול של הרבנים לא מתחזים.

זה כמו להתחיל לפתוח איתם שיח על הבעיות שיש בציבור ...

אמרת דבר לא נכון. שהוא גם הוצָאת שם רע על המוני אנשים כשרים כפי שנראה מפשוטו - אז העירו על זה.

אם היית אומרת שיש המתחזים לרבנים, או מתחזים ל"מקובלים", זה ענין אחר. וזה לא קשור כלל נושא של השרשור.

ולהגיד ש"יש הרבה מפורסמים של שקר" - זה שוב לא נכון. מי אמר לך? הרי "מפורסמים", זה כבר לא איזה נוכל שמתחפש, אלא ממש כאלה שמפורסמים כאילו הם אנשים גדולים ובעצם זה שקר...מי אמר? מי אמר שיש המון? האם מישהו כאן יכול לומר דבר כזה?

חבל להשתמש בביטויים של ר' נחמן מברסלב, ולהשתמש בהם כאילו באופן אקטואלי. אף אחד כאן אינו ר' נחמן, ומוטב להדר בזהירות שמירת הלשון, מאשר בשימוש במטבעות לשון כאלה 

במקום שממנו אני באתי זה מושג ממש מוכר, ומשתמשים בו הרבה

ואף אחד לא חושב שמדובר ברבנים שעוסקים נאמנה עם הציבור

אלא יודעים שהכוונה למתחזים...

וכמו שכבר כתבתי שמעתי את זה מצדיק גדול במשך כמה שנים (שהוא אמר שהוא יודע שיש מלא כאלה..)

ואני לא רואה כאן עבירה על אחד מכללי לשון הרע, אין כאן ציבור "רבני".. 

ובאמת זאת לא הייתה מטרת השרשור, אני לא זוכרת איך הגעתי לזה בכלל.. 

ולא חושבת שיש בעיה להשתמש בלשון של ר' נחמן לעניין הזה שמתכוונים לעניין הזה ולא לרבנים בכללי שמעבירים שיעורי תורה.. (למרות שאולי זה מדובר גם על זה.. אבל לא משנה, לא נכנסת לזה..)

שאלת מה לא היה בסדר - הסברתי לך.

אם "במקום שאת באה ממנו", משתמשים הרבה בביטוי הזה, על אנשים בימינו - אז אולי בכך תוכלי למצוא חלק מהתשובה לְמה ששאלת בתחילת השרשור, והִצעת להרבות באחדות וכו'...

לדעתי, היכן שמתרגלים להשתמש הרבה בביטויים כאלה על אחרים, זה בוודאי לא מוסיף אהבת ישראל וגם לא אחדות.

אני לא יודע איזה צדיק עוסק בלהגיד שיש מלא כאלה.. - אבל גם אם זה צדיק אמיתי ולא מהסוג עליו את מדברת חלילה - אז לא כל אחד יכול לומר מה שאיזה צדיק אומר.

מי שלא מכיר אישית "המון" כאלה שמתחזים לרבנים מפורסמים - שלא יגיד. עדיף שכל אחד, יעסוק בתיקון עצמו קודם, במקום לדבר על אחרים.

ויש בעיה מסויימת, אם לומדים רבי נחמן לפני שמירת הלשון. בכללי, כבר הזכרתי בשם הגר"א, לא טוב סתם לקטרג על עם ישראל. אם מישהו גדול אומר משהו לצורך תועלת שהוא רואה בכך, ומתוך ידיעה על דברים ספציפיים, זה לא אומר שכל אחד יכול.

ובאמת, אם אינך זוכרת בכלל "איך הגעת לכך".. אז כדאי אולי להסתכל לעיל, ואז תראי לְמה התיייחסו במה שאמרת. לאיזה ביטויים..

אלא יש יותר דיבור על הדור, שלפני ביאת משיח צדקנו מתרבה השקר

יותר אמירה כללית כזאת. 

זה לא בא ממקום של שנאה חס ושלום או פירוד. אלא ממקום של באמת הבנה של התקופה הזאת

שהשקר מתרבה. שקר לא מחייב שזה יהיה הונאה.

זה יכול להיות רב שמדריך לא נכון. או רב שמרצה על דברים נשגבים אבל במציאות הוא בעצמו חוטא בדברים חמורים וכו'.. 

זה שיש דברים לתקן או להזהר מהם, לא אומר שפוגמים באהבת ישראל. 

ואני בשמחה בפרטי אשלח את הקישור לצדיק המדובר. וכן יש צדיקים שכבר פשטה השמועה שהם קדושי עליון כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל וכו'.. 

ושוב, אני לא רואה את זה כקיטרוג. יותר כתופעה שצריך להיות מודעים אליה.

עם ישראל קדוש וטהור. לא צריך אותי כדי להגיד את זה אפילו.. 

וקצת בדקתי. אני התחלתי להגיד את זה בעקבות תגובה אליך בהקשר לתקשורת.. 

כאן אממ 

אולי יותר.

איזה הרגל מגונה הוא זה, "לדבר" על הדור.. זו לא "הבנה" של התקופה, אלא התנשאות שצריכה תיקון.

אם יש "רב שמרצה על דברים נשגבים אבל הוא עצמו" וכו' - זה צריך טיפול נקודתי. אי אפשר לעשות מזה תופעה.

לא פחות חמוּר, שמדברים על אהבת ישראל אבל בפעל עוסקים בלקטרג על הדור - ועוד חושבים את זה למצוה.

הרב אליהו זצ"ל, שהזכרת את שמו, הוא בדיוק דוגמה לההיפך. כולו לימוד זכות על הדור ועל הפרטים. לא הי מדבר בצורה כזו, בוודאי לא בתור שיח קבוע, בשום אופן.

מה שצריך לתקן ולהיזהר - זה מהרגל הדיבור הזה.

ההיפך ממה שנאמר במסילת ישרים פרק י"ט, על הצדיקים האמיתיים, שעוסקים בללמד זכות על דורם.

תודה על ההשקעה.

על החלק הראשון מסכימה. זה בדיוק מה שהתכוונתי.. שיש אמונה בלי מצוות.. 

על החלק השני רק אומר שזאת אפשרות כמובן, אבל לא יודעת כמה אני מאמינה בה. אולי כי באמת התורה שלנו זה לא בהכרח לפי מה "שיעשה לך טוב בעולם הזה" ... נכון שבעיקרון כן, להיות יהודי זה מחייב להיות טוב יותר.. אבל גם בזה נתקלתי

שאמרו לי שהם עושים את המצוות רק מה שנראה להם שזה נגיד טוב לחברה כמו כיבוד אב ואם.

ושוב- זה כמעט יסודות של כפירה.. ועל זה כואב לי...

על החלק האחרון ממש לא מסכימה. אבל טוב אני חסידית. התקשרות לצדיק וכו'. בלי זה... אבדנו.. 

לפי החסידות אי אפשר להתקדם רוחנית בלי צדיק האמת, והאמת אם מדברים על הגיון זה מאוד הגיוני. 

אנשים קצת מפחדים מזה, כי הם חושבים שהם יפספסו את הקשר שלהם עם ה'. אבל זה ממש מצחיק בעיניי לחשוב ככה.

זה כמו שאם תרצה להתקרב למישהו חשוב, תנסה קודם דרך הקרובים שלו, כי כנראה שלך לבד זה יהיה חסר סיכוי.

וגם כי הצדיק הגיע לדרגות שיכולות לעזור לך להבין מה במיוחד אתה צריך לתקן ואיך. 

ומי שחושב שהוא יכול להסתדר בלי, בעיניי זה גאווה.. 

בכל אופן, לעניין השרשור.. האמת אני די מאמינה שאנשים שחוזרים בתשובה לא חוזרים מהגיון, אלא קיבלו איזה סוג של אור מסויים, כמו מתנה מהקב"ה, לראות דברים באור אחר. אחרת, אין לזה לדעתי סיבה הגיונית שאדם פתאום ישנה את צורת החשיבה שלו באופן דרסטי שכזה. 

ולא יודעת אם זה מה שהחילונות באה ללמד. היא לא באה ללמד אלא היא זורמת עם הלך הרוח של העולם שאומר שכל אחד יעשה מה שבא לו לפי רמת שכלו והבנתו.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)