אם תקראי המודיע - הציבור החרדי האומלל

בשבע - הציבר הדת"ל/חרד"ל

ולא נדבר על ערבים

כי המדינה מורכב מפסיפס, שמשום מה כל לבנה בו בטוחה שהיא הדפוקה מכולם.

לא דיברתי מי אומלל יותר.. או סובל יותר.. 

דיברתי רק על המציאות של מי קובע כאן את הקול

ואיך הגענו למצב שהרוב לא שומר מצוות קלה כבחמורה ... 

ואני לא רואה פה פסיפס.. אני רואה פה תרבות חילונית שקובעת.. 

אם זה בחדשות, מוזיקה, בידור, אופנה.. הכל!.. 

בכל מקרה התשובה היא אותה תשובה. כל אחד לגמרי בטוח שהאחרים קובעים את הטון. אבל לגמרי.

די הזוי.

עם זה א"א להתכווכח.

והחילונים לא באמת חושבים שהדתיים שלוטים במדינה,

הם מפחדים שזה עומד לקרות.

(ושמאל לא שווה חילונים, הרבה חילונים ימניים)

וגם טענותיו לגבי הכנסייה הקתולית מופרכות, בפרט אם ניזכר במה שאמר היינריך היינה על היחס בין הגרמנים לכנסייה שנים רבות מאוד טרם מלחמת העולם הראשונה (וכמובן רפובליקת ויימאר ונפילתה). זה ממש לא בסדר שאת מתנהלת כאן כאילו את היסטוריונית שכל האמת גלויה וידועה לה ורק לה.

ודאי שמה שאירע בסלובקיה הוא זוועה, ובהחלט כתם שחור על הכנסייה הקתולית כשם שאינספור דברים לאורך מלחמת העולם השנייה באירופה הם כתמים שחורים משחור. וכשם שבאופן כללי תולדות הכנסייה הקתולית מוכתמים ללא תקנה בכתמים כאלו, מהאינקוויזיציה ועד חיסול הילידים באמריקה הדרומית. רק שיש הבדל בין מה שעוללו נוצרים מוסתים בספרד האימפריאלית בהנהגת טורקוומדה, לבין החלטה אלילית נאצית בוועידת וואנזה על כוסיות שנאפס גרמני, ששום כומר קתולי לא נכח בה (בטח לא כאיש דת מכהן, אולי היה שם מישהו שבעברו היה איש כמורה כזה או אחר, בטרם הוכרחו הכמרים הפרוטסטנטיים בגרמניה הנאצית לשנות מכל וכל את הדת שבכלל נוהלה בכנסיות, למעין תערובת של פגאניזם נורדי יחד עם מעט "תיבול" כביכול-נוצרי מהעבר). אני מכיר היטב את השתלשלות העניינים בסלובקיה הכבושה, הן מסיפורי המשפחה והן מהתיאור האובייקטיבי-בהרבה בספרו של הרב פרידר "להציל נפשם", שאם כבר בסיפורים האלו עסקינן הייתי ממליץ ללמוד אותו ולא כל מיני קבצים באינטרנט. והרב פרידר היה חלק מהממסד החרדי של סלובקיה - עם כל הדמויות המוכרות ממשפחת וייסמאנדל וגיזי פליישמן - ולא איזה "עסקן ציוני נכלולי". חלק ממה שמסופר בקובץ שצירפת אמיתי ועובדתי, וחלק הוא דמגוגיה פולמוסית שאוכפת בכוח על העובדות את הפרשנויות והמסקנות המוכרחות והמוכתבות והאינדוקטרינריות והדוגמאטיות.

יתכן שהכיר את מציאות יותר מכולנו ויתכן שלא.

מתוך ויקיפדיה:

חוקר השואה יהודה באואר כתב בספרו "יהודים למכירה": "המדהים הוא כיצד מנהיגיה הנבונים כל כך של יהדות סלובקיה, ובראשם ויסמנדל, האמינו בו [בויסליצני] ובטחו בו יותר משבטחו בעמיתיהם שמחוץ לאימפריה הנאצית. ויסמנדל לא בטח לא בשוולב [נציג ארגון החלוץ מארץ ישראל] ולא במאייר [נציג הג'וינט בשווייץ], אך בטח בנאצי. הוא היה משוכנע שהמשא ומתן נכשל משום שיהודים לא היו מסוגלים לשלם סכום של 200,000 דולרים".

(אין בתגובה זו זיקה כלשהי לדיעת הכותב או רצון לפתח דיון בנושא ט.ל.ח.)

כנראה שאת ממש רוצה לדבר על זה ולא מעזה כדי לא להתפס כטרולית.

השאלה היא מה יש היום בפועל במדינה

השאלה היא מה לעשות כדי לקדם את המצב,

אני חושב שאנחנו לא חולקים על זה יותר מידי.

אני מסכים עם @ד.

קודם כל לכל אחד יש אחריות על עצמו ועל משפחתו.

ובנוסף כל אחד צריך לראות איך הוא יכול הכי טוב להשפיע על הסביבה היותר רחוקה (גרעינים תורניים, רב קהילה, מורים, ספרים, הפצות, תפילות וכו'),

ובמקביל לעודד עליה של יהודי חו"ל, ולהמשיך בירושת הארץ (גם כאן- כל אחד מה שיותר מתאים לו).

יכול להיות גם מישהו שלא בא במגע עם אחרים, אבל הוא צריך בקיום מצוות ובתפילות שלו לחשוב על כל עמ"י. לחיות בתודעה שאנחנו עם אחד ושיש לנו אחריות על כולם ועל קירוב הגאולה השלמה.  (ממליץ ללמוד על זה באריכות בספר "הקיצו ורננו" של הרב ראובן ששון)

או במילים של הרב קוק (מופיע בכרטיס שלי):

"אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ה', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כ"א חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה, "להתחסד עם קן דיליה, - דא כנ"י!" ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ שאליו אנו עורגים."

ויש בתלמוד הירושלמי, שגדול קידוש השם מחילול השם. הסביר הרצי"ה זצ"ל: כשיש מציאות של קידוש השם וחילול השם ל"ע, מעורב - אז הקידוש השם מכריע.

המדינה, קיבוץ הגלויות, ישוב הארץ, הגנת עם ישראל על עצמו בעז"ה, ההערצה מכל העולם של עם ישראל שרק עתה שב לארצו והיה לפני כן בזוי בגויים, ההתגברות של הרצון לעשות טוב - גם כשטועים בהבנה מה זה טוב - ריבוי אלו שדבר ה' נוגע להם במידה זו או אחרת (ואם תהיה הסברה נכונה - זה יגדל יותר מהר) - כל זה שייך לקידוש השם הגדול.

כמה שיותר נכיר בכך, יותר נשמח בטובו של ה', יותר נראה את נקודת הטוב ביהודים אחרים - כך גם יהיה יותר קל להרבות השפעה של תורה באופן שמתקבל באמת, לא רק כ"פטנט", גם על עצמנו וגם על אחרים.

אבל זה לא מה שדיברתי עליו.. 

מסורתי לבד זה עדיין בעייתי

והבעיה שהתקבעו כל מיני דעות והשקפות שגויות כמו כאלה של

אני מאמינה בקב״ה אבל הוא רוצה שיהיה לי טוב, הוא לא צריך את כל ההלכות האלה

אני מאמינה בקב״ה אבל אתם המצאתם ...

שמעתי את זה הרבה וזה ממש הדאיג אותי.. היסודות של העם היהודי כאילו מתפוררים

קשה לומר "חברה חילונית - חלקם מאמינים"... אז הם כבר לא בדיוק "חברה חילונית".

רוב הציבור כאן בארץ, לפי הרבה סקרים, הוא גם מאמין, גם מקיים לפחת חלק מהמצוות, מסורתי ומעלה.

אז "אנחנו" לא מיעוט.

יש הרבה מדרגות. חלק מקיימים יותר, חלק פחות ולא כי הם "להכעיס", אלא כי פחות יודעים, גם "טכנית" וגם במהות.

ויש מעלות טובות אצל כל מיני יהודים.

אז מה זה אומר? קודם כל, שישראל קדושים... דבר שני, שכל אחד צריך להשתדל להרבות ולהעצים לגבי עצמו, במה שקשור לאופי של עם ישראל - להוסיף בתורה, במידות טובות, במעשים טובים. על גבי זה, בוודאי לא להישאר "שאננים" שיש ריחוק מדרכה של תורה אצל אג'נדות ואנשים. צריך להאיר טוב גם כלפי הסביבה, כל אחד במידת יכולתו. לפחות להתפלל על זה, כשאין בדיוק משהו מעשי. וכמובן, גם לכבד את הטוב שיש אצל אחרים. לשמוח בו.

ואכן, להוסיף "אחדות" זה דבר חשוב. בין כל עם ישראל. בוודאי בין כל הרואים עצמם יראי ה'.

זה שאדם מאמין אבל כופר ביסודות אחרים של התורה, זה לא כזה טוב

חס ושלום לא באתי להוציא לעז על ישראל 

הפוך אני מנסה להבין את השורש של, איך הגענו למצב כזה

שלרבנים אין כמעט כח השפעה. יש להם כח השפעה אבל רק על הציבור שלהם.. 

אומנם יש מצוות ב״ה שנשארו כאבן יסוד כמו מילה, כיפור וכו׳

אבל יש הרבה יסודות בציבור החילוני והמסורתי (שבתוכו ב״ה הרבה באמת מאמינים בה׳) שנמחקו לגמרי

ואם תדבר איתם תבין שאין מה לדבר... 

יש נגיד השקפה כזאת שמקדשת את ההנאה.. ״חיים רק פעם אחת אז תהנה כמה שאתה יכול״.. 

ועוד ועוד

בוודאי שהכי טוב להאמין בכל מה צריך (ואינני חושב שסתם מסורתי "כופר ביסודות אחרים".. זה יותר ענין של בורות מחוסר לימוד).

והציבור ה"מסורתי" מקיים מעבר למצוות מילה וצום ביו"כ.

מה שנוגע להשפעת רבנים, היום לא גרוע יותר מאשר מזה עשרות שנים. אדרבה, לדעתי יש ציבור רחב יותר שמקבל את דבריהם.

נכון, שבקהילות בגלות, לפני שנים לא מעטות, היו קהילות שכחו של הרב היה גדול יותר. 

זה מהלך שכבר קורה שנים רבות, שיש גם "התחלנות". מצד שני, יש גם התחזקויות.

בכללי, אי אפשר כ"כ היום להסביר לאנשים דברים בצורה קטנה. מה שפעם היו פותרים באיום על העונש - היום לא כ"כ יעבוד. יש לכך גם יתרון, זה מאלץ ללמוד אמונה בצורה עמוקה יותר, להסביר דברים בצורה גדולה יותר - ואז גם מקבלים אנשים עם אמונה עמוקה יותר..  זה תהליך, כמו עץ שצריך לצמוח מחדש, ברעננות. צריך לעבוד על כך.

נכון, שבגלל ההפקרות והרדידות ששוררת בתחום היהדות בחינוך שאינו דתי (לפעמים לא רק שם), מגיע מצב של כאלה שאינם יודעים הרבה. זה מצריך השפעה בחינוך. 

כנראה מתחיל מבפנים. מעבֶר ליכולת להשפיע על אחרים - צריך להשתדל מבפנים. לבנות דור כזה, שאיכפת לו, יודע, מקרין טוב. יש כיום מאבק על צורת התרבות, בין מושגים ששייכים ליהדות, לעם ישראל - בלי לשלול לקיחת הטוב מאחרים - לבין תרבות רחוב, לפעמים תרבות גויית.

(לגבי "תיהנה כמה שאתה יכול".. כל זמן שלא מדובר בהנאות אסורות - זו לא הבעיה העיקרית. אין איסור ליהנות, כמובן עדיף "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים" ושהמרכז יהיה ערכי.

עם זה, יש שאיפות לדברים גדולים, ליצירתיות, גם אצל אנשים שאינם "דתיים". גם רצון "ליהנות מהחיים" בא לא פעם מרצון לא לחיות רק בצורה "טכנית" של עבודה סתמית וכסף. וזה רצון שאפשר גם לעשות איתו דברים טובים..)

שוב במחילה דיברת עם אנשים כאלה? הסתובבת קצת בשטח?

המצב ממש לא פשוט... 

ואף אחד לא אמר שצריך לבוא בגישת עונשים ופחדים.. אני יודעת שיש לאנשים סלידה מהגישה הזאת (גם בציבור שלנו..)

וזה מצויין להגיד שהם צריכים ללמוד אמונה עמוקה יותר.. אין בעיה.. מי יעשה את זה בשבילם? זה לא שהם מחפשים את זה..

זה בדיוק העניין.. שלפי הגישה של הרבה אנשים ששמעתי.. אמונה לבד בה׳ זה מספיק.. הם לא מחפשים מעבר..

וטוב להם עם איך שהם.. 

וכן היסוד של תורה מן השמיים, ואמונה בדברי חז״ל נרמס אצל הרבה אנשים.. ולא מדברים על זה בבתי ספר מן הסתם

וכן כואב לראות שהתקשורת עושה עבודתה נאמנה ומצליחה להשניא את הרבנים על הציבור.. טוב, האמת זה גם בגלל שיש כל כך הרבה רבני שקר.. שכבר באמת קשה לזהות אצל מי האמת..

(וכן לגבי הגישה של התהנה זאת הייתה רק דוג׳ להשקפה שבעיניי היא שטחית.. כי מחפשים את ההנאה בכל דבר וזונחים את העומק והתבוננות של האמת.. )

ואם שמעת מאנשים גישות מעוותות/חסרות בעניינים אמוניים וכו' - אז כמו שאמרתי, צריך לחזק קודם כל מבפנים, כל אחד אצלו - ולהשתדל להקרין ולהשפיע. כמה שאפשר.

זה שאנשים "טוב להם עם מה שהם", משמח שטוב להם. זה לא סותר שצריך להשתדל שיהיה יותר טוב - גם בשבילם וגם בשביל כל עם ישראל.

[אני לא חושב שיש "כ"כ הרבה רבני שקר"... זה בדיוק מה שמנסים להציג בחלק מהתקשורת..]

בכללי - אם רוצים, וטוב שרוצים, להרבות תורה ועומק בעם ישראל, אז צריך קודם כל לחזק מבפנים, אח"כ להשתדל להשפיע בחינוך, ובכל הזדמנות אפשרית. להרבות בעין טובה ובאהבת ישראל - ולהתפלל על זה..

בכמויות... ויש צדיק שהתבטא על זה.. 

ואני מסכימה שאם החיזוק יבוא מבפנים זה בוודאי ישפיע החוצה

אבל עדיין כואב לי על הכמויות העצומות של האנשים שלא שומרים מצוות

קצת תוהה לעצמי אם הגאולה האחרונה תיהיה כמו הגאולה במצריים שרק חמישית נגאלו (אם אני זוכרת נכון)

ולאף "צדיק" אסור לדבר לשון הרע על "המון רבנים"..

אל תבלבלי בין דברים שאמרו בדורות קודמים על מה שיהיה לעתיד לבואמ- לבין האפשרות לדבר כך בפעל.

לדבר כך על "רבנים" בסתמא, זו עבירה חמורה לא פחות מכל מיני עבירות שאת מטכסת עצה איך לעזור להימנע מהן. לפעמים היצר הרע בא גם ב"שטריימל", ואומר: מצוה לדבר כך....

ובוודאי שכואב על כל מצוה שעוד לא שומרים, ועל אנשים שעוד יותר לא שומרים. אבל גם  בזה צריך להיזהר מלהכליל, "כמויות עצומות של אנשים שלא שומרים מצוות".. חז"ל אומרים: ישראל מלאים מצוות כרימון. ואף אחד אינו יודע חשבון הזכויות של האחרים. ויש מצוה אחת שקולה כמצוות הרבה כדברי הרמב"ם, ודברים אלו מסורים לא-ל דעות בלבד.

ויש רבבות בחורים פשוטים לגמרי, שמבגיל צעיר מאד נשבעים, כשמתגייסים, שמוכנים למסור אף את נפשם להצלת העם והמדינה אם יידרש. מי יודע איזה "רעש" זה עושה בשמיים...

זה נכון, שמצער שרבים לא מקבלים חינוך כמו שצריך, או שהעולם או בלבולי הדעות סוחפים אותם, וממילא גם לא יודעים מספיק ולא חיים בפועל כמו שהיו יכולים לחיות.

וח"ו להגיד אם "הגאולה האחרונה תהיה כמו יצי"מ" וכו'.. מה שייך. קודם כל, לא מקטרגים על עם ישראל. דבר שני, הרי אנשים היום אינם מזידים, אלא על הרוב סוג של "תינוקות שנשבו". דבר שלישי, יש הרבה מאד זכויות, גם אצל כאלה שלא נראים "דתיים", כומו שכתבתי לדוגמה לעיל.

וכבר כתב האוה"ח הק', "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". כמובן, זו לא מטרת גאולת ישראל, שיהיו רשעים ושבים ועטרותיהם בראשיהם וכו'... אלא שמתוך תהליך הגאולה עצמו, תהיה התעוררות תשובה. ואת זה אנחנו רואים בעינינו - איך יש התעוררות של הרבה דברים בריאים.

אלו לא עניינים לרגע, אלא דברים עמוקים - שלא כל אחד יכול לסבור בהם סברות. אבל אכןף אנחנו צריכים לעשות את שלנו, להוסיף טוב - גם לעצמנו וגם לסביבותינו, להביט בעין טובה, ולהרבות באהבת ישראל.

אין ממה להבהל..

זה ברור שבדור שלנו השקר חוגג.. 

וסליחה לא קראתי עדיין את המשך התגובה.. 

מה זה "להיבהל"?

למה את "נבהלת" מכך שיש הרבה שלא שומרים מצוות לדברייך, ולא "נבהלת" מעבירה חמורה כזו?

הרי זו הוצאת שם רע, ביזוי תלמידי חכמים, וכו'.

"ברור שבדור שלנו השקר חוגג"?..

"בדור שלנו"?..

אז אני באמת מציע כפי הסדר שאמרתי לעיל: כל אחד יתקן קודם כל אצל עצמו - אח"כ יגש לתיקון עולם בכללותו.

בכללי, כדאי מאד להיזהר מהכללות על "הדור"; קל וחומר על "הרבנים". הגר"א אומר" הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים. לא כדאי להיות בתוך זה....

אבל צדיק ענק אמר את זה..

ואני סומכת עליו שאין בזה שום עבירה

הוא לא דיבר נגד המוסד הרבני חס ושלום

ולא ציין שם של רב מסויים..

אני לא רואה בזה לשון הרע וכמובן שאני סומכת על רבי ומורי שלא אמר לשון הרע.. 

וגם בלי קשר זה דבר ידוע, והרב מוצפי מדבר על זה הרבה..

ואני סומכת על שניהם כמובן... 

"יש מלא רבני שקר", זה דבר שאסור להגיד.

אני לא יודע מי זה "צדיק ענק" ומי קבע שרב פלוני הוא ענק ורב פלוני הוא "שקר";

ומכל מקום, גם אם אכן מישהו גדול אומר משהו - זה עדיין לא אומר שכל אחד יכול לדבר כך. בוודאי לא מי שאינו מכיר אישית "המון רבנים". מוטב לצטט אמירות חיוביות.

כשכל אחד יכול לומר "המון רבנים", זה יוצר זלזול באופן כללי ב"רבנים". 

ומה זה "בלי קשר זה דבר ידוע"? מאיפה זה "ידוע"?... זה בדיוק מה שאסור מצד שמירת הלשון, לומר "ידוע"... בשביל שיהיה "ידוע" למישהו, הוא צריך להכיר אישית המון רבנים. להכיר ממש. אני מכיר הרבה רבנים נפלאים ומצויינים, תלמידי חכמים וצדיקים, ומקדשי השם בהליכותיהם.

ומה שייך "הרב מוצפי מדבר על זה הרבה".. הרב  מוצפי אומר הרבה דברים, אז יכול לפעמים אגב דבריו גם להיכנס ביקורת על תופעות שרוצה לבקר. צריך לראות על איזה קנה מידה הוא מדבר. הרי הרב מוצפי תמה, איך מי שלמד "רק" עשר שנים, כבר מעז לפסוק בעניינים שדיברו בהם גדולי הדור... 

ובכלל, לא כל אחד יכול להכניס ראשו בין ההרים.

אדרבה, תשאלי את הרב מוצפי האם לדעתו נכון לכתוב, "ידוע שיש מלאא" וכו'. תראי מה יאמר.

[ובכלל, לדעתי, אם כתבת בהודעת הפתיחה שאולי הדרך היא "להיות מאוחדים" - אז הראשית של זה, הוא ביחס מכבד באופן כללי כלפי "רבנים". אם קורה שפוגשים בחריגה ספציפית, זה משהו אחר. אבל להיזהר מאד מדיבור כוללני כזה]

זה אולי טעות להגיד רבנים...

יש הרבה מתחזים, זה כן... 

אני כבר מפחדת להגיד שזה ידוע. 

ואני כן חושבת שצריך להזהיר אנשים תמימים על זה.

כמובן אבל שאם אדבר עם מישהו שלא מכיר את העולם התורני, אני לא אתחיל ח"ו להשמיץ את המושג הזה שנקרא רב. ממש לא.. 

יש תופעות כאלה, של "מתחזים למקובלים", כמו שהזכרת בהודעה בהמשך. 

אבל אינן כלל בפרופורציה מול רבנים באמת, שעושים מלאכתם נאמנה ובמסירות.

וזה כמובן לא קשור למה שבגללו העלית את הענין, כאילו "התקשורת" מדווחת שלילית בגלל "רבני שקר".

חלק מהתקשורת, בוחר להעצים תופעות שליליות, לפעמים גם להמציא. ואם לא זה, היהו מוצאים משהו אחר. זה לא מתחיל מאנשים כאלה או אחרים, אלא מגישה של גורמים שהם מיעוט בחברה, אבל בתקשורת תופסים כנראה יותר מקום.

@ד.

והצדיק שדברתי עליו, דיבר בהקשר של זה.

מחילה אם המילה רבנים היה נשמע כאילו אני שוללת את העולם הרבני. כי זה ממש לא ככה... 

ושהרב מוצפי מדבר על זה, הוא מדבר פשוט על רמאים שמתחזים למקובלים. תראה בשו"ת שלו, הוא הרבה מגיב על זה.. 

"רמאים שמתחזים למקובלים"... זה לא רבנים.

בין זה לבין "מלאא רבני שקר" - יש מרחק כמו בין האמת לשקר...

זה שיש רמאים, בכל תחום, זה ענין אחר. לא יודע אם "מלא" או לא (הרב מוצפי יוצא גם נגד תופעות שהן לא "מלא"), אבל בוודאי שזה דבר חמור. אבל אלו לא רבנים. סתם נוכלים.

ובאמת קשה לי להבין למה.

מקובלים שמתחזים יכולים להקרא רבנים. 

ובאמת בסהכ השתמשתי במילה הלא נכונה.

אבל העיקרון הוא זהה. יש הרבה מפורסמים של שקר. 

מה רע בלהגיד את זה?

שאמירה כזאת שיש מלא רבנים מתחזים גורמת לחילונים ולחלק מהדתיים להתרחק לגמרי מרבנים.

צריך לשים את הדברים בפרופורציה,

נכון שיש רבנים מתחזים ושצריך להזהר מהם, אבל חשוב להדגיש באותו משפט שהרוב הגדול של הרבנים לא מתחזים.

זה כמו להתחיל לפתוח איתם שיח על הבעיות שיש בציבור ...

אמרת דבר לא נכון. שהוא גם הוצָאת שם רע על המוני אנשים כשרים כפי שנראה מפשוטו - אז העירו על זה.

אם היית אומרת שיש המתחזים לרבנים, או מתחזים ל"מקובלים", זה ענין אחר. וזה לא קשור כלל נושא של השרשור.

ולהגיד ש"יש הרבה מפורסמים של שקר" - זה שוב לא נכון. מי אמר לך? הרי "מפורסמים", זה כבר לא איזה נוכל שמתחפש, אלא ממש כאלה שמפורסמים כאילו הם אנשים גדולים ובעצם זה שקר...מי אמר? מי אמר שיש המון? האם מישהו כאן יכול לומר דבר כזה?

חבל להשתמש בביטויים של ר' נחמן מברסלב, ולהשתמש בהם כאילו באופן אקטואלי. אף אחד כאן אינו ר' נחמן, ומוטב להדר בזהירות שמירת הלשון, מאשר בשימוש במטבעות לשון כאלה 

במקום שממנו אני באתי זה מושג ממש מוכר, ומשתמשים בו הרבה

ואף אחד לא חושב שמדובר ברבנים שעוסקים נאמנה עם הציבור

אלא יודעים שהכוונה למתחזים...

וכמו שכבר כתבתי שמעתי את זה מצדיק גדול במשך כמה שנים (שהוא אמר שהוא יודע שיש מלא כאלה..)

ואני לא רואה כאן עבירה על אחד מכללי לשון הרע, אין כאן ציבור "רבני".. 

ובאמת זאת לא הייתה מטרת השרשור, אני לא זוכרת איך הגעתי לזה בכלל.. 

ולא חושבת שיש בעיה להשתמש בלשון של ר' נחמן לעניין הזה שמתכוונים לעניין הזה ולא לרבנים בכללי שמעבירים שיעורי תורה.. (למרות שאולי זה מדובר גם על זה.. אבל לא משנה, לא נכנסת לזה..)

שאלת מה לא היה בסדר - הסברתי לך.

אם "במקום שאת באה ממנו", משתמשים הרבה בביטוי הזה, על אנשים בימינו - אז אולי בכך תוכלי למצוא חלק מהתשובה לְמה ששאלת בתחילת השרשור, והִצעת להרבות באחדות וכו'...

לדעתי, היכן שמתרגלים להשתמש הרבה בביטויים כאלה על אחרים, זה בוודאי לא מוסיף אהבת ישראל וגם לא אחדות.

אני לא יודע איזה צדיק עוסק בלהגיד שיש מלא כאלה.. - אבל גם אם זה צדיק אמיתי ולא מהסוג עליו את מדברת חלילה - אז לא כל אחד יכול לומר מה שאיזה צדיק אומר.

מי שלא מכיר אישית "המון" כאלה שמתחזים לרבנים מפורסמים - שלא יגיד. עדיף שכל אחד, יעסוק בתיקון עצמו קודם, במקום לדבר על אחרים.

ויש בעיה מסויימת, אם לומדים רבי נחמן לפני שמירת הלשון. בכללי, כבר הזכרתי בשם הגר"א, לא טוב סתם לקטרג על עם ישראל. אם מישהו גדול אומר משהו לצורך תועלת שהוא רואה בכך, ומתוך ידיעה על דברים ספציפיים, זה לא אומר שכל אחד יכול.

ובאמת, אם אינך זוכרת בכלל "איך הגעת לכך".. אז כדאי אולי להסתכל לעיל, ואז תראי לְמה התיייחסו במה שאמרת. לאיזה ביטויים..

אלא יש יותר דיבור על הדור, שלפני ביאת משיח צדקנו מתרבה השקר

יותר אמירה כללית כזאת. 

זה לא בא ממקום של שנאה חס ושלום או פירוד. אלא ממקום של באמת הבנה של התקופה הזאת

שהשקר מתרבה. שקר לא מחייב שזה יהיה הונאה.

זה יכול להיות רב שמדריך לא נכון. או רב שמרצה על דברים נשגבים אבל במציאות הוא בעצמו חוטא בדברים חמורים וכו'.. 

זה שיש דברים לתקן או להזהר מהם, לא אומר שפוגמים באהבת ישראל. 

ואני בשמחה בפרטי אשלח את הקישור לצדיק המדובר. וכן יש צדיקים שכבר פשטה השמועה שהם קדושי עליון כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל וכו'.. 

ושוב, אני לא רואה את זה כקיטרוג. יותר כתופעה שצריך להיות מודעים אליה.

עם ישראל קדוש וטהור. לא צריך אותי כדי להגיד את זה אפילו.. 

וקצת בדקתי. אני התחלתי להגיד את זה בעקבות תגובה אליך בהקשר לתקשורת.. 

כאן אממ 

אולי יותר.

איזה הרגל מגונה הוא זה, "לדבר" על הדור.. זו לא "הבנה" של התקופה, אלא התנשאות שצריכה תיקון.

אם יש "רב שמרצה על דברים נשגבים אבל הוא עצמו" וכו' - זה צריך טיפול נקודתי. אי אפשר לעשות מזה תופעה.

לא פחות חמוּר, שמדברים על אהבת ישראל אבל בפעל עוסקים בלקטרג על הדור - ועוד חושבים את זה למצוה.

הרב אליהו זצ"ל, שהזכרת את שמו, הוא בדיוק דוגמה לההיפך. כולו לימוד זכות על הדור ועל הפרטים. לא הי מדבר בצורה כזו, בוודאי לא בתור שיח קבוע, בשום אופן.

מה שצריך לתקן ולהיזהר - זה מהרגל הדיבור הזה.

ההיפך ממה שנאמר במסילת ישרים פרק י"ט, על הצדיקים האמיתיים, שעוסקים בללמד זכות על דורם.

תודה על ההשקעה.

על החלק הראשון מסכימה. זה בדיוק מה שהתכוונתי.. שיש אמונה בלי מצוות.. 

על החלק השני רק אומר שזאת אפשרות כמובן, אבל לא יודעת כמה אני מאמינה בה. אולי כי באמת התורה שלנו זה לא בהכרח לפי מה "שיעשה לך טוב בעולם הזה" ... נכון שבעיקרון כן, להיות יהודי זה מחייב להיות טוב יותר.. אבל גם בזה נתקלתי

שאמרו לי שהם עושים את המצוות רק מה שנראה להם שזה נגיד טוב לחברה כמו כיבוד אב ואם.

ושוב- זה כמעט יסודות של כפירה.. ועל זה כואב לי...

על החלק האחרון ממש לא מסכימה. אבל טוב אני חסידית. התקשרות לצדיק וכו'. בלי זה... אבדנו.. 

לפי החסידות אי אפשר להתקדם רוחנית בלי צדיק האמת, והאמת אם מדברים על הגיון זה מאוד הגיוני. 

אנשים קצת מפחדים מזה, כי הם חושבים שהם יפספסו את הקשר שלהם עם ה'. אבל זה ממש מצחיק בעיניי לחשוב ככה.

זה כמו שאם תרצה להתקרב למישהו חשוב, תנסה קודם דרך הקרובים שלו, כי כנראה שלך לבד זה יהיה חסר סיכוי.

וגם כי הצדיק הגיע לדרגות שיכולות לעזור לך להבין מה במיוחד אתה צריך לתקן ואיך. 

ומי שחושב שהוא יכול להסתדר בלי, בעיניי זה גאווה.. 

בכל אופן, לעניין השרשור.. האמת אני די מאמינה שאנשים שחוזרים בתשובה לא חוזרים מהגיון, אלא קיבלו איזה סוג של אור מסויים, כמו מתנה מהקב"ה, לראות דברים באור אחר. אחרת, אין לזה לדעתי סיבה הגיונית שאדם פתאום ישנה את צורת החשיבה שלו באופן דרסטי שכזה. 

ולא יודעת אם זה מה שהחילונות באה ללמד. היא לא באה ללמד אלא היא זורמת עם הלך הרוח של העולם שאומר שכל אחד יעשה מה שבא לו לפי רמת שכלו והבנתו.

ובסנקציות הכלכליות האישיות.
 

גם סתם חיילים לא שואלים אותם מה הם רוצים להם אפילו לא מציעים מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

צריך להיזהר לפעמים מחופש מוגזם. ולנהייה אחרי מה שהעם אומר.

מבחינה בטחונית (אולי לא כל כך שייך אבל ממליצה לשמוע את ד"ר

מרדכי קידר בנושא "איך איראן קיבלה הסכם כל כך טוב?)

כמעט שבת שלום לכולם!

אף אחד לא הכין אותי למפגש עם הלוף. וככה הצבא שינה אותי. יצאתי היפרוסמי. די שרוט נהייתי מאירועים שונים לחלוטין.

ואולי לא

זה לא באמת משנה

מה שמשנה זה מי אתה/ מה אתה רוצה/ בוחר לעשות עם החיים שלך

אם סביבה עלולה לשנות אותך

סימן שגם היום הסביבה מגדירה אותך/ מחליטה בשבילך

לא משנה איפה תהיה

אתה זה שאחראי לעצמך

אף אחד לא באמת משנה אותך

אלא אתה בוחר/ מאפשר את זה

אז ככה:

א. אנחנו מתגייסים לצבא כי זה מה שנכון לעשות. זו מצווה. והארגון צריך חיילים במגוון סוגים ותחומים.

ב. זו הכללה פזיזה וחפוזה להסתכל על הצבא ולא על האנשים שמרכיבים אותו. יש אנשים שירצו שתשתנה ויש אנשים שלא. יש מקומות שיותר ויש מקומות שפחות. ככל שאתה יותר "נמוך" בהיררכיה שם אתה דווקא פוגש יחס אחר וטוב. אני יכול לומר שאצלי רוב מוחלט מקבל אותנו הדתיים באהבה אדירה, ויש אפילו כמה שקצת התקרבו (אפילו רק בדעות) בעקבות המפגש איתנו. בנוסף, בטירונות שלי (לא קרבי) הייתה לידי מחלקה של ביינישים מבוגרים, ומפקד המחלקה שלהם ביקש במיוחד לקבל מחלקה כזו כי הוא מרגיש שזה מפרה אותו.

כלומר, הרבה תלוי בך. לא רק להאשים ולהסתכל בעוינות על אחרים. תדאגו להצדיק את האהבה שאתם רוצים, ואם לא אהבה אז לפחות כבוד. תדאג להיות מי שמקדש שם שמיים בהתנהגות שלך (יש אצלנו אנשים שבמפורש אומרים שהם לא מקללים בשיחה איתי. לא כולם אך בהחלט יש. זה לא פלא?).

ג. אם אתה בא דרך מסלול מסודר אז יש לך גב חזק מאחוריך. ככה זה למשל בישיבות ההסדר ולכן המסלולים פורחים והבחורים יוצאים באותה רמה רוחנית כמו שנכנסו (ולפעמים אפילו יותר, עד כמה שזה נשמע מוזר לאוזן החרדית).

ד. בגלל שהמבט, בסופו של דבר, הוא לא רק שלך עליך אלא של התמונה הגדולה אזי אפילו מסלול שאולי הוא לא הכי תורם שבעולם (ואני בטוח שלא מדובר על משקי ממטרות) עדיין מועיל לטווח הארוך. אם הציבור החרדי, כמכלול, יצטרף לצרכי הצבא אזי ייפתחו מסלולים, אפשרויות ואפיקים נוספים וגם הצבא יהיה מוכרח להתאים את עצמו יותר לצרכים של האדם הדתי והחרדי. אבנים שחקו מים.

ה. לא מעט מההסתכלות על החרדים היא דבר שהם הביאו על עצמם. בעבר הם התגאו בזה, ועכשיו לצערם המחיר מתחיל להיפרע. לא מאוחר לתקן, וזה בהחלט אפשרי.

ו. לא נדבר על גלית דיסטל עצמה כי היא לא הענין, אבל גם עלינו בציונות הדתית יש כל הזמן טענות ויש כל הזמן מאבקים למרות שאנחנו מתגייסים הכי קרבי, עובדים ועמלים, לומדים ותורמים ומהווים חלק אינטגרלי מהציבור. אבל אנחנו לא עושים את זה כי "הם רוצים" אלא כי זה מה שנכון. ואנחנו מתאמצים לדאוג למה שאנחנו צריכים בתוך המסגרות השונות. ובסופו של דבר, השמאל הקיצוני הוא פחות מחמי מעם ישראל. הסיכויים שתיפול בחברה טובה הם דווקא גבוהים. כמובן תמיד יהיו בורים וטיפשים, ואפילו רשעים - אבל כמו שאמרתי, פעמים רבות אתה בעצם ההתנהגות שלך והיראת שמיים שלך תוכל לשנות את המבט. (וכן, לפעמים גם קצת ויכוחים ודיונים עם אחרים).

ז. השתדלתי מאוד לשמור על שפה ושיח אחר בתגובה הזו, ללא אמוציות. אני מקווה שזה ניכר. הפעמים הקודמות התדרדרו מהר וחבל. אני מצידי משתדל, אנא גם אתה (ואתם).

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

מעלה השערה שהוא מציג תוצאות חיפוש בגוגל - ולא משקף גלישות ישירות לאתרים דרך דפדפן כרום של גוגל 

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.