אם תקראי המודיע - הציבור החרדי האומלל

בשבע - הציבר הדת"ל/חרד"ל

ולא נדבר על ערבים

כי המדינה מורכב מפסיפס, שמשום מה כל לבנה בו בטוחה שהיא הדפוקה מכולם.

לא דיברתי מי אומלל יותר.. או סובל יותר.. 

דיברתי רק על המציאות של מי קובע כאן את הקול

ואיך הגענו למצב שהרוב לא שומר מצוות קלה כבחמורה ... 

ואני לא רואה פה פסיפס.. אני רואה פה תרבות חילונית שקובעת.. 

אם זה בחדשות, מוזיקה, בידור, אופנה.. הכל!.. 

בכל מקרה התשובה היא אותה תשובה. כל אחד לגמרי בטוח שהאחרים קובעים את הטון. אבל לגמרי.

די הזוי.

עם זה א"א להתכווכח.

והחילונים לא באמת חושבים שהדתיים שלוטים במדינה,

הם מפחדים שזה עומד לקרות.

(ושמאל לא שווה חילונים, הרבה חילונים ימניים)

וגם טענותיו לגבי הכנסייה הקתולית מופרכות, בפרט אם ניזכר במה שאמר היינריך היינה על היחס בין הגרמנים לכנסייה שנים רבות מאוד טרם מלחמת העולם הראשונה (וכמובן רפובליקת ויימאר ונפילתה). זה ממש לא בסדר שאת מתנהלת כאן כאילו את היסטוריונית שכל האמת גלויה וידועה לה ורק לה.

ודאי שמה שאירע בסלובקיה הוא זוועה, ובהחלט כתם שחור על הכנסייה הקתולית כשם שאינספור דברים לאורך מלחמת העולם השנייה באירופה הם כתמים שחורים משחור. וכשם שבאופן כללי תולדות הכנסייה הקתולית מוכתמים ללא תקנה בכתמים כאלו, מהאינקוויזיציה ועד חיסול הילידים באמריקה הדרומית. רק שיש הבדל בין מה שעוללו נוצרים מוסתים בספרד האימפריאלית בהנהגת טורקוומדה, לבין החלטה אלילית נאצית בוועידת וואנזה על כוסיות שנאפס גרמני, ששום כומר קתולי לא נכח בה (בטח לא כאיש דת מכהן, אולי היה שם מישהו שבעברו היה איש כמורה כזה או אחר, בטרם הוכרחו הכמרים הפרוטסטנטיים בגרמניה הנאצית לשנות מכל וכל את הדת שבכלל נוהלה בכנסיות, למעין תערובת של פגאניזם נורדי יחד עם מעט "תיבול" כביכול-נוצרי מהעבר). אני מכיר היטב את השתלשלות העניינים בסלובקיה הכבושה, הן מסיפורי המשפחה והן מהתיאור האובייקטיבי-בהרבה בספרו של הרב פרידר "להציל נפשם", שאם כבר בסיפורים האלו עסקינן הייתי ממליץ ללמוד אותו ולא כל מיני קבצים באינטרנט. והרב פרידר היה חלק מהממסד החרדי של סלובקיה - עם כל הדמויות המוכרות ממשפחת וייסמאנדל וגיזי פליישמן - ולא איזה "עסקן ציוני נכלולי". חלק ממה שמסופר בקובץ שצירפת אמיתי ועובדתי, וחלק הוא דמגוגיה פולמוסית שאוכפת בכוח על העובדות את הפרשנויות והמסקנות המוכרחות והמוכתבות והאינדוקטרינריות והדוגמאטיות.

יתכן שהכיר את מציאות יותר מכולנו ויתכן שלא.

מתוך ויקיפדיה:

חוקר השואה יהודה באואר כתב בספרו "יהודים למכירה": "המדהים הוא כיצד מנהיגיה הנבונים כל כך של יהדות סלובקיה, ובראשם ויסמנדל, האמינו בו [בויסליצני] ובטחו בו יותר משבטחו בעמיתיהם שמחוץ לאימפריה הנאצית. ויסמנדל לא בטח לא בשוולב [נציג ארגון החלוץ מארץ ישראל] ולא במאייר [נציג הג'וינט בשווייץ], אך בטח בנאצי. הוא היה משוכנע שהמשא ומתן נכשל משום שיהודים לא היו מסוגלים לשלם סכום של 200,000 דולרים".

(אין בתגובה זו זיקה כלשהי לדיעת הכותב או רצון לפתח דיון בנושא ט.ל.ח.)

כנראה שאת ממש רוצה לדבר על זה ולא מעזה כדי לא להתפס כטרולית.

השאלה היא מה יש היום בפועל במדינה

השאלה היא מה לעשות כדי לקדם את המצב,

אני חושב שאנחנו לא חולקים על זה יותר מידי.

אני מסכים עם @ד.

קודם כל לכל אחד יש אחריות על עצמו ועל משפחתו.

ובנוסף כל אחד צריך לראות איך הוא יכול הכי טוב להשפיע על הסביבה היותר רחוקה (גרעינים תורניים, רב קהילה, מורים, ספרים, הפצות, תפילות וכו'),

ובמקביל לעודד עליה של יהודי חו"ל, ולהמשיך בירושת הארץ (גם כאן- כל אחד מה שיותר מתאים לו).

יכול להיות גם מישהו שלא בא במגע עם אחרים, אבל הוא צריך בקיום מצוות ובתפילות שלו לחשוב על כל עמ"י. לחיות בתודעה שאנחנו עם אחד ושיש לנו אחריות על כולם ועל קירוב הגאולה השלמה.  (ממליץ ללמוד על זה באריכות בספר "הקיצו ורננו" של הרב ראובן ששון)

או במילים של הרב קוק (מופיע בכרטיס שלי):

"אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ה', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כ"א חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה, "להתחסד עם קן דיליה, - דא כנ"י!" ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ שאליו אנו עורגים."

ויש בתלמוד הירושלמי, שגדול קידוש השם מחילול השם. הסביר הרצי"ה זצ"ל: כשיש מציאות של קידוש השם וחילול השם ל"ע, מעורב - אז הקידוש השם מכריע.

המדינה, קיבוץ הגלויות, ישוב הארץ, הגנת עם ישראל על עצמו בעז"ה, ההערצה מכל העולם של עם ישראל שרק עתה שב לארצו והיה לפני כן בזוי בגויים, ההתגברות של הרצון לעשות טוב - גם כשטועים בהבנה מה זה טוב - ריבוי אלו שדבר ה' נוגע להם במידה זו או אחרת (ואם תהיה הסברה נכונה - זה יגדל יותר מהר) - כל זה שייך לקידוש השם הגדול.

כמה שיותר נכיר בכך, יותר נשמח בטובו של ה', יותר נראה את נקודת הטוב ביהודים אחרים - כך גם יהיה יותר קל להרבות השפעה של תורה באופן שמתקבל באמת, לא רק כ"פטנט", גם על עצמנו וגם על אחרים.

אבל זה לא מה שדיברתי עליו.. 

מסורתי לבד זה עדיין בעייתי

והבעיה שהתקבעו כל מיני דעות והשקפות שגויות כמו כאלה של

אני מאמינה בקב״ה אבל הוא רוצה שיהיה לי טוב, הוא לא צריך את כל ההלכות האלה

אני מאמינה בקב״ה אבל אתם המצאתם ...

שמעתי את זה הרבה וזה ממש הדאיג אותי.. היסודות של העם היהודי כאילו מתפוררים

קשה לומר "חברה חילונית - חלקם מאמינים"... אז הם כבר לא בדיוק "חברה חילונית".

רוב הציבור כאן בארץ, לפי הרבה סקרים, הוא גם מאמין, גם מקיים לפחת חלק מהמצוות, מסורתי ומעלה.

אז "אנחנו" לא מיעוט.

יש הרבה מדרגות. חלק מקיימים יותר, חלק פחות ולא כי הם "להכעיס", אלא כי פחות יודעים, גם "טכנית" וגם במהות.

ויש מעלות טובות אצל כל מיני יהודים.

אז מה זה אומר? קודם כל, שישראל קדושים... דבר שני, שכל אחד צריך להשתדל להרבות ולהעצים לגבי עצמו, במה שקשור לאופי של עם ישראל - להוסיף בתורה, במידות טובות, במעשים טובים. על גבי זה, בוודאי לא להישאר "שאננים" שיש ריחוק מדרכה של תורה אצל אג'נדות ואנשים. צריך להאיר טוב גם כלפי הסביבה, כל אחד במידת יכולתו. לפחות להתפלל על זה, כשאין בדיוק משהו מעשי. וכמובן, גם לכבד את הטוב שיש אצל אחרים. לשמוח בו.

ואכן, להוסיף "אחדות" זה דבר חשוב. בין כל עם ישראל. בוודאי בין כל הרואים עצמם יראי ה'.

זה שאדם מאמין אבל כופר ביסודות אחרים של התורה, זה לא כזה טוב

חס ושלום לא באתי להוציא לעז על ישראל 

הפוך אני מנסה להבין את השורש של, איך הגענו למצב כזה

שלרבנים אין כמעט כח השפעה. יש להם כח השפעה אבל רק על הציבור שלהם.. 

אומנם יש מצוות ב״ה שנשארו כאבן יסוד כמו מילה, כיפור וכו׳

אבל יש הרבה יסודות בציבור החילוני והמסורתי (שבתוכו ב״ה הרבה באמת מאמינים בה׳) שנמחקו לגמרי

ואם תדבר איתם תבין שאין מה לדבר... 

יש נגיד השקפה כזאת שמקדשת את ההנאה.. ״חיים רק פעם אחת אז תהנה כמה שאתה יכול״.. 

ועוד ועוד

בוודאי שהכי טוב להאמין בכל מה צריך (ואינני חושב שסתם מסורתי "כופר ביסודות אחרים".. זה יותר ענין של בורות מחוסר לימוד).

והציבור ה"מסורתי" מקיים מעבר למצוות מילה וצום ביו"כ.

מה שנוגע להשפעת רבנים, היום לא גרוע יותר מאשר מזה עשרות שנים. אדרבה, לדעתי יש ציבור רחב יותר שמקבל את דבריהם.

נכון, שבקהילות בגלות, לפני שנים לא מעטות, היו קהילות שכחו של הרב היה גדול יותר. 

זה מהלך שכבר קורה שנים רבות, שיש גם "התחלנות". מצד שני, יש גם התחזקויות.

בכללי, אי אפשר כ"כ היום להסביר לאנשים דברים בצורה קטנה. מה שפעם היו פותרים באיום על העונש - היום לא כ"כ יעבוד. יש לכך גם יתרון, זה מאלץ ללמוד אמונה בצורה עמוקה יותר, להסביר דברים בצורה גדולה יותר - ואז גם מקבלים אנשים עם אמונה עמוקה יותר..  זה תהליך, כמו עץ שצריך לצמוח מחדש, ברעננות. צריך לעבוד על כך.

נכון, שבגלל ההפקרות והרדידות ששוררת בתחום היהדות בחינוך שאינו דתי (לפעמים לא רק שם), מגיע מצב של כאלה שאינם יודעים הרבה. זה מצריך השפעה בחינוך. 

כנראה מתחיל מבפנים. מעבֶר ליכולת להשפיע על אחרים - צריך להשתדל מבפנים. לבנות דור כזה, שאיכפת לו, יודע, מקרין טוב. יש כיום מאבק על צורת התרבות, בין מושגים ששייכים ליהדות, לעם ישראל - בלי לשלול לקיחת הטוב מאחרים - לבין תרבות רחוב, לפעמים תרבות גויית.

(לגבי "תיהנה כמה שאתה יכול".. כל זמן שלא מדובר בהנאות אסורות - זו לא הבעיה העיקרית. אין איסור ליהנות, כמובן עדיף "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים" ושהמרכז יהיה ערכי.

עם זה, יש שאיפות לדברים גדולים, ליצירתיות, גם אצל אנשים שאינם "דתיים". גם רצון "ליהנות מהחיים" בא לא פעם מרצון לא לחיות רק בצורה "טכנית" של עבודה סתמית וכסף. וזה רצון שאפשר גם לעשות איתו דברים טובים..)

שוב במחילה דיברת עם אנשים כאלה? הסתובבת קצת בשטח?

המצב ממש לא פשוט... 

ואף אחד לא אמר שצריך לבוא בגישת עונשים ופחדים.. אני יודעת שיש לאנשים סלידה מהגישה הזאת (גם בציבור שלנו..)

וזה מצויין להגיד שהם צריכים ללמוד אמונה עמוקה יותר.. אין בעיה.. מי יעשה את זה בשבילם? זה לא שהם מחפשים את זה..

זה בדיוק העניין.. שלפי הגישה של הרבה אנשים ששמעתי.. אמונה לבד בה׳ זה מספיק.. הם לא מחפשים מעבר..

וטוב להם עם איך שהם.. 

וכן היסוד של תורה מן השמיים, ואמונה בדברי חז״ל נרמס אצל הרבה אנשים.. ולא מדברים על זה בבתי ספר מן הסתם

וכן כואב לראות שהתקשורת עושה עבודתה נאמנה ומצליחה להשניא את הרבנים על הציבור.. טוב, האמת זה גם בגלל שיש כל כך הרבה רבני שקר.. שכבר באמת קשה לזהות אצל מי האמת..

(וכן לגבי הגישה של התהנה זאת הייתה רק דוג׳ להשקפה שבעיניי היא שטחית.. כי מחפשים את ההנאה בכל דבר וזונחים את העומק והתבוננות של האמת.. )

ואם שמעת מאנשים גישות מעוותות/חסרות בעניינים אמוניים וכו' - אז כמו שאמרתי, צריך לחזק קודם כל מבפנים, כל אחד אצלו - ולהשתדל להקרין ולהשפיע. כמה שאפשר.

זה שאנשים "טוב להם עם מה שהם", משמח שטוב להם. זה לא סותר שצריך להשתדל שיהיה יותר טוב - גם בשבילם וגם בשביל כל עם ישראל.

[אני לא חושב שיש "כ"כ הרבה רבני שקר"... זה בדיוק מה שמנסים להציג בחלק מהתקשורת..]

בכללי - אם רוצים, וטוב שרוצים, להרבות תורה ועומק בעם ישראל, אז צריך קודם כל לחזק מבפנים, אח"כ להשתדל להשפיע בחינוך, ובכל הזדמנות אפשרית. להרבות בעין טובה ובאהבת ישראל - ולהתפלל על זה..

בכמויות... ויש צדיק שהתבטא על זה.. 

ואני מסכימה שאם החיזוק יבוא מבפנים זה בוודאי ישפיע החוצה

אבל עדיין כואב לי על הכמויות העצומות של האנשים שלא שומרים מצוות

קצת תוהה לעצמי אם הגאולה האחרונה תיהיה כמו הגאולה במצריים שרק חמישית נגאלו (אם אני זוכרת נכון)

ולאף "צדיק" אסור לדבר לשון הרע על "המון רבנים"..

אל תבלבלי בין דברים שאמרו בדורות קודמים על מה שיהיה לעתיד לבואמ- לבין האפשרות לדבר כך בפעל.

לדבר כך על "רבנים" בסתמא, זו עבירה חמורה לא פחות מכל מיני עבירות שאת מטכסת עצה איך לעזור להימנע מהן. לפעמים היצר הרע בא גם ב"שטריימל", ואומר: מצוה לדבר כך....

ובוודאי שכואב על כל מצוה שעוד לא שומרים, ועל אנשים שעוד יותר לא שומרים. אבל גם  בזה צריך להיזהר מלהכליל, "כמויות עצומות של אנשים שלא שומרים מצוות".. חז"ל אומרים: ישראל מלאים מצוות כרימון. ואף אחד אינו יודע חשבון הזכויות של האחרים. ויש מצוה אחת שקולה כמצוות הרבה כדברי הרמב"ם, ודברים אלו מסורים לא-ל דעות בלבד.

ויש רבבות בחורים פשוטים לגמרי, שמבגיל צעיר מאד נשבעים, כשמתגייסים, שמוכנים למסור אף את נפשם להצלת העם והמדינה אם יידרש. מי יודע איזה "רעש" זה עושה בשמיים...

זה נכון, שמצער שרבים לא מקבלים חינוך כמו שצריך, או שהעולם או בלבולי הדעות סוחפים אותם, וממילא גם לא יודעים מספיק ולא חיים בפועל כמו שהיו יכולים לחיות.

וח"ו להגיד אם "הגאולה האחרונה תהיה כמו יצי"מ" וכו'.. מה שייך. קודם כל, לא מקטרגים על עם ישראל. דבר שני, הרי אנשים היום אינם מזידים, אלא על הרוב סוג של "תינוקות שנשבו". דבר שלישי, יש הרבה מאד זכויות, גם אצל כאלה שלא נראים "דתיים", כומו שכתבתי לדוגמה לעיל.

וכבר כתב האוה"ח הק', "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". כמובן, זו לא מטרת גאולת ישראל, שיהיו רשעים ושבים ועטרותיהם בראשיהם וכו'... אלא שמתוך תהליך הגאולה עצמו, תהיה התעוררות תשובה. ואת זה אנחנו רואים בעינינו - איך יש התעוררות של הרבה דברים בריאים.

אלו לא עניינים לרגע, אלא דברים עמוקים - שלא כל אחד יכול לסבור בהם סברות. אבל אכןף אנחנו צריכים לעשות את שלנו, להוסיף טוב - גם לעצמנו וגם לסביבותינו, להביט בעין טובה, ולהרבות באהבת ישראל.

אין ממה להבהל..

זה ברור שבדור שלנו השקר חוגג.. 

וסליחה לא קראתי עדיין את המשך התגובה.. 

מה זה "להיבהל"?

למה את "נבהלת" מכך שיש הרבה שלא שומרים מצוות לדברייך, ולא "נבהלת" מעבירה חמורה כזו?

הרי זו הוצאת שם רע, ביזוי תלמידי חכמים, וכו'.

"ברור שבדור שלנו השקר חוגג"?..

"בדור שלנו"?..

אז אני באמת מציע כפי הסדר שאמרתי לעיל: כל אחד יתקן קודם כל אצל עצמו - אח"כ יגש לתיקון עולם בכללותו.

בכללי, כדאי מאד להיזהר מהכללות על "הדור"; קל וחומר על "הרבנים". הגר"א אומר" הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים. לא כדאי להיות בתוך זה....

אבל צדיק ענק אמר את זה..

ואני סומכת עליו שאין בזה שום עבירה

הוא לא דיבר נגד המוסד הרבני חס ושלום

ולא ציין שם של רב מסויים..

אני לא רואה בזה לשון הרע וכמובן שאני סומכת על רבי ומורי שלא אמר לשון הרע.. 

וגם בלי קשר זה דבר ידוע, והרב מוצפי מדבר על זה הרבה..

ואני סומכת על שניהם כמובן... 

"יש מלא רבני שקר", זה דבר שאסור להגיד.

אני לא יודע מי זה "צדיק ענק" ומי קבע שרב פלוני הוא ענק ורב פלוני הוא "שקר";

ומכל מקום, גם אם אכן מישהו גדול אומר משהו - זה עדיין לא אומר שכל אחד יכול לדבר כך. בוודאי לא מי שאינו מכיר אישית "המון רבנים". מוטב לצטט אמירות חיוביות.

כשכל אחד יכול לומר "המון רבנים", זה יוצר זלזול באופן כללי ב"רבנים". 

ומה זה "בלי קשר זה דבר ידוע"? מאיפה זה "ידוע"?... זה בדיוק מה שאסור מצד שמירת הלשון, לומר "ידוע"... בשביל שיהיה "ידוע" למישהו, הוא צריך להכיר אישית המון רבנים. להכיר ממש. אני מכיר הרבה רבנים נפלאים ומצויינים, תלמידי חכמים וצדיקים, ומקדשי השם בהליכותיהם.

ומה שייך "הרב מוצפי מדבר על זה הרבה".. הרב  מוצפי אומר הרבה דברים, אז יכול לפעמים אגב דבריו גם להיכנס ביקורת על תופעות שרוצה לבקר. צריך לראות על איזה קנה מידה הוא מדבר. הרי הרב מוצפי תמה, איך מי שלמד "רק" עשר שנים, כבר מעז לפסוק בעניינים שדיברו בהם גדולי הדור... 

ובכלל, לא כל אחד יכול להכניס ראשו בין ההרים.

אדרבה, תשאלי את הרב מוצפי האם לדעתו נכון לכתוב, "ידוע שיש מלאא" וכו'. תראי מה יאמר.

[ובכלל, לדעתי, אם כתבת בהודעת הפתיחה שאולי הדרך היא "להיות מאוחדים" - אז הראשית של זה, הוא ביחס מכבד באופן כללי כלפי "רבנים". אם קורה שפוגשים בחריגה ספציפית, זה משהו אחר. אבל להיזהר מאד מדיבור כוללני כזה]

זה אולי טעות להגיד רבנים...

יש הרבה מתחזים, זה כן... 

אני כבר מפחדת להגיד שזה ידוע. 

ואני כן חושבת שצריך להזהיר אנשים תמימים על זה.

כמובן אבל שאם אדבר עם מישהו שלא מכיר את העולם התורני, אני לא אתחיל ח"ו להשמיץ את המושג הזה שנקרא רב. ממש לא.. 

יש תופעות כאלה, של "מתחזים למקובלים", כמו שהזכרת בהודעה בהמשך. 

אבל אינן כלל בפרופורציה מול רבנים באמת, שעושים מלאכתם נאמנה ובמסירות.

וזה כמובן לא קשור למה שבגללו העלית את הענין, כאילו "התקשורת" מדווחת שלילית בגלל "רבני שקר".

חלק מהתקשורת, בוחר להעצים תופעות שליליות, לפעמים גם להמציא. ואם לא זה, היהו מוצאים משהו אחר. זה לא מתחיל מאנשים כאלה או אחרים, אלא מגישה של גורמים שהם מיעוט בחברה, אבל בתקשורת תופסים כנראה יותר מקום.

@ד.

והצדיק שדברתי עליו, דיבר בהקשר של זה.

מחילה אם המילה רבנים היה נשמע כאילו אני שוללת את העולם הרבני. כי זה ממש לא ככה... 

ושהרב מוצפי מדבר על זה, הוא מדבר פשוט על רמאים שמתחזים למקובלים. תראה בשו"ת שלו, הוא הרבה מגיב על זה.. 

"רמאים שמתחזים למקובלים"... זה לא רבנים.

בין זה לבין "מלאא רבני שקר" - יש מרחק כמו בין האמת לשקר...

זה שיש רמאים, בכל תחום, זה ענין אחר. לא יודע אם "מלא" או לא (הרב מוצפי יוצא גם נגד תופעות שהן לא "מלא"), אבל בוודאי שזה דבר חמור. אבל אלו לא רבנים. סתם נוכלים.

ובאמת קשה לי להבין למה.

מקובלים שמתחזים יכולים להקרא רבנים. 

ובאמת בסהכ השתמשתי במילה הלא נכונה.

אבל העיקרון הוא זהה. יש הרבה מפורסמים של שקר. 

מה רע בלהגיד את זה?

שאמירה כזאת שיש מלא רבנים מתחזים גורמת לחילונים ולחלק מהדתיים להתרחק לגמרי מרבנים.

צריך לשים את הדברים בפרופורציה,

נכון שיש רבנים מתחזים ושצריך להזהר מהם, אבל חשוב להדגיש באותו משפט שהרוב הגדול של הרבנים לא מתחזים.

זה כמו להתחיל לפתוח איתם שיח על הבעיות שיש בציבור ...

אמרת דבר לא נכון. שהוא גם הוצָאת שם רע על המוני אנשים כשרים כפי שנראה מפשוטו - אז העירו על זה.

אם היית אומרת שיש המתחזים לרבנים, או מתחזים ל"מקובלים", זה ענין אחר. וזה לא קשור כלל נושא של השרשור.

ולהגיד ש"יש הרבה מפורסמים של שקר" - זה שוב לא נכון. מי אמר לך? הרי "מפורסמים", זה כבר לא איזה נוכל שמתחפש, אלא ממש כאלה שמפורסמים כאילו הם אנשים גדולים ובעצם זה שקר...מי אמר? מי אמר שיש המון? האם מישהו כאן יכול לומר דבר כזה?

חבל להשתמש בביטויים של ר' נחמן מברסלב, ולהשתמש בהם כאילו באופן אקטואלי. אף אחד כאן אינו ר' נחמן, ומוטב להדר בזהירות שמירת הלשון, מאשר בשימוש במטבעות לשון כאלה 

במקום שממנו אני באתי זה מושג ממש מוכר, ומשתמשים בו הרבה

ואף אחד לא חושב שמדובר ברבנים שעוסקים נאמנה עם הציבור

אלא יודעים שהכוונה למתחזים...

וכמו שכבר כתבתי שמעתי את זה מצדיק גדול במשך כמה שנים (שהוא אמר שהוא יודע שיש מלא כאלה..)

ואני לא רואה כאן עבירה על אחד מכללי לשון הרע, אין כאן ציבור "רבני".. 

ובאמת זאת לא הייתה מטרת השרשור, אני לא זוכרת איך הגעתי לזה בכלל.. 

ולא חושבת שיש בעיה להשתמש בלשון של ר' נחמן לעניין הזה שמתכוונים לעניין הזה ולא לרבנים בכללי שמעבירים שיעורי תורה.. (למרות שאולי זה מדובר גם על זה.. אבל לא משנה, לא נכנסת לזה..)

שאלת מה לא היה בסדר - הסברתי לך.

אם "במקום שאת באה ממנו", משתמשים הרבה בביטוי הזה, על אנשים בימינו - אז אולי בכך תוכלי למצוא חלק מהתשובה לְמה ששאלת בתחילת השרשור, והִצעת להרבות באחדות וכו'...

לדעתי, היכן שמתרגלים להשתמש הרבה בביטויים כאלה על אחרים, זה בוודאי לא מוסיף אהבת ישראל וגם לא אחדות.

אני לא יודע איזה צדיק עוסק בלהגיד שיש מלא כאלה.. - אבל גם אם זה צדיק אמיתי ולא מהסוג עליו את מדברת חלילה - אז לא כל אחד יכול לומר מה שאיזה צדיק אומר.

מי שלא מכיר אישית "המון" כאלה שמתחזים לרבנים מפורסמים - שלא יגיד. עדיף שכל אחד, יעסוק בתיקון עצמו קודם, במקום לדבר על אחרים.

ויש בעיה מסויימת, אם לומדים רבי נחמן לפני שמירת הלשון. בכללי, כבר הזכרתי בשם הגר"א, לא טוב סתם לקטרג על עם ישראל. אם מישהו גדול אומר משהו לצורך תועלת שהוא רואה בכך, ומתוך ידיעה על דברים ספציפיים, זה לא אומר שכל אחד יכול.

ובאמת, אם אינך זוכרת בכלל "איך הגעת לכך".. אז כדאי אולי להסתכל לעיל, ואז תראי לְמה התיייחסו במה שאמרת. לאיזה ביטויים..

אלא יש יותר דיבור על הדור, שלפני ביאת משיח צדקנו מתרבה השקר

יותר אמירה כללית כזאת. 

זה לא בא ממקום של שנאה חס ושלום או פירוד. אלא ממקום של באמת הבנה של התקופה הזאת

שהשקר מתרבה. שקר לא מחייב שזה יהיה הונאה.

זה יכול להיות רב שמדריך לא נכון. או רב שמרצה על דברים נשגבים אבל במציאות הוא בעצמו חוטא בדברים חמורים וכו'.. 

זה שיש דברים לתקן או להזהר מהם, לא אומר שפוגמים באהבת ישראל. 

ואני בשמחה בפרטי אשלח את הקישור לצדיק המדובר. וכן יש צדיקים שכבר פשטה השמועה שהם קדושי עליון כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל וכו'.. 

ושוב, אני לא רואה את זה כקיטרוג. יותר כתופעה שצריך להיות מודעים אליה.

עם ישראל קדוש וטהור. לא צריך אותי כדי להגיד את זה אפילו.. 

וקצת בדקתי. אני התחלתי להגיד את זה בעקבות תגובה אליך בהקשר לתקשורת.. 

כאן אממ 

אולי יותר.

איזה הרגל מגונה הוא זה, "לדבר" על הדור.. זו לא "הבנה" של התקופה, אלא התנשאות שצריכה תיקון.

אם יש "רב שמרצה על דברים נשגבים אבל הוא עצמו" וכו' - זה צריך טיפול נקודתי. אי אפשר לעשות מזה תופעה.

לא פחות חמוּר, שמדברים על אהבת ישראל אבל בפעל עוסקים בלקטרג על הדור - ועוד חושבים את זה למצוה.

הרב אליהו זצ"ל, שהזכרת את שמו, הוא בדיוק דוגמה לההיפך. כולו לימוד זכות על הדור ועל הפרטים. לא הי מדבר בצורה כזו, בוודאי לא בתור שיח קבוע, בשום אופן.

מה שצריך לתקן ולהיזהר - זה מהרגל הדיבור הזה.

ההיפך ממה שנאמר במסילת ישרים פרק י"ט, על הצדיקים האמיתיים, שעוסקים בללמד זכות על דורם.

תודה על ההשקעה.

על החלק הראשון מסכימה. זה בדיוק מה שהתכוונתי.. שיש אמונה בלי מצוות.. 

על החלק השני רק אומר שזאת אפשרות כמובן, אבל לא יודעת כמה אני מאמינה בה. אולי כי באמת התורה שלנו זה לא בהכרח לפי מה "שיעשה לך טוב בעולם הזה" ... נכון שבעיקרון כן, להיות יהודי זה מחייב להיות טוב יותר.. אבל גם בזה נתקלתי

שאמרו לי שהם עושים את המצוות רק מה שנראה להם שזה נגיד טוב לחברה כמו כיבוד אב ואם.

ושוב- זה כמעט יסודות של כפירה.. ועל זה כואב לי...

על החלק האחרון ממש לא מסכימה. אבל טוב אני חסידית. התקשרות לצדיק וכו'. בלי זה... אבדנו.. 

לפי החסידות אי אפשר להתקדם רוחנית בלי צדיק האמת, והאמת אם מדברים על הגיון זה מאוד הגיוני. 

אנשים קצת מפחדים מזה, כי הם חושבים שהם יפספסו את הקשר שלהם עם ה'. אבל זה ממש מצחיק בעיניי לחשוב ככה.

זה כמו שאם תרצה להתקרב למישהו חשוב, תנסה קודם דרך הקרובים שלו, כי כנראה שלך לבד זה יהיה חסר סיכוי.

וגם כי הצדיק הגיע לדרגות שיכולות לעזור לך להבין מה במיוחד אתה צריך לתקן ואיך. 

ומי שחושב שהוא יכול להסתדר בלי, בעיניי זה גאווה.. 

בכל אופן, לעניין השרשור.. האמת אני די מאמינה שאנשים שחוזרים בתשובה לא חוזרים מהגיון, אלא קיבלו איזה סוג של אור מסויים, כמו מתנה מהקב"ה, לראות דברים באור אחר. אחרת, אין לזה לדעתי סיבה הגיונית שאדם פתאום ישנה את צורת החשיבה שלו באופן דרסטי שכזה. 

ולא יודעת אם זה מה שהחילונות באה ללמד. היא לא באה ללמד אלא היא זורמת עם הלך הרוח של העולם שאומר שכל אחד יעשה מה שבא לו לפי רמת שכלו והבנתו.

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.