שרשור חדש
חברים- אני או הוא?המגניב מירושלים
אהלן חברה,
אני נתקל בשאלה של יחסי חברה שחוזרת על עצמה הרבה בווארציות שונות,
אתן שני דוגמאות:
1. גרים בדירת שותפים והסתיים החוזה מול בעל הבית, שותף אחד שלא הסתדרנו, (ושמחתי שאני עוזב ולא אצטרך להיתקל בו עוד כי היה לו כל מיני התפרצויות ומנגן שירי דכאון), אותו שותף בא ומודיע לי בשמחה שמצא מקום באותה דירה שסגרתי מולה. הוא מתכוין להגיע לשלשה שבועות לפני שהוא טס לחו"ל ולי יש את האפשרות לבקש שלא יקבלו אותו, מצד שני אין לו לבנתים מקום אחר להיות וגם אם ימצא זה לא יהיה באותם תנאים כמו שהוא רוצה בזמן וכסף.
ב. מקרה שני אני מתקשר לחבר ומארגן איתו טיול בצפון, החבר מזמין אדם אחר להצטרף אלינו לטיול. אני מכיר אותו מקרוב וחושב שהשהיה לא תהיה נעימה עבורי. מצד שני הטיול יעשה טוב לאותו אדם שצריך להיחלץ ממשברים אישיים.

השאלה שלי כיצד יש להתיחס במצבים כאלה האם להעדיף את טובתי או את טובתו או שמא יש אפשרות אחרת להסתכל על זה?
אשמח לדעתכם!
אם אין אני לי, וכו.הילד בן 30
ובלי קשר, סימנת את השאלות שלך כ 1 ו-ב, אז אני אגיב בהתאם...

1. בהינתן שאתה סגרת ראשון, אין שאלה בכלל.
"סגרת ראשונה" משמעותו שאתה צריך להיות חלק פעיל בבחירת השותף השלישי. קצת מוזר לי שהבחור בדירה לא הודיע לך שהוא סגר + לא הודיע לבחור השני שאתה סגרת... נשמע לי הזוי ואולי לא תרצה לגור עם הבחור שאיתו סגרת, בלי קשר לשותף המתסכל שהיה לך השנה.

חישובים של אנשים אחרים לא אמורים להיות מכשול בפני האושר שלך, נכון זה לא נשמע הכי סימפטי... אבל למה שאתה תסבול שנה נוספת במקום שאמור להיות הבית שלך?

ב. אם לא היה ברור לחבר שהוא צריך את רשותך כדי להזמין אדם נוסף, גם כאן יש בעיה...
זה בסדר להיות נחמד, ובמיוחד אם מדובר בטיול קצר בצפון ולא בחוזה לשנה, אבל אם לך לא נוח - זכותך.



אם יש לך אופציה להיות נחמד ולעזור לאחרים? לך על זה...
אבל לא על חשבון פגיעה משמעותית בעצמך, למה שתסבול?

לגבי השותףסתם 1...
הייתי בודק האם מה שהוא עושה באמת מחוץ לנורמה. לנגן שירי דיכאון נשמע לי כחויה נסבלת אבל מן הסתם לא פירטת.
אתה יכול להגיע למצב שתסרב לו ותקבל גרוע יותר אם מה שהוא עושה לא כל כך נורא.
סבבההמגניב מירושלים
תודה למגיבים
במקרה הראשוןריבוזוםאחרונה
לא בטוחה שהבנתי - הוא יגיע רק לשלושה שבועות? אם כך, אם זה רק "לא נחמד", אבל לא גורם לך נזק של ממש, בעיניי הדבר המתבקש הוא לאפשר את זה.

לגבי המקרה השני, שוב זה תלוי - עד כמה הטיול יועיל לאדם הנוסף? עד כמה הוא נצרך מבחינתך? עד כמה "תסבול" מההצטרפות שלו? ושוב, כפי שהצגת את זה לך תיגרם אי נוחות מסוימת, כשלבחור הנוסף ייגרם נזק יותר משמעותי אם הוא לא יצטרף. ובנסיבות כאלה לכאורה יש להעדיף את טובתו. השאלה היא אם הצגת הדברים מדויקת, וגם האם תצליח להיות נחמד מספיק כדי שהבחור שמצטרף באמת יפיק את התועלת המצופה.
תודה לכל מי שאקרא ואתן עצות, מעריכה באמת.הימים עוברים
אמנם אני בת 18, אבל רק פה אני באמת מרגישה שנותנים מענה בוגר ולעיניין .
אז ככה,
לא גדלתי באולפנא, אך פעם לא ישנתי מחוץ לבית יותר מ2 לילות ברצף..
אני ילדת בית ממש.
אומרים לי שאני "מפונקת"
בחיים לא עבדתי, אני פשוט חיה על הכסף של ההורים פשוט שאני צריכה משהו אני מבקשת והם נותנים לי.
ככה גדלתי, אף פעם לא החסירו ממני דבר.
מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי הולכת עם ההורים לחנויות הייתי רואה משהו שבא לי- הולכת לאבא/אמא מבקשת והיו נותנים לי.
אז איפה הבעיה פה בדיוק?
אני כבר בת 18, שנה הבאה אני בע'ה יוצאת מהבית.. לשירות לאומי עם דירת שירות.
לקח לי המון זמן להחליט שאני יוצאת מהבית, המון שיחות עם אנשים שכולם פשוט אמרו את אותו הדבר- תצאי כבר מהבית! עוד מעט תתחתני את צריכה ללמוד להסתדר לבד.
וכן, זה חלחל בי המון המשפט- 'את צריכה ללמוד להסתדר לבד' ..
אז כן, התחלתי לעבוד .. ואו, זה היה קשה רציתי לעזוב אחרי יומיים אבל המשפט הזה גרם לי להמשיך..
הקטע הוא, שאני ילדת בית ואני כבר רואה את התמונה של מה הולך להיות איתי שנה הבאה.
אולי ביום הראשון זה יהיה נחמד אבל ככל שהימים יעברו אני פשוט אכנס לחדר שלי בדירה ואבכה פשוט.. אני ככ יודעת מה הולך לקרות..
ואני רוצה לעצור אתזה! להקדים תרופה למכה!
כי באמת בלי לראות את אמא לפני השינה אני לא נרדמת.
אולי אני נשמעת ילדה קטנה, אבל זה אמיתי.
אם רואים אותי לא רואים עלי שאני כזו, תראו אחת בוגרת כזו שלא כל מה שתיארתי לכם.
אבל זה לא סותר. אני כן בוגרת.. אבל זה לא ממש עוזר לי..
אשמח אם יש למשהו עצות בשבילי כדי להקדים תרופה למכה. תודה לכם😘
אני תוהה עד כמה זה יכול להיות נוראאריק מהדרום
כבימינו אדם נושא את כל המערכת המשפחתית והחברתית שלו בכיס האחורי.
לעשות את המעבר מהבית בהדרגתיות.כבתחילה
אם זה אפשרי ועדיין רלוונטי תוכלי לעשות שירות לאומי במקום שמצד אחד קרוב יחסית לבית(שכשתרצי מידי פעם לחזור לאמא ולאבא תוכלי לעשות את זה בקלות), ומצד שני כן עם מרחק כלשהו מהבית(להתרגל לחיות ולהסתדר בלי אבא ואמא).

בהצלחה!!
מוזמנת לפרטי אם באלך.
בהתחלה קשהאיש השקים
אולי לרובם.. לך קצת יותר אבל מתרגלים כמו לכל דבר במיוחד כשרוצים
מה שאת מתארת בסופו של דבר זה הרוב המוחלט עד גיל 18סתם 1...
בערך. יש יותר ויש פחות אבל הרוב בבית, חיים על חשבון ההורים וכו'עד שזה יורד בהדרגה.

בקשר לדירת שירות. מדובר בשבוע בלבד, חוזרים בסוף שבוע הביתה. את לא תהיי במסגרת בתור ילדה או תלמידה אלא בוגרת, זה משפיע.
לאט לאט תני את הזמן והכל יהיה בסדר (כמו החתימה כאן למטה).

את תמצאי לעצמך, מה מחזק אותך, מה משמח וכו' בסוף זה מעבר טבעי ולכן מתרגלים בקלות בהדרגה.
זה לא כזה קל כמו שאומרים, אבל תודה ממש!הימים עוברים
מתרגלים לאט לאטnes

יהיו קשיים .זה נכון. אבל בגדול ככל שיעבור הזמן תגלי שיש בך כוחות להתמודד.

דעתי האישיתנושאת עיניים

לא לנסות לשנות את עצמך בכוח ובבום!!! לא רק שזה לא ילך, אלא גם יצור אצלך משקעים.

 

זהו שריר שעלייך לפתחו וכמו שכשמתחילים להתעמל עושים זאת בהדרגה כי אחרת הגוף לא יהיה מסוגל להכיל את העומס, כך גם כאן.

 

תנסי למצוא שירות לאומי קרוב לבית. אם יש אופציה לחזור כל יום הביתה- מה טוב! גם ככה יהיו עוד הרבה דברים חדשים שיהיה עלייך להתמודד איתם...

 

וככלל: תעשי רק מה שטוב לך-תקשיבי ללב שלך ולא לקולות של הסובבים אותך!!!!!

 

מאחלת המון בהצלחה!

מסכימה איתך.תפוחית 1
לא חובה בכח.
אין שום רע בתקן בית
יהיו עוד הזדמנויות לצאת.
שונאת שמשווים בין שרות לאומי לחתונה. כ"כ לא נכון. בזוגיות הבעל הוא ה-משפחה מב שהחברות, בהתחלה לפחות, לא.
@הימים עוברים
תחשבי עם עצמך למה רצית דירת שירות, אם בשביל עצמך, שיהיה לך שם טוב וכיף ושני, או בגלל לחץ הסביבה.
את מהממת. תודה!!הימים עוברים
גם אני מסכימה עם הנ"ל.מתואמת

התיאור של הפותחת די הולם גם אותי, ובאמת היה לי קשה בשנת השירות...

מה שעזר לי - שחזרתי גם פעם באמצע השבוע הביתה, ולא רק לשבת. (הייתי במקום יחסית קרוב לבית).

וגם זה לא היה מספיק...

ה' עשה איתי חסד, וקרה משהו במשפחה ש"הכריח" אותי לחזור הביתה ולשרת סמוך לבית - וזה היה לי טוב...

מציעה לך לבוא בראש פתוח: לנסות להשתלב ולהתרגל לחיים בדירת השירות וכבחורה עובדת, אבל אם את רואה שזה לא עושה לך טוב - אל תהססי להפסיק באמצע את השירות, ולמצוא מקום קרוב יותר לבית!

 

 

(ואם זה מעודד אותך: כשהתחתנתי בכלל לא היו לי את תחושות הגעגוע הקשות לבית כמו בשירות הלאומי... כשבוחרים עם מי לגור בבית החדש והאחר - זה אחרת לגמרי)

ממש מזדהה איתךבת של השם

גמאני כזו.. ואני החרתי לעשות תקן בית. ממש מעריכה אותך על האומץ! חזקי ואמציחיוך בע"ה את תתרגלי לאט לאט. תתפללי על זה..

ואתן לך עצה ששמעתי- קחי אתך לדירה חפצים מהבית שאת קשורה אליהם, שמזכירים לך אותו, ככה לא תרגישי ניתוק לגמרי.

בהצלחה!!כן

*בחרתיבת של השם


תודה .הימים עוברים
כן אחרי המון בכי בסוף אכשהוא החלטתי לעשות מחוץ לבית.
וגם אז התחרטתי נורא ולא הפסקתי לבכות.
ומאז ככה זה נשאר
כשיצאתי לפנימיית ישיבה בגיל 13- בכיתי והרטבתי את המיטהחסדי הים
בימים הראשונים.
התקשרתי להורים שלי והתחננתי לחזור לבית.
ההורים התעקשו שאקפוץ למים, וכך עשיתי.

לקח שבוע והתרגלתי.
ככה גודלים.
לא מסכים. מכיר הרבה שסובלים מטראומות בגללסתם 1...
הפנימיות הארורות הללו.
לא דומה גיל 18 לגיל 13 לעניין הזה.
גילאים שונים ממש.הימים עוברים
בגיל 18 כבר אתה מבין שזה המצב וזהו .
ובגיל 13 עוד אתה כזה קטן ולא יודע בדיוק..
סבתא שלי טוענת שזה פגע בי. אני חושב שזה חישל אותי.חסדי הים
אני גם חושבתנושבת באוויר!
שאם את עדין לא בשלה להשתחרר מהבית אז למה סתם להקשות על עצמך ולהכאיב לעצמך.
את יכולה אולי לבחור תקן בעיר שלך ולגור בדירת שרות גם זה מאפשרים לפעמים. במצב כזה את מרוויחה משני הצדדים . את גם מתרגלת עצמאות וגם יכולה להגיע לעיתים קרובות הביתה.
השירות הלאומי מבגר.. לא משנה איפה את עושה אותו
זה הבעיה..הימים עוברים
חיפשתי קרוב לבית כמה שאפשר, אבל פשוט אין משהו שאני יהנה ממנו באמת אלא סתם להיות בו יום שלם בלא לעשות כלום, ואחכ פשוט להיות בבית .

זה לא מה שאני רוצה שיקרה, אני רוצה שיהיה לי כיף ומשמעותי בשירות , אז המקום שסגרתי בו נכון, הוא לא ליד הבית שאוכל לחזור כל יום אבל, הוא גם לא ככ רחוק מהבית.. שככה אני יוכל לחזור לפעמים שיהיה קשה.
את מבינה?
אה אני מבינה ..גם זה נשמע טובנושבת באוויר!
מנסיון ... לא יהיה לך כל וזמן לחזור הביתה.
מבינה לליבךשרהמרים
אני גם מאד ילדת בית ובשמינית תמיד חשבתי שאני מסוגלת לישון מחוץ לבית (קצת הכחשתי את זה) ואז אחרי שבועיים בערך הבנתי שאני מאד מתגעגעת לבית...
איך התגברתי על זה?
ניצלתי טוב את הזמן שכן הייתי בבית בשבתות וכו
מלא שיחות
ובעיקר בלהינות ולהיות איפה שאני ולנסות לא לחשוב על הגעגוע
בשירות זה באמת קשה כי לא מספיק שעוברים עלייך דברים את גם חווה אותם במקום שהוא לא הבית שלך אבל בע״ה יהיו סביבך חברות טובות שהן יהיו המקום לפרוק ולאט לאט גם יותר תרגישי בבית (אולי תביאי איתך דברים מהבית שיעזרו בהרגשה)
אני יכולה להגיד שב״ה זכיתי לחברות מדהימות בשירות שאני לא יודעת איך הייתי עוברת אותו בלעדיהן
ובעיקר תתפללי שילך בטוב ובקלות וכל ניסיון שיש הוא מד׳ וזה כדי שתתחזקי!
אולי תגלי בעצמך כוחות חדשים שלא ידעת שקיימים בך
בהצלחה
את מדהימה!!הימים עוברים
תודה רבה!!
אני מאוד מקווה שיהיו איתי בנות טובות שזה מה שמאוד מאוד מלחיץ אותי.
בנות טובותשרהמרים
זה כבר תלוי גם בהסתכלות שלך
לא מכירה אותך אבל בטוחה שאת מיוחדת, (כי את מעמ״י אז איך לא?) אבל אולי במהלך החופש תעבדי על עין טובה ואז כולם בעינייך יהיו טובים!
מלא הצלחות
עצות אין לידעתן מתחיל
אבל לאחל הצלחה אני יכול
ובעיקר, לכתוב לך שזה יותר קל ממה שנראה לך
אפילו הרבה יותר
ושכולנו היינו שם
בגיל כזה או אחר
גם את יכולה
זה שכולם היו ועשו, לא אומר שאני גם יכולה..הימים עוברים
דבר ראשון- את ממש לא נשמעת לא בוגרתטל מורי

להפך, לפי דעתי זה שאת אומרת את כבר מראה שבאמת אכפת לך ושאת בוגרת, 

את סתם שמה לעצמך עתיד שחור- תחשוב טוב יהיה טוב.. אם את כל הזמן תחשבי שיהיה לך קשה ותבכי ותתגעגעי זה מה שיהיה, פשוט תשלימי עם המציאות ותרגישי שיהיה לך טוב..

בהצלחה!!

זה מאד נחמד,ִּד.

שיש לך קשר כזה טוב לבית.

 

אני לא חושב שצריך "בכח" לחתוך את זה.

 

במקום להסתכל על עצמך כ"מפונקת", תסתכלי על עצמך בתור מישהי שהפנימו אצלה בבית את מידת החסד, וגם היא מתכוונת להיות עם נתינה כזו. כך תוכלי להיות "נותנת" ולא רק מקבלת, דווקא מההווי שהיה לך בבית.

 

והרבה נערות לא עובדות עד גיל 18.

 

אין הכרח לעזוב את הבית. זה שאת עובדת, כבר מכשיר קצת לעצמאות. וגם אם היית עושה ש"ל וישנה כל ערב בבית, היה מצוין. הש"ל מטבעו יש בו כבר פעילות מעבר למה שהיה בבי"ס, ולא חייבים להתנתק מהבית.

 

ואם הכרחי, תשתדלי אם אפשר לחזור באמצע השבוע הביתה לערב או שניים. גם לדבר בנחת בטלפון עם אמא שלך לפני השינה, לא בהרגשה של "מסכנות", אלא בִּמקום בבית. אפשר אפילו שיחת וידאו (אם יש לך מכשיר כזה. אם לא, עוד יותר טוב..), כך "תראי את אמא לפני השינה"..

 

הצלחה רבה.

ואי תודההימים עוברים
חושבת שאקח ממך כמה עצות.
וכן יש פלאפון כזה, רעיון נחמד ..
תודה לך
גם אני הייתי ככה, ועד היום קשורה נפשית לבית ולמשפחה שלייעל מהדרום
לק"י

וגם אני כמוך- יצאתי לראשונה מחוץ לבית (מעבר לנסיעות לטיולים או לדודים לכמה ימים) בשרות לאומי.
וגם אז, את רוב השבתות העברתי עם המשפחה.
והיה לי טוב סך הכל.
וכשהתחתנתי לא נתקלתי בקושי מיוחד.

אז ראשית, תמיד אפשר לעזוב שרות אם לא קל. ואם זה במרחק נסיעה- אפשר לנסוע ולחזור כל יום.
ובנוגע לאחרי החתונה- אלוקים גדול! ויש הבדל בין מגורים עם חברות למגורים עם בן הזוג, שהוא אחד האנשים הכי קרובים אלייך.
אני מעדיפה להתמודד עם כל דבר בעיתו ובזמנו.

בהצלחה⚘
אז אני דווקא פחות מבכימה עם מי שקראתי א תגובתו..מקום בעולם
אני חושבת שיש משהו מאוד נכון בלצאת מהבית בגיל הזה מכמה בחינות..
כמובן שיש דברים להקל על היציאה.. כמו לצאת לעיר קרובה וככה תהיה אפשרות לחזור באמצע שבוע כשקשה..
בטוחה שיהיה קשה בימים ובשבועות הראשונים.. אבל לאט לאט..אך אחד לא מצפה לקלות ברגע..


לכל אחד/ת אופי משלו...ד.


ברור לי לחלוטין.. אבל הייתי מנסה.מקום בעולם
אם לא היה מסתדר אחרי חודש- עוסבת לתקן בית..

ברור לי שזה מפחיד. וקשה. מאוד.
אבל לפעמים הקושי ההתחלתי הזה שווה את השאר..
ואו תודה .הימים עוברים
'לפעמים הקושי ההתחלתי הזה שווה את השאר' משפט חזק. תודה לך.
בבקשנמקום בעולםאחרונה
"...כי רק אתה יכול לתת לי את הדעת לשנות ולשפר ולתקן..."שנזכה לשמוח
בבקשה אבא
תן לי את הכח לשנות לטוב
בלי לפחד
להיכנס לעמקי נשמתי.
לראות את הטוב
בלי שום הסתייגות.
לאהוב בלי להסתכל יותר מדי על הקושי
או האתגר עם הילד בגן.
להיות שם,
לתמוך גם כשלא פשוט לי
ואולי גם להאמין באמת בכל ליבי
שאתה מאמין בי שאצליח
להתחשל מהמסע המשמעותי הזה
בלי חסימות ובלי ספיקות,
אלא באמונה שלימה
שזאת ההחלטה הכי טובה שאני יכולה לקבל,
לחזור אליי ולמצוא אותך שם איתי.



למי שיכול לעזור-
מה עושים שמרגישים חסומים רק שלא יודעים מה בדיוק מונע ממני להתקדם?
ואיך אפשר להעצים את הטוב?
את ההסתכלות על הטוב בעצמי ובאחר ואולי גם באיזשהו אתגר שאיתו אנחנו מתמודדים?
ולשמוח באמת שמחה אמיתית ולא לתת כל הזמן לאנשים לבחון את המסע שלי בדרך אליה אני שואפת?
כתבת מדהים ממשבת של השם

מזדהה.

לי עוזר התבודדות. זה פותח, משחרר.. את מרגישה את אהבת ה' וזה ממיס את החומות. (כמובן שהרבה פעמים אני לא מצליחה ולא נפתחת וזה לא נוגע בי ככה.. אבל בשאיפה)

בהצלחהחיבוק

תודה רבה על החיזוק❤בהצלחה גם לך בע"השנזכה לשמוח
ושהבורא יתברך יאיר את דרכך אמן
אמןןבת של השםאחרונה

חיוךתודה צדיקה

גאולה.את פניך אבקש
לא מפחיד?


הרגע הזה עד שיקרה.
אמרו לי לפני הרבה שנים, שלפני שהיא תגיע, יהיה פרק זמן של 4 דקות, רק 4 דקות שבו יקרו דברים שאי אפשר לתאר.

ואז....
גאולה.



תאירו את עיניי.
טוב, לפחות אתה יודע להגיב ענינית, חזק וברוך!עף על עצמו

בקרוב, כשיהיה לי כוח, אצטט לך מילה במילה את המקור מחמש דרשות, פלוס מקורות נוספים ממכתביו אל אחד מראשי המזרחי - הרב שרגאי, פלוס עדויות מאחד מתלמידיו הגדולים שערך למיטב ידיעתי את רוב כתבי הגרי"ד בלמדנות - הרב צבי שכטר שליט"א,

וצריך לדעת שיש הרבה שלא מכירים וממשיכים לחשוב כאלו הגרי"ד זצ"ל סבר כמו חתנו ותלמידו הגדול הרב ליכטנשטיין זצ"ל, אבל לענ"ד זו טעות גדולה!! (ויש לי קצת ראיה לזה, מאחד מתלמידיו הגדולים ביותר של הרב ליכטנשטיין - מו"ר הרב ראם הכהן שליט"א) 

 

ואז, אם תרצה, נדון מתוך שמחה ורוגע במקורות, בלי לטפול על השני מילים לא יפות, עוד לפני שביררת טוב טוב את דבריו.

 

בקרוב אחי.

יודע שמסתמא העלו שרשור על זהמבשר שלום
אתמול קראתי מגילת איכה בטעמים-הדמעות היו מאוד קרובות.
שירים כמו "ובאו זרים למקדשי" כמעט ומורידות דמעות.
קשה לשיר "שבתה עבודה מאריאל".
אחר כך המשכתי בישעיה מפרק מ' והלאה(נבואות הנחמה),וכן,שמחתי מאוד.
אבל משום מה לא מרגיש את הכאב היום יומי.
לא מרגיש משהו מיוחד בברכת בונה ירושלים.
יש לציין שחשבתי להתחיל להגיד תיקון חצות,לבינתיים לא אומר.
אשמח לעצות איך לעורר את הרגש והרצון,שאיפה אמיתית לבניית בית קודשנו?
אצרף קינה לט' באב.

שְׁבִיָּה עֲנִיָּה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
לְקוּחָה לְאָמָה לְאָמָה מִצְרִיָּה
מִיּוֹם עֲזַבְתָּהּ לְךָ הִיא צוֹפִיָּה
הָשֵׁב שְׁבוּתָהּ רַב הָעֲלִילִיָּה
וְאֹם עֲשִִׂירִיָּה תִּהְיֶה שְׁלִישִׁיָּה
וְחִיש קַל מְהֵרָה וּבַשְּׂרָהּ בְּאֵלִיָּה
רָנִּי בַּת צִיּוֹן הִנֵּה מְשִׁיחֵנוּ                     
לָמָּה לָּנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ.

מְחוּצִים וּלְחוּצִים סוֹבְלֵי מַעֲמָס
בְּזוּזִים וּגְזוּזִים נְתוּנִים לְמִרְמָס
עַד אָנָה יְיָ אֶזְעַק חָמָס
וּלְבָבִי בְקִרְבִּי הִמֵּס יִמָּס
זֶה כַּמֶּה שָׁנִים עוֹבְדִים לָמַס
יִשְׁמָעֵאל כְּאַרְיֵה וְעֵשָׂו כְּתַחְמָס            
זֶה יַנִּיחֵנוּ וְזֶה יִקָּחֵנוּ

הֲקוֹלֵךְ זֶה הַקּוֹל גּוֹלַת אֲרִיאֵל
עִלְזִי וְצַהֲלִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
לְעֵת הָרָשׁוּם בְּסֵפֶר דָּנִיאֵל
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל
וְיִקְרָא עַל הָר וּבָא לְצִיּוֹן גוֹאֵל
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה הָאֵל                      
כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן תְּשַׂמְּחֵנוּ

בעז"ה שנזכה לבוא הגואל בקרוב.
"צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"(ישעיה יב ו)
לשום אבלי ציון פאר תחת אפר.
מי שיכול לעזור,אשמח לעצות.
תודה רבה.
מתייג:
@חסדי הים
 @נפש חיה.
@והוא ישמיענו
@ברגוע
@כבתחילה
@אנשים חכמים
תתחיל בתיקון. מעלתו גדולה!נפש חיה.
אם תרצה אמסרש לך בהמשך.
אשריך!ברגוע
קודם כל זה שיש לך רצון לרצות זה דבר גדול.
איך מחזקים עוד יותר את הרצון?
בעיקר ללמוד על האור הגדול של בית המקדש, ולמה הוא כ"כ חסר לנו.
ואז להתבודד על זה-
לשבת בנחת וביישוב הדעת ולהכניס את הדברים ללב.
ולהתפלל לה' שנזכה לרצון אמיתי לגאולה.
לפעמים ניגון/שיר עוזרים (תיתן אחרית לדוג') לפתוח את הלב, וכמובן גם מזמורי תהילים או תיקון חצות.

להגיע לבכי זאת מעלה, אבל שלא יהיה מאולץ.

אולי אני יוסיף עוד בהמשך..
יפה מאוד!והוא ישמיענו
מתחבר לדברים שכתבת ⁦
תודהברגוע
גם אתה כתבת דברים יפים וחשובים
ישר כח על הנושא החשובוהוא ישמיענו
גם אני אשמח מאוד לעצות בנושא...

ובכל זאת אגיד מה שלדעתי:
אני חושב שמה שצריך זה לחיות את התורה. ברגע שנחיה את מה שאנחנו לומדים- פירוש: שכל העולם שלנו, כל המהות שלנו תהיה בתוך זה- אז ממילא אנחנו נרגיש את החיסרון.
אז אנחנו נרגיש מה זה אומר "מיום שחרב ביהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל", "אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, ובטל טעם הפירות"; מה זה ביטול הסנהדרין, מה זה ביטול הנבואה וכו' וכו'.

איך חיים את התורה?
לענ"ד שלושה דברים:

א'. הגברת האמונה- להפנים שהתורה היא אמת לאמיתה. ככל שתאמין יותר בתורה ככה תתחבר אליה יותר. כי אתה תהיה מוכן לקבל ממנה, אתה תהיה כלי לקבל את התורה. כמובן שבבסיס לזה זה מידת הענוה. איך זה עובד? לדוגמא: כאשר אתה לומד ברייתא של חז"ל, נניח את אגדות החורבן בחז"ל. ומשהו נראה לך מוגזם או לא הגיוני- אתה יכול לומר: טוב, הרי חז"ל אוהבים להגזים כידוע (כי הרי גם במקומות אחרים חשבתי שהם מגזימים אז גם כאן אותו הדבר...) ו-זהו; פטרת את עצמך מלהבין את הענין. אבל אם אתה בא בגישה של ענוה- אתה אומר, הרי כל מה שחז"ל אומרים הוא אמת לאמיתה! ואם אני לא מבין כנראה שהבעיה היא בי. כי ראשונים ליבם כפתחו של היכל וכו'.. ואם ראשונים כמלאכים אנו כבנ"א (ששני הדברים הללו נאמרו מפי חז"ל, עאכו"כ אנחנו שרחוקים מעולם המושגים והטהרה של חז"ל). ואז פתחת לעצמך פתח להבין את דברי חז"ל יותר לעומק.
גם אם לא הכל נבין- לפחות נוכל להיכנס קצת לפתיחה של תורה, להיות מחוברים אליה ולחיות אותה.

ב'. וכאן זה מתחבר לענין השני- ההבנה. ככל שמאמינים יותר בתורה, כך מנסים יותר ויותר להבין אותה. ולכן אם אינני יודע מה הפירוש של 'נופת צופים', במשמעות הפשוטה או היותר עמוקה- איך אדע מה החיסרון שחסרנו? אם איני יודע מהו רוה"ק או נבואה- כיצד אתחבר לזה? ואם איני יודע מה המשמעות של ביהמ"ק- איך אדע וכש"כ ארגיש מה החיסרון שחסרתי?

ג'. לימוד. כמובן, כדי להפנים את הדברים צריך ללמוד כל הזמן כדי שאני אשתנה. שאהיה רוחני. כדי שהתורה תתקן אותי ותשנה אותי. ככל שנלמד יותר- כך נתחבר יותר.

עכשיו אני רוצה להעיר רק עוד הערה אחת (אני מקוה):
הרב קוק זצ"ל אומר (במאמרי הראי"ה, ח"ב- שיעורים בספר הכוזרי, ג'): "והמבוקש הזה, מבוקש האמונה, הננו היותר ראשון, היותר חזק, והיותר אחרון".
לענ"ד מה שהרב אומר כאן (עיי"ש; עיקרון שראיתי כמה פעמים אצל הרב) שיש אמונה בסיסית- טבעית שהיא רגש. אח"כ מתפתח אצל האדם כח השכל שמנוגד אל הרגש (לא כאן המקום להרחיב. ממש בשתי מילים- השכל הוא מחלק בין דברים ומפריד והרגש מאחד), והתכלית היא להגיע אל אותו רגש אמונה טבעי מכח השכל (מבוקש האמונה הוא היותר ראשון- טבעי אבל מצומצם, והיותר אחרון- תכליתי ומפותח).
עיין שם בדברים, כי הדברים הם נפלאים...

למה אני אומר את זה? כי זה הענין. צריך להתחבר לתורה דרך השכל, להתאמץ ולשקוד על דלתי התורה, ומתוך הבירור הזה נזכה בע"ה להתחבר אל התורה, ולהתחבר אל כל הדברים שחסרנו.

ואם הגענו עד לכאן, אז נזכרתי בעוד עניין:

ד'. לחשוב כל הזמן על המהות של המצוות שאנחנו מקיימים. אני ממליץ לך מאוד (!!) ללמוד את אורות התחיה ה' הלכה למעשה; הרב מדבר על זה שאנחנו חיים בהעתקות, בתורה שלא מופיעה בשלימות. לכן, כשמקיימים מצוה, ובמיוחד מצוות התלויות בארץ- כערלה ונטע רבעי, לדמיין שאנחנו נותנים את זה לכהן.

כשאנחנו מתפללים- לחשוב שבאמת "ונשלמה פרים שפתינו". שהמציאות שלנו איננה שלימה. חסרה לנו עבודת הקרבנות, שאמרו עליה חז"ל: "אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ".
אע"פ שנכון, אנחנו כל כך רחוקים מזה כרחוק שמים מארץ מזמן חורבן בית המקדש, עד שעולם הקרבנות (וכל המצוות שתלויים בכך) כל כך זר לנו. והקרבן מראה על אחדות ה', ומקרב אותנו אליו, ומראה על אחדות עמ"י (מהר"ל, נתיב העבודה, פרק א').

כמובן שזה הרבה עבודה של התבוננות ולימוד. ובניית יחס נכון לתורה ולהקב"ה. "על עזבם את תורתי- שלא ברכו בתורה תחילה" (וכמובן מהר"ל בהקדמה לתפארת ישראל).
זהו. פשוט לבסס את זה בנפש. כך לענ"ד

בהצלחה לכולנו!
וכפי שאמרתי בפתיחת הדברים- גם אני מנסה למצוא דרכים איך להרגיש את זה יותר ויותר...
ישר כח!! נושא חשוב מאוד. מהחשובים ביותר לדעתי




* הערה: כמובן שנעזרתי בספרים כדי לכתוב את המקורות...
תודה רבה רבהמבשר שלום
קראתי ממש מילה במילה.
אני אחזור שוב מחר בעז"ה כדי להפנים.
אורות התחיה זה בתוך אורות,נכון?
זוכר שניסיתי.להתחיל למהלך האידיאות בישראל,ואורות א"י,ולא היה לי קל.
נכוןוהוא ישמיענו
אורות התחיה לענ"ד זה יותר קל
אוקי,תודהמבשר שלום
אשריך צדיק! אתה כבר במקום מעולה!חסדי הים
טבעי הדבר שיהיו זמנים שיותר תרגיש את האבל וזמנים שפחות.

לי הכי עזר דבר שמרגישים אותו כל היום. כמו:
אני מנסה לאכול רק אוכל פשוט, ולהימנע ממאכלים עם סוכר ומעדנים.
לפעמים זה קשה. נגיד, היום היה אזכרה, והיה שם לזניה שהתאויתי מאוד לאכול, אבל בסוף זה מזכיר לך שעכשיו יש אבל.

אז תיקח משהו מעשי שהוא לא יותר מדי קשה, אבל כן פרוס לאורך היום.

עוד דבר, שלימוד מדרש רבה על איכה מאוד משפיע עלי להרגיש ולצייר לעצמי את החורבן.
..והוא ישמיענו
לגבי איכה רבה- בהחלט מומלץ. משתדל כל שנה בתשעה באב ללמוד וזה ממש מתאר את המציאות בירושלים שלפני החורבן, בזמן החורבן וכו'...

@שרהמרים
גם של צרות אחרות כמו מרד בר-כוכבאחסדי הים
נכון תודה רבהמבשר שלוםאחרונה
חלק מאיכה רבא עשיתי שנה שעברה,עשיתי את הלימוד בגיטין,וגם ירושלמי בתענית-נראה לי שזה פרק רביעי.
לימודי קרינמינולוגיהח'

יש פה משהו בקהל שלומד? אפשר לקבל פרטים?

אולי תפרטי ויוכלו לעזור לך. יש גם פורום סטודנטים.סתם 1...אחרונה
החיזוק היומי מרבנו!חיזוקיומי

הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת


וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת - צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת - לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָעִקָּר הוּא - כִּי "רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי" [השם רוצה את הלב].

(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה מ"ד)

תיוגים
@לעבדך באמת!
@חיהל'ה
@ברגוע
תודה, מחזק את דעתי בקשר לרבי נחמן ושיטתו.סתם 1...
בקשר לר' נחמן?!והוא ישמיענו
ודאי התכוונת בקשר לשיטתו (שאני מניח שחקרת היטב..)
לזה התכוונתי, רבי נחמן ושיטתו. אותו לא הכרתי לצערי הרב ביותרסתם 1...אחרונה
בוקר טוב. שיהיה יום טוב. גלוימשיח נאו בפומ!
רוצים כבר גאולה
בוקר טוב שיהיה לכם יום נפלא adar
בוקר טובברגוע
אני חייב פעם לשאול אותך
מה פירוש- בפומ?
..ע מ
בפועל ממש!
אהה תודה!ברגוע
בוקר טוב.פה לקצת
נכנסתי עכשיו לחנות בתחנה המרכזית בירושלים, אני שומעת שני מוכרים מדברים בינהם 'הנה היא' 'היא עכשיו בין החטיפים' וכל פעם מישהו הולך ובודק מה היא עושה
ה'היא', זאת בחורה בת 15-16 עם תסמונת דאון
ואז אחד מהם המשיך ואמר שהוא לפעמים נותן להם בחינם, עד שהם גונבים
ויצא שוב לבדוק מה היא עושה בלי להסתיר ממנה שהוא עומד ובוחן אותה

ככה זה? ילדים מיוחדים אוטומטית הופכים לחשודים שם?! הוא לא שמע על בחורה 'רגילה' כמוני שגונבת?
יצאתי משם פגועה בשבילה, ולא קונה שם יותר
הלוואי שהיא לא שמה לב, שהיא לא שמעה, שהיא לא תפגע

רק הייתי צריכה להניח את זה איפשהוא
הלוואי שאנשים יהיו רגישים יותר...
(ואל תגידו לי שלא כולם כאלה, אני יודעת)
לא בטוח ש'גונבים' במודע, לפעמים אצל בעלי פיגור הגבולות לא ברק"ש
גם לפעמים יש לאנשים בעיה של גניבות כפייתיותפה לקצת
לא ראיתי שבגלל זה כל אדם הופך לחשוד

(ולמיטב ידיעתי, ילד מיוחד שהגבולות לא ברורים לו לא מסתובב לבד ברחבי העיר)
בוקר אור חן,
היום העומס חוזר עד סופ"ש
אבל מוטב כך...

יום מבורך לכולנו
בוקר טוב..השקט הזה
בוקרהפואנטה
הרבי (רבינו הזקן) כאשר הגיע מפטרבורג, אמר לפני אדמו"ר האמצעי מאמר - בן מספר שורות בלבד - : "שאו ידיכם קודש" - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, "וברכו את ה'" - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעל ידי זה פועל שיהיה "יברכך ה' מציון" - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, "עושה שמים וארץ" - שעל ידי זה הוא קיום העולמות.
בוקר טוב. אמן!ע מ
צה"ט! יש 'מגינת לב' ויש 'מנגינת לב'.חסדי היםאחרונה
אורות החיזוק היומי- מהראי"ה זצ"לחיזוקיומי
"כל מה שהתשובה מתעמקת יותר, הולכת יראת המות ומתמעטת, עד שפוסקת לגמרי. ומקומה לוקח המצב של "ותשחק ליום אחרון". המציאות הרוחנית שבהויתו האמתית של האדם, במציאות הרוחנית של העולם כולו, תופסת את בליטתה הרשומה, וודאותה הולכת ומתנוצצת, והמות אובד את שמו ועמו את מוראו ופלצותו"

(אורות התשובה יא ג)

תיוגים
@אמונהל'ה
@והוא ישמיענו
@חיטה קדומה
@פסידונית
@לעבדך באמת!
@חן,
@נפש חיה.
@ארץ השוקולד
@מבשר שלום
תודה רבה! שכוייעךוהוא ישמיענו
תודה, מעניין הקשר בין תשובה למוות.סתם 1...אחרונה
פלצות זו מילה חזקה.
מי ער?חביב שזורם

עד כמה אתם מחכים שתשעה באב יעבור כבר, או לחילופין, אתם שקועים בתוך האבלות על החורבן וחשים את הצער של הימים, ושמחים שהם פותחים בכם משהו בקשר לגאולה והמקדש?

 

בסקאלה של 1-10

 

10= מתים שיעבור כבר תשעה באב, הצום וכל ההגבלות ההלכתיות המציקות האלה ונוכל לחזור לנשום כרגיל.

1= הימים האלה ממש חשובים ומנוצלים וחשוב שיש את ההגבלות והצום להזכיר לנו את הצער על החורבן ואת מה שחסר לנו.

 

 

נראה לי שאני איפשהו ב7-8.. 

ערהתר
3-10
חשוב לזכור את המקדש, את החורבן ואת הסיבות שגרמו להם.
אבל אני גם מת להוריד את הזקן המגרדדדדדד הזההההה😡
אניאת פניך אבקש
מקווה שאלך לישון בקרוב.
ואני חושבת שאני ב5-6....

קשה לי לא לשמוע מוזיקה. ודווקא עכשיו כשאני צריכה את זה, אסור.

ולכן זה מזכיר לי שאנחנו צריכים שיהיה טוב בעולם הזה.
ואיך אנחנו יכולים לבקש בית משלנו ובן זוג כשלה׳ אין בית?

לא תמיד אני שם, ובשנים קודמות לא הרגשתי ככה, אלא איםה שהוא לכיוון 10..
ערוהוא ישמיענו
לצערי, איפשהו באמצע... 6-7

אבל עוד לא מאוחר! אני עדיין יכול להתחבר יותר, ללמוד יותר ולהרגיש יותר ולבכות יותר... ולהיות אמיתי יותר

ואולי השרשור שפתחת גם יעזור לזה...
ערה.לעבדך באמת!
הימים האלה קשים לי נפשית..
קצתי בגלות הזו.
פשוט די. ה'!!
וכואב להסתכל עלינו...עם שמחכה כ"כ הרבה זמן להיגאל...
ושוב עוד שנה, נשאר לבד!
ופתאום חשבתי על המדרש שמסביר למה להוריד את הסכין מהשולחן בברכת המזון..
שלא יתקע אדם סכין בליבו..
מה יהיה כבר עם הלב הזה שלנו?? מה מה יהיה איתו??
והימים האלה מדכאים...מדכאים.
מה יש לעשות פה בלי השראת השכינה?
בלי המקדש?
כמה עוד נשאר ככה?
גלמודים , ולא מבינים עד כמה גלמודים בכלל..
אבא.
תסתכל עלינו.
בבקשה ממך.
אנחנו לא יכולים יותר.
ואם זה נראה ששכחנו אותך...
ואם זה נראה שאנחנו לא רוצים גאולה.
זה מרוב שבעצם. ..
אנחנו לא יכולים יותר.
פשוט אין לנו דרך.
איבדנו אותה.
אני רוצה גאולה. עכשיו. רוצה לשמוע את השופר הזה..שהולך וחזק.
אני רוצה להיות תמימה.
רוצה לייחל למשיח על חמור לבן.
אני רוצה להיות פשוטה.
רוצה פעם אחת בחיים,
אבא,
להיות ראויה!
להיות ראויה-
לגאולה.
אז אני מבין שאם אפשר להפוך את זה למספר, התשובה שלך היא 1..חביב שזורם

ויפה לך..

לא רוצה לשים כלום בשום מספר. ..לעבדך באמת!
אני רק רוצה לבכות.
כי נמאס לי.
פשוט נמאס לי מהעלמא דשיקרא הזה.
אמן. שנזכה לעבדך באמתוהוא ישמיענו
הלוואי שנחיה את מה שכתבת... (כמו ש@חביב כתב)
כלומר שהדירוג שלנו יהיה 1...והוא ישמיענו
לא...לעבדך באמת!
הלוואי שלא נצטרך להתעסק בדירוגים.
כי פשוט נהיה אנשים מרגישים..😔
אשרייך... שנזכהאת פניך אבקש
ערהשרהמרים
מצד אחד לא מעיקות עליי ההלכות יותר מדאי השנה...
מצד שני אני גם הייתי רוצה הרבה יותר להרגיש ולכאוב את החורבן
ומצד שלישי כן מרגישה מועקה כזאת בימים האלה ובאלי שנחזור לימים השמחים (אבל שוב עולה בי השאלה איך אפשר לשמוח כשאין בית מקדש!?!)
פשוט רוצה באמת לנצל את הימים ולבכות על בית המקדש באמת ולא על דברים שחסרים *לי* בחיים, ורק אז אולי אצליח לחזור שלימה לימי השמחה
קשה לי למספר את זה סליחה :-/
"לאמותם יאמרו איה דגן ו'יין' ". בשביל מה תינוקות צריכים יין?חסדי הים
1. האלשיך מסביר שהם מבקשים בשביל האימהות שלהם, אבל זה מוזר שתינוקות מבקשים בשביל מי שהם תלויים בה.

2. העקידה אומר שהם מספיק גדולים כדי לרצות יין, אז למה הם מבקשים את היין מהאמהות שלהם.

3. לפי דעה אחת במדרש, זה מאכל שמעורב בו יין.

אז אם תינוקות מרגישים את החורבן, גם אנחנו צריכים להרגיש.
פשוטהתר
תינוקות הם ילדים מתחת לגיל 13 וילדות מתחת לגיל 12. הם בהחלט אוכלים דגן בגילאים האלה.
ויין היה המשקה המקובל באותם ימים כי מים נקיים לשתייה היו מצרך די נדיר ויקר. היו שותים יין.
אבל למה הם עדיין תלויים באמותם? בגיל 6-7 הילדחסדי הים
כבר אוכל די לבד.
כי הם לא עצמאיים...התר
לכן יש להם כבר תינוקות גם לפי המסורת היהודית. בגיל 13 אדם יכל כבר להתחיל לעבוד ולקחת אחריות על החיים שלו (לכן בגיל הזה הוא מתחייב במצוות, יכול להעיד בבית דין, לקדש אישה וכדו'). לפני כן אפילו המעט הזה לא היה יכול.
ערההשקט הזה
לצערי בתוך הקייטנה והסניף וכו' פחות מרגישה את ההגבלות ובדירה גם ככה אפעם אין בשר..
אבל חושבת שהימים האלה חשובים..
הייתי ממקמת איפשהו בין 6-7
ערה בהחלטחופשיה לנפשי
9-10, אני ממש משתדלת להקפיד על מנהגי האבלות כי זה ממש חשוב לי (אפילו שאני עובדת ברעש נוראי ואני צריכה שירים )
אני ערהההטל מורי

אני האמת שמה את עצמי בערך ב 8-9 האמת שחשבתי על זה בדיוק היום שתכלס אני מחכה לרגע שכבר יעבור תשעה באב ואני אוכל ללבוש את הדברים החדשים (שקניתי בסיילים של ה50% בקניון..חושף שיניים) ואני מרגישה קצת באסה עם זה, אני רוצה בתשעה באב לראות הרצאות על החורבן,כדי שאני ארגיש באמת חלק..(לא שכל העניין זה הבגדים החדשים, אבל נתתי דוגמא..)

תודה על השרשורמחיאחרונה
גרמת לי לחשוב לעומק על המשמעות של תשעת הימים, על הגלות הזו שאנחנו כל כך שקועים בה והגאולה שכבר חייבת לבוא.
כמו שדרש ר' לוי יצחק מברדיצ'ב מהקב"ה, תביא כבר את הגאולה בנתיים שאנשים מחכים לה, כי אם תמשיך להתמהמה כבר לא יהיה מי שיחכה...
מחפשת מקורות על בית המקדשנכספת

שלום לכולם!
(שואלת שוב, הפעם בפורום הזה..)
ב"ה רוצה להתחזק בהבנת משמעות המקדש, חסרונו וכו'.
1. מחפשת כמה שיותר מקורות על חסרון המציאות בלי מקדש ועל המציאות שתהיה כשיבנה בב"א!
2. אשמח לשמוע על עוד רעיונות/ ספרים/ דברים שהייתם ממליצים לי לעשות כדי להתחזק בנקודה הזו.

(למשל מאז לא נראה רקיע בטהרתו, בוטל טעם בפירות וכשיבנה לא ישא גוי אל גוי חרב..)
תודה לכם,

ה' יברך אתכם ונזכה לראותו במלוא תפארתו במהרה!

שאלה רחבה מאוד. יש במשנה סוטה (ט, יב):חסדי הים
"משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה, שנאמר (תהלים יב) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'.
רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע, מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר, אף ניטל שומן הפירות."

"ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי... ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר."(בבלי ברכות לב: )

"אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, שנאמר הבאזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב." (בבלי ברכות נב: )

*"דאמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה, שנאמר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם." (בבלי ברכות נט .)

"ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות, שנאמר יאכל הנשמה תהלל יה הללויה." (בבלי עירובין יח: )

"תניא, אמר רבי אלעזר בן פרטא: מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם, יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין. יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן, ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן." (בבלי תענית יב: )

"תא שמא דאמר רבי יהושע בן לוי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים." (סוטה לח: )

*"אמר רבא: בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו, שנאמר: יבבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר" (בבלי סוטה מט.)

*ת"ר,ר' פנחס בן יאיר אומר: משחרב בהמ"ק - בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים. ר"א הגדול אומר: מיום שחרב בית המקדש - שרו חכימיא למהוי כספריא, וספריא כחזניא, וחזניא כעמא דארעא, ועמא דארעא אזלא ודלדלה ואין שואל ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים" (בבלי סוטה מט.-מט: )

"א"ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות לשוטים" (בבלי בבא בתרא יב.)

"אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש - לא הוגשמה רוח דרומית, שנאמר: הויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו, וכתיב: וצפון וימין אתה בראתם. ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש - אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, שנאמר: זיפתח ה' לך את אוצרו הטוב" (בבלי בבא בתרא כה: )

"תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין" (בבלי בבא בתרא ס: )

*"דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר אמים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" (בבלי סנהדרין עה.)

*"א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק: מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה." (בבלי עבודה זרה ג: )

*"רבי יהודה אומר מיום שחרב בית המקדש, ארץ אמללה מרעת יושביה. כאדם שהוא חולה ואין בו כח לעמד, כך הארץ אמללה ואין בה כח לתן את פרותיה, שנאמר [ישעיה כד, ה] והארץ חנפה תחת ישביה" (פרקי דרבי אליעזר ל"ד)

*"כיון שחרב בית המקדש כביכול מיעט הקב"ה פמליא שלו ואמר הקב"ה אינו בדין שיהא קלוסי עולה כמו שהיה עולה" (ויקרא רבה אמור, ל"א)

*"וכיון שחרב בית המקדש כביכול נכפף צוארן של ישראל, הה"ד (ויקרא כ"ו) ושברתי את גאון עזכם, זה בית המקדש" (שיר השירים רבה ד)

"א"ר חייא קרא בשם ר' שמואל בר נחמן מיום שחרב בית המקדש בטל יין קרוש וזכוכית לבנה" (איכה רבה ד)

*"רבי עקיבא מיום שחרב בית המקדש נגדעו אלופי עצה והדעות משובשות והלב אינו קיים על בוריו והולך הכל אחר מראית העין" (זוהר חדש ב, רות)




לגבי המקור השלישי שהבאתבן מערבא

גם אני הבאתי אותו לאחרונה בשרשור אחר, וכדאי להסתכל בהקשר המלא:

 

"עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח אמר ליה עולא אמאי קא מתנחת והאמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר (יחזקאל כא) ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו' ור' יוחנן אמר אף כל גופו של אדם שנאמר (יחזקאל כא) והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה [כי באה] ונמס כל לב וגו' א"ל היכי לא אתנח ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא ואפיין לכל מאן דצריך ולא שקל ידא מן כיסא דסבר דילמא אתי עני בר טובים ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף ותו הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע והוו שדו ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא אתי ושקיל בליליא השתא נפל בתלא ולא אתנח אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שנאמר (ישעיהו ה) באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב ואמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן שנאמר (תהילים קכה) שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן חזייה דלא מיישב דעתיה א"ל דיו לעבד שיהא כרבו" (בבלי ברכות נח ע"ב) 

 

הסיום הזה כל כך עוצמתי וחזק בעיניי. חזייה דלא מיישב דעתיה א"ל דיו לעבד שיהא כרבו.

מעניין שהספרא בהר (ג, ד), מביא את 'דיו לעבד להיות כרבו'חסדי הים
גם בזמן שהמקדש קיים.
לגבי 2. סיבוב שערים.בן מערבא


לגבי 2: הייתי ממליץ להינזר גם מסוכר בתשעת הימים.חסדי הים
*כמו ש@בן מערבא אמר סיבוב שערים. בנוסף, תפילה בכותל או בכותל הקטן (עלייה להר-הבית). כל סוג של 'לשכנו תדרשו'.

*ללמוד מדרש רבה איכה, וגיטין, וירושלמי תענית.
להגיד 'תיקון חצות', ולהתכוון בברכת 'בונה ירושלים' ו'מצמיח ישועה'.
להתכוון כשאת אומרת תהילים בפסוקים שדוד התנבא על החורבן.
חלק מהם דוד אמר כשהוא היה בגלות משאול, כמו שהביאה @נפש חיה את מזמור נ"ז הבוקר.
מתי סיבוב שערים? החודש?דניאלי המיוחדת


היה כבר ביום חמישי שעברחסדי הים
הא נחמד.. לא נורא יש כל חודש נכוון?דניאלי המיוחדת


בד"כ כן. את יכולה לבד ללכת לכותל הקטן.חסדי הים
מה לבד אין קטע לבד..דניאלי המיוחדת


את יכולה להתבודד עם ה' שם. רק את ו-ה'.חסדי הים
לא צריכה עד לשם לנסוע בשביל התבודדותדניאלי המיוחדת


סיבוב שערים זה קבוצתי וזה החוויהדניאלי המיוחדת


נכון. יש בזה עוצמה מיוחדתחסדי הים
חח אז מה הצעת תחלפות בדדדניאלי המיוחדת


השארתי במסרוהוא ישמיענו
בבקשהשרהמריםאחרונה
אשמח גם אם אפשר בבקשה
אתם אחים? מכירים אחים?לעבדך באמת!
נשמח שתצטרפו!

בס"ד
שלום שלום!!
אני רעיה ואני אחות לילד מתוק עם תסמונת דאון ואוטיזם(:
מנסיוני במהלך השנים ומדיבור עם אחים נוספים שחווים דברים משותפים,נולד הרעיון להקים קבוצה,
קבוצה מגובשת ושמחה שמורכבת מאחים ואחיות של ילדים מיוחדים(ילדים המאובחנים כחינוך מיוחד..)
הקבוצה שלנו אינה קבוצת תמיכה בהגדרתה..
היא קבוצה משפחתית וחברית.קבוצה שבה ניתן להרגיש שייך.
להרגיש חלק..
מכיר את הרגע הזה שמשתף חבר באיזו חוויה מחיי היומיום שלך? ואז פתאום קולט שתכלס..הוא לא יבין.
כי בינינו..לא היה לו מעולם אח כמו שלי..?
אז בקבוצה שלנו לכולם יש אחים, אולי לא בדיוק כמו שלך אבל מאוד דומים ..
וכן, הם ידעו על מה אתה מדבר(:
בקבוצה שלנו יהיו סדנאות,מפגשים,שיתופים,סרטים,טיולים,רגעים מצחיקים,מצמיחים,מרגשים,טיפה מביכים, ולפעמים גם סתם דיבורים ..
לכל אחד תהיה הזדמנות לגעת לראשונה בנקודה או אפילו נקודות..שבהם הוא לא נגע.
לפעמים כי לא היה בא, או פשוט כי לא היתי מודע.
הפרוייקט שלנו הוא בשיתוף עם קש"ר וצמי"ד.
הקמת המשפחה החלה(;
ובנתיים מתגבשת לה קבוצה קטנה של היגוי וחשיבה ,
מה כדאי לעשות , מהם הצרכים, כיצד לבצע וכו..
אם את/ה מרגישים שהיתם רוצים לשמוע עוד..או פשוט לקחת חלק,
מוזמנים לבוא! אנחנו אנשים נחמדים(:
ובנימה מעט אישית יותר-
אשמח מאוד על כל אח/אחות נוספים שיצטרפו אלינו..
אם בלקיחת חלק בוועדת היגוי ואם בשיתוף פעולה והגעה למפגשים ופעילויות..
כל אח נוסף שמצטרף יכול להשפיע ככ הרבה, לעזור ולהועיל מאוד! לאחים הנוספים (מנסיון..)
עוד דבר,
אם את/ה מכיר/ה אחים נוספים, בבקשה תפנו אותם אליי-0552261653 רעיה (:

מפגש פתיחהלעבדך באמת!
רוצה להרגיש שייך? להיות חלק ממשפחה גדולה ומיוחדת? תמיד חיפשת מקום עם אנשים שיבינו אותך באמת, כי גם להם יש אח/ות "שונה"? רוצה לעשות ולשנות ביחד? 

אם גם לכם יש אח/ות עם צרכים מיוחדים, אתם וודאי אחים מיוחדים!
מוזמנים להצטרף ולהשתתף בהובלת פרויקט חשוב, ליצירת קהילת אחים בוגרים בירושלים שכולו

אך ורק למענכם. 
מפגש חשיבה יתקיים ב-25.7.18 בשעה 17:00 ב"שלוה", דרך שלוה 1, ירושלים. 
לפרטים והצטרפות- רעיה 055-2261653
קשר ירושלים והסביבה: מאיהmaya@kesher.org.il
תחנת שיקום דרום : יואב JCYOAV@jerusalem.muni.il
*הפרויקט מיועד לאחים בגילאי 18-25
מקפיץ.בן מערבא


תודהלעבדך באמת!אחרונה
לימודים זה דבר מעייף. כואב לי הראששאת פניך אבקש
תלוי איזה לימודים. יש לימודים שיוצרים בך יצירתיות וחיות, וישחסדי הים
שמעייפים.
נכוןאת פניך אבקש
הלימודים מאוד מעניינים, אבל קשה לשבת ולכתוב המון...
גם היום הייתי עייפה יותר מבדר"כ......
זה לא בהכרח סותר... מאמץ יוצר עייפות, מי שמתאמץ על לימודוסתם 1...אחרונה
מתעייף. ראיתי פעם מישהו מזיע מרוב מאמץ על איזה תוספות והיה מזגן והוא לא התנועע כמו מטוטלת.
##סקר של לילה! לאיזו שעה מכוון השעון המעורר שלכם?שמן פשתן

מותר לענות גם בבוקר

 

תוך כמה צלצולים את מתעוררים?

תוך כמה צלצולים אתם קמים?

יש יותר מאחד ואחרי שצועקים עליאחיתופל
אינלי שעון ..דניאלי המיוחדת


6:40 ואחריו 6:50הנסיך הקטן.
מהראשון מתעוררת כשהוא נגמר, חוזרת לישון, מתעוררת מהשני די מהר ושואפת לא לקום לעולם
ואז קמה, מסתבר
1. תלויפוליאנה

2. קצת בעייתי לענות

3. נראה לי 4 פעמים אני לוחצת על "עוד 5 דקות" ואז קמה

 

 

היי ילדהארצ'יבלד

 

 

 

אני מתעורר לבד.

 

 

אני ילד גדול

פוליאנה
הוא חי!
|לוחש, נשארו לך בפה שאריות מארוחת צהריים|ארצ'יבלד

 

עוד לא בחיים,

 

בחיפוש אחרי ההוריקרוקס שלי...

תלוי באיזה יוםתנו לגדול בשקט
בחופש אני בכלל לא שומעת אותו
5:45ציף
זה שלי ושלו במקביל
האחרון לקראת 6:20
מתעוררת בסביבות 6
בדכ קמים אחרי הצלצול האחרון
בחופש אני מתעוררת להעיר אותו ואחרי שהוא יוצא חוזרת לישון וקמה בחצות-+
וואי וואי .משוויצה בכותרתשמן פשתן

ואז בשורה האחרונה.....

🤷ציף
ל6:35שוביה!

עם נודניק חופרקורץ

ומתעוררת תוך 2-3 צלצולים וקמה תוך כ-10 צלצולים..

מתעוררת בצלצול הראשון,עבודת ה'
יכולה לפעמים להתעורר גם מרטט קטן.
עושה נודניק מיד כשאני מתעוררת ואם יש לי מה לעשות ואני חייבת לקום קמה אחרי איזה עשרים דקות אם לא זה יכול להמשך שעה (כל פעם שמתחיל לצלצל עושה נודניק) או שאני מכבה אותו מתישהו.
משום מה ובאופן מפתיע לשעה 10:00נושבת באוויר!
|מרגיש שמנת| אני קמה בדרך כלל בשש |מגן על עצמו|
6:15 ואז 6:21מחי
מתעוררת מהצלצול וקמה אחרי השני
לא מכוון.. מעדיפה לקום טבעיהשקט הזה
אלא אם כן אני צריכה לקום מוקדם.
אם אני לא קמה לפני השעון המעורר, אז אני קמה הצלצול הראשון
ברגיל-6:30 צלצול ראשון, לפעמים קצת אחרי.חופשיה לנפשי
עכשיו-16:00, מתעוררת לפני וקמה לפני.
שבע בבוקר קורה שאני מתעוררת קצת באיחורadar
משתנהימ''ל

יש ימים שב5:45, יש ימים שב12:45 (כשאני ער עד הבוקר) ויש ימים שבלי שעון.

לרוב אני מתעורר קצת לפניו, אם לא אז מתעורר וקם בצלצול הראשון.

1. משתנה 2. לפעמים קם בכלל לפני. אם זה מצלצל, מיד קם,חסדי הים
כי אני שונא את הרעש.
תלוי ביום...עץ על מים
היום נגיד לא היה שעון מעורר וזה ממש נחתתת..זה קורה אחת לשבוע בערך.

בדר"כ ב6:00 ו-6:10 (אלא אם הלכתי לישון מאוחר ואז 6:15-6:20... מפרגנת לי בעוד כמה דק')

יש ימים שב7:00 ו-7:10

בקיצור משתנה.

בעיקרון אני במקרה הטוב מתעוררת מהרטט, בפחות טוב אני קמה להעיר את השעון המעורר... (מתעוררת כמה דק' לפניו ובודקת שלא התפספס פתאום..)
אני מהאלה שאפאחד לא יודע איזה צלצול יש להם כי הם תמיד מכבים לפני שמתחיל..

הצלצול הראשון זה כדי להכין תצמי לזה שתכף צריך לקום, ובשני אני קמה מיד.
בשני המקרים אני מכבה עוד בשלב הרטט. זאת אומרת ב2-3 שניות הראשונות...
8:40. לרוב מתעורר לפניומשה
צלצול ראשון בשמונה מתעורר ישר מכבה אותויואב גל
קם בתשע להתקלח וישר למשרד
כרגע בחופש ל9:20בת של השםאחרונה


אולפנת טליה מחפשת מדריכות לתשע"ט. התפקיד מתאים לרווקות בלבדחסיה גל
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך א' באב תשע"ח 15:18
אסור לפרסם פה, אבל השרשור אחר כך מעניין אז שישאר.
כשמעודדים משרות לרווקים/ות בלבד זה מעודד רווקות מאוחרתסתם 1...
ומפתח ראית עולם שבה נישואין זה בדיעבד ומקשה על החיים.
וואי לא הגזמת בכלל!עץ על מים
פשוט המשרה הזאת באמת מתאימה רק לרווקות..

יאללה שונאת שאנשים מסיקים מסקנות מטומטמות מכל דבר. זה לא קשור בכלל!

מי שרוצה מוצא בכל דבר מה לא בסדר.
וברצינותסתם 1...
לא התייחסתי לעבודה הספציפית אלא לראית העולם.
כשאני רואה יותר ויותר מודעות דרושים שנח להם להעסיק רווקים או הודעה על "דרושה דירה לשבת" עם התנצלות שיש ילדים או הכרזה שמדובר בזוג מבוגר ללא ילדים או זוג צעיר ללא ילדים שישחיתו את בתיכם.

אז כן, יש כאן הכוונה רעיונית מערבית חילונית שילדים זה מגביל, נישואין זה כאב ראש והוצאות מרובות. בינינו היה עדיף בלי אבל...

ובצדק אגב, כי לחיים חילוניים עם משכנתא גבוהה, הוצאות מרובות, לימודים של 5 ימים בשבוע ועוד אז ברור שנישואין בגיל צעיר לא מתאימים. חבל שמיישרים קו עם נקודת המבט הזו.

עד לפני כמה שנים היו מעסיקים מדריכים נשואים עם קראוון, היום חוסכים (לגיטימי כאמור) ורוצים לאכלס רווקים בקראוון בודד.
אני חושבת שעץ על מים
בנאדם צריך לחשוב מה טוב לו בלי קשר לעולם.

מי שרוצה להתחתן, שיתחתן.
מי שרוצה ללדת ילדים, שיוליד כמה שהוא רוצה.

שימצא עבודה שמתאימה.
עבודות שמצהירות הצהרה כזאת, זה כי באמת זה תפקיד שלא מתאים למישהי נשואה.
אני לא חושבת שהדרכה באולפנה זה תפקיד לנשואות.
זה דורש שעות בערבים והערבים צריכים להיות מוקדשים לזוגיות.

זה פשוט לא משהו שהולך טוב ביחד.
יש מדריכות נשואות.
זה לא טוב לא לזוג ולא לחניכות.
אז למה לעשות את זה?


יש מקומות עבודה שבשקט יעדיפו לא לקחת דתיות נשואות "כי הן יולדות הרבה".
הם בחיים לא יצהירו את זה. זה אסור חוקית.

ברגע שזה מוצהר זה בקטע של להגיד זה מה שמתאים לנו. לא בקטעים אידיאולוגיים עכשיו כן להתחתן לא להתחתן.

יש כיוון כזה במקומות אחרים.
פה זה לא העניין! אל תכתוב את זה פה.
מי שמחפש בעיות בכל דבר ימצא. כי הוא ממציא את הבעיות.

כמו הדיון שהיה פה על בן החמאס.
המציאו שם בעיה של הטפה לנצרות.
הבנאדם התנצר. זה הכל! זה סיפור חייו והוא כותב מה עבר עליו. לא משכנע אפאחד להתנצר.
איפה הטפה?


ככה גם פה.

מחפשים עובדת לתפקיד שמה לעשות להם לא כדאי להכניס נשואה ולנשואה לא כדאי להכנס לשם.

למה להתחיל לחפש אידיאולוגיה בעייתית עכשיו? מכל ג'וק להוציא פיל.

תקבלו דברים בפשטות שלהם בלי להמציא בהם בעיות.

וואי זה מחרפן.
כתבתיסתם 1...
שלא התייחסתי לעבודה הספציפית אלא להכרזה, שנשמעת יותר ויותר, "עבודה לרווקים".

מה שכתבת, ויפה כתבת, לגבי אימהות בהריון לא חסרים מקומות עבודה ומעסיקים דתיים שזה הראציונל שלהם.

זה הולך ונפוץ כהשקפה מערבית רווחת אם תרצי ואם לא.

בדיוק כמו שמשכירי דירה במקומות שלא חסר שוכרים "מעדיפים" לא להשכיר את בתיהם כשהם שומעים על כמות הילדים "הגבוהה" (3-5 ומעלה). זו ראית עולם והיא הולכת ורווחת, שמשפחה, ילדים, נישואין וכו'= אילוץ וכאב ראש.

אני הערתי על בעיה את מחליטה "להתחרפן" ולראות בעיה בכל מה שמגיבים כאן כשזה לא לרוחך ודעתך. זכותך.

זה לא נקרא לראות את הטוב בכל דבר זה נקרא להתעלם.
וואי כמה שאני מסכימה איתך!!!!תפצי
תודהסתם 1...
אז אל תגיב את זה בשרשור על עבודה ספציפית.עץ על מים
זה עוול למקום הספציפי!

(אם מותר או אסור לפרסם באופן כללי זה כבר עניין של @Admin



אבל אנשים מחפשים עובדים. למטרה חשובה!
ואתה עכשיו נכנס לי לדיונים על תרבות המערב.

אני מסכימה עם מה שאתה אומר,
זה לא לעניין בשרשור הספציפי *הזה*.
זה גורם לבנות לחשוב אולי הם לא בסדר שהם מחפשים רק רווקות?
זה מאוד קשור אבל שוין...סתם 1...
זה זכותם המלאה של המעסיקים לא לרצות אנשים מופחתי תפוקהמשה

(וזה לא משנה אם זה בגלל מילואים, הריון, לידה, ילדים...)

 

זה שהחוק הופך את השאלה הזו ללא חוקית זה כי החוק דבילי. זה פשוט מונע עבודה מנשים נשואות בגיל הפוריות, כי המעסיק מעדיף לא להסתבך עם החוק ופשוט להגיד לא בגלל סיבות אחרות (חוסר התאמה).

 

מה אנחנו עושים עם זה? שאלה אחרת.

מסכים, לא אמרתי שזה לא לגיטימיסתם 1...
אפילו כתבתי שזה טבעי בהחלט ומוצדק כשיקול אך צריך לקחת בחשבון שזה מעצב תפיסת עולם.

כשאדם, מתוך מציאות דוחקת, מאמץ נורמות מסוימות שנוגדות את ערכיו שלא יתפלא אם זה יהפוך לנורמה לגיטימית בצורה ערכית, יעצב תפיסת עולם.
זה נכוןמשה


זה זכותו של מעסיק.עץ על מים
אבל,

אם מסתכלים על העולם בצורה נכונה ולא מעוותת, אז לא מתייחסים לזה כאל "מופחתי תפוקה"

זה העיוות!

במבט מצומצם זה נכון.
אבל לא במבט מלא על העולם.
גם אני מסכימה איתך לחלוטיןאלף מחשבות


זה לא מהבחינה הזאת.רוקדת בגשם
זאת עבודה שבמקור היא לבנות שירות, אם לא, אז הדרכה בשכר. בעניין הוא שהתפקיד כולל מגורים בפנימיה בדירה יחד עם עוד בנות, לחיות בסביבה של בנות...
חוץ מזה, מקום המגורים נמצא בתוך הפנימיה אאלט ושם יש בנות שמסתובבות בפיזמות וכו... לא מתאים.
לא מתאים שיהיה שם גבר.
לא בדיוקברגוע
בישיבה שלי היו מדריכים נשואים.
והם גרו בדירות, לא בפנימיות ואפילו לא צמוד אליהם.
(מאמין שאותו דבר גם באולפנות)

הבעייה היא בעיקר מבחינת השעות.
באולפנת טליה הדירות של המדריכות בתוך הקומה של הפנימיהרוקדת בגשם
לא יודעת על אולפנות אחרות - אבל לטליה בוודאות לא מתאים.
גם אצלנו המדריכים הרווקים היו בפנימיהברגוע
אבל הנשואים בדירות נפרדות
מי אמר שככה זה גם בטליה? ובכל המקומות?ע מ
אצלנו היו מדריכים נשואים בתוך הפנימיה.
(מסכנים)ברגוע
דיברתי באופן כללי שמדריכים לא חייבים לגור בפנימיה והבאתי את הישיבה שלי בתור הוכחה.
מצד שני, זה שונה מאצל בניםקול דממה
כי הרוב המוחלט מאוד מאוד של מדריכות באולפנות הן בנות שירות, ולא נשואות. אז אם נאלצים לחפש מדריכה בשכר שהיא לא בת שירות הצוות יעדיפו את מי שיכול למלא את המקום הזה במלואו
יש בזה הגיוןברגוע
(בדיוק עכשיו ראיתי ישיבה שמחפשת מדריכים רווקים..)
אם היית קורא שם את התגובות...ע מ
תודההיושוןאחרונה
אומן. הייתם נוסעים?את פניך אבקש
אף פעם לא יצאתי מהארץ.
אני באידיאל לא לצאת מהארץ.
למה שפתאום אסע לאומן?

יש בט"ו באב נסיעה לשם. עם נועה ירון. נשמע הכי מפתה שיש. ואני יודעת שחוזרים משם באורות ועם כוחות מחודשים.
ובכל זאת?

אם הגעתי למצב שאני מתלבטת אז כנראה שמשהו בפנים רוצה..
אבל עדיין.. זה חו"ל.. .. אני באמת לא יודעת. ואל תגידו לי "אומן זה משהו אחר"..
מן הסתם כןבת של השם

התקשרות לצדיק מקרבת

פסיכולוגבוריס
שלום מישהו מכיר פסיכולוג טוב מאזור אשדוד?
מכירה מאפרתדניאלי המיוחדת


הוא מחפש פסיכולוג ואת מציעה לו מאפרת ?בן מערבא

מטורלל

חחח כן שלא יהיה מקובעדניאלי המיוחדת


חחאיש השקים
בהצלחה
אם הוא היה מבקש מאפרת, לא היו מציעים לו פסיכולוג?הדרכה
חחח אהבתי בן מערבאאחרונה


אפרת זה לא בגוש עציון?סתם 1...
חשבתי יש עוד אפרת קרוב לאשדוד שלא הכרתי, תודהסתם 1...
ואת יודעת גם איפה נמצאת אשדוד?אריק מהדרום
סתם 1...
ניסיתי להיות עדין...
לא בריא לצחוק הרבהדניאלי המיוחדת


את הפסיכולוגיתסתם 1...
מאפרת?
חחח הלוואי!דניאלי המיוחדת


חח צריך הדרכה?דניאלי המיוחדת


הבן אדם מחפש פסיכולוג ואת הופכת את השרשור הזה לבדיחהאריק מהדרום
נחמד מצידך.
דיי נוו לא הפכתי לבדיחה. אולי הוא פתוח לעוד מקומות בארץדניאלי המיוחדת


איזה חוסר רגישות.לך דומיה תהילה
למה לא לדון לכף זכות?בת מלך!!!!
היא ראתה שאף אחד לא הגיב אחרי 8 שעות ולכן היא הציעה פסיכולוג מיישוב אחר..
כנראה חשבה שלא קריטי המיקום ואפשר להתפשר על מקום מרוחק יותר
חוסר רגישותלך דומיה תהילה
זה שהפכו את השרשור הזה לצחוק.

שבכלל לאחרונה נראה שזה קורה פה בצורה לא מבוקרת (כמו בשרשור של הבחורה החרדית ההיא...)
בזה אני מסכימה איתך לגמריבת מלך!!!!
לא. אני צריך מאשדודבוריס
אורות החיזוק היומי- מהראי"ה זצ"לחיזוקיומי
עבר עריכה על ידי חיזוקיומי בתאריך ה' באב תשע"ח 13:38

ואם אני מדבר הפלגות, ואם אני מדבר גוזמות, היש בהן באמת שקר?

הלא את הגות נשמתי אני מגלה, את אורות רוחי אני חושף!

וגילויי אורות וחשף נשמה, הרי היא יצירה כבירת ערך.

ועומד אני על הפסגה של "שארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב, ולא ימצא בפיהם לשון תרמית"

(חדריו, קט"ו)

תיוגים

@אמונהל'ה
@והוא ישמיענו
@חיטה קדומה
@פסידונית
@לעבדך באמת!
@חן,
@נפש חיה.
@ארץ השוקולד
@מבשר שלום

מדהים. שכוייחאמונהל'ה
עמוק מאודזית שמן ודבשאחרונה


החיזוק היומי מרבנו!חיזוקיומי

אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ


וְזֶהוּ "כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ", הַיְנוּ שֶׁאֲנִי ה' שֶׁאֲנִי רַחֲמָן גָּדוֹל - עוֹסֵק בִּרְפוּאָתְךָ, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי לֹא אֶשְׁלַח עָלֶיךָ מְרִירוּת כְּפִי מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם", רַק אֲרַפֵּא אוֹתְךָ בְּרַחֲמִים בִּמְעַט מְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתְּךָ, בְּאֹפֶן שֶׁתִּסְבֹּל וְתִתְרַפֵּא, וְזֶהוּ "כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ", וּבְוַדַּאי אֲרַפֵּא אוֹתְךָ כָּרָאוּי.

(ליקוטי הלכות, נטילת ידים ו', אות י"ח)

תיוגים
@לעבדך באמת!
@חיהל'ה
@ברגוע
תודה רבה!!והוא ישמיענו
והערה (או הארה) לחברים כאן:

לדעתי מותר (ואף מצוה) להודות למי שעשה לנו את השליחה האוטומטית הזאת. זה אמנם אוטומטי, אבל מישהו עבד על זה.
גם בלי קשר לכמה זמן הוא השקיע- מישהו עושה לנו טובה, עלינו להודות לו על עצם קבלת הטובה. הכרת הטוב ⁦

אז פשוט- אפשר להגיד כאן "ישר כח!", "וואו.. תודה!" וכו'... ואפילו לשאול שאלות וליצור כאן שיח.

ופשוט ראיתי שהפסיקו כבר להגיב לדברים האלה...
לא יודע אם הוא קורא פהברגוע
אבל לא רע להקפיץ או ליצור שיח
זה אוטומטי? פסידונית


מעניין לפי מה הוא בוחר נושאיםפסידונית


אהה זה לא כ"כ משוכלל..ברגוע
הוא פשוט מעתיק את מה שהם (לחטוף טוב מרבנו) שולחים למייל
כמו מה שאני ונפש עשינו (בד"כ)
הבנתיפסידונית

מה זה לחטוף טוב מרבנו?

תודה פסידוניתאחרונה


מכונת כביסהלא מסיימת תוכניתefraim37
התחיל אחרי שהיה ניתוק זרם חשמל תוך כדי עבודה.
מה עושים?
זה כי תשעת הימיםימ''ל
היא בנתה על מנוחה והרסת לה אז היא עושה לך דווקא.
בכללי שוי במחלוקת מנהגיםefraim37אחרונה
מ"מ נראה שברז המים היה סגור.
Split or Steal ? (דילמת האסיר)בן מערבא

התוודעתי לאחרונה לשעשועון בריטי ממש מעניין. הוא נקרא Split or Steal והוא ממחיש פחות או יותר את דילמת האסיר, למי שמכיר.

במשחק הזה יש שני שחקנים שמשחקים יחד וצוברים סכום כסף משותף, לעתים גדול מאוד, העוקץ מגיע בסיום התוכנית כאשר עליהם לחלק ביניהם את הכסף. יש להם 2 אפשרויות, לחלק או לגנוב. אם שניהם בוחרים לחלק כל אחד מקבל חצי מהסכום, אם שניהם בוחרים לגנוב שניהם יוצאים בלי כלום, ואם אחד בוחר לגנוב והשני בוחר לחלק, זה שגנב מקבל את כל הכסף, והשני יוצא במפח נפש.

לפני שהם חושפים את הבחירה שלהם, ניתן להם פרק זמן קצר שבו הם מנסים לשכנע אחד את השני בכנות כוונותיהם, שהם אכן מתכוונים לחלוק ושהם מצפים מהצד השני לנהוג אותו דבר, מה שלא מונע מהם כמה שניות אחר כך לנסות לגנוב את כל הכסף.

 

זה ממש מעניין לטעמי כי שפת גוף היא אחת השפות היותר מרתקות בעולם, ויש כאן פוטנציאל טוב בלהתלמד בקריאת שפת גוף, לנסות לזהות את הבחירה שלהם על סמך שפת הגוף שלהם. אבל זה גם מעניין כי זה ממש גורם לתהות על אנשים שמוכנים לאבד את השם הטוב שלהם ואת האמינות שלהם בתפוצה כה רחבה (כדאי לנסות לקרוא בתגובות איזה חוות דעת מקבלים הגנבים), והאם הם לא חשבו לעצמם שזה משהו ששווה הרבה יותר מכסף ?

 

עוד תהיתי לעצמי האם המשחק הזה היה תופס בארץ ? איכשהו אני מאמין שכאן בארץ, היו פחות גנבים, ולו מהסיבה שבמדינה קטנה כמו שלנו התווית הזאת של "גנב" והסלידה של הקהל מהם הרבה יותר משמעותית.

 

כמה דוגמאות:

 

 

 

 

סליחה על הספויילר, אבל אצלה למשל, שפת הגוף שלה ממש משדרת חוסר אמינות

 

אני זוכרתעלמת חן
שכששמעתי על זה ממש התלהבתי, זה ממש משחק מגניב
וואו. זה מרתק.מייק ווזאבסקי

יש אנשים ממש מגעילים בעולם.

ומצד שני, כיף לגלות שיש אנשים טובים

 

אם הייתי בזה, הייתי מציע למי שנגדי, שבוא נהיה הוגנים ונחלוק.

ואז שכל אחד יבחר כדור, ונעצור רגע כשלכל אחד יש כדור ביד.

אם שנינו הוגנים, אז אמור להיות לשנינו הכדור של split.

ככה שעכשיו אחרי שכל אחד בחר, השני יכול לבקש ממנו להחליף כדור.

הרי ממה נפשך... אם באמת בחרת את ה-split, אז רק תרוויח מזה, (בהנחה שאתה בוטח בי שלא גנבתי, אבל אם אתה לא בוטח, אז תבקש ממני גם להחליף).

גם פה אפשר לנסות לרמות, אבל תמיד יהיה לשנינו סיכוי להשפיע גם על הצד השני, ולא נהיה חסרי אונים.

שמע אחי, אני לא חושבבן מערבא

שהיו מאפשרים לבצע את זה, וגם אם כן, אני מתקשה להאמין שזה בכלל היה עוזר לך במשהו.

 

למה ? כי אתה מנסה למקד את הפעולה שלך ב"צד השני", אבל אם הצד השני החליט לגנוב, ברוב המקרים הוא יגנוב.

הדרך הנכונה, לטעמי, היא למקד את הפעולה שלך "בצד שלך", שזה אומר קודם כל, לנסות לזהות לפי שפת הגוף שלו האם הוא אמין או לא. במידה ואתה מתלבט לגבי האמינות של הצד השני, חשבתי על המהלך הבא: לבחור ב- steal. אם החשש שלך התאמת והצד השני אכן בחר לגנוב, אז אף אחד לא יקבל כלום, ותמות נפשך עם פלשתים. אבל אם הוא דווקא בחר ב- split, אתה פשוט מודיע שאמנם לפי חוקי המשחק אתה זכאי לכל הכסף, אבל אתה מתכוון לחלוק איתו את הכסף בשווה, כי לא התכוונת מלכתחילה לגנוב, אלא רק כי היה לך חשש שהוא יעשה את זה.

 

הבעיה בהצעה שלי היא שבמידה ושניכם בוחרים לגנוב, לך תשכנע מישהו שעשית את זה, רק כי חשדת בו שזה מה שהוא הולך לעשות, ולא מתאוות בצע, ושבאופן כללי המילה שלך היא אכן מילה.

אין סיבה שלא.מייק ווזאבסקי

אפשר לעשות את הדו שיח הזה בע"פ.

הרי גם ככה שואלים כל אחד אם הוא בטוח בבחירה שלו. כלומר, גם אחרי שלקחת כדור ליד יתנו מיד אח"כ לשנות (כי ראית השני לקח את הכדור שהוא אמר שהוא לא ייקח).

 

זה בדיוק מה שהשיטה שלי באה לעשות, לגרום לכך שגם אם הצד השני גמר בליבו לגנוב, הוא לא יצליח לעשות זאת בלי כביכול אישור שלי.

הרי אם אני אהיה בטוח שהוא מנסה לגנוב, אז תמות נפשי עם פלשתים, ואני אגנוב גם כדי שאפחד לא יקבל כלום.

הוא הרי לא יעדיף מצב שכזה. עדיף לו חצי מאשר כלום.

אז אם באמת הוא רוצה לגנוב, הוא צריך עכשיו לנסות לתחמן אותי ולגרום לי "לאשר" את הגניבה.

זה אומנם יכול לקרות, אבל זה כבר תלוי גם בי, ולא רק בו.

 

זה נורא להיות הגנב, לשקר לזולת בעיניים. מעדיפה שירמו אותי,הייזל
מעדיפה שהפשע שלי יהיה אמון יתר בעולם.
בלת"ק העניין המגדרי כאן די מטריד... ומחזקסתם 1...
כמה תיאוריות אישיות.
אני רוצה לחשוב שהבוגדות העבירו מחצית מהכסף לנבגד/ת לאחר מעשה.

לגבי התוכנית, לפי מה שהספקתי לראות במעט ימי חיי התוכנית הזו לא אחראית ועלולה לגרום להתרסקות בהיבט נפשי לא קלה בכלל.

לגבי שיטה יש כמה אפשרויות שיביאו ניצחון, כסף, בצורה בטוחה כמו החידות הידועות.
עניין מגדרי?פסידונית

אני די בטוחה שהם לא העבירו את הכסף, אם הם היו עושים את זה, הם היו אומרים את זה לצופים בוודאות. לא נחמד להיות בצד הרע.

יש כאן רק שלוש דוגמאותריבוזום

כך שאי אפשר להסיק משהו לגבי "עניין מגדרי". היה כן מעניין לראות סטטיסטיקות מהרבה משחקים.

 

לא הבנתי, איזו שיטה יכולה להביא ניצחון בצורה בטוחה?

ברור שאינני גוזר מכאן שום דבר ואין כאן הוכחה וראיהסתם 1...
סתם הערתי על נק' מעניינת מבחינתי. גם יכולות המשחק של אשה שמודעת לכח שלה הן מרשימות ללא ספק וגם הן מטרידות.
לא נראה לי שהייתי פועל אחרת מאותו מסכן אם הייתי במקומו ללא החלטה מושכלת מראש.

משהו שיביא כסף הוא משהו בסגנון הבא:
אני הייתי טוען שאני הולך לבחור steal והייתי מבקש מהשני לבחור split בשביל שלא ילך הכסף לפח או להפך.
בשביל שזה יצא לפועל הייתי מציע פיצוי של חצי חצי, כמו שאמרתי לעיל כאן, אני מנסה לשכנע אדם שאני ישר כשאני מודיע לו שאני הולך לבחור steal. אם הוא סומך עלי, הכסף אצלי ולאחר מכן "נדבר" אם הוא בוחר כמוני, הכסף ילך לפח.

איזה אפשרויות יש לצד השני אם אני חד משמעית אומר שאני הולך לsteal? או להגיע להסדר או ששנינו נפסיד הכל.
עדיף לו לריב איתי אחר כך מאשר לקחת steal.

עכשיו נחשוב הפוך, לאדם השני. אם הוא יבחר steal הוא לא ירויח כלום, אם הוא יבחר split יש לו סיכוי, גם אם נמוך, להרויח משהו.

אני מסנדל את השני לבחור split בכל מקרה. עכשיו הכדור, תרתי משמע, אצלי. או steal ולהתחלק כי אמרתי (גם על זה אפשר להתווכח) או שאבחר split והחלוקה תהיה כבר בתוכנית.

בכל אופן השני לעולם לא ירים steal כי אינני תוקף אותו אלא מגיע כעסק ראציונלי, אין מה להפסיד במקרה כזה. גם פסיכולוגית...
ממש לא מסכימה. כדי לנצח חייבים לזרוק את הבלמים של המשאיתהייזל
כמה שיותר גבוה (כמו בחידה ההיא עם הגשר), ולכן להודיע ליריב שאתה בוחר steal, מן הסתם מבטיח הפסד ברור לשניכם. אני הייתי בוחרת steal גם כן. למה שאתן לך לזכות בכסף ואצא בלי כלום?!
אבל אם תשכנע אותי שאתה מתכוון לבחור split, יהיה לך סיכוי לזכות במחצית מהכסף, כי אולי אבחר כמוך ב-split.
ולדעתי יש כאן דוגמה קלאסית לכך שתורת המשחקים היא לא מתמטיקה קרה, אלא הרבה יותר פסיכולוגיה.
השאלה היא מה עדיף, להשאיר את הכדור אצל היריבסתם 1...
או אצלך?
אם אני טוען שאני אבחר steal ואתחלק איתך אין לך מה להפסיד, לא פסיכולוגית ולא חומרית.

כמובן שתוכלי לבחור steal ואז תנהגי בטיפשות. מה יעבור לך בראש? הייתי יכולה להתחלק איתו לאחר התוכנית בסכום לא מבוטל וזרקתי אותו? טיפשות לא ראציונלית כלל, אין שום סיבה לעשות זאת.
חוץ מעין רעה די קיצונית ורדודה שתפגע בך בלבד בסוף...
למה שאסמוך עליך שתתחלק איתי אחרי התכנית?הייזל
אתה אומר שתעשה את זה, זה לא אומר שתעשה את זה.
ברור אבל את רוצה להתווכחסתם 1...
איתי לאחר התוכנית על סכום שעשוי להגיע אלייך או אפילו את הסיכוי לויכוח את רוצה להפסיד ולהפסיד כל שמץ של סיכוי לכסף?

השאלה היא איפה נשאר סיכוי בטוח! לא אולי אלא בטוח.
אני מעדיפה לסמוך עליך שתבחר מול כל העולם split, כמו שהבטחת.הייזל
ולא שתצחק עליי אחר כך במסדרון מאחורי הקלעים. למה לך להתחלק איתי אחר כך?!
זו לא הנקודה, הנקודה היא האינטרס שלי לא פחות משלךסתם 1...
אז תראי איזה יופי.
אנחנו מעוניינים בכסף והכי בטוח זה להתחלק אבל אף אחד לא בוטח בשני.

אני מעוניין שאת תבחרי מתוך אינטרס של חשיבה על עצמך מאשר חשיבה עלי מתוך כבוד הדדי, הרי איננו מכירים.

אם את נותנת את המילה שלך ואני את שלי זו רק המילה שלי ושלך כשהאינטרס החזק הוא העצמי ולגנוב.

אני מעוניין שהבחירה שלך תהיה מתוך מחשבה על עצמך! ולא עליי!

זה יוכל להיות רק אם אשנה את התפיסה שלך ואהיה חד משמעי. אני חד משמעית לוקח steal ואת תחליטי, כשהאינטרס שלך הוא את ולא אני, אם לזכות בכסף או סיכוי לכסף או לאבד כל סיכוי.

אם את דואגת לעצמך, ולא לי, אז את תבחרי split.
וזו נקודת הבחירה שאני רוצה, מתוך דאגה לעצמך ולא לי.
לא יודעת למה אתה מניח שאסמוך על המילה שלך שתתחלק איתי אח"כ.הייזל
מבחינתי במצב כזה, בטוח לא אזכה בכסף, ומכיוון שאתה כזה אדם לא נעים ותאב בצע (לא באמת, היי!), לא מתחשק לי שאתה תזכה בו על חשבוני. אז תמות נפשי עם פלישתים.

קיצר, התפעלתי מאוד מאדון ניק. והתרגשתי מאיברהים שככה בתוך משחק שכזה החליט לסמוך עליו...
לא ראיתי שהיה כאן מקרה כזה עד עכשיו שציינתסתם 1...אחרונה
בגלל שלא שומעים שם כלום כמעט, לפחות אצלי אבל מעניין שככה הוא חשב בתוך הלחץ של הזמן. מן הסתם תכנן את זה לפני, זה באמת דורש מחשבה איך להפוך פסיכולוגיה כזו.

לדעתי תמות נפשי עם פלשתים זה די מטופש כשיש ברירה לא למות וגם להרוג פלשתים.

אני חושב שרוב האנשים לא היו פועלים כמוך וגם את בזמן אמת אינני בטוח שכך היית עושה.

בכל מקרה עכשיו הסרטון שם נראה לי אחרת והאדון שהרים split לאחר שטען שהוא הולך להרים steal מאוד מרשים.