פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 804)

בזמנים שהיה פה תוסס ושמח.
חבל על דאבדין!

הייתי עם ניק אחר. .
ומשם היסטוריה

זה היה באמת מזמן...

ואיי הדר את פשוט הורסת!! אפילו לא ידעתי עד לא מזמן שיש כזה פורום ושהוא פעיל..

חברה גררה אותי לראות פה משהו,
וזהו.
מאז אני משתדלת לבקר פה מידי פעם.
נוף יפה, אנשים כיפים , אתגרים ומסלולי הליכה יבשים ורטובים.
מה צריך יותר מזה??

עד שהבחנתי באיזה מקום קסום בדרך. פתחתי את הדלת שם, מעדתי קדימה, ומצאתי אוצר.
לקחתי את האוצר, החבאתי והתחבאתי.
אבל אז באו מלאכים ודרשו ממני להחזיר, כי האוצר הוא חלק מ

שניה
מה הייתה השאלה?

אני עקבתי אחרי דורה.

כל השנים האלה לא פתחת כי לא נרדמת?

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (ספר משלי, פרק לא, פסוק י)

 

רש"י: "אשת חיל" - היא התורה. "מי ימצא" - אשרי הזוכה למצוא אותה.

 

מצודת דוד: "אשת חיל" - כהתימו (=כשסיים שלמה) לספר מוסרי אימו, חזר לשבח אשת חיל לכבוד אמו, למען היות לה לזכרון.

 

 

 

ישנם עוד פירושים, אבל מסתבר שזה לא נכתב בהכרח על אשתו של שלמה (ואם כן, על איזו מהן..??).

אז נראה שאפשר לשיר גם כשאין שם בן ששר את זה

 

אגב, וחבורת בנים לא נשואים? שרים את זה לנשותיהם העתידות?

ובכל מקרה זו לא שאלה הלכתית אלא שאלה על מנהג

הברכות, על היין ועל הזמן-השבת.

כי ההורים שלי לא אהבו שום מנגינה... רק אחרי שסבתא שלי נפטרה התחילו לשיר לזכרה...
אשתי לא מסכימה שנשיר את זה (למרות שההורים שלה כן שרים), וכששאלתי למה אז היא ענתה שזה מביך אותה, ושהיא לא שרה לי שירי הלל על שולחן שבת אז חזרתי למנהג בית אבא מילדותי...

כשזאת שבת משפחתית מצומצמת..

אלא אם כן מצבים שחלק/כל הבנות לא יכולות לשיר (גיסות שלי למשל.. אחיות כשהגיס נמצא.. וכו').. אז הן שרות בלחש.. והבנים בקול כרגיל

מבחינה היסטורית קבלת שבת ואמירת 'אשת חיל' התחילו להתפשט במאה ה-16, בעקבות השפעת מקובלי צפת. הפירוש ב'כלה' ו'אשת חיל' זאת השכינה, וזה שבת שהיא גם כנגד השכינה.

כאילו, מה הקשר שבת עכשיו?

זה במת מוזר

אבל תעצרו שם... המשך המשפט מוכיח שזה לא כלה בשר ודם, אז למה לשיר את זה בחתונה?

(שיר שאני אוהב ולא נשתף פה כי 9 הימים)

אבל לא מתאים בכלל לחופה.

בס"ד

 

אני שמעתי את המילים "בואי כלה" ויש גם "ישיש עלייך אלוקייך"

לא נראה לי ששרו לנו בחתונה "לכה דודי", זה באמת לא קשור.

 

בכל מקרה, שירי חתונות לא בהכרח קשורים לחתונות, הם פשוט שירים שמחים.

בס"ד

 

אני מכירה "בורא עולם בקניין השלם זה הבניין" וזה דווקא כן קשור

תתחתנו

לאשת חיל יש בובן הרבה יותר רחב

זה גם עליכן

בלי קשר לבעל

ותסתכלי על ביאור הגר"א למשלי

פרק אחרון

במקור שלמה המלך על בת שבע.

 

רק דוגמה אחת "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ"

 

קצת קשה לומר שמישהו שר את זה על עצמו..

בס"ד

 

בקיצור, תרצו תשירו, לא תרצו לא תשירו.

 

בבית של ההורים שלי לא שרים.

בבית שלי שנינו שרים כשיש לנו כח.

מלבד זה, השיר בפשטות מדבר על התורה, שהיא "אשת חיל" מול "נופת תיטופנה שפתי זרה", של חוכמות אחרות. משָל. כמו הנושא של ספר משלי בכללו. והתורה שבע"פ והשבת, מבחינה פנימית מכוון אל אותו ענין.

 

עם זה, אכן כבר נהגו להתכוון גם לַ"משָל", אחרי ההכנת לשבת (לא ברור לי מה התחיל ממה).

 

ומכל מקום, אכן שמעתי על הרצי"ה זצ"ל, שלא היה שר - וכשנשאל, אמר בענוותו, "אין לי אשת חיל".. (אשתו ע"ה, נפטרה מדלקת ריאות אחרי שהלכה עד לעיר העתיקה ביום שלג, לדאוג לעניים שם, שלא היה להם חימום).

כל התשובות נכונות - מותר צריך ואפשר...

אבל לא חייבים

בדיוק כמו שאם גבר יעשה קידוש ולא ישיר אשת חיל קודם - עדיין הקידוש תקין..

@יעל מהדרום הוא הקדים אותך בדקה..

בס"ד

 

סיימתי לדבר עכשיו עם מישהי חמודה ממש ממש!!!!!!!!!!

 

ותוהה לעצמי למה באמת

ולא מצליחה להרדם עם שירים שנקעו בראש

אני מקווה שמחר יום חדש

שלא כל אחד יעשה מה שבא לו ונגיע לאנרכיה, או שגרוע מזה - אנשים יהיו פה מאושרים.

 

כדי שיהיה לך מה לשאול וכדי שיוכלו להעסיק יותר אנשים

תנו לגדול בשקט!! 😬

ויתנו לנו לגדול בשקט..

די במקרה, למען האמת...

ויש קטע כזה.. לכתוב פה משהו נכון?

בע"ה.

(אשכנזי)

החל מסיגריות בשבת
ונגמר בסמים וכו

רובם התבגרו מאז
וממה שידוע לי כבר לא עושים שטויות

להתפלל עליה
ולא לשפוט או להטיף.


ימין מקרבת.



תנשמי. תנשפי. ושוב.
נהדר.


הכל טוב .

במיוחד בתור אחות- אני מאמינה שהיא מקבלת מספיק ביקורת מההורים/המורות וכו'
ומה שהיא צריכה זה דמות בוגרת שתאמין בה, תכיל אותה ותאהב אותה כמו שהיא...

אני לא עשיתי המון שטויות בתיכון... אבל היו לי חברות שכן והיום הן אחלה אנשים. (שטויות כמו חברים וכו) יש גם כאלה שעדיין לא עברו את גיל ההתבגרות... בעז''ה בקרוב

הייתי נער חנון והיום אני מבוגר מופרע.

 

בקיצור אפשר להשתנות, יש תקווה!

בס"ד

אל תשכחי שהדורות השתנו ואחותך מתבגרת עכשיו ואנחנו התבגרנו לפני אי אלו שנים, הנורמות בוודאי השתנו. מלבד זאת נורמה זה דבר שהוא תלוי חברה. אני למשל לא ראיתי סמים בסביבתי למרות שהיו, הם ממש לא היו נורמה הם רק היו קיימים. מתבגרים עושים שטויות ואף אחד לא מעוניין שהשטויות האלה יהיו נורמה ובטח שלא לגיטימיות.

לצורך העניין- לא עשיתי שטויות בתיכון חוץ מלהיות בערוץ ולרכוש בני זוג שגם זה שטויות רק לפי חלק מהאנשים. יחסית לא עברתי מרד גיל ההתבגרות, כן עברתי מהפך בדעותיי, במראי ובהתנהגותי.

לא הייתה כיתה אחת שלא היה חסר פלורסנטים. ובכיתה המקבילה לא היה אפילו אחד. והכל באשמת הכיתה המקבילה. היה להם תחביב לזרוק פלורסנטים מהחלון.

אבל בקצרה, שחררי אחותנו.

את לא אחותך. השטויות שלה הן שלה, לא אחריותך.

קחי בחשבון שהדברים האלו, החוויות האלה, מעצבים אותנו ולא בהכרח לרעה. זה בעיקר תלוי באופן שבו אנחנו מעבדים את הדברים וממנפים אותם להתפתחות אישית.

בסופו של יום, גם אם היא תעשה "דברים שאין מהם דרך חזרה", זה לא אומר שהיא צריכה לקבל בהמשך "בחור לא טוב" כי השיח הוא של התאמה - לא של איכות. זה עשוי להאריך את הדרך לשלווה בחיים, אבל אם היא תעבור אותה כמו שצריך, השלווה שהיא תשיג בעקבותיו תהיה גדולה יותר מהשלווה שהיא תשיג אם מישהו יעצור אותה והיא תישאר עם השאלות... מי יודע, אולי זה יוליד אפילו תסכולים שיכולים להוביל למקומות לא פשוטים גם בזוגיות...

 

את אחותה, את שם כדי להיות אחותה. לא אמא שלה. וזה טוב, כי את יכולה להקשיב בלי שתצטרכי להיות במקום המחנך. תהיי שם בשבילה, זה מספיק. לפחות בשבילה.

זה דברים שאני יודעת, ובכל זאת המצב אצלנו בבית קצת שונה מהרגיל.
בעיקרון אתה צודק והרגעת.

עזרתם בהחלט.

אני משלימה פערים עכשיו
סתם, תלוי מה זה שטויות-עכשיו אני משתוללת על השיער שלי (כרגע הוא בגווני סגול-כחול-תורכיז), האמת שאני לא אדם כל כך חברתי ולא יוצא לי לצאת יותר מידי אז נגיד מועדונים/ברים לא יוצא לי (כן יצא לי להיות בבר פעם אחת עם חברות)בקיצור יש הרבה שעושים שטויות בתיכון ויש הרבה שעושים אחרי.

אני בנ"א די מופרע אבל תמיד הכל היה בגבול הטעם הטוב..

היתה תקופה בחיי שכן חרגתי למקומות נמוכים יותר... זה הגיע על רקע מסויים, ובמבט לאחור אני חושבת שאם היתה לי אחות גדולה הייתי מצפה ממנה שתכיל אותי כמו שאני, תתן לי המון חום ואהבה, ותהיה לי פיסת יצבות בעולם... כי אחרי הכל בלי כל הלחץ של מי שסביבי הייתי די מבוהלת מעצמי בעצמי והלחץ מסביב לא הוסיף...

תשדרי לה שהחיים שלה זה בחירה שלה ושבכל מצב שהיא לא תהיה היא אהובה ורצויה תמיד, שהיא מספיק בוגרת וסומכים עליה שהיא יודעת מה שהיא עושה...

יכולה להרגיע אותך שב"ה עברתי את התקופה הזו (הייתי בקשר טוב עם המורה שלי, מה שמאוד עזר לי)

והיום אני עם מקצוע טוב, מאורסת לבחור מדהים, וב"ה מאופסת על החיים.

אז כן, יש ירידות... כל אחד על הרקע שלו וכל אחד והדרך שלו.. בעזרת המון אהבה, חום, וסבלנות אחותך תמצא את עצמה ותרגע...

המון בהצלחה.

 

שחוותה בערך מה שאת חווה. אני זוכרת שהחלטתי ביני לבין עצמי פשוט להיות שם בשבילה ולשדר לה אמון, ביטחון, אהבה והכלה. 
לא לשפוט, לא להעיר, אפילו לא ברמז..
מתי שכן ניתן לייעץ זה מתי שהיא פונה אלייך. ואז- דברי איתה מלב אל לב בלי הטפות אלא, בעומק העניינים- מאיפה הצורך הזה שלה לחוות נובע. ועל רגשות ומשמעות חייה בעולם.
מה שנפלא בגיל הזה, שבמצבים כאלה, אפשר לדבר איתם על הדברים החשובים, האמיתיים וזה לא יחשב לציני ולא רלוונטי.
אז באמת תתפללי להיות שם בשבילה.. והיא כבר תחזור לבד.. עם כל התובנות שהיא אספה בדרך..

או עשו - 

 

עדיין לא אומר שזה "נורמה" או לגיטימי...

 

ברור שזה מצער אם יש יותר מידי שטויות - וברור מצד שני, שאכן יש דברים ש"הגיל גורם" ועוברים איתו.

 

השאלה, מה משאיר סריטות לטווח ארוך. מה במידה מסויימת הוא כבר לא כ"כ "הפיך"...

אין צורך בעיניי
להיכנס ל'סרטים' מהם

חלום

קומה 1-,2- חניה,

קומה 0 קופת חולים

קומה 1,2,3 קניון

קומה 4,5 באולינג+ סקיידייוינג +  קארטינג וכו' מגרשי ספורט

קומה 6,7,8 משרדי אאוטסורסינג שיעזרו לתושבי השכונה להתפרנס.

קומה 9,10,11,12,13 דירות להשכרה במחיר הוגן וזול- כי זה חברתי

קומה 14 גני ילדים+ מעון

קומה אחרונה אני גרה.

 

נ.ב.1 כמובן אפשר להחליף בין היעדים של הקומות אם חשוב שדירות המגורים יהיו בקומות התחתונות.

נ.ב.2 אם שכחתי משהו אפשר להגביה את הבניין

ומלוכלך ומלא זבל

סתם מקום לילדים להיות בו ולהתחבא בו ולמצוא בו אוצרות ולבנות מחנות רעועים ומכוערים לאללה שיוכלו לשבת בהם ולתכנן תכניות ולהרגיש גדולים.

כמעט לא נשארו כאלה מקומות.

אימצתי.

ולצדה מגרש חנייה

זה מה שהכי חסר היום בערים

-3 חנייה

-2 חנייה

-1 חנייה

0 מרכז מסחרי קטן של פעם - בית קפה, סניף של רשת פארמה, סופר, מכבסה או דומה לזה

1,2 דואר, מרפאות, קופת חולים, ספר וכאלה דברים

4-8 משרדים

9-15 דירות בגדלים שונים, משני חדרים ועד חמישה לפי הצורך המשתנה

16 תצפית על הגג

 

"חברתי" זה פח. צריך להוציא את המילה הזו להורג.

ריאות ירוקות וכדו' הן משמעותיות גם לחיים בחברה קפיטליסטית מובהקת (עיין ערך ארה"ב. בכל עיר שם יש פארק ענקי בלב הנדל"ן החם ביותר).

זה נראה טוב ויפה (וגם יעיל לילדים קטנים), אבל מזיק בהרבה מובנים אחרים. בעיקר הופך מרחקים לארוכים יותר ובכך מעודד שימוש ברכב פרטי במקום בהליכה קצרה ברגל.

אבל זו נשמעת לי טענת 'איפכא מסתברא' קלאסית, ומאד לא סבירה. להגיד שפארקים הם הסיבה לעלייה בהחזקת רכבים פרטיים - נו, באמת. יש כל כך הרבה גורמים, וזה לא שאם לא היה שם פארק אלא בנייני מגורים אז פתאום מקום העבודה שלי היה קרוב יותר. רק פארק הייטק או אזור תעשייה היה יוצר מקומות עבודה קרובים יותר, אבל הם גם היו גורמים לעליית מחירי דיור וממילא לאנשים שעובדים שם לגור רחוק יותר ולהזדקק לרכב כדי להגיע לעבודה.
בכל מקרה - איכות החיים כשיש פארק צמוד גבוהה לאין שיעור מכשיש איזור תעשייה ליד... ובין אם יש פארק ובין אם אין, ההחלטה אם לנסוע ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית איננה נובעת ישירות מהשאלה מה יש לי ליד הבית.

בקיצור: לא השתכנעתי. לא צריך לקטול כל תפיסה סביבתית רק כי יש כמה פעילים סביבתיים שהם אנטי קפיטליסטים (הווה אומר טיפשים).

בטח ובטח אם זה סתם "אזור תעשיה" של משרדים.

 

זה איכות חיים כי אפשר לעבוד (באזור התעשיה) קרוב לבית, ולא צריך לעמוד בפקקים בדרך לשם.

רוב האנשים שגרים ליד הר חוצבים לא עובדים שם, ורוב מוחלט של העובדים שם מעדיפים לגור כמה שיותר רחוק משם שאפשר. ליד 'פארק המסילה' בירושלים מחירי הבתים גבוהים מאשר ליד רחוב 'הסדנה' או 'הרכב' בתלפיות.

סוג של עלות/תועלת.

הלו, זה מוגן בזכויות יוצרים!

תשובות מגניבות לגמרי,

החכמתם אותי!!!!

 

כן, בדקתי מה זה indoor skydiving, נבערת שכמותי..

 

 

האמת שיצאתי עם השאלה הזו כי בדיוק יש לי מגרש...

סתם, לצערי לא,

 

אבל תהיתי אם אפשר להמציא, או שקיים קונספט,

של מבנה עם שימושים שונים ומשתנים,

שמתאים גם לבי נוער, צעירים ומבוגרים,

מכל הסקאלה הדתית,

ורוב המאפיינים האישיותיים,

 

שיוצר חברה,

ומהווה קהילה נעימה, מעין ביתית,

כתחליף לקהילה המסורתית,

 

וזה לא בית כנסת או מתקן ספורט או סיפרייה...

 

בתחנה ממול יש רק תחנה מסכנה וגגון דולף...

לעשות רק מה שמרגיש לי טוב ושיעשה לי טוב מבחינה נפשית ורגשית.

"המטבח".

בשביל מה זה היה טוב?
הרי אתה לא באמת חושב כך..

ידוע שבמטבח רק משמינים, היית צריך לכתוב ''ספונג'ה''.

ליידי פיטנס נראלי קוראים לזה.

ויש בקרן היסוד סטודיו C

זה מה שאני זוכרת..

תחפשי שרשורים ישנים, יש הרבה..

אם יש פה מישהו שבמקרה יש לו כמה קישורים לשרשורים-אשמח!
דרך אגב, אם מישהו מכיר קטעים/סרטונים/פרקים מספרים של רבנים על הגישה הנגדית- עוד יותר ישמח..

כולל אני 🙈

בס"ד

 

פשוט צריך לברור את התגובות כי אלה שלא הסבירו בד"כ מתדיינים על כל אות בהודעה של זה שכן הסביר

הגוש ליברלים והקו חרדים.

סתם..




בפירוט - לשניהם יש מחויבות עמוקה להלכה.

יש להם מחלוקת איך להתייחס לכל מה שלא נובע מטהרת הקודש.

מכאן הכל פרטים - איך מתייחסים לביקורת המקרא, לתרבות המערב, לפילוסופיה, לחברה מעורבת, למציאות. וכו'

 

גּוּשׁ - זכר

1. נתח מוצק. "גוש גבינה." "גוש ברזל."

2. אוסף פריטים מחוברים

3. אזור בישראל; חבל ארץ. מופיע בשמות אזורים שונים המתאפיינים בריכוז של ישובים סמוכים. "גוש דן, גוש עציון."

4. קבוצת מפלגות בעלות קרבה אידיאולוגית יחסית. "סקר חדש מצביע שהפער בין הגושים נשמר."

 

(מילוג)

 

פירוש של קו:

 

1. סימן ישר שעובר בין שתי נקודות; פס  line

2. סימון או רישום של מתאר. "קו הבניין מזכיר את סגנון הבאוהאוס." "קו הנוף משתנה בכל שנה."

3. גבול של שטח. "הגאות והשפל משנים לסרוגין את קו החוף."

4. מסלול תחבורה ציבורית, וכן אוטובוס או מונית שירות העובדים במסלול. "הנוסעים בקו 67 למרכז העיר נאלצו לעמוד." "קו 17 עבר?"

5. מסלול, דרך. "אני על קו תל⁻אביב חיפה כמעט כל יום."

6. דרך פעולה, תכנית, גישה. "הסנגור נקט בקו של הגנה עצמית.""ההורים דגלו בנקיטת קו נוקשה בחינוך הילדים."

7. חיבור טלפוני. "יש לי בבית קו של בזק."

8. שירות צבאי בגבול

 

(מילוג)

לא היה יכול להסביר את זה בכזאת בהירות!

דבר ראשון אין קשר - נסיונות פעילים

בקושי הזכיר את הגוש

יש הסבר די טוב.

ניסית להגדיר בערך. - לקראת נישואין וזוגיות

עם הדיוק של צריך עיון.

בבקשה. אז ככה: - צעירים מעל עשרים

רואים שאתה מישיבת עטרת מתושלחיהו ולכן כל ההסבר שלך מוטה באופן קיצוני.

בכלל הרמזים העבים כמו "משתנה בכל שנה" "חיבור טלפוני" ואפילו "קו 67(!)" [למה להכניס פוליטיקה?] מאוד לא ראויים.


עצוב שמגיעים למקומות כאלו. באמת.

האם תנ"ך בגובה העיניים הוא מעיקר תפיסת הגוש? או שיש כאלה שחושבים שזאת גישה לא נכונה ללימוד התנ"ך ובכל זאת הם מגדירים את עצמם כגושניקים?
אם יש פה איזה גושניק וקווניק שמוכנים לשיחה אישית בפרטי- אשמח! השירשורים לא עזרו לי להבין עד הסוף וזה מאוד מעניין אותי..
סליחה על ההגדרתיות יתר.. שבת שלום!

הם, כמובן, ממש לא תופסים כך את שיטתם. באופן כללי כדאי לקרוא כדי להבין, ואז להחליט אם זה משכנע או לא. מוזמנת לעיין ב'אתר התנ"ך' של מכללת הרצוג, לקרוא פרסומים של הוצאת תבונות (וגם 'מגיד') וכדו'.
כמובן שיש בגוש גם אנשים הלומדים תנ"ך בצורות אחרות.

הרב בזק והרב קשתיאל על לימוד התנך..
אני מניחה שזאת בטח הגישה של רוב רבני הגוש..לא?
בכל אופן אעיין גם באתר של הרצוג.
הבנתי שיש גם שיטה שונה בלימוד גמרא?

שלפי הרב בזק אפשר ללמוד תנ"ך בצורה ביקורתית.. לבקר את הדמויות.. אישים גדולים אבל להבין שגם הם בני אדם בסופו של דבר..
לפי הרב קשתיאל זה לא המקום שממנו באים ללמוד תנ"ך ואין לנו את הכלים והזכות לשפוט אישים בתנ"ך כי אנחנו לא מכירים ויודעים את הגודל והמקום של האישים האלה..

הרב בזק, אני לא מכיר אותו כל כך שמעתי מספר שיעורים בעבר אז אולי אני לא מדייק, מנסה להמשיך או לאמץ את הדרך החזלית של לימוד התורה.

אם חכמים למדו תנך וביקרו דמויות מסוימות, צריך לחפש את המפתחות הללו שהתירו להם לבקר. ממה שאני ראיתי הוא לא מבקר את מי שלא ביקרו לפניו אלא מחפש מהיכן להבין את הביקורת הזו כשהיא לא נמצאת בפשט הסיפור.

לבקר את עשיו כולנו עושים זאת אך פשט הפסוקים לא מראה ביקורת כלל, למשל.

יש גישות פרשניות כאלו עוד החל מפרשנים קדומים.

למשל בסרטון הזה הוא הראה כיצד ניתן להבין לשלילה את מה שגיחזי עשה, לאחר שחזל באמת לא דנו לחיוב את דמותו. בפשט הפסוקים לא נמצא כלל את מה שחזל "הלבישו" עליו ולכן זה מעניין לחפש את הפתחים למדרש הזה.

את למדת גמרא באיזושהי שיטה? כי לרוב רבני הקו מתנגדים ללימוד גמרא לנשים, ורבני הגוש תומכים בכך. כך שאם יש לך כלים לשפוט בנושא הזה - את כנראה יודעת איך לומדים גמרא בגוש, ואם אין לך - אז מה הטעם בשאלה?

בכל מקרה, למיטב ידיעתי לא תמצאי הרבה הבדלים בין שיעור גמרא רגיל בגוש לשיעור גמרא רגיל בהר המור. אולי יזכירו בגוש יותר את ר' חיים מבריסק ותלמידיו.

לגבי לימודי התנ" ך - לא מכיר את הסרטון, וגם לא יודע מי זה הרב קשתיאל. בכל מקרה, הרב בזק מייצג זרם מאד מסוים של אופן לימוד התנ"ך בגוש. לא בדקתי מספרים. אבל הרב משה ליכטנשטיין, לדוגמה, לומד אחרת. פשוט גישתם של הרב יואל בן נון והרב יעקב מדן (שהרב בזק *באופן מסוים* הולך בדרכם) יותר אוונגרדית, אז מקובל משום מה לזהות את זה כ'שיטת הגוש' ללימוד תנ"ך. המרצים בהרצוג הם אכן רובם ככולם גושניקים, אבל לא נראה לי שבישיבה עצמה רוב הרבנים הם 'הרצוגיסטיים' מן הבחינה הזאת (ואני אומר את זה כתלמיד של הרב מדן).

שאין לי מושג. לכן אני שואלת..
עד עכשיו שמעתי יותר צדדים של קו. מרגישה בורות מוחלטת בנוגע לגישה של הגוש..

למיטב ידיעתי חלק מהשיעורים עולים אחר כך ליוטוב. את יכולה גם לחפש משנים קודמות. ממליץ על הרב מדן ועל הרב יונתן גרוסמן. בהצלחה!

ממלית לתפוס אוטובוס לישיבות הנ"ל ולהפסיק להיות ניזון מסיסמאות.

כאשר חזל מותחים ביקורת מתוך פרשנות של הפסוקים זה בא ללמד איך ללמוד תנך ובכלל. תשמעי שיעורים ותחליטי בעצמך.

גבר. הייתי שמחה לעלות על אוטובוס לישיבות האלה..
אבל שיעורים ביוטיוב זאת גם אופציה..

ורוצה לחזור או מתגעגע אבל מעדיף להתגעגע מרחוק (או מעדיף לא להתגעגע בכלל)?

 

אם כן - מה מונע ממך?

אבל זה לא עונה על השאלה - נוחות אמנם יכולה להוות שיקול (אפילו מכריע) במכלול השיקולים, אבל לא ענית מה הרצון שלך.

כלומר, אם נוח לך שם ולכן אתה מעדיף להישאר שם או שהיית רוצה לצאת אבל הנוחות היא מה שמונע ממך.

 

על אחד הדברים צריך לוותר, וזו החלטה שאתה צריך לקבל אם לא עשית את זה כבר.

כדי לדעת מה הרצון האמיתי שלך אני מציע להסתכל על ההווה במבט לאחור - נסה לדמיין את עצמך בעוד כמה שנים מסתכל לאחור על פעמיים חי של היום, מה היית רוצה שיבחר? או בדרך פשוטה יותר - איזה פעמיים חי אתה רוצה לראות בעוד כמה שנים?

יודע שגם הוא למעלה מתגעגע
וגם יודע שאין דבר שמונע
לכן מתאמץ לחזור.

בהצלחה

רבנו אומר ש
"געגועים לדבר, מולידים בדבר געגועים אליך.
התגעגע אליו"
אני לא יודעת מה קורה שם אצלך בפנים,
אבל הגעגוע...זה דבר מדהים,
עמוק. חי.
שמסביר שהרגש קיים.
שעם כל החספוס והריחוק נשארה קרבה.
ורצון אליה..
אולי..מישהו מתגעגע אליך.
אולי מישהו מחכה לך, למרות שהלכת..
ואולי אפילו בגלל שהלכת.

אתה יודע..."בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך"
כשיוצאים אליו...לחפש אותו,
לבקש.
הרבה פעמים מוצאים אותו מחפש אותנו.
ושולח לנו געגועים, געגועים חזקים אפילו.
והרבה פעמים אנחנו גם מוצאים אותנו,
את עצמנו.
בדרך "אליו".
הגעגוע הזה..הצורך הזה של הנשמה,
לגעת. בדברים שמחיים אותה,
זה צורך שכדאי להתייחס אליו. .
לפחות לנסות

אם אתה רוצה לחזור בטח אתה יודע שאתה יכול
אם אתה לא רוצה וזה מובן למה כי קשה..
בהצלחה עם הגעגועים

להעריך

להתגעגע

למה שהיה 

ואיננו.

ומתוך כך

ינבטו

נבטים צעירים

ותבוא התחדשות

בפנים חדשות

עמוקות יותר

רציניות

ושמחות.

 

...

 

אמן

אתה קודש עדיין, וההוכחה זה הגעגועים.

ואז גילית שזה לא מתאים לחיים שלך.

 

מה מתוך כל המכלול הזה כן מתאים לחיים שלך עכשיו?

יכולות להיות הרבה סיבות לאי קבלת החלטות:

פחד מסגירת אופציות אחרות,

חוסר אמון ביכולת לבצע אותן ופחד מכישלון,

חוסר נכונות לוותר על / להשקיע מה שההחלטה דורשת,

פחד מהשלכות ישירות ועקיפות של ההחלטה ועוד סיבות.

 

רק אתה יכול לדעת מה הסיבות שגורמות לך לא לקבל החלטות כמו שצריך.

 

 

אקשר כאן לתמלול שיעור בנושא שהעליתי בתגובה לא מזמן - כשתדע תספר גם לי.

כשתאמין בה' ובשכל שהוא נתן לך ותאמין שאין השלכות לא טובות ממנו, 

ותחליט דברים שלא סותרים את ההלכה....

לא תפחד להחליט, כי מה שיהיה, יהיה טוב

האמת שכתבתי באופן כללי, אבל זה בעקבות החלטה להתאמץ יותר בלימוד תורה, ולהתמיד. ולמרות שאני לא מבזבז את הזמן, אבל אני רוצה יותר. וכל פעם כשאני מקבל החלטה- אני מצליח להתמיד נניח במשך חודש ואח"כ לא מצליח.
מה לעשות כדי לשמר את ההתמדה?
כל פעם זה קורה לי- ובכל תחום. לא רק בעבודת ה' (אבל בעיקר כי זה מרכז החיים שלנו ב"ה)

להתמיד זה באמת קשה. והתמדה של חודש זה וואו גם!!

פעם שמעתי שהכנפיים של אהבה ויראה זה הכח להתמיד- 

אהבה-הרצון והתחברות למה שעושים

יראה- המחוייבות וההכרח לעשות.

אולי אתה לא מחובר מספיק לדבר-לא מספיק רוצה...

או שאתה לא מספיק מרגיש מחוייב אליו. זה לא קריטי לך...

אולי תנסה להתבונן מה מבניהם חוסם ולמה....?

כי קשה לי להפנים דברים. כאילו אני יודע שזה מה שאני צריך לעשות, אבל אולי זה לא מספיק במודעות שלי... וקשה לי להכניס את זה למודעות ⁦⁦⁩

דבר שני, תלמד מה זה לימוד תורה, מה הערך שלה, מה המשמעות, תנסה לדמיין ולהרגיש מה היא פועלת בעולם. 

לא חייב מהר, אפשר לאט, לאט, זה יעזור לך ממש להתחבר יותר ללימוד בעזהי"ת

אני יודע..
אוף
הלוואי שהייתי מרגיש כל הזמן מה זה לימוד תורה...
אני יודע מה הערך של זה- בשכל. עדיין לא ממש הפנמתי. ואני מנסה להפנים יותר ויותר, ולומד על הערך של התורה.
אבל זה ק-ש-ה.
אני כנראה מקרה מיוחד ⁦⁩

תודה רבה!

אני לא חושבת שאתה מקרה מיוחד. לכולנו קשה בתחומים כאלה ואחרים.

עבודת ה' זה עבודה שדורשת מאמץ.

אבל כשמבנים את ערכה אז המאמץ מתגמד ושמחים ממש אפילו שקשה

ובנתיים תשמח כי אתה עושה את רצון ה' שרוצה בטובתך,

אפילו שלא הפנמת לגמרי למה זה טוב ומה הערך של זה..

בשמחה רבה! בהצלחה!

 

כי ייתכן שאנשים לא סובלים אותי כאן בגלל הניק הזה ואני סתם מעציב כאן אנשים שלא בא להם לענות לשרשורים שלי.
אולי אני אתפצל"ש...

כולל את האוכל ששמתי במלכודת דבק, שנשארה שלמה.

בשבת שמתי 2 מלכודות צמודות עם אוכל צמוד למקום שהיא תהיה חייבת לעבור בו.

דחפה הצידה, אכלה הכל וברחה.

כבר מתו לי חולדות (ועכברים) בפינות מוזרות.

 

אז נלך (שוב) על מלכודת ברזל. נראה מה יהיה.

מכונת כביסה?
תשעת הימים וזה..

מאיפה הגיעו כאן הדיבורים על כביסות, אבל ספרדים מכבסים (לפחות רובם / חלקם).

חשבתי שבשבוע שחל בו ספרדים לא מכבסים

אבל השנה אין שבוע שחל בו (אף כי לא לפי כל הדעות)

לכאורה

אז קבלו את התנצלותי |מסתמק|

ואכן, עבור ילדים, ומחוסר ברירה אחרת. הסיפור המלא שמור במערכת.

ו@פוליאנה, התירוץ לא התקבל.
לא זכור לי דיבור על כביסה בתשעת הימים בשנים עברו

אז היו דברים מחשידים אחרים!

ואת מבינה למה התבלבלתי?!

מי מדבר על כביסות.... |מגלגל עיניים|

 

 

(התכוונת לכביסה נכון? ואת מבינה שמכבסים עכשיו רק לילדים...?)

בגלל שאכלת עוף מכובס?

 

ריעננתי את הדף ובגללך אני לא יכולה לערוך!!

(חלילה מכובס)

 

@משיח נאו בפומ! י'שובבה

קצת עייף. ממש קצת.

בס"ד

 

לא עייפה,

אפילו שלא ישנתי בכלל בצהריים...

:/

 

מוצ"שים האלו בעייתיים...

אולי עייפה

באסה שבסוף זה לא מסתדר.. עד שבזבתי על זה חצי יום, והתבאסתי וחזרתי בי מהבאסה, בסוף לא מסתדר..
אני ממש רוצה את זה! הקב"ה יודע הכי טוב מה נכון בשבילי

אולי נלמד משהו.