פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 827)

מאמינה שממשיכים לשמור עלינו משם, כמו שהגנו עלינו במותם, שחשפו בזכותם מנהרות וכו..

ובוודאי היו כפרה על כולנו

הם נמצאים במקום ששום מלאך וברייה לא יכולה לעמוד במחיצתם, ובטוחה שפועלים לבא הגאולה.

בס"ד

הפעם היחדה שהיו לי משקפיים הייתה כשהייתי ילדה ועבדתי על ההורים שאני לא רואה טוב כי קינאתי בחברות שהיו להן משקפיים...

אבל אין לי משקפיים, וכנראה גם לא יהיה כי אני רואה ממש 6/6 ב"ה

[אגב, מלא קנאה, הכוונה כמובן קנאת ה'. לא קנאה במישהו...]

מרירות, זה על מה שמול עוצם מעלתו רוצה להגיע וסבור שעוד לא הגיע.

כמו (אוהת"ש פרק יג, י) :

יש אדם שהתביעה המוסרית מאירה בנשמתו בבהירות גדולה, וכל ציור של רוממות מוסרית שהוא מציר, מיד נפשו נתבעת ממנו להתאים עם מהלך חייו, ומתוך שהמעין הציורי הוא שוטף במהירות הרבה יותר מהתנועה המעשית והתכנים הטבעיים, שבטבע הגוף והנפש, ע"כ הוא תמיד מלא צער ומרירות על נפשו, על קוצר ידה מעשות את חיוביה ומלמלאות בעומק רצונה ורגש עצמיותה את השקוף לה מהאור המוסרי הטוב והנחמד.

ה"זעם", בפשטות, זה על הרע. הרע שבעולם, שבהתנהלויות וכד'. "ואל זועם בכל יום" ("וכמה זעמו?  רגע" - גמרא ברכות).

ומיד אח"כ, "מלא חסד, מלא טוב לכל". כלומר, זעם על הרע, לא "התפשרות"; הרגשה מלאה, ודווקא מתוך כך - ההתנשאות אל החסד, אל ראיית הנקודה הפנימית של הטוב.

ככלל, כל ביטוי כאן, על אף שהוא "שירי", הוא מדויק, ואפשר למצוא לו במקבילות שהרב עצמו מסביר אותן.

וכן הוא כותב:

"בחוברותי לא אמרתי דבר מדעתי, והם כולם דברי אלוקים חיים שחצבתים מיסודי דברי חז"ל והקבָּלה האמיתית. וכל הדבק בהם בעיון, בחזרה, וטהרת הלב - אשריו וטוב לו בזה ובבא בעז"ה"

"אשרי אדם שומע לי לשמור מזוזות פתחי.. כי מוצאִי מצא חיים".

והרב כותב כפשוטו: שומע לי, להקרנה הרוחנית שלי, להדרכה שלי, למה שאני מלמד.

זה הפשט.

דבר שני, יש לכך עוד מקבילות.

אחת מהן ציטטתי בהודעה הקודמת. היא מאד בהירה.

[וכבר ציינתי אתמול שיש בעיה מסויימת בהנגשה של אמירות כאלה של הרב. שהרי אדם רגיל שיאמר : "אשרי אדם שומע לי", זה ייחשב לגאוה. גם מי שיאמר כמו רב יוסף בתלמוד - בתגובה על כך שבָּטלה ענוה - שלא יאמר כך, כי יש אותו... זה ייראה לא שייך. בשביל זה אנחנו לא רב יוסף, וגם לא הרב... רק מוּארים מזה.. שומעים לו]

1. אין לך אומנם ניסיון בהוראה, אבל כולן מתחילות כך. יש מנהלות שמחפשות רק מורות מנוסות ויש הרבה שכן מוכנות לתת צ'אנס. פשוט צריך לחפש ולהגיש קו"ח בהרבה בתי ספר.

2. לא הבנתי אם מדובר על תעודת הוראה או רישיון הוראה. לדעתי התעודה פחות משמעותית במידה וכבר יש לך תואר ביד. את רישיון ההוראה לעומת זאת מוציאים תוך כדי הסטאז' בשנה הראשונה לעבודה.

3.בבית ספר רגיל דווקא יהיה לך יתרון, כי תוכלי לעזור למתקשים או להיות מורה להוראה מתקנת (עבודה יותר שקטה ונעימה, פחות פרונטלי,פחות בעיות משמעת). אם את אוהבת ילדים קטנים אולי תוכלי גם להיות גננת שי"ח (שילוב).

4.נראה שאת לא סגורה על מקצוע ספציפי גננות/הוראה/עבודה סוציאלית. אני ממליצה לך להתחיל לעבוד עם התואר שלך ולקחת פסק זמן מהלימודים, אולי פתאום תגלי שאת כן מתחברת אליו. 

5.אני מאד מזדהה איתך כי גם אני אחרי תואר ראשון בחינוך ולא מוצאת את עצמי בתחום. אם תרצי לדבר או להתייעץ, את מוזמנת.

היה לי קצת קשה לקום הבוקר, אבל הנה אני במשרד.

שחייה (זה לא מעניין אבל צריך..)

אוריגמי 

שפות - צרפתית, ערבית

ליצנות רפואית 

קונדיטוריה

ניתוח ספרים/ סרטים

חיתוך פירות

לא עולים לי עוד כרגע.. 

|מקפיץ|

ורק כי ביקשת דיון - לנחלה יש עוד עיסוקים (אולי אפילו עיקריים יותר) חוץ מגאולת קרקעות קניינית אבל הם לא מוזכרים בפרסום, האם זה בגלל שהכסף מההתרמה מיועד רק למטרה הזו או שהוא מיועד גם לשאר המטרות (איתם אני אישית ובטח עוד פחות מזדהים) אלא שמשמיטים אותם ומשתמשים רק בה משיקולי יח''צ?

לא יודע, זו פעילות שקטה יותר אז קשה לדעת אבל נראה לי שלא. 

יש שיגדירו את 'יישוב' הנוער במאחזים (או 'הגבעות' אם תרצה) כגאולת קרקעות אבל לא כולם וגם זו פעילות שלהם.

ישנו גרעין משפחות שיצא מנחלה שהוא מתעסק בזה יותר.

נחלה עברה לקרקעות

אם השאלה פרקטית- אפשרי לתרום רק למטרה הזאת, ואתה מוזמן לפנות אליי בפרטי לצורך העניין.

בכל מקרה זו המטרה המרכזית ובה מושקע רוב מוחלט של הכסף.

גם בה מושקע עיקר העבודה. כמו שציינת זאת פעילות שקטה.. באמת חבל שלא פירטו על זה יותר כי אין איך לדעת כשזה לא בלאגן מטופש שעולה לכותרות.

כמו שאתה בטח מתאר לעצמך, גם אני פחות מזדהה עם חלק מהמטרות שלהם. אבל בגלל שזו הזדמנות לתרומה רצינית כשהמטרה המרכזית שלה מאוד מאוד חשובה בעיניי חשבתי שכדאי וראוי... והלוואי ויצליחו להגיע למטרה בזמן.

חיזוק המאחזים. 

והפעילות העיקרית (כספית ומעשית) היא רכישת קרקעות ובתים פרטיים מערבים.

ב נחלה בשנה וחצי האחרונות כמעט לא עושה שום דבר חוץ מזה, (גם הקופה הלאומית היא למטרה זו)

פנה בפרטי. 

אמנם לא יכפיל אבל עדיין משמעותי

קראתי מה שכתבת,

ואז התפלאתי אם אתה מתכתב עם ההורים דרך הערוץ....

אבל לעצם הענין, אני חושב שזה שאתה בוכה בהלוויות, זה מראה שיש לך "נשמה".. (כמו שכתוב על מי שבוכה בתקיעות של רה"ש..). לא נראה שאתה טיפוס מדוכדך..  בפרט שכעת ראיתי שמדובר על הלוויות של יהודים שנהרגו עקד"ה, או מהישוב. אשריך.

ובוודאי שאתה צודק שאתה יכול לקיים מצוות ולחיות עפ"י הנפש והאישיות שלך, כל זמן שלא מדובר על איזו עבירה...

אדרבה, כך בריא.

אלא מה? שההורים, באופן טבעי, דואגים לך. שמא אתה מגיע יותר מידי לצעַר. הם לא בדיוק יודעים מה אצלך בִפנים. קל וחומר אם הם "דאגנים" באופן טבעי.

אז תכבד ותחבב אותם על עצם זה שהם הוריך, קל וחומר על האיכפתיות.

תקשיב לחוכמתם ולעצותיהם במה שזה מקדם אותך, או שבא מנסיון חיים וכו'.

ואם אתה רואה שמשהו מסוים, כמו זה, בא מדאגנות יתר ומאי תפיסה של מה שעובר עליך בדקוּת - אז באמת לא חייבים לספר. למה להדאיג..

שוחד לירדנים (מים)

שוחד לסורים (סיוע "הומניטרי" על הגבול שבתמורה כל ארגוני הלוחמים שם לא יורים עלינו)

שוחד לרש"פ

וגם עם החמאס הם מנסים אבל זה פחות עובד להם.

בגדול - אני לא חושב שזו עיסקה רעה בכלל. עדיף לשלם שוחד לסורים מאשר לשלם קצבת שארים לאלמנות. מצד שני - הסורים נותנים את התמורה, והחמאס (ובמידה מסויימת גם הרש"פ) לא.

וזאת מפני שצריך ללמוד עשרות שנים כדי להבין את הדברים הנ"ל אבל בגדול, אם אתה מתלבט לאן ללכת אז פשוט תסתכל על תלידי מרכז, הר המור והגוש ותבין אינטואיטיבית.

1. לא כולם מסכימים לגבי ההנחה שהרב צבי יהודה רצה שהרב טאו ימשיך אותו. נראה לי שמעתי עד היום איזה 7 גרסאות שונות (וכל אחד יש לו אבא/חבר/ר"מ שהיה שם).
2. צריך להגדיר את המושג "ממלכתיות" מחדש. מה זה ממלכתיות? האם מי שקורא לסירוב פקודה על איסור תורה, אך בכל שאר הענייניים שאינם נגד התורה הוא מאוד ממלכתי, הוא לא ממלכתי? האם רבני הקו שקוראים לסירוב פקודה היום על כל הקשור לשירות המשותף, הם לא ממלכתיים? 

ההבדלים בין הזרמים בצינות הדתית הם הרבה יותר גדולים מהאם לסרב פקודה. ההבדלים הם לא בין הר המור ושלוחתיה לבין מרכז ושלוחתיה. 
בתוך הקו יש הבדלים גדולים. ובתוך "הקו של מרכז" יש הבדלים גדולים.
* היחס למודרנה.
* היחס לתורה ועבודה.
* היחס למדע.

* היחס לחילונים.
* היחס לפמינזם.
* היחס ללהט"ב.
* היחס לחינוך. כמה תורה? כמה מקצועות חול?
* פתיחות כלפי השקפות אחרות.
* עיון או אליבא דהלכתא.
* היחס לאברכות.
* היחס להתנחלויות, היחס לגרעינים תורניים, היחס לנערי גבעות.
* פתיחות או שמרנות?
* היחס כלפי חרדים.
* היחס כלפי כתביו של הרב קוק. איך לפרש אותם. האם מותר לשנות.
ועוד ועוד ועוד

כלומר, מי שלומד בהר המור, למשל, זה עבודת ה' על פי הרב טאו. אבל, מחוץ להר המור אין באמת קו. לפחות לא קו לינארי
אותו הדבר לגבי מרכז.