נסיעה ארוכה היום

נזכרתי שרח אתמול בערב בברכת המזון, כשהתפילון הוסיף יעלה ויבוא. ואז נפל לי האסימון.

יש לי יום הולדת היום

הרבה הצלחה ברכה ואושר עד בלי די

אמן

למה המנהלים לא פתחו על זה שרשור?

שלפעמים @Admin עושה את זה

וזה לא היה ממש ברצינות

 

אין תביעות עליך

מכיר את חוק פו?
אישית אני לא מספיק מקפיד עליו, אבל כדאי

חוק פו – ויקיפדיה
חוק פו – ויקיפדיה

זה לא התפקיד של המנהלים, תאמת אני פה כמה שנים ואף פעם לא פתחו לי.....

אולי שנה הבאה מישהו יפתח

התכוונתי - צעירים מעל עשרים

חודש טוב ומבורך

הבני ישיבות מכירים אותו מההגהות על התלמוד.

שמיני עצרת, חודש השמיני, שמונת ימי חנוכה.

אוהבת את יום שישי

איך זה שאף אחד לא העלה לפה את זה:

 

נעלם לי הקול

על מי צעקת?

הוא התחרט וחזר
עכשיו הוא נהיה נמוך ובס כמו של קריינים.

קמנו ב4 לריצה..ומלא בזבוזי זמן+רכבת שכמעט נשרף קרון..חוויות על הבוקר

יש גם נהגת כזאת ברכהת הקלה בירושלים .

כמדומני.

מה אימלה? בעיה?

מרתיע קצת..

אישה צדיקה, כמה אור יש לה על הפנים לכל נוסע!

כי היא בדיוק נסעה לשם

למה לא? למה תמיד נרתעים מ*כל* מה שלא מקובל לעשות?

אבל למה כל כך מזדעזעים מכל דבר שהוא לא מקובל? היא גונבת? עושה משהו רע?
וזה לא שאני מי יודע מה מקבלת, אבל אני משתדלת לא להתחלחל מזה לפחות.

השתדלתי, לא הבנתי איזה חלק מהמשפט אמור להפיל אותי מהכיסא.

אבל זה לא צנוע שאשה תשיח ותדון עם גברים במעמד כזה. אותו עיקרון למה אשה לא יכולה להיות ח"כ.
בבנק לדוגמא אין בעיה. ותנסה למצוא איפה ההבדל.

לא הבנתי מה בין זה לבנק.

זה נראה יוצא דופן.

לנוסעות אנחנו רגילים, לנהגות לא.

 

היית מגיב באותה מידה אם היא הייתה מוכרת פלאפל.

זה גם נראה יותר פומבי, ונכון זה גם יוצא דופן

להבין מה אתה אומר (לאור קימוצך במילים זה די קשה).

 

אני דיברתי על נוסעות.

מה פומבי בנהגת יותר מבנקאית?

מה פומבי בנהגת יותר מנוסעת?

הסמכות על ההגה?

אתה מביא הגדרה מעורפלת, תגדיר פומבי?

 

זה לא דומה לחברת כנסת שמתוקף תפקידה צריכה למשוך תשומת לב בפני קהל.

לא צריכה להתעסק עם המון כמו באוטובוס וגם אם זה קורה לפעמים זה לא באופן תדיר

והם עומדים מולה לא לחצי-רגע כמו זאת.

 

[אלא שיש "חרדיות" שעובדות בבנק, ולא מצויות כאלה..]

אדרבה!.. בנקאית אמורה להיות שיא הנחמדה ותת שירות וכו..
נהגת אוטובוס כולה אומרת שלום ובמקרה הצורך גם לוחצת "אישור" במכשיר תיקוף וזהו

בפני נהג אוטובוס מורגל שיש המולה של אנשים

מצווה

דווקא ממש שמחתי שראיתי את הנהגת הזו!
למה נהג שזורק הערות לא במקום או צוחק עם נשים זה בסדר, זה נורמלי?

עדיף להתרגל ל מציאות של נהגת אישה דוסה!
ואל תגזים מדברת אם גברים זה הופך אותה ללא צנוע? מצוטט לשיחות שלה עם נוסעים והיא אמרה משהו לא צנוע שאתה החלטת שזה לא צנוע?

מה הבעיה בזה?

או שהיא חזרה בתשובה
או שהיא רצתה להיות יוצאת דופן

ודרך אגב אני נוסעת הרבה באוטובוס די קבוע שיש נהגת והיא ממש מתוקה , מחייכת לכל אחד אומרת שלום...

סתם..

שלל רעיונות אם אין לו..
לדרמן (קצת יקר תלוי בתקציב..)
פנס ראש
ביגוד טרמי (אוטוטו חורף..)
טרמוס (או תרמוס.. לאדע)
יכול להיות שחלק מהדברים כבר יש לו או שיקבל מהגדוד.. תנסי לעשות ברור

הכי טוב לשאול אותו, אבל זה הדברים ה'בסיסיים' (אני הסתדרתי בלי רובם כמעט כל השירות אבל נחמד כשיש)

שאר הדברים הוא דאג לעצמו לפני הגיוס ורציתי לא לשאול אותו כדי שיהיה הפתעה.

@לקוס מחילה. הנה תייגתי אותך

@כל בוגרי הצבא

אחח הוא מסודר מידי

כמעט ופתחתי שרשור דומה..
עוקבת

ובכל מקרה זה עולה עשרה שקלים, לא שווה למתנה

אני לא קיבלתי. טוב, זה תלוי מה רמת ההשקעה שאת רוצה להשקיע. לי אחותי הקטנה קנתה חוגרון וזה מאוד שימח אותי. אמנם היא היתה בת 12 ואני הייתי די בתחילת השירות...
אם את רוצה להשקיע אז ביגוד תרמי שווה כיף לקבל

ובדכ כולם קונים או שקונים להם
אני בגולני, סתם בשביל הרקע

אולי בעצם קניתי את הראשון?
בכל מקרה זה לא מה שהייתי רוצה לקבל אם זו לא אחות בת 12

צריך עיון אולי זה משתנה לפי אורך השירות?

יש יותר מושקעים או יעילים ויש פחות. ועם הסמל של היחידה.

בלת"ק.
הייתי מחלק את זה לשניים המתנה היעילה או המתנה הכיפית:
יעילה: לדרמן (300)
ביגוד תרמי (350 לביגוד טוב)
מסכת פנים טובה (יעילה למעצרים אם הוא באיוש וגם אחלה חימום לקו חורף) (אזור 200)
פנס ראש (אזור 200)
שעון טוב (200)
פינוק:
קומקום עם כוס של תמונה של המשפחה עליה וערכה של סוכר, קפה, תה.
ציפוי כרית עם תמונה
כובע טמבל ירוק עם השם שלו (לא כל הרסרים מאפשרים, כדאי לבדוק מה הנהלים של הגדוד)
חולצה של המשפחה לרגל הכומתה.
ספר נחמד עם הקדשה (עיוני/פרוזה)
וזהו כרגע. אם יהיו לי עוד רעיונות אני אשתף אותך. אפשר גם לעשות שלט לטקס.. מזל טוב‎‎

מה זה בלת"ק?

בגדוד יש תנאים נורמליים-מצעים וזמן ל"שטויות" כמו קפה?

תודה

לרוב אין בעיה להיות עם מצעים, ולקפה תמיד יש זמן

אני הסתובבתי כמו שיכור משמחה בשבועות הראשונים בגדוד... כן יש תנאים נורמליים והכל.
לדרמן לא נראה לי שאפשר למצוא בפחות מ400 (אא"כ זה עם סוכן מכירות).מסכת פנים אחלה רעיון. גם חולצה של המשפחה לטקס ממש כיף (לא מניסיון). כובע עם השם בד"כ מתארגנים על זה במחלקה אז לא נראה לי שיש טעם. ובאמת שבמקום פקל קפה אפשר לקנות קומקום, לרוב זה שימושי באותה מידה ואפילו יותר

אהההה איזה אושר!
הם קיבלו שבת בבית בהפתעה!

ידית לוטר
קת נוחה
פנס לנשק
וכו'

ביזיון ללוחמים לקנות דברים כאלה... רק חותרים או מקבלים הענקות

חוץ מזה אני מכיר כמה לוחמים (גם קצינים וגם לא) שקנו בעצמם.

אפשר לקנות, לפז"ם את זה קצת ולהגיד שזה מבן דוד או חבר

למכור דברים כאלה שהם כבר מפוזמים...

צוברת עייפות כבר כל השבוע
מזל שמחר שבת

זה ממש בעייתי להרוג יתוש,
כי יש מצב שהחבר'ה יתכננו לו לוויה..

אבל בכל זאת,
קבל חח

בדיוק בדרך להרדם

זהו, כבר אחרי 2
אפשר לחשוב על פרישה לשינה

בשמירת ש.ג חרטה כלשהו

תיזבר אולי המפקד שלך פה בפורום

דבר ראשון הוא ממש לא פה בפורום... ודבר שני זה מקום שבאמת אין בעיה אמיתית להיות בו עם פלאפון. ודבר שלישי הקצין תורן אמר במפורש לעלות לשמירה עם פלאפון מהסיבה שנגמרו הסוללות של הקשר... ברמה כזאת יש פה הזנחה של הנהלים

חזרתי מחתונה מדהימה בבני ברק.
אולם ממש טוב. אוכל ברמה גבוהה. להקה וזמר מעולים.
ובלי שיגעון מיותר.
פעם ראשונה שנהנתי ככה מחתונה

לא הכרתי עוד אולם נורמלי בבני ברק..

על שאלת הידיעה והבחירה הרמב"ם כתב שיש תשובה רק שהיא ארוכה מידי, רוב הזרמים ביהדות סוברים שיש בחירה חופשית לאדם (לפחות האדם הפרטי) אבל רבי נחמן דווקא לוקח את זה לקיצוניות די חריגה בעולם המחשבה היהודי.
עכשיו תנסה לחשב מה זה בשביל הרמב"ם לענות תשובה שהיא ארוכה מידי, זה אדם שכתב במשך 10 שנים את הי"ד החזקה.

ב. רבי נחמן אומר בפירוש ששאלה הידיעה והבחירה היא סתירה שאין לה תירוץ. למסקנה, שתיהן נתונות.

ג. גם אתה מסכים שהקב"ה מנהל את העולם ואין דבר יוצא מרשותו. אתה אומר שלא נכון להדגיש את זה חינוכית. יכול להיות, שיקול פדגוגי, אבל עובדתית זה נכון. (גם להדגיש מדי את בלעדיות האדם זה לא חינוכי).

הרב אורי שרקי

(חשבתי שישמח אותך)

מדבר שקר תרחק. רק תתרחק וכשתצטרך תשתמש גם בו כמו רמבם

לא הסברתי את דברי היטב.
אין לי בעיה שרבנים בוחרים לשקר שקרים לבנים או שקרים בכלל אם יש חשד שיבוא פריץ ויהרוג אותם או שהם חוששים ממשברים באמונה שהקורא יקרא ועלול להפוך לכופר, להפך, אני אפילו די בעד.

מה שאני נגד זה המושג "אמת חינוכית" שהוא מושג שהומצא ככל הנראה ב20-30 שנה האחרונות, אמת זו אמת נקודה, כל מה שהוא לא אמת הוא שקר, ולקרוא לשקר "אמת חינוכית" זה תופעה נאלחה שככל הנראה באה מהעולם הפוסט מודרני, זה לא אמת אבל זה חינוכי אז בואו נקרא לזה אמת כי בכל מקרה אין אמת אלא רק נרטיבים.

אם הרמב"ם או הרב ארוש או כל אחד אחר בחר לשקר מסיבותיהם שלהם אין בעיה (בהנחה שיש הצדקה) אבל אל תקראו לזה אמת חינוכית.

מעולה שהסברת, מסכים. תודה

לפעמים כן צריך שיקול בהרצאת הדברים ולפי האדם.

 

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק.

"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" (אבות, ב, ו) (נראה לי... - צעירים מעל עשרים

דברנו על זה פה יום אחד..
אותו דבר פחות או יותר.
תקרא גם את ההודעה הפותחת כדי להבין וגם את התגובות על זה וכו'.

בהצלחה!

זה אכן פרדוקס להתייחס לאותו מעשה בשתי צורות הפוכות (לא הפרדוקס היחיד שם).

הוא מביא את הפרדוקס הזה כדי לומר שאע''פ שבנאדם חטא הוא לא צריך להיות בעצבות כי זה לא אשמתו, וזה בעייתי משתי סיבות:

א. זה גם עובד לצד השני - אם זה לא אשמתך אחרי החטא אז זה גם לא אשמתך לפני ואז הבנאדם מורה לעצמו היתר לחטוא.
ב. כמו שהרב שלי אמר - זה שקר ועם שקר לא מחזקים, גם כי אסור לשקר וגם כי בסופו של דבר אדם מזהה את שקר וזה רק ירחיק אותו.

אני ממש לא ברסלבר, ושנים היו לי קושיות על הספר.

ואז, הגיע הקב"ה והביא לי את הכאפה של החיים,

ניסיון שלא ידעתי מאיפה הוא בא ומה לעשות איתו.

מה שהציל אותי זה בגן האמונה, עם ה'אמת החינוכית' שלו,

שהייתי רגיל לקרוא לפני השינה כשהייתי בתיכון.

פשוט הפסקתי לכעוס ולהתייאש, ובטחתי בה' שיוציא אותי מהבור,

בדיוק כפי שהוא ידע יפה מאוד להכניס אותי אליו.

פשוט נאחזתי בו, בלי לנסות להבין ולעשות חשבונות...

 

אז ככה:

בשקל הקודש כתב בשם האר"י הקדוש,

שבמקום שיש ידיעה אין בחירה, ובמקום שיש בחירה אין ידיעה.

מהו המקום בו יש בחירה - לפני המעשה,

מהו המקום בו יש ידיעה - אחר המעשה.

וקשה, והרי זה פרדוקס, שהרי מדובר באותו מעשה -

'הכל צפוי והרשות נתונה' הוא פרדוקס איך שלא תהפוך את זה...

 

הרב ארוש מוסיף עוד קומה:

מה שקשור למעשים שלך - בחירה,

מה שקשור לכל השאר - ידיעה,

כולל הבחירות של האחר.

זה גם פרדוקסלי, בדיוק כמו האמירה שלמעלה.

 

קצת עשיתי סדר, גם אם לא הוספתי שום דבר להבנה.

בלי לחפור בזה יותר ולנסות להבין זה כמעט בלתי אפשרי, כלומר באמת לקבל...

אבל אני לומד עכשיו את "אור חדש" (ספר יחסית חדש של הרב ארוש).

הוא מסביר שם שעיקר הבחירה של האדם הוא ברצון שלו,

וזה לגמרי בידי האדם ועל זה הוא מקבל את עיקר השכר.

 

והוא מביא ציטוטים מפורשים מר' צדוק ומר' ירוחם הלוי ליבוביץ'.

 

אולי הספר הזה ישלים לך את התמונה.

הולך עם העניין של לקבל בתמימות את מה שקורה. לא כזלזול באדם וביכולתו.
אלא כבסיס עצום לתשובה למאורעות האדם בעולם שלנו.
עולם העשייה יכול מאד לבלבל בגלל שאנחנו רגילים לפעול ו"לשכוח" את מסובב הסבות. האמונה- מהווה תזכורת צמודה לכך שאנחנו לא לבד ויש מנהיג ש"עשה עושה ויעשה לכח המעשים" ולכןהעשייה המבורכת והנצרכת. מקבלת את המשבצת הנכונה לה. מכח מדרגת האדם כיוצר ופועל.


מאמין בחי העולמים- אבל זורע בפועל (ולא משלב ידיים בבטלה, למשל....)



והאמונה עצמה היא גורמת לשפע לחול.
בסופו של בספר מופיע הפסוק שהוא מביא
"איש אמונות- רוב ברכות" = מצב של אמונה-מעין " השלך על ה יהבך" מביא את "והוא יכלכלך"= ה דואג לאותו אדם (שבוטח ב "ה רועי - (לכן) לא אחסר")
ואז אין כלכך שאלה של ידיעה/בחירה
כלומר-
לפני המעשה- זו בחירה
לאחר מעשה- זו גזירה [=אולי הכוונה לידיעה] (יצאתי פעם עם ברסלבר שדיבר על זה וזה מה שאמר בשם הרב ארוש)


@aipaipai

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f8

מותר לאדם בלי תעודה לייעץ על נייר בודד או על כיוון, אבל הוא לא יכול ממש לבנות תיק וכל זה.

 

לבוא ולזרוק רעיונות בפורום זה חוקי, מעבר ל זה - אכן אסור.

@לך דומיה תהילה@זוהרת בטורקיז@חסדי הים@ארץ השוקולד@מבקש אמונה@נפש חיה.

תודה רבה על הכתיבה והתיוג

על: "והסר השטן מלפנינו ומאחרינו", שלפני המצווה יצה"ר מנסה להניא את האדם מקיומה, וזהו "מלפנינו", וגם לאחר שמתגבר עליו ומצליח לקיימה, לפתח חטאת רובץ, שרוצה להכשילו בחטא הגאווה ולטפוח לו על שכמו על שעמד בנסיון, וזהו "מאחרינו".

אשתדל לזכור לתייג אותך להבא

אוףףף. זה הכי גרוע שיש. אני דחיינית ברמות נוראיות..

בלעכס בלעכס. נגיד היום עשיתי משהו ברגע שאחרי האחרון.. ובגלל זה אני בבעיוותת

הקטע שאכשהו תמיד הדברים מסתדרים לי ב"ה..
הבעיה שאני צריך את הלחץ בשביל לפעול..

אמרו לי שזה מראה על קשב וריכוז

ותכלס לא עשיתי עדיין שום אבחון ולמשתי דיי הרבה עד עכשיו

סתם מוזר

בסוף ברגע האחרון אני אסתדר (שמישהו רק יגלה לי מתי זה יהיה הפעם) או אחרי האחרון...

אבל עד שזה לא ממש ממש חונק ולוחץ אותי וכאילו דיי אין ברירה... אני דוחה. זה פשוט זוועה. ממש.

קשב וריכוז? אפפעם לא הובחנתי.
היום לכולם מוצאים בעיות קשב וריכוז.

פשוט התחלתי עבודה חדשה עכשיו ויש פסיכולוגית שמלווה אותי מהעבודה, אז היא אמרה לי שזה יכול להיות קשור להפרעות קשב ושכדאי לי לבדוק כדי שיהיה לי קל יותר לתפקד..

@צריך עיון

אני ממש רוצה לשנות את זה ולא מצליחההההה

וזה קשור!!

אולי קצת מתוסכלת שאת מגיעה ללחץ אבל בכללי בטוח שטוב לך..

אם זה היה ממש חשוב לך היית משנה, כמו כל דבר שמצליחים שזה ממש חשוב;)

*** איזה יומרני להגיד את זה על מישהו שאני לא מכיר;)

לפחות להסתכל על דברים בצורה חיובית??

ולכל אחד יש תקופות**

אתמול איכשהו התארגנתי מראש והחוויה של היציאה מהבית היתה מוזרה למדי.

מה הקשר לקשב וריכוז?

אני מנסה המון פעמים לפני הרגע האחרון, וזה מצליח, ואז ברגע האחרון, אני תמיד מצליח...

כלומר הרבה אנשים עם בעית קשב וריכוז גם דחיינים, כי קשה מאד להתרכז במטלה לא דחופה ממש. הלחץ גורם להצליח להתרכז טוב יותר..

אבל כמובן שאפשר להיות דחיינים גם בלעדיה

כלומר משעה מוקדמת בלילה לשעה מוקדמת בבוקר (לא שאני מקפיד לעשות את זה, אבל בעייקרון...)

מתי ראש חודש?

וחודש טוב ומבורך!!

 

ושיהיה באמת חודש טוב

מתי הסיגד?

וואי איך בא ליייי

כט-א חשוון.. איפה שהוא ביניהם

יותר חשוב פטירתה של רחל אמנו (אם התאריך נכון).

צדק!

חורף טוב ומלא גשמים!
חודש מלא בשורות טובות!

"הנה לכל חודש יש ענין מיוחד לעסוק,

וחודש מרחשון העסק להתחזק ,

להחל לקום מהנפילה,

ולהכניס עצמו לקדושה ביראת ה'"

(צדקת הצדיק, לראש חודש מרחשון [א]).

צפו: הרב קרליבך מסביר על ייחודיות חודש מר חשוון | כיפה

לפטר אותך? מה עשית?

בכמה מילים:
"הוא לא עובד".

אתה חושב שהיא צודקת?

ההחלטה שלה בהכרח קשורה לריטלין?

אין מישהו מעליה לדבר איתו?

אני פשוט לא יודע מי הם.
לא יודע אם ההחלטה קשורה לריטלין.

וזה

תתפטר ותמצא עבודה אחרת..
למה אתה תלותי בעבודה שלך?

התחלתי לעבוד שם ביום ראשון. אני מתכוון לחסוך כמה חודשים
איפה אני אעבוד?אני שמיניסט

זה תלוי איפה אתה גר ומה הקו האדום שלך..

נניח מלצרות זה תפור לשמיניסטים

אבל אולי כדאי למצוא תחום שיותר מתאים לך. כשאנחנו לא נמצאים במשבצת שמתאימה לנו אז הים מקיא אותנו החוצה..
עדיף לשחות איפה שזורם לנו, לא?

לילה טוב

מגיעה ההוכחה.

וכמה ביטחון עצמי/ חוצפה יש למוכיח.

הייתי מחליפה אותה ב'תחשבו שנכון'.

אני חושבת שלא. טיימינג זה דבר חשוב.

זו המשמעות בגמרא.

תעודת הצטיינות לתלמידים וזאת הכותרת שלה.

 

סליחה, למה מה קרה? על מה בדיוק אני אמורה להודות לתלמיד? שהביא ציוד ועבד?

 

 

 

 

 

 

 

סליחה.

זאת פריקה שחלקה קשורה לנושא וחלקה מעבר

אחרת אין סיבה שיודה לו

http://www.yahadoot.net/item.asp?cid=10&id=661


והסיפור במלל-


*
סעודת שבת. אה, איזה מעמד. רבי ישראל מאפטה זצ"ל בעל ה"אוהב ישראל", יושב בראש השולחן, ומסביבו גדוד חסידים המתענגים בחרדת קודש על אמרי פיו.
תוך כדי האזנה, מוציא ר' זונדל, חסיד עשיר ובעל בעמיו, את קופסת הטבק המוכספת שלו. בניחותא הוא אוסף בראשי אצבעותיו, קמצוץ טבק עשיר וריחני, ומוחטו באחת אל נחיריו הפעורות. "האפטשי! האפטשי!" רעמי עיטושיו התבדרו בחלל השולחן, מסבים אליהם את תשומת ליבם של הנוכחים. "אחח... איזה עונג שבת" מלמל ר' זונדל בהנאה, מודע היטב לקנאתם המוסתרת של חבריו לשולחן, בו ובמעמדו הגבוה.
לא ארך רגע קט, ויד צנומה ורועדת נשלחת לעבר קופסת הטבק. היה זה עני אחד, שחפץ אף הוא ליהנות מן התענוג. בעינים מתחננות הביט העני – ר' פייביל שמו – בר' זונדל, חפץ לאישור ממנו לקחת קמצוצון טבק, "שמעק טבאק" בלשונם.
הרעיון שאיזה עני ייטול אף הוא מקופסת הטבק המוכספת שלו, לא מצא חן בעיני ר' זונדל. זה קלקל לו את כל אוירת הכבוד שרחשה סביבו. בהינף יד הוא דחה את היד המושטת הצידה, והכניס את הקופסא חזרה למקטורנו. ר' פייביל, לעומתו, הרכין את פניו בבושה.
עיניו החודרות של ה"אוהב ישראל" עקבו אחר כל המתרחש. הוא לא הוציא הגה מפיו, אך שמר את המקרה היטב בליבו.
חלפו כמה שנים...
כגלגל החוזר בעולם, החל ר' זונדל העשיר לאבד אט אט את מעמדו. לא ביום אחד קרה הדבר, אבל הפסד רדף הפסד, עיסקה כושלת גררה אחריה עיסקה כושלת עוד יותר, עד שמצא ר' זונדל את עצמו נקי מנכסיו, בלא פרוטה לפורטה.
בצר לו, הצטרף ר' זונדל לקבוצת עניים פושטי יד, שהסתובבו מעיר לעיר וקיבצו נדבות. בושות נוראות היו מנת חלקו של ר' זונדל, שלא הסכין מעודו למלאכת הקבצנות. אבל, הרעב הדוחק בבטנו, ונפשות ביתו העטופות ברעב, דחפו אותו להמשיך הלאה במסע הביזיונות, ולאסוף עוד פרוטה ועוד פרוטה לקניית מעט לחם צר ומים במשורה.
באחת הערים, הודיעו הקבצנים המנוסים לר' זונדל ידידם, כי היום יזכו הם למתת יד הגונה, שכן יש בדעתם לנקוש ביום זה על דלתו של גביר מפורסם, אשר דלתו פתוחה לכל עובר ושב, ודרכו לנדב נדבות רבות לכל שואל.
בהגיעם לבית העשיר המדובר, נגלה לעיני ר' זונדל בית גדול ויפה, המעיד על בעליו כי משתייך הוא לגדולי הגבירים שבכל אירופה כולה. קבוצת העניים הוכנסה במאור פנים אל הבית, ארוחה חמה ומזינה הוגשה בפניהם, ונאמר להם כי בעוד שעה קלה יבוא בעל הבית לתת להם את נדבתו במו ידיו.
בשעה היעודה עברו הקבצנים בסך לפני העשיר, אדם בעל דמות נעימה וחמימה, וקיבלו כל אחד סכום כסף גדול. בהתרגשות ובהתלהבות הם יצאו מן הבית, מדברים זה עם זה על היום המוצלח שעברו. רק ר' זונדל היה שקט וטרוד. דמותו של בעל הבית הייתה מוכרת לו מהיכן שהוא, והוא ניסה לדלות מזכרונו מיהו האדם הלז.
לפתע היכה הברק בתודעתו:
הרי זה ר' פייביל!!!
כן, אותו עני מן המסתופפים בצילו של האדמו"ר מאפטה... אני זוכר אותו, זה שהיה יושב קבוע ליד השולחן... הוא היה כזה צנום ורועד, איך היום הוא נראה כזה מלא ורגוע, עשיר כזה גדול... מי היה מאמין... נפלאות הגורל, אני ר' זונדל העשיר הפכתי להיות עני מרוד, והוא נהיה גביר... מי היה מאמין...
נרעש כולו, שם ר' זונדל את פעמיו – אל רבו, ה"אוהב ישראל" מאפטה.
כשהגיע לאפטה, בכה לפני ר' ישראל – כשנפשו בשאלתו, לדעת מה זה ועל מה זה עשה לו ה' ככה, והפך אותו לעני מרוד, בעוד שאת פייביל העני עשה ה' לגביר גדול?
נתן בו ר' ישראל מאפטה את עיניו החודרות, ושאל בתוכחה: "האינך זוכר מה היה כאן, לפני שנים? זוכר אתה, עת נהנית אתה מקופסת הטבק שלך, ור' פייביל זה המסכן, ביקש אף הוא ליהנות מעט עימך – ואתה דחית אותו בבושה?... זוכר?..."
המקרה צף לפתע בבהירות בזכרונו של ר' זונדל. הוא הנהן בראשו בבושה, לאות כי זוכר הוא.
"דע לך" – המשיך ר' ישראל – "שבאותה שעה נגזר עליך בשמים, שאינך ראוי להיות עשיר! ולכן, את כל עשרך יקבל ר' פייביל, ואילו אתה תהפוך להיות עני מרוד"!!!
לאחר שתיקה קצרה, הוסיף ר' ישראל מאפטה:
"גזירה זו שניתכה עליך, קשה וחמורה היא עד מאד. אין לי כל אפשרות להושיע אותך. אבל, בכל זאת, יש לך דרך אחת להנצל מגזירת העניות הקשה שנגזרה עליך".
ר' זונדל הקשיב בדריכות.
"אם תבקש ממנו 'שמעק טבאק', והוא יסרב לתת לך כדרך שסירבת אתה לתת לו – או אז יתהפך הגלגל בחזרה, ואתה תזכה שוב להיות העשיר במקום ר' פייביל".
ידע ר' זונדל, כי לא בקלות יסרב ר' פייביל לתת לו 'שמעק טבאק', כי רחום וחנון הוא בטבעו, ולא כפי שהיה הוא עצמו בעת עשרו... ובכל זאת, יצא ר' זונדל מאפטה, ובדעתו החלטה נחושה:
לגרום לר' פייביל לסרב לתת לו 'שמעק טבאק'!
כשהגיע ר' זונדל לעירו של ר' פייביל, ניגש היישר לביתו, דפק על הדלת, וביקש את בעל הבית. כדרכו, העניק לו ר' פייביל נדבה הגונה. ר' זונדל העיז פניו, וביקש עוד. ור' פייביל נתן. שוב ביקש ר' זונדל נדבה נוספת, ושוב הוסיף לו ר' פייביל על נדבתו. וכעת, ביקש ר' זונדל: "תן לי בבקשה א-'שמעק טבעק'"! כשהוא בטוח שעתה, לאחר שלוש הנדבות, יתרגז ר' פייביל ויסרב. אך להפתעתו, הוציא ר' פייביל את הקופסא באורך רוח, ונתן לו להריח ממנה כאוות נפשו.
מאוכזב, יצא ר' זונדל מביתו של ר' פייביל כשהוא מתכנן את הפעם הבאה.
בימים הקרובים, הקפיד ר' זונדל שלא להתרחץ, כך שגופו הדיף למרחקים את ריחו הלא נעים. ליתר ביטחון הוסיף ר' זונדל עוד כמה קרעים לבגדיו המטולאים.
בשבת, הוזמן ר' פייביל הגביר לעליית 'שלישי' בבית הכנסת.
כאשר עלה ר' פייביל אל הבימה, אחז בשני עצי החיים ופתח את פיו להשמיע את ה'ברכו' – עלה אחריו ר' זונדל בבגדיו הקרועים ובסרחונו הנודף, תפס בזרועו של ר' פייביל וביקש: "תן לי בבקשה א-'שמעק טבאק'"!
להפתעתו הרבה, ר' פייביל עזב את עצי החיים, פשפש בניחותא בכיס מקטורנו והוציא לו את קופסת הטבק...
לאכזבתו של ר' זונדל לא היה גבול. הוא כמעט התייאש, אבל החליט לנסות עוד פעם אחת.
נודע לו, כי בעוד כמה שבועות עתיד ר' פייביל להשיא את בנו בשעה טובה ומוצלחת. המתין, אפוא, ר' זונדל לאותה שעת הכושר, ותכנן היטב את צעדיו.
תחת החופה, לאחר הקידושין ולפני אמירת שבע הברכות, בעוד ר' פייביל אוחז בידו את כוס היין בהתרגשות ושמחה – לחש לו ר' זונדל, בלב פועם: "ר' פייביל! בבקשה, א-'שמעק טבאק'"... עתה היה בטוח הוא, שר' פייביל יענה לו ברגזה או אולי באדיבות מעושה: "אתה לא רואה שאני עסוק?.. אז אולי אחר כך?..."
ומול עיניו הנדהמות של ר' זונדל, הושיט ר' פייביל את ידו הפנויה אל כיסו, בכדי לשלוף לו א-'שמעק טבאק'...
אבל לר' פייביל כבר לא היה למי לתת את הטבק, כי ר' זונדל נפל מתעלף על הריצפה.

תודה נשמה (נפש) טובה!!!!!

יישר כח

כשהתחלתי לחזור בתשובה הלכתי לכמה שיעורים של ברסלב.. 

והרבה דברים בכלל לא הבנתי, כי הם לא היו לרמה שלי

 

אבל אח"כ, כשהייתי באמת צריך אותם, הם פתאום צצו לי בראש 

מה שאומרים בשם הרבי מקוצק

"והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך" - 

בינתיים שיהיו על הלב, אולי מתישהוא גם יכנסו פנימה.......

עריכה- ראיתי חביב ביותר. 

איקאה? חחח

והתחקיר מדוייקקקק
וואי זה פשוט הצחיק אותי

מאיפה הוא מכיר את באר שבע כל כך טוב??

כמה באר-שבעים יש פה ואני לא מכיר אותם....

תאאוטנגו את עצמם באישי מולי

זה מספיק בשבילי....

קצת אסרטיביות לא תזיק בחיים בכלל ובמציאות בארץ עם הערבים בפרט. מי שמראה ביטחון עצמי מראה שהוא בעל הבית ומבחינתו זה מובן מאליו שדבר כזה לא צריך לקרות. תחשוב רגע באמת, זה בסך הכל ילד, הוא לא יכול לעשות לך כלום, הוא עושה מעשה שלא ייעשה מבחינת המשמעות שלו והוא ראוי לתגובה מיידית. למה לא לקחת לו באמת?
מסקנות שלי על עצמי מחצי שנה קו בחברון... סתם שתדע שההנחייה היתה להחרים כל צעצוע שנראה כמו נשק.

פגשתי מכר בחברון בדיוק כשהוא החרים רובה צעצוע
חשבתי שהוא עשה את זה סתם כי האופי שלו

וזה תלוי מחט / מגד / מפ

אא"כ יש עוד ערבים באיזור וזה עלול להתפתח למשהו..

רק אם יש מאבטחים.
אחרת לא שווה להסתכן כשמוקפים ברוצחים.

אם היה בלאגן הייתי מפסיד הרבה זמן ויש גם סיכוי למעצר קטן

שואל אם יש כאן בעלי ניסיון ומבינים

רגש ושכל.

איך להסביר לחילונים כך וכך?
הוא ענה לי "בדיוק איך שאתה מסביר לעצמך".

יש מצבים שזה לא נכון במאה אחוז, כאן זה מדויק

כבודו צודק...  

תכלס השאלה היא גם איך להסביר את זה לעצמי...

כמו שציינתי, אני כבר לא נמצא בסביבה עם חילונים.

אז היחיד שנותר להסביר לו, הוא אני...

לימוד תורה - לימוד התורה - דרך החיים שה' נתן לנו.

תפילה: השיחות, הודאות ובקשות שלי לקב"ה.

תורה: ההוראות של הקב"ה כיצד אני אמור להתנהל ולפעול.

אהבתי את דברי אריק ודברי רחפת, שכוייח👍

ממש לא רק ''הוראות הפעלה''

תפילה - השאלה מה מגדירים תפילה: קריאת טקסטים מהסיפור, או תפילה..
אז תפילה אמורה להיות עבודה, התבוננות בגדולת ה' והתפעלות - שממנה נובעת התפילה - גם ההודאה, גם השבח וגם בקשת הצרכים שלנו - מתוך הכרה בכך שהוא ואין בילתו..
חו''ל תיקנו את הטקסטים של התפילה כדי להקל על ההתבוננות הזאת - אם רק נחשוב על המילים שאנחנו מוציאים מהפה.. (לדוג' - '' לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת.. וישכם ויאמר: ריבון כל העולמים.. מה נאמר לפניך.. ויותר האדם מן הבהמה - אין.. לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני כיסא כבודך.. וכל הגויים כאילו נגדך'' - אם רק נקלוט מה אנחנו אומרים כל בוקר בלי לשים לב בכלל..)



תורה -. חכמה האלוקית, והרצון האלוקי, ובעצם - הדרך שלנו כבני אדם ''לתפוס'' את השכל והרצון האלוקי במוח הגשמי שלנו (החכמה האלוקית נכנסת לתוך המוח הגשמי) - וזה מעבר ובנוסף לחיבור הרגיל של יהודי עם הקב''ה בקיום כן מצווה (מצווה - מלשון צוותא בחיבור).
מעבר לזה, תורה מלשון הוראה - באה ללמד אותנו מה תכליתנו בעולם וכיצד יש לבצעה

נראה לי שזהו על רגל אחת

זה 'דעלך סני לחברך לא תעביד'.

לפחות ככה הלל הזקן חשב...

אלה שני אפיזודות שונות,
מה אתה מערבב?

היא תפיסה שהתפתחה עם עולם הישיבות.

לדעתי, יתכן לקשר בין היחס ללימוד תורה כנגזרת של מהי תורה לשמה:
האם היא לשם התורה. (ר' חיים וולוז'ין)
או האם היא לשם ידיעת ההלכה. (החפץ חיים בשם עוד ספרים)

אבל נו שויין

אבל הגיוני שלא נסכים, אם כתבנו אחרת

ובתורה אני שומע מה הוא אומר לי,

מה הוא רוצה ממני.

 

מקור הדברים ברצי"ה,

שתורה - מלמעלה למטה,

ותפילה - מלמטה למעלה.

פשוט. קצר. קליט.

(ולא צריך את הציון שלי..)

הציטוט הוא מהרצי"ה, כך שמעתי מתלמידיו רבות.

הרב אבינר מביא את זה לדעתי בכמה מקומות בשיחות.

אבל שניה לפני ששלחתי הבנתי שתיארתי מנקודת מבט מאד סובייקטיבית ולא נכון להציג את זה ככה.
בגדול אני מסכים עם @לך דומיה תהילה שזה שכל ורגש (ויש מה לפרט).
(וממש הפריעו לי התשובות של @רחפת.. ו@ארץ השוקולד)

ניתן לומר שזה סובייקטיבי, אבל עדיין היה יפה לקרוא ובטח היינו לומדים מזה משהו

אם בא לך לפרט, אשמח ממש👍
הן אם זה כדי להסביר מדוע אתה מסכים בגדול עם @לך דומיה@לך דומיה תהילה והן אם זה כדי להסביר מדוע אינך מסכים איתי ועם @רחפת..

תפילה היא מסר ממך אליו
תורה היא מסר ממנו אליך

התורה היא הפניה של אלוקים עלינו. דרך לימוד התורה אנחנו מגלים איך אלוקים רוצה שהחיים שלנו יראו.

לאומת זאות התפילה היא הפניה שלנו לאלוקים. אנחנו אומרים לו איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו יראו.

השלימות היא מתי שהם אותו דבר.

להציע לו לכתוב דמיון ושוני...
אפשר להגיד שזו שאלה יפה ושאף פעם לא חשבתי על זה.

ואומר בשם בעלי התוספות שתורה שכרה בעולם הבא, אבל תפילה משפיעה על העולם הזה ולכן קוראים לזה חיי שעה לעומת חיי עולם.

יישר כח על הנקודה הזו

חיי עולם - כח התורה מקיימת את העולם - רגע בלי תורה העולם חוזר לתוכו ובוהו, וזה משפיע על כל העולמות
ואילו תפילה היא חיי שעה- שהיא משפיעה לאותו זמן אדם ומקום.

יתכן ומישהו פירש ככה, אני רק ציינתי מה הרב גורן הביא בשם בעלי התוספות

תפילה- פונים ועומדים לפני ה'

אם היית אומר לי את זה לפני 9 שנים בטח לא הייתי מבין כלום

ובתפילה אתה מדבר איתו.

אין לי כ"כ טיפים..

 

בהצלחה!!

ותהנה. סה''כ זה נחמד

אני בסיטואציה הכי הזויה ever!!!!

עוד פלאפל.

 

 

 

 

 

סתם.

קצת מוזר

חודש לפני גיוס וכבר שלושה פלאפלים

שכשהוא התגייס הוא כבר קרא את כל הספרים,

תכנן את כל התכניות,

היה מוכן כבר להתגייס בתור מח"ט,

אבל שכח שצריך להיות טירון בדרך... 

להבדיל..

לא לדחות משימות..
זה קשה, אבל משתלם..
כי בסוף נתקעים עם כמה משימות במקביל..
זה רלוונטי גם לסינים במועדי אש, וגם לעבודות ומטלות..


סיכומים סיכומים סיכומים..

תנו חיוך - כי לא בטוח שיהיה לכם כח עוד מעט😋
סתאאם..

קחו את זה בקלות, אבל בכובד ראש🤔

היה לנו כנס פתיחת שנה, ואחת נמרצות המעבדות אמרה ''תואר זה הישג יפה, אבל המקצועיות שלכם תלויה רק בכם ולא בדף התעודה שתקבלו.. על התואר לא ייכתבו הציונים שקיבלתי וכמה השקעתם - אבל בחיים - אתם תרגישו את זה על בשרכם''

מעודד משהו

טיפ: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.

לגבי שאלתך. לבוא מוכנ/ה להשקיע. זה בהחלט משהו חדש ולא משהו שאת/ה רגיל/ה אליו. זה עומס אחר, זה יחסים אחרים, זה רמה אחרת. ברגע שהסוויץ' הזה במוח יעשה יהיה קל יותר...
בהצלחה

התעוררתי סובלת.
אהההההה

2. להקציב זמנים לדברים. ועדיף לחלק כמה שיותר- פחות זמן למשימות קטנות יותר.

3. קלסרים ענקיים זה מסורבל ובקושי נכנס בתיק.

4. להקשיב בשיעורים זה כל כך השקעה משתלמת. מי שצריך להשלים בסוף סמסטר את כל הקורסים עלול לקרוס תחת העומס ולהוציא ציונים בינוניים.

בהצלחה!!

גם אני שנה א' בפתוחה...

וזה מסלול שאני עובר לטכניון אחרי 3 סמסטרים

בהצלחה!

ביינתיים...
בנוגע לטיפים, אז ככה..
קודם כל, אל ייאוש (כמה מעודד 😁)
ובנימה רצינית,
לא להסתכל על המכלול אלא לראות את השנה הנוכחית ולא את כל המסלול עד לסיום
את הקורס, השיעור, המטלה, המבחן הרלוונטיים לרגע זה...
בקיצור, להתמודד בכל פעם עם הרגע ולא עם כל "הלימודים"
שנה מוצלחת לכולנו

מתרגשת וצריכה לקום עוד 4 שעות

אני בייניש צעיר.. עוד לא יודע מה זה סטודנט..

קמתי אחרי 2 וחצי שעות, ועכשיו על אוטובוס לפחות שעתיים...להשלים שעות

בלימודים....
1. כשמתחילים ללמוד לי לפחות היה ממש קשה ובכלל חשבתי שלא באלי על זה...
ותכלס ממש לוקח מלא זמן להתרגל ולאהוב את מה שלומדים ובאמת לרכוש אותו. אז לא להיבהל מחוסר רצון פתאומי ללמוד

2. ללמוד איך ללמוד.
כל אחד מתאים לו שיטות אחרות. מה שאני לומדת בלימודים די שונה מכל דבר שלמדתי עד היום..
להסתכל על האפשרויות ולנסות שיטות שונות עד שמגיעים למטרה.

3. לא להזניח חברים ותחביבים.


בהצלחה

בס"ד

 

סתם! שיהיה הצלחה רבה לכולם!