מחפש רעיונות ל..
* ספר שאפשר ללמוד פעם בשבוע בשבת כל המשפחה ביחד במטרה לסיים תוך שנה שנתיים. (הלומד הכי צעיר בן 21 אבל יש גם בנות שהן לא מטייפ של הבנות הלמדניות.. )
* שיעור באמונה/ פודקאסט תורני.
תבורכו
שנה חדשה.. קביעות עיתים לתורה.צע
אנחנו כל שבתהרמוניה
קוראים מהספרון "5 דקות תורה ביום" ככה כמה עמודים דבר תורה בכל סעודה ובסוף השבת סיימנו שבוע
אם זה הסגנון שלכם והמטרה זה דבר תורה אז זה ממש נחמד.
אפשר ללמוד הלכות שבת.
יש גם מלא ספרים לפי פרשות השבוע... אבל תלוי מה הסגנון שאתה מחפש
שלוש הצעות שונות מהותיתארץ השוקולד
א. התנ"ך.
ב. פרקי אבות עם פירוש מסוים, אני למשל ממליץ על פירוש הרש"ר הירש.
ג. ואכלת ושבעת של הרב קנוהל או שמירת שבת כהלכתה של הרב נויבירט. (שמירת שבת כהלכתה הוא ספציפית לאשכנזים)
ממש ממליצה על פרקי אבותרקלתשוהנ
אפשר גם כל אחד עם מפרש אחר ואס חולקים את מה שלמדנו
תמיד תהיה נקודה שנתחבר אליה בפרקי אבות.
בתחום ספרי ההלכה אפשר להוסיף פניני הלכהארץ השוקולדאחרונה
או מקור חיים השלם.
ספר - בן איש חיאחו
שיעור - הרב מוצפי
איזה מוזרבנות רבות עלי
כתבתי הודעה עכשיו בשעה 17:01 וזה לא הקפיץ את השרשור למעלה.
פעם ראשונה שזה קורה לי. שרשור מעליו ההודעה האחרונה היתה ב15:13 ככה שזה לא יכול להיות שמישהו כתב תגובה מיד אחרי ..
ובכלל משהו נדפק.. מתריע לי שמישהו הגיבבנות רבות עלי
ובכלל מישהו אחר הגיב .. מוזר.
בעיקרון אצלי הכל השתגעפה לקצתאחרונה
לא רק הסדר של השרשורים
משנה ברכות ה, ה- לב מקובל או מטורףחסדי הים
הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה –
סִימָן רַע לוֹ;
וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא –
סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו,
מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא,
שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים,
וְאוֹמֵר: "זֶה חַי וְזֶה מֵת".
אָמְרוּ לוֹ: "מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ"?
אָמַר לָהֶם:
"אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי –
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל;
וְאִם לָאו –
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף".
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
כותב רש"י: "אם שגורה - אם סדורה תפלתי בפי במרוצה ואיני נכשל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני חפץ להאריך בתחנונים:".
כותב הרע"ב: "שהוא מטורף - שהחולה מטורף, כמו 'אך טרוף טורף' (בראשית מד כח). פירוש אחר, לשון טורפים לו תפילתו בפניו (ברכות ה ע"ב), כלומר, התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת".
קשה על הפירוש הראשון שזה הולך על החולה, מה המקבילה הראשונה? ש'החולה מקובל', זה דחוק.
השנות אליהו הקשה על הפירוש השני שזה הולך על התפילה, אם כך היה צריך להיות במשנה לשון נקבה 'שהיא מקובלת' ו'שהיא מטורפת', כי תפילה זה לשון נקבה.
המאירי מתרץ שהכוונה: 'ענין תפלתי'. אבל זה דחוק.
לכן נציע פירוש שלישי.
הבבלי מוכיח את ענין התקבלות התפילה כששגורה בפה מפסוק בישעיהו: "מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".
רש"י: "בורא ניב שפתים - כשהניב בריא באדם אז מובטח על השלום".
הירושלמי מקדים לזה מימרא אחת: "אמר רבי שמואל בר נחמני אם כוונת את לבך בתפילה תהא מבושר שנשמעה תפילתך ומה טעם (תהלים, י) תכין לבם תקשיב אזניך אמר ריב"ל אם עשו שפתותיו של אדם תנובה יהא מבושר שנשמע תפילתו מה טעם (ישעיה, נח) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".
זאת אומרת שכדי שהתפילה תהיה שגורה בפה של האדם צריך להקדים את כוונת הלב, וכהגדרת רש"י על המשנה: "ותחנתי נובעת מלבי אל פי".
בפסוק בתהלים שמובא בירושלמי מוכח ש-ה' שומע את לכוונת הלב. הדברים רבה (ליברמן ח, א) מביא את כל הפסוק בתהלים כהוכחה לזה: "וכל מי שמתפלל ומכוון את לבו לתפלה סימן טוב לו שתפלתו נתקבלה, שנאמר: (תהלים י, יז): "תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם תקשיב אזניך".
רבינו בחיי כותב בפרשת ניצבים: "כי הש"י מכין לב האדם ומישר תולדתו כשאדם מכין לבו כנגדו יתעלה, וכן כתוב: (תהלים י, יז) "תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם תקשיב אזנך".
כתוב בדברי הימים (א כח, ט): "ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' ". מפרש המלבי"ם: "ומ"ש כל לבבות דורש, הוא עונה על עבדהו בלבב שלם." זאת אומרת ש-ה' בעיקר מבקש את עבודת הלב, לא רק אותה, אבל הוא מתרכז בה כדברי הספרי על הפסוק בדברים (יא, יב): "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. רבי אומר: וכי אותה בלבד הוא דורש? והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר איוב לח 'להמטיר על ארץ לא איש, מדבר לא אדם בו'! ומה תלמוד לומר 'ארץ ה' אלהיך דורש אותה'? כביכול אין דורש אלא אותה, ובשכר דרישה שהוא דורשה - דורש כל הארצות עמה."
כמו שהדרישה של ארץ ישראל עומדת במרכז, ועל ידי זה ה' דורש את שאר הארצות, כך גם הלב עומד במרכז האדם, ועל ידי ש-ה' דורש את הלב, הוא דורש את שאר הגוף של האדם.
לכן ניתן להגיד פירוש שלישי במשנה, שמה שמקובל או מטורף זה הלב של האדם, אם התפילה שגורה בפה של האדם זה סימן שהכין את לבבו כמו שצריך ולבו מקובל ל-ה', ואם תפלתו לא שגורה בפיו כנראה לבו מבולבל ומטורף.
תהלות הים- פרק יטחסדי הים
א. יום רביעי נבראו המאורות, השמש והירח באור יקרות.
ב. יש סיכוי את העולם להאיר, להטיבו ולשמחו ממצבו הממאיר.
ג. חיצוניות שלטת על כל תבל, שטחיות וטמטום אותנו מבלבל.
ד. קשה לאנשים להעמיק, נוח להם קצר בטוויט.
ה. העולם מלא בהסחת דעת, מושכים את האדם אל מתחת.
ו. לב האדם מטורף בקרבו, לא מוצא נחת לפעמו.
ז. מדיטציה עושים לברוח, עדיין לא מוצאים מנוח.
ח. הפיתרון זה למצוא הארת אלוהות, בכל מקום כי לו המלכות.
ט. לבטוח ב-ה' בכל לבבנו, לדרוש אותו במאמצינו.
י. לחיות חיים עם משמעות של נתינה, להידמות לבורא שמלא חסד ואהבה.
יא. לדבר אמת בכל הנשמה, להתרחק משקר ודברי מרמה.
יב. אמת כואבת לפעמים, אבל יותר טוב מנפתולים.
יג. חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו.
יד. דברו אמת ושלום בשעריכם, תתרחקו מתרמית ועיוות בעריכם.
טו. תורת אמת תהיה תמיד בפיכם, תורת חסד על שפתותיכם.
יפה!נפש חיה.אחרונה
הבא שיגיד "נתראה שנה הבאה"......די שרוט
למה? זה מאד שנון 😁עשב לימון
כשהייתי בכיתה ב' המורה למשנה בלבל אותנו עם זהחושבת בקופסאאחרונה
הוא אמר שהוא לא ילמד אותנו עד שנה הבאה, ובתור ילדות בנות שמונה זה היה מאוד שנון ומרשים כסוף סוף הסביר (אחרי ראש השנה) למה הוא התכוון.
גם את זה שואלים היום בפורום(:דג כחול
אממ יש מישהי בעבודה שממש האירה לי פנים במקום בו התחלתי לעבוד.
רציתי לומר לה תודה על כך. וכצפוי(או לא) גם על דבר פעוט זה עלו לי כמה שאלות.
*ראוי להחמיא לבחורה מצד צניעות וקרבה בין המינים? האם זה תלוי בהפרשי גילאים,סטטוס ,השתייכות(דתיה חרדית חילונית)?
*אולי אני לא מחמיא או אומר תודה אלא מתחנף?
*אולי אמירת התודה סתם תגרום לה מבוכה או זה יראה לה מוגזם.?
היי 🐟מיפ
גם אנחנו בני אדם. אז כן אפשר לדבר איתנו
אני מדבר עם בנות. פשוט לא רוצה להתחנף או להביךדג כחול
או לעשות משהו מקרב מידי עם אישה שאינה אשתי שתחייה..
אז לא בטוח שתגובתך יישבה לי את ספקותי.
חידוש עצום. צריך לחשוב על זה.די שרוט
לא יפה להכליל.נעמי28
בימי ג׳ וה׳ אני לא.
מגניב, בימים האלה אני דווקא כןדי שרוט
לדעתיהרמוניה
* שאלה לבירור הלכתי
*אתה אומר תודה בשבילה או בשבילך?
*תודה כנה היא משמחת
לא זכיתי להבין אתדג כחול
אתה אומר תודה בשבילה או בשבילך
...הרמוניה
נראה לי כדי לדעת האם זה להתחנף או לא כשבאים לתת מחמאה אז השאלה למה אתה אומר למי אתה רוצה לעשות טוב פה מה המטרה שלך
לדעתי התשובה לכל השאלות היאריבוזום
ב"איך".
קיבלת ממנה טובה, אפשר וראוי בעיניי להודות.
אבל מכיוון שהתודה היא על יחס, שגרם לך להרגיש יותר בנוח - כלומר, מדובר בעניין די אישי, שנוגע לעולם הרגשי שלך - צריך לשים לב דווקא להתנסח לא באופן אישי. דיבור אישי-רגשי עשוי להוביל לתחושת קרבה כלשהיא, וזה לא משנה אם מדובר בדתייה \ חרדית \ חילונית, כי כמו שמיפ כתבה, כולנו בני אדם.
למשל: "תודה על קבלת הפנים. זה באמת עוזר לעובדים חדשים להשתלב, כשנותנים להם יחס נעים ומכבד, ועוזרים להם להתמצא". ("קבלת פנים", ולא "הארת פנים" - זה פחות אישי, "לעובדים חדשים" - במקום עזר לי, ניסוח רחוק יותר. "להשתלב" - תועלת מעשית במקום הרגש שנוצר שהוביל לתועלת, "יחס נעים ומכבד" - זה קורקטי. בניגוד ל"יחס ידידותי".) זו רק דוגמא כמובן, הכוונה שלי היא שלדעתי יש בהחלט מקום לשקול את הניסוחים שלנו כשמדובר בתקשורת בין המינים (שלא למטרות שידוכים).
בנוסף, אני חושבת שעדיף למצוא זמן שבו יש כבר שיחה ולא לגשת באופן יזום רק בשביל זה, כי אז זה אכן יכול להרגיש מביך \ מוגזם. אבל זה תלוי גם באופי שלה - תחשוב איך התרשמת.
בשאלה יש צדדים הלכתיים והשקפתייםאחו
אז נראה לי שהכי נכון לשאול רב שאתה סומך עליו בתיאור כל פרטי המקרה
התשובות שלי:
א. אפשר לומר תודה לבחורה ככל שזה בגבולות דרך ארץ מינימלית, למשל מישהי הביאה עוגה למשרד "תודה רבה איזה יופי"
ב. רק אתה יודע
ג. תלוי בבחורה, אם היא חרדית סופר מופנמת זה עלול להביך אותה, אם היא מישהי "פתוחה" outgoing extraverted אז מצדה זה סתם דיבור causal, ואם היא סבתא בת 65 זה גם קונטקסט קצת אחר
דעתי האישית:
לא טוב ליזום תקשורת אישית-רגשית
אפשר לומר תודה / להגיב היכן שנדרש כדי לא לצאת אנטי-סוציאלי מייבש
ליזום סיטואציות של תודה רגשית (במלעיל) סתם ככה, לא בריא, אם אין לזה מטרה ברורה סבירה
דוגמה טובה: בוס צריך להחמיא לעובדים שלו כדי שלא ירגישו בלתי-מוערכים אז הוא צריך גם להחמיא על עבודה של בחורות. אז הוא יזמין את הבחורה למשרד ויגיד לה שהיא עובדת יופי טופי וכל הכבוד לה וחילה לאורייתא.
דוגמה בעייתית: להגיד לאחת העובדות שאתה לא בקשר עבודה הדוק איתה שהיא נורא נחמדה ולבבית
לשמחתנו הדרכת חכמים היא ברורה ואומרת שצריך למעט כמה שיותר, מבלי לפגוע. היעדר תגובה לפעמים יכול לפגוע אבל לא כן היעדר יוזמה אקטיבית.
עירובין בבלי נ"ג ע"ב:
"רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד"
מסקנה, לא שצריך להתייחס לבנות כאל חייזריות פשוט למעט וזאת ההדרכה התורנית הנכונה
תודה! כמה דברים.דג כחול
דוגמה בעייתית: להגיד לאחת העובדות שאתה לא בקשר עבודה הדוק איתה שהיא נורא נחמדה ולבבית..
וואי פדיחה חחח זאת בדיוק הסיטואציה שקרתה.
בפועל היא ממש שמחה...
אז לגבי לגרום לה מבוכה זה לא גרם לה מבוכה.
מה שכן אני מבין שייתכן שיש כאן חריגה מכללי הצניעות.
אגב הגמרא שציטטת לא נפסקה בטושוע נכון?
זאת לא הלכה פורמליתאחואחרונה
אבל כן חלק מהרוח הפרשנית של ההלכה, כמו שיש הרבה מדרשים שהם לא הלכה טוש"ע אבל נותנים כיוון כללי
אם היא לא לקחה את זה קשה אז סבבה
רק אל תציע לה נישואים P:
מגיב לשארדג כחול
שורה תחתונה הודתי לה.
שורה תחתונה היא שמחה מאוד.
אציין שהיא ללא כיסוי ראש כך שלא חושב שהיא דתייה.
וגם היא מבוגרת ממני בכעשור.
אז הגיוני שמבחינתה(בלי קשר להלכה) זה פחות מקרב..
אבל כאמור לא דיברתי הלכתית.
הייתי כה רגועבנות רבות עלי
עכשיו הלב פצוע
הראש רק בך שקוע הוזה אותך מולייי
סליחה, זה חלק מההדרדרות .
שיר יפההרמוניה
אבל צק צק צק
חחח כן.. את צודקת בשני הדבריםבנות רבות עלי
שמעתי אותו אחרי עשור שלא שמעתי אותו.. בסטריאו (:
תענוג צרוף.
אה חחהרמוניה
לנוסטלגיה יש קסם בפני עצמה
נכון(:בנות רבות עליאחרונה
מי ער?הרמוניה
שתפו במשהו מהיום, מהשבוע
אני מה קרהבנות רבות עלי
יותר מדי דבריםהרמוניה
לא. היית צריכה להגיד "מז"א מה קרה"בנות רבות עלי
ואני "אה סליחה חשבתי קרה משהו"
אבל זה לא עבד..
סמאלה עליך
חחחחחהרמוניה
ערהראשיתך
היי הרמוניה.. משהו שקרה לי השבוע
או היום..
הקשבתי למדיטציות עם חבר
עשינו מדיטציית נשימה
ניסיתי להתאים את עצמי למדיטציה
זה היה קשה
והוא צחק עלי
והיה מצחיק
ואז הקשבנו לשיעור של ימימה של אלומה לב
היא אמרה שם
שצריך לתת מקום לכאב,
לא לדלג עליו
אז רציתי לומר לו משהו שהיה לי כואב ממש, שלא קשור אליו
ופתחתי במשהו שכאב לי איתו, שהיה הרבה הרבה פחות כואב מהקודם, אבל המעניין הוא שהרבה יותר הציק לי
והוא הקשיב
ופשוט ישב לידי מלא זמן אחכ
וחשבתי על זה
שמשהו שכאב לי פי מאה, היה לי פחות מציק ממה שהיה לי איתו בימים האחרונים
וחשבתי על משהו שקראתי באינטרנט, שאלי קרצניץ אמר על פרידות, שהכאב הוא הצטברות של כל אותם משקעים שפשוט באו לידי ביטוי באותה נקודה, שצריך לטפל בזה,
שאולי מה שככ הציק לי, היה קשור לזה שזה פשוט צף מהרבה דברים שחוויתי,
ובכלל לא קשור אליו
הייהרמוניה
וואו... איזה תובנה...
לגבי לתת מקום לכאב אני אימצתי את זה כשיטה... כאבים לרוב באים בגלים אז כל פעם שיש גל אני מקבלת אותו נותנת לו כאילו לשטוף אותי ממש ואז זה עובר. זה שוכך. באמת.
,,הרמוניה
אולי אני אשתף במשהו קטן מתוך המליון דברים
סוף סוף התקשרתי לרב אחרי מלא זמן שהצטברה לי רשימת שאלות, שאלתי חצי ממנה...זה גם משהו
שאלתי גם לגבי צניעות בדייטים מבחינת דיבור, הרגשתי שאני חייבת הדרכה בזה ועל הדרך שאלתי את השאלה האם מותר לומר לבחורה בדייט שהיא יפה (בעקבות שרשור שהיה בלנ"ו)
הוא אמר שזה כמובן משתנה לפי המגזר והנורמות שלו, אבל בגדול כל הפגישות בהתחלה צריכות להתנהל עם דיסטנס, להיות באופן כללי ולא אישי.
לגבי להגיד לבחורה שהיא יפה הוא אמר שנראה לו לא מתאים בצורה כזאת בפתיחות אבל כן בקשר מתקדם אפשר להגיד בעדינות שגם החיצוניות מוצאת חן. שזה יהיה בצורה מכבדת, ולא בתוך השיח. בשביל מטרה נגיד בקשר מתקדם כדי לחזק את הרגש אם חשוב לה לשמוע את זה, להראות שהוא יודע מה זה אשה (כאילו נראלי שהוא לא מתעלם מזה).
הרב אמר שהוא מודע שיש בנות שמביך אותן לשמוע את זה אחרי הכל אבל אמר לא לחתוך על זה אלא לחפש את הכוונות להסתכל על הבחור בתוך מכלול...
מאוד עזרה לי התשובה שלו למרות שיחסית מתומצת
אני עוד ערהמבולבלת מאדדדד
הייתי בסליחות בכותל. היה מיוחד.
ואנשים מהעבר חזרו לאחרונה. זה מוזר...
יפההרמוניה
אנינפש חיה.
חסד אל כל היום!
יש לי סיעתא דשמייא
וזה כיף להרגיש אותה.
ו אומןןן
הכי כיף בעולםהרמוניה
את נוסעת לאומן???
לאנפש חיה.
החצי שלי שם
שלוחו של אדם כמותו חחח
אומן זה לא לגברים בלבד בראש השנה?
הבנתי שלאחרונה יש שם גם קבוצות נשים
לא יודעת מה נכון
אני בע"ה נשארת בארץ ישראל
כמאמר הפתגם
אלול= אני לאומן ואת לאמא שלך
פששהרמוניה
יפה לכם
אני מאוד שמח שאת מרגישה טוב וככה תרגישי ממשחסדי הים
תמיד אבל שזה יגיע רק מהקדושה.
לא מעבודת הבמות. עובדים את ה' בארץ ישראל הדורש אותה מראשית השנה, והכל מכוון כלפי ירושלים וקודש הקדשים. לא יוצאים לטומאת ארץ העמים בכוונה כדי לעבוד את ה' בקבר. זה עיוות של התנ"ך וחז"ל.
זה כמו שעובדי עבודה זרה היו שמחים שמחה רוחנית בקיבוצים שלהם.
אומיין!נפש חיה.
תודה
גם לך בע"ה רק שמחות ונחת
איך הבריאות?חדשכאן
ברוך ה' נהדר! תודה רבהנפש חיה.
שרק נהיה כולנו בריאים ושמחים לעבודתו ית'
אמן!חדשכאן
ב"ה!
טוב לשמוע
זה חסד ממשנפש חיה.
הרבה זמן לא היה לי ככה
עכשיו אני באורות
אז זה מקרין על החיים הרגילים.
🙂חדשכאן
שהחסד ימשיך גם לשנה הבאה
אמן ואמן ואמןנפש חיה.אחרונה
ואמן = אומן
וכן למר
אך טוב וחסד
האם יש מכונת תספורת שמורידה כמו מכונת גילוחרועיפתחתקוה
האם מישהו מכיר מכונת תספורת שמורידה ממש קרוב כמו מכונת גילוח?
ואם לא ממש כמו מכונת גילוח אז מאד דומה?
ושלא תעשה פצעים וסימנים אדומים
פעם הספר שלי הראה למישהו מכונה כזובנות רבות עלי
הוא אמר שזה מוריד דומה מאוד לסכין גילוח ממש כמעט חלק לגמרי..
אבל השאלה לא מובנת לי כל כך, אתה כותב ממש כמו מכונת גילוח..
בכל מכונת תספורת שאתה לא משתמש במסרקים זה יכול להוריד קרוב מאוד. כמובן שזה שונה קצת במספרים בין מכונה למכונה..
אבל זה בגדול
זהו נראה לי כדאי לבדוק אצל ספרברגע קטן עזבתיך
יש להם מכונה הרבה פעמים שעושים איתה את המסגרת והיא ממש קרובה
בדיוק על זו דיברתי ..בנות רבות עלי
אבל לא צריך אותה.. יש מספרים ששואפים לאפס. @רועיפתחתקוה פשוט תברר על מכונות עם מספר ממש נמוך שואף לאפס.
אני חושב שאתה צריך 0.1 , תברר קודם לפי ההלכה מה מותר ומה לא.
מה שנקרא "Trimmer"מבקש אמונהאחרונה
זה לא להאמיןבנות רבות עלי
איך כל פעם בזמנים של מועדים וכאלה, קורה איתי משהו שקשור לאותו זמן.
חודש לפני ראש השנה, במקום שאני יתחזק וישתפר, הורדתי כמה דברים שלא חלמתי שהוריד מעצמי. לא. לא מדובר בכמה קילוגרמים.
כל החודש אלול הזה רק דפקים .. נראלי שלא היה לי אלול כזה אף פעם. ירדתי מהפסים בקיצור..
אז לא יודע אולי נרים ידיים ואז נוריד אותם .. נראה מה יהיה..
אוףארץ השוקולד
זה ממש מאתגר,
מציע לחפש אלו התקדמויות היו לך השנה ובמה תצליח להתקדם עוד בשנה הבאה במקום להתמקד במה לא קרה
אני אומר תתחזק באותיות אית"ן. עברית היא ראשית כלדי שרוט
השפות. היא שפה נצחית. ראש השנה הוא ראשית כל השנים. מכאן, זה אך טבעי להתחזק בשפס הקוידש.
יש תקדים לכך בישעיהו כט ידאחו
אני חושב שהשימוש בפועל מוטה לגוף 3 בא כדי להדגיש את הריחוק הסימבולי שנוצר או משהו כזה
ויותר מזה: תשרי הוא חודש האיתנים. ברוך שכיוונתחתולה ג'ינג'יתאחרונה
המטרה היא לא התוצאה אלא הדרךadvfb
מספיק שאתה מתקדם בעוד משהו קטן זה כבר ניצחון גדול.
משניות רייזמןרועישםטוב
מישהו למד / לומד עם משניות ארטסקרול רייזמן ויכול לתת חוות דעת?
לא מכיר רייזמן, אבל בדקתי קצתJewice
לא עדיף לך משניות זכר חנוך? יש שם הרבה יותר מפרשים (איזה 7 או 8 אאל״ט)
..רועישםטוב
רייזמן זה כמו שוטנשטיין על המשנה (כך הבנתי מרפרוף קל).
כן אז עדיף זכר חנוךJewice
תלוי מה אתה מחפשחדשכאן
להבין את המשנה, עדיף רייזמן
לראות כל מיני מפרשים, זכר חנוך
אם היה לי כסף הייתי קונה אותםחדשכאן
לא מכיר, אבל קהתי נפלאארץ השוקולד
במחיר שלהם תביא 3 סט קהתינפשי תערוג
וגם עם קהתי תבין היטב את המשנה
קהתי יותר פשוט וקצר,ברגע קטן עזבתיך
אלה ממש מעולות להעמקה- מרחיבות ובגדול יש בהן תשובות להכל
להעמקה בקלות
ארץ השוקולד
קהתי מפנה, אבל אז צריך לפתוח את המקורות אליהם הוא מפנה
זה לא אותו דברחדשכאן
נכון, חסדי הסביר יפה את ההבדלארץ השוקולד
חסדי נגע במשהו אחרחדשכאן
הוא פשוט הסביר טוב יותר את מה שהערתיארץ השוקולד
ואני אמרתי שזה לא אותו דברחדשכאן
בלי קשר לזה שזה דורש לפתוח ספרים
העומק אליו מפנה הקהתי רחב הרבה פחות
קהתי גם מעמיק. לא מכיר את משניות רייזמן. אבל לאחסדי הים
אהבתי את המשפט "ובגדול יש בהן תשובות להכל", כי זה בדיוק העיוות הנורא שאנשים קולטים מספרי הסיכום בדורנו, שאם קראת אותנו אתה כביכול יודע בערך הכל.
זו טעות איומה, במיוחד לתלמידי חכמים. תלמיד חכם צריך לדייק ולהעמיק ביסודיות בסברות הסוגיות ולבנות לעצמו השקפת כוללת מתוך מכלול התורה שלו, ואז לגשת להלכה בתורה דיליה, כמו שהמהר"ל מאריך בנתיב התורה.
ברגע שאתה קורא סיכומים, אתה קורא כל מיני פרטים שאומרים אחרונים, שלפעמים הם בנויים על יסודות רעועים בלי להעמיק ליסוד של הסוגיא.
זה נחמד לעיין בספרי סיכומים ולראות דעות נוספות שמחדשות ומאירות, וגם להיעזר בהם בבקיאות, אבל לא לבנות מזה את ההשקפה שלך על מכלול הסוגיא.
חד משמעית, פשוטברגע קטן עזבתיך
יש שם הרבה יותר הרחבה בפירוש.
כמו הסבר יותר מפורט על עניין מסויים או דעות נוספות שהרב קהתי לא יזכיר בשל הנטייה לתמצת
בעלי מסר חוות דעת חיובית מאדשוקולד לבן
הוא נהנה מאד מהלימוד שלהן
לא מתלהב מביאורים חדשים משום סוגאחו
99% אפשר להבין עם רע"ב + פירוש המשניות לרמב"ם + מחברת ועיפרון (ולפעמים סרגל)
אתה לומד גמרא בלי רש"י?נפשי תערוג
בקריאה ראשונה משתדל בליאחואחרונה
אם יש לי קושי אני הולך לראשונים כמו רש"י מאירי ר"ח
בסיבוב שני אני עובר על הפרשנים שאני רוצה ללמוד (רש"י תוס' כו') לפי העניין
לא הייתי אומר שאני גאון בגמרא וכל הידע שיש לי זה נטו מלשבור את הראש לבד, סיכומים, קשקושים, ראשונים ואחרונים. לא רואה איך הייתי לומד משהו אם הייתי נצמד לגמרות מבוארות
אני מודע לויכוח הנצחי ולטענות לכאן ולכאן
מי שמתקשה בלי אז בוודאי שילמד עם כמה שיותר פירושים
אבל:
- לימוד הגמרא בצורה של שוטנשטיין / שטיינזלץ (= האכלה בכפית) הוא פשוט לא אותו דבר. זה עניין אחד לתת קצת רקע או ביאור מילים מסובכות כמו רש"י רע"ב ועניין אחר כלל הביאורים האלה
- לימוד גמרא גולמי ובהמשך ראשונים מקנה צורת חשיבה אחרת וזאת אחת ממטרות הלימוד, לא רק להספיק חומר, במיוחד בסוגיות סבוכות ומפותלות
- אני אישית לא אוהב את סגנונות הביאור העכשוויים
כאמור ידועות כבר הטענות לכאן ולכאן ויש גם דברים שא"א להסביר רק לחוות
תקשיבו, שנת "תשפד" 🍢 נשמע קצת מפחידמבקש אמונה
תהיה שנת פחד דיכאוןחסדי הים
סתם.
תהיה שנת פריחה דוהרת
מבקש אמונה
שמע, אולי אם נעשה הרבה שיפודים על האש בשנה הזאת נבטל את רוע הגזרה 😜
אני בדיוק מתלבט איזה יומיים אם להכין פרגיות 🤔בנות רבות עלי
החלטתי, אדחה את זה לשנה המתאימה!
חחח מצויןמבקש אמונה
עלתה לי מחשבהחצילים
שכמו שיש עניין לחגוג ביום בריאת העולם וכמו שחוגגים ביום בריאת האדם צריך לחגוג את יום בריאת החיות במנגל מטורףףףף
חחח אחלה מחשבה!! 💪מבקש אמונה
נראה לי שהבהמות והאדם נבראו באותו יום...אז זה בכלל חגיגה 😁
(חוץ מהעופות שנבראו יום לפני - פרגיות במקרה שלנו חח)
צודק לגמריארץ השוקולד
וכן כתוב על ראש השנה "אכלו משמנים ושתו ממתקים"
חחחח חזקבנות רבות עלי
איזה קיצור יש לי על השנה הזובנות רבות עלי
אבל אני מתאפק מאווווווד לא לכתוב את זה 
תהא שנת ..... לא. לא אעשה את זה . אני אמנם החלטתי לאכול פרינגלס אבל זה. זה כבר יותר מידי.
אולי בכל זאת? לאלא.
אבל אני חייב! אתה לא חייב כלום שקט.בנות רבות עלי
אז אולי תכתוב למישהו בפרטי? לא עזוב.
תהא שנת. . . . . .. קללה כלשהי . דמט.בנות רבות עלי
סליחה מכולם לא התאפקתי
חח אתה לא אפוי לגמרי האאאמבקש אמונה
הדרדרות אחי מה נעשה..בנות רבות עלי
זה בא עם הרווקות ... אתה בטח זוכר..
חחח
היפיפיה הנרשיט? לא! היפיפיה הנר damn itדי שרוט
חחחחחחחחחחחחחחחחחחבנות רבות עלי
פפהההמבקש אמונה
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
חחחבנות רבות עלי
נראלי גם אני חשבתי על זה בצורה הזו
אתה אמור להיות צעיר מידי בשביל להכיר את זהדי שרוט
לא?
אני בן 36. גדלתי עליהם חחמבקש אמונה
אה לא, כיוונתי להוא שהבנות לכאורה רבות עליודי שרוט
👍 בטעות חשבתי שהגבת לימבקש אמונה
אתה יודע שאומרים עלי שאני דומה לסנופקין?די שרוט
פסס מעניין... דומה במה?מבקש אמונה
בסטלנותדי שרוט
חחחמבקש אמונהאחרונה
אני חייב להבין מאיפה הגיעה הסטיגמה הזאת על סנופקין.. הוא רק אהב להיות לבד
אבל הוא בכלל לא היה סטלן
מי קולחיןנטע321
פירות וירקות מושקים במי קולחין שאינן ראויים לשתייה ואז המים האלו נכנסים לירקות והפירות והופכים להיות חלק מהם. רוב הפירות והירקות הם מים. אז נניח מישהו אוכל כל יום 500 גרם פירות וירקות ונניח 70 אחוז מהם זה מים, אז כל יום אדם כזה שותה 350 מ"ל מי קולחין? זה בריא?? זה לא מוביל לבעיות?
לא יודע זה לא נראלי כפשוטובנות רבות עלי
וחוץ מיזה אולי אורגני יכול לעקוף את הבעיה
מי קולחין שמגיעים לצמחים אינם ראוים לשתיהנפשי תערוג
אך מסננים מהם את רוב הדברים המזיקים.
ככה שזה לא באמת נורא כמו שזה נשמע.
כמו שתגיד שהצמחים (גם בטבע) ניזונים מהקרקע.
האם אתה יכול לאכול אדמה?
נראה לי לא אותו דברמנחםמנחםמנחם
בדיוק
..נטע321
אבל זה לא כמו האדמה, הרי המים ממש בתוך הירקות.
למשל - מלפפון הוא 96% מים.
לא יודע מה איתך מלפפון מרגיש לי מאוד מוצקבנות רבות עלי
אין מצב שזה 96 אחוז מים. חחח
הסכין נשבר לפני שהוא חותך אותו מה יש לך
זה מה שמצאתי בגוגלנטע321
חיפשתי בגוגל ובתוצאה הראשונה היה כתוב 96 אחוז מים
פעם שמעתי מאיזה מחקר של מדען גוי שיש התאמהמיפ
של 90 ומשהו אחוז בין עגבניות לבני אדם
לא יודע אם 90% - אך הסתקרנתי ובדקתי.פ.א.
יש גנים משותפים לבני אדם ולעגבניות.
Describe some of the genes a human shares with a tomato plant. | Homework.Study.com
תרגום:
כאשר אנו מדברים על גנים, אנו מתייחסים לאלמנטים שקובעים מאפיין ספציפי בבעלי חיים ובצמחים. דוגמה לגן הקיים גם בבני אדם וגם בצמח עגבניות הוא הגן שקובע את הגובה. גם בני האדם וגם הצמחים עוברים תהליך גדילה, שמאפיין אותו הוא הגידול בגודלו. שנית, יש גן שקובע את המין. לבני אדם יש גנים שקובעים אם אדם הוא זכר או נקבה. מכיוון שגם עגבניות מתרבות מינית, גן דומה קובע את ייצור הגמטות בפרח צמח העגבנייה. ברמה הבסיסית יותר, גם בני האדם וגם צמחי העגבניות חולקים את הגנים האחראים לנשימה התאית, כאשר ADP מומר ל-APT, המשמש את התאים של בעלי חיים וצמחים כאחד לאנרגיה.
יש התאמה יותר גדולה מזו בין בני אדם לשימפנזיםדי שרוטאחרונה
וקופי בונובו. זה יותר מרתק.
זה מובילהפי
מה חשבת
בחיים שלי לא הרגשתי כמעט שמחה לאיד כי הקשרים שליחסדי הים
בד"כ עם יהודים וגם אם יש איזה שהוא משהו קצת קשה בינינו, אני ממשיך לאהוב אותו.
היום הרגשתי חזק פעם ראשונה, כי אני אוהד בפוטבול את הPackers וזורק הכדור-QuaterBack, שהוא השחקן המרכזי במשחק שקוראים לו Aaron Rodgers שהיה שחקן מרכזי אצלנו ל16 שנה עזב את הקבוצה לקבוצה אחרת בשביל כסף.💸אנחנו ניצחנו את המשחק הראשון שלנו העונה. Aaaron שיחק אתמול את המשחק הראשון שלו עם הקבוצה שעבר אליה ובמהלך הראשון הוא נפצע, כנראה לכל העונה.
הרגשתי שמחה חזקה לאיד, ולא ידעתי אם זה נכון או לא. ה' הזמין לי היום לפגוש באקראי אוהדי הPackers, שביקרו מחו"ל, וקצת פחדתי לשתף את הרגשות, אבל הם אמרו לי מיד קיבל את Karma.
הגמרא במגילה כותבת ששמחה לאיד מותרת אם זה גוי.
איפהשהו למעלהלאצעיר
יש מלאך מאוד מבולבל מכל זה.
אתה רומז שאסור לו לאהוד את הקבוצה החלומית הזו?בנות רבות עלי
אני לא מבין איך הגמרא נכנסה לכל זה.לאצעיר
אגיד לך למהבנות רבות עלי
כי החיים הם העיקר, והתורה משתקפת בחיים עצמם ולא באיזשהו מימד אחר.
הוא רואה את ההלכה בכל מקום , ואת ה' בכל מקום. גם בפוטבול.
לפעמיים נדמה לי שאנשים שכחו שהם בעצם חיים ולא כתובים בדף על איזה ספר.
עתידים תיאטראות שילמדו בהם תורהלאצעיר
זה לא אומר שצריך להכניס אותה לשם עכשיו.
נראה לי שאתה לוקח את זה לכיוון אחר שהוא לא הדיוןבנות רבות עלי
הוא סה"כ התרכז בעצם השאלה האם לשמוח לאידו של גוי. לא הפוטבול זה האישיו פה.
וגם אם נקח את זה לכיוון שלך, יש הבדל בין מקום שיתקדש לעתיד לבין לחבר את ההלכה לעולם החומרי. ההלכה מתבטאת בעולם החומר ,
אם לא שם אז איפה לדעתך זה אמור להתבטא? ביקום מקביל?
אין לי כח וזמן להגיב.לאצעיר
בקצרה - לא לכל מה שכתבת.
חחחבנות רבות עלי
כל פעם שראיתי וויכוחים שלך כאן בפורום
זה תמיד נגמר בהפסד שלך ותגובה לקונית שהצד השני פשוט טועה בלי להסביר למה.
אתה בדיחהלאצעיר
..אני:))))
לא יפה....
הוא אולי בדיחה אבל בלעדיו היה מת פהמיפאחרונה
ועכשיו כשיש לי 3 דקות פנויותלאצעיר
זרקתי לו הערה מחוייכת לא לערבב תורה עם הבלים של גויים.
משום מה החלטת להכנס באמצע.
לערבב ככה את הקודש בחול (וגרוע מזה) לא מקדש את החול אלא מחלל את הקודש. לא מדובר כאן בסברות של מדריך בבני עקיבא.
ותיקון טעות יסודי - בעניינים של קודש אני לא "מתווכח" (וממילא לא "מפסיד") בפורום, אני מסביר. מי שרוצה לשמוע מוזמן. מי שלא,לא.
אני בד"כ משתדל להתרחק מזה בכלל. לפעמים מעיר כשממש לא מסוגל לשתוק ולפעמים נגרר לתוך זה לצערי.
אני מפסיק כאשר כתבתי את כל התוכן הרלוונטי או כשאני רואה שחבל על הזמן שלי.
אם זה לא מובן - אין לי שום כוונה להכנס לדיון על זה.
(חבל שאי אפשר לערוך את החתימה, הייתי מוסיף את זה)
בקיצור עוד מלל שלא אומר כלוםבנות רבות עלי
שום התייחסות למה שכתבתי בתגובה לטענה המחוייכת שלך, אין פה שום עירבוב של קודש בחול.
לא צריך בכל פעם לקפוץ ולהיות קנאי לתורה היכן שלא צריך.
וכמובן שאחרי מה שכתבת למעלה אני כמובן לא מצפה לתגובה עניינית שלך מכאן ואילך.
ערב טוב
..אני:))))
יש הבדל בין עולם החומר לתרבות המערב
מה הקשראני:))))
זה נקרא לתרץ תירוצים..
חזק שלךמיפ
"אבל אצלכם כתיב: ועל במותימו תדרוך"מתנות באדם
חחחחח לא זוכר איזה דף אבל זוכר את המעשה שם, אולי דף י"ד או ט"ו אבל לא בטוח😁
ט"ז ע"אחסדי הים
בווום, חסדי מכה שנית.בנות רבות עלי
משנה ברכות ה, ג- טעמי מצוותחסדי הים
הָאוֹמֵר: "עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ",
וְ"עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ",
"מוֹדִים מוֹדִים" – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה –
יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו,
וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל?
מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מדודי רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
בבלי ברכות לג ע"ב הובאו שני טעמים לאיסור אמירת 'על קן ציפור יגיעו רחמיך': "על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות".
פירש רש"י: "מדותיו - מצותיו והוא לא לרחמים עשה אלא להטיל על ישראל חקי גזרותיו להודיע שהם עבדיו ושומרי מצותיו וגזרות חוקותיו אף בדברים שיש לשטן ולעכו"ם להשיב עליהם ולומר מה צורך במצוה זו."
מוסיף הריטב"א: "ועוד דטעמא דקן צפור לאו משום חמלה הוא דמאי שנא משחיטה שהותרה בהן ולאכול בשרן הילכך האומר כך טועה הוא:".
על דרך זו כותב הרמב"ם בפירוש המשנה: "עניין מה שאמרו על קן צפור יגיעו רחמיך, שיאמר: כמו שחמלת על קן הצפור ואמרת "לא תקח האם על הבנים" (דברים כב, ו), כן רחם עלינו. וכל מי שאמר כן בתפילתו, משתקים אותו, מפני שהוא תולה טעם זאת המצווה בחמלת הקדוש ברוך הוא על העוף. ואין הדבר כן, שאלו היה מדרך רחמנות, לא צווה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצווה מקובלת, אין לה טעם.".
ומוסיף הרמב"ם לפרש באותה משנה במגילה ד, ט: "ועל קן צפור יגיעו רחמיך - לפי שהטעם אינו צד רחמניות מהשם יתברך באומרו "לא תקח האם על הבנים"(דברים כב, ו), אבל היא גזרת הכתוב."
וכך הרמב"ם פוסק בהלכות תפלה ט, ז: "מי שאמר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא ליקח האם על הבנים או שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתקין אותו מפני שמצות אלו גזרת הכתוב הן ואינן רחמים שאילו היו מפני רחמים לא היה מתיר לנו שחיטה כל עיקר".
הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מח) לכאורה סותר את עצמו: "ולא תקשה עלי באמרם על קן צפור יגיעו רחמיך וגו', כי הוא לפי אחת משתי הדעות אשר זכרנום, ר"ל דעת מי שחושב שאין טעם לתורה אלא הרצון לבד, ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השני", זאת אומרת שיש טעם למצוות.
הקושיא חזקה כי בהלכות הוא פוסק כדעה שאין למצוות טעם, ובמורה נבוכים הוא אומר שהוא לא סובר כדעה הזאת, אלא למצוות יש טעם.
התוספות יום טוב מביא חילוק: "וטעמייהו דוקא בתפלה שכשאומר בתפלה מחליט הדבר ולהכי משתקין אותו מה שאין כן דרך דרש או פשט וכן בגמ' ההוא דנחית וכו' ואמר וכו' כלומר שהיה יורד לפני התיבה". זאת אומרת רק בתפילה אסור לתת טעם למצוות כי הוא מחליט הדבר, אבל בדרך לימוד מותר לתת טעמים למצוות.
הבעיה שזה לא נכנס לרמב"ם, כי בלשונו בפירוש המשנה והלכות משמע שבכלל אי אפשר לתת טעם לשילוח הקן, וקשה לדחוק בלשונו, ובנוסף אם הרמב"ם סבר כחילוק של התוספות יו"ט, במורה נבוכים הוא לא היה צריך להגיד שזה מחלוקת בחז"ל, אלא פשוט להגיד שבמשנה זה בתפילה.
דחוק מאוד להגיד שהרמב"ם חזר בו ב'מורה נבוכים' ופיתח שיטה חדשה שיש טעמים למצוות.
לכן נראה שיש הבדל בין הפילוסופיה לפרטיקה ההלכתית. בפילוסופיה הרמב"ם סובר שכעיקרון יש טעם למצוות, ולכן בזה הוא פוסק כדעה שיש טעם למצוות. אמנם בפרקטיקה ההלכתית אדם צריך לעשות את המצוות כגזירת מלך, כדעה שאין טעם למצוות.
הרמב"ם במורה נבוכים מאריך בחלק ג' למה הוא סובר פילוסופית כדעה שיש טעם למצוות. בסוף הלכות מעילה הוא מסביר למה בפרקטיקה ההלכתית הוא סובר שצריך לעשות אותם כגזירת מלך: "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה קל וחומר למצוה שחקק לנו הקדוש ברוך הוא שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול הרי נאמר בתורה ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע אמרו חכמים חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבין על החקים וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך ונאמר שם בענין כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא והקדימה תורה ציווי על החוקים שנאמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".
הרמב"ם כותב אותו רעיון כבר במצוות לא תעשה שס"ה:
"וכבר באר האל יתעלה בכתוב טעם שלש מצות אלו – רוצה לומר, לא ירבה לו נשים, ולא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב לא ירבה לו. ובעבור שנודע טעמם וסבתם הגיע בעבורם מהנטיה מהדת, מה שכבר התפרסם מספור שלמה המלך ע"ה עם גודל מדרגתו בידיעה ובחכמה והיותו ידיד יה. אמרו ז"ל שיש בזה רמז והערה לאנשים שהם ידעו טעמי המצות כלם יקרה להם הנטיה. אם זה השלם בחכמה וגדול במעלה כבר דמה וחשב שאין הפעולה זאת בהכרח סבה לעבירה ההיא, מה יהיה שכל ההמון עם חולשת דעתם הנה יחשבו בהם ויאמרו כלום היה אסור כך או צוה בכך, אלא מפני כך אני אהיה נזהר מהדבר שבעבורו צוה במצוה ההיא ולא אשים לב עליה, ואז יהיה נפסד יושר הדת. ולכן הסתיר האל יתעלה טעמם, ואין מהם גם אחד שאין לו טעם ועלה וסבה, אבל רוב הטעמים ההם היה מן הצורך להסתירם שלא ישיגם שכל ההמון ולא יבינום. והם כלם כמו שהעיד הנביא פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים."
זאת אומרת על אף שמבחינה פילוסופית מחשבתית יש טעמים במצוות, אבל בפרטיקה ההלכתית הוא צריך להיות עסוק בהם כגזירת מלך, כי אם לא, זה יכול להוביל אותו לחולשה בעשיית המצוות כשהוא לא מבין את טעמם.
הרמב"ם מסכם את דעתו במשפט אחד בסוף הלכות תמורה: "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כמו שביארנו בסוף מעילה, ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם".
בפרקטיקה גזירות, אבל מבחינה רעיונית פילוסופית יש בהם טעמים.
המאירי אומר (חיבור התשובה למאירי - שבר גאון מאמר ב פרק יב) שזה המשמעות של 'נעשה ונשמע': "ישראל אמרו כל אשר דבר יי נעשה מבלי שנדע בהם טעם או שנשאלהו, כבר ידענו בו היות כל מצוותיו וגזרותיו נמשכות אחר חכמה וכולם נכוחים למבין, אבל אחר שנקיים אותם קיום חזק לחקור בהם מחכמתנו נתבונן בעניינם עד שנדע הטעם למצוותיו אחר דעתינו שאין מצוותיו נמשכות אחר הרצון אבל אחר חכמה והשתדלות משלים הנפשות, וזה אצלי מאמר דוד ע"ה טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי, כלומר היה עוזר לי בהתבוננותי טעם דבריך, שלא תליתי הקיום בידיעת הטעם אבל שהאמנתי בהם בלא ידיעת הטעם, או נפרש מלת כי במקום אעפ"י, כלומר אע"פ שכבר האמנתי במצותיך בלא ידיעת הטעם ואיני זקוק במצוותיך לידיעת הטעם אעפ"כ היה עוזר לי בידיעת הטעם, להיות עשייתם לא דרך גזירת מלך בלבד אבל דרך גזרת מלך ודרך שכלי, וכאשר קרה למלת שמיעה בזה הדבור הנכבד, ר"ל נעשה ונשמע, כן קרה לסוף דבר הכל נשמע".
תהלות הים- פרק יזחסדי הים
א. מים עליונים מלאים בשפע, מים תחתונים עונים ברקע.
ב. כל כך יש לי להשפיע לעולם, איפה הנקבה שתישא מני רחם.
ג. מים דכורין יורדים בעוצמה, איפה מים דנוקבין שיענו חזרה.
ד. עיניי רואה בחורות חזקות למכביר, אבל לא יוכלו להכיל את אלוהי הגביר.
ה. מרוב אונים ואמיץ כח, אור חזק מאמץ את המח.
ו. מתי יאיר החוצה הפנס, יזהיר את כל העולם ממש.
ז. יזריח אור ותקוה בלב, ירפא את האנושות מכאב.
ח. יביא גאולת עולמים לעמו, יביא שלום בעולם כולו.
יפה מאודבנות רבות עלי
במיוחד פסוקים ג' וד'.
יש שם טעות הקלדה? לדעתי רצית לכתוב שם אלוהי הכביר?
תודה. לא. זה בכוונה יש רמז.חסדי הים
והמשכילים יבינו.. (:בנות רבות עלי
נשמע מעניין מאוד. התחלתי לקרוא אמשיך מחר.בנות רבות עלי
מענייןארץ השוקולדאחרונה
עצרתי באמצע כי ארוך, אשתדל מחר לסיים
לעשות דברים בכוחהפי
זה לא טוב צריך רצון
נכוןלאצעיר
סיוטהפי
אמת חחבנות רבות עלי
לפעמים זה טובחדשכאן
אף פעם זה לא טובהפי
ואתה יודע גםהפי
שיש דברים שצריך לעשות צריך למצוא בהם איכשהו רצון כי אחרת זה מתכון לאסון
לפי דעתי זה תלוי מה המוקד של האדם המעשים או הרגש.חסדי הים
ברור שאת יכולה לטעון שאם לא יהיה לאדם רצון, גם במעשים הוא לא יצליח.
אבל אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שהיהדות דוגלת בכמה שיותר מעשים ואקטיביות גם כשאין רצון ולא בדיוק לשמה, כי הרווחת את כל המעשים הטובים והמועילים שעשית כשלא היה רצון, וגם אדם לא צריך לנוח על זרי דפנה ולחכות לרצון, הרצון בא מתוך עבודה פנימית ואקטיביות של מעשים יחדיו.
אם הייתי מחכה לרצון, הייתי עושה אולי 10% ממה שאני עושה ביום. הרוב זה מתוך להכריח את עצמי לעשות. לפעמים בא רצון תוך כדי ולפעמים לא.
כןהפיאחרונה
במצב מתוקן זה בא מהרצון
בוקר טובהפי
מעניין מאוד. תודהבנות רבות עלי
כשמילים של שיר מתאימות בול לסיפור חיים שלך.די שרוט
השיר בכתב ברייל?ארץ השוקולד
מה לכל הרוחותבנות רבות עלי
בואנה אני חייב קצת ממה שאתה מעשן נשמה
אל תגיד לי שאתה לא מזדהה עם זה. אין לך עור ברווזדי שרוט
כשיש שיר שממש עושה לך את זה?
אהה אז זה העניין. חחחבנות רבות עליאחרונה
כן יש כאלה אבל זה מאוד נדיר
בוקר טוב עולםחתולה ג'ינג'ית
איזה כיף לקום לפני השמש.
יום נהדר
הדבר שאני הכי שונאת זה את התקופה הזאתחופשיה לנפשי
שאני צריכה לקום בה לפני השמש
כמו שאומריםמבולבלת מאדדדד
הדבר היחיד שיותר נפלא מלקום ולצפות בזריחה, הוא להמשיך לישון אז..
נסי לקום לפני אלהים פעםדי שרוט
הוא ישן?חופשיה לנפשי
חייב. איך אפשר לנהל את העולם בלי לישון קצת?די שרוט
אם הייתי אלהים הייתי יוצא לרגילה לפחות פעם בחודש.
ולשאלה החשובה באמת: האם לרמטכ"ל יש רגילה?חופשיה לנפשי
בשביל מה הוא צריך רגילה? לנוח מלאכול בורקסיםדי שרוט
בבור?
אלהים לעומת זאת זה עבודה שוחקת. אני בתור אלהים הייתי מרים ידיים. גם ככה בני אדם לא לומדים כלום ורק עסוקים בלהרוג אחד תשני.
זה היה רפרנס להחיים זה לא הכלחופשיה לנפשי
איזה פרק? אני לא זוכרדי שרוט
איפשהו בעונה 8חופשיה לנפשי
ההורים של גדי מחליטים להתנדב וכשהם אורזים את האוכל הם מגלים שהטונה פגת תוקף
איזה ישן זה. צודקתדי שרוט
דיאני:))))
זה כיף אם הולכים לישון מספיק מוקדםריבוזום
ולא כיף בכלל אם לא ישנים מספיק
הסיומת שלך מזמינה את הציטוט כנראה הכי מצוטט מההוביט
יום קסום!
מה שלום כולם?לאצעיר
כל אחד והציטוטים שלו.
אני יורד מן החוטיםפה לקצת
צדקת פה לקצת
ילד שאוהב את העולםהפי
והעולם אותו אוהב מכל הלב
בוקר טובהפי
ואי אמן
עורה ... אעירה שחרחש"ואחרונה
שאני מעיר את השחר... (שם שם)
מאזן הכוחות - קצת סדר (בעיקר לעצמי)אני הנני כאינני
אנחנו עומדים מול הרבה אתגרים בחיים. "מעולם לא נדרש מאיתנו יותר מהשתדלותנו" והתוצאות יהיו כחפצו. ויש לזה השלכות - מה נרגיש מחמת התוצאה. זה, על פי רוב, גם כן תלוי בו, במבנה הנפש שהוא יצק בנו מלידה, ובמקרים לא מעטים זה תלוי בנו - האם שינינו משהו מהמבנה הזה, לטובה או להיפך, וגם השינוי הזה נעשה ע"י ההתמודדות מול אתגרים אחרים, קודמים, שעמדנו מולם, וע"י עבודת מידות - למעלה או לקלקול.
על כל צד שיהיה - ההרגשות הן שלב יותר משמעותי, כי פה ההתמודדות יותר בידנו, כאן נדרשת ממנו, "באופן טבעי" מכח "סדר הבריאה" והחפץ האלקי בה, השתדלות גדולה יותר. עומדת בפנינו בחירה - האם לחוות את הרגשות האלו או לא? אם בחרנו להרגיש אותם, להיות כנים עם עצמנו, אנחנו צריכים להשיב לעצמנו איזון - כאן נכנס הבטחון, האמונה שהכל נעשה לטובתנו, בהשגחה והדרכה אלקית, ולכן אין לנו באמת סיבה לצאת מהכלים - לטוב או למוטב, לא להקצין בשמחה או אהבה וחמלה ולא להקצין בעצבות או כעס וקנאה.
ולפעמים גם זו לא בדיוק בחירה - שכן יש בנו (לא בכולם) רגש (עליון יותר, כללי יותר) שמעורר בנו את ה"רצון" לברוח, ולא להתמודד. כאן נכנסת, באופן הכי משמעותי, התפילה, כי כאן אנחנו כמעט חסרי אונים (ואולי גם המילה "כמעט" היא הכחשה ובריחה) והמאזן של ההשתדלות מתהפך.
אין דבר יותר מלחיץהפי
שילד נאבד
אני וחברים פעם מצאנו ילד במרחק של 200 מטר מההוריםבנות רבות עלי
יש להם מזל שהרגליים שלנו הוליכו אותנו למקום הנכון והם מצאו אותו.
האדישות שלהם הרגה אותי. "איפה היית?" זהו... אין המשך.
אם לא היינו רואים אותו הוא היה מוגדר נעדר והיו מתחילים חיפושים אחריו..
יש מצב גם שאני לא יודע להעריך את המרחק , יתכן שמדובר במרחק גדול בהרבה.
פעם ראיתי ילד בן 2 משוטט לבד באזור חרדי. לקחתיחסדי הים
אותו ואז אנשים אמרו לי שיש גמ"ח לילדים אבודים, ובגמ"ח מצאו את ההורים.
לא אתה פשוט מקרה אבוד..בנות רבות עלי
זה נכון גם אני שמעתי על זהרקלתשוהנ
חברה שלי פעם הסתובבה שעות לחפש הורים של ילד, בסוך שמה אותו במחיר כזה כי זה היה בשכונה חרדית
מה תג המחיר שהיא הציעה עליו?בנות רבות עלי
חברה שלי?רקלתשוהנ
בסוף קיבלה כעס על זה שפירסמה תמונה שלו🫠
מה שגרם לה להבין שלא יצא לה מזה שובר מתנה
חחח לא רעבנות רבות עליאחרונה
טוב שהיא לא כתבה על התמונה מבוקש
משנה ברכות ה, ב- שבת הבדלה או קריעהחסדי הים
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּ"תְּחִיַּת הַמֵּתִים",
וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּ"בִּרְכַּת הַשָּׁנִים",
וְהַבְדָּלָה בְּ"חוֹנֵן הַדַּעַת";
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּ"הוֹדָאָה".
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הבבלי אומר בדעת חכמים: "הבדלה בחונן הדעת מ"ט א"ר יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה". הירושלמי אומר בדעת חכמים: "אם אין דעה הבדלה מניין".
המאירי מסביר את המחלוקת לגבי מיקומו של 'אתה חוננתנו': "ר' עקיבא סבור שאין להבדלה שום שייכות עם ברכת הדעת שיהיו כוללים אותה עמה, ולרבנן הואיל והיא ברכת חכמה ר"ל שכחמתו של אדם היא שמביאתו להפריש להבחין ביניהם קבועה בברכת חכמה, ר' אליעזר אומר בהודאה במקום הודאת הנסים שאנו צריכים להודות על שנתן לנו את השבת".
נראה להגיד שלפי רבי עקיבא שכדי להפריש בין שבת לששת ימי המעשה, צריך לנתק אותם אחד מהשני, וזה כמו מלאכת קורע שביסודו הוא מקלקל אלא אם כן זה על מנת לתפור ולתקן (משנה שבת ז, ב). לכן ביום הבריאה השני לא נאמר 'כי טוב': "רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים." (בראשית רבה ד, ו). זאת אומרת שהבדלה אין בו חכמה, אלא ניתוק ופירוד. ברור שהבדלת שבת מששת ימי המעשה יש בו צורך מועיל עליון, אבל הדרך שבה שבת נפרדת מששת ימי המעשה זה על ידי ניתוק וקריעה.
מה יסוד המחלוקת בינו לבין חכמים?
חכמים סוברים ששבת היא בריאה בפני עצמה. יש כמה דרכים במדרש להסביר את זה. אחד מהם: "רבנן אמרי: משל למלך שעשו לו טבעת, מה היתה חסירה? חותם. כך מה היה העולם חסר? שבת." (בראשית רבה י, ט) זאת אומרת ששבת היא החותם הרוחני של ששת ימי המעשה. הטבעת, שזה סמל לששת ימי המעשה, עומדת כתכשיט יפה בפני עצמו. על הבריאה של ששת ימי המעשה נאמר 'טוב מאוד'. שבת היא בריאה בפני עצמה, שמוסיפה חותם רוחני לכל התכשיט של ששת ימי המעשה. מכיוון ששבת היא כמו חותם לתכשיט, אז ה' מבדיל ביניהם בחכמה ובתבונה, בין קודש לחול. ה' מבדיל ביניהם כדי ליצור חציצה בין קודש לחול, ואז חוזר ומחברם כחותם רוחני לתכשיט, לכן זה הבדלה על מנת לתקן ליצור תכשיט ויצירה אחדותית אחת.
רבי עקיבא רואה את שבת בצורה בסיסית כמחוברת לגמרי לששת ימי המעשה. הוא חולק על זה העיקרון ש-ה' שובת בשבת וכל הסיבה שיש קדושה בשבת כי "אף זו שרצה הקב"ה לכבדה" (כמבואר בבראשית רבה יא, ד). לכן לשיטתו כדי שיחול קדושה על השבת צריך לקרוע אותו מששת ימי המעשה, כדי שיחול בו קדושה ואין בזה חכמה ובינה בהבדלה, אלא פשוט פירוד.
תהלות הים- פרק טזחסדי היםאחרונה
א. ה' ברא עולם מלא מכבודו, עולם נפלא תפארת הודו.
ב. אור ושפע מלאים כל פינה, רוח טוב ונעים בקרבה.
ג. פתחו עיניכם בהרחבה להביט, תראו חסד אל עד אין תכלית.
ד. חיים הענקת לנו ברחמים, להרגיש את נועם אלוהים.
ה. להשכיל את סתרי מדותיך, לעמוד על עומק סודיך.
ו. מתוק תורתך ונופת צופים, גילוי רוממותך במסתרים.
ז. האל תן בנו כח להיות ראוי, להתקיים בעולמך במיצוי.
ח. תן בנו את כל הכוחות, לעבוד אותך בלי הרף בלילות.
ט. לשמוח ביום בחסד מלא עולם, להודות לפניך תמיד אל מרומם.