פורום בני עקיבא (עמוד 123)

בהצלחה לך!!

1. אם אתם הולכים לעשות את זה בפארק או בגן יפה,

את יכולה להתחפש לכלה שמצטלמת לפני החתונה....

עם זר פרחים ביד..ועם עוד מישהו או מישהי שיתחפש\תתחפש לצלם.

2. מתעמלת - עם אוזניות גדולות, משקפי שמש...

3. קוראת עיתון בספסל.

4. לבובה בחלון ראווה.

עשו את זה אצלינו כשהיה לנו חפש ת'מדריך בקניון..

והיו שתי מדריכות שעמדו בחלון של אחת החנויות ואף אחד לא זיהה אותן, אז זה יכול להיות מגניב...

5. אישה בהריון.

6. מנקה.

יש עוד פווול, השאלה היא איפה אתם עושים את זה..

אם את רוצה, אני גם באישי..

יומעולה

*הומלסית

*חרדייה

*פריקית

*לצבוע את עצמך לחום-אתיופית

הכל תלוי איפה אתם עושים את זה-אם עושים את זה בפארק שיש בו מים אפשר להתחפש גם לדייג או משו כזה...

בהצלחה

אז מתעמלת או כלה לא ממש שייך, אישה בהיריון תמיד יש מישי שעושה וזה נדוש ומשעמם, בל הרעיון של המנקה חמוד ממש..

תודה

מקסימום, תתאפרי יפה, תתלבשי ממש יפה וזה,

ותבקשי להיות עוזרת בחנות כלשהיא( עדיף כזאת שלא עונדים כרטיס כזה עם של המוכרת)

תגידי לשם מה זה ושאת צריכה שלא יזהו אותך ויפנו אליך רק בשם*****.

אם את עושה את זה טוב.ואת הולכת לחנות שאת מכירה זה אחלה.

בס"ד

הי'יתה פה את הפעולה על ה"רצח",הזה עם האבטיח..

זה ממש חמוד..ולעשות את זה יותר משימות וכזהחפש ת'מטמון שכזה..

וכמובן-בסוף אוכל.. (הדרך למוח עוברת בקיבה,לא?!)

ב"הצלחה!

-בל זה לא קשור...=) (עד במילא פגשת אותה השבוע...) אין לי כרגע רעיון..מצטערת...

שנה שעברה עשינו סוף-הדרך מטורף והחניכים ממש התלהבו ממנו וזוכרים אותו, אז עכשו אנחנו רוצים לעשות משהו אחר..

בת-ישראל-וציון- זה בסדר, היא כבר הרגה אותי בערך..  לא נורא, היא (וגם אני..) מתמודדת עם זה יפה..

הן לוקחות אותנו לטיול באיזור ואז הם השיגו לנו בריכה סגורה שתהיה רק שלנו לשעתיים ,

במחיר סביר לגמרי.

( שבט מעפילים)

אבל בכל מקרה-

כל פעולה יכולה להיות פעולת פתיחה.

אפשר לעשות קומזיץ. אפשר ללכת לאיזה מעין בסביבה.

זה גם די תלוי בשבט,אה,אמרת ל-כל הסניף.

אז אי אפשר בריכה וכאלה....

אופפ... אני לא מצליחה לחשוב על משהו.

תעדכני בסוף מה עשית...

בעיקרון הוא יוצא בשני פורמטים:

- עלון פרשת שבוע, קטן, לא יוצא כל שבוע- אלא כשמתחשק להם [סתם.. לא יודעת לפי מה.. יוצא מדי פעם]

- עלון גדול [גדול זה יחסי- יותר גדול מהזה של הפרשת שבוע, כלום לעומת הזרעים של פעם ] שיוצא לפני אירועים תנועעעתיים- שבת ארגון, מועצה וכו'

לא נראה לי שאפשר לקבל אותו במייל.

או  שקית עם פרפרים-גוזרים מבריסטול פרפרים בגודל בינוני ומכניסים אותם לתוך שקית סנדוויץ'.....(מכניסים לפחות 6 פרפרים לכול שקית) ורושמים על מדבקה - "הפרפרים בבטן כבר מתעופפים????

קשור ספציפית לזה אבל חמוווד =]]

בס"ד

אוף,אנל'א יודעת איך להסביר אתזה אבל בערך-

נכון יש ת'צ'ופר הזה עם ההר? זה דף מקופל לאורך,רואים ילד מצוי'יר בתחתית ההר והוא כאילו ממש קרוב לפסגה ורשום- חשבתם שניגמר?

ואז פותחים ת'קיפול ורואים את ההר עצמו כאילו את כל הגובה שלו,ורשום:טעיתם!!

אז אפשר לעשות כזה רק של מתקן בסופרלנד וזה י'הי'ה לרוחב..

מקווה שזה ברור למה אין לי אתזה בלהסביר

תהנו

בס"ד

פשוט לצייר את הילד עומד די בתחילת התור, נגיד שני, ואז כשפותחים רואים שיש עוד 10 לפניו. אבל צריך לחשוב איך להדגיש על איזה ילד מצויר את מדברת. אולי לעשות עליו חץ מלמעלה.

בהצלחה! תהני!

" תמיד בלונה פארק כשכולם עולים על המתקנים הגבוהים,

פתאום אני נזכר ששכחתי משהו בשירותים..."

וכתבו לנו "למה משרוקיות? כי אנחנו הכי טובים בלשגע את כולם!" (נכון ספציפית לסניף ולשבט שלנו...=) ואז יש הוראות שימוש על איך כשעומדים בתור ולכולם חם ומזיע אתה פשוט שורק באוזן של מי שמלפניך ואז הוא משתגע והולך וככה ממשיכם עד שייש תור ריק (תנסחו...)

שיחקנו מחניים ואז הורידו לנו מידי פעם חוקים (מותר ללכת עם הכדור,בלי חוק חנה [אופס, אתם לא יודעים מה זה...=],וכו') ואז אמרו לנו שאין גבולות פשוט צריך לפגוע עם הכדור בקבוצה השניה (אצלנו הסוף היה מבדר, ארבעה ילדים רצו עם הכדור מהמגרש בעליה עד לבית כנסת...) ואז התיישבנו ושאלו אותנו מה אפשר ללמוד וסיכמנו שכשאין גבולות זה לא טוב ולמרות שבחופש שכבר אין מסגרת צריך לקבוע לנו גבולות....

ולנו הביאו לוח חופש בסוף..

פעולה ממולצת (אנחנו בשבט הרוא"ה) לא כבדה מידי שגם מעקלים את המסר וגם אפשר להוציא מרץ במשחק...=)

בס"ד

אני לא יודעת לנסח את זה נורמאלי, אבל את\ה יכולה לחרטט מסביב כמה שבאלך ; )

 מה עושים אם יש רק חניכה אחת שלא מגיעה כי היא לבד בשבט וזה משעמם, וגם זה קצת מאיים 2 מדריכות על חניכה אחת..? מצד אחד היא הגרעין לפתיחת השבט וזו הדרך לפתוח אותו, אבל מצד שני כל חניך בא בנפרד אחרי כל הגיוסים וכו' (סניף פיצי) ואז הוא רואה שהוא לבד אז הוא עוזב כי לא בא לו להיות לבד, וככה לא יהיו חניכים אף פעם..

זהו.. לא עולה לי עוד שאלות בעיקרון, אבל מקווה שעזרתי בזה

שיהיה המון בהצלחה! וכל הכבוד!

הלכתי? חינוכי?

או לתת לו לדבר.. (וגם בכללי על התפילה.. מתי מותר לי לעצור להעיר לחניכים ומתי לא)

לוקחים דף+ עיפרון\מקלדת+ מחשבXDD  וכותבים ימים בתוך טבלה וכותבים מה עושים בכל יום =]]

זה מה שעשו לבנות אצלנו בישוב--

בס"ד

לעשות בכתב יד (כן,כזה עם סרגל ודף..) ולצלם,זה ניראה הרבה יותר מושקע,במיוחד אם מוסיפים קישוטים וציורים שקשורים לחופשב ברקע..!!

יכול להיות שבני עקיבא בודקים קודם איפה יש מקום ואז משבצים את מדריכי יובל..

אם את הולכת להיות בנוה חנה דברי איתי..

יש את הפעולה הזאת ב"דתי ברשת",קוראים לזה- חקירת הרצח של אבי..

בהצלחה!

הקדמה: מספרים לחניכים על מקרה רצח שהמשטרה לא הצליחה לפענח והם פנו לשבט שיעזרו בפיענוח. כח מקשקשים עוד ועוד.

מביאים להם דוח: "חקירת רצח" ועליהם למלאות לפי הרמזים שהמדריכים נותנים.

אפשר לעשות את הפעולה כ'חפש את המטמון'.

->שם הנרצח: משחקים איש תלוי.

->תאור מסויים: שולחים אותם לחפש מספר טלפון של ה'חברא קדישא' <שמים מספר פלאפון של איזה חבר ומבקשים ממנו לתת להם תיאור..>

התיאור->ירקרק, שמן, עגול, תינוק בערך בן שנה, בזמן הרצח היה מלא דם, גובה- 60 ס"מ, מכוער להפליא וכו'.

->הרוצח- כתב חידה שבסופו של דבר הם צריכים לחפש ולמצוא את...המדריך!

->תאור הרוצח- החניכים מוזמנים להפעיל את ראשם וכישרונות הכתיבה שלהם ולתאר איך המדריך נראה.

->כלי הרצח- חידה: אהוד בן גרא הרג בעזרתו את עגלון מלך מואב <חרבסכין חדה..>

->סיבת הרצח- מביאים להם רשימת מצרכים מהמכולת ועליהם להבין את הרמז <בגלל שהוא היה רעב..>

->מיקום הרצח- חידות בציורים על מקום הרצח

->זמן הרצח- מביאים להם רשימה של דברים ועליהם למצוא מה המכנה המשותף לכולם <5 חומשי תורה, האות ה', 10:2, "כבד את אביך ואת אמך- הדיברה החמישית, וכו'> ועליהם להגיע למסקנה כי זה היה בשעה 5.

לסיכום: בסופו של דבר עליהם להגיע לזירת הרצח והם מגלים את ה...אבטיח, אח"כ אפשר לחתוך את האבטיח ולאכול. מומלץ לחלק גם מיץ קר.

החופש נגמר בא' אלול, מה שמשאיר בערך שלושה שבועות לכל ההכנות והמחנות, שזה כלום. אני לא יודעת איזה שבט את מדריכה, אבל אם תסתכלי על הלוח תראי שפשוט אין מקום אחר לשים את זה.. [חוץ מההכנה של יובל].

וזה לא בשבוע שחל בו - ככה שיש כאלה שפחות מחמירים.

נכון, זה לא מה שאמור להיות, אבל אין ברירה כנראה.

עכשיו האתגר שלכם זה ליצור אווירה מתאימה.

מזה אין זמן?!מה זה שאין בררה?! מה ההכנה למחנה היא קודש?! והיא יותר חשובה מכמה ימים בודדים שקבעו לנו בשנה כדי שננסה קצת להתחבר לאבלות על ביה"ק? זה נראלי שקצת נשחקנו. כאילו מה יקרה אם לא נצא להכנה? נכון זה באסה והכל, אבל נראלי שיותר באסה שבית המקדש נחרב. ובא לא נעבוד על עצמנו ונודה בזה שבמחנה (וגם בהכנה אליו) אין ולא תהיה אוירה של תשעת הימים. די קשה ליצור אוירה כזאת גם כשנמצאים בבית אז עוד יותר במחנה... אני מקווה שלא פגעתי חלילה במישהו זו לא היתה הכוונה. סורי על החפירה...

הוא שכן שלי

בע"ה

ומה נדפק לבנ"ע שעושים סיירים על פסטיבל הכלייזמרים בצפת??!?!?!

שהנהלת בנ"ע מודעת לכל מה שאמרת ומסכימה איתך לגמרי,

אבל ההכנה חייבת להתקיים בשביל שהמחנה יתקיים [מבחינת בטיחות, אני חושבת]. כנראה שלפני תשעת הימים א"א לעשות אותה.

מה אתם מציעים לעשות? לבטל את המחנות? [לא שזה ריאלי עכשיו, אבל נניח בפעם הבאה שזה יקרה..]

אני אף פעם לא יצאתי להכנה, ולא אצא, אבל ממה ששמעתי מחברות שלי שהיו שם- ההכנה, זו הזדמנות

לדבר עם הבנים בלי שהחניכים יראו (לבנות שבשביל המצפון לא יעשו את זה ליד החניכים..),

לדעתי לא צריך הכנה! המדשית שלי הייתה בהכנות, ולא שמתי לב שזה עזר לנו להיות יותר בטוחות

וזה... כאילו כולם זורמים עם כולם במסלולים, וזה לא שונה כ"כ מהמסעות שבהם אין הכנות...

אולי צריך שהקומונריות יצאו להכנות... אבל לדעתי המחנות מהווים בעיה הן בקטע  של 9 הימים והן

בקטע של בנים- בנות...

אני ממש מסכימה איתך בקטע של הבנים- בנות בהכנה למחנה ולא הכנסתי את זה כי לא הייתי בטוחה שזה קשור. אבל אם כבר הזכרת את זה יש לי ניסיון לא מוצלח עם הקטע הזה של ההכנה למחנה... וגם המדשית שלי הייתה בהכנה למחנה(אחרי שהיא אמרה לי לא לצאת כדי שאני לא יחפור להם יותר מידי על הנפרד...) ולא ראיתי שזו היתה כזאת הצלה..   

ברור שבנ"ע חושבים על כל זה, השאלה היא אם הם חושבים על זה בצורה הנכונה...

נחזור שוב ללונה פארק שביום שישי. כן, תסתכלו בלוח, ואין אפשרות לעשות את זה ביום אחר.

זה מה שאומרים, נכון?

אז אולי בעצם נשאל- למה?

מה הבעיה לעשות על הקיטנה? קצת קשה? הרבה יותר קשה לעשות ביום שישי, מה שדופק את כל הסניפים הרחוקים.

גם כאן במחנות- מה יקרה אם יעשו על הלימודים? זה לא שבנ"ע אף פעם לא עושים על הלימודים כלום...

או שיעשו על הקיטנות..

שלא היה זמן למחנות, בנ"ע עשו כמה מחנות ביחד באותו מקום.

אנחנו בתור נצנים (או מעלות, אני לא בטוח), ישנו בעין זיתים, ובינתיים מעפילים (שהיו שם לפנינו ואחרינו) הלכו לגיחה.

ובלילה אח"כ גם אנחנו יצאנו לגיחה, למרות שהיה לנו רק 2 לילות...

אז היה בלגן, וקצת מבאס, אבל אפשר להסתדר!

אני לא אומרת אם זה נכון מתי שהיא מתקיימת.. אבל מכאן ועד להגיד שההכנה לא חשובה והיא רק למטרת מפגש בנים- בנות הדרך ארוכה.. 

בתור מדריכה לשעבר וקומונרית לעתיד, אני ממש רואה חשיבות בהכנה למחנה..

ככה אתה יכול להגיד לחניכים מה בדיוק הולך להיות, לעודד אותם, לא להיות מופתעים כשמודיעים לך על פעילות כלשהי, להכיר את המסלול.. 

זה חשוב!

אבל ממש אין צורך שכ-ל המדריכים יצטרפו, ומי שחושב שכן-

לדעתי קצת עובד על עצמו.

לא יקרה כלום אם רק הקומונרית תצא. להיפך, כך נוכל למנוע מעצמנו

קטעים מיותרים של בנים-בנות...

למה שקומונרית תצא להכנה של 5 מחנות?! 

וגם, היא במילא לא יוצאת לכל המחנות.. אז מה זה עוזר שהיא יוצאת להכנה שלהם? 

מה שאמרת לא הגיוני בעליל.

אבל עדיין- ההכנות לדעתי סתם מיותרות..

איך במסעות אנחנו מסתדרים מצויין בלעדיהן?

ואצלינו שולחים מדריך אחד (חובה!) להכנה ואם ממש רוצים אז 2..

באמת באמ תמוזר שההכנה יוצאת בתשעת הימים, אבל כמו שרואים עדיף שזה יהיה הכנה ולא מחנה..

במסעות זה טירוף אחד גדול ומתמשך, בדיוק בגלל שאין לך מושג לאן הולכים, מתי, עוד כמה זמן המסלול, עד כמה הוא קשה, ומי החובש!

כשאתה מגיע למחנה ויודע איפה אתה נמצא ומי נגד מי, ולא עסוק כל הזמן בחיפושים, השערות וסתם לחץ נפשי בגלל הבלאגן - יש לך יותר מקום ופנאי להכניס תוכן משמעותי למחנה.

להיות עם החניכים עם כל הלב, ולא להתרכז במסלול הלא-מוכר.

ההכנה היא גם זמן בשבילך - להתמלא בעצמך ולהבין את מלוא תפקידך לפני המחנה.

בבנ"ע טוענים שרואים הבדל עצום בין המדריכים שהיו בהכנה לבין אלה שלא,

ושאפילו מעדיפים לעזור לאלה שהם כבר מכירים...

אחרי הכל - ההכנה היא פשוט חובה של משרד החינוך.

שהם ללא הכנות. כנ"ל כל חברותיי..

אני לא מבינה מאיפה הבאת את זה שאם אני לא יוצאת להכנה- אני נחשבת פחות טובה, ולא אכפת לי שבנ"ע אומרים- הם לא מכירים אותי...

הם מכירים את הכאב ראש שיש להם כשאף אחד לא יודע מה לעשות, ובא אליהם בתלונות.

לא יודע מה לעשות? למה לא באת? הסברנו בהכנה...

ואם את אישית טוענת ש"לי זה לא קורה" ואת אף פעם לא שואלת ולא מתלוננת. אני מצטער שבנ"ע לא באו לכל מדריך ושאלו אותו אישית האם הוא מהמעט שלא שואלים, או מהרוב שמשגעים את בנ"ע..

אם אין הכנה, אנו לא יודעים מה צריך לעשות (מאיפה נדע לאן ממשיך המסלול מפה..., איפה מחלקים אוכל, מי הסניפים שאיתנו, איזה פעילויות לעשות, איפה הכי נוח לעצור למשחק באמצע המסלול..)

ברור שחייבים את זה ובאמת רואים עלמדריך אם הוא היה הכנה או לא...

ד"א לפי דעתי... ההכנה הרבה יותר כיפית מאשר המחנה עצמו...

פשוט להיות חניך לכמה ימים ולהתלונן, להתבכיין, לעשות ת'מוות למדריכים, להתייבש....

ולהיות קצת ראש קטן...

לדעתי...

שאמרתי שאם את לא יוצאת להכנה את לא טובה...

את טובה, ומקסימה ונחמדה -

אבל ההכנה תעזור לך להפוך את המחנה למשמעותי יותר מסתם טיול מבולגן.

את האמת שגם אותי זה די הפתיע ,

אבל רק אצלנו שבט שהמדריכים לא יצאו להכנה ,

השבט עצמו לא יכול לצאת ?

אין את העניין שעל כל כמה חניכים צריך מדריך ? (15 בערך ?)

התיר את זה בגלל שזה פיקוח נפש.. יכול להיות שלמדריכים זה לא עושה הרבה אבל בטוח הצוות הטכני, תצוות יער, רכזים מגלים בהכנה הרבה בעיות בטיחות שמסכנות ת'חניכים במחנה עצמו. ובהכנה הם מגלים אותם ופותרים. וככה הניכים חוזרים שלמים הביתה...

דברים כמו- *בצד הדרך יש בור שצריך להזהיר את החניכים

*אסור ללכת בפנייה הזו כי משם מגיעים לעוספיא 

*קר פה מאוד בלילה, צריך להגיד לחניכים לבא עם סוודר

*האוכל זוועה, צריך לארגן אוכל מהסניף

*השיפוע של ההר הזה תופסת את הגב ואי אפשר להמשיך את המסלול אחרי שישנים עליו, צריך לדבר עם הצוות של היער שימצאו פתרון.

הדברים האלה^^ מאוד נפוצים, וחייבים להיערך אליהם, 

אם מדריך יודע, שהשבט שלו לא יכול בלי שינה בלילה של 12 שעות, הוא יכול להחליט שהוא לא ילך לארוחת בוקר כי הפעילות של הלילה יותר חשובה לו.

וכפי שהבנתם, אני חסידה של ההכנה למחנה, ואני לא חושבת שיש צורך לבטלו...

רעיון, או גם שיעור ממש?

על אחד מכתביו של הרב'ה מפיאסצה.

(או חובת התלמידים, או אש קודש).

תמיד אפשר לעשות שיעור םע מהר"ל,

שיעור בנתיבות שלום,

רפ"ב בליקוטי מוהר"ן,

מה את מחפשת בדיוק?

בסיעתא דשמייא!!

לפי הסקר, חלק מכם רצו להוסיף לד"ת גם סיפור.
אז בע"ה מדי פעם אשתדל לחפש איזה ספורון נחמד שקשור לנושא של הד"ת ולפרסם 
 

יש פה סיפור אמיתי שארע בבית-ספר באירלנד.
שווה ממש לקרוא וליישם:
 

באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.

באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.

בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם,
שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם.

התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל 
תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין,היו כבדות מאוד

כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית-הספר, לחוגים למגרשי  משחקים, לחברים
ואפילו אל מיטתם בלילה.

הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום במהלך שבוע, הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים...

באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ו"מטיילים" להם בעולם...
הפכה תכולת השקית במהלך השבוע - לעיסה דביקה וריחנית.

מטאפורה זו, מתארת בצורה הטובה ביותר את המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים.

לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,
אז זכרו עכשיו זה ברור כי זו "מתנה"... שאנו מעניקים לעצמנו...

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!