א. לוקחים גמבה, חותכים מלמעלה רק את הירוק (ככה שכשאת סוגרת לא ייראו ממש שזה חתוך..) ושמים בתוכו מים, מחזיקים גבוה ועושים תחרות לאכול גמבה בלי ידיים כשמרימים ת'ראש כדי לנגוס בה (מקווה שהבנת..) ואז המים נשפכים על הבת (זה לא נורא, זה לא כזה הרבה מים...)

ב. משחק להאכיל אחת ת'שניה מעדן העיניים עצומות, כשבמעדן ערבבת פילפל חריף...

ג. נותנים למישי לספר סיפור בעיניים קשורות לכולם כאילו שהיא הגיבורה, וכשהיא מתחילה ת'סיפור כל הבנות יוצאות מהסניף והיא מדברת לעצמה...

בסוף אפשר להביא להבן איזה אוכל ולכתוב, אכלתן אותה...

בהצלחה!

אבל במקום קטשופ שמתי מיונז אבל רק כפית מיונז בכל קרמבו אז הם לא הרגישו (או שלא הראו שהם הרגישו...) - איזה באסה....  אני מסתכל עליהם בציפייה והם מייבשים אותי...

ולא שהחניכים ידפקו, כי לפעמים הם לוקחים את זה קשה!

ששמים להם בתוך ספר קמח קושרים להם תעינים אומרים להם שזה סידור והם צריכים לעשות כאילו הם מתפללים בכוונה ומדביקים תסידור לפנים ואז הקמח נמרח עליהם.

או שעושים להם מסלןל ושמים גיגית מים(בעיינים עצומות)

עושים להם תמשחק סוכריה בתוך קמח בלי סוכריה

קחו חניכים שלא נפגעים

נותנים לאיזה 3 בנות מסטיקים, נותנים ללעוס טיפה עד שזה מתרכך ואז הן עוצמות עינים ואומרים להן למתוך את המסטיק הכי הרבה שהן יכולות (מהפה החוצה) וכשהן מותחות את המסיק שמים להן בלי שהן שמות לב אבקת שום או משהו בסגנון ואז אומרים : "*** מתחה את המסטיק הכי ארוך ואתן יכולות לחזור ללעוס את המסטיק סתם לכיף" ואז הן לועסות ויש לזה טעם של שום..

ואני מכירה גם משו נדוש- מכניסים מישי עם עניים עמ=צומות ואומרים לה שכולם צועקות ביחד 3 פעמים: "אני גורילה!"

באמת כולם צועקות ביחד "אני גורילה!", פעם ראשונה ופעם שניה, ובפעם השלישית כולם שותקות ויוצא שהיא צועקת את זה לבד..

לא כ"כ הצלחתי להסביר אבל אם הבנת, מעוללה..

זה יוצא חמוד.. ולא משנה אם כבר לא צריך את זה.. כתבתי סתם לכיפפ!!

שבוע עבודה (: אם צריך מקום אז באישי..

לסוע לכנרת ליומיים ככה.

שבת בסניף אחר.

תפוס ת'פוזה-משימות כאלה עם מצלמות ולהצטלם ברחוב וכזה..יוצא מצחיק

לעשות שוק חופש בסניף.

ערב כיפי.

ים, פקניק או סתם מסיבת פיג'מות אצל מישהי..

ויש עוד הרבה ממש..

חופש מקסים שיהיה =]

בס"ד

- אפשר לעשות אותו שבועי,

- כמו יומן: עם ממש מקום לכתוב כל יום,

- לוח לימוד לחופש שיכול לשמש גם לוחופש..

מיצג 'חום ליונתן'  - מחוז דרום במייצג הזדהות לאחינו יונתן פולארד...

העבודה והפעילויות בשטח יהיו בין 4 ל6 שעות ביום .    בין 2 ל4 שעות של שיחות ביום.. ועוד ווד...

כולל שבת...שינה כנראה בסניף מרכז ירושלים..

הרשמה פרטים נוספים ולו"ז מדוייק אצל הקומונריות...

פעולה על ניצול זמן .

בסוף אפשר לעשות להם קומזיץ או סרט. בכל זאת

חופש או לא חופש?

אבל ברור שעושים לוח תיכנון חופש!!!!

אני רוצה יותר משהו עם משחקים וזה..

את הדברים הרציינים אני עושה בשבת=]

תודה לכן=]

עוד הצעות..?

אני לא יצאתי לסמינריון של דביר כי נכנסתי להדרכה בסופשנה

אז יצאתי לסמינריון של הגבורה ונהנתי מאוד!

ב"ה!

תהני וב"הצלחה (גם בבחירה)

לסופרלנד את יוצאת?

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?levelId=59205

לא בדיוק נכון, אבל יש צד להסתכל על המאמר הנ"ל כ"חץ שסביבו מטרה". גם כן.

ניתן לומר שהמסר המרכזי נסמך גם על היכרות קודמת ולא רק על החוברת, אבל לא חץ וסביבו מטרה.

חיפשתי תגובה שמישהו יוציא לחוברת הזאת- כדי לבחון את שני הצדדים.

בע"ה כשהחוברת של הרב שרלו תהיה לידי- אני אקרא.

מספיק שתתני איזה משהו יפה.... אני לא יודע בדיוק על מי את מדברת, אבל בעיקרון אפשר להכין תמונה גדולה של כל הקבוצה הנ"ל ביחד, ולהביא להם.. משהו שהם יוכלו תמיד להיזכר..

מבינה?

בס"ד

פק"ל קפה.

מצעים עם תמונה.

ספר יפה לחיים..

20110617142501.doc

בסוף לקחתי את הקטע מהפעולה וצירפתי לזה משחקים משלי!!!

שבת שלום!

זה פעולה על ניצול הזמן בחופש...

כן פונים לבית ספר.

הרבה פעמים הורים לא יכולים לעזור בגלל המעורבות הרגשית הגדולה שלהם -

"הילד שלי??? אין סיכוי..."

ובד"כ גם כך אין להם את הכלים לעזור, ולפעמים לא נעים לבקש עזרה (או שלא מאמינים שמשהו יכול להשתבש אצל הבן יקיר להם...).

חובה לפנות לגורם מקצועי אם חניך מגיע למצב בו הוא זקוק לאדם בוגר עם יכולות קצת יותר מאשר שיש למדריך שלו.

החניך מספר לך, כמדריכה, בגלל שהוא חש קשר קרוב אליך. והוא מספר לך, כי הוא משתוקק שמישהו יעזור לו לצאת מהבור שאליו הוא נקלע. הרבה פעמים הוא בעצם מבקש ממך - תפני בשבילי לגורם מקצועי!

אולי בהתחלה החניך יכעס וידקור - לא בטוח שזה מה שהוא באמת מרגיש בפנים.

אבל בסוף, מעטים אלה שעדיין ישארו כעוסים. רוב האנשים יודו.

בכל מקרה, מה שצריך לעמוד מול עינייך זה טובת החניך. וטובתו - שמישהו מקצועי יעזור לו.

גם אם את תסבלי מזה קצת.

באופן כללי, כדאי לומר לחניכים שאת שומרת על אמונם, אבל יש מקרים שאת תהיי חייבת לדווח עליהם.

לא יודעת מה המקרה הספציפי, ויכול להיות שאני בכלל לא בכיוון... אז מצטערת.

לא מסכימה..

צריך שיקול דעת זהיר מאוד לדעת מתי זה הדבר הנכון לעשות ומתי לא, ועדיף אפילו להתייעץ לפני זה עם אנשים אחרים.

אבל מה שדורש טיפול מקצועי - אל תקחי על עצמך את האחריות אליו.

גם אם יתנו לך עיצות נהדרות בעילום שם, את לא פסיכולוגית/אשת חינוך מדופלמת או בעלת סמכות להעביר את החניכה תהליך.

יכול להיות שהגורם המקצועי ינחה אותך שכרגע המצב לא דורש התערבות שלו.

אבל אל תעשו דברים על דעת עצמכם.

(זאת יכולה להיות גם עבירה על החוק)

זה שתספרי יכול לפגוע בחניך...

אני פעם עשיתי משהו כזה אבל רק אחרי התלבטות מאוד ארוכה והמון קשיי שינה,

התייעצתי עם מישו אחר (שלא קשור) והוא ממש עזר לי...

ובסופו של דבר זה היה ממש טוב! 

היא כעסה עליי רק קצת

ואחרי זמן קצר (השוק הראשוני) היא ממש שמחה והבינה...

אם את צריכה עזרה, אז בכיף...

נעים להכיר- מדריכת שבט ניצנים

אני בתקופת המתכונות בגרויות וממש בקושי אני עושה פעולה פעם בחודש 

הייתי בטוחה שחניכות שלי לא מרוצות (בלשון המעטה) ואז הלכתי עם חניכה אחת, ואז היא עושה לי כזה- וואי!איזה כיף שאתן עושות פעולה! אנו יודעות שזה קשה לכן- אז תודה רבה!!!

רציתי לזלול אותה!

יש לי חניכה קצת אממ... איך אומרים- נהנית להתלונן, ואז בל"ג בעומר באמצע היא אומר- זה הל"ג בעומר הכי דפוק שהיה לי בחיים! (כמובן שאמרתי לה שתנסה להנות והכל תלוי בנקודת מבטה וזה....אבל... ספגתי לחוצלת תנועה) ואז בסוף הערב- אחרי שהמנגל נכבה ועשינו נקניקיות על האש כמו מרשמלו ועוד דברים מטומטמים היא אומרת לי- וואי זה פשוט אחד הל"ג בעומר שהכי נהנתי בו-!!! וזו חניכה שאני והמדשית שלי עובדות עליה המון שתנסה לשנות גישה- ווואו! ל"ג בעומר מיצה את תפקידו אחרי המשפט הזה!

לא עולים לי עוד סיפורים זלילים אם יהיו עוד- אשתדל לכתוב

הן בשבט ניצנים.... והכי קרועות בסניף!!

בשבת האחרונה אחת החניכות שואלת במשך שירת ההימנון : " מי כתב א ההימנון של בנ"ע??"

וחניכה אחרת בשיא הטבעיות עונהלה -הרב בני נכטיילר...

הייתי על הריצפה!!

אחר כך הסברתי להן שהרב נריה זצ"ל הוא שכתב את מילות ההימנון...

יש לי חניכה יצורה ממש- יבחודש אירגון אחד עשיתי איתה הסכם 'שביתת נשק' (לא מקשקשים על קירות שהם לא שלך, לא להפריע, לא לשפוך מים- אתם יודעים... הדברים הריגילים)

ואז בסוף, חשבתי מה יגרום לה לעמוד בהסכם, בלי לחשוב פעמיים, שתינו ירקנו על היד, ולחצנו ידים

ד.א ההסכם עמד להמון המון זמן!!!!!!

פעם במסגרת פעולה הם היום צריכים לעשות את הדבר הכי מפדח שהם יכולים ..

אז חניך שלי דפק בדלת של איזה בית, ביקש ביצה, הביאו לו ביצה,

ומול הפרצוף שלהם הוא שבר אותה על הראש ... !! חחח .. שרוט !

אחריי שעזבתי את ההדרכה ועברתי לשבט אחר,

ממש פחדתי שהם ישנאו אותי וכל ההשקעה ומה שנתתי

ילך. (לא עזבתי כי לא היה טוב, עזבתי כי הדרכתי אותם שנתיים והיה צריך מדריך לשבט אחר)

חצי שנה אחריי שעזבתי אותם, שלא תגידו שאני בקשר רציף ממש.

הייתי חייב לתת מקום למדריכים החדשים ולכן התרחקתי דיי הרבה.

אני חוזר הבייתה אחריי פעולה ממש נחמדה ומסיבת הפתעה שהחניכים

(החדשים) עשו לי.

אני מגיע הביתה ועולה לחדר שלי בתמימות ורואה מלא מלא מלא בלונים

חתומים בידיי השמות, עם ברכות מצחיקות כמו "שתזכור תמיד מי החניך הכי תותח

ומי הקבוצה הכי טובה (מנצ'סטר יונייטד)" או "שתעלה בסולם הממתקים"

זה היה אחד הרגעים המרגשים יותר שהיו לי.

והייתה שם קופסא מלאה בשוקולדים שונים עם פתק "לא שוכחים את כל הימי הולדת והשוקולודים

שלכם"  ומכתב מכולם.,כי כשהיינו בהדרכה, בכל יום הולדת היינו מביאים לביה"ס של החניך מכתב עם שוקולד.

אז, זהו. אם הייתה תחורת כלשהיא - ניצחתי.

יצא ארוך, אז נוותר על השניD:

הלוואי עלי! (באמת...)

אייאיי.. החניכות שלי.. שיהיו בריאותת..חח.. אני חולה עליהן!

חח.. בשבת שעברה..

הם החליטו שאני והמד"שית שלי התארסנו.. כל אחת עם אחד המד"שים שלנו

חח.. אמרנו להם שעקב זה שהתארסנו יצאנו מההדרכה ואים שבת הבאה סניף.. ובאמת אין.. הם לא פה שבת

סיפור חניכים מנקודת המבט של החניכה...

בריקודגלים במגדל העמק חברות שלי שפכו למדריכה שלי מים על החצאית, ואז הן אמרו לכולם ללכת ולשאול אותה אם ברח לה... זה די לא נחמד אבל היה מצחיק!

כל שבת אני עושה סבב חניכות לפני המפקד ולוקחת אותם לסניף. יום שבת אחד כהרגלי הלכתי לאסוף את החניכות, היו איתי כבר שתיים, התחלנו להתקרב לבניין של חניכה שלי אחת הפיציות שממש מקפידה להגיע כל הזמן, ואני מתחילה לשמוע צרחות מהבניין, ככל שיותר התקרבתי לבניין התחלתי לקלוט שהצרחות מגיעות בהדירה של חניכה שלי.

החניכות שהיו איתי אמרו לי שזה אבא של אותה חניכה והוא כל הזמן צורח עליה, ושהוא אדם ממש עצבני וכ"ו. בקיצור עמדנו שם כמה דקות ולא ידעתי מה לעשות.. לקרוא לחניכה, ללכת מהמקום בידיעה שיש מצב שהוא מכה אותה.. בקיצור סרט. וכל השכונה עומדת בחוץ ושומעת איך הוא צורח על כולם. 

אחרי כמה דקות שאני עומדת שם, האבא של הילדה כנראה קלט אותי עומדת בחוץ ומחכה.. והוא פשוט התחיל לקלל אותי ולצרוח עליי, שהוא שונא אותי ושהבת שלו בחיים לא תלך לבני עקיבא יותר, ושהוא לא רוצה לראות אותי בחיים, והחניכה מתחננת בפניו שיפסיק לקלל אותי והוא בו זמנית צורח גם עליה.

לא רציתי להוסיף שמן למדורה אז פשוט לקחתי את החניכות והלכתי משם.

במוצא"ש חזרתי הביתה כולי מזועזעת, לא ידעתי מה לעשות.. ואז אמא של החניכה מתקשרת אליי, היא סיפרה לי על המצב בבית, שהאבא התחיל לשתות וכ"ו..והיא אמרה לי שהחניכה לא הפסיקה לבכות כל השבת, ושהיא ממש מתביישת ממני,

והיא ביקשה ממני לבוא אליה כשהוא הולך לעבודה בעשר בלילה לדבר עם הבת שלה כי היא ממש מתביישת.

כמובן שהסכמתי, מהר הכנתי לה מכתב וכתבתי לה שאין לה מה להתבייש ושהיא יוכלה לדבר איתי על הכל  ושאני אוהבת אותה וכ"ו, קניתי לה קליק והתכוונתי ללכת לבית. אחרי כמה זמן אמא שלה הקשרה ואמרה שאני לא יבוא כי אבא שלה בסוף לא הולך, בכל זאת התעקשתי ללכת להביא לה את המכתב ובאמת הלכתי אליה והיא כולה בכתה לי וחבקה אותי וכ"ו, ואמא שלה אמרתה לי שבנ"ע ממש משמעותי בשביל הילדה ושהוא המקום היחידי שנותן לה קצת נחת ושהיא ממש שמחה שיש מקום כזה שמציל לה את הילדה.

למה אני מספרת את זה? לא רק בגלל שפתחתם שרשור על סיפורים של חניכים, אלא בשביל שנבין כמה בנ"ע והדרכה בכלל יכול לשנות חים של בן אדם, וכמה מדריך יכול להיות כ"כ קריטי לחיים של החניכים שלו!

שנזכה..

כשהחניכים היו בשבט נבטים, הגענו המד"ש שלי ואני למפקד והיו בערך 2 חניכים (מתוך 8.. =) ) .. קיצר לא הבנו איפה החניכים.. ופתאום באמצע המפקד מגיעים כל החניכים שלנו עם בלונים וצלחות עם עוגות וחטיפים!! הם החליטו לעשות למד"ש ולי ח-ת-ו-נ-ה.. =)) חחח הם היו חמודים..

בפעולת פרידה הלכתי איתם למעיין, הכנו ספגטי בשטח וכו' היה ממש כיף! 

כשחילקתי את הצ'ופרים בסוף אז אחת החניכות אומרת לי "יוו את מדהימה!!" חח והיא בכיתה ד'.. =) 

אני מדריכת ניצנים, שנה שעברה היה איתי אחד שלא כ"כ היה בסניף והוא עזב בחופש

בחודש אירגון השנה, כשנכנס אלי מד"ש חדש, החניכים שלי החליטו שאנחנו מתחתנים ודאגו להזכיר לנו את זה כל הזמן..

אחרי איזה חודש-חודשיים בערך, גם חברה שלי נכנסו להדרכה, וכל פעם הם חיתנו את המד"ש שלי עם משהי אחרת, פעם איתי וחברה שלי הייתה גרושה שלו, ופעם היא הייתה איתו ואני גרושה שלו..

לפני ל"ג בעומר, נפגשתי עם החניכים, לראות מה הם הכינו (נתנו להכין להכין כל מיני פיעליות למדורה) ורק אני הייתי וחברה שלי התקשרה והחניכים לא התעניינו בה ומה אני אומרת לה, אח"כ גם המד"ש שלי התקשר, ופתאום כל החניכים עלי: "מה את אומרת לו?" וכו' ואז אמרתי לו שנפגש כבר כי צריך להכין דברים שלושתינו ביחד ואז החניכים שלי החליטו שאנחנו מתחתנים ואמרו לי שהם מתחננים לנו חתונה בל"ג בעומר, רק שהם עדיין לא החליטו מי יתחתן איתו, חברה שלי או אני..

בסוף הם חיתנו אותי (ואמרו לחברה שלי שהיא כבר גרושה שלו), הם הביאו לו כוס חד"פ עטופה בנייר כסף לשבור (הוא שבת ביד..) והם הביאו לנו מתנה- כופסת נעלייים עם סרט מתנה ובפניים היה צ'ק שהם כתבו לבד (הם כתבו 600 ש"ח בערך, אז אמרתי להם בצחוק- למה רק 600?? הייתם נותנים כבר לפחות 1000.. ) וגם חיתול וסינר ואמרו שזה לילדים שלנו.. הם שיא החמודים!!!

וואי! זה ארוך.. לונורא..

פעם הן הלכו אחרי במשך שעה ושרו לי שירי חתונה... לצערי הרב, אחד המדריכים עבר ליד.... והם אימצו אותו כחתן בשבילי... זה היה נוראי ולא מצחיק בכלל....

זה היה באיזה יום שהיינו כמה שעות ביחד בסוף היום רק רציתי ללכת לישון הן התישו אותי כ"כ....

חחח יש לי בצוות מישו שאנחחנו חברים ממש טובים, פעם אחת החניכות שלי חשבו שאנחנו עומדים להיות חברים או עומדים להתחתן, לא כ"כ הבנתי מה.. הן הוציאו מטאטאים ומגבים מהסניף ורצו אחריו בכל הישובב, כי הן חשבו שאנחנו נתחתן ונלך לגור רחוק רחוק P  

אבל היא עוד לא החליטה עם מי - היא מתלבטת בין 2 מדריכים..

כל מסע פסח היא חפרה לי ולמד"שית שלי, שכל אחת מאיתנו תתחתן עם אחד מהם.

הפאדיחה היא - שהיא חפרה גם ל-2 המדריכים האלה...

נראה לי שעד היום היא עוד לא החליטה מי מתאימה למי 

נראה לי שבנ"ע היא התנועה הכי בל"חית בעולם!! גם חניכים וגם מדריכים (ובעיקר מדריכות..).

חיתנו את המדריכות שלנו..

החלטנו שאחת החתן ואחת הכלה.. (לא זוכרת מי היתה מה..) ועשינו להם שבת 7 ברכות וכלמיני שטויות שכאלה.. זה היה מצחיק ואדיוטי... 

אבל אנחנו השבט היחיד שבאמת הצליח ! D: ... 

חח - באמת , היו לי שתי מדריכים- בן ובת, בשבט הרוא"ה, והם התחתנו !! חמודים ! 

[משהו כזה בערך, מהאדמו"ר מפיאסצנה הי"ד]

ערב בנות, ערב אכלת אותה..

מדובר בארגון שנקרא אחים זה ארגון שמושבו בגרעין התורני בעכו והוא ארגון שעוזר ומטפל כל השנה

באנשים עם כל מיני רמות של נכויות ופיגור

ועכשיו עומד להיות בקיץ מחנה קיץ וחסר המון! כסף

אז על מנת שיוכלו באמת לקיים את המחנה שמוקדש לעילוי נשמת הקדושים מאיתמר (המחנה התקיים עד השנה באיתמר..)צריך לאסוף כסף
עכשיו אני נמצא בפ"ת ויש לי פנקסים שלהם אז אם יוכלו ליצור איתי קשר ולגלגל את זה הלאה אני ישמח מאוד!
תודה רבה ותזכו למצוות 

שכחתי גם להוסיף ש..כל סניף שרוצה ויכול לעזור אני ישמח ליצור איתו קשר ואיכשהו לארגן את זה!

ושוב ישר כח ותזכו למצוות

תזכו למצוות

כשהייתי ילד קטן עם כיפה, עניתי לשכנה אחת בחוצפה- מיד היא אמרה: "בושה וחרפה, כך מדבר ילד עם כיפה?" כשהייתי נער ולא קמתי לזקנה (אולי שקעתי בשינה...) היא מיד נעצה את כתפה בכתפי "לא מתבייש? בחור עם כיפה!" כשהלכתי לצבא ו"שברתי" בשמירה, הקצין קצת כחכח בגרונו והעיר הערה "דווקא ממך איש לא ציפה סוף סוף... ובכל זאת- עם כיפה" אז הורדתי את הכיפה והנחתי בפינה והתחלתי לענות בחוצפה לשכנה ובאוטובוס בכלל לא קמתי לזקנה ובשמירה "הרבצתי" כזאת שינה אז דתי אחד שראה אותי, אמר בלי חיוך "זה הכל כמובן עניין של חינוך... רואים שזה חילומי מלידה, בלי ערכים טיפה כך, לא מתנהג בן-אדם עם כיפה!!!"

כמה רעיונות:

כרית ענקית עם תמונה של כל הצוות (אבל לא שימושי בעליל..)

קומפקט דיסק

מצלמה

אלבום עם מלא תמונות של החניכים, מדריכים וכו'... (ממש נחמד מידי פעם להסתכל ולהזכר)

אני אישית הייתי שמחה לקבל אלבום תמונות ועוד משהו שימושי כמו מצלמה\ קומפקט דיסק...

הכל תלוי בתקציב שלכם...

בהצלחה!!

מתנה- תתנו מה שמתאים. למה זה חשוב אם היא קומונרית? צריך להכיר אותה, ולדעת מה לתת..