בקשר לרב אבינר אני לא אמשיך את הדיון עליו (לבקשתך) אבל רק חשוב שתדעי שרב שיצאו עליו שמועות רעות (אפילו הן לא נכונות!) אסור לשמוע לפסקיו או להקשיב לו וכל שכן שחלק מהשמועות התגלו כנכונות, ראי במקור הבא:
כתב רבינו מאיר אבולעפיא הלוי (המכונה הרמ"ה, שחי לפני כשמונה מאות שנה, והיה חבירו של הרמב"ן, וחיבר ספרים גם על פי הקבלה) שכל הדינים שנאמרו לעניין כבוד תלמידי חכמים, לא נאמרו אלא בתלמיד חכם אמיתי ירא אלוקים, אבל תלמידי חכמים המזלזלים במצוות ואין יראת שמים על פניהם, הרי אלו כקלים שבציבור, והם מחללים שם שמים, ועליהם התנבא הנביא מיכה (פרק ג.) שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו וכו', לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין (כלומר תל חורבות) תהיה, והר הבית לבמות יער. ומבואר מדבריו, שאין כל משמעות לחכמת התורה של הרב, אם אין בו יראת ה', וכמו שפסק להלכה מרן השולחן ערוך בזו הלשון: תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור.
ובגמרא במסכת מועד קטן (יז.) מובא מעשה בתלמיד חכם גדול, שהיו צריכים תלמידי חכמים שבדורו לתורתו, ויצאו עליו שמועות רעות, ונידה אותו רב יהודה על כך. ואף שהיו צריכים אותו התלמידים כדי ללמוד תורה מפיו, מכל מקום דרשו שם בגמרא (שב.) מאי דכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא? אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיו. ולכן נידה רב יהודה את אותו תלמיד חכם, שאף שצריכים לו כדי ללמוד ממנו תורה, מכל מקום עדיף יותר שלא ילמדו תורה מפיו, כיוון שיצאו עליו שמועות רעות.
ומרן השולחן ערוך פסק בזו הלשון: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. ומקור דבריו מדברי הגמרא הנזכרים במסכת מועד קטן. ואם ירצה ה' בעתיד יבוארו פרטי דינים אקטואליים בעניין זה.
(ואף על פי שמבואר בגמרא שרב יהודה נידה חכם שיצאו עליו שמועות רעות, מכל מקום עניין נידוי תלמיד חכם שחוטא אינו פשוט כלל, לרוב מעלת תלמידי החכמים, ותלמיד חכם זקן בחכמה או אב בית דין שסרח (דהיינו חטא) אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו, אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך.)