שרשור חדש
כֹּחבין הבור למים
שְׁקָרִים וְעוֹד שְׁקָרִים וְעוֹד שְׁקָרִים.
אֵשׁ אַחַת עָצְמָתִית בּוֹעֶרֶת.
אוּלַי זֶה כֹּח הַחַיִּים,
אוּלַי זוֹ הָאֱמֶת.

מַעְגָּלִים בְּתוֹךְ מַעְגָּלִים
פְּנִיָּה חַדָּה, בְּסוֹף הָעוֹלָם יָמִינָהּ.
אוּלַי זֶה מִבְחַן הַחַיִּים,
אוּלַי זוֹ רַק אֲנִי.

אָהֲבָה אַהֲבָה אַהֲבָה
מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁלַל זֶהוּיוֹת.
אוּלַי הִיא שׁוֹאֶלֶת כָּל הַזְּמַן
עַד כַּמָּה אַתְּ רוֹצָה לִחְיוֹת?

...רחל יהודייה בדם
עדין עמוק ויפה.


שיהיה לך תמיד רק טוב נשמה...
❤️
תודהבין הבור למים
אמן, גם לך יקרה ❤
עומק שמשאיר בחידה. את מוכשרת!path
...אנה.
ממש יפה
אני מרגישה שלא הבנתי אבל כן הבנתי ביחד.
יש שיריםאני הנני כאינני

שאני מתעייף באמצע. שירים כמו אלה אני לא מסוגל להפסיק. גאוני.

כיףבין הבור למיםאחרונה
לקרוא את תגובותיך
תודה!
דמעות אשנקומה נא
הלב לא יודע להתמודד.
גם הראש לא מבין.
רק העיניים יודעות להביע את עצמן בצורה הכי כנה.
וכשהן פעילות,
אז גם הלב מתחיל לעכל.
מתחיל להבין,
שיש כאן משהו לא הגיוני.
בל"ג בעומר, כשנגמרה המגיפה,
והתלמידים של רבי עקיבא הפסיקו למות-
45 נשמות מעם ישראל עולות לשמיים.
וכבר נאמר "שלוחי מצווה אינם ניזוקים"
ורק אני לא רואה איפה האמת פה.

יהי זכרם ברוך🔥

ובכל זאת- אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם
שֶׁיָּבוֹא
...רחל יהודייה בדם
שובר את הלב, ועם זאת מרפא עם האמונה

עם ישראל מאמינים בני מאמינים.
הלוואי שלא נדע עוד צער
ושיהיה רק טוב גלוי 🙏💔
ישר כוחרויטל.אחרונה


גיציםחלילוש

עוד נושא בליבי

את בושת החידלון

עוד צורב בי

כאב רוב הזמנים

 

איך חולפים על פניי

כל שנותיי וימיי,

קולות ילדות ובגרות

נתרבו באזניי

 

ושאלתי היא 'למען'

ואיפה הוא ה'שמה'

ואני כה יבש ומדולדל

כה אבוד ומבוזבז

 

מלאות רוגז הבריות

בעיניי, רושפות גיצי היאוש

תובעות הן פשוט

לרצות. לחיות.

...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יש לך.

וזה יפה ועמוק
תודה לך!חלילוש
נוגע במקומות הנכונים.אני הנני כאינני

רק אתה מכולם. תודה על זה.

תודה רבהחלילושאחרונה

פורגנתי

 

..מי אתה?
בראש מתנגנים מליון שירים
קלישאות, משפטים
אתה רוצה לברוח מהראש שלך
אתה לא מבין מה דפוק בך
זה רק אתה שם
אתה מול העולם
אתה רוצה לצרוח, לברוח
למצוא מקום שבו תוכל לפרוח
לשיר לרקוד
אולי כבר לא לפחוד?
מיליון קולות קטנים
להוריד אותך הם מנסים
להילחם להיאבק
להפסיק להישחק
לעשות דבר נכון
להילחם עם השעון
להתרומם להתגבר
אולי בכלל להתבגר?
לעוף להתקדם
שהנשמה לא תדמם
לשאוג לכאוב
להעיז לאהוב?
מדהים. רואים שזה נכתב מהלב.ה' אור לי.

לייק, לייק, ולייק.

...אנה.
וואו..מזדהה
תודהמי אתה?
יפה!אני הנני כאינניאחרונה


מחשבות לילה קשה במירוןנבוכי הדור

הַנִּפְטָר בִּפְלָאִים
וּבְהִסְתַּלְּקוּתוֹ יַשְׁאִירֶנּוּ שְׁבוּרִים
אָנוּ הַחַיִּים


הַנִּזְכָּר בִּצְלִילִים
וּבְשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ מְחוֹלְלִים
הִתְחַלְּלוּ חַיִּים


הַמְּגַלֶּה סְתָרִים
יַשְׁאִירֶנּוּ עֲלוּמִים וּמְבֹהָלִים
הֵיאַךְ נִטְלוּ חַיִּים


הַמְּכֻבָּד בָּרַבִּים
בְּפִי חֲסִידִים וּתְמִימִים
יִבְכּוּ עַל חַיִּים


הַמְּקַבֵּץ לִשְׂמֵחִים
וּמִשִּׂמְחָתְךָ לֹא נָחִים
אֵי שָׁם בְּעוֹלָם הַחַיִּים


הַמּוֹלִיךְ יְשָׁרִים
מֵחַיִל אֶל חַיִל רָצִים
אֶל עֵבֶר חַיִּים


הַמַּעֲמִיד עֲצֵי שִׁטִּים
אוֹהֲבֵי ה' מְרֻסָּקִים
לְפִיכָךְ אָנוּ אֵינֶנּוּ חַיִּים


הִמְלִיץ בְּעַד יְלָדִים
כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה
חַיִּים

 


עַד עוֹלָם
בּוֹכִים.

...רחל יהודייה בדם
כתיבה מיוחדת.
כתבת כואב
תודה רבהנבוכי הדוראחרונה

זה אכן כואב...

עוד שיר שעלה לי ביום שישי סוג של הספד לא ממש גמור זקוק לשיפרמאן דאמר

הלם 

לא נתפס

איך שירים ומחולות 

הפכו זעקות ובכיות

איך ריקודים מרוממים

הפכו לעשרות הספדים

איך פתאום במקום לרקוד ולשמוח

אנשים התחילו לצרוח

במקום להדליק מדורות

אנשים נרמסו במדרגות

במקום שמחה בלבבות

נוצר עוד קרע לאחות

במקום לשמוח על התגלות הסוד

 

כבו לפתע כל המאורות

שלא נדע עוד צעררחל יהודייה בדםאחרונה
על האסון במירון לא ממש שיר אבל אותיות שנשפכו לדף ביום שישימאן דאמר

בוכה אני על מי שאני מכיר אבל יותר מכך על מי שלא זכיתי

על אותם יהודים שחייהם נגדעו באיבחה אחת של חוסר שימת לב

של טעות אנוש

של חוסר אחדות.

אותם המוכרים. זכיתי להיות מושפע מהם

אותם שלא הכרתי, אפילו לזאת לא זכיתי.

כי אולי אחד מהם זה ההוא שראיתי בתחנה

או ההוא ששאל אותי מה השעה

או ההוא שקרא ברכבת "ואמרתם כה לחי"

או ההוא שדיבר איתי ארוכות.

או ההוא ששמע שיעור בדרך לרבי שמעון

כל אחד הוא עולם מלא.

גודל הכאב קשה מנשוא.

...רחל יהודייה בדםאחרונה
כואב ומעורר מחשבה
45 עולמות

אנחנו צריכים להוסיף אהבה,
להוסיף טוב
בכך אנחנו מחיים אותם ואת המורשת שלהם

שנזכה להיות טובים יותר
💔
**ילדה של אבא

..

וְנִצְחַק
עַד אֵינְסוֹף
כְּמוֹ הַיָּם
שֶׁבָּא
וְנָסוֹג
וְעוֹלֶה.

 

כְּמוֹ הַיָּם

שֶׁחִכָּה רַק לָנוּ
מִיּוֹם הִבָּרְאוֹ,
שֶׁרוֹקֵד אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
וּבִמְקוֹם לָגַעַת בָּהּ-
הִיא מִשְׁתַּקֶּפֶת בּוֹ.

 

 

...רחל יהודייה בדם
יפהפה.
כמה יופי ועדינות
וואופשטות.
יכולה לשמור לי?
תודהילדה של אבא

בשמחה.

 

תודה!פשטות.
מהמםפסגות


וואו. הסגנון שלך מאד פשוט, ונוגע עמוק.ה' אור לי.

ממש אפשר לדמיין את המילים, להיות איתם.

 

וואו, זה עדין..חולות
וואואנה.אחרונה
מדהים
כמה פשטות ויופי
שלכת.נקומה נא
עָלֵה?
שַׁלֶּכֶת?
בְּאָבִיב?
כֵּן. עָלֵה שַׁלֶּכֶת בְּאָבִיב.
שֶׁנּוֹשֵׁר.
אַחֲרֵי כֻּלָּם.
הוּא הֶחֱזִיק הֲכִי חָזָק,
הוּא נִסָּה לִהְיוֹת אַמִּיץ,
וּלְהִשָּׁאֵר.
בִּמְקוֹם לְהִשָּׁאֵר הוּא הֶחְלִיט לִנְשֹׁר.
"זֶה מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ" לָעֲגוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְשֶׁלֶּכֶת, "מָה צִפִּיתָ?"
וְהוּא,
בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת,
נַשָׁר.
וְלֹא נִשְׁאַר.

קרדיט לילדה שנתנה לי מוזה לכתוב @לב שלם❤


...רחל יהודייה בדם
וואו.
זה יפהפה עצוב ומלא בעומק
וואו. זה מדהים!ה' אור לי.

אחד ה-דברים שאהבתי באתר.

תודה לך על זה, בא לי בדיוק בזמן!

...אנה.אחרונה
מאוד נגע בי..
וואי זה עצוב
הנה מוטלות גופותינומזמור לאל ידי
תכף יגיעו השמות
תכף יתרוקנו הלבבות
עוד שם, ועוד שם
ועוד מסמר שננעץ
בארון הקבורה
עוד שם, ועוד שם
ומשפחה שלנצח
תשאר בוכיה

הנה מוטלות גופותינו
ורק הס ישמע
הנה מוטלות גופותינו
ואבא לא ריחם
ואבא לא שעה
לתחינה שתגיע
ותרסק את הדממה
הנה מוטלות גופותינו
שחורות, כמו מצבה

אין מילים,אסון.💔רחל יהודייה בדם
אסון גדול, ובכל זאת צריך להאמין.ה' אור לי.אחרונה

במקום שנגמרות המילים- מתחילה האמונה.

להאמין בה'.

הכל לטובה- אני גם חושבת שיותר טוב להם שם.

מה שכן- אנחנו מצטערים בשבילנו, בשביל שאנחנו נפרדים מהם ולא הם נפרדים ממנו-

כי הם השאירו אותנו לבד, בעולם השקר...

לא באמת נפרדים.להיות בשמחה!!!

האביב שם בחוץ מחכה לפתוח ליבם של אנשים, לאוורר פינות שנאטמו, להקל את נשימות הלב, להוציא את האבק שחוסם את דרך הלב והשכל.
הוא רוצה. רוצה להגאל. לא בטוח שיודע ממה, לא בטוח שיודע לאיפה. ללכת הוא יודע.
לפעמים הוא עוצר, שואל את עצמו לאן אבל תמיד ממשיך. עכשיו די.
הוא מתיישב, מדליק מדורה קטנה. הרבה תפקידים לה. לגלות ולשרוף ואז לחמם ולהאיר, שלא ישאר ריק לחלוטין.

הוא רוצה להמשיך ללכת אחר כך.
כל אדם צריך מצרים

שתצר על ליבו, שתמר המר בפשטות

שתכה ויצעק ויכאב ויבכה ויאמר אלוקים, זה נמאס.
"המצרים הזה נמאס" הוא לוחש "המצרים הזה והעמלק שהוא הביא".
כמה פעמים הוא עמד, הסתכל לעמלק בעיניים ולחש לו שהוא לא קיים.. "אתה לא קיים!" הוא צעק לו. צעק כדי להשתיק את הקולות. והקולות שתקו. שתקו אבל כדי להקשיב למה שיש לו לומר. ואז הם צחקו, כמה שהם צחקו. צחקו והחזירו לו מבט לעיניים, דורשים ממנו לצעוק שוב שעמלק לא קיים. אז הוא צעק שוב, ושוב הם צוחקים. צוחקים על האבסורד בלהגיד למשהו, בזמן שאתה מסתכל לו בעיניים, שהוא לא קיים.

הם צחקו והוא השתגע.
ועכשיו, מול המדורה, הוא צוחק. צוחק על כמה שהוא משוגע.

ועכשיו, מול המדורה, הקולות משתגעים ומשתתקים והולכים. הולכים כי הוא צוחק והוא צוחק כי הוא מבין.
יש אלוקים בשמיים ואנחנו לא באמת נפרדים.
פעם חשב שהקולות האלה באים מאחרים. הוא ניסה לאטום את האוזניים וללכת אבל הקולות עדיין הדהדו, והוא לא הבין.
"אני רוצה להגאל מעצמי" הוא זורק עץ קטן לאש "מהגלות שהיא אני"
מהרגעים האלה שהוא עשה לשם שמיים. והשמיים היו הוא.
מהרגעים האלה שהוא צועק לכולם שאנחנו בגאולה, בזמן שהם לא רואים את הגלות. שהוא צועק לעצמו שהוא בגאולה, בזמן שהוא לא רואה את הגלות.
ואולי זה לא בכוונה. אולי הוא באמת מאמין בזה, אולי כולם באמת מאמינים בזה.
"אבל אם אנחנו בגאולה אז ממה בדיוק אמורים להגאל?" הוא תוהה לעצמו.

"הדרך הפכה לנו לאידיאל, והאידיאל.. רק נבלע בתוך הדרך והפך לאולי הפך רצון ה'".

משם הוא רוצה להגאל. מהיפוך הדברים, מהעמדת דברים כסותרים, כנפרדים. מתפיסת עצמו כנפרד.
לשם הוא רוצה להגאל. למצב של דברים מדוייקים ודיבורים מאוזנים שהם לא סותרים. למצב של העמדת נקודות לפי הסדר, העמדת הדרך במקומה ואת סופה בסופה. לא באמצע, לא בהתחלה. במקומה.
הוא רוצה. רוצה להגאל. הוא יודע ממה, יודע לאיפה.
לפעמים הוא עוצר, שואל את עצמו שוב לאן, ואז הוא מתיישב. אבל תמיד ממשיך.
יש אלוקים בשמיים ואנחנו לא באמת נפרדים.

 

 

@רק הפעם.

..רק הפעם.

.



את..את.
לפעמים אני רוצה לקרוא אותך ולקרוא ולקרוא ולא לעצור.
יש בך חכמת לב פשוטה.
זה,וואו.
ושהדרך הפכה לאידיאל..זה כל כך..

הכתיבה שלך טובה.היא בהירה מאוד וחלקה ולא מסתבכת.
היא מסודרת ומסדרת את הדברים שאת רוצה לבטא,בצורה טובה מאוד.
הכתיבה הזאת עושה געגוע ודמעות בגרון.

ואת כותבת הרבה על מדורות ואש.
תראי איזה איש קודש את.

"מהרגעים האלה שהוא עשה לשם שמיים. והשמיים היו הוא."-זה בום.בום מאוד.קראתי את המשפט הזה אולי שבע פעמים.
זה משפט של למסגר ולתלות.

ו,אני רק אוהבת.
..להיות בשמחה!!!

 

תודה על זה.

אני אוהבת

 

וזהו כי כל השאר יקטין

באהבה❤🌿רק הפעם.
גם אני נתפסתי במשפט הזה ממששנזכה!
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה, טהורה מתוקה
וכל כך נוגעת.

ממכר.
וואונשמה שלי
זה מיוחד כל-כך.
את כותבת טהור
ונוגע
תודה על זה.
..בברסלב בוער אש!

אבאלה זה מופלא

ואת גאונה. את גאונה פשוט.

 

זה מדהים כי זאת האמת, וזה מדהים שאת יודעת להגיד אותה.

היא מפחידה ממש.

מפחיד להגיד שאנחנו חיים את הדרך בתור המטרה, ולא את המטרה עצמה

 

אני מאד אוהבת  איך שאת כותבת, זה עמוק וזה מביא אותי למצב של המוןהמון מחשבות שצפות בראש.

את ילדה חכמה ואני אוהבת❤

 

..להיות בשמחה!!!
אני אוהבת
❤️
טעטע איתי(:

ראיתי ששלחת פה פעם תדבר הזה אבל רק עכשיו היה לי יישוב הדעת לקרוא.

המ,אבאלה.

אי אפשר להגיב.אי אפשר.

זה הכל מעבר למילים ממש.את פלא.את איש פלא.

את חזקה.יש כזה כוחות למילים שלך.כל מילה שלך היא מילה.מילה שלא סתם אמרת אותה.הכל כזה עוצמתי פחד.אוף קשה להסביר.נו את מבינה..

חח וזה באמת קורע עם העמלקאנחנו כאלה מצחיקים אבאלה

ובאמת כמה שצריך כבר גאולה דיי.

אוף באמת הכל מעבר.אין לי מילים.

 

תודה עליך.תודה שיש אותך.

אני אוהבת.

לבלהיות בשמחה!!!אחרונה
17אלפיניסטית

אֲנִי מוֹצִיאָה תְּמוּנָה 
מְחֻדֶּדֶת שׁוּלַיִם,
וּמִסְתַּכֶּלֶת עָלֵינוּ בְּשָׁחֹר לָבָן
תּוֹהה מִי הִצְלִיחַ לְהַקְפִּיא
שַׁבְרִיר שְׁנִיָּה שֶׁל זְמַן

 

 

 

15אלפיניסטית

אַחַת-אֶפֶס
לְמִי שֶׁלֹּא נָתַן בִּי אֱמוּנָה
וּלְכָל מִי שֶׁיָּדַע
עוֹד לְפָנַי
שֶׁאֲנִי לֹא מוּכָנָה

 

 

 

 

19אלפיניסטית

חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת
נִפְרְשׂוּ לִרְוָחָה
וְהִתְהַדְּקוּ סְבִיב אֲגוּדָלִי 
הִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בַּעֲדִינוּת עַל הַסָּדִין
לַיְלָה טוֹב יַלְדָּה. לֵיל מְנוּחָה.

 

 

18אלפיניסטית

אֲנִי לֹא מִתְגַּעְגַּעַת
זוֹ רַק הַצְּבִיטָה,
הַמְּצִיקָה הַזֹּאת בַּלֵּב
שֶׁאֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ 
רַק אֲנִי, וְאָז בְּנִפְרָד- אַתָּה

 

 

 

 

את כותבת נוגע מאודרחל יהודייה בדם
זה מרתק וכתוב יפה, כתמידpathאחרונה
...לב אוהב

תשוקה

זה כשהגוף חוטף חולשה

מסתחרר 

מגלי העתיד שאליהם הוא שואף

ובהם להסחף כשהוא בגאון 

עליהם מנצח

כמו על תזמורת מורכבת 

מנגנים 

מצלילים וקולות שונים

ולפעמים הוא צונח 

אל הכרית

הגלים שלו נתקעו בשובר הגלים

וכשהגיעו אל החוף

נשתתקו אל מול החול 

וחזרו לאחוריהם 

ושוב 

על הכרית

לפחות הגוף אוסף את חולשתו ונאנח

התחיל לחלום. 

 

...רחל יהודייה בדם
וואו. זה יפהפה.

נגע בי
תודה רבה לך!...לב אוהב


וואו אהבתיבננה8


תודה!! לב אוהב


יפה ונוגע, אהבתיpathאחרונה
מישהו פה ורוצה טעימה ממה שהתחלתי לכתוב?באמונה תמיד


כן אני!ה' אור לי.

יאללה מחכה!

אל תנתחו אותי!!!!באמונה תמיד

אל תנתחו אותי!!!

חוסר אונים מוחלט!

שכבתי על המיטה וגולגלתי במהירות לחדר הניתוחים.

לא רציתי בזה, אבל אף אחד לא שאל אותי. מס' בנות שיכולתי לחושבם כאחיות גלגלו את המיטה, ועוד בטרם הספקתי לפלוט מילה של חוסר רצון, ניגשה אלי אחת וקשרה את ידי ורגלי למיטה.

 

מרגישה חסרת ישע! מפחדת! מבוהלת.

לאחר כחצי דקה של הליכה אינסופית ניגשה אלי אחת תמירה ומבט נוקשה בפניה. היא התקרבה לעברי, הושיטה את ידיה לכיווני, והחלה לפתוח לי את כפתורי החולצה.

'מההה??? מה היא עושה לי?!?!?' עלתה בליבי תמיהה, וגל של חרדה הציף אותי. האינסטינקט הטבעי שלי היה להדוף אותה, אך כשניסיתי לעשות זאת נזכרתי כי ידי כבולות ואין ביכולתי לעשות דבר.

הרגשתי שהיא חודרת לפרטיות שלי, למרחב האישי שלי. מי הרשה לה לגעת בי ככה?? זה הגוף שלי!!! היא לא מבינה?!?

 

קולות פטפוט שקטים נשמעו ברקע, וצליל גלגול המיטה ליווה אותם כמנגינת רקע.

האמת, הרגשתי קצת חסרת אונים. מובלת, קשורה, ו... כל מי שרוצה עושה בי ככל העולה על רוחו. הזכיר לי שור המובל לשחיטה כאשר אין ביכולתו למנוע זאת.

אותה אחת שוב נגעה בי. והמשיכה לפתוח כפתור אחר כפתור... מעט לאט, אבל בהתמדה. כפתור אחד.. ועוד כפתור... ועוד אחד נוסף. מגלה לאט לאט את הגוף שלי ומשאירה אותי חשופה וגלויה לעין כל.

וואו! יפה, אהבתי...ה' אור לי.

יש המשך?

כן! ברור!!!!באמונה תמיד

זה ההתחלה!!!!

חכו לסוף!!!!

הוא קצת יעשה לכם הלם!

הלם? אפשר ספוילר?ה' אור לי.

פליז?

לא לא לאבאמונה תמיד

הקטע/ הסיפור (לא יודעת מה יצא מיזה בסוף) נועד לשנות לבני אדם משהו בהסתכלות על העולם...

מקווה שההלם לסוף ייצא מוצלח.

בכל מקרה, אני לא מגלה.

חכי לסוף

אמממ...ה' אור לי.


להתחיל לנדנק?ה' אור לי.


בחירה שלך😜באמונה תמיד

אם את רוצה יש כבר המשך...

אבל לא עד הסוף...

 

רוצה את ההמשך?באמונה תמיד


כןןן. איפה יש?ה' אור לי.אחרונה


ישי. חלק 1.אלפיניסטית

 

 

ישי אוהב את הקפה שלו פושר. אז הוא מחכה ליד השיש ובוהה באריחים הדביקים,

בוחש בנוזל הכהה. הכפית נוקשת על שפת הכוס ומשמיעה צליל כשהמתכת פוגשת בזכוכית. גלינג.

כל בוקר הוא ככה,

ככה מחכה.

קודם הוא מוציא כוס מהארון. ואם אין כוס, הוא שוטף אחת מהכיור. במקרים כאלו הוא לא טורח

לנגב.

כוס יבשה ונקיה היא פריווילגיה רק לאנשים שלא כמוהו. היא רק לאנשים שיש מי שישטוף להם אותה 

וינגב בקפידה.

אחרי זה הוא מרתיח מי ברז בקומקום ושופך חצי כפית קפה נמס. הוא לא אוהב קפה נמס, יש לקפה

טעם לוואי.

היא הייתה קונה קפה ברזילאי גרגירים. משהו חזק. עם טעם וארומה,

והוא צחק עליה שזה מתנשא. ומאז שהלכה לא נעים לו לקנות קפה כזה. אז הוא קונה נמס,

למרות שהברזילאי טוב בהרבה.

אחרי זה הקומקום מפסיק לבעבע ולרתוח, וישי ממלא את הכוס עד הסוף כמעט.

ואז מחכה,

עומד במטבח בעיניים עצומות למחצה ומכנסי פיג'מה ישנים, כשריח עז של קפה מתפזר בחלל

וענן חם ואפור של אדים מתערבל מתחת הארונות.

 

חמש דקות הוא ככה. בתנוחה קפואה, יד אחת בוחשת מדי פעם. עייף מדי מכדי לחשוב,

ערני מספיק בשביל להיזכר שמיכלי ישנה בחדר הסמוך.

עוזב את הכפית ומשעין אותה בעדינות על שפת הכוס.

הולך לחדר שינה ונעמד בכניסה לחדר הילדים. מסתכל. התלתלים שלה מפוזרים על הכרית, חומים

וארוכים. יד שמאל קפוצה מתחת הכרית ויד ימין מחבקת דובון שתום עין ומרוט. בצבע אפור.

החזה שלה עולה ויורד בקצב הנשימות. לנשוף לשאוף.

שמיכת צבעי הקשת עוטפת את גופה המכווץ לגודל קטן מהרגיל. פסים של אדום צהוב ירוק סגול

שמתעוותים ומתקמרים לצורת ילדה.

 

 

 

 

 

...רחל יהודייה בדם
מעניין.. כתיבה יפה
היי, אהבתי! מחכה להמשך!ה' אור לי.

אז- תמשיכי!

תודה אלפיניסטית

 בעז"ה

יש! איזה כיף ;)ה' אור לי.

תזכרי אותנו ולכי לכתוב חחח...

יפה מאדפסגות

 

 

מעולה!אהבה.


תודה לכםאלפיניסטיתאחרונה


לבד בקיץפסגות
לבד בקיץ
שמש ועננים
ועינים שלך
הלואי היו לי
להביט דרכן
על החיים שלי
...רחל יהודייה בדם
יפה עמוק
והתמציתיות לא גורעת אלא מוסיפה חדות.
תודה לךפסגותאחרונה
...רחל יהודייה בדם
בין האדמה לשמיים
יש שתיל שמבקש
לצמוח,
הוא נטוע באדמה
אך חי מהגשם,

דמעות טהורות
שבוכה, האלוקים.

🔹

...רחל יהודייה בדם
אנשים חושבים
שהמוות הוא הסוף
להכל
ואני טוענת שאולי
זה לא המוות,
זה הקור.
יפהאלפיניסטית

 כתוב נוגע.

תודה לך

פשוט וחזקpath
כתמיד
וואוו! ממש יפהבאמונה תמיד


ממש יפה.ה' אור לי.

וגם עמוק. יש לך לייק ממני!

מקסים!אברך שעובד

מאוד מחזק באמונה

תודה רבה לךרחל יהודייה בדםאחרונה
מוותבאמונה תמיד

מוות

מוות-

מילה של סוף,

חסרת מנוף,

חוסמת כל תקווה.

 

מוות-

זה חוסר סיכוי

לעשות שינוי,

ולתקן את הסביבה.

 

מוות-

זה סוף לצרות,

ולדמעות המרות,

של צרות וסבל.

 

אין שם עוד רע,

מקום קסום נראה,

אבל זה רק-

סתם. חלום!

...רחל יהודייה בדם
זה וואו
הבית האחרון בעיקר
עמוק ויש פה קסם אפל
אהבתי מאד, זה אכן עמוק.ה' אור לי.

יש לך נקודת מבט מאד מעניינת על המוות.

בטכני- כתיבה יפה, סגנון נוגע.

תודה רבה!!!באמונה תמיד

יש רעיונות לשיפור ושיפוץ?

אשמח לשמוע

אממ... אין לי רעיונות לשיפור אלא לגישה.ה' אור לי.

אממ שיפור הגישה...

אז את חושבת שמוות הוא רע או טוב, לא הבנתי?

זהבאמונה תמיד

השיר בא להעביר בדיוק את זה שמוות זה לא טוב ולא רע.

החיים הם לא שחור לבן ויש בהם צדדים שונים!

מחד- מוות זה סוף, אי אפשר לתקן אח'כ . אי אפשר לשנות שום דבר במציאות.

ומנגד- לפעמים זה נראה שזה פתרון קסום כזה להפסיק לסבול, להפסיק את הצרות!

אז זה בא לבטא שזה לא שחור לבן, יש צדדים לכאן ולכאן.

אך צריך לדעת, שכל הרצון של להפסיק יסורים וצרות בדרך הזו- זו רק אשלייה.

זה לא פיתרון אמיתי.

וואו...ה' אור לי.

כי, אני חושבת שעכשיו הבנתי טוב יותר.

חברה שלי פעם כתבה שיר על מוות, כאילו מדכא וכתבתי לה שיר עם מבט אחר על מוות בתור תשובה...

בכל מקרה, מוות הוא פתרון נצחי לבעיה זמנית...

מעניין...באמונה תמיד

"מוות הוא פתרון נצחי לבעיה זמנית..."

אני הייתי מדייקת את זה קצת ואומרת שמוות הוא בריחה נצחית מבעיה זמנית.

מה אומרת?

כן, זה בטח ניסוח יותר טוב... זה לא משפט שלי כמובן, אבל כן...ה' אור לי.

הרבה יותר הסכמתי.

😉😉😊באמונה תמידאחרונה


הי אנשים!חולות
מה שלומכם?
אני נמצא פה קצת יותר עכשיו אחרי צה''ל וזה...
תדעו ש@חותם-צורי עושה פה אתגרי כתיבה מצויינים, אז תחדדו עפרונות ותתחילו להפציץ!


(האתגרים נעוצים למעלה)
כתבתי תגובה לאתגר. והוא לא מראה אותה...באמונה תמיד


על מה האתגר עכשיו?ה' אור לי.


צריך להיכנס לשרשור עצמו.חולות
לחצי על הנקודה האדומה שבראש השרשור
אה. הבנתי! תודה!באמונה תמיד


..רק הפעם.
הַלְּוַאי וְאֶת הָרָצוֹן

הָיָה כֹּל כָּךְ קַל לְהַשִּׂיג

כְּמוֹ מַעֲדַנִּים בַּמְּקָרֵר

בִּתְחִלַּת יוֹם בַּסּוּפֶּר,

שֶׁנֶּחְטָפִים כָּכָה.
..רחל יהודייה בדם
יפה ונוגע..

❤️
מזדההה' אור לי.

מאד מאד

משוררתאהבה.


02רק הפעם.
לַיָּרֵחַ יֵשׁ שְׂמִיכַת עֲנָנִים

שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתוֹ

כְּשֶׁיּוֹרֵד עָלָיו הַגֶּשֶׁם . .

וְלָנוּ?,
עמוק.ה' אור לי.אחרונה

לייק, וגדול.

מוות.ה' אור לי.

מכירים את זה שאתם פשוט מבינים את הרעיון אבל הניסוח משגע?

אז זאת יצירה שמבוססת על יצירה שממש לא אהבתי את הניסוח שלה [שמישו אחר כתב] אז כתבתי אני:

בין פסגות והרים נולד לו ילד קטן.

ומטרה אחת לו, לכבוש את הזמן.

הוא אומן להלחם מול המוות עצמו.

הוא, בכל מצב, לא שכח את שמו.

 

וכך הוא מלמל לעצמו בכל עת:

באתי לעולם? אז המוות עצמו מת.

ובלילות האפורים ללא ירח כסוף,

אז התכרבל בתנוחה הגנה.

 

והזמן בשקט חמק לו בן הידיים,

אך הלב עוד פועם בקצב  כפלים.

כי לאויב, כך נקרא, אין מקום בביתו.

ועוד יהרג האויב ואין בלתו.

 

התקדם לו איש צעיר, חרבו בידו.

ובמטרה אחת הוא שקוע עודו.

לוחש לעצמו בשקט. המוות ימות.

וחרבו עוד ערפילית, דקה כחוט.

 

ואויב אז התגנב אליו בשקט מאחור,

ומלאך עוד מתקרב גם הוא בשחור.

ובשקט איש בין גופות אדם בשקט חמק

והתנחם במחשבתו, מול המוות עוד יצחק.

 

ובינתיים במסעות מרובים מכל זמן

הוא מצא לו אישה, וגם נולד ילד קטן

ובשקט הם חיו את חייהם, לא בקול

והאיש עודנו מתכונן ליום הגדול.

 

אז התקדם הוא, נלחם והמוות למולו.

ובשקט חמק מאחור, ובשקט הפילו.

והביט האיש במלאך המבעית

והרים את חרבו בתנועה אצילית.

 

והמלאך רק סגר את עיניו בתפילה

ולחש לעצמו שכל סוף הוא התחלה.

והלהב התכופף בתנועה חלקה מאור.

ופתאום נקטע בדרכו וצנח לאחור.

 

והאיש אז עמד מול אויב שנפל,

וגילה שמטרתו שונתה בכלל.

אז לחש האיש למלאך ברוך:

"איני מפחד במוות עצמו לדרוך" 

 

כבר איני מפחד מחיבוק קר,

חיבוק אחרון שבשקט עבר

ואיני מפחד ממך, אויב

כך אמר תוך שהוא בשקט עוזב.

 

וחזר הוא לביתו והמשיך בלי בעיה

ובאויבו לא התעניין אפילו שנייה

ובבוא היום, מלאך חמק בחשיכה.

וגם נשמתו של האיש בסוף מצאה מנוחה.

...רחל יהודייה בדםאחרונה
איזו כתיבה יפה..