כולם שרים, כולם אומרים, תודה לאל, לאלקים, נותן הטוב, מעניק הרע, הוא יענה, יתן עזרה, או חבורה, גם אותה צריך, לכל שגרה, צריך תכריך, אותה יקבור, סודה ינצור, אולי יבור, לעצמו מדריך, לדרך ח-דשה, תמיד יש-נה בושה, אצלי היא מ-כחישה, את כל האור, כלי קיבול או כלי מסתור, פצע חי, בל יעבור, עודכם עוקבים? כתבו "חזור", אם שיר כזה, עוזר לבחור, אם להמשיך או לדלג, או בין מילים פה לזגזג, אני חושב - אני דואג, לא אדומי יותר חוגג, בין טוב לרע - אותם הזכרתי, אישה זרה - אותה הכרתי, והשארתי, מאחור, אחתום הכל עם שמה - אור.
שירים ושרשוריםאני הנני כאינני
ואיבין הבור למים
כיף להתעמק
מצד אחד קליל ומחורז
מצד שני מעביר מסר מעט סמוי, ומזורז (:
באלי לקרוא שוב ושוב, להבין מאחורי הקלעים.
כרגיל, אשמח לניתוחיםאני הנני כאינניאחרונה
געגועאם אפשר
יֵשׁ חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ מִלִּים.
...רחל יהודייה בדם
המשפט הזה לא עוזב אותיאפילו
כבר מאתמול בלילה קראתי את זה.רק הפעם.
כבר אמרתי את זה ואגיד שוב,זה ככ טוב שאתה כותב ומעלה לפה
ממש תודה!אם אפשר
אפילו פתחתי את הערך בויקיפדיה כדי לקרוא
רק הפעם.
*לספורבין הבור למים
נו ספרת, ספרת?אם אפשר
בהחלט.קראתי את ההגדרה וספרתי.רק הפעם.
..רוח סערה
הכתיבה שלך מיוחדת מאד.
תודה על זה
...פרח תלושאחרונה
אשכרה פתחתי ויקיפדיה (:
מעורר מחשבה, וגעגוע
וואלה, זה נחמד לכתוב...החיים תותים????
בזמנים שרק אתה יודע
פעימות לבי רק אתה שומע
מחשבותי אתה קורא
אני יושב כאן ובוכה
בלילה חשוך וקר
אני שב ונזכר
ברגעים יפים
שלי ושלך אלוקים
אני מלא בגעגוע
מנסה להשאר רגוע
אין יותר איפה להסתתר
נותר לי רק לא לוותר
רודף אחרי הרגע
מפחד להשתגע
והוא בורח
אבל הלב לעולם לא שוכח
שפעם היה לו טוב
שהוא ידע מה זה לאהוב
...רחל יהודייה בדם
נהנית לקרוא אותך
מטורףפרח תלושאחרונה
יש לך את זה בלהעביר רגשות...
אהבתי
..רוח סערה
בה
לנשק אותה.
היא בכלל לא
פה
...רוח סערה
גבוה יותר ממה שהיא
נמוך ילך
היא בטוח תלך.
..רוח סערה
את יפה כמו
מלאך
יפה כמו שמיים
וגשם
ושושנה אדומה
כדם
מישהו שיגיד לה
שהיא אהובה
(אז אני אגיד לי)
אהובהבין הבור למים
התגעגעתי לקרוא אותך פה ❤️
..רוח סערהאחרונה
תודה❤️
(האיש שבבית ממול)בין הבור למים
זה התחיל יום אחד שהבטתי בעצב
בחלון שמעל מיטתי
ואותו איש יקר יצא למרפסת
המרפסת בבית מולי
הוא הוציא משקפיים וקפה מהביל וישב על כיסא נדנדה
הוא הביט בי חזק, חזק בעיניים
כמו הבין שאני אבודה
ומאז אותו רגע שהתחיל מול חלון
הוא יוצא למרפסת ממול
וכמו מדבר איתי שואל בשלומי
ומלטף את ליבי החבול
ואני מספרת בשתיקה ומבט
על היום הקשה שעבר
והוא ממרחק מהדק את שפתיו
ולוחש לי תחזיקי חזק
כך היה במשך שנה כך דיברנו אני והאיש
בלי מילים רק מבט, למרפסת מעבר לכביש
וכמו שבא כך הלך
יום אחד התריסים מוגפים
ועוברת תקופה והאיש לא חזר
והפחד אוכל מפנים
והאישה השמנה מהדלת ממול
ידעה לספר שנגמר
והסבא הטוב - הוא הלך, לא יחזור
והחיים הם דבר כה יקר
זה נגמר יום אחד שהבטתי בעצב
בחלון שמעל מיטתי
ואותו איש יקר לא יצא למרפת
המרפסת בבית מולי
...אם אפשר
בהחלטבין הבור למים

מלחינה גם אבל אשמח לשמוע את התוצאה
מדהים ועצובזריחה
מאד מוזיקלי
המקצב חורג רק פעם אחת
אבל למה דווקא בשורה הזאת?
"הוא הוציא משקפיים וקפה מהביל וישב על כיסא נדנדה"
או שאין סיבה?
תודהבין הבור למים
נחמד
דווקא מרגיש לי שהשורה הזאת ספציפית בסדר
אולי אם יהיה אנטר באמצע יהיה יותר טוב...
האמת רציתי לשנות טיפה שיהיה יותר זורם
אבל א"א לערוך
בכל אופן
תודה רבה

במחשבה שנייה זה דווקא כן מסתדרזריחה
*בקריאה שלישית
יפה... נוגע.אני הנני כאינני
...רחל יהודייה בדם
תודה לכםבין הבור למים
ואו(:
זה יפה ועצוב ונוגע
..ניצוץ.
את פשוט כישרון מדהים!
הי תודה לכן.. (:בין הבור למיםאחרונה
תפוח נפל מהעץמשרת
תפוח חמוץ או תפוח מתוק
שפרח על העץ וגדל על ענף
הגיע זמנו, נפל וחלף
רחוק או קרוב?
שאלו אז כולם
כמו העץ שהיה
או שדרכו היא שונה?
ואני לא הבנתי
מה לי נחל מה הר
כאן או שם כשיגדל
תפוח (הוא) נשאר
תפוח היה ותפוח יהיה
וגם אם ירצה
לא הוא לא ישתנה
התפוח שלי
משל הוא לאדם
שהיה ישראל
ויהיה לעולם
ישראל הוא היה
וישראל הוא יהיה
וגם אם ירצה
לא הוא לא ישתנה
...רחל יהודייה בדם
אהבתי
קצב קריאת טוב!אני הנני כאינניאחרונה
חוש מצויין, אשמח לקרוא עוד.
אתגר כתיבה 1#- לכתוב על משהו שקשור למילה "נשימה".מזמור לאל ידי
לא העידו השמים
כי יום הדין הגיע
לא הטיל כוכב שביט זעמו
על יושבי הארץ
לא יצאה חמה מנרתיקה
וביקשה לשרופינו חיים
לא זעפו גלי הים
מבקשים לבלוע אל קרבם
את כל הנקרה בדרכם.
לפני שנקרע הים
היה שקט
רק הד חלול
מרוקן מכל תוכן
דממת מוות שלטה בכל
נושאת את חיוורון הצלם האחרון
מספרת את סיפור צל האנושות
את סיפור אחרון שברי האדם.
עת החילותי לפסוע
אל עבר סופי
לא עבר רעד בגווי השפוף
בלאו הכי
לא נחה חמה
מלהאיר ריפוטי נפשי וחיי
להציגני ערום ועריה
נושא כתם שחור
שאין לו מקום
ואין לו שם
לא יכולתי
רק לשכוח
לו יכולתי
רק לשמוח
לבכות את אחרון רסיסי
את הד מבועי חיי ונפשי
את שמחת הילדות
ערפלי הבדידות
כאב הבגרות
וסופיות החיים
תנו לי מוזיקה טובה
תנו לי שקט ושלווה
תנו לי אותי
תנו לי רק
אותה.
לנשום - שיר שכתבתי פעםבין הבור למים
פְּנִימָה וְהַחוּצָה
נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
זוֹעֲמוֹת
אֶת הָעוֹלָם.
לְהִדּוּם אֶת הַכְּאֵב
לְהַנְשִׁים
אֶת הָרִפְיוֹן
בָּאֵנֶרְגִּיּוֹת שֶׁל אֱמֶת
וּבַסֵּבֶל נֶאֱלַם.
לָחוּשׁ אֶת הַזְּמַן
לְאַחוֹת בִּשְׁתִיקָה
שַׁאֲגוֹת שִׁגָּעוֹן
וְלִנְשֹׁם
יפיפה!מזמור לאל ידי

תודה לכם (:בין הבור למים
מתייגמזמור לאל ידי
מוזמנת להגיב שוב. הפעם אני בניק המקורי שלי

הייתה עוד מישהי שהגיבה, לצערי לא זוכר מי והשירשור
המקורי נמחק לבקשתי.
....רחל יהודייה בדם
מלא בעומק ויפה
תודה רחל.מזמור לאל ידי
..בברסלב בוער אש!
מאד יפה. התמונה מוסיפה ממש.
תאורים חדים וכואבים.
כואב ומתאר את הפחד של כולנו לדעתי.
(תודה על הרעיון)
תִּנְשֹׁם יֵלֶד,
אָז מָה אִם הָעֵינַיִם שֶׁל כֻּלָּם מְשַׁדְּרוֹת לְךָ טֵרוּף
תִּכְאַב יֵלֶד, תַּרְגִּישׁ
לְמִי אִכְפַּת שֶׁכֻּלָּם סְבִיבְךָ מִתְעַקְּשִׁים לִהְיוֹת כְּמוֹ שַׂק אִגְרוּף
תְּנַסֶּה לִהְיוֹת טוֹב,עֲדַיִן,
לַמְרוֹת שֶׁהַחַיִּים הֶרְאוּ לְךָ הֲפוּךְ
תְּנַגֵּן אֶת עַצְמֶךָ,תִּתְעַקֵּשׁ עַל הַלֵּב שֶׁלְּךָ יָא יֵלֶד
אַל תִּתֵּן לָהֶם לָקַחַת אוֹתוֹ וְלַהֲרֹס אוֹתוֹ בְּכָזֹאת קַלּוּת
תִּתֵּן אֵמוּן יֵלֶד,
אֲפִלּוּ שֶׁבַּסּוֹף זֶה יִתֵּן לָהֶם בָּעֲלוּת
אֲפִלּוּ שֶׁתִּהְיֶה כָּאן אֻמְלָלוּת
אַל תִּלָּחֵם יֵלֶד
תַּרְפֶּה
תִּתֵּן מָקוֹם לַדְּמָעוֹת שֶׁלְּךָ
אַל תִּהְיֶה גֶּבֶר
אַל תִּצְטָרֵף לַדּוֹר הַדָּפוּק שֶׁגֹּדֶל כָּאן
אַל תְּלַכְלֵךְ אֶת עַצְמֶךָ
תִּהְיֶה מֵהַמְּשֻׁגָּעִים יֵלֶד
תִּצְחַק עַל כֻּלָּם בָּעֵינַיִם
סַע לְמַעְיָן וּתְחַיֵּךְ מֵהַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת
תַּגִּיד לָהֶם יֵלֶד, רַק תַּגִּיד
שֶׁלֹּא חַיִּים פַּעֲמַיִם
תֹּאהַב יֵלֶד,
אַל תִּרְאֶה אֶת הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת שֶׁמִּסְּבִיבְךָ
תַּעֲצֹם עֵינַיִם, תִּנְשֹׁם עָמֹק יֵלֶד
כִּי מָה עוֹד נִשְׁאַר לְךָ
...רחל יהודייה בדם
רך ועדין ופורט על הלב
..ניצוץ.
וואו, זה יפה
(אני יכולה לשמור לי?)
..פשטות.
תודה!ניצוץ.אחרונה
את כותבת מהמם
רגע לפני:מוצאת חן
לא נותר בי כוח
אין לאן לברוח
מולי רק ברירה יחידה
הרפיתי ידיים
הצמדתי שפתיים
בגופי חלפה רעידה
לא רציתי לחשוב
לגלות ולכאוב
על אחרי ולפני ובינתיים
הבטתי רחוק
נשמתי עמוק
באחת קפצתי למים
...רחל יהודייה בדם
את כותבת טוב..
תודה😃מוצאת חן
..אפילו
כל כך יומיומי.
אבל אצלי זה קשה.
הם הולכים,
חיים,
מסתובבים...
ורק אני מחוברת,
למכונה מצפצפת.
מזמור לאל ידי
מטאפורה לחיים...אפילו
משהו שלאחרים קל אבל לו- זה כל כך קשה!!
....רחל יהודייה בדם
תודה
❤️אפילו
שלא יגמר האווירלתת מקום לאהבה
אמא דואגת בחלון. בננה נופלת מתיק.
אולי איש רעב יאסוף אותה. אולי הוא יחליק.
אולי---
נשימה ממהרת.
יאללה לעבודה.
הפסקת צהריים. חתולה חולה מהחלון.
יללות נואשות. שקית אשפה נקרעת בשיניים.
עצמות. שאריות דג.
אולי סבתא אוהבת תיבלה אותו באהבה. אולי ילד חימם אותו במיקרוגל עד שאמא תחזור.
אולי---
נשימה עמוקה.
לכי כבר לשתות קפה.
סוף יום. טיפות של גשם.
ברק מסנוור. רעם מתגלגל. מטר מתחזק.
אולי שני עננים התנגשו. אולי זה בכלל שני לבבות.
אולי---
נשימה קטועה.
איפה הבית.
שולחן מבולגן. צלחות חד פעמי.
חביתות וסלט של דקה וחצי. קולה. שני אנשים עייפים.
אולי מהעבודה. אולי ממלחמות.
אולי---
נשימה קרובה.
חיבוק.
לילה. כוכבים נדלקים ונכבים.
ירח כמעט עגול. רק בפינה חסר משהו קטן.
אולי זה אהבה. אולי זה כסף.
אולי---
אולי רק עוד נשימה קטנה.
שלא יגמר האוויר.
...רחל יהודייה בדם
אהבתי את הכתיבה.
אהבתי ממש את הכתיבה.. יפה!!אתחלתא
ואוו... כבר שכחתי כמה יפיפה אתם כותבים😇מזמור לאל ידי
יצא טיפה מפוזר...מתנחלת:)
בחיים אנחנו רצים
מחפשים
מוצאים
לא מסתפקים
ממשיכים לרוץ
מלאים בתזכורות
לימי הולדת
לאירועים
לדברים שצריך לעשות
אבל אם רק היינו זוכרים
לעצור
לנשום
להתבונן
אולי היינו
מסתפקים
...רחל יהודייה בדם
...רחל יהודייה בדם
לנשום
לא את הבגד,
הקרוע
לנשום את האנשים,
את האהבה
ולתת גם
לה,
לנשום.
וואימזמור לאל ידי
קצר וקולע,
יפיפה.
...רחל יהודייה בדם
00אהבה.
עברתי פעם בעיר, בפינת קפה מול השמש ישב אדם ועישן. נשם ונשף. נשם ונשף.
ממולו ישבה בחורה עם שמלה קצרה שדיברה בלהט על מהם השאיפות.
הוא גיחך.
יום יבוא והיא תשאף לנשום.
נשם ונשף.
...רחל יהודייה בדם
וואונבוכי הדור
הכל כאן. וואו.
קראתי כל קטע וקטע כמה פעמים.
קטעים חדים ונוקבים...
וממש ממש יפים.
נשימתינבוכי הדור
לנשום
זה לא רק לקחת אוויר
זה לא רק דרך לחיות
זה משהו עדין
דק
שביר.
לנשום זה לאסוף את כל החלקיקים שעוטפים אותך
את כל האור שמסביבך
לנשום זה לא לפחד להכניס גם חושך פנימה
לא לזכור איך כאב או איך שרט
זה להיות בתוך הרגע
לנשום זה לשמור על שפיות בתוך עולם של שקט נצחי
מין המשכיות של איזה רעש פנימי
ואם נטית לפחד
לשיגעון
תעצור
תקשיב
תנשום.
רובנו
לא נושמים
עסוקים במרוץ הבלתי פוסק של החיים
רובנו שוכחים
ומרוב שחיפשנו אחרי שקט
התחלתנו לפחד מהרעש הפנימי
העוצמתי
החזק
של עומק נשמתי.
נשימתי.
אנחנו צריכים לנשום
אחרת נשכח
לאהוב את עצמנו
ואם זה יקרה
לא נאהב
גם אחד את השני.
אבאקפוצ'ון
אַבָּא, בְּנֵה לִי כִּסֵּא נוֹחַ
אוֹ אוּלַי עַרְסָל
בּוֹ אוּכַל לִשְׁקֹעַ
לִטְמֹן רֹאשִׁי בֵּין כַּפּוֹת יָדַי
וְלִבְכּוֹת
שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁרוֹצֶה וְאוֹהֵב
לִבְנוֹת לִי כִּסֵּא נוֹחַ
וְעַרְסָל.
הו וואו.רק הפעם.
תודה רבהקפוצ'ון
...רחל יהודייה בדם
אני אוהבת לקרוא אותך
תודה❤קפוצ'ון
...אני ועצמי:)
וואו..
מיוחד, חזק ונוגע!!
אהבתי! תודה על זה
תודה!קפוצ'ון
...קפוצ'ון
תודה❤
מדהיםאם אפשר
הייתי מוריד את ה'ש' הראשונה ב'שיש'
...קפוצ'ון
תודה
נראה לי אני אוהבת ככה, אבל תודה על ההערה
..רוח סערה
וואו. זה וואו
..קפוצ'ון
איזה כיף.
תודה..
שתדעיהרמוניה
אבל התרגשתי גם ככה

תודה
קפוצ'ון
יפה מאודנקדימון
ולמרות שאני לא אוהב שמנקדים לי טקסט, כאן זה דווקא יושב טוב.
הבדידות כואבת. והפיתרון שלה הוא יפה בתמימות שלו. המשלב הלשוני עדין. החלוקה לשורות גם היא מעולה.
ואני אצטרך להערה שמישהו/י כתב וזה שבמקום לכתוב ׳שיש מי׳ אז לכתוב רק ׳יש מי׳; כי ככה זה יותר מכניס אותנו לעולם הפנימי של החולם/ת.. דיבור ישיר מתאים פה יותר לדעתי..
ובכללי, מעולה. פשוט מעולה. ופשוט.
וואו תודה רבה!!קפוצ'ון
איזה תגובה מושקעת. תודה לך!
אפשר לבנות לך ערסל?חותם-צורי
באלי להקפיץאם אפשראחרונה
תמיד חלמתם שינקדו את שירכם? מוזמנים/ות!
מזמור לאל ידי
מוזמנים/ות להצטרף לקבוצה לתזכורת:
תזכורת לשלוח שירים לניקוד
יש גם את דיקטהנבוכי הדור
עולה כסףמזמור לאל ידי
לא שידוע לינבוכי הדור
זה גם של דיקטה...נבוכי הדור
נכוןבין הבור למים
הבעיה עם נקדן אוטומטי זה שהוא לא מנקד נכוןאפילו
דווקא האחד של דיקטה ממש ממש טובנבוכי הדור
אפשר לבחור גם סוג טקסט (שירה מודרני או מקראי) והוא ממש טוב...
מכיר את מי שמפתח אותו, פרופסור לעברית ולמקרא
לא מכירה את הנקדן הספיציפי הזהאפילו

הבנתי... ממליץ לך לנסות אותונבוכי הדור
אז בשביל מה אני עושה קורס ניקוד?אפילו
בשביל שתוכל להגיד לאנשים: "היי! עשיתי קורס ניקוד!"נבוכי הדור
😂😂אפילו
יש גם של מורפיקס..תות"ח!אחרונה
יכול להיות שמה שהבאת יותר טוב, לא מכיר...
זה של מורפיקס: נקדן מורפיקס – ניקוד אוטומטי מדויק – גרסת הדגמה חינם
בהצלחה..!
לילה טוב
הטבע החירוצה_להיות_טוב
בחושך
כשלא רואים
והשמים מנצנצים כוכבים
או דמעות של תפילה
פותחים הצבועים את פיהם
ובכאב צועקים
ומיד יודעים למה
ובבוקר
כשכולם חיים
והשמש מנצנצת בתוך הטללים
ובטלטלי הילדים
משלבות הציפורים כנפיים
וכותבות שירה
ומיד מבינים למה
ובחיים
כשפשוט מאמינים
גם כשהשמים מלאים כוכבים
זה דמעות של תפילה
ומיד פותחים את הכנפיים
וטיפות הטל
מלאות תפילה
ולא יודעים כמה
...רחל יהודייה בדם
תודהרוצה_להיות_טובאחרונה
רקשירה חדשה~
לאהוב, לאהוב אותך.
יודעת את מה פירוש המילה?
רק לאהוב, זה הכל, חי שמיים
רק לאהוב.
כי ניתן, כי אפשר לאהוב אני
נשבע לך
יש אהבה, היא קיימת רק
תושיטי יד
לאהוב, לאהוב אותך
מילים רכות נלחשות
בעולם חם, אור קלוש
רק, רק אני ואת
אין עוד דבר
מלבדנו.
התאמיני?
חזק. ומיוחדהטוב שבי ינצח!
...רחל יהודייה בדם
אהבתי את השבירה בבית השנימשרת
תודה רבה לכולכם!שירה חדשה~אחרונה
שימחתם
מתי תסורושושיאדית
ולגרום להרס נפשות...
מתי תסורו?
אותן התניות
אתכן יצרו
דיעות שנויות
צתנפצות, כחלום יעוף
עליכן מושתת תרבות
גם כזו של כיעור וניאוף
וזו המדמה עצמה לתמימות
הביטו אנשים
על פי מה דרככם הולכת?
התיטיבו ליבכם לשים
אל אותם לבבות שידכם משלכת?
נשמות רכות
אותן פחסתם
ואת הברכות
מהן חסכתם
לא חנכתם על פי דרכם
ובזאת - איבדתם נשמתם
וכעת-
מי ישיב מעלליכם?
היכן נמצאים אותם אבודים?
האם הלכו הם לבלי שוב?
..רחל יהודייה בדם
זה מעניין ונוגע
אמ... זועק...שושיאדית
לא על עצמי...
אבל בהחלט צריך לזעוק על הסיפור הזה...
טעות הקלדהשושיאדיתאחרונה
אתגר כתיבה 5 לכתוב קטע/שיר/סיפור שההתחלה והסוף שלו זהים:מזמור לאל ידי
אני זוכר את הד פסיעותיימזמור לאל ידי
כשדרכתי באותו מקום ארור
רגלי היחפות הטביעו דיוקנם
בין רגבי האדמה
ואני רק ייחלתי ליום בו מקום זה יהרס
ישרף בשלהבות הדממה
של אותן נשמות מעונות
ילדות שדמם הכתים את האדמה המקוללת
שהדי הצרחות האילמות
נושאות את קולם עד עתה
מנסרות את כל הנקרה בדרכם
מלבד לבבות האבנים אשר להם נועדו
אני זוכר איך גנחתי חרש
בעת דמי רתח
ודמעותיי התערבו בדמעותם
אני זוכר
את שהן ניסו להדחיק
בכל יום שאין לו התחלה ואין לו סוף
אני זוכר
את אשר צלקות נשמתם מזכירות להם שוב ושוב
מחול כשדים
שטן ומוות חגים יחדיו
במעגל מושלם
ריקוד של חיים
ריקוד של מוות
ימים שהופכים ללילות
ולילות שהופכים לרסיסי חיים
הזיות שמתמשכות כמו הנצח
דקה שנידמת לחיים שלמים
מחריבה עולמות מלאכים
פרח זהב
שנקמל ברגע
אני זוכר
זוכר ולא שוכח.
אני זוכר את הד פסיעותיי...
למות זה כואב?!מזמור לאל ידי
דבר לא הכין אותה לשאלה הזאת, שאלה שניבטה מתוך עיניו של ילד קטן ותכול עיינים, הילד שלה.
"אמא, למות זה כואב?!" הוא שאל בשנית כשראה שהיא לא עונה.
היא הביטה בו, ילד בן חמש בסך הכל שכבר עבר כל כך הרבה בחייו הקצרים.
שוכב לו במיטתו בבית החולים, מלופף צינורות מכל עבר. מחלת הסרטן שקיננה זמן רב בגופו החלה לתקוף בעוצמה לפני כחודש, זה החל עם כאבים חוזרים ונשנים שחזרו על עצמם יום אחרי יום ונפתרו על ידי רופא המשפחה ב"זאת רק שפעת קלה" עם המלצה למנוחה ואקמולי.
אך ליבה- לב אם אמר לי כי משהו רוחש מתחת לפני השטח ורק מחכה לשעתו לפרוץ באחת לחייהם. היא לא האמינה כמה שהיא צדקה.
זה החל בהקאות בלתי פוסקות באמצע הלילה, תמר העירה אותה בצעקות "אמא, מלאכי לא נושם" כשהגיע לחדרו ראתה אותה מתבוסס בשלולית קיא, כחול כולו וכמעט לא נושם.
תוך כדי שהיא צועקת לתמר להתקשר לאמבולנס החלה היא לבצוע בו החייאה.
האמבולנס הגיע ביללת סירנה מבשרת רעות היא ראתה את הפראמדיקים שועטים אל הבית והיא צעקה אליהם "הוא לא נושם, מלאכי לא נושם" הם החלו לבצע בו החייאה מסיבית תוך כדי שהם מכניסים אותו לאמבולנס ומשם הם נסעו לביץ החולים.
ועתה כבר שלשה חודשים שהם כאן, נעים בין תקווה לייאוש ושאלה אחת של ילד קטן ששואל על כל העולם, שואל על הצדק ועל אלוהים, על נסתרות ועל לבטים, ילד קטן שמחפש תשובות לשאלות שאין להם תשובה.
היא אגרה את אחרון כחותיה וענתה לו" כשמתים חוזרים להתחלה, חוזרים למקור אל אבא שמלטף ומגונן עליך, מגיעים לעולם שאין בו כאב רוע או הסתר מגיעים לעולם שבו הכל נפלא וזוהר.
הוא הביט בה, דמעות נוצצות בזוית עיניו וכשלחש לה "אני אוהב אותך אמא, אני אתגעגע אליך" ידעה היא שאלו רגעיו האחרונים.
כשרכנה לנשק אותו בפעם האחרונה כבר היה מאוחר מידי.
ילד קטן עצם את עיניו בפעם האחרונה כששאלתו מוסיפה עוד להדהד בחלל
עולה וצוברת תאוצה משל הייתה כציפור כנף שאין לה סוף ואין לה התחלה
"למות זה כואב?"
...רחל יהודייה בדם
וכואב.
אתה יודע לכתוב עם עוצמה.
תודה לך רחל🙏מזמור לאל ידי
אמאלהלחייך
שאלה.. לא חייב לענות אם לא תרצה..למה מלאכי ותמר דווקא?( שואלת מסיבה מסויימת)
שמות רנדומלייםמזמור לאל ידי
הבנתי. תודה ובהצלחה
לחייך
יכולה להציע-אפילואחרונה
מלאכי: מעיד על הסוף, שהוא יהפך למלאך, או לפחות בין מלאכי השרת.
תמר: בתנך הייתה בעלת תושיה.
ניסיתי משהו..ילדה של אבא
ורק הסבתא
ספקה כף אל כף
ואמרה
נו שויין.
העוגה התנדנדה מצד לצד על הידיים הקטנות שכרעו ממשקלה.
היא בשמלה ורודה, בדרך לשולחן, הולכת בזהירות מחמת שדה הראיה המוסתר בהר קצוף בצבעי לבן- אדום.
מסתבר שהמשא ניצח, ואת השמלה קישטו כעת גם סוכריות צהובות. אלו, בניגוד לחברותיהן הכחולות, התעקשו להידבק דווקא אליה ולא להישאר לצניחה חופשית. ההר הקצוף הפך לעיסה דביקה המורכבת מצבעים מעורבבים, צורות משונות ומרקמים מיוחדים שנחתה על הרצפה.
ורק הסבתא
ספקה כף אל כף
ואמרה
נו שויין.
רעיון טוב תמונות, מעתיק ממךימח שם עראפת
ים בלי גליםאפילו
והוא כבר בן 40, ועדיין ממשיך להגיע לכאן כל שבוע. לבד.
ראיית חשבון, כך מסתבר, לא מספקת אותו.
והן עוברות מול עיניו אחת אחת.
הראשונה, שמהרגע הראשון הבין שזה לא זה.
השנייה, זו שחתכה אחרי 5.
השלישית, שהיה בטוח שהנה, הוא מצא, ואז גילה עלייה פרטים שהסתירה.
הן ממשיכות לעבור,
אלו המתאימות, אלו שפחות.
אלו שהתרגש לקראתן, אלו שרק סימן וי. ססגוניות, תמיד לבושות, מאופרות, ריחניות. כמו פרחים.
אבל הנה,
הוא מוצא את עצמו יושב על החול החם עם שמש ודמעות בעיניים.
..רחל יהודייה בדם
שֶׁגַּם אֲנִי
זֶה לֹא
רַק, דִּמְיוֹן
שֶׁיּוֹם אֶחָד
לֹא
אֶתְעוֹפֵף כְּמוֹ
הָאַהֲבָה,
וְאֶבְרַח
מֵעַצְמִי.
🔹
מַרְאָהרחל יהודייה בדם
שֶׁעַל הַקִּיר
אוּלַי
תָּעוּפִי, מִכָּאן
וְתַחֲזִירִי לָנוּ
אֶת,
עַצְמֵנוּ.
🔹
..בברסלב בוער אש!
אמאלה. ילדה יפה אחת, זה כואב.
מפחיד.
אחח קראתי כמה פעמים.
את כותבת עמוק ונדיר.
אוף זה כואב פחד.
אמ, אפשר לשמור לי?
...רחל יהודייה בדם
תודה לך 🙏❤️
..בברסלב בוער אש!
תודה אהובה❤
מעולה, תודה.אם אפשר
'שלא אתעופף
ואברח כמו
אהבה'
...רחל יהודייה בדם
ותודה שאתה תמיד
כשאתה כבר מגיב
אתה מגיב מושקע..
אפילו אם אני לא מסכימה עם חלק מהדברים
זה פותח את הראש..
תודה 🙏
..שוני
נוגע. עושה טוב התזכורת הזאת לדאוג שזה אכן לא יקרה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אל תגעו בימזמור לאל ידי
אל תתקרבו
יש פה נחש
יש כאן חושך נורא
אל תגעו בי,
אל תראו,
את ממה שפחדתם לדעת,
או להבין שקרה.
אל תתקרבו,
תעצמו חזק עיינים,
שהמפלצת לא תרגיש,
שהמפלצת לא תדע,
תתנו לה לגעת,
תתנו לה להרגיש,
אל תתערבו,
אל תעצרו
את השריפה.
תסתמו את האוזנים,
תגידו "לא ידענו"
ו"איך זה קרה"?
אל תרגישו,
אל תשאלו
אם הכל בסדר,
או שאולי אני צריך עזרה
תתעלמו,
תגידו "הוא כזה"
"מין ילד נורא",
כל הזמן לבד,
כל הזמן פוגע,
משהו בו לא בסדר
הוא בטח משוגע.
תטייחו את הכאב
ואת הצלקות בלילה
אל תהיו כאן בשבילי
או בשבילם
תגידו שלא הבנתם,
שלא הפנמתם או ידעתם
איך תחת אפכם
מת לו עוד חלל
...רחל יהודייה בדם
זה דוקר.
נגע בי
יש כאן הרבה כאב.
שיהיה טוב תמיד 🙏
~~מוצאת חן
שיר חזק. מלא עוצמה וכאב.
תודה לך🙏מזמור לאל ידי
וואו כמה נוגע...תודה עלזה.שוני
תודה שוני🙏מזמור לאל ידיאחרונה
הַפְגָּנָה, חָשׁוֹב עַל מָהמוצאת חן
דָּם וָאֵשׁ
זַרְנוּקֵי בּוֹאֵשׁ
בָּלָגָן, צְעָקוֹת
שְׁלָטִים וּשְׁרִיקוֹת
יָם אֲנָשִׁים
מִי בַּמִּדְרָכוֹת, מִי בַּכְּבִישִׁים.
וּמִנֶּגֶד שׁוֹטְרִים חֲמוּשִׁים,
נַיָּדוֹת מְהַבְהֲבוֹת וּפָרָשִׁים.
וְהַכֹּל נָתוּן לְעֵינֵי הַמַּבִּיט,
מָה יַעְדִּיף לְהַשְׁמִיט,
מָה יַעֲלֶה עַל נֵס וְיַבְלִיט.
יֵשׁ שֶׁיִּרְאוּ שִׂנְאָה מַחֲרִידָה
יֵשׁ שֶׁיִּרְאוּ נְחִישׁוּת וְהַתְמָדָה
יֵשׁ שֶׁיִּרְאוּ נִפְנוּף בְּאַלִּימוֹת
יֵשׁ שֶׁיִּרְאוּ הַעֲלָאָה לַמּוּדָעוֹת.
לֹא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא
לֹא אוֹמֶרֶת שֶׁכֵּן,
רַק מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתַּחֲשֹׁב, תִּתְבּוֹנֵן.
עַל מָה שֶׁמַּזִּיק
עַל מָה שֶׁמּוֹעִיל,
מָה אַתָּה מַדְחִיק
וּמָה צָרִיךְ לְהַגְבִּיל.
...רחל יהודייה בדם
בואנה אהבתי רצחהיי לכולםם
...אני ועצמי:)
באמת חשוב..
והכתיבה יפה
תודה על התזכורת..
(שומרת לעצמי, בסדר?)
בסדר גמורמוצאת חן
ותודה
אמירה נכונה.אני הנני כאינניאחרונה
מסכים וחווה כל מילה.
מסכה .אחלה וחסודה
אני מנסה ללכת בין שני העולמות,
ולטעום משניהם עד הגבול .
וכשאף אחד לא יודע , אז הסוד הוא יותר קסום.
אבל רע
וכמה שאני אנסה להשתפר
אני עדיין לא אהיה יותר טובה .
יבואו וישאלו אותי איך החיים במסכה
ואני אענה שזה רע
פשוט רע
אין אויר לנשימה
אתה לא יודע מי ומתי
אתה לא רואה
אפילו לא את עצמך .
וכשאתה נכנס לדמות של המסכה
קשה כל כך לצאת ממנה
אתה רגיל להיות בתוכה
שאתה שוכח מי זה מי
ומי זה אתה .
אתה משקר לאנשים בעיניים
שקונים את זה שאתה תמים וישר .
והנכס במסכה
זה שאת ההסמקות שלך לא רואים,
וגם לא בעיניים את הפחד והמורא
וכשאתה במסכה קל לך לראות אחרים שעם מסכה .
כי אתה רואה בהם את עצמך
קל לך להתעסק באחרים
במקום בבוץ שלך .
את כל זה אני אגיד
כי אני עם מסכה
אף אחד לא יודע מי אני באמת
וכמה אני מרגישה נורא
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מכירה את זה,זה קשה להיות ככה
ואם זה קשה ומכאיב אפשר לצאת מזה...
בכל אופן, בהצלחה
ואם סתם מתישהו תרצי לדבר אני כאן
...אמונה רעיה
סִפְרָתִי שְׁתִיקוֹת
עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי
כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבַּקָּר
לֹא הָיִיתָ
שֶׁמָּא פִסְפַסְתִּי
אוֹ שֶׁלֹּא בָּאתָ?
ואוומזמור לאל ידי
וכן היינו בעינהם..."
...רחל יהודייה בדם
~~מוצאת חןאחרונה
ממש יפה!!
שיר קצר ומדויק.
הַלֵּב.נשמה שלי
הַקְשָׁבָה
הוּא רוֹצֶה
אַהֲבָה
הוּא לֹא סָתַם
מַרְגִּישׁ
הוּא לֹא סָתַם
רָגִישׁ
בִּפְנִים עָמֹק יֵשׁ
יְדִיעָה
בִּפְנִים עָמֹק יֵשׁ
יְשׁוּעָה.
הִיא תַּגִּיעָהּ
בִּמְהֵרָה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
🙏🤝
הגיגים ורצונותרוצהלהיותבשמחה
אז בואו נתפלל
שיבוא הגואל
הרחמים
נבקש מה'
שהחלום יתגשם
ונאמין-
בריבונו של עולם בתורה
במצוות ונעשה אותם בשמחה
כול קדושה שנעשה תאיר ותזרח
ותאיר את כול שמי המזרח
מערב צפון ודרום
ואת ענני המרום
ציפורים ישירו כמה טוב לעם הזה
כול הגויים יתמהו זה העם שהיה מבוזה?! -
וינהרו כולם לכאן
וכול העולם יהיה מוכן
לקבל עול מלכות שמיים
חרבות יהפכו לאגרטל
ועלינו ירד שפע וטל
של ברכה וישועה ושמחה והצלחה
וכולנו נשמח חהחה חה
שנזכה לרקוד במעגל של הצדיקים לעתיד לבוא
ולהתחזק מדבריהם הקדושים ולסמוך על זכותם
ולהאמין שהם עלינו מתפללים שנזכה לכול הטוב הזה!
...רחל יהודייה בדם
יאללה שיקרה כבר
אמןרוצהלהיותבשמחהאחרונה
ריסטרטאפילו
לְאַתְחֵל אֶת
הַגּוּף שֶׁמַּתְחִיל לְהִזְדַּקֵּן,
לִמְחֹק אֶת
כָּל מָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְתַקֵּן,
לְפַקְס אֵת
הָעֵינַיִם וּלְכַוֵּן.
לְהַתְחִיל אֶת עַצְמִי חֲדָשָׁה וּנְקִיָּה,
לִהְיוֹת
שְׁקוּפָה
כְּמוֹ מַרְאָה,
וּבַחַיִּים לֹא לָתֵת לְעַצְמִי לִהְיוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלָה,
רַק לְהִשָּׁאֵר יַלְדָּה.
הלוואי, מתפללת על זה כול יוםLove the world
כולם
אפילו
...רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד
אני מזהה פה הרבה
כאב



