שרשור חדש
(אתגר) אסיים להבוקראני הנני כאינני

(מקווה להיום) עם אתגר שאהבתי לעשות לאנשים פעם (הייתה לי פעם קהילה ברשת חברתית של אתגרי כתיבה). כתבו מה שעולה לכם בעקבות התמונה לקמן:

..3,000

אז אתה רואה

מה שגלוי

לא מנסה לראות מעבר

למה לי?

עוד אדם

עם עוד בעיות

ועוד אחד

שלא רוצה לחיות

ונמאס כבר, פשוט נמאס

נמאס מהקושי, נמאס

נמאס מהכאב

שמשתקף בעיניים 

נמאס מהאדישות

פשוט נמאס

אז אנחנו לא מסתכלים

פשוט- ממשיכים

ואת הטוב, שמסתתר

שנדמה לנו

שהוא במרחק

בקו האופק

לא מושג

נמצא כאן

לכל אחד ואחד

אצלו

אצלנו

ודווקא בגלל

הבריחה מהכאב

הטוב בורח

כי כמו שאמרו טובים ממני

האושר נוגע

בעומק הכאב

 

יפה יפה..אני הנני כאינני

לי יש בראש כיוון אחר מכולכם/ן.

תסלחו לי על הטראגיות, לילה ארוךבין הבור למים
עבר עריכה על ידי בין הבור למים בתאריך א' בחשון תשפ"א 12:30
עזבו, יצא שיר מרגיז
חחחאני הנני כאינני

קרעת אותי...

..האקונה מאטטה:)

בדידות, כאב, מלחמה, נפילה, משהו לא שלם ולא ברור. באלגן

((זה אמור להיות פרוזה, לא מחשבות))אני הנני כאינני


אהההאהבה.
חחחח גדול
..אהבה.
אומנות
חופש
חופש ביטוי
שיעמום
...אלעזר300

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַקּוֹרְאִים בָּעֲרָפֶל.
כִּרְצוֹנְךָ טַבְּעֵם בִּבְלִיל־גּוֹנֶיךָ הַמַּבְהִיק.
כַּלֵּה בָּהֶם זַעְמֶךָ. שַׁלַּח בָּהֶם אֵימֶיךָ.
הַטַּח בָּהֶם, מְחַץ בָּהֶם שְׁפוֹפַרְתְּךָ -
                                              לָרִיק.

וואואני הנני כאינני

מגניב, אהבתי

...פסגות

תלוי בין מים לשמיים
בלי אויר
בעיקר ללא חמצן
אלף מחשבות סביבי
פטישים פטישים
של שגעון
חוסר איזון
בלאגן
ערבוב של צבעים
רעשים רעשים
בסדר מדויק
מה היה
מה יהיה איתי
ולאן
יפה מאוד!אני הנני כאינני

מקביל לקו החשיבה שלי, מה שלי עלה מהציור.

תודהפסגותאחרונה
אז.. אתגר(:3,000

אוקיי

אז זה גם כדי להכיר יותר את האנשים שבפורום

וגם כי מעניין אותי להכיר דברים אחרים, ונקודת מבט (אחרי שיעור במדרשה, זה התוצאות)

אז ככה

תנסו לכתוב על עצמכם, על מי שאתם

זה יכול להיות דרך מאבק שיש לכם, תיאור הסביבה שלכם, משו שמעודד אתכם, תחביב שיש לכם, נקודת מבט שלכם על החיים, וכל רעיון שיעלה על דעתכם!

עופו ותקחו את זה לאן שתיקחו

לגבי דעות שלי וכו'אני ועצמי:)

אני משתדלת להקשיב עוד דעות לא להיות ''ראש בקיר'' או מקובעת.

מרגישה שאני יכולה להבין הרבה ''זרמים''

לדעתי זה משפיע גם על השקפת עולם\נקודת מבט ..

 

מקווה שעזר לך.. אולי מחר אשתף עוד..

זה רעיון מעולה!3,000

אויייאני ועצמי:)

באמת התלבטתי אם לכתוב את זה בתור איזה שיר והרגיש לי לא קשור- חשבתי שאנחנו בנוגה😅

אני מנסה לשנות לשיר..בע''ה..אני ועצמי:)

רוצה להכניס את עצמי לריכוז 

בכיף, בינתיים אני מצליחה לערוךאני ועצמי:)

אם לא יצליח לשלוח אכתוב בל''נ בתגובה חדשה)

^^^שושיאדיתאחרונה
בכל הנוגע לדעות.
לא משנה באיזה תחום.
כותבת על משהו שנראה לי ממש חשוב ומשפיע הרבה על ההשקפת עולםאני ועצמי:)

רציתי לאהוב, באמת.

בלי פשרות, את כל האחים והאחיות,

בלי לחשוב על מי ומה, 

בלי לצפות לקבל בחזרה.

 

אולי זה לא נכון לשפוט, אולי זה יפריע

אבל מה לעשות שאני מרגישה, שיש לי אחיות שלא רוצות

שלא רוצות, להיות אחיות, 

שלא רוצות להרגיש שונות.

 

תכל'ס, מבינה אותן.

אנו משפחה כל כך קטנה

שעוד מתאוששת מהמלחמה האחרונה

והעולם גדול ומגרה, אז בוודאי שזה קשה

ונכון שאבא שלי הוא מלך העולם

אבל לפעמים את פניו הוא מסתיר

וחצי עולם בו לא מכיר.

 

אז בעודי מתגאה ושמחה בהיותי חלק ממשפחת המלוכה

אחיותי הצדיקות, אחרי הרב הן הולכות,

אני מרגישה, שלעצמן הן מתכחשות.

 

ועדיין צריכה אני אותן לאהוב, 

אם אבא אוהב אותנו אותו הדבר, אז גם אני אצליח.

הן יהודיות, אחיות, אסור לי לשכוח!

פשוט גם אני נסחפת, ולפעמים רק על החיצוניות מסתכלת.

הן יהודיות, אחיות, אסור לי לשכוח!

נסכפתי😅אני ועצמי:)

התכוונתי לכתוב משהו על אהבת ישראל ו.. את התוצאה רואים, זה לא בדיוק עונה על הבקשה של @3,000 אבל שלחתי בכל זאת..

יואוו אחותי3,000

זה מקסים!

יש לך כישרון!

למה רק עכשיו אני רואה את הכתיבות שלך?

 

וזה כן עונה

זה גם מאבק ודבר שחשוב בעינייך, וגם דעה שלך, נקודת מבט

תודה נשמה!!אני ועצמי:)

חיממת💜
פשוט הרבה זמן התפדחתי לכתוב..🥰 

את באמת לא צריכה3,000

את כותבת מדהים

ויש כאן אנשים מדהימים!

אני ממש התלבטתי אם לעלות בפעם הראשונה שלי

וישר כל התגובות גרמו לי לא לפחד(:

 

באמת ממש מפרגנים..אני ועצמי:)
;)
מעניין מאוד ישר כוח.רויטל.


חיי? או שלא?ילד טבע
בטרם שחר
לשחר
ככפירים המשוועים לטרף
אצתי כאחוז
חבלי אמוק וטירוף
ולא נחה לי הדרך
וכארי יזנק מן הבשן
הביישן
שב למלונתו עדי ערב
וזנבו מקופל
וזנבי מונף אל על
בחדרי חדרים

ובצוק העתים
צוק תקוות וכשלונות
גל עצום נישא
ורם על כל
המרומים, העצובים
נושאים את מבטם
ותקוותם לאיש
שעל פסגה ניצב
וצל הרים
נדמה להם כאנשים

ואני שוכן לבטח
בבית לידת זרזיף מצור
וסביבי לא אריות
לא נמרים ולא תנים
סביבי עדרי חיים
מכרכרים

(נכתב לפני קפה של בוקר)
וואו!3,000

זה נכתב לפני הקפה של הבוקר?

אני צריכה להיות מרוכזת ממש כדי לקרוא את זה

 

אתה כותב ממש יפה, ויש לך דרך יפה לבטא דברים

תודה שכתבת!

הַאֲזִינוּ, אֶרֶץ וְשָׁמַיִםנעמה ורבר (=

לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד-
אֶבֶן מוּצָקָה אֲשֶׁר בָּהּ אוּכַל לִנְגֹּעַ,
מַשַּׁק כַּנְפֵי צוּפִית נוֹסֶקֶת, מַמְרִיאָה,
לְמַעַן אֶעֱנֶה לִי הַשִּׁירָה הַזֹּאת כְּהֵד.

 

לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לָעַד-
זִכָּרוֹן צָלוּל דּוֹהֵר שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִשְׁקֹעַ,
זְרִיחַת רִמּוֹן וְגֶפֶן כְּפֶלֶא הַבְּרִיאָה,
לְמַעַן אֶנְצֹר שְׁתִיקַת חִיּוּךְ וְלֹא אֹבַד.

 

----

( וְאָנֹכִי אֶנְשֹׁם שֵׁנִית. )

וואו על הכתיבהרק הפעם.
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה..

וואו
איזה כיף לקרוא שירה שקולה מוצלחת!אלעזר300

זאת אכן סיבה מוצלחת לפרסם, אחת הטובות שבהן. הלוח יזכור - ולו יזכור דברים טובים!

 

(בשורה האחרונה יש חור במשקל. אם יש בשיר נקודה שאפשר לנסות לשפר, היא בשורה הזאת.)

תודה רבה על ההערה! נעמה ורבר (=


תודה (:נעמה ורבר (=

אתם פשוט מקסימים. כלומר, זה נורא מפחיד לשחרר החוצה את מה שאני כותבת, ושימחתם אותי ממש

 

 

וואותתן אחרית לעמך!
כתיבה מדהימה!
וואו...אני הנני כאינניאחרונה

קצר ומעניין. אהבתי את החכמה שיש כאן.

משכתי ידייהוקפץ

אנא השם ואף בשעת עברה
זכור רחמיך והעבר הגזרה 
ואל נא בנו תבער תבערה 
לבל תהיה הארץ כאחרי בראשית ברא 
ומתי נוכל להמשיך לכתוב השירה
ולעסוק בה בדיבוק בחבורה
להאיר נרה ומשמרת לעשות למשמרה 
זכנו וגם היום נדקדק בתורה
בל ניפול ונפיל לבור אשר כרה-
השוכן לפתח חטאת וממתין לעבירה 
אנא זקקנו כקמח היוצא מכברה
שניזכה ונשוב עליך בחזרה

 

השם מדוע לא כול פה העוסק בדיברי תורתך-
קם ונזעק לא תרצח ולא תעמוד על דם רעך
ומדוע אין כול בעל תריסין במלחמותיך
נזהר ונישמר טפי על זאת מצוותך
כלום ניתחשבנו ביום המלכתך
למה שיאמרו להם כך וככה יאמרו לעבדך 
וכי שמירת שבת לומדים מחפצי ההפיכה-
שבשמירת הנפש נישמור דרכם כהלכה
ואתה השואל בדוק מי מפני מי נידחה ושמור להזכירך

ואם אתה תמשיך בהמריאך
ואיך תועין לבקש מאלוקיך בבקשתך
אנא צורי תן מוראך וקיים בנו ושב וריחמך
הרי מצוותו ניפצת ולא תעשון לאלוקיכם ככה
לכן שמור אתה בכול כוחך
והמגפה הרעה בחשבונך לא תהיה ערוכה
ועל אחרים אל תהיה טרידתך
ובשנאת חינם אל יהגה לבבך
אלה יהיה בוטח באלוקיך
ושמור דרכיך כאשר ציווה לאבותיך 
ובעזרתו יתברך ירבך וישמרך


אנא השם ראה צערינו
כי מה תוחלתינו 
ימנו כי כלו בהבלינו
חוננו כי כי עליך ניקרא שמינו
ורחום שמע שוועת זקינינו 
הספונים בביתם ואינם ברחובתינו
עוזרינו פן ניכשל ומותם יהיה עלינו 
רחמנו והצילנו מעושק ידנו
כי לבד עליך עיננו 
זכור חסד אבותינו
ותקדם ברחמיך מהרה גאולתינו

 

אשמח לתגובות \תיקון שגיאות כתיב \הערות \לא בטוח לגבי סדר הבתים, הוא טוב? או להחליף את הסדר?

...רחל יהודייה בדם
עמוק ונוגע..
יפהאני הנני כאינניאחרונה

תחינה זכה.

לשתות כדי לחיותf2l
הם יושבים שם
עוטים מסכות,
בעיות חברתיות
אז לשתות כדי לחיות

משחקי תפקידים,
אנשים אבודים
שאינם נהנים

לא משדר על אותו גל
אתה מקולקל

רעש.
הסחת הנשמה
שתתפוצץ כהר געש

הפשטות שבשחרור
בלי הצגות
בלי לשתות
בלי בעיות
היתכן?

ובתכלס,
אסופה של משפטים
כל כך נכונים
...רחל יהודייה בדם
מעניין ומעורר מחשבה

אהבתי
תודהf2l
תודהf2l
וואו3,000

קראתי אתזה ופשוט היה לי צמרמורת

אתה כותב מדהים

 

ומה שכתבת- פשוט.. אוף

תודה עלזה

וואי תודה רבהf2l
לרוב אני לא כותב שירה אלא קטע, אבל אתמול בלילה נפלה עלי מוזה לשירה.
תודה
קצת עצוב..בין הבור למים
כתיבה טובה, מעניינת
דיי צודק..f2lאחרונה
הייתי אתמול באירוע חברתי וזה מה שיצא
תודה♥️3,000

תמיד אפשר לקום

תמיד תמיד אפשר לקום

אבל רואים אתזה

דווקא אחרי שקמים

 

אבל כשאתה נופל

והכל מסביבך מתמוטט

ואתה פשוט מרגיש רע עם עצמך

רע עם הסביבה

רע עם החיים

דווקא אז

אתה צריך לדעת

אתה צריך לדעת שאתה תמיד יכול לקום

ואתה לא יכול להגיד את זה לעצמך

כי מזמן הפסקת להאמין

לעצמך

 

אז אני רוצה להגיד תודה

לכל האנשים כאן

שמזכירים

לי, לאחרים

שתמיד יש תקווה

שמעודדים

ונותנים חיוך על הפנים

 

אני מתייגת את האנשים שעזרו לי, לכל אחד עזרו אנשים אחרים וכל אחד היה זמין בשעה אחרת

אם תוכלו לתייג גם את מי שעודד אתכם, פשוט כדי לומר תודה


@רחל יהודייה בדם @תהיה עצמךך! @שם נורמלי 😉 @אין קדוש כה'

וכל מי ששכחתי.. סליחה

לא מפוקסת פשוט, ש"ב בפיזיקה..

אולי שכחתי לתייג, אבל המילים שלכם לא יישכחו

תודה♥️

 

כשאתם בבאסה, עמוקה, וקשה לכם

ואיזה חבר\ה צריכ\ה עידוד

תעודדו

תעלו חיוך על הפנים

כי זה ככ ככ חשוב

ואין לכם מושג 

על ההשפעה שלכם

לפעמים
אתם פשוט שולפים אדם מהבוץ

שהוא שונא את עצמו

ושונא את החיים

בכמה מילים

ובסוף

בלי שתשימו לב

גם לכם

יחזור החיוך

ללב

...רחל יהודייה בדם
את כל כך מתוקה
❤️

אוהבת
..3,000

תודה אחות

💘

 

גםאני

...שם נורמלי ????
וואו וואוו

תודה לך!!
את תמיד מעודדת אותי כשאני צריכה, אין את פשוט מדהימה
היה לי ממש כיף לקרוא את זה

ד.א מה את עושה בפיזיקה?
עזבי, בואי לצאט...
]]3,000

תמיד צריך עידוד(:

גםאת אחות

❤

נשמשלי3,000

תודה

💖💖

ישר כוחרויטל.


......אין קדוש כה':)

מותקק!!

את פשוט עוצמה. את אור.

את כל כך מיוחדת!!

והכתיבה שלך.. משהו. באמת.

 

(האמת אין לי משג איך עזרתי לך אבל אני שמחה שעזרתי)

 

..3,000אחרונה

הודעות כאלה עוזרות לי!

תודה נשמה אחת💖

העלת לי חיוך(:

משוגעת.משו לא עם סוף ברור ושמח.בברסלב בוער אש!

 

(לא עושה מרגיע וטוב בלב בכלל.

ישמצב שעדיף לא לקרוא.היתי חיבת אבל לכתוב משו כזה.מחילה.)

 

נראה כאילו כל העולם בוכה את הדמעות שהיא לא מצליחה לבכות.הדמעות שיושבות בתוכה ומחכות,הדמעות שלגמרי שורפות אותה מבפנים.

הילה רצה ורצה בתוך הגשם הזה והרוח,השערות נדבקות לה לפנים והאף שלה אדום וכל הפנים שלה קפואות קפואות.

והלב.הלב,ממ..היא חושבת,גם הוא קפוא.הגינס שלה סחוט מהגשם.טוב צריך שניה הערכת מצב,חשבה.'מה עושים',התישבה ביאוש על ספסל במרכזית.

-צלצול- 

הוציאה תפלפון מהתיק השחור שלה.הכל אצלה שחור.התיק והזקט,הלק,ו..הנשמה.הנשמה השחורה שלה.זאת שדוחפת אותה לברוח מכל דבר שאפשר לברוח ממנו.

זה היה נעם."מה איתך יפה,איפה את?" "אני במרכזית,רוצה לבוא לאסוף אותי נסע קצת לים?" "מה ים משוגעת,תראי איזה גשם!" "באלי ים." "טוב נו,יא פסיכית אי אפשר לצפות את השגעונות שלך,חכי אני בא." -ניתוק.-

הילה עולה לאוטו של נעם,מטנפת לו את כל הריפוד במים,לא מזיז לה."יאלה תל אביב,היר וי קאם!"נועם צוחק.הילה מסתכלת עליו במבט כזה שמוריד את כל החשק שהיה לו שניה לפני שעלתה לו לאוטו. "מה זה הפרצוף הזה?" "אני..נעם אני,"הילה נאנחת."אני לא עומדת יותר בריקנות הזאת.גדול עלי כל החיים האלה.הלב שלי צועק לי הצילו בלי הפסקה.לא מסוגלת להיות בבית יותר.לא באולפנא,שעוד מעט אני יצטרך לחזור אליה,אתה יודע איך זה..ההורים שלי לא יקבלו את זה שאני ישאר בבית עוד כשיגמר החופש,צריך ללמוד וכל השטויות האלה..ואני לא מסוגלת לחזור לשם.לא מסוגלת לעמוד בצביעות הזאת שאני יהיה שם.אף אחת,א ף   א ח ת לא יודעת עלי כלום.זה רק אתה.ואני לא מסוגלת להיות שם דוסית עם חצאית וגרבים,שכולם חושבות שהיא צדיקה רצח ומתוקה ותמימה כזאת ו,ופה..מה אני.תראה אותי.לא יכולה עם השקר הזה זה הורג אותי נועם.אני לא יודעת מה לעשות.אמא ואבא יתחרפנו עם הם ידעו על המצב שלי.אני לא יכולה לספר לאף אחד,אבל לא מסוגלת להיות שם.וריק לי נועם,כלכך ריק.חיים כפולים.נמאס לי מזה.הלואי היתי יכולה לברוח משם כמו שאני סתם בורחת לרחוב כי לוהט לי בבית.אני כל היום רבה איתם,וכל פסיק שהם אומרים מקפיץ אותי.אני נחנקת.אני נמעכת לקיר."הילה נאנחה.

'אווץ.לא פשוטים החיים האלה.'חשב נועם לעצמו.הם שתקו עד שהגיעו לים.ירדו בשתיקה,נעם מחבק את הילה ושתיהם שותקים.הולכים בשתיקה לכיון המים.

בחוץ העולם עדין סוער את הסערה של הילה.הגשם מצליף בהם בלי הפסקה ומרטיב אותם בלי להשאיר טיפת בגד יבשה.'היא באמת משוגעת הילה הזאת,מי הולך בשיא החורף לים?'חושב נועם לעצמו.'אבל דוקא זה מה שיפה בה,בהילה.שהיא משוגעת.מסתורית כזאת.אי אפשר לדעת מה יבוא לה פתאום.'

מגיעים למים,מתישבים.הגלים סוערים איתם ברמות,כמו הסערה שבלב שלהם.הילה מסתכלת על המים באדישות כאילו,אבל רואים לה בעיניים יאוש מטורף מעצמה,רואים לה בעיניים 'הצילו'.הצילו מטורף כזה.שעוד רגע משתגע.

"הילה,שמעי.נלך היום לבית שלך.אני יבוא איתך.נספר להורים שלך עלינו.אין מה לעשות.תראי איך זה מטריף אותך להסתיר את זה.

נראה מה יגידו,אל תדאגי.אני איתך בסיפור." הילה שתקה.הם המשיכו לשתוק.שתיקה שחזקה הרבה הרבה יותר מכל המילים שיכלו להגיד.

שתיקה שזעקה פחד ויאוש,ובלבול.הילה ישבה על החול,ושמה את הראש על נעם,שליטף לה את השיער.ושוב נאנחה.ונעם חשב שראה לה דמעה בורחת מהעין.

אחרי שעה בערך,שישבו ככה ושתקו,ורק בהו בגלים הסוערים,קמו והלכו לאוטו.ונסעו לבית של הילה.בשתיקה.

בדרך רייכל שר 'ואם הטעם קצת מר,ושורף בחזה,אז הכל יחכה.'  והלב של הילה דפק טיל והיא חשבה שפשוט שורף לה.שורףשורף.

הגיעו וירדו."נועם אני מפחדת בוא נחזור," "לא,בוא ניכנס,הכל יהיה בסדר."

נכנסים בשקט,אבא ואמא במטבח.אמא צועקת לה,"הילה בואי את חייבת לראות איזה מצעים חדשים מטריפים קנינו לך לאולפנה" והפחד רק מחלחל יותר עמוק ללב של הילה.

הם נכנסים למטבח,ואבא קופץ בבהלה ואמא עוד שניה נופלת מהכסא מרוב שוק.

"הילה מה???מה זה?מי זה?מה קרה לך??השתגעת תגידי לי???"

"אמא חכי רגע,אני יסביר,"

ואבא מתעשת מהבהלה וצועק על נועם-"תצא לי מהבית!שמעת?!מיד!"

"אבא לא,שניה חכו רגע תנו לי ל-"  "הילה אל תנסי אפילו,אני לא מאמין למה שאני רואה."

"נו,תצא!"שאג אבא לכיונו של נעם.

"אבא,אם הוא יוצא,אני יוצאת איתו ביחד.תן לי להסביר רגע!"

"את לא הולכת לשום מקום,שמעת?!ואתה,נו תצא כבר!"

הילה ונעם התחילו להתקדם לכיון הדלת,ואבא תפס את הילה בשרוול וצעק לעברה"את לא הולכת,שמעת?ומה זה הגינס הזה???מה נראלך תגידי לי??"

אבא אני מנסה להסביר ואתה לא נות-" "יודעת מה,תלכי באמת!לא מסוגל לראות ככה את הבת שלי!" 

הילה היתה בשוק.מילא שהיא תברח,אבל שאבא שלה,שלה!!יגרש אותה מהבית?

אחרי כמה שניות,היא פשוט התעשתה והם יצאו.

רק נכנסו למכונית והילה התחילה לבכות בכי חזק,מר ובלתי נשלט.לא הצליחה לעצור.בכתה ובכתה,על החיים ההזוים והדפוקים שלה.

בכתה ובכתה ובכתה.אפילו החיבוק של נעם,הזה החם,החזק,שהצליח להרגיע אותה כמעט תמיד בכל הסערות שהיו לה,לא הפסיק את הבכי אפילו לשניה.להיפך,הוא רק נהיה יותר חזק ובלתי נשלט.

"מה לא עשיתי טוב,מה.אני לא היתי מסוגלת.איך אפשר לשקר ככה על כולם.?!

למה העולם הזה דורש ממנו לבקש סליחה על מה שאנחנו?!למה לעזעזל הוא לא מקבל אותנו פשוט?!

אז מה אם חשבתם שאני משו אחד ומסתבר שאני לא,אז מה?!תקבלו.תאהבו.כמו שאני.רק לו יש את הזכות לשפוט.

למה אנחנו צריכים לעמוד בציפיות של עוד מישו חוץ מההוא שם למעלה?!

למה"

 

 

מפה,המסע של החיים שלה כל  כך לא ברור לה.היא לא יודעת מה יהיה איתה.

רק דבר אחד היא יודעת ומתנחמת בו.היא יודעת,שאפילו עכשיו,כשהיא בשיא הלצער ולהכעיס את אבא שלמעלה,הוא עדין נשאר בצד שלה.עדין יורד איתה עמוק.היא כפוית טובה.היא יודעת.היה לה חיים מושלמים.עדין היא הרגישה חוסר שם.אבל הוא מקבל אותה.

היא ממש מרגישה את זה חזק.שהוא איתה.למרות שהיא כועסת.למרות שהיא מכעיסה.למרות שהיא פשוט עושה הפוך הפוך ממה שהוא רוצה ממנה.

למרות שהיא לא מבינה למה זה ככה.למה לא מקבלים אותנו,את כולנו פשוט כמו שאנחנו.

למה יש אנשים שאין להם מקום.למה העולם הזה כזה הפוך ומבולבל.היא יודעת שאצלו תמיד ישלה מקום.הוא לא בנאדם הוא.תמיד הוא יאהב אותה.ישלו אהבה בלי גבולות.

נעם לא מבין אותה על זה.הוא צוחק עליה.את חתיכת דוסית,את יודעת?"הוא אמר לה פעם."את לא מצליחה לעבוד עלי עם הגינס הזה.איך את יכולה להיות הכי לא מחוברת לעולם הדתי הזה,ועדין כל כך מאמינה באלוהים. כמה הפכפכית את.משוגעת.כבר אמרנו,הא?!"קורץ לה.אבל נעם אפילו שהוא חילוני,אוהב את זה.את האמונה שלה.אוהב את ההפכיות הזאת.את החוסר נורמליות,את השיגעון שהיא.את ה'חתיכת דוסית' שהיא.

 

הילה נרגעת קצת מהבכי חסר המעצורים שלא בכתה כבר הרבה זמן,ונעם מתניע.הם נוסעים.לא יודעים לאן.

החיים האלה.זה לא ידוע מה יקרה איתנו.חושבים כל אחד מהם לעצמו בנפרד.

 

בסוף חוזרים,חושבת הילה.בסוף אני יחזור.בסוף משו ירגע בנו.בסוף,היא רועדת שהיא חושבת את זה,בסוף עוד יהיה לנו טוב.

היא יודעת את האמת,היא יודעת שהחיים שהיא חיה עכשיו זה שקר,פשוט קשה לה להיות מחוברת.היא רוצה לחזור.בסוף היא תחזור.

בנתיים,היא צריכה קצת לחפש.לחפש אותו גם למטה,גם בתוך הבוץ.גם בשחור,השחור הזה שבתוך הנשמה שלה.

 

משוגעת,כבר אמרנו,הא?!"

 

(מי שמכיר אותי,פליז אל תשפטו שכתבתי ככה בצורה הזאת..היתי חיבת.)

..רק הפעם.
כמה שאת..
פף זה מדהים.
(אני לא באמת מכירה אותך אבל גם אם הייתי מכירה,לא הייתי שופטת.)
את כותבת שורט וכנה וככ אמיתי.
אבא.

(יאלדה,
מהבוקר ראיתי את זה וחיכיתי לכמה דקות של שקט כדי שאוכל לקרוא.
וואו תודה על זה.)
❤
..בברסלב בוער אש!

תודה נשמה אנלך מושג כמה זה מרגיע לקרוא דבר כזה.באמת תודה.

 

(והי זה ממש מחמאה!

תודה ילדה שימחת אותי❤)

..להיות בשמחה!!!
ילדה יפה שלי..
איך שהלב שלי בוכה.. אני אוהבת אותך ככ.
את נשמה ככ גבוהה.
מותר לך. מותר לך להיות מי שאת. מותר לך רגע אחד להיות דוסית עם כל התלבושת ורגע אחכ להיות דוסית בלי הבגדים המאפיינים. את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד חוץ מלעצמך ולה'. לאף אחד.
זה לא סותר. זה ככ לא סותר.
תראי איזה לב יש לך.. תראי איזה אמונה ישלך.. את פלא. קסם.
אני אוהבת ורק רוצה לשבת ולדבר איתך. ישלי ככ הרבה מה להגיד ולשתוק.
אף אחד לא שופט אותך ואין לשפיטה הזאת נפקא מינא.. שיגידו האנשים את שיגידו, יש אמת ואותה רק את יודעת. יש דרך ולב ומחשבות שרק את יכולה לראות ואף אחד אבל אף אחד לא יכול להגיד כלום. לעולם לא יגיעו למקומך, לעולם אי אפשר לשפוט אותך.
(וכל מה שכתבת זה ככ בסדר. לא שופטים ולא כלום.)
אני אוהבת. תודה עלייך.

ואת כותבת פסיכי. אבא איזה מילים. כתיבה מיוחדת ומדוייקת שמתארת בדיוק. זה ככ יפה.
אל תפסיקי לכתוב. בבקשה בבקשה אל תפסיקי לכתוב
(אני פה לקרוא את כל מה שאת כותבת.. גם ההכי משוגעים)
..בברסלב בוער אש!

אבאלה פשוט התחלתי לבכות.

איזה דבר את..ואו.

את לא יודעת כמה הרגעת אותי.היתי ממש חיבת שמישו יגיד לי גם שאני בסדר

איזה נשמה טובה את.

תודה עצומה.

אני פשוט אוהבת.אי אי

❤

 

 

...רחל יהודייה בדם
כתבת וואו
אמיתי חודר נוגע ויפה
מרגישים פה את הלב,
את הנשמה שלך
נגע בי⁦♥️⁩
..בברסלב בוער אש!

תודה נשמה❤

 

ואו מה שתגובות יכולות לעשות בלב..

תודה לכם פשוט.זה כלכך מרפא.

ממ. אבאלה. אבאלה. ממ זה מפחיד.שנזכה!אחרונה


אהבה.קפוצ'ון

כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה בָּאֲוִיר
לְעַצְמִי
לָעוֹלָם
לַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים;
פִּתְאוֹם הַמַּנְגִּינָה מְשַׁכֶּרֶת
וְהַכְּתִיבָה מְשַׁחְרֶרֶת;
הַדֶּשֶׁא יָרֹק כֻּלּוֹ
(וְלֹא רַק זֶה שֶׁל הַשָּׁכֵן).

וְהַלֵּב

הוּא פּוֹרֵשׁ כְּנָפָיו לַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים,
הֲרֵי כְּבָר יֵשׁ בֵּינֵינוּ שָׁלוֹם.

...רחל יהודייה בדם
יפהפה
מלא ביופי וקסם
תודה רבהקפוצ'וןאחרונה


התרגלנו לעצמנו3,000

אז ככה זה כולם בעצם

לכל אחד יש סוד

סוד שמגדיר אותו

מגדיר מי הוא עכשיו

עשה אותו

מי שהוא עכשיו

 

ואם מישהו

מגלה את הסוד שמסתתר מאחורי אותו הבנאדם

הוא די בשוק, די בהלם

פתאום הוא מוצא כל כך הרבה רמזים

מוצא משמעות נסתרת מאחורי המעשים

רואה אותו באור אחר פתאום

לפתע,

הוא מבין את הקשיים

 

פתאום

הוא משתומם מכל מה שהוא רואה

לא מבין מאיפה הכוחות באו

 

אבל המשמעות הנסתרת הזאת היתה תמיד שם

הכוחות תמיד היו שם

ואם לא ראית אותם

זה רק בגלל

שהם הושקעו במשהו אחר

 

הבנאדם היחיד שמשתנה אחרי הגילוי

זה מי שגילה

הדבר היחיד שמשתנה

זה זווית המבט

בה הוא מסתכל

 

וכל אחד מאיתנו

הוא האדם שעובר ניסיון

שנראה אימתני לשני

ולכל אחד מאיתנו

יש כוחות עצומים

שנראים בלתי אפשרים לאחר

 

ואם רק תחשבו על זה

ותחשבו על מה שעובר עליכם

תגלו שזה באמת נראה לאחרים מדהים

כי זה באמת כזה

וגם אם התרגלנו למציאות

וגם אם בעצם

התרגלנו לעצמנו

אנחנו לא רגילים

וגם לא האנשים שסביבנו

...רחל יהודייה בדם
איזה עומק וואו..

את מדהימה
♥️
תודה(:3,000

💖💖

תודה נשמשלי3,000

ממש מעודד לשמוע אתזה(:

💘

כל כך כל כך כל כך!!!!!אושפיזין מהירח
כמה עומק!!אני ועצמי:)

מעודד ממש!!

תודה❤3,000


גם אני חושבת(:3,000


זה כ"כ נכון.אני הנני כאינני

זה פשוט נוגע במי שאני. זו נקודה מאוד עמוקה...

מדהים אותי לחשוב איך הגעת לזה?

תודה(:3,000

פשוט אני מתמודדת עם משו, מאז שאני זוכרת את עצמי בעצם

ואז סיפרתי אתזה למישי, והיא הייתה בשוק

וחשבתי לעצמי, כן, נכון, אם מישי אחרת הייתה אומרת לי שהיא מתמודדת עם זה הייתי נפעמת, או משו כזה

אבל האמת?

אני לא ככ מיוחדת ושונה מכולם
כאילו אם מישו יסתכל עליי, והוא לא ידע מכלום, אז אני אהיה סתם עוד אחת, מבין?
ואז חשבתי שבעצם לכל אחד יש את הסיפור הזה
וכל אחד מתמודד עם משו
ואנחנו אפילו לא יודעים
ואז כשאנחנו יודעים
הוא כאילו בנאדם אחר לגמרי
והוא לא
אז התחלתי לכתוב
ואז תוך כדי
פשוט הגעתי לנקודה שאנחנו התרגלנו לעצמנו, ולפעמים אנחנו ממעיטים בערך של עצמנו, פשוט כי זה מי שאנחנו, ומי בכלל אנחנו?..

מהמם ברמותאושפיזין מהירח
תודה רבה(:3,000


!!!בורדואחרונה
©.(*)
שמעו נא המורים


ים סוער סוער
גואש למולי
ואני יושבת מולו ושותקת
שותקת
נותנת לו לדבר את כל מה שהוא יוציא ממני
הוא מספר לי על עצמי
נותן לי להרגיש רצויה בתוך כל הסערה הזאת
שהנה הוא שומע
הוא מקבל
הרי גם הוא ככה
סוער
גואש
בלי יכולת לדבר
•
הוא מצליח להוציא ממני מים
'המן הסלע הזה'-- כך שאל משה
אז כן- מן הסלע הזה.
אנחנו מסוגלים להוציא מים- גם הסלעים הקשים והנוקשים
אם יאמינו בהם וידברו איתם
הם יוציאו ויתנו לכם מים חיים להרוות את צמאונכם
אז רק טיפה אמונה (בעצם לא כל כך מעט)
סלעים צריכים אמון גדול עצום בשביל להוציא מים
ואם תצליחו בעזרת מקל קצת לעורר
אז דעו שהצלחתם בסוף אבל שגיתם בדרך.
ואולי לא תזכו להכנס לארץ-
לא תזכו לסיים איתם את המסע.
...רחל יהודייה בדם
וואי..
איזה יופי..
איזה עומק..

אהבתי מאוד
וואוו כל כך עמוקעובדת ה בשמחה????

משחרר ומרגיע!!

תודה על זה!!

מדהיםפסגות
חידשת לי
תודה לכן(*)אחרונה
ריצה לשומקום.אור חדש.
היא רצה, ככ מהר וחזק, רצה רחוק, גומעת את הקלימוטרים במהירות, כאילו שהיא בכלל יודעת לאן מועדות פניה, היא לא יודעת. לא יודעת כלום.

רק מנסה להגיע כמה שיותר רחוק, הכי רחוק שאפשר מהקרבות שלא פוסקים ומהסערה שלא נרגעת ומהכאב האינסופי, והתהום העמוקה שנקראת הנפש שלה.

לנגה אין סתם עוד איזה נפש, ישלה נפש חולה, חולה מאד. היא עוד אחת מהמשוגעים האלו, שהולכים לפסיכיאטר ולוקחים כדורים, האלו שרוצים לקפוץ מהגג ושמגיעים למיון פעם בשבוע עם חתכים עמוקים, שהם בעצמם חתכו..

ועכשיו, היא רק מנסה להתרחק מעצמה, מכאביה הרבים.

היא חולפת על פני סבתות עם סלים שמחליפות חוויות מהביקור האחרון אצל הנכדים, היא מפלסת דרכה דרך הפגנה על מחירי הקוטג ונתקלת במורה מהתיכון, שפוערת עיניים מודהמות ללבושה, גבר צעיר עם עגיל בגבה מציע לה הקפצה, היא אפילו לא מביטה לעברו..

כל כולה מרוכזת בריצה. היא מתעלמת מהכל, מהרחוב הירושלמי ההומה, מהאנשים והדיבורים והצלילים, מהסביבה ומהקור העז. 'רק לרוץ' המוח פוקד על הגוף, והיא רצה ורצה ורצה.

מתחיל להחשיך, הקור מתעצם ונגה מוצאת תעצמה מתנשפת ומתיישבת בכבדות על ספסל מזדמן.

היא קולטת שהיא מזמן עברה את השכונה שלה, שהיא בכלל בקצה השני של העיר, ומבט זריז במוביט מבשר לה שיש אוטובוס עוד שבע דקות, לכיוון ביתה..

אט אט הנשימה חוזרת להתייצב, ופתאום תחושת רוגע ננסכת בתוכה..

היא מעיפה מבט לסביבתה, מבחינה בצ'ופר כלשהו מונח על הרצפה, נגה מרימה אותו וקוראת באיטיות...

"שעות ספורות לפני שעזבנו את הישיבה,
נתן לי אבנר תמונה אותה צילם
מספר חודשים קודם לכן.
בתמונה אני רץ לאורך גדר המערכת בלבנון.
על גב התמונה כתב הקדשה:
"יעקב מידי פעם עצור,
הסתכל בתמונה
ושאל את עצמך:
לאן אני רץ בעצם?!
אבנר."

השאלה מהדהדדת בראשה, לאן בעצם היא רצה? והאם, אי פעם היא תצליח להגיע ליעדה ולהתנתק מעצמה, מנפשה?
...רחל יהודייה בדם
וואי
הסוף עוצמתי, מאוד.

כתבת נוגע מאוד כואב מאוד
ועם זאת מלא בעוצמה כוח
ואופטימיות מסויימת

אהבתי מאוד
תודה רבה, נשמה טהורה!אור חדש.
וואו ממש יפהמתנחלת אמיתית


תודה רבה נשמה(:אור חדש.
..רק הפעם.
את טובה.
את כל כל טובה.
הקראת לי את זה ויכולה להגיד לך שזה הכניס אותי כל כך חזק לזה שכשעצרת,לא יכולתי להפסיק את הדמיוןן הזה ורציתי שזה ימשך עוד..

נגה חזקה.
חזקה כל כך.
אמן שהיא יודעת את זה.
היא אור חדש,פלא כל כך גדול.

אני אוהבת את נגה.
🖤🦋
אהבה שליי(:אור חדש.
שימחת ממש!
תמשיכי לאהוב אותה, היא זה לא אני🦋🖤
וואוו יאבאלהטעטע איתי(:

את לא מבינה בכלל מה זה עשה לי בפנים.

אין לי מילים.אין לי מילים.

נגה הזאת..היא איש טוב.את יודעת את זה?היא איש טוב.מאוד.

איזה גדולה.היא גדולה משו פחד.אפשר לתת לה חיבוק כזה חזק חזק ולהגיד לה שהיא ענקית מהחיים?היא ענקית מכל דבר שרודף אותה.באמת אנויכי אומרת.היא כזאת ענקית שאין לי מילים.

וואי.אני פשוט אוהבת את נגה.ואני..אני אוהבת אותך.כל כך.

תודה על זה.הייתי צכה לקרוא משו כזה.

אין כמוך בעולם הזה את יודעת?אם את לא יודעת אז תדעי.עכשיו תדעי.

תודה עליך.תודה עליך כל כך כל כך.

אני אוהבת.ממש ממש.

 

(הלוואי תמיד נהיה כאלה שמחפסים לאן אנחנו רצים.הלוואי.)

..אור חדש.
לב שלי את,
תודה ממש. משמח ככ שקראת ועשה לך טוב(:
אוהבת ממש ממש.



🖤🦋
זאת את לגמרי לגמרי.רק הפעם.
וגם אם לא,
אני אוהבת אותה פולים ואותך פול פולים.
ואוו!אהבה.
איזה כתיבה מדהימה.איזה מדהימה את. בלי להכיר אותך, פלא.
תודה, שימחת(:אור חדש.אחרונה
ואשמח להכיר..
זו רק אני?!אני ועצמי:)

 

זו רק אני או שהפכנו אדישים?

זו רק אני או שנהינו אטומים?

זו רק אני או שהתרגלנו, שכל יום מתים יהודים?

אז נכון שהתעלנו על עצמנו ועל זה מגיע לנו בראבוו גדול

ונכון שיותר התאחדנו ועזרנו, תמכנו ונתנו

אבל מישומה נראהלי שתש כוחנו

התרגלנו.

 

זוכרים בהתחלה את התפילה בכותל? התפללנו שם על הסינים.

הגיעה הקורונה לארץ, וגמרנו כמה סיפרי תהילים.

אולי תפילה עם האולפנה, הסניף. אבל תכל'ס- זה לא מספיק!

 

אני נזכרת, סביבות אדר, כולי התלהבות, חייבים לעשות משהו, אחרת זו טעות. פשוט חוסר התחשבות.

ועכשיו?! איפה הרצון לשנות, לתקן, להיות טובים יותר?

איפה הביטחון המלא שכל פרק תהילים יעזור, כל קבלה טובה?

 

למה ככל שעובר הזמן לנו זה פחות משנה? 

למה מי שנפטר מקורונה בניסן זכה ליותר יחס ופרקי תהילים לעילוי נשמתו ממשהו שנפטר בחשוון?

זה אמור להיות הפוך! הרי המגפה נמשכת יותר זמן, מתים יותר יהודים(ולא יהודים), אנחנו ישנים?!

 

זוכרים אמרו ''אלינו היא לא תגיע''? ה' שמור עלינו- היא לא תפריע!

אבל אולי, הוא פשוט מתגעגע? רוצה שנפלל, שנתעלה ונתקרב עוד קצת? 

אולי אנו צריכים להשתנות ולשנות? לא סתם אנחנו פה. לא לשווא עכשיו. לא בטעות בתקופת הקורונה. לא לשווא בדור הגאולה.

 

 

דיטאטע אוהב אותי!

דיי וואי אני פשוט כ"כ מסכימה איתך איך פתאום שחכנו שכל אחד שנפטר הוא חלק מאיתנו שאנחנו כבר לא מתרגשים שיש 50 מתים ביום שיש 280 אנשים שמחוברים למכונות הנשמה וכל אחת שמת זה חלק ממשפחה זה חוסר וואו מסכימה לגברי צריך לעשות משו פשוט נראלי שזה נובע מהתרגלות למצב כאילו וואלה אני מודה שאני כבר לא "מתלהבת" אם יש סגר אין סגר התרגלתי ליות ככה כע לפעמיים זה קצה לרוב נמאס לי כבר ובאמת אני משתדלת ואני מאמינה שככה הרוב לשמור \על ההנחיות וואוו זה כ"כ מציק אני אדם שמזה אוהבת לפגוש חברות לחבקק וכו וואו כמה שזה קשהה אני לפעמיים משתגדעת כמר אבל כן צריך לזכור שרק ככה נצא מזה וכן אנחנו עם אחד שצריך להתגבר כל אחד ל הקושי שלו שבעז"ה נצא נמז כמה שיותר מהר ונרבה אהבה ותורה בעמ"
שנזכההה

 

...רחל יהודייה בדם
כתבת עצוב מאוד נוגע ומעורר מחשבה
תודה🥰אני ועצמי:)אחרונה


ישר כוח מעניין סוף סוף משהו על אמונהרויטל.


): הכאב הזהבין הבור למים
אוּלַי כּוֹס תֶּה וְכוֹכָבִים
יַצְלִיחוּ לִפְתֹּר אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה
אוּלַי שְׁתֵי כַּפִּיּוֹת סֻכָּר
עוּגִיַּת שׁוֹקוֹלָד
וְעוֹד אַחַת

אוּלַי יָרֵחַ
שָׁלֵם קְצָת יוֹתֵר מִתָּמִיד
אוּלַי חֲלֻקָּה מְדֻיֶּקֶת
שֶׁל כָּל הַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר

אוּלַי מֹחַ חוֹשֵׁב
עַל תַּרְגִּיל בְּמִשְׂחָק שֶׁאִישׁ לֹא אוֹהֵב
וּשְׁבָרִים כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶצְלִי
אוּלַי הֵם יִבְרְרוּ לִי פִּתְרוֹן

אוּלַי כּוֹס תֶּה וְכוֹכָבִים
יִהְיוּ בִּשְׁבִילִי הַמַּחְשְׁבוֹן
וְאוּלַי, רַק הַיּוֹם
אֶתֵּן לַלֵּב לְהִשָּׁבֵר
ואֲנִי בְּעַצְמִי אֶהְיֶה נֶעֱלֶמֶת

זה יפה פטל.
...רחל יהודייה בדם
כמה עומק
כמה יופי..

וגם כאב..

וואו וואו
❤️
מפליא!אני הנני כאינני

(מילה חדשה לאוסף המחמאות) המילה האמיתית שעלתה לי בראש היא יפיפה. פשוט ככה.

תודה לכם..בין הבור למים
אהבתי ממש.קפוצ'וןאחרונה

וואו זה יפהפה.

איזה מילים טובות.

נכנס לי ללב עמוק❤

 

נוצה,ניצוצות ונצנוץ.(וגם מלאכים)קפוצ'ון
כְּמוֹ נוֹצָה בְּרוּחַ שׁוֹבָבָה
אַתְּ מְפַזֶּרֶת לִבֵּךְ לְכָל עֵבֶר;
מוֹסִיפָה מִלָּה טוֹבָה, מְכַבָּה לֶהָבָה,
מְרַחֶפֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאַהֲבָה.
 
כְּמוֹ נוֹצָה בָּרוּחַ
אֶת מְפַזֶּרֶת נִיצוֹצוֹת מִנִּשְׁמָתֵךְ,
מַשְׁאִירָה עֲקֵבוֹת שֶׁטְּבוּעִים עָמֹק 
בְּכָל מַבָּט, הִנְהוּן קַל וּצְחוֹק.
 
כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת לְהַדְלִיק נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֲחֵרִים,
אֶת לֹא שׁוֹכַחַת לְהַשְׁאִיר לִי עַל הַמִּטָּה
נוֹצָה יְפֵהפִיָּה מִכְּנָפַיִךְ,
שֶׁתִּהְיֶה לִי לְמַזְכֶּרֶת שְׁמוּרָה
עַד שֶׁתַּחְזְרִי.
 
נוֹצָה שֶׁתְּרַחֵף בַּחֶדֶר,
תְּנַצְנֵץ בָּאוֹר שֶׁל חַיִּים,
וְתַזְכִּיר לִי שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים
שֶׁהֵם בִּכְלָל
מַלְאָכִים.
...רחל יהודייה בדם
יפהפה קסום נוגע ועמוק
אהבתי מאוד
♥️
תודה!קפוצ'ון


וואו. וואו. וואו.האקונה מאטטה:)
יש לך קסם בידיים!
תודה נשמה!קפוצ'ון

איזה מחמאה..

♥️♥️

---ילדה של אבא

יפה ממש,

אהבתי את זה.

 

איזה כיףקפוצ'ון


ממש יפה. גם מחזק ביותר!חלילוש
תודה רבהקפוצ'ון


..להיות בשמחה!!!
הוו וואו. כמה יפות המילים שלך!
זה יפה ככ..
תודה לך על זה.
זה כזה נכון
תודה❤קפוצ'ון


יפה מכל פה.אני הנני כאינני

נשמע שיש כאן הקדשה נסתרת...

תודה רבה!!קפוצ'ון

האמת שאני לא סגורה על מי כתבתי את זה.

לאידעת, אולי כן.. אין לי מושג.

לעולם רב הנסתר על הגלויאני הנני כאינני

אפ' למשורר עצמו.

לגמרי..!קפוצ'ון


כמה יופיאש החיים.

אהבתי ממש,העביר בי מלא הרגשות. ובכלל, מרגישים את המילים שלך,הם טובות.

תודה עלזה וואו 

בשמחה, תודה לך!קפוצ'ון


תודה רבהקפוצ'ון


איזה יופי!!!אמונה רעיה
תודה!קפוצ'וןאחרונה


אז זה בסדר?ששש11

טעית.

זה בסדר

מותר גם לך לטעות

לשחק את המושלמת

לפעמים מביא אותך 

לחריקה כזאת בקצוות.

את מרגישה כאילו בתוך סרט,אולי הצגה.

ואין לך מבטא כמו שיש לכול השחקנים

אז את הופכת לנורא מרירה.

והכעס יוצא מתוכך בגלים

וההצגה נגמרת

וכול השחקנים הולכים.

ואז את לפעמים מרגישה נורא

איך פירקת הצגה שלמה?

אז את מתיישבת בפינה

מפרקת גלידה

כי כבר פירקת את ההצגה

ופתאום קולטת שאלו החיים

ואת צריכה למצוא 

את השחקנים הנכונים.

*****************************************************************

אשמח לתגובות

...רחל יהודייה בדם
יש בזה משהו חזק..

זה מעניין...

אהבתי את זה..
חמוד מאדמעונן

הייתי נמנעת מחזרתיות של מילים אבל איך שאת אוהבת

 

תמשיכי לכתוב, יש בך כישרון

אממ אשמח שתסביריששש11

לא הבנתי למה התכוונת בחזרתיות של מילים...תודה בכול מקרה על המחמאות לא סגורה על הכישרון

//מעונן

וההצגה נגמרת

וכול השחקנים הולכים.

ואז את לפעמים מרגישה נורא

איך פירקת הצגה שלמה?

אז את מתיישבת בפינה

מפרקת גלידה

כי כבר פירקת את ההצגה

 

הייתי מחליפה את המילה הצגה ומסדרת את זה איכשהו כדי ליצור יותר עניין

ובטח שיש לך כישרון, תאמיני בו.

לדוגמה..ששש11

וההצגה נגמרת

וכול השחקנים הולכים.

ואז את לפעמים מרגישה נורא

אז את מתיישבת בפינה

מפרקת גלידה

כי כבר פירקת

הפסקת לשחק

את המשחק.

 

משו כזה?

תודה רבה!

 

את מהממת.מעונן


תודה חיממת את לבבי❤️ששש11אחרונה


ממש יפה! ❤️שם נורמלי ????
חיבוק במבטעובדת ה בשמחה????

קופסאת קרטון

בפינה צדדית בחדר

לכאורה

סתאם קופסא ריקה

בלי תכלית

ובלי שימוש

קרטון חום

מרובע,

קטן,

ועלוב,

 

אבל כשהתבוננתי עליו

לפתע הרגשתי עניים,

עניים קטנות מביטות בי

מביטות ואומרות

שהם מרגישות בודדות,

מרגישות עלובות,

בלי שימוש

סתאם מיותרות

 

וניסיתי לעודד

לנחם,

לנסות לחייך אליהם 

אבל האור האחרון שהיה בהן, כבר דעך

ועוד שניה ממש עוד רגע הוא יכבה, לנצח

 

ואז עצרתי

אמרתי להן, לאותן העניים,

אני אהיה לכן חבר וידיד

אני אמצא בכן שימוש 

אראה לכן את החופש לבחור,

לא תהיו עוד סתם עיניים של קופסאת קרטון

אראה לכן חיוך ושמחה

אהיה אתכם 

ולא אעזוב אתכן

נתתי להן חיבוק 

חיבוק בלי מגע

חיבוק במבט

 

באותו רגע לא ראיתי שינוי 

אבל אחרי דקה או שתיים

הם אמרו לי תודה

אמרו לי שהצלתי להן 

הפחתי בהן תקווה

נתתי להן להאמין 

שיש להם תכלית פה בעולם

 

ואז הבנתי 

יש שלכל אחד מאיתנו יש מצב

של עניים של קופסאת קרטון

עניים שרוצות חיוך 

רוצות ליטוף

רוצות שיגידו להן שיש תקווה

שיש להן תכלית פה בעולם

 

אז אל תפספסו הזדמנויות 

לחייך ולחבק את החברים שלכם

לומר להם שגם במצב הכי קשה 

יש תקווה 

יש להם תכלית

תגידו להם שאתם פה בשבילם

עים חיבוק במבט

כי רק ככה

נוכל ביחד להתגבר על המצב פה בעולם..

 

תעבירו ותקדישו ליקרכם שידעו גם הם לחבק במבט 

לחייך ולתת תקווה למי שחסר..

 

...רחל יהודייה בדםאחרונה
כמה נוגע..
כמה רגש..

מהממת את
❤️
חפ - אירהאני הנני כאינני

פול - מונופול

פול - פולין בזול

פול - פוליטיקאים

פול- ליפול מהרגלים

 

כל - כל יכול

כל - לא במרכול

כל - איש אשכול

כל - כולל הכל

 

גול - כמו תרנגול

גול - בלע חרגול

גול - גולל עוד ספר

גול - גולמי זה חקר

 

מה - באדמה

מה - זו נשמה

מה - כה רוממה

מה - בנתה חומה

 

נה - ביני לבינה

נה - ובתבונה

נה - היא נכונה

נה - ליצור תמונה

 

מי - של עצמי

מי - לא בצלמי

מי - שאון דמי

מי - שחת עולמי

 

סתם חפירה של הרגע.

אוי3,000

יהיה מעניין לראות עוד שיר בסגנון הזה..אני הנני כאינניאחרונה

אבל משהו עם משמעות, לא עם השטויות שלי.

do someone want to translate?אני הנני כאינני

אין אור אאוט

יט'ס אול אבאוט

האו דו יו פיל

ויז אוט טייק אנוז'ר פּיל

 

יו ויל פּיי ז'ה ביל

איבן איפ יו ניד טו קיל

יור בודי אנד סול

אבריס'ינג, אט אול

 

ת'נק גוד יו אלייב

איבן יו ניד טו דייב

דיפ אין טו יור סלף

האוור אנד הלף

אנד פיניש ויז א ספארק אין יור אייז.

 

 

 

 

 

 

כתבתי זריז, סביר להניח שיתכנו טעויות, שיר יפה!בין הבור למים
In or out
Its all about
How do you feel?
Without take another pill

You will pay the bill
Even if you have to kill
Your body and soul
Everything at all

Thank god you alive
Even you need to dive
Deep into yourself
Hour and half

And finish with a spark in your eyes
להוריד את קליפות העצבשרה את חייה
נמאס לי כבר לכתוב על אהבה
נמאס לי לכתוב על אנשים שהולכים
ומשאירים אותי כאן ריקה.
על כל הסכינים שפגעו לי בלב
שהותירו אותו פצוע, בוכה דם וכואב
על כל הפלסטרים שניסיתי להדביק
וכל הדברים שניסיתי למלא בהם
את החור הזה, שמציק.
נמאס לי לכתוב על כל אלה
אבל זה מה שיוצא כשאני מקרבת
את העט למחברת.
נמאס לי, נמאס
אני יודעת שזה לא הדבר היחיד
שקיים לי בלב,
יודעת שלא כל כולי כאב
יודעת שיש עמוק שם בפנים, משהו שכבר הפנים
משהו בריא חזק ויציב, שלא תלוי בכל המסביב,
אני משוכנעת שאני יודעת רוגע נפשי
בטוחה בכך,
ולאט אנסה לקלף את קליפות העצב
ולגלות אט אט את את הגרעין החזק
מקור כל כוחי, השמחה הפנימית

הרבה פעמים אני מנסה להסתיר
את הכאב כלפי חוץ, בחיוך כזה גדול
אבל מי אמר שאותו חיוך שיש לי על הפנים..
הוא בהכרח תחפושת?
מהמם!אני ועצמי:)

אהבתי ממש💜 

ריגשת ילדה, באמת🤗שרה את חייה
וואו3,000

הזדהיתי ממש

הבית האחרון ככ נכון

 

גם אני הייתי ככה לא מזמן

 

תודה על זה❤

 

ותאמיני שאת יכולה

כי את יכולה

 

 

 

תודה לך❤שרה את חייה
וואו.יש סיכוי לאהבה?
עמוק וחזק.
נגע בי ממש.
מיוחד.
תודה נשמה🙃שרה את חייה
כאבים סוער
כן זה הכאב שגומר
שורט מבפנים
חודר
בין צלליות שחורות שמשחירות לה את הלב
מגיעות
אומרות מה שחושבות
משאירות
הלב שלה מתייסר
אלף פעימות
נגדעות המחשבות
ליפול תהומות
רצון להשתוות
להשתנות
לעשות
עדיף מאוחר מלעולם
מכולם
הפצע שמפציע אחרי האושר
גודע באחת את רגעי היושר
חוזרת למסכות
פנים יבשות
מתוסכלות
מביטות בה בכאב
חודר לה
גומר
ומשאיר אותה להירקב
למרות שזה כל כך כואב
...רחל יהודייה בדם
כואב
ושורט..
♥️
נוגע ללב...שושיאדית
הפחתת כאבmayanot-pain

אנו מציעים מגוון רחב של טיפולים בשיטות רבות ומגוונות, אשר כולם פועלים למטרה אחת – הפחתת כאב בצורה משמעותית בבעיות אורטופדיות המלוות בדלקות ובהסתיידות.

]]3,000אחרונה

כואב ממש

מקווה שהכל יסתדר

 

רק, לפעמים, צריך לזכור

ליפול לתהומות

לפעמים זה מרגיש 

כאילו עפים

 

באמת עדיף מאוחר מלעולם לא

גם אחרי שנופלים, וגם אחרי שכואבים, ומרגישים בכלוב שאי אפשר לצאת ממנו

זה תמיד אפשרי

פשוט לחפש את הסדק הקטן

ולהרחיב אותו

יאללה אתגרון!!אמונה רעיה
אחרי החגים הגיע (קורונה ושיבושייה, מקווה שהרגשתם שהיה חגים)
אז עכשיוווו
"אחרי החגים יתחדש הכל"
מה אצלך מתחדש? כתבו נא לנו דברים בהשראת התחדשות, חידוש ואחרי החגים
בונוס- השורה המסכמת צריכה להיות
"גם אתה תתחדש"
עופו על זה---
טובב אני ינסההה נראה אם ירדתי לסוף דעתך...עובדת ה בשמחה????

רוח קרירה נגעה בקצה אפי

נתנה לי להרגיש משהוא סתווי

חיבקה אותי חזק ונתנה לי להרגיש חדש

ליטפה את פני בקרירות ומשכה אותי איתה

 

עכשיו

ממש עכשיו

משהוא חדש נוגע בידי נותן לי להרגיש את 

את שאהבה נפשי 

מחדש בתוך תוכי את הרצון להיות אני

 

אותה רוח סתווית בתחילת החורף

עם טיפות דקות מרעננות

משכה אותי להמשיך כאן את לחדש את החדש

בקשה ממני לאחוז בה ולבקש להתחדש..

 

עכשיו

ממש עכשיו...

 

אחרי ההתחדשות ניסיתי להבין לאיפה אני נמשכת

איפה כאן ההמשך להתחדשות של תחילת החורף?

אז ה' חדש ממש חדש ימינו כקדם!!!

תן לכל אחד רצון, סיבה וזכות להתחדש!

תודה נשמה!!!עובדת ה בשמחה????


...רחל יהודייה בדם
איזה מתוק זה,

עושה טוב בלב
לא מיוחד ככ, אבל אמיתיבין הבור למים
קצת לפני החגים יבוא החידוש
בשקט, בעוצמה יבוא מלא וגדוש
אבל אחרי החגים - יתחדש הכל
יחלחלו המילים הטובות, יחל השינוי הגדול

שעות על גבי שעות של אמת
ימחקו מליבי את הכאב
ואט אט, בקצב בטוח
יצטיירו בקסם על הלב

ברגעי שברון ואושר
בימים ולילות וסבלנות אינסוף
גם הלב השבור למד להיפתח
לרצות ללמוד ולדעת - אל הטוב לכסוף

לאט ובטוח
יחל השינוי הגדול
הוא יגיע מעט לפני החגים
ואחרי החגים - יתחדש הכל

בעוצמה כזו שרק הזמן יכול ליצור
ביופי ואמת שאיש לא יוכל לעצור
בלי פשרות בלי כמעט או בערך
באמונה חזקה, בדרך לא דרך

בחכמה רבה, ברחמים
הפכתי כלי קיבול
ובמבט לאחור, לעבר שהיה
היום אני בעצמי לעצמי - התגמול

קצת לפני החגים יבוא החידוש
בעדינות, בקדושה יהיה עמוס
אבל אחרי החגים, אז יחל השינוי הגדול
לאט ובטוח, יקדש בי הכל

בעזרת ה׳, בעזרת האדם הנכון
אין אדם שלא יכול להתקדש
כי משהו חדש מתקרב, כותב על הלב
"גם אתה יכול, גם אתה תתחדש"


@חידוש (:
...אמונה רעיה
@חידוש אולי תספר לנו ככה קצת על שמך...
וואו יפה מאוד!!!אמונה רעיה
...רחל יהודייה בדם
נעים ומרפא
איזה אתגר נחמד.. ננסהילדה של אבא

נראה לי לא יצא לפי מה שהתכוונת.. לא נורא, העיקר שיצא משהו..

 

 

השעון מעורר. מתהפכת לצד השני.

במצב של חצי ערות

נזכרת

ושמחה מתפשטת

מודה אני

ואשר יצר

חולצה לבנה. חגיגית.

שמש מציצה

שולחת קרני אור

מבעד לזגוגית

 

אווירה אחרת

בפנים ובחוץ

זה החג

שלנו

נוהגות שלא לעשות מלאכה

ולהתחדש

להאיר

יחד עם הלבנה

בכל חודש מחדש.

ואוו!!! זה מופלא כל כךאמונה רעיה
התרגשתיאמונה רעיה
תודה לך!ילדה של אבא


...רחל יהודייה בדם
משרה נעימות...
אחיאני הנני כאינני

מלכי, התכוננתי לעמוד לנגדיך

חודש שלם על פני דמעתי

אל תסתר ממני פניך

אל תסתר, מעצמי

וביום בו יבואו מלאכי אליך

נושאים את כל מצוותי

עם כל מעשי בניך

אקבל מלכותך עלי

למלוך בתוכי

למחול על פשעי

למולך אקרא (אבי) – אבא הושיעה נא!

ואז תחבק, תעטוף בשלום

את בנך אוהבך שחדל מלחלום

וכבר חי בגאולה שלימה

(שחוק על פניו, מזוית עיניו, נמחקו הדמעות. ובאמת, ובאמת גם הן עכשיו צוחקות, בבכי של שמחה).

אז אחי - אל תתיאש

מה שאין זה מה יש

לא מבין, מתבייש

מלשאול, לבקש

להבין את אש

שבעין צדיקיו

לקראת בוא הסתיו

זה כאן, זה עכשיו

אז אל תתיאש

גם אתה תתחדש.

 

 

ואני ממש אוהב אתגריםאני הנני כאינני

אז תודה @אמונה רעיה

עמוק ומחבק!! תודה לךאמונה רעיה
...רחל יהודייה בדם
מאוד נוגע..

יפה טהור
ועושה טוב בנשמה
...רחל יהודייה בדם
הֶעָלִים נוֹשְׁרִים
אַט אַט
עִם הָרוּחַ

הָרוּחַ הַזּוֹ
שֶׁכִּמְנִיפָה קְסוּמָה
לוֹקַחַת אִתָּהּ
אֶת
הֶעָלִים

רָחוֹק,
הַרְחֵק הַרְחֵק
מִכָּאן.

וּמוֹתִירָה אֶת
הָעֵץ
חָלוּל,

בּוֹכֶה עַל
בְּדִידוּתוֹ

מֵעַצְמוֹ.


(לִפְעָמִים כְּדֵי
לִהְיוֹת
אַתָּה

צָרִיךְ קֹדֶם
לְהַפְסִיק

לִהְיוֹת.)


וְהֶחָלָל הַזֶּה,
הַמָּוֶת הַזֶּה
עוֹד
יִשָּׂא אוֹתוֹ

הַרְחֵק הַרְחֵק,
מִמֶּנּוּ

מֵהָאֹפֶל,

אֶל הַחַיִּים.

🌱
ואוו זה כואב בניחוח תקוותיאמונה רעיה
--ילדה של אבא

עמוק

ועצוב קצת..

 

והסוף מקווה, מרים.

 

 

 

טוב אז אענה לאתגר שליאמונה רעיה
דווקא
כשבחוץ
עטוף הכל ערפיליות
דווקא
כשלא יודעים
מה יהיה מחר
ואם בכלל
דווקא אז
קרא לי ליבי
לחש
בקול
קומי לך יפתי
קומי ובשרי לעצמך
שההתחדשות והכח
נמצא בתוכך
צאי במחול
שמחי בטוב שיש בך
בטוב שבעולם
שמחי באור שמגיע
מבפנים
שמחי ילדה
כי את לא צריכה אף אחד לשם כך
שמחי באהבתך
שמחי באלוקייך
שמחי בכוחות שנתן בך
שמחי באהבתו
וכמו ציפור דרור
התעופפה בתוך לבי
הידיעה המוחלטת
ששמחתי תלוייה רק בי
אז ככה סתם ביום חולין
בעולם מבולבל ומסתורי
מצאתי עצמי שרה את ליבי
רוקדת יחפה
וצוחקת
כי זאתי אני מבפנים
זאת ההתחדשות שלי השנה..אמונה רעיה
פתאום לא בטוחה אם זה מה שהתכוונתי אבל נו, לממציא האתגר תמיד מותר לשנות את האתגר לטובתו
---ילדה של אבא

כיוון מעניין,

שההתחדשות בתוכנו..

עוררת לי מחשבה.

 

וכתבת יפה!

...רחל יהודייה בדם
איזה מתוק
ונוגע..

אהבתי מאוד
אהבתי את האתגר.מנסה..mp3
ניערתי אבק בלתי נראה
ונשמתי נשימה עמוקה
חשבתי שהכל יהיה שונה
אם רק אחזיק מעמד עוד דקה.
אבל דבר לא השתנה
הכל נותר כשהיה
הטוב והרע באריזת מתנה
יוצרים יחד את האשליה.
הבטתי שוב בראי
הכל כרגיל משתבש
אך בת קול לחשה לי
אל דאגה,
בסוף,
גם אתה תתחדש.
...רחל יהודייה בדם
יש כאן עומק
ומשהו מסתורי

אהבתי מאוד
תודהmp3אחרונה