שרשור חדש
דמעותבלונדינית עם גוונים

הן באות כי כואב לנו 

כי קשה לנו

כי קר לנו

כי אין אף אחד שיבין

הן באות לפעמים בלילה

מאוחר..

כשהרחובות ריקים

וכולם בתוך הבתים

ורק את מסתובבת

לבד ברחוב עם גינס קצר ומעיל

מחפשת מישהו שיבין

שיאמין 

והדבר היחיד שאת מוצאת

זה חושך עצוב 

הדמעות זולגות לך על הפנים

וכבר לא אכפת לך

יותר ממה שכולם יגידו

הדמעות באות כשאין יותר מה לעשות

כשאת חוזרת מהבית ספר

ומתברר לך 

שהבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם

נפטר וכבר לא פה

הן באות כל כך מהר

הן באות כשכבר בא לך לוותר

הן באות כשמאשימים אותך במשהו שלא עשית

הן באות בלי לחשוב יותר מידי

ואת מנסה להגיד להם דיי

הן באות כשנמאס לך מהחיים

וכשאת כבר לא סומכת על אנשים

הן פשוט באות.

הדמעות.

 

 

 

כואברוח סערה
אפילו שהגבתי כבר בנסיופ
כתיבה טובה
כואב מציאות.אחרונה


אין שםבלונדינית עם גוונים

הלב שלה נשבר

דיי זה נגמר

עולם אכזר

גורלה כבר נגזר

לבה כבר פוזר

לכל מי שרצה

את האמת היא עדיין לא מצאה

היא באמת רוצה

היא לא רוצה להרגיש זרה

היא נואשת לעזרה

אך עצור. אזהרה.

אין כבר דרך חזרה

 

זה מרגשמציאות.אחרונה


היא רק ילדהבלונדינית עם גוונים

היא רק ילדה 

ובעיניים יש לה המון כאב

היא רק ילדה

והמון יושב לה על הלב

היא רק ילדה

והיא לא מצליחה להתקרב

היא רק ילדה 

ומבקשים ממנה המון

היא רק ילדה 

ובלילות היא לא מצליחה לישון

היא רק ילדה

והיא בדכאון

היא רק  עוד ילדה 

שאפשר לראות מהחלון

רק ילדהצעיר
נראה שהילדה צריכה המון תשומת לב והקשבה, וח"ו זה לא נאמר בתוכחה או בפתיחת עין.
מקווה שהיא תמצא מישהו/י שיסתכל לה בעיניים ויפתח לה את הלב, יקשיב יכיל ויחבק.
כן זה מביע את הכאב בצורה יפהצעיר
ואווווחנונית גאהאחרונה
ממש מושלם...
אני פשוט לא מבינה אותכם יש פה דברים מושששששש ואף אחד לא מגיבבלונדינית עם גוונים


אני פהשרה את חייה
תפרוק, תפרוק הכול
תבטח בי
אני יודעת שזה קשה
אתה חושב שלא ראיתי
את המבט שנשקף מעיניך
את המבע שנמצא על פניך
אתה חושב שהחיוך
מסתיר הכול
אז הוא מסתיר
אבל לא ממני.

אל תשמור
לשמור בבטן זה לא טוב
תספר למישהו
אשמח שזאת תהיה אני
תגיד, מה מערער אותך
מה גורם לך לחוסר ביטחון
אם אתה צריך אוזן קשבת
אז תזכור, אני פה
ואני תמיד יהיה
כי גם אם ארצה ללכת
אתה תתפוס אותי במבטך.

ואני מסתכלת עליך
ואת כל זה
רוצה להגיד
אני רוצה לעזור
אבל אני יודעת שלא תבטח
ושתמשיך לנסות להסתיר
שתשמור ולא תספר
אתה גם לא תגיד ולא תזכור
אולי אני פשוט אעמוד לידך
בשקט, בלי להגיד כלום
ונמשיך לשתוק
והשתיקה תגיד הכול.
זה פשוט מהמם!פטל.
וואו אחותירוח סערה
את כותבת טוב
אהבתי את הפשטות היפה הזאת
בלי להתבלגן יותר מדי
פשוט כתבת.

תודה🥰שרה את חייהאחרונה
ייחול,Grass
היא הגתה, אליו. ייחול ופעימה וגעגוע

מוצקותו, קיומו, היותו כאן, ישנו. רחש נשימתו, רשרוש האוויר היוצא מפיו בשנתו, כף ידו
תלמיו ושקעיו וקיעוריו. כיעוריו, ממלאים אותי בו, ביצר חייו
פיו, שפתיו במילוי וריקון, מתכהות, מחווירות, נפשקות בפליטת מילים מדודות

תזוזותיו, היא נגתה בהרהור, נישאת כענן אל אדמת עלומיו
עצבונותיו, חלומותיו, מגרדים בי גלדים ושחיקה, מנסיקים מחשבתי, משכיחים הסתירה
מוצאים בי קילוף וגמגום, תהייה


נדידת עצמי ממני
אליו, פגישה לאין קץ בחלל נעלם
זה נהדר, כתוב טוברצה לאש
תודה!Grassאחרונה
הביצה של הבאסהציפור נפש
נוח שם למטה
בביצה של הבאסה
להתלונן ולהאנח
להצטער על העבר
על הטוב שנגמר
לחשוב כמה נאכס עכשיו,
בתוך הביצה
ולא לעשות שום דבר
כדי להגיע למצב טוב יותר
והעתיד..
חלום זה רק חלום
ובכל מקרה לא נצא מזה..
אז למה להתעסק בזה,
רק מוסיף כאב ראש.
כי נוח עכשיו אחרי הכול...

זאת אופציה א

ויש דרך נוספת
היא ארוכה וקשה
מפותלת וסבוכה
רק חזקים עומדים בה
אלה שלא מוותרים,
אלה שחולמים, ששואפים
שיש להם מטרה
והם יעשו הכול הכול
כדי להשיג אותה
אלה שלא רואים בעיניים
כל אלה שנפלו
עמוק עמוק
הם כמעט התיאשו
ובחרו לקום, ולהמשיך
אלה שמתמידים כל יום
שקורעים את עצמם
שהמכשולים מחשלים אותם,
אתה גם רוצה להיות כזה?


ההבדל
זה הבחירה, ההחלטה
כשאתה נחוש
אף אחד לא יוכל להזיז אותך
אולי קצת תסטה מהמסלול
תדרדר ותיפול
אבל אתה צריך לזכור
הבחירה בידיים שלך
הדרך בשבילך
ואתה סולל אותה
אתה, רק אתה.
תודהתקוות עולמים

הייתי צריך את זה.

 

 

האמת זה מכתב לעצמי מאני לפני שבעה חודשים לאני עכשיוציפור נפש
לא חשבתי שאני אצטרך את זה, כי לא חשבתי שאני אגיע למצבים האלה. החיים מפתיעים, עברתי על קטעים שכתבתי פעם ופתאום מצאתי את זה
וואו אני חושבת שכל אחד צריך לקרוא את זה, זה נותן כח להמשיך!שרה את חייה
יפה! תודה לךדעתן מתחיל


🤗ציפור נפשאחרונה
אני מניחה שאף פעם לא מתרגלים אה?כופרת
לטעם המלוח הזה של הדמעות שלא מפסיקות לרדת
למרות שידעת שזה מה שיקרה
את ציפית ממנה ליותר
ולכן את מטומטמת
ואת אשמה
ואת מאוכזבת...
אבל..לחייך
למה את?
בסופו של דבר זה קצת פלונטר... מצד אחד אפשר להתאכזב אם בוטחים במישהו. מצד שני- מי שלא בוטח הוא סגור מדי ואולי לא כל כך טוב לא.. בסופו של דבר אנחנו צריכים אנשים. צריך פשוט איזון. והי, אל תאשימי את עצמך מהר כל כך.. הלוואי שהחטאים שלנו יהיו נתינת אמון.
קל לומר...כופרתאחרונה
אהבתי את השם שלך
האישה הבוגדתמציאות.
הנה היא
זאתי ה מ כ ו ב ד ת
כל בוקר היא יושבת ברכבת
בדיוק באותה השעה
עם הפאה המתולתלת
מרכינה ראש לסידור קטן ומתפללת
הבגדים שלה..
הבגדים שלה מגוהצים
והיא כל כך רזה
וכשהיא מחייכת מתפלקת לה גומה
בשיניים צחורות
ישרות
היא צוחקת
במבטא שמסגיר את הזרות המתפנקת
מתגלגלת עם הריש
בין ישראלים סלחנים

ולפעמים
בעיניים קרות היא סוקרת מסביב
ולפעמים היא גם נועצת איזה מבט מצמית
והיא כל כך מודעת לעצמה
היא מתאפרת בחמש בבוקר שעתיים במראה
ואז מטשטשת עקבות
כאילו מעולם לא התעסקה עם חיצוניות וכל הבלה בלה בלה

ברכבת היא מסתכלת
ואז מסמנת לה קורבן
הכפתור בחולצה נפתח סתם וזה לא אשמתה שיש לה עיניים תכלת
והיא בכלל נשואה וכל היום רק מתפללת

ואז בלילה במיטה
האיש שלה
לוחש
את מדליקה אותי כמו אש
ואת הכי יפה מכולן
והיא בכלל חולמת על הנער שליחויות
והיא בכלל חולמת על החייל
והיא
בכלל
חולמת
על
בחור הישיבה


וואורוח סערה
זה דוקר
זה נחמד..אנונימי (2)
אבל למה את קוראת לה בוגדת...
זה מוזר.
לא עשתה שום דבר רע.
ואולי אפילו זו רק פרשנות שלך .
אשמתה שהיא יפה?חייכנית?הכפתור נפתח?
הבגדים מגוהצים.איפור -נשמעת מאוד מטופחת ונשית. לא קשור לבוגדת.

מתפללת ? למה לא .

ומאיפה לך לדעת מה הולך בלדר המיטות שלהם.

בקיצור הרעיון דיי מקומם. כי לא ממש נכון בעיני.
...אם אפשר
א. זה לא טקסט מידעי, זה שירה או כתיבה חופשית- היא אלוהים בתוך הטקסט שלה. היא יכולה לדעת הכל ולעשות הכל. אם היא רוצה היא גם יכולה לכתוב איך היא דיברה עם מלאכים או איך היא טסה לניו יורק על שטיח מעופף.
ב. זה שהטקסט מתואר מנקודת מבט מסויימת לא אומר עליו כלום. כלומר יכול להיות שהיא מדברת על מישהי שהיא מכירה אבל הסיטואציה הספציפית בכלל לא קרתה. ויכול להיות שהיא שזה משל לעם ישראל הממשיך לזנות גם אחרי ששב לארצו. יכול להיות שהיא גם מודעת לכל מה שכתבת אבל הטקסט הוא בכלל תיאור של תחושה, לא של מציאות- והתחושה הזו יכולה להיות קיימת בין אם העובדות נכונות ובין אם לא
בקיצור, הערות על תוכן צריכות לבוא בזהירות גדולה ומתוך הסתכלות ביקורתית- אם כבר- על המשמעות של הטקסט ועל מה שהוא מנסה לומר- ולא על תיאור העובדות שקיים בו.

הייתי שמחה שהיא תענה לי על השאלות ליאנונימי (2)
ולא אתה.
ותסביר את עצמה כי זה מעניין מה שכתבה.
נערךאם אפשר
.
מסכימה עם כל מילה שלךרוח סערה
טקסט בא להעביר מסרים ורגשות מאחורי המילים
א"א להסתכל תמיד על המילים עצמן
צריך לקרוא את המשמעות.
^^סיהראאחרונה
כעסרוח סערה
היא שאלה אותי
"על מי את כועסת"
והאוזניים שלי החלו לבעור.
הרגשתי שהבפנוכו שלי מתפוצץ עוד שניה,
הכנסתי את האוזניה השניה לאוזן
הגבהתי את המוזיקה
והמשכתי ללכת לצידה,
מנותקת.
על מי את כועסת.
על
מי
אני
כועסת.
על העולם
ואשתו
ועליהם
ועליכם
ועל עצמי בעיקר
ולפעמים גם על אלוקים
(יחסי אהבה שנאה כאלו)
ואז עוד פעם עלי
ועליהם
ועל העולם,
הרבה הרבה על העולם.
למה?
ככה.
אני לא אפרט יותר מדי
מספיק שאני יודעת
וזהו.
פשוט קשה לי עם העובדה שלא מבינים
את הפריקה שנגרמת לי מהכעס
את הכאב שניצבט בי
כשגם את הזכות הזו לא נותנים לי לעשות
בשקט.
מותר לי לכעוס
ולבכות
ולשנוא
מותר לי לרצות משהו אחר
מותר לי לאכזב
להתאכזב
מותר לי
לכעוס.
"זה לא טוב" אומרים לי כל הזמן
"זה לא טוב לך"
זהלאטובלך
זהלאטובלך
זהלאטובלך
חלאס!
אכלתם תראס.
אני יודעת שזה רע רע רע
ושהכעס ופוצע
בעיקר רק אותי
אבל אני לא מצליחה להשתחרר
המוח שלי כאילו נשרף
כשאני רואה מה קורה
וכולם סותמים
שוכחים שהן קיימים
מתעלמים
אז מה נשאר לי לעשות
חסרת כח כמוני
רק לכעוס
לעזעזאל
לכעוס עד המוות.
שיבוא
לעזעזאל שיבוא
ינקה אותי מהכל
בעיקר מהכעס.
לעזעזאל.


איתךמציאות.
איתך בהרגשה
מה אני יגיד לך הזמן יעשה את שלו
אני כבר הפסקתי לכעוס בקול
תמשיכי לכעוס בקול
זה מה שאני מאחלת לך
תודה נשמהרוח סערה
אני מקווה שאולי הכעס ירגע קצת
ויהפך למשהו מועיל יותר
בינתיים אני ממשיכה
אבל מודעת לכך שזהו שביל ללא מוצא
...מציאות.
זה טוב לכעוס על חוסר צדק
אם לא יודעים מה רע גם לא מבדילים ממנו את הטוב
ובטח כשאת מוצאת את הטוב את תהיי מאושרת
כי יש לך דעות מוצקות
ואת יודעת לכעוס ולהתקומם
נכוןרוח סערה
אני כועסת על עוולות שנעשות
כלפיי וכלפיי אחרים
..מציאות.
נכון
טוב לחכם שיכעס
מלתת לאוויל להחריש
ואני חושבת שאני תמיד בדעה ההפוכה מהרוב
ואת לא חייבת לקבל אתדעתי כי יש מליון סיבות למה זה רע לכעוס
אני חושבת שאין קשר בין לכעוס לבין עשיית דבר רע
זה רע להעביר ביקורת בצעקות
בוודאי
וזה רע לחפור למישהו על דרך חייו
וזה רע לכעוס על אנשים שלא עשו לך כלום רק נשמו לידך
אבל כעס שנובע מחוסר צדק זה מצווה
אני חושבת שאנשים שאיכפת להם הם אלה שגם כועסים ,למה הפסיכופטים תמיד רגועים? כי הם אדישים לסביבה.
נכון מאדרוח סערה
כתבת חכם.
לגמרי צודקת.אנונימי (2)
גם לכעוס צריך זכות בעולם הזה ..
וזה מטורףרוח סערה
שככה זה.
שונאת עוולות
החיים שלי נהרסים בגלל דברים כאלו.
לאנשים אין סבלנותאנונימי (2)
למישהו אחר מלבד עצמם..

בטח את אדם טוב. שכולם מפילים עליו את העצב שלהם. ולא נותנים לך לבטא את שלך.
....רוח סערה
משהו כזה.
מסובך.
רוצה לשתף? אני ערהאנונימי (2)
יש פה יתוש נאכסי..
תודה נשמה❤️רוח סערה
אני רוצה ללכת לישון עכשיו
אבל באמת תודה(אולי בהזדמנות)

בחירה חכמהאנונימי (2)אחרונה
לילה טוב נסיכה.
עינייםבלונדינית עם גוונים

יש להם עיניים כואבות

עיניים עם המון צער 

יש להם עיניים כואבות

לאנשים שעוברים ברחוב

כמעט לכולם

אבל..יש את האנשים האלה

עם העיניים המפחידות

שעושים לכולם את הכאב

את הרע את הצער

יש להם עיניים מפחידות

אנשים כאלה אין כמעט

ואותם אנשים עם העיניים המפחידות

הורסים לנו את העולם

מכאיבים לכולם

בעולמנו הוא שאתה נטרף או שאתה טורף

עדיף להיות נטרף

יש אנשים עם עיניים מפחידות

ויש אנשים..עם עיניים כואבות

תסתכלו לאנשים בעיניים ותבינו 

טורף? או נטרף?

 

יפה!רוח סערהאחרונה
אהבתי את המשמעות
אוֹבְדָנוּת זוֹ סִבָּה לְאִשְׁפּוּז,רצה לאש

הֵם אָמְרוּ

בּוֹאִי,
נִקַּח אוֹתָךְ
(וְאֶת אוֹסֵף צַלְּקוֹתַיִךְ)
לַמַּחְלָקָה

שֶׁתַּפְסִיקִי לְבַתֵּר עַצְמֵךְ לָדַעַת

נְאַשְׁפֵּז אוֹתָךְ בְּאַרְבַּע קְרִירוֹת
לְבָנִים
(מֻשְׁלָמִים)

בִּמְקוֹם לְהַכְנִיסֵךְ לִצְמִיתוּת
לְחִבּוּק
ואווופאטה מורגנה
קרירות..
תגובה שהיא בעצם קטע שכתבתי בעקבות..אם אפשר
חיבוק צריכים להיות מוכנים לקבל
וכשבאמת מוכנים לקבל-
גם מגיע החיבוק.
כשמוכנים להכנע,
ליפול אחורה כמו לשקוע ולשקוט-
אל זרועותיו המושטות
של אב הרחמן-
ההוויה עוטפת אותנו,
הצמחים בירוק החד של החורף
הציפורים הפרחים, הריחות, הטעמים.
הצלילים המרווים
כמו להשקות בחמימות את הצבעים,
הטוב פועם לנו כמו הלומות לב בתוך הרחם,
הלחם הוא פליאה והיצור יצירה אדירה
הכל כאחד מיחדין זה לזה בחדווה-
הכל אומר
שירה
תודה שניכם.רצה לאש
(ואתה צודק, זו אחת הדרכים לקבל חיבוק. אבל לא תמיד זו דרך שמאפשרת. לא תמיד הנפש מצליחה..)
*טעות, המילה אוסף לא מנוקדת טוברצה לאש
וואורוח סערה
אלוקים.
כמה עוצמה וכאב בכמה שורות קצרות.
מדהים
מאוד מיוחדמציאות.
אני אוהבתגלים.
את הדיוק בתמצות
וזה יפה וכואב
אויי זה כואבאין ואפס
הסוף - כואב שלפעמים זה כלכך פשוט..
וממש כואב שזו מציאות שקיימת לרוב..

(ואת כותבת מושלם! )
תודה רבה לכולכם.רצה לאשאחרונה
טיק טיקמציאות.
העניים תמיד מרגישים רעבים. הם מפנטזים על בית ענק עם נוף עוצר נשימה והמון רהיטים כפריים שהגיעו במיוחד מאמריקה.
הם רוצים לשבת בבוקר עם כוס קפה מוקצף וסיגריה משובחת
על כיסא נדנדה
ועיתון או כלב מתלטף או אוגר חייכן
ולראות את כולם רצים
מלמעלה
והם מפנטזים שיום אחד הם יהיו חטובים כי העשירים חייבים להיות חטובים
והם בטוחים שאפילו את צבע העינייפ יצליחו להחליף
זה הכל עניין של כסף
לטוס להודו ולקלף את עצמך.

העניים מפנטזים את זה על חוף הים וגיטרה מושאלת
וכובע שהיה פעם של סבא שלך מרוסיה
ועל סיגריות של החברים

כשהגשם דולף על הגג ומרעיש
טיק טיק טיק
וקר לך אזאתה מתחמם בחיבוק עם מישהו שקרוב.
בלילה
הם מפנטזים על הגג ההוא.
את כותבת ממש טוב.רצה לאש
תודה!מציאות.אחרונה
ואת מפרגנת ממש טובה חיימשלי את
אין כותרת.אם אפשר
לא היה אלוהים
בשאלות שלי.
לא היה אלוהים
בתשובת המשקל.
אם הוא ביקר,
זה נזל מהאוזן בנתיים,
שנתיים-
ואין רושם מגעו הקל.

לא היה זה אלוהים שעמד כחומה
להגן מפני העיניים.
לא הוא שתלש בחופניו מעצמי
וזרק לשדים לקהל.
הייתי לבד שם הו, כמה לבד,
וכמה נקרעתי לשניים
לא היה אלוהים בדרכי,
לא היה -
וחבל.
וואורוח סערה
איזה יופי של כתיבה
אהבתי את הבית האחרון
ממש יפה!דאק
ועכשיו יש??
תודה לכולכם!אם אפשר
הוא מבקר, זה וודאי.
גאד זה מקסיםרצה לאשאחרונה
היי, מה אומרים?שופט בדימוס

 "כל כל זמן, שהנשמה בקרבי... לומד אני..."

 

"אני עונה, אני עונה יוסי, תרגע! כן. מה? לצאת? לאן? לים?? תגיד, אתה נורמאלי אתה?! מחר מבחן גמר בהיסטוריה ואתה יוצא לי לבלות??? שכח מזה, חבר. אני, לומד. חפש לעצמך חברותא אחרת לפויקה על איזה חוף נידח בכינרת".

*    *    *

'לא מאמין שאני כאן. לא מאמין. איך הוא הצליח שוב הבנדיט הזה, זה מה שאני שואל את עצמי. מה אני, דג בלי חוליות? סרדין בלי מצפן? למה הסכמתי?!'

'וואלה, לא מאמין שהוא כאן. שנים אני מנסה לשכנע אותו שלא חייבים להיות כל כך כבדים. שלא חייבים להשקיע את כל הכוחות בלימוד. אחי, אני צועק לו, יוצאים לגלידה! לשמור לך מקום? את מי מעניין המבחן מחר במתמטיקה? מקסימום חוטפים כמה תרגילים לפני שהמורה בא.'

"...אז אתה שומע, אבי? ואז המורה המצחיק הזה שולף לי את האמרה הבאה: מי שחי אף פעם לא מת. ואני שואל אותו. בואנה, אתה רציני אתה? ואז הוא מתחיל להסביר לי שאדם שחי באמת את החיים... אתה לא מקשיב לי! עזוב, זה באמת כבד מידי להליכה. איזה נוף יש פה, אה?"

'לפחות ננסה לנצל את הזמן ולחזור על החומר שכבר למדתי. איך קראו להוא שהקים את גדוד הפרדות? טשרניחובסקי? לא. הוא היה ראש היודאנרט בגטו לודז'.. מי זה היה?!'

"תגיד, מי היה זה שהקים את גדוד הפרדות, בגאליפולי, איטליה. קראו לו יוסף, נוווו"

'הוא לא הקשיב לי. אני לא מעניין אותו. למה ניסיתי להתחבר אליו בכלל? הוא בראש אחר לגמרי ממני. טוב. מה זה משנה. אנחנו תקועים עכשיו ביחד לפחות עד אחת בלילה. ואם כבר נצטרך לבלוע את הצפרדע... לפחות שהיא תהיה טעימה..'

"וואלה אחי אם אני זוכר משו מהשיעור בכלל... אתה מדבר על ההוא שמת בתל חי, כן? קראו לו טרומפ-"

"טרומפלדור! בדיוק!! שמע, אתה גאון! נו, אז אם כבר נזכרת מיהו, אולי אתה זוכר על מה הוא רב עם זאב ז'בוטינסקי?"

'לזרום. לזרום. לזרום. רק תזרום ותראה איך הכל נהיה נחמד.'

"אממ משהו על האם כדאי להתנדב בכל זאת בגאליפולי או שנכון יותר להתעקש על הקמת גדודים עבריים עצמאיים?"

'הפתיע הבנאדם. וואלה הפתיע בגדול! הייתי בטוח הוא לוזר שלא זוכר כלום. נו, נעשה לו עוד מבחן.'

"ומה עם שייח עבד אל רחמן? יאללה אתגר. שפוך כל מה שאתה יודע עליו."

"חחחחחח דווקא הוא? לא מצאת מישהו עם רזומה עשיר יותר? בשמחה ובעונג. הוא היה שותף של היטלר ימ"ש לפתרון הסופי והיה אחראי על חיסול יהודי ארצות ערב. לכן הוא הסית את הערבים לפרעות בירושלים ובארצות נוספות. הוא זה שיזם את פרעות תרפ"ט ואת ההתנגדות הערבית להקמת המדינה...."

'לוידע מה לומר, אני מופתע.'

"מה אתה אומר, נדליק את המדורה ונלמד לאור האש? זו יכולה להיות חוויה מהאגדות!"

"מסכים."

*    *    *

 

 

 

 "כל כל זמן, שהנשמה בקרבי... מודה אני..."

"היי יוסי! אהלן גבר מה שלומך חבר? כן. לצאת? לאן? אי-ג'אמפ מטולה? בסבבה שלך איזה תוכנית! אבל תקשיב אחי, מחר מבחן גמר באזרחות.. בטח שאני אביא את הספר. סיכומים וחומר עלי! וואלה תחפש עוד איזה חבר או שניים, הולך להיות אחלה ערב!!!"

וואי יפה ממשבת.אחרונה
אהבתי..
תוצאות הנשמה היתירה של מוצאי שבת..ליבי ליבי
מי את ומה טיבך?
נשמה אבודה שכמותך
מי הרים אותך מעפר
מי נתן יופייך וריחות פרי גנך?

וכשמשהו לא הולך
אז לאן פונית דרכך?
האם אותי את זוכרת?
או שעדיין עודך ממאנת
להאמין בחסרונך ולדבוק בעצמיותך.

איה את נשמתי כשאני ברגעי השפל
העוד את פועמת בי גם כשאני קצת נאבדת?
ובימים שנוטשת אני את מקור הטוב והשפע
או שרוצה אני לדבוק באמת ובטבע
עוצמת אני עיני ומבקשת לשמוע קולך
מבקשת, שטפי אותי כמים, העירי ליבי העייף.
הציפי פגמיי שאוכל לתקן
הביאי מזור לשאלותיי אין קץ
נקי נפשי מכל מגע מזדמן
מלאי אותי בחום של יעזוב לעולם
טהריני נא, ותהא רוחי שלימה בקיומך.

***שירה חדשה~

בוא אלי, אהובי.

שים ראשך בחיקי

יש פה מקום אין סוף.

תן לדמעות להתגלגל

מבטיחה שלא אמחה אותן

רק אחבק אותך

ואשתוק.

 

וכשהלב שלך יזעק לבד

וכשהחושך יעטוף אותך

וכשכל השמיכות שבעולם לא יועילו

לחמם את גופך הקפוא, המתגעגע

 

לא אכעס

לא אנזוף

לא אפקח עיניים -

לא עליך ולא את שלך

רק אשב לידך

בשקט.

 

תמיד

וואורוח סערה
זה כל כך מרגש וטהור
כתיבה מאד יפה!
ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווובלונדינית עם גווניםאחרונה


צריך חוות דעתdanielsusnitski

חברה אני מנהל את הרשתות החברתיות של כוכבאלומיניום
רציתי לשאול אם הפינטרסט שלנו נראה סבבה ואם יש מקום לשיפור
כוכב אלומיניום

יומן בוקרמציאות.
הלילה הזה התחיל בכמעט שיגעון.
זה היה לילה גשום עם אפס מוטיבציה. אז קראתי לאדם שאני הכי לא מפחדת להיןת אני, בחור חייכן ונחמד כזה, עם עומק ריגשי ואפס כריזמה; ככה חשבתי עד עכשיו. הידיד הקטן מהפייסבוק.
בלילה דיברנו ודיברנו ופתאום הרגשתי מוערכת , ופתאום הוא אמר לי אני מאוהב בך, ואם לא הייתי מאוהב לא הייתי מגיע. וזה הפחיד אותי ושימח אותי ביחד, אבל הלב שלי לא התייחס ,ואז נרדמתי והוא הלך ופתאום דפיקות בדלת; הוא חזר עם שקית בורקסים וחיוך גדול, אני יכול להיכנס? הוא שאל, ואני הייתי מסריחה משינה ,קורי עכביש ושיער מרוטש,
ופתאום הרגשתי שאני רוצה להיות יותר יפה בעיניו;
וזאת הייתה הרגשה כל כך חדשה;

ואולי אני טיפה מחבבת אותו , אבל הטיפה הזאת תזרום ותיעלם ברגע שאמצא את שאהבה נפשי
ואיך אני אומרת לו שאני לא;
ובלב יש לי עודף רצון לשמח אותו בחזרה; על האהבה שהוא נותן לי סתם

אז סיפרתי לו ברוע לב שאני מאוהבת כבר שנים בשתי בחורים במקביל
והוא שתק.
אחר כך הוא הלך עם פרצוף עייף
ורציתי
כל כך רציתי שיישאר.

.....רוח סערהאחרונה
אוי😔
אהבה זה דבר מסובך
האישה מהמאפייהמציאות.
מחר יהיה לך טוב
כן לך

ראיתי אותך היום שמנה כמו תמיד במאפייה.
הפרצוף שלך הרבה יותר חמוד מהתמונות המחרידות
שאת מפרסמת בפייסבוק
כל שישי את טורחת לעשות פוזה עם משהו
לחמניות או עוגה
וכולם מחמיאים לך

אני יודעת שזה המאפים של המאפייה הצרפתית
ואת בכלל לא יודעת לאפות
אבל מה זה משנה

אישה יפה שכמותך התואילי להסתכל במבע עיניי
כשאת נותנת לי את העודף את תמיד מתנצלת
משהו בחיוך שלך
משהו במבט
כאילו מבקש סליחה
סליחה שאת קיימת

מה את יודעת אשת העוגות והקפה
את חושבת שאם אני לובשת גוצ'י ויש לי עיניים ירוקות אז זה אומר שאני סנובית
שאולי אני עורכת דין
אולי אני בכלל אמריקאית
את לא מאמינה שאנחנו באותו מצב???

אז את שמנה ואני רזה
את מוכרת את עצמך ואני מפחדת להימכר
את בפייסבוק אני מאחורי הכתיבה
ואת כל כך מתוקה איך שאת מוותרת לילדים על שקלים
ואחר כך משלימה מהקופת צדקה
ואיך שאת לןחשת מהר פרקי תהילים
כשאף אחד לא קונה
ויש לך איזה דקה

ואיך שאת מתנצלת על קיומך בעודף נחמדות
ואחר כך כותבת בפייסבוק שהיה לך יום דפוק
וואי זה מזה עצוב וזה מזה יפהבלונדינית עם גוונים


למה עצוב?מציאות.
שכאילו אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת מסתתרבלונדינית עם גווניםאחרונה


יומן , מרגיזמציאות.
השכנים שלי חושבים שאני אישה מסריחה.
כי הוצאתי את האוגרים בלילה מחוץ לדלת בכלוב וסגאתי את הדלת הראשית שלא יהיה להם קר.
הם שלחו את בעל הדירה שלי שיצעק עליי ושידפוק בדלת ב10 בלילה, שאני יעיף את האוגרים מהדירה שלי.

השכנים שלי הם אנשים מכובדים. מכניסים מעל 15 ומאוד מנומסים.
הם מעדיפים לעשות הכל מאחורי הקלעים.

להגיד לי שלום במדרגות- לא אומרים, לא נעים.
הרי אני גרושה שגרה בדירת חדר,
בטח אני גם חולת נפש,
או חילוניה במסווה של חרדית,
מי יודע.
להגיד לי ברוכה הבאה לבניין שלנו? הצחקת אותי.
אבל להתלונן על חיות בית הם עושים את זה הכי טוב .

אז בעל הדירה דפק זועם על הדלת.
והילד שלי נבהל והלך להתחבא.
והוא הסתובב ופתח ארונות וקופסאות,
כשאני מחכה בחוץ עם שיער אסוף ברישול ופרצוף שמבקש להיבלע בהשפלה עצמית,
ובסוף הוא ציווה עליי להעיף את האוגרים
כי הם פשוט מסריחים
מסריחים
מסריחים
ובכלל, הם עכברים ולא אוגרים
וזאת חיה טמאה
כל כך מגעילה
ויש לך ריח של גן חיות בבית
ת ת ב י י ש י .


והאמת שאני מתה להעיף אותם מזמן.
והאמת שהריח מגיע בכלל מהשקית זבל שעדיין לא הורדתי
ובכלל
אני אישה מסריחה, מסריחה
וככה זה תמיד היה
הבושם שלי נעלם,
הסבון גוף נגמר,
ואני מתקלחת עם שמפו גם בגוף ובשיער
ובכלל
אני מתקלחת רק פעמיים בשבוע
וגוזזת ציפורניים לא באופן קבוע
את השיניים אני מצחצחת במשחה של טום וג'רי
והבושםשלי
זה מרכך הכביסה.

זה לא האוגרים, נשמה.
יוו מה זה עצוב ליבלונדינית עם גוונים


לא...מציאות.
מבהירה : אני מגזימה בשביל לתת ביטוי לרגשות שלי. ובשביל זה נועד הפורום. אני מתנצלת אם מישהו מרגיש לא טוב בכלל הכתיבה. המציאות היא סובייקטיבית.
אויש😔Reminder
אבל למה ככה?
קודם כל בעל דירה לא יכול לפתוח לך ארונות🙂
זה לא עובד ככה
אם את משלמת כל חודש, המקום שלך זמנית
וחבל שתרגישי ככה. טיפוח זה מאד חשוב גם בחיצוניות וגם להרגשה
ומצטערת אם זה לא היה במקום, פשוט,באמת כאב לי לקרוא
אמממציאות.
עבר עריכה על ידי מציאות. בתאריך כ"ד בשבט תש"פ 17:29
עבר עריכה על ידי מציאות. בתאריך כ"ד בשבט תש"פ 17:28
זה יצירה שיצאה מהלב שלי. זה לא באמת
בעל הדירה נתן לי הרגשה כמו מה שכתבתי.
הוא לא באמת נכנס ופתח ארונות.ויש לי בערך בשמים, חלק מהם מאוד יקרים. , ואל תדאגי לי מאמי, הכל בסדר ותודה ריגשת

בגללזה זה פורום כתיבה חופשית.
לתת דרור לרגשות.
גם אם במציאות אני נעימה עד כדי גועל.
סליחה ...
אוקי Reminder
וואו סיסרוח סערהאחרונה
מפחיד
הכתיבה שלך שורפת מרוב כנות