מעבר לשטויות
מעבר לכעסים
מעבר לצעקות
מעבר לכל ההצגות שלה
היא עדינה
היא ילדה טובה
היא בפנים שקטה
למרות כל הרעש שהיא עושה
היא לא באמת כזאת
לא יודעת מה זה???בלונדינית עם גוונים
הגיע הזמן לגדול
להפסיק לשאול
על הכל..
ראש בקיר
לעשות מה שצריך
בלי לדבר בלי להעריך
בלי כלום
להאמין בלי שאלות
אסור לעשות טעויות
אסור להגיד שטויות
צחוק הוא מחוץ לתחום
הכל אטום.
אין אהבה
אין בושה
אין כאב
אין שמחה
אין רגשות בכלל.
אין לב בפנים. הוא קפא.
תנועה אחת לא נכונה
ואת בחוץ .
עומדת בכפור
אין דרך חזור
הכל נהיה שחור
לאן נלך?
הכל התלכלך
לא מוצאת מקום
תפסיקי כבר לנקום
מה זה יעזור
רק סיפוק עצמי
ובכאילו הכל יעבור
אחרי שניה הכל חוזר
ורק נהיה כואב יותר
אז נקמת משהו השתנה?
רק הרסת מגדל שמישהו אחר בנה
היא הולכת בשביל
רוצה לבדוק לאן הוא מוביל
אולי לסוף?
אולי להתחלה?
אבל את הלקח היא כבר למדה
מחכה לתגובות וביקורתבלונדינית עם גוונים
מזכיר פואטרי סלאםאריק צדק
שזה אומר? תנו ביקורת וכובלונדינית עם גוונים
פואטרי סלאם זה סוג של הטחת שיררוח סערה
משהו אימפרובציאני
קיצר אהבתם?בלונדינית עם גוונים
כן 
רוח סערה
וואי, איזה כתיבה יפהארץ השוקולדאחרונה
ומעורר מחשבות.
לפעמים באמת אנחנו עושים דברים כי הם נכונים נקודה.
ולפעמים אנחנו עושים דברים מתוך רגש ולפעמים מתוך הבנה.
יהי רצון שתמיד נפעל נכון בהנאה ובריאות
לפעמים באמת אנחנו עושים דברים כי הם נכונים נקודה.
ולפעמים אנחנו עושים דברים מתוך רגש ולפעמים מתוך הבנה.
יהי רצון שתמיד נפעל נכון בהנאה ובריאות
יומן פרק 9 בערך .....מלא זמן שלא כתבתימציאות.
אז עברנו דירה לדירת חדר פיצית. ויש חלון גדול שאם מכניסים את הראש בין הסורגים ומטים אותו ימינה יכולים לראות את גשר המיתרים.
השכנים שלי עשירים. אני לא רגילה לסיגנון הזה. הם לא אומרים שלום והם בשקט מופתי כל היום. לילה אחד הילד שלי הקטן הרעיש , זתומרת הוא שיחק על הריצפה במקום לישון, למחרת בעלת הדירה , כלומר השכנה,חיכתה לי במדרגות כשעליתי הביתה, וקראה לי לשיחה. היא הכניסה אותי לארמון ענקי , מליון נברשות ומליון וילונות, והושיבה אותי על כיסא עשוי מבדולח וכורסה משולבים, סיגנון עתיק כזה, ואמרה לי : למה הילד שלך צורח בלילה? ולמה אתם לא עושים משמרות משותפות? הוא נשמע סובל. ציקצקה בלשונה. ובאותה משפט היא הוסיפה: אם את צריכה עזרה, את יכולה בשמחה. כל דבר. מסכן הילד, דירה כל כך קטנה...ציקציקציק.
ומאז הילד שלי עוד יותר מסכן, אסור לו לבכות אחרי השעה 9 בלילה.
ואני משתדלת לקחת אותו כל יום לקניון, שישחק עם המתקנים עד שיתעייף, ואז,אני קונה לו חלב חם עם קצת אבקת שוקו בקופיקס, שיתעייף בדרך. זה עובד בינתיים.
מה עוד חדש אצלי?
ילד אחד בן 16 כותב לי לפעמים בווצאפ, חילוני כזה מתל אביב , פעם עזרתי לו באתר אינטרנט אחרי שהוא כתב שהוא רוצה להתאבד, ומקודם הוא כתב לי שוב מה איתך ובלה בלה, בסוף תמיד יהיה אופי מיני במשפטים שלו, אבל בגלל שפגשתי אותו ואני יודעת שהוא ילד אז אני מתעלמת, שלא יקפןץ לי מהגג פתאום. הוא לא מטריד אותי, אל דאגה. במצב שלי כל זכר שמחמיא לי מרים לי.כל זכר.
יאלה,לילה טוב.
השכנים שלי עשירים. אני לא רגילה לסיגנון הזה. הם לא אומרים שלום והם בשקט מופתי כל היום. לילה אחד הילד שלי הקטן הרעיש , זתומרת הוא שיחק על הריצפה במקום לישון, למחרת בעלת הדירה , כלומר השכנה,חיכתה לי במדרגות כשעליתי הביתה, וקראה לי לשיחה. היא הכניסה אותי לארמון ענקי , מליון נברשות ומליון וילונות, והושיבה אותי על כיסא עשוי מבדולח וכורסה משולבים, סיגנון עתיק כזה, ואמרה לי : למה הילד שלך צורח בלילה? ולמה אתם לא עושים משמרות משותפות? הוא נשמע סובל. ציקצקה בלשונה. ובאותה משפט היא הוסיפה: אם את צריכה עזרה, את יכולה בשמחה. כל דבר. מסכן הילד, דירה כל כך קטנה...ציקציקציק.
ומאז הילד שלי עוד יותר מסכן, אסור לו לבכות אחרי השעה 9 בלילה.
ואני משתדלת לקחת אותו כל יום לקניון, שישחק עם המתקנים עד שיתעייף, ואז,אני קונה לו חלב חם עם קצת אבקת שוקו בקופיקס, שיתעייף בדרך. זה עובד בינתיים.
מה עוד חדש אצלי?
ילד אחד בן 16 כותב לי לפעמים בווצאפ, חילוני כזה מתל אביב , פעם עזרתי לו באתר אינטרנט אחרי שהוא כתב שהוא רוצה להתאבד, ומקודם הוא כתב לי שוב מה איתך ובלה בלה, בסוף תמיד יהיה אופי מיני במשפטים שלו, אבל בגלל שפגשתי אותו ואני יודעת שהוא ילד אז אני מתעלמת, שלא יקפןץ לי מהגג פתאום. הוא לא מטריד אותי, אל דאגה. במצב שלי כל זכר שמחמיא לי מרים לי.כל זכר.
יאלה,לילה טוב.
אני אוהבת לקרוא אותךרוח סערה
טוב שחזרת..רוח סערה
תודה מותקמציאות.אחרונה
מבעד לחלון האוטובוסרוח סערה
אני רואה
עולם שלם
מבעד לחלון אוטובוס
אחד.
אנשים שהולכים
אנשים שרצים
אנשים שיושבים.
אני רואה עולם שלם
של דממה
וגשם שיורד כמו יהלומים.
אני רואה את עצמי
דרך אדי הקור
מציירת על החלון
מלא אנשים
ועולם אחד
קטן.
עולם שלם
מבעד לחלון אוטובוס
אחד.
אנשים שהולכים
אנשים שרצים
אנשים שיושבים.
אני רואה עולם שלם
של דממה
וגשם שיורד כמו יהלומים.
אני רואה את עצמי
דרך אדי הקור
מציירת על החלון
מלא אנשים
ועולם אחד
קטן.
יפה כל כךבלונדינית עם גוונים
תודה נשמה 😍רוח סערה
זה מקסיםפעם הייתי ניקית
יאללה לפסיפס
תודה נשמה!רוח סערה
לפסיפס?
רעיון.....
אבל זה גם תמונה וגם שיר
אפשר ביחד?
לא נראה לי...
רעיון.....
אבל זה גם תמונה וגם שיר
אפשר ביחד?
לא נראה לי...
ממ לאדעת אם אפשרפעם הייתי ניקית
אבל בגלל שזה ביחד זה יותר יפה מסתם שיר\תמונה
תנסי
אני אנסה...רוח סערה
תודה
זה מזכיר לי..רוח סערה
את התמונה צילמתי ביום חמישי
נסעתי באוטובוס חזור מירושלים וירד גשם זלעפות(היה קפואא)
וכרגלי בקודש כשיש חלון עם אדים מה אני עושה...?
מציירת!
ישבה ילדה קטנה לידי ובהתה בי בעיניים פעורות😅
רציתי להגיד לה כן מאמי גם ילדים גדולים מציירים על חלונות בחורף🤷♀️
נסעתי באוטובוס חזור מירושלים וירד גשם זלעפות(היה קפואא)
וכרגלי בקודש כשיש חלון עם אדים מה אני עושה...?
מציירת!
ישבה ילדה קטנה לידי ובהתה בי בעיניים פעורות😅
רציתי להגיד לה כן מאמי גם ילדים גדולים מציירים על חלונות בחורף🤷♀️
חחחחחחחפעם הייתי ניקית
שלחתירוח סערה
יפהפה, את כותבת יפהארץ השוקולד
אהבתי את ההסתכלות.
תודה
תודה
תודה רבהרוח סערהאחרונה
שמיים בוכיםרוח סערה
הסתכלתי החוצה
גשם יורד
גם השמיים
בוכים עלינו.
גשם יורד
גם השמיים
בוכים עלינו.
קצר וקולעבלונדינית עם גוונים
תודה!רוח סערה
כתבת יפהארץ השוקולד
אבל דווקא חז"ל חשבו שגשמים הם סימן שמחה כפי שאמרו "גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים"
תודה!רוח סערה
עבר עריכה על ידי רוח סערה בתאריך כ"ז בטבת תש"פ 15:00
זה נכון אבל מוטיב הגשם מתפרש הרבה בשירה בתור סימן לבכי ועצבות
וככה הרגשתי באותו רגע.
בשמחהארץ השוקולד
אכן, כך נפוץ.
וקצת צורם לי, אם כי מובן לי מדוע.
ועכשיו את מרגישה שהשמיים מאירים יותר?
וקצת צורם לי, אם כי מובן לי מדוע.
ועכשיו את מרגישה שהשמיים מאירים יותר?
יש מצב...רוח סערה
זה עליות וירידות אתה יודע...
יכול ליהיות שעוד שניה אני שוב יהיה מרוסקת
יכול ליהיות שעוד שניה אני שוב יהיה מרוסקת
מקווה ומאחל שהמצב יהיה טוב מספיקארץ השוקולד
שיהיה ברור לך שהשמיים מאירים יותר
🙂רוח סערה
הגשם הוא הארה בשבילי
אני אוהבת להרגיש
טוב לי כשכואב לי קצת
כי עצם הכאב
והיכולת להרגיש
זה מזכיר לי שאני בנאדם
אני אוהבת להרגיש
טוב לי כשכואב לי קצת
כי עצם הכאב
והיכולת להרגיש
זה מזכיר לי שאני בנאדם
וואו, יפהפהארץ השוקולד
תודה! זה היה אמור ליהיות סתם תגובהרוח סערה
יצא שירשירון
איזה כשרון👏ארץ השוקולד
לי לא יוצאים תגובות כאלה בלי לנסות
תודהרוח סערה
בכיף, תודה לך שסיפקת הנאה בקריאהארץ השוקולד
בכיף!רוח סערה
יש כאן עוד מלא דברים שאני כותבת..
אם בא לך....
אם בא לך....
נראה כמה אספיק במגבלות הזמןארץ השוקולד
הרצון קיים, השאלה ביחס ליכולת
חח כן...רוח סערהאחרונה
שלא תבין לא נכון...רוח סערה
אני אוהבת את הגשם
אני מרגישה שיש בו מן עצבות וגעגוע כזה
הוא פותח לי את הלב
אני מרגישה שיש בו מן עצבות וגעגוע כזה
הוא פותח לי את הלב
לא מבין אותך לא נכון, אל חששארץ השוקולד
..רוח סערה
..בלונדינית עם גוונים
חושך אור
אין לאן לחזור
הבית התרסק
כמו הלב שלי
שלא יודע
עם מה להתעסק
כדי להשכיח את הכל
כדי לתת לי לגדול
בתכלס
משפחה מעל הכל
שומרים עלי שלא אפול
בלי אינטרסים
בלי טעויות
נגמרו החברות
כמו שנגמר לי החשק
להקשיב למורות שכל הזמן מדברות
על שטויות על אטומים ועל נוסחאות
זה לא הכל בחיים
תלמדו קצת על איך צריך להתייחס לאנשים
אין לאן לחזור
הבית התרסק
כמו הלב שלי
שלא יודע
עם מה להתעסק
כדי להשכיח את הכל
כדי לתת לי לגדול
בתכלס
משפחה מעל הכל
שומרים עלי שלא אפול
בלי אינטרסים
בלי טעויות
נגמרו החברות
כמו שנגמר לי החשק
להקשיב למורות שכל הזמן מדברות
על שטויות על אטומים ועל נוסחאות
זה לא הכל בחיים
תלמדו קצת על איך צריך להתייחס לאנשים
מחכה לתגובותבלונדינית עם גוונים
אני אוהבת שזה נשמע קצת כמו ראפרוח סערה
אלופה!
תודהבלונדינית עם גווניםאחרונה
סיפור חיי בעיקרון..חנונית גאה
טלפון אדום
מטבחון קטן
אודם אדום
נפתח נסגר
דלת נפתחת
ילדה יוצאת בריצה
היא רצה
היא נסה
היא בורחת מעצמה
היא מקיפה את היישוב
היא בורחת מהכל
מנסה להעלם
מנסה להראות
היא הצליחה
מצאו אותה
עם דמעות העיינים
עם שיער פרוע
עם טראומה חדשה
החתונה שמחה
גדולה מדי לטעמי
לרקוד עם הכלה
האמא החדשה שלי
תא שרותים
בכי תמרורים
שינה
התעוררות
ריצה.
אבא מתארס
אחלה סרט,
חתיכת סיוט.
ריקודים
זיוף חיוכים
ריצה
ריצה
ריצה.
פיצריה נחמדה
מפה משובצת
אף אחד לא אוכל
בשורה מרגשת
הם מתגרשים
הם מחייכים
הם מתנצלים
הם בוכים מבפנים
הם יודעים
כן., הם מבינים
שלא מגיע לו
לא הגיעה לא
מתנה פרוותית
הכרות נחמדה
גלידה פיצה פסטה
משפחה חמודה
רבנות,
חתונה,
דירה חדשה,
שבועות,
ספה שמנת
עוגה נחמדה
כוסית מנופצת
שמן ומים בכל מקום בריצפה
ילדה מבוהלת
כן היא ילדה
היא שוב בת תשע
מול האישה המפחידה
שצועקת ונרגעת
במיצמוץ של שניה
ואני שוב נרגעת
נשבת בקיסמה
מחברת קוקה קולה
סיפור בדיוני עם חברה.
גן הפעמון
ובכי
בכי
בכי
הם שוב מתגרשים
שוב הסרט מתחיל
הפעם היא לא רצה
היא לא רוצה לרוץ
נוסעים לבקר
סבא חולה
אנחנו סתם באים
געגועים, נכדים,
קור מפחיד
חיכוים
חסרי שיניים
חסרי חום.
תחנה
טלפון
סבא מת
לויה
איש מרצה
דמעות
דמעות
דמעות חמות
סבתא בטראנס.
בית קברות
חיים בן 3
רבקה בן 8 חודשים
סבא בן 76 שנים
"לכי מפה"
פרידה
נסיעה חזרה
התנערות
התעלמות
הדחקה
הר של אדמה
חיים שלמים בתחתית
לקח לי מלא אומץ לפרסם בבקשה בלי ביקורת....
מטבחון קטן
אודם אדום
נפתח נסגר
דלת נפתחת
ילדה יוצאת בריצה
היא רצה
היא נסה
היא בורחת מעצמה
היא מקיפה את היישוב
היא בורחת מהכל
מנסה להעלם
מנסה להראות
היא הצליחה
מצאו אותה
עם דמעות העיינים
עם שיער פרוע
עם טראומה חדשה
החתונה שמחה
גדולה מדי לטעמי
לרקוד עם הכלה
האמא החדשה שלי
תא שרותים
בכי תמרורים
שינה
התעוררות
ריצה.
אבא מתארס
אחלה סרט,
חתיכת סיוט.
ריקודים
זיוף חיוכים
ריצה
ריצה
ריצה.
פיצריה נחמדה
מפה משובצת
אף אחד לא אוכל
בשורה מרגשת
הם מתגרשים
הם מחייכים
הם מתנצלים
הם בוכים מבפנים
הם יודעים
כן., הם מבינים
שלא מגיע לו
לא הגיעה לא
מתנה פרוותית
הכרות נחמדה
גלידה פיצה פסטה
משפחה חמודה
רבנות,
חתונה,
דירה חדשה,
שבועות,
ספה שמנת
עוגה נחמדה
כוסית מנופצת
שמן ומים בכל מקום בריצפה
ילדה מבוהלת
כן היא ילדה
היא שוב בת תשע
מול האישה המפחידה
שצועקת ונרגעת
במיצמוץ של שניה
ואני שוב נרגעת
נשבת בקיסמה
מחברת קוקה קולה
סיפור בדיוני עם חברה.
גן הפעמון
ובכי
בכי
בכי
הם שוב מתגרשים
שוב הסרט מתחיל
הפעם היא לא רצה
היא לא רוצה לרוץ
נוסעים לבקר
סבא חולה
אנחנו סתם באים
געגועים, נכדים,
קור מפחיד
חיכוים
חסרי שיניים
חסרי חום.
תחנה
טלפון
סבא מת
לויה
איש מרצה
דמעות
דמעות
דמעות חמות
סבתא בטראנס.
בית קברות
חיים בן 3
רבקה בן 8 חודשים
סבא בן 76 שנים
"לכי מפה"
פרידה
נסיעה חזרה
התנערות
התעלמות
הדחקה
הר של אדמה
חיים שלמים בתחתית
לקח לי מלא אומץ לפרסם בבקשה בלי ביקורת....
וואו תודה!חנונית גאה
וואו.רוח סערה
תודהההחנונית גאה
תודה לךרוח סערה
זה לא פשוט לחשוף ככה
עשית לי משהו בלב
חיבוק ענק ענק ענק
עשית לי משהו בלב
חיבוק ענק ענק ענק
באמת שכמעט בכיתי מהתרגשות כשקראתי את התגובותחנונית גאה
..אהבה.
מדהימה של ממש.
מזכיר לי את סיפור חיי.. בהצלחה עם זה
מזכיר לי את סיפור חיי.. בהצלחה עם זה
תודה רבה רבהחנונית גאה
...עולם מקופל
(רק חיבוק חזק.)
בחזרהחנונית גאה
תודה
ואוופעם הייתי ניקית
את מהממת.
כתבת נוגע ככ
תודה רבה ממש ריגשתם עם כל התגובוץ האלוחנונית גאה
יוו יש לי דמעות בעיינים גיבורה!!!!!!!!!בלונדינית עם גווניםאחרונה
חיבוק ענק!
אורבלונדינית עם גוונים
פרפרים
שמים כחולים אין עננים
המון פרחים
במיליוני צבעים
היא שמחה
אנשים היא שמחה
למה אף אחד לא שם לב?
הכל השתנה
טוב לה. סוף סוף.
וגם כשהיא שמחה לא שמים לב
מה יהיה עם העולם הזה?
אולי כשיחשיך ויהיה המון כוכבים
ישימו לב לאור שעל פניה
שיאיר למרחקים
כמו מנורת לילה
כשלכולם יחשיך לה יאיר
כשלכולם רע לה טוב
היא מיוחדת
לא כמו כולם
שונה משונה ומשנה
את העולם.
אתם עוד תראו.
יום אחדחנונית גאה
יום אחד אני אכתוב על מה שחשוב באמת
יום אחד אני אוריד את המסכה
יום אחד אפסחק לברוח משדי העבר
יום אחד אתרכז בהווה
יום אחד אאמין בעצמי
אולי ביום הזה אהיה שמחה
אולי אפסיק לבכות כל פעם שאחשוב
כל פעם שתיהיה לי שניה
יום אחד אתמודד איתן
עם השריטות
יום אחד הן אפילו יפסיקו לכאוב
אבל אף פעם אף פעם אף פעם היא לא תשתנה..
יום אחד אני אוריד את המסכה
יום אחד אפסחק לברוח משדי העבר
יום אחד אתרכז בהווה
יום אחד אאמין בעצמי
אולי ביום הזה אהיה שמחה
אולי אפסיק לבכות כל פעם שאחשוב
כל פעם שתיהיה לי שניה
יום אחד אתמודד איתן
עם השריטות
יום אחד הן אפילו יפסיקו לכאוב
אבל אף פעם אף פעם אף פעם היא לא תשתנה..
....אילת השחר
עבר עריכה על ידי אילת השחר בתאריך כ"ז בטבת תש"פ 11:12
אבלדעתן מתחיל
הייתי באמצע 
הייחיות צבעונית
קראתי ולא הספקתי להגיב!
מקסים ממש..
למה מחקת?
מקסים ממש..
למה מחקת?
מסיבה מסויימת..אילת השחראחרונה
.....בלונדינית עם גוונים
מפהקת..
היא התעייפה
ברור.
מי היה מחזיק מעמד
כל היום היא מציגה
היא צריכה להראות שהיא מושלמת
שהיא לא טועה
אסור לה לבכות! אסור!אסור!אסור!
בשביל מה לתת לחברות עוד סיבה לצחוק עליה?!
רק בלילה כשכולם ישנים
היא הולכת למרפסת ומסתכלת על הכוכבים על החושך על הרחוב הריק
ובוכה בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע
שאף אחד לא ידע.
וככה היא נשארת עד לפנות בוקר
היא ישנה שעה שעתיים
משלימה שעות שינה בבית ספר
המורות דואגות.
ההורים אובדי עצות.
החברות צוחקות.
והיא מעבירה עוד יום של הצגות
מחכה לתגובות!!בלונדינית עם גוונים
וואו זה כתוב נורא יפה.רוח סערה
כואב.
תודה נשמה שליבלונדינית עם גוונים
אני מסכימה עם מה שטירוף זה הנורמה אומרתרוח סערה
אבל השיר באמת יפה!
רואים שאת משתפרת מפעם לפעם
רואים שאת משתפרת מפעם לפעם
ממש תודה !!!!😍 גם על הביקורת חחבלונדינית עם גווניםאחרונה
צריך חוות דעתdanielsusnitski
אני כותב ומעלה תמונות לפינטרסט של כוכב אלומיניום
מה דעתכם על הכתיבה
התעלות...אוהביה
היא משימה
שמסוגלת למעט בהירות
מונעת הפקת כימיקלים בכמות,
ושקיעה במחשבה על כל שטות...
עומקות...
שם תמצא גישה מחוספסת אך רגישה,
קשה אך ברת השגה,
זוהרת כבהרת,
יוצרת דרדרת לכיוון הצמרת,
תוצרת של עתרת,
שמתבררת כמי שסוגרת,
וממנה היא מתנערת...
אבל ככה זה שבסך הכל
ניגודייות מייצרות דמיונות,
תככים פנימיים,
לא כל-כך בריאים,
לאנשים שבסך הכל מחפשים
להלך עם תמימי דרכים...
המורכבות מושכת,
איזה מסכת...
לפעמים מרחיקה לכת,
וממש מפרכת,
את בטני מהפכת,
רוצה לגרום לך רק ללכת...
לאן?
לאן שלא הגיעו השעונים,
המזומנים,
אלה שקובעים,
המגזרים,
סיבלם של אחרים,
ואחריותם המוזנחת
שלליבי ומוחי לא מנחת ולא משכחת,
רוצחת...
אבל ככה זה,
מסעות כבדות
שאלפי פרדות לא היו שורדות...
ואני?
מה אני,
תולעה ורימה,
רכה וחלשה,
שבסך הכל רוצה
להשתחרר מהמחשבה,
מהמציאות המשתנה,
ומאותה מטרה נעלה,
שלא כלתה,
גם אם נתפסה אצלי באיזה פינה של הדחקה,
עדיין דלוקה כאבוקה,
והכבודה הרגילה
רק מזריקה לה הסקה,
ואני כולי בוקה ומבוקה...
ולמה אוחלתי?
להלך בתמימות,
אבל איכשהו פשטות תמיד מצטיירת כטעות
אולי זו באמת שטות?
אולי הולך אני שולל?
ובגלל זה צריך אני לבכות כעולל?!
לרחף לי לבד בחלל?!
להרגיש אומלל?!
מבולבל...
בנתיים הכתיבה התגלתה כיעילה
לחלוקה מועטה,
של אותה הפנמה,
של אותה הכבודה,
של אותה הנשמה,
על דפים שתמיד בסופם יזרקו לגניזה...
התעלות,
כוח שמניע מעבדות לחרות ואולי עוד יגרום לאחדות...
לא משחרר, אבל בהחלט נחמד שיש טיוטה פורום פרוזה וכתיבה להתחלק איתה במעמסה...😜
לא נעים לי כבר להגיב.. אבללב אוהבאחרונה
שמישהו יגלה את הנשמה שלך כבר...
שומרים עלייךרוח סערה
1000 מלאכים
עם כנפיים לבנות
ונצנוצי טל
מעל התינוק
אהוב שלי
שומרים עלייך
עם כנפיים לבנות
ונצנוצי טל
מעל התינוק
אהוב שלי
שומרים עלייך
הלל- פרק שנירוח סערה
טישרט. גופיה .טייץ .טישרט .חצאית .גופייה
אני מוצאת את עצמי גוהרת מעל המזוודה ומשליכה אליה את כל תכולת ארוני הדל.
והוא באמת דל. באמת.
תמר באה לראות אם אני צריכה עזרה במשהו, אמרתי לה שאני מסתדרת יופי ושאם באמת היה אכפת לה ממני היא הייתה משכנעת את משי לא לזרוק אותי כמו איזה כלב נטוש לאיזו פנימייה .
היא מתעצבנת עליי (כמובן... זאת המומחיות שלי לעצבן יצורים ההולכים על שתיים)ויוצאת מהחדר בהפגנתיות.
יופי עכשיו שכולם יעזבו אותי לנפשי ויתנו לי לסיים לזרוק את מה שעוד שנשאר לי בארון אל תוך המזוודה (המזוודה שהיינו לוקחים לטיולים שלנו פעם כשעוד היינו משפחה יחסית נורמלית...יחסית, כן?)
באיזשהו שלב נמאס לי. אז אני נשכבת על המיטה כשרגליי מונחות על הקיר, וסוליות האדידס המרוטות שלי מותירות עליו את חותמן (אני באמת צריכה חדשות)
משי נכנסת ומתעצבנת שאני מלכלכת את הקיר
למה לעזאזאל אכפת לה??? זה החדר שלי.
ואפילו שאני הולכת רחוק רחוק הוא עדיין נשאר שלי.
לתמיד.
פתאום מציף אותי געגוע כזה.... לא שואל.. פשוט פורץ פנימה. נראה לי שאני בעצמי לא יודעת למה אני מתגעגעת.
בלי לחשוב ,(אימפולסיביות, כבר אמרתי?) אני לוקחת עיפרון וחורטת את שמי בענק על הקיר שמעל המיטה.
משי לא רואה. היא כבר מספיקה לעזוב את החדר
היא הולכת להרוג אותי... מ'כפת לי בכל מקרה אני עוזבת מחר.
טוב מספיק להיום....
לילט.
אני מוצאת את עצמי גוהרת מעל המזוודה ומשליכה אליה את כל תכולת ארוני הדל.
והוא באמת דל. באמת.
תמר באה לראות אם אני צריכה עזרה במשהו, אמרתי לה שאני מסתדרת יופי ושאם באמת היה אכפת לה ממני היא הייתה משכנעת את משי לא לזרוק אותי כמו איזה כלב נטוש לאיזו פנימייה .
היא מתעצבנת עליי (כמובן... זאת המומחיות שלי לעצבן יצורים ההולכים על שתיים)ויוצאת מהחדר בהפגנתיות.
יופי עכשיו שכולם יעזבו אותי לנפשי ויתנו לי לסיים לזרוק את מה שעוד שנשאר לי בארון אל תוך המזוודה (המזוודה שהיינו לוקחים לטיולים שלנו פעם כשעוד היינו משפחה יחסית נורמלית...יחסית, כן?)
באיזשהו שלב נמאס לי. אז אני נשכבת על המיטה כשרגליי מונחות על הקיר, וסוליות האדידס המרוטות שלי מותירות עליו את חותמן (אני באמת צריכה חדשות)
משי נכנסת ומתעצבנת שאני מלכלכת את הקיר
למה לעזאזאל אכפת לה??? זה החדר שלי.
ואפילו שאני הולכת רחוק רחוק הוא עדיין נשאר שלי.
לתמיד.
פתאום מציף אותי געגוע כזה.... לא שואל.. פשוט פורץ פנימה. נראה לי שאני בעצמי לא יודעת למה אני מתגעגעת.
בלי לחשוב ,(אימפולסיביות, כבר אמרתי?) אני לוקחת עיפרון וחורטת את שמי בענק על הקיר שמעל המיטה.
משי לא רואה. היא כבר מספיקה לעזוב את החדר
היא הולכת להרוג אותי... מ'כפת לי בכל מקרה אני עוזבת מחר.
טוב מספיק להיום....
לילט.
תודה!!רוח סערה
ממש שימחת אותי!
קראת את הראשון?רוח סערה
תודה,!רוח סערה
נוגע!Bekki
מחכה להמשך
תודה!רוח סערה
הלל - פרק שלישירוח סערה
אז זהו.
זה הגיע... היום אני עוזבת.
רחל מנג'זת לי כבר שעה בפלאפון... היא רוצה ליהיות בתחנה 20 דקות לפני שהאוטובוס מגיע(מה נדפק איתה?!... 20 דקות מיותרות בשמש. .. נו באמת! )
אני עומדת ליד הדלת עם המזוודה. תיק ענק על הכתפיים.
הם כולם עומדים ומסתכלים עלי כמו קופים בבן אדם.... (כאילו ב'אנה אני יודעת שאתם שמחים שאני עוזבת אבל לחגוג את זה מול הפנים שלי?.. אהממ קצת לא נחמד... )
"אז... ביי לכולם" אני אומרת בסוף אחרי רגעים ארוכים של שתיקה מביכה(זה כאילו שהם מתעקשים כבר להעיף אותי.... לעזעזאל! )
"בי מותק נתגעגע אלייך"(עלאק... אולי לאיתמר אני מאמינה... רק קצת) חיבוק קצר... כמה מילות פרידה ואני בחוץ.
בדרך להרפתקה חדשה.
בהצלחה הלל, אני לוחשת לעצמי ומתקדמת לעבר רחל שממהרת אותי לרוץ לתחנה.
זה מתחיל.
אשמח להערות/הארות.
זה הגיע... היום אני עוזבת.
רחל מנג'זת לי כבר שעה בפלאפון... היא רוצה ליהיות בתחנה 20 דקות לפני שהאוטובוס מגיע(מה נדפק איתה?!... 20 דקות מיותרות בשמש. .. נו באמת! )
אני עומדת ליד הדלת עם המזוודה. תיק ענק על הכתפיים.
הם כולם עומדים ומסתכלים עלי כמו קופים בבן אדם.... (כאילו ב'אנה אני יודעת שאתם שמחים שאני עוזבת אבל לחגוג את זה מול הפנים שלי?.. אהממ קצת לא נחמד... )
"אז... ביי לכולם" אני אומרת בסוף אחרי רגעים ארוכים של שתיקה מביכה(זה כאילו שהם מתעקשים כבר להעיף אותי.... לעזעזאל! )
"בי מותק נתגעגע אלייך"(עלאק... אולי לאיתמר אני מאמינה... רק קצת) חיבוק קצר... כמה מילות פרידה ואני בחוץ.
בדרך להרפתקה חדשה.
בהצלחה הלל, אני לוחשת לעצמי ומתקדמת לעבר רחל שממהרת אותי לרוץ לתחנה.
זה מתחיל.
אשמח להערות/הארות.
תודה רבה!!רוח סערה
אני שמחה לקבל ביקורת טובה
את צודקת בהחלט ואני אשתדל לקראת ההמשך להוסיף יותר התרחשויות וענין
את צודקת בהחלט ואני אשתדל לקראת ההמשך להוסיף יותר התרחשויות וענין
הלל-פרק רביעירוח סערהאחרונה
עבר עריכה על ידי רוח סערה בתאריך כ"ה בטבת תש"פ 18:35
ה נ ח י ת ה..... אלוקים זה כמו עולם אחר פה!!! לאחר נסיעה של שעתיים בערך(נדלג על הקטע שבו הקאתי... לא היה משהו) אני ורחל מוצאות את עצמינו במבנה ענק עם מליוני בנות ובליוני רעשים שמקיפים אותנו מכל עבר.
בשיחה הקצרה עם המנהלת (חבצלת השרון.. או משהו כזה) שבה הובהרו לנו כללי המוסד וכו' ,אני מספיקה לקלוט שלא סתם משי זרקה אותי לפה (שלחה, שלחה נו טוב..) היא ידעה מה היא עושה.
הכל כך כך נוקשה כאן. קר כזה.
נו טוב אני רגילה לזה...
("פה בטח יתנו לי חינוך טוב" [ציני להחריד] )
רחל קוטעת אותי בפתאומיות מהרהוריי כי מסתבר שאיזו בחורה אחת שהמנהלת הצמידה לנו אחרי השיחה,(מאוחר יותר למדתי שקוראים לה "מדריכה" וחוץ מזה יש לה גם שם... שאין לי מושג מהו) מרצה לנו כבר שעה איך להגיע לחדר שלנו ובאיזו קומה חדר האוכל וחדר ההתכנסויות וכו'
וואלה.
חדר אוכל, מזכיר לי שאני רעבה מאד
(זוכרים את החמצוצים שתמר הביאה לי...? הקאתי אותם).
המדריכה מסבירה לנו ששעת הארוחה מתקרבת ובנתיים נוכל להתכבד במאפים ופירות,
אחלה, אני אומרת. זה מצוין בשבילי, וממהרת לכיוון חדר האוכל, משאירה את רחל עומדת כמו בול עץ באמצע המסדרון, נותרת לחסדי הבנות שמתחילות להתקיף אותה בשאלות חטטניות(אני מגרשת נקיפת מצפון קטנה,ומתנחמת בכך שאביא לה גם איזה תפוח נחמד מחדר האוכל)
אבל אופסי.... אין לי מושג איפה חדר האוכל ואני קולטת את זה רק כשאני מסובכת עמוק עמוק במסדרונות הבניין.....
גאון. זה מה שאני, מי יוצא לחיפוש אחר חדר האוכל בבניין הזה בלי לדעת איפה המיקום שלו בדיוק??
אני מסתובבת אחורה ביאוש, ובום!
נתקעת במשהו(מישהו...)
אישה גבוהה ורזה בעלת מטפחת פרחונית ענקית נגלית לעיני.
זה היה היום שבו פגשתי את תכלת.
..רוח סערה
לקחת רגעבין הבור למים
כתר כסוף
מונח על ראשה
חיוכה נמוג
מסירה מסיכה
עיניה כבויות
נסיכה עייפה
בגרות, אחריות
מלווים צעדיה
שליטה ואיפוק
הם תכלית חייה
לשרוד, לשלוט
אלו כל תוכניתיה
והיא נשברת בסוף
נופלת שדודה
מנגבת דמעות
חרטה ואשמה
והיא קמה לבד
עם אבן בלב
עם בושה מיותרת
עם תרמיל של כאב
יום אחד היא תדע
שמותר לה ליפול
להסיר אחריות
לשבור את הכל
מחסומים שבלב
וחיים עמוסים
רגעים של כאב
רגשות אזוקים
היא תדע ותבין
שנגמר המשחק
שהגיע הזמן
לנוח מעט
היא אדם כמו כולם
אין סיבה לפחד
רק לקחת לה רגע
לנשמה וללב
מונח על ראשה
חיוכה נמוג
מסירה מסיכה
עיניה כבויות
נסיכה עייפה
בגרות, אחריות
מלווים צעדיה
שליטה ואיפוק
הם תכלית חייה
לשרוד, לשלוט
אלו כל תוכניתיה
והיא נשברת בסוף
נופלת שדודה
מנגבת דמעות
חרטה ואשמה
והיא קמה לבד
עם אבן בלב
עם בושה מיותרת
עם תרמיל של כאב
יום אחד היא תדע
שמותר לה ליפול
להסיר אחריות
לשבור את הכל
מחסומים שבלב
וחיים עמוסים
רגעים של כאב
רגשות אזוקים
היא תדע ותבין
שנגמר המשחק
שהגיע הזמן
לנוח מעט
היא אדם כמו כולם
אין סיבה לפחד
רק לקחת לה רגע
לנשמה וללב
נגעבי...מדמיינתאחרונה
מדויק
אני הגדולהרוח סערה
אני הגדולה
שצוחקת על עצמי הקטנה
רק תזכרי
פעם,
שהבטחת שבחיים,
לעולם,
לא תזלזלי
בך.
שצוחקת על עצמי הקטנה
רק תזכרי
פעם,
שהבטחת שבחיים,
לעולם,
לא תזלזלי
בך.
יפהאלפאחורס.
הבטחה קצת פזיזה..
תודהרוח סערהאחרונה
ההבטחה הובטחה כשהייתי ילדה.
לצערי אני לא עומדת בה הרבה.
לעיתים תכופות אני מוצאת את עצמי מזלזלת באני הקטנה,שוכחת מזה ליהיות ילדה בעולם של מבוגרים, לראות דברים אחרת, להבין דברים בצורה שונה.
חבל...
לצערי אני לא עומדת בה הרבה.
לעיתים תכופות אני מוצאת את עצמי מזלזלת באני הקטנה,שוכחת מזה ליהיות ילדה בעולם של מבוגרים, לראות דברים אחרת, להבין דברים בצורה שונה.
חבל...