,,אני הנני כאינני
זה לא יפה לאתגר אותי ככה בלי שתהיה השתתפות גם מצדך.
החיים מורכבים מ'פסיקים',
אתמול עשיתי כך, היום אחרת.
כשדבר נמשך, בלי נקודת מפנה,
אז ממשיכים הפסיקים לבוא להם,
מראים את הכיוון, מסדרים את התמונה.
אבל יש מציאות שכל יום דומה לקודמו,
כך שכבר אין סיבה לכתוב את ההמשך,
וכל מה שנותר אלו שני פסיקים רצופים.
מה שהיה הוא שיהיה. ואולי בכלל מדובר פה על צמח,,
אני תמיד מעלה ומוחקת.. קח את מה שכתבתי.אנונימי/-
ביממה האחרונה אני פתאום שמה לב למילים ולבין השורות ולמאחורי הקלעים.
אנשים אומרים כל כך הרבה מילים וכמה יופי יש בהן, ברמת הברות ופונמות וכל מילה שהם מוציאים לא תמיד מכוונת וכל כך רצינית אבל יש שם רצינות,
בסוף, מה שאתה מוציא מהפה, כולל מליוני ההבלים, יש בהם מקור של אמת, משהו שרצית להגיד מתישהו ולא תמיד העיתוי קיבל את כוונותיך,
משהו שהוסווה במעט צחוק ושחרור וחוסר רצינות אבל התכוונת באמת לזה, רצית בפנים שאנשים ישמעו את המילים מעבר לצחוק המתגלגל שיצא לך ומעבר לחוסר רצינות שבהן שיחררת את המילים
רצית שירגישו, שיעבירו הלאה את התחושות.
אדם מדבר הוא אדם חיה
בריאה חיה
הבריאה נוצרה מדיבור
מילים
מילים בונות
עולם בונה עולם באמצעות מילים
צמחים
הכל גדל ובטוב, אם מה שמשדרים זה מילים נכונות אמיתיות
טובות
אין מילים סתם, גלי אמרה לי ושתקתי פעם, הבנתי שאין מילים סתם ואולי הן ספורות אז לא מדברים איפה שלא צריך.
היום אני יודעת שהן לא ספורות
מילים מולידות עוד מילים ועוד ועוד מילים וברגע אפשר להפוך אותן למילים טובות.
אתמול גלי צחקה איתי ומתוך אוסף ההבלים שאמרה, יצא לה -״נראלך שאני אמות?! אני אוהבת את אמא שלי!״ וצחקנו והסתלבטנו אבל בפנים בפנים משהו נרגע בי
גלי לא תמות
גלי אוהבת
מעבר לצחוק אפשר לשמוע את גלי מדברת.
אדם שמדבר הוא אדם שאוהב הוא אדם שמעניק לעולם ולאנושות עוד כוח.
העולם מתהווה כל רגע ורגע וביכולת שלנו לטהר אותו כמה שאפשר עם מילים.
תשמור על הבפנים שישאר נקי וטוב,
מה שבפנים
יוצא החוצה במילים.
ראיתי שכבר פרסמת את זה.אני הנני כאינניאחרונה
אכן דברים מעניינים.
ממש הייתי בטוח שתבינו על מה השיר הזה:התעורר!
הברדלס והנמר - פרוזה וכתיבה חופשית
מודה, התאכזבתי.
~~~אברהם א
קם בבוקר לאותו יום ארוך
למסע של החיים שלא מפסיק להשתנות
ובדרך לתפילה אני שוב מתחיל לתהות
על החיים שממשיכים בלי שום דרך לחכות
על כל הרצונות שלי ועל למה הם עוד פה
והאם יש לי עוד בכלל סיבה לחלום
כי אחרי כל הימים אחרי כל השחיקות
אני ניצב פה מחושל עם עיניים בוערות
מנסה למצוא רק משהוא לחיות למענו.
כי את אלוקים קצת נטשתי אני מודה
זה קשה להקריב את החיים בלי לראות שום מענה
אבל התרחקתי ממנו רק כדי להתקרב
כי אני מחפש אלוקים של אמת
לא אחד שנעול בארון ספרים
גם לא את זה שנמצא בטבע המדהים
רוצה את אבא שלי.
כי אין לי שום דבר בלעדיו.
לא חיים לא מוסר גם לא אהבה.
כי אם הכול זה אינטרסים ואנחנו רק חיות טורפות
אז המתת חסד יכולה להיות רעיון טוב
המתה של הנשמה המסכנה שהפכה לסיפור מהאגדות.
ואני כל כך מרגיש מת.
תאהב אותי. בבקשה.
תעזור לי שוב לחיות.
קריאה כנהאני הנני כאינני
קצת צורבת. התוכן כתוב בצורה טובה, כך שבאמצע שכחתי מהחרוזים.
...רחל יהודייה בדם
נוגע וכואב קצת.
זה לא מתריס. זה כאב כן.
מאחלת שתמצא אותו. אותו בעצם. אותו אותו.
רק טוב תמיד.. טוב אמיתי
כל כך חזק.התעורר!אחרונה
אני חושב שאתה רק טיפה בים,
אתה נשמע שהכתיבה באה מרגש מאוד גדול.
מאחל לך שתמצא.
....אילת השחר
....אני הנני כאינני
(תעלומה ואַיִן קוראה לה).
שתי נקודות - המובן מאליו.
נקודה בודדה - כמו להפסיק פה בקו.
שלוש נקודות - ההמשך עוד ארוך,
אולי משעמם, או שנפוג לו ברוך.
אבל ארבע נקודות - זו פשוט תעלומה.
.....אילת השחראחרונה
(אהבתי, איך מסוד נובע נהר.. ממש מוכשר.
ו-
נמת עין לא תשורך.. יש הרבה הרבה אין לקרוא את השורה שציטטת שם. וואו.)
מה לך ילדה..?טהרה
מָה לָךְ יַלְדָּה?
לָמָּה זֶה אַתְּ כֹּה עֲצוּבָה,
צוֹעֶקֶת בְּשֶׁקֶט,
כּוֹתֶבֶת,
אֶת עַצְמֵךְ,
לָדַעַת.
מָה קָרָה לָךְ יַלְדָּה?
מֵאֵיפֹה לָךְ כָּל הַפַּסִּים הָאֲדֻמִּים,
בְּיָדַיִךְ,
מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמֵךְ, לָדַעַת
מָה נִשְׁאַר,
מִמֵּךְ.
מָה לָךְ יַלְדָּה?
וּמִי מכסה אוֹתָךְ בַּקֹּר, בַּלַּיְלָה?
עֲזוּבָה בַּשָּׂדֶה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ.
וְלָמָּה זֶה אֵין לָךְ מְנוּחָה יַלְדָּה?
בּוֹרַחַת,
נֶאֱבֶקֶת,
מְבַקֶּשֶׁת
שָׁרָשִׁים
בְּיַעֲרוֹת
הַחַיִּים.
וּמִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה לָךְ, יַלְדָּה?
אוּלַי
רַק חִבּוּק
וְדִמְעָה מְלוּחָה
עַל הַפַּסִּים הָאֲדֻמִּים בְּיָדַיִךְ
שֶׁתַּרְגִּישִׁי
אֶת עַצְמֵךְ
שְׁאֵרִיּוֹת
יַלְדָּה
עוֹד מַאֲמִינָה.
בְּדָמַיִךְ.
בְּדָמַיִךְ
חַיִּי.
בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
וואומבולבלת מאדדדד
נוגע ממש....😪😪
(שומרת לי בקובץ, אם זה בסדר...)
תודה רבה, בטח, בשמחה.טהרה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע מאוד.
רק טוב..
אשתי תיהיה כמו רותטהרה
אִשְׁתִּי תִּהְיֶה כְּמוֹ רוּת,
יָפָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ,
צְנוּעָה,
קְרוֹבָה לָאֲדָמָה,
הַחֲצָאִית מִתְנַפְנֶפֶת בֵּינוֹת הַשִּׁבּוֹלִים,
הַגִּ'ינְס מִתַּחַת אוֹמֵר-
אִי אִכְפַּתִּיּוּת
קְדוֹשָׁה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
יפה מעניין עדין ונוגע.
נַפְשִׁינקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ב' בסיון תשפ"ג 12:57
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי - גְאָלָהּ,
לְבַל תִּפֹּל בְּתַגְעֵלָה,
וְתִשָּׁאֵר מְבֹהָלָה,
וְגַם כְּלוּאָה וּנְעוּלָה
מִכָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה
וְכָל יָקָר וּמִשְׁאָלָה.
וְדַע כִּי לֹא חָדְלָה תְּפִלָּה
בַּשְּׁבִיל, בַּדֶּרֶךְ, בַּמְסִלָּה,
לִזְכּוֹת מְעַט לְנַחֲלָה,
כְּאוֹר עֶלְיוֹן הִיא מְשׁוּלָה,
כְּשִׁיר בְּעֵדֶן מְעֻלָּה
אֲשֶׁר פּוֹרֶצֶת וְקוֹרֶצֶת וְעוֹנָה בְּמַקְהֵלָה.
חַיִּים שְׁלֵמִים הִיא מַבְשִׁילָה,
הֲגַם שֶׁלֹּא הֵם בִּשְׁבִילָהּ,
וּמִתְיַסֶּרֶת בְּשֶׁלָּהּ,
וְרַק הוֹגָה בַּשְּׁאֵלָה:
הַאִם תָּבוֹא לָהּ גְּאֻלָּה
וֶאֱלֹהֶיהָ יַבְדִּיל לָהּ
בֵּין כָּל עַוְלָהּ וְכָל פְּסוּלָהּ,
וְכָל טְפֵלָה וַאֲפֵלָה,
וּבֵין צְדָקָה וְהַצָּלָה
וַעֲמָלָהּ וּפוֹעֲלָהּ,
וְאִם יִזְכֶּה לָהּ מַזָּלָהּ
וְתִתְקַבֵּל הַמְּחִילָה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
טהור יפה ונוגע
האמת, לפחות הרבה ממנה.אני הנני כאינני
בניגוד למה שהרבה חושבים עלי -
אין בי יאוש, יש בי רק אכזבה.
אני אוהב את עצמי, ואת אחרים, ואת ה',
אל תכעסו על הסדר, זו דרכה של כתיבה.
אבל דבר אחד חסר לי, דבר אחד אנ'לא מבין
מה זו אהבה? מה, זו אהבה?
..אני הנני כאינני
והוא מציל אותי, מגן עלי, תמיד איתי
בעיקר כששכחתי, בהסח הדעת הוא בא.
..רץ-הולך
זה אחד האתגרים של הדור,
לגלות מי אנחנו גם כשחשוך ואין אור.
גם כשנדמה שהמתוק הוא מרור.
אתה צודק, את זה חשוב לזכור.אני הנני כאינני
..רץ-הולך
וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר,
וּמִמַּחֲשָׁךְ אֵצֵא לָאוֹר
וּמֵאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לְהַר הַמּוֹר,
וּלִמְרוֹם הָרִים מִמַּעֲמַקֵּי בּוֹר,
וּמְבַשֵּׂר טוֹב יָנִיס כָּל־עֲצָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
(הרב זצ"ל)
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אתה כותב נוגע
אהבה זה הרגש הטהור הזה שהעולם לא נגע בו,
המלאכותיות לא הרסה ולא נעשה תעשייתי.
אמן שכולם ימצאו אותה תמיד
הולכים לארץאני הנני כאינני
פעם, כשהכנות עוד התגלגלה ברחובות, היינו אנשים, והסודות היו סודות. והיום, עם כל פורים נוספת עוד מסכה ללב, רק שלא תהפך לצלם, כמו בסיפורים של אבא על חורב.
פעם, כשרצית - מיד היית מתיישב, רצון לא היה דבר של מה בכך, הו, אז מי לא התייצב. והיום, תּוֹדָה שאתה דואג לעצמך, ולא מפיל הכל על אנשים שמסביבך.
פעם, כשהיינו הרחק מכאן, אמרתי לסבתא - גם בלי תיק נסתדר מצויין. והיום, רק תזהר שלא ליפול לאחור, מנסה לקבל איזון ממה שבידך, רק לפני שתשקול שנית לחזור.
פעם "הולכים לארץ!" היתה קריאת גבורה, אני זוכר איך זיסל מייש'ה נאזר בחגורה. והיום "חוזרים הביתה" נאמר בזהירות, שאף אחד לא יעלב כי יש בו קצת טיפשות.
אני לא באמת מאמין בכל מה שכתוב. אבל זו נקודה למחשבה. אשמח אם למישהו יש שירים אחרים שיתאימו לכותרת..
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע ויפה.
מעורר מחשבה וחשוב.
זהו שדה חובה.אני הנני כאינני
זה כל כך קונפליקט החיים.
כל כך קלישיאתי.
אני רוצה,
אבל אני לא מאמין שאני יכול.
למה?
כי מליון פעמים הוכיחו ההפך.
מליון פעמים שלא באמת אמורות להוכיח, מסוגלות להוכיח. אלו פשוט מליון פעמים שאני עובד על עצמי ש'הייתי יכול' ובאמת לא אפשרתי לעצמי את המסוגלות, ואז אני סופר אותן כאילו הן באמת משהו ומה שאני מקבל זה יאוש.
אני רוצה לכתוב יותר פנימה.
אני רוצה לחזור, להיות יותר עמוק.
אני רוצה להיות ראוי בשבילך.
אני רוצה להיות צדיק יסוד עולם.
באמת. אתה הרי שומע את התפילות שלי, והרב אמר שתפילה היא בקשה של חסד, מאוצר מתנת חינם, כי אין בנו מעשים. אתה יודע שאין בנו מעשים. מי כמוכה יודע. מי כמוכה יודע שיש בנו כ"כ הרבה מעשים - רק שהם בדיוק ההפך. מעשים זה מכח הדין, ואז אין מה להתפלל על זה, אם יש לך את זה ואתה ראוי - תקבל.
ולי אין.
מה כבר יש לי? נשמה שנתת בי? טהורה היא? כנראה, אבל זה לא מונע ממני להרגיש את הספק.
שבת. שלום? - זה יכול לבוא רק מכח התפילה, וגם בה אני לא יודע אם אני מסוגל להאמין. בעצמי.
וואוekselion
נוגע ממש
תודה.אני הנני כאינני
הזדהת?
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה נוגע חשוף טהר ומעורר מחשבה.
נגע בי
שיהיה רק טוב..
בואו נוציא ספר!אברהם א
*סתם שיר נחמד לפני נאומי הדל
**לשיר במנגינה של - משהוא נעים לנשמה של התקווה 6
>>אבל תשירו באמת 
קשה עם החיים פה
אז לפעמים אני לוקח את הלפטופ
ונוסע לערוץ שבע
לפני שהדיכאון יפסיק
והאצבעות רועדות על המקלדת
קשה לי לעכל את מה שאני שומע
עוד מאותו הפיזמון
מפגש גן סאקר בנים בנות (ה ירחם!)
אני חייב להתנתק היה שרשור מרתק
הכל נשמע לי כמו עצמי במראה
אני חייב לכבות טילים הפגנות
צריך חזון להפיג ת'מועקה
שים לי איזה דיבור ככה לנשמה
נחשוב על משהוא שישפיע בעולם
שים לי איזה מוזה שתתדביק בי את התקווה
משהו שיצדיק ת'נשימה
שים לי איזה יעד שוט של הבנה
פזמון אחד נעים עם קצב מנגינה
תן לי להפעיל את הראש דקה..
-----
קיצר.. אוהב אתכם אנשים.
גם אם אתם רק במחשב אני מרגיש שיש לי עם מי לדבר.
ואני חושב שאנחנו יכולים להוציא ספר/חוברת!
מה אתם אומרים?
אנשים פה כותבים ממש יפה לדעתי.
רק תחשבו על זה.
ספר איכותי שנוער כותב אותו!
ספר שלא חינכו אותו ולא הכתיבו לו השקפה.
אני חשבתי יותר בכיוון של חלוקה של הספר לנושאים בחייו של נער/ה.
עם קטעים הכי טעונים ורגישים שנוגעים לכל אחד בלב.
מי יכול לעשות את זה אם לא אנחנו?!
אנחנו הנוער של הציונות הדתית.
תחשבו על הספר יוצא בידיעות ספרים.
ואנחנו אלה שהרימו אותו!
יכול להיות שאני סתם מתלהב?
מה אתם אומרים חבריי לנשק?
שרתי את זה במנגינה שלekselion
בטהובן.
ועכשיו ברצינות, יש פה גם חבדניקים וחרדים. לא רק ציונות דתית.
ועוד יותר ברצינות; נשמע רעיון ממש טוב.
צריך מישו שיתנדב לאגור את כל היצירות מהשנה/שנתיים האחרונות.
מי מתנדב?
...אילת השחראחרונה
קצת מחשבות בעניין:
א. צריך רשות של היוצרים. רבים מהכותבים בשנתיים האחרונות לא פעילים.
ב. לענ''ד צריך מי שיסכים לרכז את העניין.
ויותר נכון להציע לכל מי שירצה שישלח את היצירות שלו/המלצה על יצירה מומלצת לאותו אחד שירכז את היצירות בקובץ אחד,או שיהיה שרשור מרוכז.
ג. לקבל עצה ממי שכבר עשה את התהליך של הוצאת ספר, ולהבין אילו אנשי מקצוע צריך בדרך, עלויות והאם זה משהו שרוצים/מוכנים להשקיע בו. יש שם הרבה על מה לתת את הדעת. האם רוצים שזה יופץ בהכרח כספר שימכר? או כקובץ עובר? כאמור, יש על מה לחשוב שם.
(ולענ''ד, גם קצת מניסיון, זה עבודה מטורפת. אם המחשבה על משהו רציני, התנדבות זה לא...)
..אני הנני כאינני
שתי נקודות נכתבות על דף
היו רוצות להיות לאותיות,
לקחת ולתת משמעות
אבל נותרו מיותמות
ונשכחות, כמו הדבר שבאו לבטא.
..אני הנני כאינניאחרונה
תסריטהפי
שקט
לא נגמר
רעש
תפאורה
הבמה שלך
נותרת
דומיה
והכל כלכך יפה
מרשים
השחקנית ?
איננה
נותרה
בוכיה
נשארה
בהצגה אחרת
תסריט
לא
שלה
אהבתיטהרה
קצר ונוגע בנקודה
תודה(:הפי
מהמם!!חסוי112
חכם , קצר וקולע
תודה רבההפי
...רחל יהודייה בדם
זה יפה ונוגע. מובע בצורה מעניינת.
כתיבה יפה
אהבתי
תמשיכי לכתוב
אל תדאגיהפי
אני כותבת מגיל קטן(:
תודה
יפה ומעורר מחשבהארץ השוקולד
תודה ששיתפת
זה שיר על מישהיהפי
שמתעקשת לשחק בהצגה אחרת .. כלומר לחיות חיים שלא שלה .
למרות שה' הביא לה במה אחרת את הבמה שלה -- חיים יותר יפים והיא לא מודעת לזה , ובעצמה
לא מתחילה את החיים שראויים לה.
מעניין ממשארץ השוקולד
מאחל לה שהיא תמצא את ההצגה שלה ותצליח לשחק בה טוב ובבריאות ושמחה
חח זו הדמותהפי
בשיר
ארץ השוקולדאחרונה
..געגוע~
וואו... זה לא שגרתי.אני הנני כאינניאחרונה
ודורש הסבר..
פורים לשון פירורים.געגוע~
נהוראי רוקד בלי הלב.
גם בלי הראש, כי הראש שלו עסוק בליישב את הסתירה בין הכתוב ׳יין ישמח לבב אנוש׳ לבין הלב העצוב שלו.
בסוף הוא מחליט שאולי היין עוד לא הספיק להגיע ללב והוא ניגש לאחד השולחנות. מרוקן עוד חצי בקבוק לתוך הגוף שלו, מתפלל שהיין ימצא את הדרך ללב. לשמח אותו קצת.
זה לא עובד. וגם יש לו סחרחורת.
וגם חם פה.
הוא יוצא לחצר, לחטוף קצת אוויר.
האוויר בחוץ יבש יבש.
״בחוץ יבש, בפנים יבש״ הוא אומר בשקט.
לוקח עוד לגימה. שלפחות הגרון לא יהיה יבש.
זה כן עובד, משהו נפתח באיזור הגרון.
ויוצאים משם דיבורים מוזרים, אבל לפחות זה לא שותק ומת. ויבש.
״אני יודע למה אני לא שמח.״ הוא אומר לשמיים. ״אני יודע, כולם שמחים ונהוראי הנוראי עצוב. ברור.״
הפה שלו מתעקל, לא בצחוק. ״מי שטוב - שמח ומי שרע - עצוב.״
הוא בוכה בלי דמעות. ״אני רע, אני יודע. אני נהוראי הנוראי. מה יכול להיות שמח בי, אה..?״ הוא מחכה לתשובה והחצר הריקה לא מתכוונת להחזיר לו אותה
אז הוא ממשיך ״כל בוקר אני אומר שהיום יקרה משהו אחר ותמיד בסוף זה אותן התמכרויות, אותם חיים בתוך זבל של הרגלים.״
״אני רע.״ הוא יורק על האדמה. ״גועל נפש של בנאדם, איכס.״ הוא יורק שוב. ״פויה.״
״תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?!״ מישהו צועק עליו מאחורה ומושך לו בפאות.
הוא מסתובב מבוהל כדי לראות את אליהו עומד מאחוריו. צוחק צחוק קצר.
נהוראי נרגע רק לרגע מהבהלה ואז מתרגז מהצחוק.
״מה יש?״ הוא שואל בעצבים.
״זה דיבורים של המן האגגי, זה מה יש.״
נהוראי נועץ בו מבט מוזר.
אליהו מנצל את השתיקה להמשיך. ״המן היה עמלקי,כן?״ הוא לא מחכה לתשובה.
״ומה קראנו שבת שעברה? זכור את עשר עשה לך עמלק, אשר קרך בדרך—׳״ הוא תופס את נהוראי שוב בפאות. ״קרך..! עמלק מקרר, הוא תופס את עם ישראל אחרי שהם יוצאים ממצרים בניסים גלויים והשגחה מופלאה והוא בא להילחם איתם כדי להראות ולהגיד להם: ׳אתם לא כאלה חזקים, לא כאלה מיוחדים ובלתי מנוצחים.
אתם סתם דפוקים.׳ -
מכיר?״
נהוראי מתנער ממנו, מלטף את איזור החיבור בין הפאות לפנים שלו. הוא כואב.
״מכיר.״ הוא כועס אפילו יותר.
אליהו לא מתרגש. ״יופי. ופורים מלשון..?״
״פור?״ נהוראי עדיין כועס.
״פירורים.״ אליהו חותך.
״חשבתי פור.״ נהוראי מפטיר ומסתובב להמשיך בדיבורים העצובים.
אליהו עוצר אותו, מסובב אותו מהכתף. מניח לפאות הפעם. ״חשבת נכון אבל תחשוב מחדש, כשמתחילים משהו מחדש מגלים דברים חדשים ויפים שלא היו קודם.״ הקול שלו נהיה מסתורי.
״מה פירורים עכשיו..?״ נהוראי נאנח.
״אתה יודע מה פירורים.״ אליהו מתחיל לאבד סבלנות. ״אני צריך לספר לך מה פירורים..? אתה יודע, יודע רעידות אדמה כאלה שהכל מתפרק ונטחן לאבק ומתפזר. פירורים, אתה יודע.
שאריות של החיים, מכיר?״
״מכיר.״ נהוראי נאנח שוב.
ואליהו מרוצה שוב.
״יופי, זה כל העניין של פורים. ככה מוחים את המן.
עם הפירורים, עם אזמרות.
עם ׳עוד׳ קצת טוב, עוד קצת חיות שמתאמצים לחטוף בתוך הארץ המתפוררת הזאת.״
הוא תופס שוב בפאות של נהוראי, הפעם בעדינות. ברחמים. ״בתוך הדיבורים העמלקים האלה שצורחים עלינו מכל הכיוונים צריך להתגבר יותר לשמוח בעוד קצת הזה. בנקודה הטובה.״ הוא אומר בשקט והקול שלו בהיר יותר. ״ולא אכפת לי שעמלק יגיד שהיא מכוסה, שהיא עטופה בפסולת שהיא שווה כלום.
לא אכפת לי.״ הוא מושך בכתפיים.
״אני שמח בנקודה הזאת ומתחיל ממנה מחדש.
מעגלים מעגלים של יופי.״ אליהו עוזב את נהוראי ואז הוא גם שוכח קצת שהוא מדבר איתו ועובר לדבר על עצמו. לעצמו. ״וכל פעם שעמלק הזה מגיע למחוק לי, אני מחפש עוד פירור. עוד נקודה להתחיל ממנה. שוב.״
הוא יורד שוב לטון המסתורי ההוא וחוזר על המשפט הכי קסום בעולם. ״וכשמתחילים משהו מחדש מגלים דברים חדשים ויפים שלא היו קודם.״
אחר כך הוא ממשיך להסתובב בחצר. מזמזם קצת שושנת יעקב.
ונהוראי עוצם עיניים, מנסה למצוא את הנקודה ההיא. שאפשר לצייר ממנה חיים שלמים. מחדש.
היא מטושטשת, רחוקה.
פירורים עפים מסביבו, הוא מושיט את הידיים קדימה.
מתעקש לחטוף איזה פירור.
בסוף הוא פתוח חצי עין, עיגול שלם וזוהר מציץ אליו דרכה. הולך ומתבהר.
לבנה של אמצע חודש. עוד כמה ימים היא שוב תאבד את עצמה בחושך. ותמצא.
כמו תמיד, כזאת היא. חסרה ונשלמת.
וזה לא מצליח לה לתמיד אף פעם וגם לא יצליח.
ועדיין היא לא מתייאשת מלהתחיל, כל חודש מחדש.
הידיים של נהוראי שמושטות קדימה, כאילו רוצות לחבק את הלבנה הזאת. נשמטות לצידי הגוף שלו.
הגוף הזה שקם כל בוקר לנפש שרוצה לישון.
הגוף העייף הזה,
הוא מחבק אותו.
הידיים שלו שרצו לעטוף את הכדור הזוהר שבשמיים, עוטפות עכשיו את הגוף הזה,
מצליחות להגיע עד הנפש העצובה.
הוא פותח שתי עיניים לרווחה וכשהלבנה נגלית אליו דרכן, שלמה ובהירה -
הוא יודע שכמוה, גם הוא לא מפסיק לאבד את עצמו בחושך הזה. ובכל זאת,
שתי העיניים האלה, אלו שמסתכלות על הירח.
הן נפתחות כל בוקר מחדש, מקוות לאור.
וזה לפחות שתי נקודות טובות.
הוא מוריד את שתי הנקודות הטובות האלה מהירח לאדמה, מוסיף לחבק את עצמו.
האדמה חומה ויבשה, אבל היא יכולה לחבק בתוכה חיים שלמים, אינסוף התחלות.
וכל ההתחלות מפורים, מפירורים קטנים.
וזוג עיניים חולמות.
לְהוֹדִיעַ, שֶׁכָּל קֹוֶיךָ, לֹא יֵבֹשׁוּ
וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח, כָּל הַחוֹסִים - בָּךְ.
התלבטתי מאוד אם לשים את זה כאן, בסוף החלטתי שזה שווה. אפילו רק בשביל זה.
להודיע, שכל מי שמקווה עדיין להשם, לישועותיו שבהסתר.
שעוד פותח עיניים לבוקר חדש שלא רואים בו כלום.
כל מי שעוד חוסה, מצטנף. מסכים להיות עטוף.
לא להיזרק אל היאוש, אל ההפקר.
יגלה יום אחד, אולי מחר
אולי עוד כמה שנים.
דברים חדשים ומופלאים, שלא היו כמוהם קודם.
אני יודעת, ניסיתי.
כל כך מתוק ויפה.טהרה
תודה!געגוע~
מתוק.אני הנני כאינני
על אף שהפעם פחות התחברתי.
מותרגעגוע~
...רחל יהודייה בדם
ברוכה השבה
תודה רבה!געגוע~
תודה,כיפת ברזל-סרוגה
תודהגעגוע~
כל כך נוגערץ-הולך
יישר כוח על העיבוד.
תודה!געגוע~
עירבבתי עם משהו שראיתי בליקוטי הלכות.
..געגוע~אחרונה
ואיסבכי החשתי
ויצא גם די מצחיק בין לבין חחח
געגוע~
תודה!
וואוניצוץ.
ככ מתוק ומדוייק.
הייתי צריכה לקרוא את זה עכשיו וואו
תודה לך יא פלא גדול🤍
(העתקתי לי,טוב?
כמובן שעל שמך)
טוב לשמוע.געגוע~
(ברור שטוב🤍)
תודה לך.אנונימי/-
ומרגיע את הלב.
תודה❤️געגוע~
....חסוי112
הנה אנחנו
שני ילדים קטנים
בתוך עולם ענק
הנה אנחנו
שוב גומעים
את המרחק
לאן הלכנו בין כל השבילים
ולמה נפרדנו?
אם ההית לי חיים
ואני ילדה רעה
ובחרתי בשבילים
שבילי ורדים
המון קוצים
הנה אנחנו נפגשים
ואני כולי מצולקת
אתה חסר פגמים
ותעשה שאקשיב לך
ונהיה חזקים
כי חלשה כמותי
לא תמיד מוצאים
אתה אביר שלי
והבטחת שתשמור
ואיפה ההית כשהלך האור?
אני אמרתי שתלך כי אני גיבורה
אבל תאמת אני סתם ילדה קטנה
שוב נפלתי לא היתה
חזרה
ואתה פתחת לי עוד שביל
הבטחתה שתוביל
אותי לאור
ושוב אני לבד ואין לאן לחזור
ושוב אתה תציל אותי מעמצא המדבר
עד שיום אחד אראה איך אתה נשבר
ואז אדע שאתה כמוני ,חזק אבל שביר
ואדע שגם ביחד אפשר לצעוד
למד אותי לרקוד
לרקוד עם הכאב
משירים כאלה צריך להוציא ראפאברהם א
seriously
אין על ראפ!חסוי112
מכורה קיצונית לרוק וראפ ואולי ההיתי זמרת אבל שירת נשים וכו....
נו... תני לנו הקלטה קצרה שלך עושה את זה ;)אני הנני כאינני
שירת נשים....חסוי112
לא בטוחה אם מותר לי...
לא בקשתי בשביל עצמיאני הנני כאינני
אולי שאר הבנות פה יהנו מזה...
...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה.
יש לך כתיבה נוגעת
תמשיכי לכתוב
מותר להעיר משהו?אבל להעיר במשמעות של הארה.
בטח!חסוי112
זה הקטע של הפורום להאיר ולהעיר כדי שיהיה אפשר להעיר ולהאיר כדי שנוכל להשתפר...
...רחל יהודייה בדם
אוקיי..
אז אם מותר לי רק להעיר שכדאי יהיה שתשימי עוד יותר דגש על שגיאות כתיב..
זה יעשה לכתיבה שלך רק טוב.
תודה רבה!חסוי112
אשתדל להקפיד יותר
תקשיבי את משהו מיוחדהפיאחרונה
ממליצה להוריד מילים (אני / שלי/ רעה) בטח מילים ידועות במקום אני אמרתי שתלך .. אמרתי שתלך.
וגם לתת אפקט של עוד.. אבל שכל אחד ישלים בראש שלו
כישרון יש בשפע
תמשיכי לכתוב את אלופה
...טהרה
הִיא הִיא אוֹר נֹעַם ה' הַהוֹלֵךְ וְחוֹצֵב נְתִיבוֹת בָּאָרֶץ.
כִּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל רוּת, הַהוֹלֶכֶת עִם הַחַיִּים, לָאָרֶץ
כִּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּעֵינֵי רוּחוֹ שֶׁל זְכַרְיָה-
זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, יוֹשְׁבִים, מְשׂוֹחֲחִים, עַל סַפְסָלֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,
יְלָדִים וִילָדוֹת מִתְרוֹצְצִים בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, מְשַׂחֲקִים, שׂוֹחֲקִים.
כִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל רַשְׁבִּ"י וַחֲבֵרָיו
שֶׁהַוָּו אַזִּיל בְּאוֹרְחָא, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, וּמְדַבְּרִים אֶת הַחַיִּים עַצְמָם.
כִּקְדֻשָּׁתָם הַנֶּאֱצֶלֶת וְהָאַרְצִית שֶׁל אֲנָשִׁים עֲדִינִים וְגִבּוֹרִים כְּמוֹ דָּגָן
שֶׁכָּתַב לְעַצְמוֹ-
'מֻפְלָא מְאֹד אֵיךְ הַתּוֹרָה חוֹרֶצֶת וּמַבְקִיעָה אֶת הַחַיִּים וְנוֹתֶנֶת בָּהֶם עֲדִינוּת וְקַלּוּת'.
וְכָךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת הַחַיִּים כֻּלָּם,
נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת,
מַשְׁפְּרִיצָה טִפּוֹת שֶׁל אֱלוֹקִים
בְּלֵב
הַחַיִּים.
וְעוֹד יִשְׁמַע
בְּעָרֵי יְהוּדָה וְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם
שֶׁהַקְּדֻשָּׁה וְהַחַיִּים
מַחֲזִיקִים יָדַיִם
נוֹגְעִים
כְּמוֹ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת יוֹשְׁבִים,
אוֹהֲבִים
עַל סַפְסָלֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
'תִּקְרְאִי לִי אִישִׁי' הוּא לָחַשׁ לָהּ.
הִיא שָׁתְקָה, וַאֲחִיזָתָהּ הִתְהַדְּקָה בְּתוֹךְ יָדוֹ הַנְּעִימָה.
הוּא הוֹצִיא טִישׁוּ, וּמְעַט מוּבָךְ
אַךְ בְּאַהֲבַת עוֹלָם,
מָחָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ הַיּוֹרְדוֹת
עַל פָּנֶיהָ הָרַכּוֹת.
יפהאברהם א
"תנו לי קדושת ארץ ישראל תנו לי קדושת אהבת ישראל"
תודה..טהרה
יפההרץ-הולך
זה דגן ורטמן? מאיפה את מכירה אותו?
תודה!טהרה
לא מכיר, אני בן;)
פשוט כתוב בספר שיצא לזכרו
מחילהרץ-הולך
אני גם נפגשתי עם הדמות שלו באיזה ספר.
...רחל יהודייה בדם
מיוחד.
נוגע יפה ועדין עם ניחוח יפה של פעם.
תמשיך לכתוב
תודה ..טהרה
כתבת יפהארץ השוקולד
תודה על השיתוף
וואוekselion
צמרמורות לקרוא את הדברים שאתה כותב
תודה איש יקר...טהרהאחרונה
לימודי הפקה מוזיקלית👇טיטו
כותב/ת? מלחין/נה? מנגן/נת? או כל דבר אחר במוזיקה?
תמיד החלום שלכם היה ליצור את המוזיקה שלכם מאפס למאה לבד?
הקישור הבא נועד בשבילכם
🎶🎤🎚🎧👊🏼
א. פרסומת.תילי חורבות
ב. חשוד.
ג. אני מוכר קיוביס פרו וכרטיס קול איכותי עם 2 כניסות ו2 יציאות של פוקסרייט- פרטים בפרטי!️
זה יוזמה שלי...טיטו
לא יודע מה חשוד בזה, אבל בשביל להקים את הקורס אני צריך להוכיח שיש לזה ביקוש מספיק...
אני מברך על היוזמה.אני הנני כאינני
תודהטיטואחרונה
ישימוןהתעורר!
יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׁמָּמוֹן
אֲפִלּוּ מְשׁוֹרֵר עִם הֲמוֹן נִסָּיוֹן הַעֲרָכָה וּמָמוֹן
לִפְעָמִים מְיֻבָּשׁ, בְּלִי בַּיִת, בַּיִת, שׁוּרָה, פִּזְמוֹן
לֹא לְכֻלָּם נָפַל הָאֲסִימוֹן
בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ יְשִׁימוֹן, לִימוֹן, שִׁמָּמוֹן.
יפהאברהם א
יש בעולם הרבה שממון.
אבל יש גם לימון.
אז בתאבון!
...רחל יהודייה בדם
זה נראה כמשהו שעשית כאיזשהו אתגר כתיבה..
ואם זה מפריע לך, אז מאחלת שתחזור ההשראה בקרוב
לאהתעורר!אחרונה
סתם כל השירים שלי ושל כל יוצר בכללי תמיד אותו דברhttps://www.inn.co.il/forum/t1370460#14858341
תודה
הגיגי שתיים בלילהhartkebhdxcrd
הנפש שלי היא משהו כל כך עלום. כל כך לא ברור.
פעם אתה נמצא במקום בטוח כל כך, שלם כל כך. שליו.
ופעם אחרת - העולם כולו נחרב, הכל נמצא בהתעלמות מוחלטת, אתה לבד בעולם.
איך מוצאים מקום מנוחה נורמלי בחיים? משהו אחיד, רגיל, קצת סדר בחיים האלה?
או שמא נגזרתי להישאר כל החיים כך נע ונד, בלי דעה אחת, בלי אמונה אחת.
אבל מה כבר אפשר לבנות ככה?
כלום.
אין חידוש בלי מגבלות, ואין קומה חדשה שלא חוסמת את הפנטהאוז שהיה עד עכשיו.
אבל את המגבלות אינני רוצה, אינני יכול לחיות איתן.
ולפעמים מסתכלים במבט רפלקטיבי לאחור, שנתיים, שלש, ארבע, אחורה, והבניין שבניתי כולו נהפך לאוויר.
לשם מה הכל? הכל מתרוקן, נהיה שקוף ונעלם.
באמת אי אפשר לחיות כך.
מצד שני; זהו הקסם של חיי. האם ארצה להחליף אותו?
להחליף ודאי שלא. אבל אולי קצת להוריד את המינון.
מישהו?
אלו שאלות שמהדהדות אצל הרבה אנשים בדורנו לענ"דרץ-הולך
למדתי היום מאמר של הרב זצ"ל "קרבת אלוקים", אני חושב שהוא מדבר ממש על אותן נקודות שהעלת.
הרב תולה שם את כל הקיום בעולם במתח בין השאיפה להשתלמות לבין השאיפה לקרבת אלוקים (שבמקור הן מגיעות מאותו שורש). בעצם כל אחד רוצה להיות מושלם להגיע לפסגה ולנוח רגל על רגל עם כוס שייק קר ליד (עם מטרייה קטנה), מצד שני קרבת אלוקים היא מגיעה ממקום כל כך מוכרח ש"בעל כרחך אתה חי".
התפקיד של עם ישראל זה לברר ולתמם את השאיפוץ הכביכול סותרות האלו בשביל כל העולם.
בהצלחה! אני וכל עם ישראל איתך.
וואואברהם א
מה שעוזר לי בתקופה האחרונה לחיות,
זה ההשלמה עם ההווה.
אני יכול לחשוב מחשבה קצת מנותקת שתכניס אותי למצב רוח אדיש או עצוב.
ואני יכול לחשוב מחשבה חיובית.
אין לי איך לענות על השאלות שקודחות לי במוח.
אז אני לא מתעלם מהם, אני ממשיך לחשוב.
אך אני נותן להם את המקום הנכון.
מה שכן, המצב רוח שלי יהיה שליו ואני אתן לעצמי ללכת אחרי הלב.
בהצלחה!
...רחל יהודייה בדם
מעניין ומעורר מחשבה.
תמשיך לכתוב...
בשבת שמעתי משהו שמתחבר לי למה שכתבת כאן.
דוד מבקש מה' "אחת שאלתי מאת ה', שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ".
משהו כאן לכאורה נראה קצת סותר.
דוד מבקש מה' "שבתי בבית ה' *כל ימי חיי*"
ובד בבד "*ולבקר* בהיכלו".
כל ימי חיי- לשון קבע.
לבקר- ביקור. מדי פעם.
דוד מבקש מה' שלמרות שהוא יהיה שם כל ימי חייו בתחושה שלו זה יהיה כאילו הוא מבקר שם.
הוא לא רוצה להתרגל. הוא רוצה שה"הרגש" הזה יישאר לו.
שמעתי על זה הסבר אחר (יותר פשט לענ"ד)רץ-הולךאחרונה
להרגיש בנועם ה' כל הזמן - אנחנו מסוגלים להגיע לדרגה הזאת, להיות בהיכלו להיות כל הזמן במצב של לפני המלך במקום הפנימי הזה זה בלתי אפשרי, רק כהן גדול ביום כיפור נכנס ממש פנימה וגם הכהנים שעובדים במקדש כל הזמן מתחלפים.
אז אנחנו מתפללים שנרגיש את נעם ה' כל הזמן, ונבקר בהיכל מידי פעם.
you are awsome! lets liveאברהם א
להאמין.
גם אם לפעמים זה מרגיש כמו שקר,גם כשחושבים שזה חולשה.
כי להאמין זה לחיות.
לחיות את היום ואת היופי המאיר בפניך הרכות.
כי אולי לא אוכל להשכיל אי פעם,
את זה שאני טוב.
שאני רוצה באמת לאהוב.
אבל אני מחליט להתקדם עם הספק.
לעשות דברים קצת שגויים זה מושלם.
כי זהו דרכו של אדם.
יש אור בעולם!
גם כשזה נדמה לשקר.
כי אנחנו לא סגורים בתוך מסגרת.
מעבר למילים מסתתר צליל פשוט.
צליל ההוויה.
נא לדחוף קוביית קרח לאיזה גב של מישהוא!
כי למה לא?
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע,מעורר מחשבה ומעניין.
אהבתי