פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 393)

טוב בלי נדר

@ג'קי האדמור

המחשה למשלב בינוני ועומק.

נו? 

בקופסא.

אבל באלי משו אחר....

אז יאללה אנשים, שמישהו יעלה רעיון!

אני נואשת!

באלי משו....

וממש באלי לכתוב...

יש כל מיני משחקים כאלו שיש אחד מול קבוצה או משהו כזה שמחליטים על חוקיות מסויימת והאחר צריך לגלות מהי.

החוקיות זה דבר מאוד כללי אבל מאוד נפוץ בעולם השירה הקדום יחסית. איזה קונספט שיש בשיר.

אם זה נוטריקון, אם זה סיומת מקראית.

אם זה סיומת מקראית  עם ביטוי מסויים (כמו "ידידי רועי מקימי" ששל ר' ישראל נג'ארה)

נראה אתכם מוצאים חוקיות חדשה ומלבישים עליה שיר.

(אני נגיד עשיתי כאן> בלי - פרוזה וכתיבה חופשית משהו חדש כזה.)

(אם זה משהו שאפשר לעלות עליו- אולי תאתגרו אותנו שנמצא לבד את החוקיות...)\

בהצלחה.

(אני יודע שזה כבד, אבל לא כבד מן הסתם נפתלי הדג יעשה על הסוכה או על ארבע מינים איזה משהו)

יעני, לכתוב שיר עם חוקיות מסויימת והשני צריך לעלות עליה?

וואו בהחלט אתגר כתיבה!

נשמע טוב!

ויש לך עוד רעיון למשהו קליל שאפשר לעשות לבד?

ולפני זה? יש חווית ילדות מיוחדת בחגים של ההרגשה בחג. ככה אני מרגיש לפחות.

עכשיו את ההרגשה הזו הזו שמבדילה בין חג סוכות לשבועות לשבת. ואת זה להעלות על המחשב  (כי על נייר לא תמיד מותר, בכ"ז חוה"מ...)

אם זה סיורי סוכות אם זה ההסתכלות שלך על הבנים שהולכים לישון בסוכה.

הקידוש בסוכה.

בעיקר   התחושה שאופפת את החג  (כשמרגישים אותה).

אני עייף.

ואני צריך לישון בתוך אוהל עם גגלא ברמה הכי גבוהה.

או יותר נכון- בתוך אור המקיף.

חג שמח לי.

לילט.

אחלה רעיון!!

אני על המחשב בדרך לכתוב משהו כבר שנה...

אז תודה על הרעיון!!!!

תודה ממש!

הלוואי...

אבל תגיבי מדי פעם ותתני אות חיים

הפעם יש לי וואצפ משל עצמי

רק צריך בשביל זה שבאמת יהיה מפגש בסוכות

@פיתה פיתה

@נפתלי הדג

שימחתני

מאוד!

נכון?

לפחות חייבים לנו פיצוי

אבל שכוייח על הניסיון לפחות...

|כמעט בוכה|

https://www.facebook.com/Songstodrawer/

לא מתאים.

ועדיין פרסמתי לפני פסיפס, לראות מה  אנשים אומרים... טוב. אני  לא יכול לערוך.....

דווח.

(אגב- מה אתה אומר על השיר עצמו?)

כשאני חושב על זה באמת אתה  צודק.

כי אפשר לפרש  את זה מאוד בוטה.

ולא מנחה אותך מה לעשות,

בטח אחרי ששאלת מנהלים.

זו רק דעתי.

אם מישהי הייתה כותבת דברים דומים מהעולם שלה,

היית מקבל את זה כמובן מאליו?

גם אם כן, אני חושב שהבמה עשויה לחלל את התוכן.

אם מעלים את האינטימי על הבמה, הרבה פעמים הוא כבר לא אינטימי.

(אתייחס יותר אחרי קריאה שנייה, אולי במסר, אולי בפסיפס. אבל החריזה יפה).

מצטער על הטון המאשים.

רגע, אז  בפסיפס זה לגיטימי?

זה עלה  על במה ב"שלא עשני"(לא "ברוך", "שלא עשני")

אשמח לתגובה ממך.

תודה בכ"א.

חבר'ה, תעבירו אתזה הלאה.... לישיבות הנ"ל..  

שיהיו בשורות טובות בע"ה!;

תודה

(מזמן לא שמענו ממך...)

למרות שקצת לקח לי רגע להבין את ההקשר..

הבית האחרון ממש טוב!

(בכללי, אני רואה ששירים קצרים יותר פופולארים כאן..)

(אולי כי יש יותר כוח לקרוא אותם?)

(שירים קצרים יותר נכתבים כאן)

זה ארוך, למשל: (הכי ארוך שלי)

מתחיל... - פרוזה וכתיבה חופשית

אבל כשאני קורא שאני אוהב, דווקא רוצה שהוא יהיה ארוך..

אז כן..

יש משלב, ויש "בגובה העיניים".

ניתן לכתוב דברים בעומק , משמעות וחכמה בגובה העיניים. במידה והם יהיו במשלב נמוך , 

הנאת הקריאה תופחת וכך גם היחס אל הטקסט ומשמעותו.

על כן, ברוב הפעמים דברי חכמה שתקרא יהיו כתובים גבוה כך שתצטרך לשבת ולהבינם ברמה שכלית עמוקה והמסר יוכל לעבור.

מקווה שהובנתי

שכתיבה של תוכן עמוק יכולה להיות במשלב בינוני גם.. וגם עם שילוב סלנגים.

אולי הרבה פעמים זה אפילו מוצלח יותר כי זה מקרב לאנשים את התוכן אליהם, לרמה שלהם, לשיח, לדיבור...

אני בכללי כותבת בדר"כ במשלב בינוני ולפעמים לי אישית כשאני רואה קטע שכתבו בשפה גבוהה, אני  מרגישה שצריך לפנות זמן לקרוא אותו. גם בכללי בכלמיני קטעים

אבל בשפה גבוהה, זה הרבה פעמים גם בגלל השפה, שזה הצורה החיצונית של הכתיבה.

זה יתרון כי ככה מסתכלים על הקטע ברצינות.

זה חיסרון כי כשבאלי לקרוא משו ולהגיב ואין לי מדי הרבה כוח להתעמק - יש הרבה סיכוי שאני לא אכנס לזה..

אם זה קטע שכתוב יותר בשפה שלי- יש יותר סיכוי. זה לא סותר שהתגובה שלי תהיה עמוקה גם היא (הכל תלוי סיטואציה), אבל זו הרגשתי האישית.

המשלב הגבוה עוזר מאוד כי הוא נשמע פחות שגרתי,

ופותח אותנו למשמעות חדשה דרך שפה חדשה.

והוא גם מצריך תשומת לב למילים.

אבל כתיבה במשלב בינוני דווקא יכולה להיות מפעימה בכך

שהיא יוצקת משמעות במילים שגרתיות. זה כן יותר קשה.

מבצעי שירה מדוברת, לצורך העניין, משמשים במשלב די בינוני

אבל מוציאים מעצמם דברים יפים.

(למרות שספוקן וורד זה ז'אנר די אחר, כי נאום-שמיעה שונה מכתיבה-קריאה, אבל העיקרון מובן...).

שהוא רושם יפה ומשתמש ב2 המשלבים בעיני זה וואו

לדוגמא זה טיפ שלו שקיבלתי

טיפ

והנה זה הטיפ שלי, שהוא קטן ומטופש ויומיומי אבל נראה לי שיש בו מן החסד. והוא שלא צריך שיהיה זמן מיוחד לכתיבה. כלומר, אם אתם סופרים ומחפשים לכם לסיים את הספר שלכם, אז בוודאי שתקדישו זמן שיהיה לכתיבה כמו שיש זמן שהוא לעבודה. אבל אם אתם מחפשים רגע של הפוגה ושל יצירה ושל כתיבה, אפשר ליצור גם בין לבין. ואפשר להשאיר שתי שורות שיר על השולחן ולחזור להשלים אותם אחר כך, ולא צריך שכל כתיבה תהיה צלילה אל הים ועלייה ממנו. אפשר גם לשכשך רגליים בים הכתיבה, או לצאת לסיבוב קצר ולחזור, ואפילו להיות ירושלמים ולטבול כף רגל ולהמלט בצווחות אושר, גם זה אפשר.

תרגיל

זה התרגיל להשבוע. לא להתמהמה, לא לשאול את עצמינו מתי יהיה לנו זמן לכתיבה. אדרבה, הגעתם למחשב? יש קצת זמן פנוי? היפ והיפ והוריי, ויאללה, שבו וכתבו שיר קטן, או קטע, או אפילו סיפורון, שעוסק באדם שחזר הביתה מהשוק וגילה שאיבד את המפתח. ומה, ואיך, ומה יעשה, ומי זה האדם הזה ולמה ואיך החיים שלנו הם אבדן מפתחות ומה יגיד מי שמצא,

מהר מהר, לכתוב.

@לך דומיה תהילה

לא באותו שיר אלא באותו קטע(?) (איך קוראים לזה?פיסקה?)

אני גם עושה ככה.

כיוונתי לדעת גדולים.

(אם כי אני לא אוהב את סגנון הכתיבה הזה).

או באותה רשימת תפוצה?

ואפשר קישור?

קראתי ונורא התחשק לי לשתף - פרוזה וכתיבה חופשית

זה גם דן בנושא הנל מעתיקה לכאן

avid;">אנשים מסוימים, ואני ביניהם, חשבו פעם שיש סממנים לכתיבה טובה. למשל, שאם טקסט מחורז, הוא שירה נעלה יותר על פני הטקסט הלא מחורז. שטקסט בשפה גבוהה הוא 'ספרותי' יותר מאשר טקסט בשפה נמוכה, או שמטאפורות מדוייקות הן אבן היסוד של כל טקסט טוב - וכי איך אפשר אחרת? הסממנים האלה נכונים לא רק ברובד הצורני, אלא גם ברובד התכני - כאילו צריך לכתוב על אשכנזים מתוסבכים, או על נשים, או על מובלעות, להיות אור מוסרי ומצפן חברתי, וכן על זו הדרך. ולא שאין בזה אמת, אבל הבסיס של הכתיבה, לעניות דעתי, הבסיס של הבסיס - זה לכתוב כמו שבא לנו.

avid;">זה נשמע קצת אגואיסטי. קצת לא מנומס, אפילו. אולי מרתיע אנשים מסוימים, אבל אני מאמין שכתיבה טובה היא כתיבה שהכותב נהנה ממנה. שהוא מרגיש שהוא היה רוצה להמשיך לכתוב עוד ועוד, לכתוב לנצח, ואחר כך לשבת עוד נצח אחר ולקרוא את מה שנכתב. ואם זה טקסט בשגיאות כתיב, או טקסט שעוסק בי, או טקסט שאף אחד לא יכול לקרוא - אז באמת, שאף אחד לא יקרא. העיקר שנהניתי. כי בפנים בפנים - כתיבה היא לא מלאכה קשה וסיזיפית, אלא משהו שאנחנו נהנים ממנו.

avid;">קחו את העט שלכם, אם כן, וצאו לחירות.

למטה יש קישור לסדנאות שלו ולרשימת תפוצה

(כמה שמחצין לבקש תגובות ובכלל לדבר על זה)

@חלילית אלט

@אהבת ישראל!!

@נפתלי הדג- אני לא יודע מה הולך טוב בפסיפס אז תוכל לומר לי אם להעלות איזה שיר כלשהו שלי?

מישהו יכול לתייג אותי שוב?

שאראה ואגיב בניחותא...

@פיתה פיתה

(על הנשמה, או על ירושלים, נכון?)

ממ. . זה מדבר על ציון? יעני ירושלים?

כי המגיבים כבר הגיבו...

לטובת מי שירצה לקרוא בעתיד (וגם לך).

ב. יש מי שקוראים בעיקר יותר שם.

ג. אני תופס את הפורום כמקום להתלבט בו על יצירות,

כתהליך בכתיבה, לפני שאני מעלה משהו לפסיפס.

יעני אם באלי אז כדאי לי לפתוח שם איזה משו?

ולהעלות לשם?

אין לי שורה תחתונה.

רק העליתי צדדים למה יש יתרון בלהעלות גם וגם.

האמת זה חכם...

נחשוב עלזה..

אבל תודה שכתבת.

"ואת תוגתך אני כלל לא נגותי".

מרגישים את הלשון נופלת על לשון.

היה מועיל, לדעתי, קצת לצמצם ווי חיבור.

גם מבחינת הניגון של הטקסט, וגם כי זה מרגיש

לי כאילו עוברים לסצנה אחרת בכל וו (אולי זה רק אני?).

הלהט עובר יפה על ידי השימוש המושכל בסימני פיסוק.

הפנייה לקורא הופכת הכל למאוד אישי, כמו דיאלוג.

הטקסט לוקח מחווה יומיומית ומאדיר אותה. זו כתיבה שאני ממש אוהב.

אהבתי את הרפרנס בשורה האחרונה למאמר חז"ל.

הייתי מוסיף עוד כמה בתים, אבל זה יפה ככה.

זה היה כחלק מתרגיל לכתוב על כפתור.

זה מה שיצא

אבל תודה רבה!

שאר קשקושים לנסיופ

ואהבתי את ה "סליחטאים".

ממש!

אתה כתבת? וואחד כישרון!