שרשור חדש
הצעה למנהלים..יום מבולבל
שוטטתי מעט בפורומינו היקר,
שהוא איך לומר, די יבש בדרך כלל-
אם מישהו מעלה משהו, אין הרבה מגיבים וכו.

בקיצור, ראיתי שבעבר היו כל מני אתגרים-
לחגים, לתקופות, שבועיים וכאלה..

אולי אפשר ככה להחיות את הפורום מדי פעם?

בתודה מראש..
יום מבולבל.

(מישהו יכול לתייג?)
מישהו ראה את הרהור אי פעם?!רב מג של מילים
|מהרהר על הרהור|
היי וזהבקצרה


סחטיין עליךפיתה פיתה

המנהלים השפיצים שלנו די עסוקים ובנוסף הם לא הבייביסיטר של הפורום.

 

אם יש לך אתגר נשמח לשתף פעולה!

 

ואם יש לך עוד הצעות איך להפוך את הפורום לחי יותר כולם יהנו

אני מוכן להעלות אתגר, אבל אין לי זמן להגיב לכל מה שמעליםבקצרה
יום מבולבל
תודה,
אחשוב על משהו
את נורא צודקת נפתלי הדגאחרונה
באופן אישי, העלתי לפה כמה שלא זכו לכל כך הרבה תהודה. אם יש לזה רצון, אשמח להמשיך.
בשעה שמלך המשיח באבצל-אל

 

מי את

קשה לזהות

התנערי מעפר

התכונני לבאות

הריני מזמן

את כל העולמות

לראות ביפיך

זיוך לחזות

ניכר שעברת

צלחת מסעות

כל כך גיבורה

דוממת תלונות

הכל מבינה

נטועת תורות

מיותרים הספרים

עיניך רואות

דעה את ה'

תובעת ברורות

יחידה ליחדך

כלים ואורות

אלקות פגשת

רוצה הויות

עיניך יונים

ענייך מאפילות

שמלת כלולותיך

העת לעטות

זמן גאולתך

הודך לגלות

להקים להדליק

שבעת הנרות

אי"ה מלכותי

מספרות המידות

הכתר לראשך

בשערותיך הקלועות

מלכה, לא שפחה

מלכת המלכות

אורך החוזר

עיני מסונוורות

מנסות לעכל

לצל רגילות

ללבנה הקטנה

חלשת הזריחות

סוף סוף נפגשנו

שני המאורות

וואו. אין מילים! מיוחד ברמה אחרת.עמיארץאחרונה
הייתי מדפיס ומעצב על קנבס מלבני ותולה במרכז הבית.
פשוט מדהים!
שעה לאחורעמיארץ
שעה לאחור
ובני האדם מאושרים
שהם חפץ דומם
לעוד 60 דקות
מהחיים

שעה לאחור
שכחתי לזכור
לסגור
את חלון ליבי
מפני קור
סימרור העור
בלילה

הלילה
ודממה
נשיפה-נשימה
שעון ביולוגי מתקתק
מצחקק

אני והלבד שלי
שנינו יחד
מתבונן, מאזין
תוהה ולא מבין
למה כולם כאן
מחכים?

שעה לאחור
שכחתי לזכור
את ההבדל
בין יום וליל
עיקר וטפל
הזמן שלי
הולך ואוזל

עננים אפורים
רביבים של אור
מחלחלים בי פנימה
כמו השמש שהקדימה
השקימה לזרוח,
מסוונר מהחושך
אני מפציע,
בורח
זורח לאט
אל בין ידיך
בדרך אליך
הא. יפה. אהבתי את הרעיון.....נחמיה17

למה יש קטע בכל השירים פה לגמור עם פנייה לישות ע"פ רוב נקבה?!....
אני טוען- זו השפעה של תרבות המערב. אבל מי שואל?!

ואני טוען שאתה לא קורא נכוןעמיארץ
אליך, לא אלייך
לא אמרתי שאתה מדבר לנקבה אלא שאתה מדבר ליישותנחמיה17

וע"פ רוב בפורום זו נקבה וזו הערה שולית בתמיהה הכללית!

ז"א שהשאלה הייתה על הפניה ליישות בפורום ולאו דווקא על זה שהיא ע"פ רוב נקבה אלא שזו הייתה הערה צדדית.

יוצא שמר לא קורא נכון (חו"מ- בפניה לזכר ולנקבה כאחד כותבים אליך)

מדובר בבוראי, אם זה לא ברור מספיקעמיארץ
דווקא כשהפניה היא לזכר זה הרבה יותר נוטה להבנה כנ"ל.נחמיה17

ושוב. זה יפה. וזה מאוד נדיר שאני מציין ג' פעמים לשיר שהוא יפה!

בעיקרון זה נדיר יחסית שאני מציין לשיר שהוא יפה בכללי. אני יותר מחפף בעיקרון הזה לפעמים אבל ג' פעמים? לא נראה לי שציינתי כך מעולם!

שוב המון תודהעמיארץ
וזו בסה"כ האמת, ואיננה באה מהשפעות כאלה ואחרות.. איני נוהג לכתוב כך בדר"כ
איזה שיר כיפי פיתה פיתה

הוא מאוד קריא. 

מתנגן בראש.

השימוש במילים מעולה

תודה רבה!עמיארץ
אני אציין שוב כי קראתי שוב. שיר יפייפה!נחמיה17


תודה רבה רבהעמיארץ
אהבתי.שדות של אירוסיםאחרונה

"אני והלבד לי"...

 

חגים נוראיםעמיארץ
אשרינו שזכינו
לצלול בלי קרקעית
לשאול על התכלית
ולקבל תשובה שלימה
על עצמינו, לנשמתנו

גלים של אמת
מתנפצים אל החול
מכחול
של חיים כביכול
נשטף בהכרה
של מהות ברורה

שמישהו יעיר אותם
הם חוזרים לישון
ואני כאן לבד
מחפש משמעות

****

התעוררות מאוחרת, כשל ימים נוראים
שחויתי דווקא בחגים לאחר יום כיפור מעט יבש.
מסביב כולם שוקעים חזרה לתוך האנשים שהיו לא מזמן,
ואני מתרומם; או מנסה לפחות..
יפה. אני בעקרון רוצה להעלות שיר שממש קשור...נחמיה17


יפה ממש בהצלחה..קשה זה טוב :-)
אמיתי ויפה מאוד. -אור אש-אחרונה
לפני שנים רבותמוטיז
הייתה מסתובבת פה באזור ניקית שנקראה "בקטנה".
יש למישהו/מישהי מכאן איזו דרך תקשורת איתה?
כי אני חפץ לדבר איתה, ונראה שהיא לא נוכחת פה כבר איזה זמן..

המשך ערב נעים ושבוע טוב.
סודי בהחלט!בצל-אל

יש לי סוד

סוד כמוס

והוא שלי בלבד

חבוי, בצד

בפינה שבה נח

לפעמים קצת נשכח

סבלן הוא הסוד

מחכה שאקרא לו

שאתן לו קצת דרור

ינשום אויר, ייצא לאור

שנים של התעלמות

שמרתיו בקנאות

'שלי הסוד'

'אינו שייך לעוד'

ילד קטן

גאוותן וקצת קמצן

או אולי פשוט פחדן

הסוד הופך למיוחד

את בעליו המפוחד

ירא סודו לחלק לאחרים

את אור חייו כך סתם להזרים

מאז יחד התפתחנו

סודי ואני זה את זה למדנו

אנו הולכים ומתאחדים

מפנימים ומבינים

כל כך קשורים, מחוברים  

והקשר החזק מרפה

את האחיזה החזקה

ששמרה אותו קרוב קרוב

חנקה אותו, בחיבוק דוב

'לך לך' אני כבר אומר לו

תספר לכולם

כל מי שעדיין מוכן

שלא התייאש ממך

אחרי כל כך הרבה זמן

מי שלא מפחד ממך

למרות הצללים

שהיו מנת חלקך

עדות לגדלך..

חמוד בהחלטארי מש.אחרונה


אל מול השקריםQ.M.
בְּעוֹד הַחֹשֶׁךְ סוֹגֵר עַל הָאוֹר
הַיָּרֵחַ מַבְלִיח,
נוּגֶה בְּזֹהַר אָפֵל,
וְעֵינֵי זָר פּוֹגְשׁוֹת בְּעֵינַיִךְ.
פְּנֵי הָרֶשַׁע
תַּחַת יְפִי טוֹב מְדֻמֶּה.
הוֹ, הַשֶּׁקֶר בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ.

לוּ רַק הֵעַזְת
לְנַפֵּץ חוֹמַת שְׁקָרִים,
לַחֲשֹׂף לְעֵין כֹּל אֵת עֵינֵי הַמִּרְמָה,
הַצְּבִיעוּת.

אַךְ הַשְׁלָמָה מָרָה
צְרוּבָה עַל גּוּף,
הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת גּוּפֵך.
וְעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת לְאוֹר הַשְּׁקָרִים,
אוּלַי עֵינָיִךְ הֵן.
דּוֹמְמוֹת, מַבִּיטוֹת,

נֶעֱצַמוֹת.
בריחהתפוחית
בריחה
למחילות ולסלעים,
לנקיקים
שאלוקים יודע איפה
הם בכלל
נמצאים.
אילות וצבאים
ונחשים ועקרבים
אולי גם הם נאבדו פה
במבוך האינסופי של
החיים.





מקסים!עמיארץ
הכי מיוחד זה לברוח,
ולאט לאט למצוא את עצמך-
תכליתך וייעודך, בין הרגבים.
תודה תודה תפוחיתאחרונה
הייתי חייב.יהודה פ.

(נכתב ללא תיקונים..)

 

ריח מסחרר, משכר,

לעתים הוא גם משקר.

האדמה נפתחת לכוננות ספיגה,

הצמחים משתוללים משמחה.

אהבה אינסופית מריבונו של עולם,

שמחה וששון מביא לכולם.

גשם

נערךיום מבולבל
עבר עריכה על ידי יום מבולבל בתאריך כ"ט בשבט תשע"ז 23:44
((אדון הזקנים עף ברוחכי אין פיסבוק

אין מלים לתאור הצינור הארוך,

דרכו הגעתי עד הנה

אין מילים

 

אין מילים לתאור הברזלים המלובנים

הנפילות לקוצים

אין מילים לתאור הכאבים

 

אין נשימות דומות בפנים

בצינור החיים

אין נשימות, יש בוקושי אוויר למילים

 

אין רגעים שנועדו למנוחה

להפסקה מהריצה

אין רגעים נקיים מאשמה

 

אין שאלות בנוגע לדרך

לערך

שהבאנו על עצמינו בשקרים

 

ואין רצונות בשלכת

בצבעים הנופלים

אין רצונות ברגעים עדינים

 

ואין סוף ללא דופי

ללא יופי

ללא קבצן הנהנה מעופי

ללא שקרים

ללא חיים

אין סוף לאדון הזקנים

עלה לי רעיון, שבטוח עלה לכם בעברעמיארץ
להוציא ספרון שירה/פרוזה של הפורום?
דברי שיר יעשו עליו קופה..
אני חשבתי על זה כבר!חלילית אלט
צריך לדבר עם אחד המנהלים בשביל זה...
אתם לא מוציאים עד שאני סוגר את כל הפינות והשירים שלי!!!נחמיה17אחרונה

שמעתם? וזה בערך יהיה בסוף בין הזמנים הבא.....

בעצם- יהיה לי עד אז בטח עוד כמה. (נקווה שאהיה יותר גבוהה עד אז...)....

אבל לפחות תתנו לי עד אז!(תגידו אם אתם מוכנים. שאתחיל להריץ...

שתיקתיQ.M.

שְׁתִיקָתִי-

מָזוֹר כְּאֵבָי

מָקוֹר נֶחָמָתִי

עֵת הִרְהוּרֵי סָפֵק מַפְצִיעִים.

שְׁתִיקָתִי-

קֵץ תְּלָאוֹתַי

פֶּרַח שׁוֹשָׁנִי

בֵּין אֵינְסְפוֹר שְׂדוֹת קוֹצִים.

שְׁתִיקָתִי-

לֵב נַפְשִׁי, אוֹר פָּנַי;

חַיָּי.

 

שְׁתִיקָתִי-

הֶרְגֵּל נְעוּרַי

פָּחַד נִשְׁמָתִי

מֵעָבָר הָרוֹדֵף נִמְלָטִים.

שְׁתִיקָתִי-

מָבוֹךְ סְתִירוֹתַי

אֵפֶר גּוּפִי

בֵּינוֹת אַלְפֵי גִּנּוֹת פְּרָחִים.

שְׁתִיקָתִי-

חוֹמַת פִּי, נֶדֶר שְׂפָתַי;

כְּבָלַי.

 

שְׁתִיקָתִי שְׁתִיקַת חַיִּים;

וְהִיא

הוֹרֶגֶת

אוֹתִי

 

 

 

 

 

 

 

אוי, אולי תנסי לדבר עם מי שאפשר לדבר איתו גם בשתיקהתמיד=)
הכתיבה שלך יפה
זה מדהים ולא אוסיף- סייג לחכמה שתיקה.שדות של אירוסים


לדעתי השתיקה היא לאו דווקא דבר שלילי.Q.M.
האמביוולנטיות והמורכבות שבשתיקה זה בדיוק מה שמשך אותי לכתוב עליה. (ובמובן מסוים זה גם מה שניסיתי לבטא.)

בכל מקרה, תודה לך.
זה פשוט ומקסיםשוגי~
שמעתי את השקט כשקראתי
קסום ומהמם בעיניי.רוש לילה.
מדהים.בלה לטקס


הסוף פשוט מכה בך.עמיארץאחרונה
עם כל מילה אני מרגיש עוצמה פוקעת.
עוצמת השקט והמיאוס בו.

מקסים!
יציץ וחלףעמיארץ
כיום אתמול
כי יעבור
שעון החול
שאון הקול
הגיע הזמן לעצור.

אם בגבורות
עמל, דמעה ואש
תשליכני
חי נפשי
כי אתבעה זכרון
חותם חיי

חשכת שגרה
מיתת רוח
לא לנצח
תשכח אביונה


****


נכתב על הסחף העצום הזה, של החיים
שמבלי משים אנחנו נשטפים בו,
נותנים לזמן לעבור, לעוף
להתמוסס לנו מהעיניים.

צריך לחוות את החיים,
לחוות טוב, כמה שיותר..
לא רק לחיות אותם.
נכתב כתגובה אבל. יסודי בעיניי...נחמיה17

אשמח אם ינעץ....

 

אומר המדרש:
"לדוד מזמור"- מלמד שנחה עליו רוח הקודש ושר שירה
"מזמור לדוד"- מלמד ששר שירה (ומתוך כך) נחה עליו רוח הקודש.
ע"כ.

ישנם ב' סוגים של יחס השראה-שירה.
הא'-- שירה המושרת מתוך השראה. בין אם זה המישור הרדוד- מנגינה נאה נוף יפה. מילים ערבות.
ובין אם במישור היותר גבוה- תורה, תפילה, רוח הקודש נבואה.

הב'- שירה מתוך מה שאני אוהב לקרוא "כיסוף לכיסוף" שממת נפש הממתינה להשראה. השיר "מוחין דקטנות" הוא דוג' טובה בעולם היותר רדוד לשירה כזו.

באופן כללי- אני חושב שהא' היא ה"מי מנוחות" בשירה. מה הלחץ? יש מחסום כתיבה? את ה"ניצוצות של השראה" אפשר לכתוב באיזה פתק. ולשים בצד. עד למוחין דגדלות. נו, הפסקה היא גם נחוצה לעיתים (שורות אלו נכתבות בבין הזמנים.)


ובאמת כשישנה "חסימה"-
אני חושב- שאפשר להגיע להרחבת הנפש גם ע"י עבודה עצמאית. לשבת, לחשוב להגיע לשורשי המחשבות. "מה מטריד אותי?". אם אין תשובה לזה, או שלפחות לא מוצאים אפשר לשאול- "לאיזה מצב אני רוצה להגיע?" אולי בכלל טוב לי במצב הזה.... וכד'.

לעיתים ישנם פגמים בנפש הנגרמים מגרעונות שחלקם התבטאו בעולם המעשי- תשובה על מעשי עוון היא חובה ומצות עשה דאורייתא. (וידוי והכל. כמו"ש הרמב"ם בתחילת הל' תשובה).

[מה עוד שאני שיש לזכור שבאופן כללי, כל התבטאות שלי- נאמרת ממצב ותכונת הנפש שלי. כולל משפטים אלו ממש.]

אני יכול לתת עצה לבנים- אחר התשובה וההתבונות וההתבודדות שאלו דברים לב' המינים-
טבילה במקוה.  המקוה הוא רחצת הנפש. ריחוק הטומאה ותוספת טהרה.
אחר הטבילה מומלץ לשוב להתבודדות נוספת ושוב להתבוננות, מה הלאה.

וכמובן- אפשר לכתוב שירים רדודים להנאה עד להתרחבות נפשית.


ודבר מעשי אחרון לבקשת פותחת השרשור- לימוד אמונה ותפילה אלו דברים המעוררים השראה ממקור יותר עליון. גם נוף יפה. ומקלחת טובה הם מרחיבים נפש האדם. מקור רדוד אבל זו התרחבות נפשית כלשהי.
"שלשה דברים מרחיבים דעתו של אדם: דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים" אז ישנם גם הרחבות רדודות. כמובן ששורשם ממקור גבוה.

בהצלחה.

שיר הודיה לרועהטל אוריה

נשלח גם לפסיפס מקווה שיועלה מהר..

 

לאן שלא הלכתי

וגם כשהתרחקתי

לווה אותי קולך.

 

כשבדרכים רבות נדדתי

כשמעדתי ונפלתי  -

נשאתי הבטחה :

איתי אתה

בנפשי שנפשך.

 

כי אם אסק שמיים שם אתה

ואם ארד שאול  -- -

           הינך

אם אגביה עוף, אף אם ארחיק נדוד

 

עודני לו לרעיה והוא לי - דוד

 

-----------------------------------

* השיר התבשל כ4-5 שנים בשורות בודדות, עלה על הכתב בחג הסוכות ה'תשע"ז.

ואם כבר.. לרגל אזכרת השנה.. הי"ד. טל אוריה

ומבין הדמים הרותחים

לב כוסף ואין לו רוייה

שמיים מעליי נפתחים

ואזעק אל מול דמות קודש י-ה.

 

ותיפול עליי הרוח

ואבך ביגוני כנגן המנגן

ועת כי יחדל בי הכח

ואדע כי שמו עודו עליי מגונן.

 

ועת כי יפחד בשרי

ירעשו עצמיי וכל כליותיי

ושעה אשר בה ייעצב לבבי

אתקדש בקריאת שמו עליי.

 

ובאין לי מנחם מכל אוהביי

בהפוך יום חגי למספד

אתעטף בקדושה, ושמך על שפתיי

ובראש כל הרים קריאת "שמע" תהדהד.

 

ובהעלות העולות

גוף- בשר-עצמות-נשמות

תחובר קריאתי עם קריאת הקדושים

ובשרשרת דורות ארוכה מדמעות

יעמדו הם מולך במנחת ביקושים.

 

וממעל ומתחת

תישמע התחינה

למענך אלוקינו

                  הושע -נא!

----------------------------------------------------

* נכתב בלב מדמם לזיכרון הקדושים הרב נחמיה לביא והרב אהרון בניטה הי"ד, אשר נרצחו בסימטאות ירושלים עיר הקודש בחג הסוכות התשע"ו

מדהים מדהים מדהיםהלב והמעין.

הייתי צריכה לקרוא את זה פעמיים כדי להבין את העומק.

אהבתי בטירוף!!

אהבתי.שה"י פה"י
תודה!! על איזה מהם נסוב? טל אוריה


בעיקר הראשון.שה"י פה"י
הראשון יפה.מישהי=)אחרונה

רק נראה לי מוזר ההינך המודגש כשהוא נטוי.

 

השני, טוב הכרתי את נמחיה לביא,

אז היה לי קשה לקרוא. סליחה

דמעותיהם של השמיםרון א.ד


בדידות.פינג.

-

לילה

ושוב הגוף שאני 

מתכווץ.

מתכווץ אל תוכי, גמלוני,

אלף תאי גן של בדידות מונחים זה לצד זה, 

מצורפים זה לזה ברישול

נפרמים כשאיש אינו

מבחין.

 

ללא דמעות אני

בוכה

גשמי בדידות זועפים בי

זועקים עצמם פנימה ולא חוצים

לא מצליחים לחצות את גבולות עורי

את גבולות ענן ליבי הכולא

אלף

מיליון

מיליון אלף עוברי דמעות קפואים.

 

אני בוכה

הצורך הזה רק

רק להיות

רק 

להיות נראית.

וואוו. אין מילים.Q.M.אחרונה
יש לך יכולת ביטוי מקורית ומיוחדת. הדיוק במילים... מפעים.

תודה על זה.
אולי בבמה הזו אקבל יותר תגובות..בצל-אל

שלום לך דודי

כבר המון זמן שאני מחכה לכתוב לך את זה. בודקת את עצמי כל הזמן שאני באמת ראויה לכתוב, לך בכלל ואת זה בפרט. אני רוצה שכשתקרא את זה לא תצחק עלי ולא תזלזל. רוצה לדעת שאתה באמת מאמין. מאמין בי וביכלתי לחיות את הכוחות שנטעת בי. מאמין שאני יכולה להתנער מהעפר, לקום וללבוש בגדי תפארתי. לקום ולרקוד, לחולל לצלילי הנגינה שלך, הרכה ומלטפת כל כך. אני רוצה לדעת שכשתקרא אתה רק תעמוד ותשתוק, תקשיב לקול השקט והזועק שלי, שאט אט, ביישן ונחוש הולך לו מסוף העולם ועד סופו, מתיימר להשיב לקול שלך ומנסה לומר את מה שאני כל כך רוצה כבר לכתוב. אתה בטח כבר סקרן מהו אותו דבר, ואני חוששת לאכזב אותך אחרי כל כך הרבה הקדמות.

העניין הוא ש- אני אוהבת אותך.... הצלחתי. אני צריכה לעכל שכתבתי לך את המילים הנוראות האלו. אתה בטח לא מבין מה אני עושה סיפור ממילים נדושות כאלו. כשאני חושבת על זה, הרי את האהבה הזו טבעת בי אתה בעצמך בכלל. נראה לי שעיקר הסיפור הטמון במילים שכתבתי, הוא שסוף סוף אני היא זו שמכירה בהן. הרי כבר שנים שאתה מחזר אחרי בלי סוף, אוהב אותי ומזכיר את זה בכל הזדמנות, ואני, אני מעולם לא הצלחתי להרגיש שאני באמת אוהבת אותך. ההתנהגות שלי כלפיך מעולם לא הייתה תואמת התנהגות של רעיה אוהבת. החזרתי לך תמיד רעה תחת טובה ואפר תחת פאר. נראה לי שפשוט השתכנעתי. השתכנעתי שאני אשה רעה, שאני לא יודעת להחזיר אהבה, שעדיף לך שאמשיך להתפלש בעפר ולהסתתר ממך, שעדיף לסתום את אזני מלשמוע את שירי האהבה שלך. אולי קיוויתי באיזשהו מקום שתמצא אותי למרות הכל ותכריח אותי להכיר באהבתך ולהתקשט לכבודך. תכננתי להשאר כך עוד זמן רב, אבל אני כותבת לך עכשיו כי מיציתי. נמאס לי ממשחק המחבואים הזה איתך. נמאס לי מהשקיעה ברחמים עצמיים ובהענשה עצמית. החלטתי להשיב לך כגמולך ולשיר את השיר שלי. אתה כבר יודע שקולי ערב ומראי נאווה, אבל אני רוצה להופיע בפניך, להראות ולהשמיע לך שגם אני מודעת לתכונות הנפלאות שנתת לי. אודה לך מאד אם תשלח אלי שליח עם הזמנה אליך, הזמנה לבית שלך, במועד קרוב ככל האפשר שבו תוכל לשמוע, לטעום, לראות ולחוש את אהבתי

                                                                                          שלך        רעיה

קפצתי לביקורgirl hill

סתם קפצתי לביקור בעולם הזה

חשבתי שיהיה נחמד

 

סתם נקלעתי לפה

אני לא קשורה

 

אל תסתכלו עלי כאילו אני בן אדם

גם על תסתכלו עלי כאילו אני חייזר

 

פשוט תעזבו

אני לא קשורה

 

לא קשורה למשפחה

לא קשורה לדור הזה

 

לא קשורה לטכנולוגיה

ולא קשורה לשום מגזר

 

אני סתם קפצתי לבקר

כי לא הייתה לי בררה

 

וקפצו עלי בחזרה

ברמיסה

 

קצת לפה

וקצת לשם

 

אבל לא עד בסוף בשום דבר

 

אני לא קשורה בכלל לכלום

וגם לא לעצמי

 

אני גם לא רוצה להיות קשורה לכלום

רק אליך ה'

יפה, אבל נראה שאלוקים חושב אחרת..שה"י פה"י
למה חושב אחרת? זה מאוד נכוןמעריצה.


פשוט. כי היא פה. בעולם הזה ובמשפחה הזאת.שה"י פה"י
ואלוקים הוא זה שעשה את זה.
יכול להיות, זה מה שאני חושבת, לא סותרgirl hillאחרונה


מסתור.רוש לילה.
קפצתי לבקר
לא הייתי כאן
שנים או לפחות
ימים ספורים,
קשה לעקוב אחריי
כשאני נעלמת כך
לאבדון שלי
הולכת ולא נושמת,
רגועה ולא שואלת
מי ביקר בהיעדרי
מי דאג שהחלונות ייסגרו?
או אולי מעולם לא
טרחתי לפותחם
ומי החליט שהדלת נעולה?
האם בכלל אי פעם
העזתי להיכנס בה
לאן הגעתי? שיכורה
משוחררת
מסוחררת
הייתי יכולה
ללכת
לכל מקום
ודווקא כאן אני נרגעת?
חשוך לי בעיניים
ובתוך הראש שממה
שמישהו ידליק לי אור
קשה לי עם דממה.
שכחתי לדבר בקול
שכחתי לצעוק
מקפלת את הבטן
דוחפת את מילותיי
אל הבורות בהם נפלתי
עייפה מהסברים
מבני אדם זרים
נשענת על עמודים
חלולים
ומשחררת
נשימה
הייתי יכולה ללכת
לכל מקום
ודווקא כאן אני נרגעת
כמה אירוני
תמיד אני חוזרת
לכאן
בוכה
מתנצלת
ותמיד אתה
פשוט סוגר לי את הדלת
על הפנים
על הידיים
משאיר לי צלקות
תזכורות
לא להגיע שוב
כשאני נופלת
מרוסקת
ואלוהים
אל תשכח הפעם
לנעול את הדלת
בשני מנעולים,
יש לי מפתח
לגיהנום
יש לי מפתח
לחיים
לא תוכל לכלוא אותי
כאן
שוב
עם חלונות סגורים
כאילו אני עדיין
ילדה קטנה
מלאה בגעגועים
בקיא
ובפחדים
גדלתי קצת
בניתי כמה קברים
אני יודעת למות
אני לא יודעת לחיות,
אל תנסה להשאיר לי
צרורים חדשים של
מפתחות
אני אפרוץ כל דלת
שתיסגר עליי
עם הכאבים
אני אדחוף אותך
ואצא לחופשי
אינך עוד אדוני
אלוהיי,
אינך עוד
וגם אני אינני
אני.
אמיץ ויפה.עמיארץ
צרורות*
וואי נכון.. תודה פעמיים 💙רוש לילה.
בדיוק עמדתי לשאול אם זה בכוונהשאגאחרונה
צרורים=צוררים
ווואוו!!!!תמיד=)