שרשור חדש
יום כיפור - צריך חיזוקציפור חופשייה
תפילת היהודי

קורא לך אני חזק
מצייר בדמיוני שרק
הנני לפניך

ואז השקט מדבר
ולא רוצה להתעורר
משכני אחריך

אבא
תפילתי קבל באהבה
כעולה תמימה כנדבה
וידך תושיט להושיעני
להוו-שי-עעעייני

שלח אורך רפא עיניי
טהר לי ורעיוניי
למען שמך

כי שיחתי שופך כחול
דמעות זולגות ולא יכול
עוד רגע בלעדיך

פזמון....

ידיי אמץ חזק כוחי
גבורת אבות תן ברוחי
בחמלתך

כי יצרי צורר ולא מרפא
לאובדן תמימות אין עוד רופא
מבלעדיך

פזמון..

אבא
תפילתי קבל ואל תדחה
כתינוק לפניך בוכה
כנפך פרוס לסוככני
לסוןן ככייני
להווו שי עייני
הרעיון הכללי דל השיר מובן?ציפור חופשייהאחרונה
אשמח לחוות דעת
איך לשבת ולכתוב באמת?לחייך
שלום חברים! ברוך ה' אני אוהבת לכתוב שירים ורציתי לשאול- איך אפשר להגיע למצב שיושבים וכותבים? כאילו שאתה מתיישב ומוציא משהו בלי להיתקע, לשבת שעה בלי כלום ובסוף לא עשית כלום, ללכת באמצע וכ'ו...רעיונות?
אה....הדרך לאי שם

פשוט צריך למצוא השראה.

לוידעת, אצלי זה פשוט בא מתישהו, יוצא לי שיר ולפעמים לא יוצא לי כלום ואני רק תולשת דפים ומועכת אותם.

לשבת עם דף ועטרק אמונה


אני אשתף אותך מה אני עושה בעניינים כאלועוזיהו

גם לי קורה שאני יושב מול הדף אבל המוזה לא מכה...לא חדש.לפעמים המוזה רוצה לצאת אבל צריכה השקעה מאד חזקה ממך-זאת אומרת להכריח את עצמך לכתוב...ולא להתפשר על המילים,כשכותבים מה שבאמת מרגישים...זה יוצא יותר טוב...לפעמים אני גם לא מרגיש מדוכא מספיק(אני כותב רק שירים עצובים) ולכן קשה למוזה לצאת החוצה...אז אני פשוט מנסה לחשוב איך הרגשתי אז...כתבתי בימים האחרונים שיר נוסף,סיימתי את בית א' ובית ב' יש לי רק משפט ראשון ועוד לא מצאתי משפט מתאים וגם חרוז טוב...זה לוקח זמן...העיקר שזה יצא טוב.

 

אצלי זה לא 'לשבת ולכתוב'פסידונית

כשעולה לי משהו אני רצה למחשב וכותבת.

ואם אין מחשב אז הלך על הרעיון קרה לי כמה פעמים.

לשבת ולחכות שתבוא המוזה מרגיש לי מאוד מוזר.

מרגיש לך מאד מוזר?עוזיהו

טוב,גם לי,אבל זה קורה.

חוץ מזה שבדרך כלל המוזה מכה בי כאשר אני חושב על רעיון לכתיבה...וברגע שהחרוז הראשון יוצא...אני מצליח ברוך השם יתברך לכתוב עוד כמה חרוזים טובים.

אני מתכוון,היום התחלתי לכתוב סרט(לא סיפור,אלא סרט) ולקח לי כמה דקות לחשוב על שמות לדמויות אבל ידעתי ואני יודע על מה הסרט יתבסס ומה המטרה שלו...וכשהתחלתי,המשכתי לכתוב במשך 45 דקות רצוף.מלאתי 3 דפים באותו רגע...סצנה של רבע שעה.בעזרת השם יתברך אצליח גם למכור את זה.(רק התחלתי את זה,אז יש עוד זמן עד שזה ייגמר ובכלל למכור חחחחח בעזרת השם יתברך שאני אצליח לגמור ושזה יהיה טוב ושאצליח למכור את זה).

וואופסידונית

טוב, אני כותבת בעיקר למגירה, נשמע פחות רציני ממה שאתה עושה.

אבל כל עוד זה לא בתור משהו שאתה עושה למחייתך, אני לא חושבת שאתה אמור להכריח את עצמך לכתוב.

זה בא כשזה בא. ורק אז זה יוצא כמו שצריך. (פחות או יותר. הייתה לי פעם אחת שהתחלתי לכתוב בלי לחשוב ויצא מזה משהו לא רע בכלל )

גם אני כותב למגירה עכשיו אבל אני משמיע בישיבה...עוזיהו
עבר עריכה על ידי עוזיהו בתאריך ח' בתשרי תשע"ז 20:59

האמת,שאוהבים את זה...ברוך השם יתברך...

אני מכריח את עצמי לשבת ולכתוב כי זאת הפריקה שלי...עכשיו אני יותר מדי שמח בזכותה כך שאני לא מדוכא...ברוך השם יתברך אבל ברגע שאני מנסה לכתוב ולא יוצא אני מנסה להיזכר איך הרגשתי אז.

וחוץ מזה,זאת הבחירה שלי מה לעשות בחיים שלי.אין לי ספק שאני רוצה לעסוק בקולנוע.אין לי כל ספק שאני רוצה לעסוק בכתיבה.

סילבסטר סטלון אמר שהוא קרא קרב בעיתון של מוחמד עלי נגד איזה מתאגרף והבחור הלבן קיבל מכות אכזריות מאד אבל לא וויתר...ואז הוא אמר ''יש לי רעיון''-והוא אמר שהוא כתב 20 שעות רצוף בלי שעות שינה.

הוא הלך כמה פעמים למקומות אחרים כל פעם ואמרו לו ''זה צפוי,זה נדוש''-והוא כתב את הדברים הללו שאמרו לו והוא הקריא את זה בליל האוסקר שהם זכו.בסופו של דבר הוא מצא כמה אנשים שהאמינו בסיפור שלו ואהבו אתו והציעו לו 125 אלף דולר על הסרט,אף אחד לא הכיר אתו,הוא היה מרושש ורעב.הוא מכר את הכלב שהוא כל כך אהב ב25$(דרך אגב,הוא קנה אתו בחזרה ב15 אלף דולר ותפקיד בסרט שלו...הבחור שקנה ממנו את הכלב מאד אהב את הכלב...)והוא אמר שיש לו רק תנאי אחד...שהוא זה שמשחק את רוקי בסרט...אמרו לו ''אתה כותב,אתה לא שחקן''...אמר להם שהוא רוצה להשתתף בסרט,הוא רוקי(שם הסרט ושם השחקן הראשי)והם המשיכו בדעה שלהם והוא לקח את התסריט וסירב למכור את התסריט אם הוא לא משחק...125 אלף דולר...לאחר כמה שבועות התקשרו אליו והציעו לו 250 אלף דולר רק שהוא לא ישחק בסרט...בסוף הגיעו אתו ל325 אלף דולר...הוא סירב.בסופו של דבר שילמו לו 35 אלף דולר והוא כן שיחק בסרט.ובמקום ללכת לחגוג הבן אדם הלך לקנות את הכלב שלו בחזרה.

 

מגניב פסידוניתאחרונה


ממ. לא משו. התלבטתי אם להעלות או לא. תודה על הבמה..פוסעת
מסיכה.
היא שמה אותה על הפנים ומסתירה,
מסתירה את הקושי,
את הכאב,
את העצב,
את עצמה.
מסיכה.
מאחורי המסיכה היא מוגנת,
אף אחד לא רואה את רגשותיה.
לא שומע את מחשבותיה.
לא
מסיכה.
היא שמה אותה על הפנים.
ומתחבאת.
אבל במסיכה,
היא מגלה,
יש חורים.
דרך החורים יכולים להיכנס גם קוצים.
ודקירות.
מסיכה.
לא עוזר לה לפתור את הקושי,
לא עוזר לה להרגיע את הכאב,
לא עוזר לה לשמח את העצב,
להבין את עצמה.
מסיכה.
רק עוזר לה,
כלפי חוץ.
מכווצת,
שמה מסיכה.
וואו! זה טוב!-שמחה-
מקסים!כתוב יפה!ממש נגע בי.

בלי קשר,הגעתי למסקנה שמסיכה זה כלי, כדאי להשתמש בה בחכמה!יכולה להיות מאוד יעילה
קרה לי משהו דומה בכיתה ח'עוזיהו
ממש נגעת לי בלב..
כל הכבוד,כישרון או עבודה קשה או שניהם וכמובן סייעתא דשמיא
תודה כולכםפוסעתאחרונה
תן לי לנצח?רוש לילה.
ואם אנחנו כאן עכשיו
במקום הנכון, אבל
קצת מוקדם מדי?

אנחנו לא עוצרים באמצע
גם לא כדי לנשום לרגע,
פשוט נחנקים מהריק

אומרים שזה בריא לחיות
אבל החיים ללא סיבה
די סוגרים עליי

אתה מוכן לפתוח לי דלת?
זה לא חיים מול מוות
זה שקר מול אמת

שנינו ראינו יותר מכולם
מה העולם הזה מציע;
פצפוצי אמת זרים

במקום לקנות אותם
או אותי
תמכור את עצמך
ותן לי
ללחוץ על ההדק
פעם אחת

ירייה אחת מספיקה לי
כדי לנצח כל אחד
אפילו אותך
או אותי
אפילו
א
א
א
א
א
ל
ו
ה
ה
ה
י
י
י
י
י
ם
.

זה יותר מסתם "מדהים" או "אהבתי" צריכים לחשוב איך להגדיר אתשדות של אירוסים

היצירה הזאת

 

 

וואו, זה יצירה מיוחדתסיהרא

יפהפה!

צורת ההבעה מדהימה.

צריך להלחין את זה.

מה הייתה המיילה האחרונה נחמיה17

דרוש הסבר!

א-לוהיםהדרך לאי שםאחרונה


חיפושnkfhtkprbx

אני כך מנסה לחיות
כמו שבעולם צריך להיות
אבל כל הזמן נופל
ומבלבל בין עיקר לתפל

 

ואנשים אומרים אל תחשוב
את אבא צריך לאהוב
והשאר מחזירים כהד
מהמלך צריך לפחד

 

והיום הקדוש מגיע
והעם למלך יריע
וילדים לאבא יגידו
סליחה על שטעינו

 

ואנשים אומרים תעשה תשובה
אבל מהלב זה לא בא
ומתחמק כל הזמן מהעיקר
ודוחה את זה למחר

 

והיום הקדוש מגיע
והעם למלך יריע
וילדים לאבא יגידו
סליחה על שטעינו

 

ואני יודע שאיני רע
ולא רוצה לעבור על התורה
אבל כמה שלא רוצה
זה מה שבסוף יוצא

 

ורוצה אני לחזור
ומבקש אבא, מלך תעזור
ועכשיו מהלב זה בא
 השיבני אליך ואשובה

וואו-שמחה-אחרונה
וואו וואו וואו וואו

אין מילים

מהמם
אשמח לתגובותענני-יה

בס"ד

 

אנשים, 

עוד לא חייתי מספיק,

ידי לא עשו,

רגליי לא רקדו,

שפתיי לא דובבו תפילה.

 

ידידים,

עוד לא חייתי מספיק,

שערי לא נשזר,

אצבעותיי לא ניגנו,

עוד לא לבשתי שמלה.

 

חברים,

עוד לא חייתי מספיק,

ליבי לא רגש,

ראשי לא הסתחרר,

עוד לא הייתי כלה.

 

ממש יפייפה!!!-שמחה-אחרונה
משהו מבפניםשה"י פה"י
לא קל לחיות חיים
שלמים,
מנסה קצת לברוח
לפעמים,
דופק קצת ת'מוח
עם שירים,
פול ווליום גיטרות, בס
תופים,
אחלה קצב, מי שומע
ת'מילים,
להסיר אחריות ולהתעסק בדברים
רגעיים.

ומשהו בפנים לא נותן,
לא משחרר,
לא מרפה.
לא נותן לצלול,
להפסיק לחתור.

מכריח אותי את הראש
להרים,
להמשיך לטפס על
הרים,
לא תחיה חיים
לא-חיים,
חייך חיים
נצחיים.
וואולחייךאחרונה
כתוב בצורה ממש יפה!! מבטא את המסר ממש טוב!
שיר מתוך הרהורי תשובה.. אשמח ממש לתגובות והערותמה לי ולה
יהיה רצון מלפניך
שתתן לי להגיע עד אליך
עדיך
רציתי להגיע הכי קרוב
רציתי להיות טוב
ידעתי כי אתה הוא התכלית
מצאתי אמת אמיתית

יהי רצון מלפניך
שתתוה לי את הדרך בדרכך
לפניך
מי כמוך יודע מחשבותיי
יודע שאיפותיי
מי כמוך יודע כשלונותיי
מכיר את כפילותיי

בעולם של שקר
הצבת אותי
לראות מעבר
זו מהותי
להמשיך תמיד קדימה ולא לעצור
כשלפתע נוחת לתוך בור

ומשם לצעוק
ומשם לבכות
ומשם לחכות

ולברוח

עמוק יותר גבוה יותר
פנימי יותר חיצוני יותר
אין מה לעשות
יש רק לצפות
את עצמי
בעוד שכבת שקר
ולפרוץ החוצה
ולפרוץ החוצה
ולפרוץ החוצה, החוצה רחוק...
לאן?
התחברתי לקטע . אפשר לקרו לו חזרה בתשובה או משהו בסגנון ....אבני חן

התחברתי לקטע .

מאוד יפה החרוזים, מכנס לאוירה.

זה נשמע כמו אדם שחוזר בתשובה.

פתאום "גילה את החיים האמתיים"את הקב"ה ואת הדת .

ורוצה להתקדם ולהתקרב לה' וקשה לו ..... לא יודע איך , קצת מבולבל (אולי).

אדם שצריך /ומחפש שינוי בחיים .

התחברתי ביותר. יפה מאודהלב והמעין.


אהבתי...נחמיה17
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך י"א בתשרי תשע"ז 11:25

ולשלהי השיר לא התחברתי...

יפה מאוד -אור אש-
ממש התחברתי, יש בשיר הזה עוצמות.
הסוף ממש מגניבלחייךאחרונה
מעורר מחשבה
שיר על תשובה. -אור אש-
הולך בשקט על קצות אצבעותיי אוטם אוזניי בל העיר רוחי. נועל דלת בהיכנסי אליי חדרי ליבי, בל ימצאני שומר נפשי.

אז אעשה את כל אשר לא עולה על רוחי, אתנער משלוות נפשי.
כבר שומע לא שומע זעקת נשמתי, בגפי כעיוור בגסות אשחיט אז סדרי חיי.

אולי בזמן אחר כאחד באזניי האזין לשירת נפשי, לצלילי רוחי, להמיית נשמתי,
דרכן בעיניי אראה יופי עולמי, אתהלך לי בגני חיי חי בגופי.
שינויים..מיצ'ל
מילדה של אמא
מילדה של טבע
מילדה של בית
מילדה של קיץ

לנערה של חוץ
לנערה של עיר
לנערה של חורף
לנערה של שיר

מקיצון לקיצון
במעבר חד
החיים זורמים ומשתנים.

שינויים קטנים
שינויים גדולים
מה שבטוח זה לא אותם החיים.

השאלה מה נבחר?
לשמר?
לזכור?
ומה יהיה העתיד שנצייר במכחול?

*לא ידעתי איך לסיים אז פשוט השארתי את זה ככה..
אהבתי.רק אמונהאחרונה

פשוט וחד.

משו שכתבתיהדרך לאי שם

אל הקבר.

כל פעם זה חוזר.

אני הולכת אל הקבר.

מקווה שאולי סוף סוף אתעורר.

שער בית הקברות פתוח לרווחה.

כמו מזמין אותי להיכנס.

אני כבר אורחת קבועה

הוא מכיר אותי היטב.

שוב צועדת בין השורות

כמעט בעיניים עצומות

אני לא צריכה להסתכל

אף פעם לא היה לי קשה למצוא אותך

תמיד ידעת איפה אני ואני ידעתי איפה אתה.

אני מגיעה אל הקבר

אל המצבה

זה הזמן להתפרק

לבכות את המילים

את הפחדים

הסיוטים

כל מה שיש לי מאז שאין לי אותך

שוב אני מרימה ראש

ובעיניים דומעות מביטה אל השמיים

מקווה מתפללת

שאולי סוף סוף אתעורר.

עמוק.עוזיהו


מתחברת מאוד לתחושהבמבהאחרונה
הזכרת לי את האווירה הכללית שהייתי בה לפני כמה שנים
דודךסיהרא

בת ציון

היושבת בשער

הלא תשאלי

הלא תשאלי

 

עומדות היו רגלייך

בפתחי העיר הזאת

מתחננות מבקשות

עוד דקה

 

ופרקי אצבעותייך

עדינות שבריריות

מתדפקות

בשאיפה אחרונה

 

בת ציון

היושבת בשער

החורק, מבשר

נעילה

הלא תשאלי

הלא תשאלי

          --עלי

אהבתי. ובמיוחד את הסוף תשאלי-עלי. מיוחדרק אמונה


וואו, כ"כ אוהבת את סוג הכתיבה הזאת.הלב והמעין.

מה שאני לא מצליחה לעשות..

(לפחות ככה נראלי)

 

שכוייח

תודה!סיהרא


מהמם!במבהאחרונה
אותי זה מרתק, ואני בטוח שיש פה עוד כמה שזה יעניין אותםרב מג של מילים
יפה שאת חושב גם על האחר ....אבני חן

 

אני דווקא הייתי אוהבת /מתחברת יותר אם זה היה כתיבה לפרוזה /ספר .

או כתבה לקטעים /סיפור קצרים . בכל מקרה יפה שאת חושב על האחר.

 

מקווה בשבילך ובכלל שהיה לזה התעניינות. בהצלחה לך ולשאר.

זה נשמע מגניבפסידונית

רק למה לא כתוב שם גם מחיר.

אפשר להתקשר ולברררב מג של מילים


הם לא יגידו מחיר ....הם רוצים שיתקשרו אלהם .אבני חן


הנה:רב מג של מילים

בהמשך לשיחתנו הטלפונית, מצ"ב מידעון לגבי סדנת כתיבה ופזמונאות עם נעם חורב- בה התעניינת.

המסלול הקרוב צפוי להיפתח בתאריך 14.11.16 ויתקיים פעם בשבוע בימי ב' בין השעות 18:00-21:00, למשך חודשיים וחצי.

לכל שאלה נוספת, פרטים נוספים או הרשמה, ניתן ליצור איתי קשר במספר 03-5441155 

 

20160927224647.pdf

 

אפשר לשלם גם במזומן

תודה!פסידונית

אני אבדוק את סה.

אולי.

וואו נשמע לי ממשעטרת..

אז.. כמה זה עולה?חיוך

3200 ש"חרב מג של מילים
מצד אחד- זה סכום שנשמע הזוי ופסיכי לגמרי
מצד שני- הוא אחד הכותבים הכי מוכשרים בארץ
אם לא ה-... והוא עוזר לך להיכנס לעולם הגדול
ולכתוב גם לזמרים ולזמרות רצינים ומוכרים.
למישהו/י שמתכון/רוצה לעסוק בכתיבת שירים
באופן מקצועי זאת המקפצה שהוא/יא צריכים!

למרות המחיר האסטרונומי אני מתכוון בעז"ה
להירשם. (אפשר לשלוח מכתב למנהל הבית ספר
ולפרט למה אתם חושבים שמגיעים לכם הנחה
ויכול להיות שיאשרו לכם הפחתה משמעותית בסכום)
מעבר לכך: הרישום לסדנה מותנה בשליחת חומרי כתיבה לנעם חורב ומפגש+ראיון אישי איתו בעלות של כ50 ש"ח שם יגידו לך האם התקבלת לסדנא או לא.
הסדנא בעז"ה תפתח בנובמבר בתאריך 14/11/16 ובנוסף לכך תהיה בעז"ה סדנא גם באפריל (איזור פסח+-)
הסדנא אישית למידי ומונה כ15 תלמידים
בהכוונה אישית של נעם חורב.
יפה שבררתה וכתבה לכולם .....תודה רבהאבני חן


בכיףרב מג של מיליםאחרונה
יש משפט שתקוע לי בראש ואין לי משהו לעשות איתושאג
עבר עריכה על ידי גאש בתאריך ד' בתשרי תשע"ז 19:54
יש למישהו רעיון?



להנות בכישלון או לשמוח מהניצחון?
למה לא גם וגם?פסידוניתאחרונה

למרות שאני לא מכירה מישהו שאשכרה נהנה מכישלון. אבל אם זאת אופציה בשבילך אז מצויין.

מראית אין.הדובדבן שבקצפת

המלך הוא

יוצא לשדה,

ישן בשטח:

גם לו הרסו את הבית לפני

יותר מדי זמן.

גם הוא רוצה לנוח אחרי

מלחמות ההתשה האלה -

מסתתר תחת עץ

משמש מעשה ידיו,

עוצם עיניים כבדות

כמוני

נרדם בשמירה:

נותן הזדמנות להתגנב

קרוב קרוב

אולי

למראית אין.

 

 

לחישת ילדים תעירנו:

הביטו, המלך בשדה---

זה יפהפה.חלילית אלט
מראית אין. גאוני.
מהמם.חבוי


מקסים מקסים!אורה אורה
בס"ד
אכן גאוני ובעיקר מתוק.
תודה
וואו!נפתלי הדג
זה מערבל. וזו שירה, וכך היא צריכה להיות. פתאום המושג הזה כל כך אחר, הבנאליות (מעגליםבחדראוכלבישיבה) מקבלת הבזק חיים, עומדת על הרגליים ומתחילה ללכת. איזה יופי של אלוליות.

[והכי, אולי, השימוש בנקודתיים, אהובותיי]
מעניין.הדובדבן שבקצפת

אלוליות. לא בדיוק התחושה הראשונה שהיתה עולה לי בהקשר לשיר הזה.

 

(בהתחלה הוא היה משימת כתיבה - על הקשר בין אב לאלול)

תודה, בכ"מ.

הייתי מוסיף את המילה "נראה ש" ביחס אל הסתר המלך וקץ כוחונחמיה17אחרונה

חו"ח לומר שיש תכלית לו!

 

חו"מ- יפייפה!

שער נסגר, שער נפתח. (בעקבות התחושות מראש השנה)הלב והמעין.

 

 

וואו, כמה זמן לא הייתי פה, כיף לחזור  

אז בעקבות התחושות מראש השנה יצא לי הקטע הבא.

 

שער נסגר

עם זכרונות העבר

שרק לפני רגע

היו כאן ועכשיו

 

שער נסגר

עם חיוך וצחוק

עם אושר ושמחה

עם התרגשות ואהבה

 

שער נסגר

עם בכי ודמעות

עם עצבות וקשיים

עם צעקה ללא מילים

 

שער נסגר

עם צמיחה וגדילה

עם עליות ומורדות

עם הצלחות וכשלונות

 

שער נסגר

נגמר פרק בחיי,

ושער חדש נפתח...

 

שנה טובה

 

 

אהבתי, מתאים לער"ה... ועיקרו ספו, נראה לי.נחמיה17אחרונה
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך י"א בתשרי תשע"ז 23:12


סתם הרהור שעלה לי בעקבות קריאת דברים כאן...הלב והמעין.

כמה כוח יש למילים, לשורות, לשירים!

הם פשוט נוגעים בך הכי עמוק שאפשר

מקומות שאתה לא מעיז לגעת

או לא מוצא להם מילים בחיי היומיום.

מקומות שאתה מדחיק

דברים שיושבים שם אצלך בלב הרבה זמן ולא מקבלים את היחס הנכון.

ואז באות המילים,

ומטיחות בך

שמות לך מראה

נוגעות בך

לפעמים דוקרות

והלב מפרפר

וזז

ומבין את הכח העצום הזה 

שנקרא שיר,

שנקרא סיפור,

שנקרא מילים.

אהבתינחמיה17אחרונה


ששbula
עבר עריכה על ידי bula בתאריך ה' בסיון תשע"ז 16:36


בורות נשבריםסיהרא
עבר עריכה על ידי סיהרא בתאריך ז' בכסלו תשע"ז 21:57

אתה מחייך אלי

על גג העולם

על שפת התהום

 

פושט את ידך

לתפוס בידי

החומקת

בתוך אצבעותיך

 

וחם ולח

וחונק

פתאום

 

כשמשב הרוח

השברירי

לא מצליח לחפות

על הטיפות הכבדות

המדרדרות

 

במצולות הבאר הצחיח

מתאדות  

לפני שהיכו באדמה הצורבת

המבקשת-

 

לכלותן.

שיגעון.רוש לילה.
הזמן פה עובר כמו נצח
מרוח
על שלטי חוצות
האנשים פה מתפוגגים
ברוח
ונעלמים בחולות

רק באנו לבקר אהבה ישנה
קצת משוגעת
אומרים שבלילות היא שורטת
ובוכה
בימים היא תמיד מסתתרת
לבדה
ואנחנו משוגעים גם כך
שבאנו לבקר
את עצמנו
ואותה

מה נזכרנו פתאום?
חלף זמן כה רב,
אנחנו לא יותר
מחלודה מצופה זהב
שתי גופות חלולות,
לבבות ריקים
ואהבה אחת
משוגעת,
קרה,

כלואה
בין שני ערים.



אני אוהבת לקרוא את שלךציף
ואהבה ריקה זה דבר כואב
אכן. ותודה רבה💙💙רוש לילה.
וואו. זה פשוט מדהים. אמיתי כזהחפרנית בנשמה

וואו, תודה

וואו

יאא תודה רבהה❤רוש לילה.
זה באמת יפה!! דייקת כל כך הרבה דברים בכמה מילים...גיטרה וכינור


תודה תודה תודה!!רוש לילה.
מהמם.חללית


וואוו, זה כ"כ יפה.הלב והמעין.

והתיאורים..

פשוט יפה..

זה חזק ומרגישים את המיליםשדות של אירוסיםאחרונה

כשרון מיוחד

יד מלאה בכלוםגיל שבת

יד מלאה בכלום

מאת : גיל שבת

 

יד מלאה בכלום השארת בי

כאילו לא זכרת שהיום יום מיוחד,

ובכל זאת אהבתי הרבה, שנאתי מעט

אותך, את כל מה שקשור לעולמך

עם יד מלאה בכלום המשכתי לי

בין שבילי האופניים רק עם עצמי,

על קצה הנחל המפותל

לא ליפול מצד אחד ולעוף מצד שני

עם רעל בעיניים

וחיוך על השפתיים

למרות הצער שבדבר,

למרות אתמול, למרות מחר

יד מלאה בכלום שמרת לי

אז קח אותה בחזרה

כי תמיד זאת האהבה,

הממשיכה לה הלאה

גם אם היא לא קיימת באמת

גם אם אתה חי, גם אם אתה מת

על סף תהום,

חלמתי חלום

הבחנתי בך קופץ

מתחת לכוכב אחד נוצץ

יד מלאה בכלום השארת לי

וליבי, ליבי התפוצץ

 

יפה מאד.עוזיהו


וואוו.הלב והמעין.אחרונה