שרשור חדש
קצת מהעבודה עם נוער בירושלים...טהרה
רוֹצֶה הִיא הָאַהֲבָה לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַכֹּל.
לְהִתְרַחֵב, לְהִתְעַמֵּק, לִלְחֹשׁ אוֹתָהּ בֶּאֱמוּנָה.
מְשׁוּלָה הִיא לְמַיִם. מַיִם זוֹרְמִים, מְרַעְנְנִים, מֵחַיִּים. מַצְמִיחִים חַיִּים.
חֶסֶד לְלֹא גְּבוּל. לָתֵת בְּלִי סוֹף. לִהְיוֹת שָׁם בִּשְׁבִילָם עַד הַסּוֹף. פָּשׁוּט לֶאֱהֹב.
וְעוֹבֵר זְמַן וּמִתְגַּלֶּה שֶׁזֶּה לֹא פָּשׁוּט. לֶאֱהֹב.
וְהֵם מִתְיַצְּבִים,מִתְדַּפְּקִים אֶחָד אֶחָד...מְבַקְּשִׁים גַּם מָקוֹם. אוֹמְרִים הֵם שֶׁהֵם לֹא רַק חֲמוּדִים. וְיֵשׁ בָּהֶם גַּם צְדָדִים קָשִׁים, רָעִים,רָעִים.
אַכְזָרִיִּים.
וְיֵשׁ לָהֶם קַבָּלוֹת.
מִשְׁפָּטִים, פְּלִילִים, דְּקִירוֹת וּפְגִיעוֹת.
כָּל כָּל הַרְבֵּה דִּינִים.
סְכָרִים לְמִי הָאַהֲבָה הַחֲפֵצָה לִשְׁטֹף הַכֹּל.
אוֹמְרִים הֵם לָהּ עַד כָּאן. אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר. לֶאֱהֹב.
וְהַחֶסֶד וְהַדִּין מִתְגּוֹשְׁשִׁים. נֶאֱבָקִים. לֹא מְסֻגָּלִים לְהַשְׁלִים.
כְּשֶׁאֶחָד מִתְגַּבֵּר הַשֵּׁנִי נֶחֱלַשׁ.
לֹא מִסְתַּדְּרִים יַחַד.
דִּיסְהַרְמוֹנְיָה הַרְמוֹנִית בִּמְיֻחָד.
וּשְׁנֵיהֶם קַיָּמִים, אֲמִתִּיִּים. מְבַקְּשִׁים אֶת אֱמוּנִי.
וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּמַּאֲבָק. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי חָזָק יוֹתֵר, מִי צוֹדֵק וְאֶת מִי אֲנִי מְעוֹדֵד.
נִשְׁמָתִי קְרוּעָה.
וְאַט אַט מִתּוֹךְ הַמַּאֲבָק הַקָּשֶׁה הַזֶּה נוֹצַר מֶרְחָב. כְּמוֹ בּוֹר,מָקוֹם. מָקוֹם שֶׁנּוֹצַר בְּעִקְבוֹת כָּל הַחוֹל הַשִּׁטְחִי שֶׁהֵעִיפוּ בְּמַאֲבָקָם עַל מָקוֹם בָּאֲדָמָה הַנַּפְשִׁית.
מְעַט עָמֹק יוֹתֵר.
נוֹלָדִים רַחֲמִים.
הַמְּמַזְּגִים בְּתוֹכָם תִּפְאֶרֶת שֶׁל אַהֲבָה וּמֶרְחָק. חֶסֶד וְדִין.
וּבַמֶּרְחָב הָרַחֲמִים הַזֶּה יֶשְׁנָהּ לֵידָה.
אָנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמִים.
בְּרַחֲמִים יֵשׁ מָקוֹם, מֶרְחָב.
לְחֶסֶד וּלְדִין יַחַד. וְהֵם רוֹקְדִים יַחַד בְּרִקּוּד אֵינְסוֹפִי. עַכְשָׁו יָמִין וְעַכְשָׁו שְׂמֹאל. פַּעַם דּוֹחָה, פַּעַם מְקָרֶבֶת.
וְהֵם מִתְקַיְּמִים בְּהַרְמוֹנְיָה.
בְּרַחֲבַת הָרִקּוּדִים הַקְּרוּיָה רַחֲמִים.
וְהֵם מְאַפְשְׁרִים לָנוּ לַהֲרוֹת בְּתוֹכֵנוּ כְּמִין רֶחֵם.
רֶחֵם מוּגָן וּבָטוּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ מַחֲזִיקִים בְּתוֹכֵנוּ עִם כָּל כֹּבֶד מַשָּׂאוֹ.
רֶחֵם הַמְּאַפְשֵׁר לַיְּצוּר הַמֻּפְלָא הַזֶּה לְהִתְהַוּוֹת, לִגְדֹּל, לִבְעֹט וּלְהִתְעַצֵּב.
עַד הַלֵּדָה.
שֶׁהוֹפֶכֶת מַשְׁבֵּר לִמְבַשֵּׂר.
רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'.
וְגַם הָרַחֲמִים שֶׁלָּנוּ רַבִּים.
רַחֲמִים הַמּוֹלִידִים רֶחֲמִים.
הַמּוֹלִידִים חַיִּים יָפִים.
וּמְעַט אוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ.
...רחל יהודייה בדם
נוגע וטהור.
מלא רגש.
נושא עמוק.אני הנני כאינני

כתוב עמוק. יש רעיונות ומקטעם שיותר התחברתי, אבל היה לי קצת מורכב מידי.

וואו, יפה ונוגעארץ השוקולדאחרונה
מעלה דילמה רצינית, לדעתי חשוב במקרים כאלה להתנתק רגשית במידה מסוימת מהסיפורים כדי שיהיה ניתן לתפקד
ישינס.

לעיתים לא היה לישי חומת הגנה, מהסיבה הפשוטה שלא היה על מה להגן. הרגש נעלם מזמן ולקחת איתו את האמת והטוהר. הציניות תפסה את מקומם מסתירה יחד עם הקפוצון את העינים, הריקות.

וכך פוגש אותו המשגיח. יושב בנחל, זורק אבנים למים. יוצר גלים ללא מטרה ותכלית. נעלמים באותה מהירות שנוצרים.

 

המשגיח נושף על גבו וישי מפנה לו מקום, ממעט המקום שהוא עוד תופס. הם שותקים ביחד, מנסים לשאוב רוגע מהטבע.

 

קולו השקט של המשגיח המשגיח נשמע אפור

"לפעמים האדם חושב שהוא מיצה את עצמו מעינותיו נאטמו כנחל אכזב. הוא מותש מהחיים. בורות התקווה והשמחה שלו ריקים ואפילו נחשים של עצב מפחדים להכנס לשם רק עייפות גדולה ממלאת את החלל. והאדם בטוח שנטשו אותו והחרדה מהעתיד מתחילה לזלוג לתוכו. מה יהיה הסוף, כך יראו חיי מעתה?"

 

המשגיח נעצר נותן מבט כבוי בשמיים כמצפה מהם לתשובה.

נשר לבן כנפיים דוהה מעליהם בוחן אותם בעיניו החדות.

"רעב" לוחש דביר "מחפש מזון"

עינו של המשגיח אורו "בדיוק, זה הזקן והכסיל שמחפש טרף. ביום הראשון הוא משכנע אותך שאין לו צורך בעצמו לאחר שבוע האדם משוכנע שלחבריו ומשפחתו אין בו צורך ולאחר חודש הוא בטוח שהוא מיותר בעולמו של הבורא- שמחפש רק חיילים נאמנים."

קולו עולה באחת "טעות!!!

בורא העולם ברא עולם שלם של חברים ונסיונות ובורות ריקים רק כדי שנכנס לתוכם ונוציא משם מרגליות שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר. ונבנה בהם ארמון פאר לבורא. יש לו רק פועל אחד המסוגל לעשות זאת, והפועל הזה נתפס ברשת הדגים של הזקן הכסיל ובטוח שיוצר התוכנית שכח את העובד המסור בתוך פיר בארמון המלוכה. איך אפשר לטעות כך!?"

העיניים של המשגיח רטובות. הוא יוצר עוד גל אחד בנהר והולך. וישי מצטרף מאחור, חוזר לישיבה.

רק הנשר נשאר, רעב, לא הצליח להשיג טרף.

 

זה יפה ממש.בת.

תודה!!

...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה.

תמשיכי לכתוב
יש פה בסיס מצוין.תילי חורבות


מסכים.אני הנני כאינניאחרונה

דרושה פה עבודה. 

@נס. עברת על הקטע לפני ששלחת אותו?

לוואיתילי חורבות

לוואי הייתה יד אחות

המלטפת כתפי לעת ערב

לוואי היה חבר

עליו הייתי נשען בנופלי

לוואי בין בדידות משתקת

עוד אמצא שוב את עצמי

 

לוואי בלילות הכפור

תכריכי המיטה יספגוני לתוכם

אל עולם נטול אור

אל רכות החשכה המלטפת

ללא צללים, ללא כאב

לעולם של שכחה זוהרת

 

לוואי לא אסתובב חרישי

חי בניכם כמו פוסע עלי קבר

לא אפגין מועקותיי

צלקותיי המדממות

ההולמות שוב ושוב

כמו אפר

 

לוואי חשכת השלג האחרון

תמחה אף את דמעתי האחרונה

לוואי בפוסעי חרש אליה

אמחה את זיכרוני מליבה

 

במגע יד חיוורת

המלטפת צרחותיי

אפסע חרש חרש

על עומק שאול

דמיונותיי

 

אשאיר רק הד

של זיכרון ישן נושן

מחברת מצהיבה

האוגרת את שירי

את ליבי המרטט

הרווי נהר ודם

של אש ושל קרח

ואינספור שדים מכים

הנושא מראה פניה

כמו לגיון של מלאכים.

וואוחלילוש
מדהים.
עמוק ותהומי, כאב אלו-הי
אתה מוכשר ברמות, זה משהו מיוחד.
יאיייתילי חורבות
תודה!! מרגש לשמוע🙏❤️
...רחל יהודייה בדם
לא הגבתי כי זכור לי השיר..
ואני לא רוצה להגיב שוב ושוב באותן מילים כדי לא להוזיל את המילים הטובות שלי.
אז רק לכן לא הגבתי.
אתה מוכשר
תודה. באמת תהיתי.תילי חורבותאחרונה
מרגש לשמוע🙏
📢📣האתגר השבועי - פרשת חיי שרה👵🏼👩🏼‍❤️‍👨🏼🧭אני הנני כאינני
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך כ"ג בחשון תשפ"ג 14:06

וואו, איזו פרשה... היתה שבת שעברה. טוב לא נורא, יש גם את של השבוע

אז מה צפוי לנו? הסוף הטראגי של שרה שהתורה מעלימה, שידוך שהיום היה מעורר שאלות, הפעם הראשונה שמוזכרת אהבה בתורה (לפחות בין אדם לאשתו)... וואו, המון.

 

אז אולי נחבר את הכל? סוף טראגי של אהבה בתהליך של שדוך? או שפשוט תחשבו על כל צירוף אחר שיתאים.

 

כתבו שיר או קטע שכולל את שלושת העניינים הנ"ל - סוף טראגי, אהבה ושידוך.

 

אתגר בונוס למיטיבי לכת (רפרנס לאליעזר עבד אברהם) - הוסיפו לקטע את העניינים הבאים: (א) קיצור דרך [או "קפצה לי הדרך" (או משהו בסגנון)] (ב) עבדות (ג) עזרת הא-ל.

 

שבוע טוב! בהצלחה!

הרמוניית חייםניצוץ.
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך י"ח בחשון תשפ"ג 23:42

זֶה לֹא
הַכֹּל אוֹ כְּלוּם.
זֶה רַק כְּלוּם.
רַק הַכֹּל.


וְכַמָּה טוֹבְעָנִי,
לְהִבָּלַע בַּהַתְחָלָה
אוֹ לְהִקָּלַע לַסּוֹף
לְהִתָּקַע.
לִהְיוֹת יָם בְּלִי חוֹף.

 

וְכַמָּה פַּשְׁטוּת
מַצְרִיכָה אוֹתִי הַהַרְמוֹנְיָה.
כַּמָּה מַחֲשָׁבָה.

 

וּמָה הִיא כְּבָר מְבַקֶּשֶׁת?
מְעַט חִבּוּר,
בֵּין אֶמְצַע לְאֶמְצַע.

יפה מאוד!Broken Star
כתיבה קולחת, התחברתי.
תודה (:ניצוץ.


...רחל יהודייה בדם
כתוב יפה ועמוק.
אהבתי מאוד.

טוב לראות כאן משהו תחת שמך
..ניצוץ.

תודה יא נשמה טהורה

..טעטע איתי(:

אעע ילדת אור. כמה טוב שתייגת אותי. עשה לי חיוך בלב.

 

וואו כמה דיוק זה. את פלא בעיניי. 

(פפ וכמה החיים מצריכים איזון איי. לא פשוט להיות בפשטות כזאת..

אךך הלוואי שנלמד את זה כל החיים. הלוואי שנחיה את זה.

תודה. תודה שכתבת. את אור לי בעולם הזה.

אני אוהבת חזק מאד)

..ניצוץ.

לב שאת, אני אוהבת.

גם בעיניי, שתדעי לך. את פלא עצום ומאיר.

 

(ותודה על המילים הטובות שלך. על השלם שבך שמדייק אותי עוד כל פעם🤍)

..טעטע איתי(:אחרונה

🖤🖤

נשמותרץ-הולך
הֵן כְּגַל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם לִבְּךָ,
שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם וַאֲחַכֶּה לָבוֹא אֵלֶיךָ.
חַפֵּשׂ עָמוֹק בִּפְנִים הֲרֵי כְּבָר נִפְגַּשְׁנוּ,
הֲלֹא פַּעַם הָיִינוּ אֶחָד בְּטֶרֶם נִפְרַדְנוּ.



כְּאֵב צוֹרֵב וְיָם שֶׁל דְּמָעוֹת נִגָּרוֹת,
הַלֵּב כָּמֵהַּ לְחִבּוּר, לְהִתְקַשֵּׁר בַּעֲבוֹתוֹת.
לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, לִמְצֹא, לְהִתְאַחוֹת.
צוּרָה לַחֹמֶר- לְהַזְכִּיר הַנִּשְׁכָּחוֹת.
--
פרסמתי את זה גם בתגובה ל @חלילוש אבל נראה לי זה קצת התפספס אז אני מפרסם שוב.
...רחל יהודייה בדם
נוגע וטהור
תודהרץ-הולךאחרונה


החסר או החפץ?חלילוש
אַהֲבָה
מִתְגַּשֶּׁמֶת בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת
מִתְגַּלֶּמֶת בָּאָדָם וּבָאֲדָמָה
בְּחִלּוּפֵי עוֹנוֹת וּשְׁקִיעוֹת

גִּלּוּי שֶׁל אַחְדוּת אַחַת
הוֹצָאָה לַפֹּעַל שֶׁל מַהוּת יְחִידָה
שֶׁכָּל הַכְּאֵב בְּתוֹכָהּ
שֶׁכָּל הָאֹשֶׁר מִכּוֹחָהּ

נְקוּדָה אַחַת בְּמֶרְכַּז הַחַיִּים.
הֶחָסֵר אוֹ הַחֵפֶץ לַשָּׁלֵם?
תְּהוֹם פְּעוּרָה בֵּין כְּאֵב בְּעוֹלָם הָאַהֲבָה
לִכְאֵב שֶׁכָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם שֶׁל יֵאוּשׁ
מענייןרץ-הולך

מזכיר לי שיר שיש לי במגירה אולי אני יסיים אותו ויפרסם כאן.

אני קורא את השיר שוב ושוב ורואה פה עוד ועוד רבדים, יפה מאוד!

..חלילוש
טוב לשמוע,
נו נו מחכים שתפרסם
נשמותרץ-הולך

הֵן כְּגַל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם לִבְּךָ,
שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם וַאֲחַכֶּה לָבוֹא אֵלֶיךָ.
חַפֵּשׂ עָמוֹק בִּפְנִים הֲרֵי כְּבָר נִפְגַּשְׁנוּ,
הֲלֹא פַּעַם הָיִינוּ אֶחָד בְּטֶרֶם נִפְרַדְנוּ.

 

כְּאֵב צוֹרֵב וְיָם שֶׁל דְּמָעוֹת נִגָּרוֹת,
הַלֵּב כָּמֵהַּ לְחִבּוּר, לְהִתְקַשֵּׁר בַּעֲבוֹתוֹת.
לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, לִמְצֹא, לְהִתְאַחוֹת.
צוּרָה לַחֹמֶר- לְהַזְכִּיר הַנִּשְׁכָּחוֹת.

-- 

אפשר לקרוא את השיר כאהבה קלאסית בין איש לאשה ואפשר לקרוא כאהבה בין אדם לה'.

...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ועמוקה.
אהבתי ממש
..חלילושאחרונה
תודה רחל
שעת לילהתילי חורבות

שעת לילה

ואני עייף

מכרסם חצאי מחמאות

מחפש נואשות

אות קיום

איזה לייק או שניים

שיהיו שווים

את טרחת חיי

 

לילה

בחוץ כולם נמים

ורק אני פה

עוד ער

מחכה נואשות

להפוגה

במירוץ המטורף הזה

גם אני

כמו כולם

בוהה בחשיכה

 

ואת לוחשת

אהובי

מתי כבר תברח?

תעזוב את היאוש

המר- מתוק הזה

ותשכח

לילות מלאי עצבות

ערפילי בדידות

של שחר

 

אהובי

מתי תפרח

שנית

בליל ירח

וסער?

 

ואני נודם

רדוף שתיקות

רדוף שדי עבר

המכים ללא הרף

שתיקת בלהות

נודמת

להט חלילים

מלא עשן

נמוג בעלטה

האינסופית

הלוחשת

המפתה.

 

ובבוקר

אור חיוור

מנתץ חלומי

גודע חיי

ונפשי

מרוב חמצן

לא יכולים

פשוט

להיות

פשוט

לנשום.

מהמם ונוגע..!אנונימית~
רק טוב בעזרת ה'
חחחתילי חורבות

"ראיתי אלוהים שאין לו אלוהים"...

הממאנונימית~
פירוש לאלה שלא מבינים, יש?
לאתילי חורבות

תתבגרי-תחווי-תביני

חחחאנונימית~אחרונה
מקובל.

אבל עד אז אני לא אהיה פה (מקווה) כדי להבין
הדרכים//געגועליבא בעאי
הדרכים היו ארוכות, השמיים פתוחים והאופק קורץ מרחוק. הרוחות שדיברו בינהם, נשאו ריחות סמיכים, כבדים, עיקצוצים לא מוכרים, חלקי עלים בצבעים וצורות מוזרים.
ציפורים שעפות חופשיות רומזות על הבטחה להרפתקה פלא וצחוק, בעולם שזז במסלול לא קבוע הצבעים עצמם מבקשים כבר נוע.
אז הם הקשיבו, ויצאו עם הרוח.
בעיקבות ההבטחה של פלא מתוק.
הם הפכו לנוודים. אימצו בתור בית חליל וצחוק.
למדו לדבר בשפת הכוכבים והחולות, למצוא דרכים בלב המדבריות הזהובות. לישון ולקום בקצב העולם, לרקוד עם הרוח ולהפוך אותה לבת זוגם.
וצחוקם קרן שמש ובכיים זרימת נחלים, וגעגוע של ים דוחף אותם להמשיך בדרכים.
נוודים.
וככה הם חיים, שיכורים מהחיים. שותים כל יום מטיפת הצבע הראשונה ועד לסוף השקיעה הבוערת, שאותה ממשיכים בעקשנות לא מתפשרת כשמדליקים כמה עצים בחתיכת שמש קטנה וסביבה מתיישבים. שולפים חליל חבוט שראה דרכים ועולם, שראה גשם שלג ושמש.
ולקול צליליו, צלילי האש המתפצחת וקולות הלילה השקטים הם מספרים סיפורים מופלאים.
סיפור על חפרפרת ונסיך קטן, סיפורים על הקסם שיש בעולם.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
קסום..
ציורי כזה.

אהבתי מאוד
במבצרו של הלא טובבוערת לה'
שהלא טוב יקח אותך!
כך איחל הילד לילדה
שהלא טוב יקח אותך!
כך איחל איחל העולם לילדה
שהלא טוב יקח אותך!
כך איחלה הילדה לעצמה
משוכנעת
שזו האמת היחידה האפשרית של חייה
תודעה שאין בלעדיה
סביבה כבתה כבר מזמן ההילה
התקווה והאור לא נוצרו בשבילה

והמבצר כמו מבצר
חשוך וצר
החלונות אטומים
דרכם החלומות נעלמים

באתי אני חיש מהר
מתיימרת לבנות לה מקום אחר
מקום של נחת, מקום ללב
דולה מתוכה חלקים של כאב

חיי הזילות והשקר
דחקו אל הריק את כל המעבר
אבא זה בגידה וקללות ופצעים ומכות
נגמר כבר הדבק שמאחה צלקות

)בית זה צונזר כי הפורום מעורב(

אז מחפשים נחמה בקשרים זולים
לפחות בחברה נרגיש מעולים
הפוכים, סוערים, אוהבים
משמשים זה לזה משכחי כאבים

ואני עומדת, משתוממת
איך אוכל להרגיש מנוחמת
אל מול חוסר הצדק האלוקי
ולמה כלום פה כבר לא אמיתי

לבסוף מהטלטלה חזרתי אליי
רואה את אינסוף האלוקות מעליי
מייחלת ליום שגם הם ירגישו
שהן לעולם לא לבד כי שם מישהו

נותרתי רק תפילה
להישאר בטהרה
להודות בכל לב
על הכל, הכל
לצמוח להצמיח ולדעת לנבול

הרוב הוא טוב- לא לשכוח
לנשום את זה פנימה ללב ולמוח
גם לרבי אלעזר בן דוריא ה' סלח
כי מעולם קיוונו לך

לחבק חזק את קדושת העיניים והמחשבה
לזכור ש"חבר" הוא לא אהבה
לעשות הכל לשם שמיים
והברכה תגאה ותשצוף כמים

קום ישראל
קום ולך אל האור
קום יש עמוד ענן לפניך
ויש מלך מעליך, קום!


חיפשתי מקום לפרסם בו טיפה ממה שאני כותבת, תודה על הבמה! 💗 הדברים נכתבו בתור עיבוד רגשי עבורי לסיפורים המטלטלים שאני שומעת במהלך העבודה שלי עם נוער נפלא ואהוב שהגיע מבתים במצב סוציו-אקונומי נמוך. תודה למי שקרא.. 🌷
וואו.חלילוש
מדהים
טהור ואלוקי
מרגש
מחזק
אין מילים.
תודה!
ריגשת! תודה!בוערת לה'
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע...
בבית האחרון יש משהו חזק
בכל מקרהפרצוף כרית
בכל מקרה,
כאבת

בכל מקרה,
ספגת נזק

בכל מקרה,
היו תקופות לא פשוטות

מה נותר?
לקחת לרגש- לא יעזור, זה רק מנפח

לשנות את המצב או את העבר-
לא ניתן

נותר רק -
לחיות את הרגע
ולפזר מלא חיוכים מסביב
והמון שמחה פשוטה ותמימה
חכמהשושומושו.

יפה ממש, אהבתי

תודה! איזה כיף!פרצוף כרית
מבין ממששואל כדי ללמוד
לגמרי לא פשוט
אבל זה כנראה מה שיש וניתן לעשות

כתבת יפה
זה רלוונטי לכל אחד במצבים כאובים שונים בחייםפרצוף כרית
כל כך נכוןשואל כדי ללמודאחרונה
מזדהה ממש
...Tsurie

עייף ויגע,

מנסה, לא פוגע.

לפחות לא מפספס,

ועוד עולה ומטפס.

 

עושה תיאום כוונות,

להיות ושוב לחיות.

לזרוע חיטה באדמה,

ולקצור ולאכול לחמה.

 

גשמי שמים יורדים אלי.

ברכת ה', ברכות בלי די.

שמחה ויושר, בריאות ואושר.

מצפה שיוארו כל מחשכי.

 

הן כל הברכות לא יחשבו,

עת פניך תסתיר, הן לא ייטבו.

כי היונה ידעה, טוב מר מאיתך,

מכל צוף ודבש רחוק ממך.

 

אז אנא ממך האר פניך.

נחה דרכנו לשוב אליך.

לשמוע דבריך, רוח הקודש ונבואה,

אספקלריא המאירה, לא רק בבואה.

 

אנא ממך, לך איחל.

אל דמעתי שמעת, עת אתפלל.

לך אכסוף מכל מחשך.

כי אורך לי תמיד יזרח.

...רחל יהודייה בדם
נשמע כמו התבודדות..
נוגע

טוב לקרוא משהו תחת הניק שלך
ברוך השב
תודה רבה!Tsurie


אמן.חלילושאחרונה
הטרגדיה של הדעתקרן זווית
וטעם מהפרי האסור
וחייו הבזיקו כאור.
ונשרף, חטוף כגפרור
מוות וחיים בקצה הלשון.
וואווBroken Star
לא סגורה אם זה בדיוק הייקו, אבל זה מרגיש לגמרי שאוב מהכיוון..

מינימליסט, אבל מתאר המון. נותן לקורא לספר את הסיפור לעצמו, עם הרבה רגש.
קצר וקולע.
והכותרת ממש משלימה את המסגרת..

בקיצור, אהבתי. תודה!
ייחודי. מצטרף לדבריך המדוייקיםנקדימון


קצר וקולעTsurieאחרונה


מתוך הלכלוךekselion
הטוהר זוהר יותר דווקא כשמלוכלך
הרע מבהיק את הטוב.

לא לפחד מכל הזוהמה, הלכלוך והאבק שעל רצפת הרחוב.
זה חלק מהעולם. אתה חלק. תהיה חלק.


יחפים על רצפת הרחוב הקרה
איך זה שאתם כל כך יפים?


...רחל יהודייה בדםאחרונה
יפה ונוגע. וטהור.
שקט//געגועליבא בעאי
המחר הגיע, ואיתו קרניים חדשות שובבות. קרניים שמושכות לו בבגדים ומשחקות לו בשיער.
בימים כאלה הוא רוצה לצרוח ולשיר, להתגלגל בדשא הירוק ולמלא כיסיו בתלתן בהיר וצחוק.
הוא נפרד מהם לשלום, ובשקט המשיך בדרכו. משאיר אחריו שביל טיפות אור זהובות, שאריות של שמש מיום אתמול. קרניים אחרונות שגם הלילה עזרו לו לעבור את החושך.
הוא נשם עמוק את הזהב והחום, מתמלא בחיים עם כל נשימה מרגיש את השמש עד עומק הנשמה.
הוא המשיך בדרכים הארוכות, המתפתלות, בעיקבות קרני האור המרקדות בין העלים, בעיקבות שירי הרוחות העלומים ביחד עם ציוץ הציפורים.
הוא המשיך בחיפוש.
את מה הוא חיפש, או איפה ימצא הוא לא ידע. הדבר היחיד שהיה ברור בחייו היה החיפוש, והדרך על כל נופיה וצבעיה. אז הוא הלך איתם, נודד בעיקבות קריאה עלומה שאותה אחרים לא הצליחו לשמוע.
ובאותו יום הוא הגיע לצומת דרכים. קווי הכסף הכחול והסגול נהיו עבים, בולטים, והוא כמעט הרגיש אותם מבעד לסולית סנדלו. חולמים על גלים. באותו מקום האוויר עצמו זימזם מגעגוע למים. הוא נעצר. מסוחרר. מרגיש שעוד צעד אחד הוא ייפול לתוך ים שעשוי זיכרונות. זיכרונות שלא שייכים לו. זיכרונות ששייכים לארץ, לשמיים לדרכים, זיכרונות של העולם עצמו.
הוא עמד, לא בטוח לאן יפנה עכשיו, והקריאה מקיפה אותו ללא כיוון ברור. מושכת את תשומת ליבו לכל רוחות השמיים.
אז הוא החליט לעצור לנוח ליד אחד העצים בצד הדרך. הירידה מהדרך יכולה לעזור להבין לאן היא מובילה. ובעצים הנמצאים לצידה נמצאים חוכמת השורשים, מפות הדרכים ומחשבות כל ההולכים לצידם.
הוא ליטף את העץ, מבקש את רשותו ללמוד משורשיו והתיישב. קרני השמש שיחקו מבעד לעלים יוצרות משחק מטורף של צהוב וירוק על כל הגוונים האפשריים להם. הוא ישב מחייך נהנה ממשחק הצבעים ומקולות העלים.
וכשנשען על הגזע והניח ראשו, שמע אנחת רווחה ושיחרור ולאחריה שקט.
הרוחות העלים החיות הקריאה ונשימת העולם כולם עצרו לרגע, ומעליו, עלה בודד הכחיל ולאט נשר על ראשו, יוצר ביחד עם השמש את כל גווני האוקינוס בדרכו מטה. הוא הרים ידו והעלה נחת עליה.
והעולם חזר לנשום.
...רחל יהודייה בדם
תיאורים יפים ומוחשיים.
כתיבה יפה ומעניינת
..ליבא בעאיאחרונה
תודה
עכשיו.ניצוץ.

בּוֹאִי אֲחוֹתִי.
תְּחַבְּקִי אוֹתְךָ. תְּחַבְּקִי אוֹתִי.
תִּלְמְדִי לִנְשֹׁם עָמֹק, לְהַרְפּוֹת
תִּלְמְדִי לְהַפְסִיק לְחַפּוֹת עַל עַצְמֵךְ.
שַׁחְרְרִי לַחוֹפְשֵׁי אֶת הַכַּעַס וְהַכְּאֵב,
תִּרְאִי, אֵיךְ לְאַט מִתְרַפֵּא לְךָ הַלֵּב.
אֵיךְ מִתְפַּשֵּׁט בּוֹ חִיּוּךְ, אֵיךְ הַגּוּף שֶׁלְּךָ רוֹגֵעַ
אֵיךְ הָאוֹר זוֹהֵר לְךָ בָּעֵינַיִם, וְהַחֹשֶׁךְ שׁוֹקֵעַ.
תִּלְמְדִי אֶת פַּשְׁטוּת הָאִילָנוֹת, פַּשְׁטוּת הַטֶּבַע.
הַבִּיטִי בָּעוֹלָם הָרוֹקֵד עֲבוּרְךָ דֶּרֶךְ קֶבַע.
הַבִּיטִי בְּגַלֵּי הַיָּם שֶׁנָּעִים בְּרַכּוּת,
בְּיוֹפִי הַשְּׁקִיעָה וְהַזְּרִיחָה,
הַבִּיטִי אֵיךְ מִתְעוֹרֶרֶת לְחַיִּים הַפְּרִיחָה.
הַפְּרִיחָה שֶׁבְּךָ.

וואוהחיים תותים????
איזה יפה... קראתי כמה פעמים, כי זה פשוט יפה...
..ניצוץ.

תודה, הוחמאתי (:

..ניצוץ.

תודה (:

..טעטע איתי(:

פפפפ אבאלה.אני בלי מילים.

המילים שלך עושות לי רגוע בלב.

אמרו לך פעם שאת ניצוץ?! אייי את ניצוץ מהלך.תדעי. את אור פה. תמיד את אור. קודש קודשים ממש.

תודה עליך. תודה על המילים המלטפות שלך. תודה על הלב שלך.

הלב שלך תמידד בלב שלי.

תודה שאת כאן. כאן מרחוק, נכון, אבל את קרוב כלכך בפנים.

 

(באלי גם להגיד, שאת מלמדת אותי מה זה הבפנים הזה שיש בנו. אשכרה הכל בפנים.

גם הכעס, גם הכאב, גם השחרור, גם ההרפיה, גם הפריחה. הכל בתוכנו. אמן נצליח להתבונן לבפנים ולקבל מהבפנים את הכוח.)

 

אני אוהבת כלכך חזק. בחיים לא תדעי כמה.

..ניצוץ.

אחח יא אור שלי. איך כיף לי כל פעם לקרוא מילים שלך. את עוצמה.

לא אמרו לי, והאמת חשבתי לאחרונה על המשמעות של הניצוץ הזה.. נדבר על זה מתישו;)

אני אוהבת אותך מיליוןן❤❤

 

(אשכרה. אפילו אני מפספסת את זה לפעמים.. הלוואי הלוואי, זה ככ לא קל ברוב הזמן)

ואוו.Self Love.
כתבת כל כך יפה!
..ניצוץ.

תודה לך!

וואופשטות.
את אור, זהו. אין מילים.
..ניצוץ.

💕.

באמת אין מיליםפרצוף כרית

מטריף ונוגע 

כל הכבוד

מוכשרת ברמות על מהחלל 

..ניצוץ.

תודה רבה!

ניצוץ.מליפיסנט

איזו כתיבה יפהפיה יש לך.

עכשיו נתקלתי בשיר הזה.

- - -

המילים...

.

אני שומרת לעצמי את זה.

ביג לייק.

..ניצוץ.אחרונה

היי, תודה לך
טוב לי לקרוא,

איזה כיף(:

בעולם אחרחלילוש
עוֹד טִפַּת דִּמְעָה
שֶׁזָּלְגָה עַל לֶחְיִי
בְּעוֹלָם אַחֵר

עוֹד רֶגַע גַּעְגּוּעַ
שֶׁמַּרְטִיט אֶת הַלֵּב
בְּחַיִּים אֲחֵרִים

כְּשֶׁאֲנִי אֲנִי
כְּשֶׁהַבִּטָּחוֹן בִּי בָּהִיר
כְּשֶׁהַוַּדָּאוֹת בֶּהֱיוֹתִי קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
זוֹרֶמֶת בְּדָמִי

אָז אֲנִי שַׂמֵּחַ וְנִנּוֹחַ
אָז לִבִּי שָׁלֵם
אָז הַנֶּפֶשׁ שְׁלֵוָה
...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה.

ברוך השב
טוב לקרוא משהו תחת הניק שלך
תודה רבה(:חלילוש
יפה מאוד-מהות הבטחון, מילים נוגעותפרצוף כרית
תודהחלילושאחרונה
נקודותפרצוף כרית
נקודה טובה
ועוד אחת
ועוד קטנטונת
ועוד אחת קצת יותר גדולה
אחת בינונית
ועוד אחת גדולה ולא צפויה

בתוך ים של חושך -
זה נהדר
וזה נפלא
ומשמח

ואין דרך אחרת
...טהרה
יִשְׁנָם אֲרָיוֹת שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאָה וְרוֹאִים חָתוּל.

וְכָךְ הֵם מִתְהַלְכִים בָּעוֹלָם.

אֲרָיוֹת שֶׁשָׁכְחוּ שֶׁהֵם אֲרָיוֹת.

חווים אֶת הַחַיִּים כְּמוֹ חָתוּל.

עד ש..

פַּעַם בָּאָה אֵיזוֹ לְבִיאָה.

רָאֲתָה אַרְיֵה.

וְאַהֲבָה.

הָאַרְיֵה הִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ עֵינֶיהָ.

מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ הִשְׁתַּקְפָה דְּמוּתוֹ.

מְלֵאָה בַּהֲדַר וְעָצְמָה.

הוּא נִזְכַּר.

וְחָזַר לִשְׁאג.
...רחל יהודייה בדם
מיוחד מאוד.
יפה ועמוק.
יפיפה, עמוק, כתוב נהדר.אני הנני כאינני

אין מילים.

וואו.מליפיסנט

אהבתי ממש.

תודה...שימחתםטהרהאחרונה
אמון//געגועליבא בעאי
השמש באמצע השמיים והוא כבר מתחיל לחשוב איפה להעביר את הלילה.
כשהצבעים נעלמים גם הוא לא יכול להיות בחוץ.
הוא הלך דרך ארוכה היום, מפתח הדלת ועד הכפר הקטן שמתחת להר.
הוא מתחיל לראות גוונים שונים באדמה, חמרה כהה, כתום עמוק, השביל מתחיל להיות מפוספס בגוונים שונים. פסים של כסף חןצים לאורכו וכתמי סגול וכחול מפוזרים בדרכו.
זהו מקום שהיה מדבר שהיה ים שיהיה מדבר ויהיה ים, זהו מקום אהבה של מים שמש וחול. במקום כזה הולכים בעדינות, ברגליים שרוצות לשחות אבל שוקעות בחול, בידיים שחשות קשקשים ומחפשות פרווה. מקום שהגוף שלך לא באמת נמצא איתך.
השמש מתקרבת לסוף הצהרים, הצללים מתחילים להתארך, לנגוס בצבעים, חלקם קוראים לו להצטרף אליהם.
הוא מסתכל על השמש, שולף משקפת של קרן אור ומחפש מקום בטוח ללילה.
‏מולו, בקרן ישירה זהובה, נמצא בית קטן, נראה לא מרשים, ירוק בצבע העצים הסמוכים, דלתות בצבע האדמה ליד הנחל.
‏אך הוא מחייך
‏יודע שהלך את דרכו להיום ועכשיו הזמן לעצור להדליק מדורה ולספר סיפורים.
‏הוא מתקרב לבית ודופק בדלת.
‏הם פותחים לו.
‏עיניים כהות, חשדניות, מפחדות
‏הוא מציג את קרן האור הזהובה, ובעיניים נדלק ניצוץ
‏הדלת נפתחת והוא נכנס.
‏יש לו מקום בטוח לעוד לילה אחד לפחות.

מחר יום חדש
מחר השמש תזרח
והוא יצא שוב לחיפוש
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה יפה עדין ומעניין.
כתיבה יפה וחיה

תמשיכי לכתוב
שיהיה כבר קרBroken Star
רק לדעת שיש
יותר קר ממך
רק לחוש את הצמרמורת הזאת,
בכל גופך
רק שיהיה כבר קר-
אבל קפוא באמת
מהקור הזה שאי אפשר כבר לדעת
מה כואב עוד,
ומה כבר מת

והם שואלים-
איך אפשר כך, בלי מעיל?
איך לא קר לך, מאיפה עור של פיל?
והם לא מבינים,
וכנראה גם לא יצליחו להבין-
בכלל לא קר כאן,
שורף מוות,
פה בפנים.
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ונוגעת.


רק טוב
איה.שמש בחורף

כתיבה מהממת.

ועצוב שאני מזדהה.

.

נהייה לי קר רק מלקרוא.../נשר\אחרונה