מה שאומר- שאם לא קראתם את שלו קודם- עצרו, תשלימו, תחזרו
בקבוק יין ריק
והנה, עוד אחד ריק
שוכב על הצד
מתאר יותר במדויק את הפורים שלי... 
וזה אפילו הייקו תקין!
תודה יוני! 
הייקו פורים על בסיס yoniSmileבקצרה
יוני
יפה לך!
ואלה, יוני See the painאחרונה
לא נותר דברזורמת עם החיים
לא נותר דבר
והכאב כבר בורח
תפסו אותו מהר
אם לא אני צורח
צרחה שתשתיק
את הריק שנשאר
אוי, רק תגיד לי
כמה אפשר?
אין לי פה כלום
והעולם כה רחוק
תן רק עוד שלוק
כי הכול כבר שחוק.
כואב...כנפי שחר
מרגש מאוד מתסכל שגם הכאב, שבדר"כ לא רוצים אותו, גם הוא כבר בורח...
בשיר ישנם רק שלושה סימני פיסוק, וגם הם נמצאים ברגע הזה שהכותב מרשה לעצמו לעצור שניה ולשאול...
ובסוף השיר.
אם לא אני צורח
צרחה שתשתיק
את הריק שנשאר - שלושה טורים מופלאים!
גם אוקסימורון (מטאפורה ניגודית) - צרחה שתשתיק את הריק - בריק הרי לא נותר דבר, והוא כבר שקט, והצרחה תשקיט את השקט , וגם פסיחה שעושה עבודה כל כך מקסימה - צורח צרחה - הצרחה לא משאירה אחריה שקט - היא נמשכת...היא לא נגמרה בטור הקודם, היא המשיכה...והיא עוד ממשיכה, השיר עוד לא נגמר, המילים לא נגמרו.
אחרי הצרחה, בניגוד למה שכתבת, לא תשאיר אחריה שקט, היא תשאיר את ההד שלה.
אוי, כמה כאב במילה אחת.
מעניין : איפה זה ה"פה" הזה שהעולם כה רחוק ממנו?
ועוד דבר (מנסה להבין אם התבלבלו לך שם החרוזים או שבכלל אין לך עניין לכתוב בחרוזים) -
מבחינת החריזה - מדי פעם יצאו לך חרוזים טובים ובארבעת הטורים האחרונים החריזה לא כל כך מדויקת -
יש הרגשה שניסית לשחק על המצלול של האות ק', אבל זה הרס קצת את החריזה השוטפת.
אולי תרצי לבחור מילים יותר מתאימות.
(בטוחה שיש לך הרבה, תסתכלי על הנותר, מה שנשאר ולא מה שכבר אין. בהצלחה).
יפה!
תודה רבה זורמת עם החיים
רק לגבי סוף השיר, זה פשוט לא כ"כ זרם לי וזה מה שיצא בסוף...
Like See the painאחרונה
ירוק~מרב.
צבע של מלחמה
צבע של פחד
צבע של פריחה
צבע של יחד
בכל הגוונים
לכל המינים,
לכל הישויות,
לכל החפצים.
צבע אחד מסמל
כל כך הרבה..
בין זית
למדים,
בין שלום
למתים,
בין אהבה
לשנאה
ובין ריחוק
לקרבה.
צבע אחד מסמל
כל כך הרבה
ובעיקר את הפחד
והיחד
לא השם הכי מבריק לזה.. אבל התחשק לי.
צבע של פחד
צבע של פריחה
צבע של יחד
בכל הגוונים
לכל המינים,
לכל הישויות,
לכל החפצים.
צבע אחד מסמל
כל כך הרבה..
בין זית
למדים,
בין שלום
למתים,
בין אהבה
לשנאה
ובין ריחוק
לקרבה.
צבע אחד מסמל
כל כך הרבה
ובעיקר את הפחד
והיחד
לא השם הכי מבריק לזה.. אבל התחשק לי.
מותר לי להקפיץ?מרב.
פעם ראשונה שממש באלי תגובות 
וואו 
ממש אהבתי מישהי בעולם!
זה מדהים...כנפי שחר
איך כל שורה מביאה גוון אחר של הירוק, וכל אחד מהם יחיד ומיוחד.
אין ירוק אחד דומה למשנהו.
אהבתי את האנאפורות (צבע, כל ) מעצימות כל גוון.
אהבתי את החיבור בין הקצוות המנוגדים ביותר - בין זה לזה, וכל אחד מהם הוא ביטוי לאותם קצוות. פנים שונות לכל אחד מהם.
והכי מדהים זה שבתוך כל השוני הזה (גוונים שונים לירוק) את מסתכלת בעיקר על השורש המאחד - הירוק.
ואותו ירוק הוא הראשוניות (לא סתם טירון/צעיר נקרא ירוק, ואצלך הפחד, ניצן שרק פורח מי ידע מה יהיה עימו בעתיד?) מחד, והתקווה (היחד) היכולת להיות ירוק עד, כמו עץ הזית, מאידך.
גורם להתבונן לעומק בצבע הזה...
תודה מרב.
ת'אמת התלבטתי אם לכתוב גם על עיניים ירוקות שרואות את כל זה.
אולי אני אעשה את זה גם..
תודה!!
אולי אני אעשה את זה גם..
תודה!!
נולאית
בס"ד
אהבתי את הניגודים, ואם הבנתי את השיר נכון,
שצבע אחד יכול לסמל כל כך הרבה דברים
שליליים ובו בזמן לסמל דברים חיוביים.
ועדיין הוא אותו הצבע
אהבתי את הניגודים, ואם הבנתי את השיר נכון,
שצבע אחד יכול לסמל כל כך הרבה דברים
שליליים ובו בזמן לסמל דברים חיוביים.
ועדיין הוא אותו הצבע
תודה לכם מרב.
זה פשוט מ ד ה י ם ! ! !See the painאחרונה
הייקו (:נולאית
בס"ד
ברוח הפורום, החלטתי לנסות את מזלי
הייקו
מים זורמים
נעצרים לאיטם
מותירים שלווה
רוש לילה מקווה שאני לא מעצבנת אותך! ;)
ברוח הפורום, החלטתי לנסות את מזלי
הייקו
מים זורמים
נעצרים לאיטם
מותירים שלווה
רוש לילה מקווה שאני לא מעצבנת אותך! ;)
לא מבינה במיוחד, אבל.חרותיק
מים זורמים זה 4 הברות.
אולי מים בזרימה?
חוץ מזה, בהחלט נותן תחושת שלוה
אולי מים בזרימה?
חוץ מזה, בהחלט נותן תחושת שלוה
...נולאית
בס"ד
תודה!
נראה שזה בסדר, תקנו אם אני טועה,
מ-ים, זור-מי-ם 5
נ-ע-צ-רים ל-אי-טם 7
מו-תי-רים של-ווה 5
תודה!
נראה שזה בסדר, תקנו אם אני טועה,
מ-ים, זור-מי-ם 5
נ-ע-צ-רים ל-אי-טם 7
מו-תי-רים של-ווה 5
הברות סופרים לפי שמיעה.חרותיק
במילה זור-מים יש רק 2 הברות.
מבינה?
מבינה?
סבבה, קיבלתי.נולאית
בס"ד
אז שיניתי,
מים מתפתלים
נעצרים לאיטם,
מותירים שלווה
אז שיניתי,
מים מתפתלים
נעצרים לאיטם,
מותירים שלווה
מעולהחרותיק
בעיני זה מהמם.
לא יודעת אם זה לפי החוקים, אבל לוכ'פת לי
| סמיילי מסמיק משמחה!|נולאית
התיאור הזה נפלארון א.ד
קפאון שלוו כזה, משרה רוגע...
נהדר
נהדר
מדהים.See the painאחרונה
אןלי זה הייקו?יוני
בקבוק יין
שוכב על הצד, ריק
חי דרכך
לכבוד פורים
הרבה יותר קרוב.חרותיק
אבל שוב- תספור הברות. 5-7-5!!!
זה הרבה יותר קרוב.
נגיד בקבוק של יין יענה יפה על הדרישה..
רואים שאת לא מבינהיוני
בקבוק של יין לא עונה על הדרישה, בקבוק של וויסקי כן.
|ילד כאפות| 
ב"ה שלא!חרותיק
הרבה זמן רציתי להגיב על ההייקו הזה הרהור
קודם כל, התמונה נהדרת, ממש הייקואית אבל מודרנית, ללא עונה. שמחתי מאוד לראות אותה.
לפני התייחסותי להייקו עצמו, הייתי ממליצה להתחיל בכתיבת שירים מסורתיים -- עם קיגו (מאפיין עונתי) ותיאורי טבע ורק אחרי שאתה מרגיש שיש לך שליטה מספקת, לזלוג להייקו ללא עונה ובתמונות אורבניות.
ולהייקו הזה:
מבחינת ההברות, חסרות לך כמה:
בק|בוק י|ין = 4
שו|כב על ה|צד, ריק = 6
חי דר|כך = 3
(הייקו הוא ב־5/7/5)
השורה האחרונה שוברת את התמונה וחבל, הייתי מוסיפה איזה אובייקט, תיאור השולחן, תיאור איזו טיפה של יין -- משהו שיתרום לריקות של הבקבוק. אולי לריקות של הבקבוק מול הרגשת השיכור.
בהצלחה!
כמה עונות כבר אפשר להכניס לטקסט כזה קצר? יש רק 4..יוני
וברצינות, טקסט כזה הוא גם ככה מאולץ, כתבתי את זה רק בשביל האתגר, אני נגד זה (למרות שהאילוץ מחייב יצירתיות כפולה ואני בעד זה..)
השורה התחתונה היא בעצם השורה הראשית בקטע הזה ובעצם פה קבור הכלב (מבחינת הייקו). רציתי לתאר את הרגשתו של השתוי, הוא מסתכל על הבקבוק הריק ומבין שהבקבוק אומנם ריק, הולך לפח, אבל הוא בעצם חי יותר ממה שהוא היה חי כשהוא היה מלא כי עכשיו הוא חי דרכו.. (אגב, כתבתי את זה בזמן שבקבוק יין שכב על השולחן מולי
)
ובעצת חרותיק שורה1 שונתה
ובשביל 7 אני משנה גם את שורה 2
ובשבילך את שורה 3
בקבוק של יין
מרוקן מתוכנו
טיפה נוטפת
^^^זה כבר לא השיר שלי!
ואם כבר, זה יותר מעניין לדעתי- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t620882#6870691
למען האמת, יש חמש. הרהור
בהייקו יש חמש קיגו (אזכור של עונת שנה) – הארבע הקלאסיות וראש השנה.
לגבי שאר הדברים שאמרת, אני לא כל כך יודעת מה לומר... עבודה על שיר לא גורמת לו בהכרח להיות 'לא שלך' או מאולץ. ראה זאת כחלק מהאתגר ושנה אותו כרצונך. אבל נראה שהייקו לא כל כך נוגע בך ואני מניחה שזה חלק מהעניין
(חלק מהאתגר הוא גם להעביר את ההרגשה בלי לדבר עליה ישירות, בעזרת תמונה חיצונית)
במחשבה שניה, השיר הזה כן מתאר עונהיוני
פורים
באמת, אם עלה יבש מתאר את הסתיו ופריחת השקד מתארת את האביב אז בקבוק יין ריק מתאר את סוף החורף/ פורים.
בקבוק יין ריק כסוף החורף זה מקסים.הרהור
רצינית? תודה!יוני
אולי יצא לי להפגש עם הייקו גם לפני אבל רק כשזה התחיל עכשיו בפורום נפגשתי עם זה יותר לעומק. שאלתי פה וגם בפורומים אחרים וחיפשתי בגוגל כמובן וויקיפדיה..
בויקי הביאו בתור דוגמה את ההיקו הזה:
בריכה עתיקה
צפרדע קופצת
צליל מים
איפה הקיגו כאן?
- |
הצפרדע, קיגו של אביב.הרהור
ובאמת. אני חושבת שבארצות קרות בקבוק יין יכול להיות קיגו מצויין של חורף.
הממ... וסאקי? בן-ציון
נמ. לא יודעת לגבי סאקה כקיגו. הרהור
באלי להיות קטנונית 
חרותיקאחרונה
מרוקן מתוכנו זה 6 הברות בספירה שלי.
אתה ממש גורם לי לחכות שתצליח! <ר>
ואם השיר הוא לא שלך,
אז אל תשלח אותו.
אני מרשה לשנות רק כשזה עדיין מרגיש אתה.
אם לא, אז עזוב את זה וחכה למוזה חדשה..
אתה ממש גורם לי לחכות שתצליח! <ר>
ואם השיר הוא לא שלך,
אז אל תשלח אותו.
אני מרשה לשנות רק כשזה עדיין מרגיש אתה.
אם לא, אז עזוב את זה וחכה למוזה חדשה..
מגניב! זה כמעט תיאר את הפורים שלי!בקצרה
עשיתי לי חשק לשכתב, אבל אני לא אנצל"ש לך.
תודה
סיפו"ש! (סיפור לשבת III) בקצרה
<> ללא שום, פתוח ואשמח לרעיונות <>
"תבין" היא אמרה לי "מזלכם שיש נשים בעולם, כי בלעדינו, ספרי ההסטוריה היו מתומצתים על פנקסי A7, 'יומיים וחצי אחרי שהאדם הקדמון גילה את הפלייסטישן, הוא מת ברעב' ". כתבה 'מ.ש.ל' על מפית, והגישה לי אותה.
"נשים הן המין החלש, בלי גברים, אפילו פלייסטיישן לא היה" הסברתי " וחוץ מזה, אני לא צריך אישה שתדאג לי, את פשוט נהנת מזה, ואין לי לב להרוס לך".
"אתה לא מסוגל להכין ארוחה נורמלית" היא ירתה את הצפוי מראש.
"יודעת מה?! מחר - ארוחת ערב אצלי!" פלטתי.
"יודע מה? סגרנו".
לעזאזל.
200 גרם , 250 גרם, בקטנה, לא שיחסתי מדע מדויק לקמח, לסוכר, או לשאריות של הביצים, השמן, ואבקת האפיה, האופים הגדולים לא משתמשים במתכונים, זה ידוע, אפיה זו אומנות, ואסור לכבול את האומנות בכוסות מדידה.
האמת, מטבח לא המגרש הביתי שלי, את ילדותי העברתי ב"תפסיק להסתובב לי בין הרגלים! יום שישי היום... לכל הרוחות" אמרות שעזרו לי מאוד בפיתוח הביטחון העצמי שלי, אבל שבוע שעבר אליהו קנה לי איזה ספר בישול לגברים, ומשפטים כמו 'זה לא בעיה' ו'ציק צאק' עזרו לי להגיע להחלטה החפוזה והטיפשית הזאת.
לא שאני מבין איך פסטה, סלט, ועוגת שקדים הולכים ביחד, אבל אני יודע שבנות אוהבות עוגות, פסטה קל לבשל, וסלט לא יכול להכשל.
איי, עוגות, שירה לא מפסיקה לדבר על עוגות. את האמת, היא לא מפסיקה לדבר לרגע, אבל אבא שלה מוסכניק, ואני צריך להעביר את הרכב של אבא שלי טסט בעוד שבועיים, אז גוררים.
כבר תשע, סגרנו על תשע ועשרים, אוקי, ספירת מלאי, שתי צלחות, שתי כוסות, סכין ומזלג לכל אחד, מלח, פלפל, להדליק נרות? לא, זה מוגזם, נראה לי אני גם אחליף את הדיסק הזה, זה פועל רק בסרטים, איפה היינו? אה כן, סיר פסטה, סלט, עוגה שנראת טוב מהמצופה, אני, דאודורנט, וביטחון עצמי סביר. כל מה שחשוב -נמצא.
שירה הקדימה בשבע דקות, נתתי לה לדפוק על הדלת שלוש פעמים, למרות שעמדתי בצידה השני עוד לפני הדפיקה הראשונה. פתחתי. "שירה!" עשיתי פרצוף מופתע "הקדמת", היא חייכה, נכנסה פנימה, והניחה את המעיל שלה על מתלה בצד "כן, האוטובוס החליט להגיע היום בזמן".
"אז מה הכנת לנו היום?" אמרה תוך שהיא סורקת את השולחן ספק-מכובד שהכנתי לה "ממתי מכינים עוגה לארוחת ערב?" שאלה עוד לפני שהספקתי להגיב, זה הדבר הראשון שיש לה לומר?
"זה לא סתם עוגה, זו עוגת שקדים, במיוחד בשבילך!" התעלמתי מההקשר.
"אתה לא רציני, נכון?!" ממתי יש לה משהו נגד עוגות?
"כן, רציני, זו עוגה בשבילך, השקעתי!"
"רועי, אני אלרגית לשקדים. אתה יודע מה היה קורה אם הייתי אוכלת מזה?!"
"אני יכול לדמיין את זה.. מעדיף שלא. מאיפה הייתי צריך לדעת שאת אלרגית?"
"אני אמרתי לך את זה בדייט השני שלנו! אתה בכלל מקשיב למה שאני אומרת?!!" הערב התדרדר במהירות העולה על ההגיון,
"בטח שאני מקשיב! אבל את מדברת המון, קשה לעקוב, לסכם, ולזכור את כל מה שעובר ביננו.."
"מה נראה לך 'מדברת המון'? אתה פשוט סותם כל הזמן! וכן! אני מצפה שתזכור מה עלול להרוג אותי!"
הדלת של הבית נפתחה, השתרר שקט נורא, נועה, אחותי, נכנסה פנימה "היי רועי, אה, זו הזאת שלא סותמת את הפה?"
שירה תקעה בי מבט מאוכזב-מתוסכל-עצבני-רעב, הוציאה את האוויר ששמרה בפנים עד אותו הרגע, הסתובבה, ויצאה החוצה. הדלת נשארה פתוחה.
הסתכלתי על נועה, נועה הסתכלה עלי, אחרי זה הסתכלה על הדלת "שאני אסגור אותה?" נפנפתי את היד כאות ל'כן'.
"רוצה לאכול ביחד? בישלתי פסטה".
" כל הסיר שרוף, אני לא רוצה לחשוב מה יש בפנים".
"יש סלט".
אכלנו דוממים, "תרד ממנה, בכלל לא התאמתם".
הנהנתי.
וכשסיימתי לשטוף סירים בשתיים בלילה, המכסה נפל לכיור, והעיר את אימא.
לכל סיר יש מיכסה, כידוע, אבל מכסים עושים המון רעש, אז נראה לי שאני אוותר על שלי כרגע.
סיפו"שים קודמים:
שבוע ראשון: "אהבה ממרחקים"
שבוע שני: "בעזרת השם \ אות היא לעולם."
שבת שלום, ופורים שמח!!
הסיפור נגמר ככה?נקודה טובה
הסיפור נגמר ככה?נקודה טובה
את האמת- הוא התחיל ככהבקצרה
משחק המילים עם הסיר הגיע בהתחלה(אחרי מקרה אמיתי!), ועליו בניתי את הסיפור עצמו.
סיפור מצויין, משעשערון א.ד
ממש אהבתי!
תודה רבה!בקצרה
אווץ'מרב.
כתוב יפה.. מעניין..
הזכיר לי כתיבה שקראתי פעם אבל לא זוכרת של מי..
מעניין.. הזכיר לי כתיבה שקראתי פעם אבל לא זוכרת של מי..
עשית לי עצוב, למען האמתנפתלי הדג
יפה מאוד, יש לך סגנון טוב.
עצוב...בן-ציון
כתוב יפה מאוד,
מה שעושה את זה עוד יותר עצוב...
תודה רבה לכם!!בקצרה
עשיתם לי טוב על הלב
עוד עוד עוד!!נולאית
בס"ד
כתיבה כייפית ומפתיעה!
כתיבה כייפית ומפתיעה!
חח, בכיף, היום בערב - סיפור חדשבקצרה
בגלל שיום שישי צפוף, החלטתי להעביר את הסיפוש לחמישי בלילה.
ותודה!
ותודה!
חחח אהבתי סיפור יפה, משעשע רוש לילה.
חחחח הסוף חזק.דניאל55
ובכללי סיפור מעולה. ישך יותר טובים... אבל עדיין
חח, כן, בסוף גם הם יגיעו בקצרה
תודה!
איזה כיףיוני
כיף לקרוא!
איזה כיף לשמוע בקצרהאחרונה
הייקו..רוש לילה.
העט אינו עוד כותב
מילים צוחקות
כי סוף העולם, אולי.
מילים צוחקות
כי סוף העולם, אולי.
יפה מאוד!!!~מישי~
אני לא בטוחה שזה מספר הברות של הייקו אבל זה ממש יפה..
בתור שיר - מקסים !עכבר הכפר
בתור הייקו - לא טוב , המבנה הפוך - צריך להיות 5 , 7 , 5
הי,הרהור
המבנה הפוך בהייקו זה 5-7-5
הנושא של עט לא כותב, או שהפסיק לכתוב – מצויין. הייתי מתמקדת בו ולא מוסיפה עוד תמונות.
מילים צוחקות – האנשה בעייתית, בהייקו אין קישוטים.
הנבואה בסוף פוגמת בהייקואיות – ההייקו מתמקד בהווה ובהווה ברור. אפשר לנסות להתייחס בהייקו למצב מבולבל, למצב של כאוס -- אבל נסי לבנות את סוף העולם הזה בצורה ישירה פחות, עם תמונות.
יש את ההייקו הזה של בשו בתרגום של יעקב רז:
ענן של פרחים –
פעמון, האם מאואנו?
האם מאסקסה?
יש גם את התרגום הזה, שלדעתי הוא יפה יותר, אבל אני לא בטוחה למי לתת קרדיט, אני חושדת שהוא עבר תרגום כפול, מיפנית לאנגלית ע"י הרולד ג. אנדרסון ומאנגלית לעברית ע"י יהודית כפרי. אבל לא בטוחה.
עֲנַן פְּרִיחָה
צְלִיל פַּעֲמוֹן –
מִמִּקְדַּשׁ אוּאֶנוֹ? מִמִּקְדַּשׁ אָסָקוּסָה?
שיש כאן מצב שיכור מפרחי דובדבן של באשו, הוא לא מצליח לקלוט את כיוון צליל הפעמון, והמצב הזה גם מגובה ציורית – העלים הוורודים מקיפים אותו מכל עבר ואין שדה ראיה.
אז לדעתי יש לך כאן שני פתחים יפים להייקו, השיר בעצמו יותר עמוס ומקושט ויהיה יפה בתור שיר רגיל, עם עוד קצת בשר וקישוריות
בהצלחה!
תודה רבה כולם הביקורת ממש עזרה לי! תודה!רוש לילה.אחרונה
היי כולם רוש לילה.
לאחרונה, ונראלי שלא רק אני שמתי לב לזה, הפורום מוצף בהייקו. אז רציתי להגיד כמה דברים על זה:
דבר ראשון- אל תשכחו שיש עוד דברים שאפשר לכתוב. שירים, סיפורים, פואמות.. זה לא סגנון הכתיבה היחיד.
דבר שני- קשה לי שחלקנו לא כל כך מבינים מזה הייקו ומה המשמעות, אלא סופרים כמות הברות נכונה ואז מעלים לפה..
בעקבות הדברים הנ"ל אני מזמינה בזאת את 'הרהור' לשאת את דבריה.
(בתקווה שהיא תיענה להזמנה..)
יום טוב
בהחלט!בקצרה
איך זה שאין פה אף אחד שכותב סיפורת?
אין לי מה לקרוא
אין לי מה לקרוא
ורק אני לא כותבת או אוהבתצעיף ורודאחרונה
בכל מקרה, הרהור כתבה פעם ארוכות על הייקו. על המשמעות שלו ועל צורת הכתיבה.
כמובן שאני מפלאפון ולא יכולה להעלות או לחפש ת'שרשור. אבל....
כמובן שאני מפלאפון ולא יכולה להעלות או לחפש ת'שרשור. אבל....
הוא הגורל | שירנפתלי הדג
עבר עריכה על ידי נפתלי הדג בתאריך ט"ו באדר ב תשע"ד 14:53
נכתב בין מסיבות פורים
הוא הגורל
פורים הוא חג של גורל,
של אמת הטמונה במזל
של שקר המתגלה בחיוך
של אַחֶר המתעופף עם גוזל
עם גורל, בעצם
עם מילות אהבה
עם שפה שרועצת
עם שירי שכבה
מתמזל גוזלו של אחר המשׂיח
הבורח מעשן אשכבה
ורוכב הוא עלי, חמורו של משׁיח
מדורבן בקריאות אכזבה.
מן פור של גוזל
הפורש את כנפיו
בשפת המעוף שהוא עוד לא הכיר.
אות חיים שמוטל,
נשמה שאוהָב
וחדר שנבנה, ועוד קיר.
בבית מקדשִי, מקדשֵי הנשמה
בבית אלוהי, שם דברתי אמת
אהבה ויראה ושמחה ומהומה
לקבל ואחר כך לתת.
הגבתי כבר... אבל אגיב שוב-ענבלאחרונה
בס"ד
בחוסר מילים אחרות לתאר- פשוט יפה.
שאלה.שירה חדשה~
מה ההגדרה של הייקו?
ויקיפדיה >>>אווזה.אחרונה
hhככה פשוט
עבר עריכה על ידי ככה פשוט בתאריך י"ח באדר ב תשע"ד 13:04
משהו שעלה לי אחרי הרבה מחשבות ועבודה פנימית מאומצת"שירת החיים"
לחשוב בכל רגע,
להתבונן, לחפש.
לצרף גם יגע,
בלי להתחפש.
לפרק בנינים,
בלי לוותר,
לעבור מכשולים,
לההפך מישהו אחר.
כ"כ פשוט וכ"כ יפה.אורושקוש
אהבתי מאוד, וזה היה לי מוזר כי לא ציפיתי כ"כ להתחבר כשהתחלתי לקרוא..
יפה מאוד!
יפה, ונוגע. תודה!ענבל
אני לא קורא שירה, ובטח שלא מגיבבקצרהאחרונה
אבל משום מה קראתי מה שכתבת.
יפה מאוד, פשוט, ומתחבר לי בדיוק עכשיו.
תודה!!
יפה מאוד, פשוט, ומתחבר לי בדיוק עכשיו.
תודה!!
שקטחידניסטית
לפעמים אתה מתכנס לתוך עצמך,
וחושב על חייך.
על מה שעשית,
ועל מה שעוד תעשה,
על מה שבעבר,
ומה שבהווה.
ושנגמר השקט, וזמן המחשבה,
אתה חוזר לחיים, ולפעילות שסביבך,
אבל לפעמים, מתוך ההמולה,
אתה רוצה לחזור לשקט הזה,
ולהתנתק מכל פעולה,
ולחשוב, שוב, על השקט הזה...
ממש יפה!~מישי~
במיוחד הבית הראשון...
אגב זה וכשנגמר השקט ולא ושנגמר השקט..
קצת תפסתי את המקום ועשיתי תגובה, מהמקום שלי...יעלה אביגד.אחרונה
תודה על ההשראה!
מקווה שזה בסדר, למרות שלא ביקשתי רשות ...
ויש לפעמים שאתה רוצה להתכנס בעצמך,
ולחשוב על חייך,
על מה שעשית ותעשה,
על מה שכבר עבר,
ומה שעכשיו.
וכשמגיע זמן השקט והמחשבה,
אתה מחפש חיים, ושלווה,
פתאום מפחד מהשתיקה שעוטפת
מה"לבדיות" שסובבת.
אתה רוצה לשמוע, להאזין
ופשוט להתחבר.
כי שם אתה-
אתה.
נקודת אוררון א.ד
עץ עייף מתנער
ממשא טיפות הגשם,
והרחוב כולו
מקדרותו של החורף.
ויום שישי בצהריים
מפציע מבין אפרוריות השבוע,
ודרך קרעי העננים
אפשר להשקיף הלאה.
מבט לדרך הנמשכת
הלאה.
יפה מאוד~מישי~
אהבתי גם את הרעיון וגם את הביצוע.
תודה!רון א.ד
עמוק ומיוחד.. כל הכבוד ששינית את המבנה ^^רוש לילה.
תודה...רון א.ד
לא ממש הבנתי לאיזה שינוי התכוונת...
אני שמח שאהבת..רון א.דאחרונה
את מוזמנת לקרוא שירים קודמים שהעליתי...
...אחד עם כיפה(?)
לה' מזמור
אדיר כביר נורא
לעצמי מזמור
בודד אהוב בדממה
ימים חלפו
שיברון חלף
נדם הלב
רגשי דלף
מעגל חוזר
אל אותו המקום
שם אבדתי
אילם בלי קול
שאלות קושיות
על למה ואיך
ואינספור נפלאות
מביטות מהחיך
ורוצה הוא כל כך
מתאווה,משתוקק
אך יודע שכך
כל אושרו ישתתק
ובנתיים כואב
כבר נמאס מהכל
בורח בנתיב ללא דעת
ובנתיים נודד
אך ממנה הכל
מתחוור לו בלאט
אדיר כביר נורא
לעצמי מזמור
בודד אהוב בדממה
ימים חלפו
שיברון חלף
נדם הלב
רגשי דלף
מעגל חוזר
אל אותו המקום
שם אבדתי
אילם בלי קול
שאלות קושיות
על למה ואיך
ואינספור נפלאות
מביטות מהחיך
ורוצה הוא כל כך
מתאווה,משתוקק
אך יודע שכך
כל אושרו ישתתק
ובנתיים כואב
כבר נמאס מהכל
בורח בנתיב ללא דעת
ובנתיים נודד
אך ממנה הכל
מתחוור לו בלאט
תגובהshani123
וואי שיר פשוט מושלם
ילדה !!את חייבת לעשות עם זה משהו את מוכשרת
ילדה !!את חייבת לעשות עם זה משהו את מוכשרת
שיריםירדן אמויאל
|
||||
תגובה לירדןחן יוסף
את ניכרת בכישרון עצום ויש לך יכולת להצליח
תגובהshani123אחרונה
וואי שיר פשוט מושלם
ילדה!!!!את חייבת לעשות עם זה משהו את ממש מוכשרת
ילדה!!!!את חייבת לעשות עם זה משהו את ממש מוכשרת
שני שירים.שירה חדשה~
1. ילדה של מרחבים
יושבת מול שקיעה בים,
מקשיבה ללחשי הגלים.
עומדת על קצה הצוק,
מתחתיה נפרש העמק.
שותקת אל מול שאגת הרוח.
נותנת לנפשה להיפתח,
לצאת למרחבים,
לפרוץ מהחומות שבנתה לעצמה.
פורשת ידיים לצדדים
עוצמת עיניים
נותנת לעצמה להתמכר,להתפרע.
נושאת ראש לשמיים,
מרקדת על ההרים.
מרחבים.
2. מקום קטן
הרוח נושבת באזניים,
מכניסה קצת שקט לראש.
בדממה היא פוסעת על קצה הרכס,
צללית בארץ על רקע השמיים..
רוצה להיטמע, רוצה להיבלע
לא רוצה לצעוד בתלם בעקבות כולם.
בשקט ובעקשנות מפלסת לה דרך חדשה בין הסלעים.
מרקדת בקלילות לצלילי ההרים הדוממים,
מתרחקת מכולם.
נותנת לעצמה מקום.
מקום קטן בפנים.
נכתב בעקבות טיול משגע במדבר
שירול.....זה מההמממם!!!! ממש אהבתי.ותכלס התחברתי!!במבה!!!אחרונה
טוב, אז ממש הכרחתי את עצמי לכתוב וזה מה שיצא..אורושקוש
לא אהבתי את הסוף אבל אני יודעת שגם את זה בקושי הצלחתי לחלוב מעצמי אז לא נורא..
נותרתי ללא מילים,
אילמת,
ועוברים ימים של
שתיקה.
נשרפת מרצון חזק
לשחרר.
ונשכחתי, בלתי
נראית.
רוצה לראות את צבעי
הפריחה.
לגלות את ששכחתי
בעצמי.
היייצעיף ורוד
זה טוב. במיוחד למישהי שלא הצליחה לכתוב.
צודקת, הסוף לא משהו...פשוט כי זה סוף חסר.
לא להיבהל מחוסר יכולת לכתוב, זה קורה וזה קורה לכולם.
הקטע עצמו יפה
אני ממש אוהבת את צורת הכתיבה והפיסוק שלך!
תודה
צודקת, הסוף לא משהו...פשוט כי זה סוף חסר.
לא להיבהל מחוסר יכולת לכתוב, זה קורה וזה קורה לכולם.
הקטע עצמו יפה
אני ממש אוהבת את צורת הכתיבה והפיסוק שלך
!תודה
אהבתי(:ארמונות בחול
שני הבתים הראשונים מלאים ברגש. אני חושבת שבזכות(אם אפשר לומר) זה שאת במצב כזה הצלחת להעביר את הרגש בצורה ככ טובה.
זה לא שהסוף לא טוב, פשוט השיר לא גמור..
בהצלחה! ובעז"ה זה יחזור לך בקרוב(:
זה לא שהסוף לא טוב, פשוט השיר לא גמור..
בהצלחה! ובעז"ה זה יחזור לך בקרוב(:
תודה רבה, לשתיכן..אורושקוש
אולי הוא באמת פשוט לא גמור. אני מקווה בקרוב אני אצליח להמשיך אותו..
תודה.
הצלחתי לגמור את זה ב"ה!אורושקוש
נותרתי ללא מילים,
אילמת,
ועוברים ימים של
שתיקה.
נשרפת מרצון חזק
לשחרר.
ונשכחתי, בלתי
נראית.
רוצה לראות את סמני
הצמיחה.
לגלות את ששכחתי
בעצמי.
יבוא יום שאשב בחדר
לבד,
ברגעים אחרים של
שלווה.
אפול על פני במבט מלא
הבעה.
ואסתכל בחיוך על רגעי
השכחה.
אז תסלחי לעצמך ותירגעי
אהובה,
אני יושבת כאן,
מחכה.
יפה!~מישי~אחרונה
סיפו"ש (סיפור לשבת II)בקצרה
היה יום שישי הזוי, אבל בסוף, הספקתי
בעזרת השם \ אות היא לעולם
"סבא יעלב נורא!"
"סבא מת, וחוץ מזה, אנחנו בקושי סוגרים את החודש."
הכל נהיה מסובך יותר מאז סדרת המיסים החדשה שנחתה לפתחנו כברק באמצע יום קודר ואפרורי כרגיל, העם זעק, הממשלה נפלה, העם ביקש, ממשלה חדשה קמה, העם שכב לנח, והממשלה פתחה בתהליך התייעלות כלכלי נוראי, מחיר הדלק קפץ, מחיר המים זינק, ומחיר החשמל שבר שיא עולם בשלוש מקלות, ממש גאווה לאומית.
אך המס הנורא ביותר, נהגה במקוריות מדהימה ע"י יו"ר מפלגה קטנה ואפלולית, שלרב היה עסוק בלרקום מזימות קטנות ואפלוליות.
אותו ח"כ אפלולי עלה ברשמיות על בימת הכנסת, הגיע למקומו, נעמד, סידר את דפיו, כחכך בגרונו, ניקה את הפלולה המתנשאת על אפו, הישיר מבט נוקב אל קהל החכי"ם, ובמלוא כריזמטיותו פתח ושאל: "רבותי, מי מחזיק את כל הכסף במדינה?"
"טייקונים! בנקאיים! רוסים ופולנים!" ענו כולם בצוותא,
"נכון, החרדים" הוא חייך, והמשיך "וחוץ מכספם, כאמור, מה יש להם עוד שלנו אין?"
"בתי כנסת! ישיבות! מידות והלכות!" חברי הכנסת המשיכו לנסות את כוחם ולענות על השאלות ברצינות המלאה,
"כן, כן, יפה מאוד, יש להם הרבה ילדים, ומי מכם חבריי הנכבדים, יוכל לומר לי מה יש לילדים שלהם, שלידינו שלנו אין?"
"חיוך! ציציות! סידור ופיאות!" המליאה התחילה לאהוב את העניין,
"לא מפגרים! יש להם שמות ארוכים!!" אדון אפלולי איבד את הסבלנות שלו, במליאה השתרר שקט מתוח ודוקרני, לאחר כרגע וחצי הוא הבין את טעותו, סידר את חליפתו, חזר לחיוכו, ובקול מתוק חזר ואמר "שמות ארוכים, ידידי, לידידנו החרדים יש שמות ארוכים"
הוא וידא רק לרגע שכולם עוקבים אחרי מה שהוא אומר, והמשיך "וכשישבתי ועליתי על התגלית המדהימה הזאת, נאלצתי לעמוד רק בשביל שאוכל שוב לשבת ולחשוב, איך מייעלים את המצב הזה? ואז הבזיק הרעיון במוחי! מס על אותיות רבותי! תינוק שייוולד, יוטל מס על כל אות ואות משמו הפרטי לפי ערכה בגימטרייה! שעד היום- לכל אות היה ערך גימטראי, ומהיום, לכל אות יש גם ערך כלכלי!"
אולם המליאה סער "מדהים! נהדר! ממש חלומי!", "זוועה! נורא! תיפח רוחי!" תוך שניה, גברו הצעקות, ואחרי דקה וחצי, הלכו מכות, "סדר! סדר!" עלו הצרחות, וככה עמדו ורבו שעות, עד שזמן ארוחת צהריים צץ, וכולם נעלמו.
אותו אדון ח"כ, שונא ישראל, נשאר לבד באולם הריק לגמרי, החליט לנצל את ההזדמנות הנפלאה, והעביר את החוק באותה השניה,"קריאה ראשונה! שניה! שלישית!" ואף לא אחד מהלא נוכחים בידו לא מחה, כך שהחוק עבר, והמס נשאר, והמדינה עמדה המומה.
אני ואישתי עדיין רבים, איך ועל מי יקרא הילד מבין הסבים ,סבי מורי, שחי לנצח, שה' יצילהו ויגדלהו לבטח, גדל והתפתח עם שם קצר וזול- "גד", אך מור סבה, מנוחתו תהיה עדן, התהדר בשם בשווי של 1961 שקל! ירמיהו יחזקל מתיתיהו השלישי, וממש אין לי חשק, שבני יהיה 'הרביעי'.
וכשצריך להחליט, מה יותר חשוב, שמו של הסב, או משכורתו של האב, הבנתי שאין טעם להעלות את הנושא לדיון, ובאותו הרגע- עברנו לחו"ל.
יש גם 1?נקודה טובה
עוד לא קראו לזה סיפו"ש- אבל:בקצרה
יפה מאדחרותיק
שנון ודוקר קצת..
אבל טוב!
אבל טוב!
חייבים להכניס קצת 'חיות' בסיפור בקצרה
תודה!
יפה.מוריה.ר =)
מעולה!The bean
מדויק,נכון,וכואב.
בהצלחה ממש,יש לך כישרון מהמם
בהצלחה ממש,יש לך כישרון מהמם
בקצרה
תודה לך!
שנון ויפה(:ארמונות בחול
הפתעת אותי עם הסוף--לא חשבתי על כיוון כזה.
מיוחד וכייף לקרוא אותו!
מיוחד וכייף לקרוא אותו!
איזה כיף!בקצרה
שמח לשמוע
זה מדהים!גאהלהיותיהודיה
אתם מדהימים בקצרהאחרונה
אנשים זהב!
מחשבותהסטלן הקטן
מעניין לשבת סתם ככה לבד בערב של רוח קיץ קרירה שיכולה להטעות שהיא חורפית מה שיכול להטעות שקיץ עכשיו
לשבת סתם ברחבת התחנה המרכזית עם הסיגריה,הבירה והמוזיקה שכל כולן רוגע שלו להחריד...כל אחת בנפרד ובטח שהשילוב המטריד הזה ביחד...
עם הסיגריה שנשרפת באיוושת עשן מתכלה באויר,עם הבירה שמתרוקנת בלצון במעמקי הגרון,עם המוסיקה שמתנגנת ומתנגנת בלי שאכפת לה אם אני באמת מקשיב...
לשבת ברחבת התחנה שמרכזת אלי עשרות,מאות ואלפי נשמות שכולם מתמרכזות ונפוצות לנקודה אחת ומנקודה אחת חסרת מנוח.עשרות מאות ואלפי סיפורים ומסעות שנפגשים יחד בנקודת רתיחה אחת שממנה ואליה חוזר והולך הכל ברצו ושוב תמידי...
לשבת ולנחש מה הסיפור של כל אחד,לרגע קט לנסות להיות אחר.
להיות ההוא,אותו בחור צעיר, הקרח עם ארגז הקרטון שכבר עשה שני סיבובים ועוד לא מצא את מנוחתו ונחלתו...
להיות שתי הצעירות הספרדי-חרדיות שעומדות ומחכות כמה רגעים ליד מעבר החציה...מחכות,לא חוצות,אבל גם לא ממש נשארות...
להיות הבחור השקט עם הקסקט והנעיל הארוך שהולך לו מהורהר...ספק הולך ספק מדשדש-בוהה...
להיות לרגע נשמה אחרת בבליל הנשמות המקיפות ולא נותנות למחשבה,לא נותנות ללב להיות אדיש לסיפוריהן...
ללכת רק לשניה,רק לשבריר מחשבה ללכת את המסע שלא שלי...
לשבת סתם ברחבת התחנה המרכזית עם הסיגריה,הבירה והמוזיקה שכל כולן רוגע שלו להחריד...כל אחת בנפרד ובטח שהשילוב המטריד הזה ביחד...
עם הסיגריה שנשרפת באיוושת עשן מתכלה באויר,עם הבירה שמתרוקנת בלצון במעמקי הגרון,עם המוסיקה שמתנגנת ומתנגנת בלי שאכפת לה אם אני באמת מקשיב...
לשבת ברחבת התחנה שמרכזת אלי עשרות,מאות ואלפי נשמות שכולם מתמרכזות ונפוצות לנקודה אחת ומנקודה אחת חסרת מנוח.עשרות מאות ואלפי סיפורים ומסעות שנפגשים יחד בנקודת רתיחה אחת שממנה ואליה חוזר והולך הכל ברצו ושוב תמידי...
לשבת ולנחש מה הסיפור של כל אחד,לרגע קט לנסות להיות אחר.
להיות ההוא,אותו בחור צעיר, הקרח עם ארגז הקרטון שכבר עשה שני סיבובים ועוד לא מצא את מנוחתו ונחלתו...
להיות שתי הצעירות הספרדי-חרדיות שעומדות ומחכות כמה רגעים ליד מעבר החציה...מחכות,לא חוצות,אבל גם לא ממש נשארות...
להיות הבחור השקט עם הקסקט והנעיל הארוך שהולך לו מהורהר...ספק הולך ספק מדשדש-בוהה...
להיות לרגע נשמה אחרת בבליל הנשמות המקיפות ולא נותנות למחשבה,לא נותנות ללב להיות אדיש לסיפוריהן...
ללכת רק לשניה,רק לשבריר מחשבה ללכת את המסע שלא שלי...
צעיף ורוד
רעיון יפה!!
בסיס טוב, הישיבה הזאת במקום שהוא שומקום ולחשוב. עם סיגריה ובירה ומוזיקה שמתנגנת לעצמה.
הטקסט קצת מונוטוני. כאילו ידעתי מה תיהיה השורה הבאה.
תן לטקסט לעוף..
המילים שלך יפות, תנסה ללכת איתם.
אגב, תנסה לכתוב את אותו קטע אבל להחסיר מילים. להפחית. לא לחזור על מילה באותה שורה. לתת לזה להיות בתוך מסגרת אבל של חלום...נשו שיתן לי לדמיין אותם עומדים והולכים שם.
כי אותך עם הסיגריה, הבירה והמוזיקה ממש הצלחתי לראות שם
וזהו
בסיס טוב, הישיבה הזאת במקום שהוא שומקום ולחשוב. עם סיגריה ובירה ומוזיקה שמתנגנת לעצמה.
הטקסט קצת מונוטוני. כאילו ידעתי מה תיהיה השורה הבאה.
תן לטקסט לעוף..
המילים שלך יפות, תנסה ללכת איתם.
אגב, תנסה לכתוב את אותו קטע אבל להחסיר מילים. להפחית. לא לחזור על מילה באותה שורה. לתת לזה להיות בתוך מסגרת אבל של חלום...נשו שיתן לי לדמיין אותם עומדים והולכים שם.
כי אותך עם הסיגריה, הבירה והמוזיקה ממש הצלחתי לראות שם
וזהו