נכנסת מפצלש כי לא רוצה שזה יראה ממוען לאנשים מסויימים, אבל אנא התייחסו לדברי ברצינות
ולקראו עד הסוף (כן, זה קצת ארוך אני יודעת)
אז ככה, הפורום הזה. מה אני אגיד לכם, הוא במיטבו כאשר הוא מיועד לשיתוף יצירות בתחום הכתיבה שזה אחלה דבר וזה עובד כך:
בנאדם כותב משהו (קטע/שיר/סיפור/כדומה) והוא לא יודע אם זה באמת טוב כמו שנראה לו (אנחנו מאוד לא אובייקטיבים כלפי עצמנו) ולכן הוא מחליט לשתף בזה אנשים נוספים שיחוו את דעתם.
כדי שהפורום לא יאבד את זה, כמו שקצת קורה עכשיו יש להתייחס למספר נקודות חשובות:
**יכול להיות שבנאדם כותב ביום עשרות קטעים שמתארים את כל חייו וחוויותיו אבל לפורום הוא יבחר משהו אחד שנראה לו מספיק ברמה, ונוגע לכולם או לרוב.
להעלות קטע כל יום וקל וחומר מספר קטעים כל יום זה מוריד מערך הכתיבה של אותו בנאדם וגם מערך הפורום. ישנם פורומים שמיועדים לפריקה, כן. תלכו לשם, הם מקסימים ומחבקים.
אני לא אומרת את הזה בזילזול, יש פה אנשים מדהימים שכותבים מדהים אבל בתדירות שהיא לא מאפשרת לקרוא ולהתייחס לאף קטע בפורום רק בגלל חוסר היכולת לסנן. אז תמשיכו לכתוב כאן, באהבה. רק קצת פחות ואם בכל זאת יש משהו שאתם רוצים לשתף וכבר העלתם ביום יומיים האחרונים משהו, פשוט תלכו לפורום שאין לו מטרה מוגדרת.
**ולא אל תיכנסו מפצלשים כל כך הרבה, פצלש זה דבר מבורך לפעמים, כשאנחנו רוצים לשתף משהו בלי לחשוף את זהותינו האמיתית אבל לפעמים נראה שהפורום הזה מורכב מארבע חמש אנשים שנכנסים ויוצאים בתלבושות שונות. אולי פחות.
שוב, אין לי בעיה עם פצלשים, בפורומים חסרי תכלית אתם יכולים מצידי ללבוש אלף זהויות וגם להתכתב עם עצמכם אם זה טוב לכם. אבל כאן, בבקשה, אל תיכנסו כל דקה מניק אחר כדי לשתף אותנו בעוד חוויה מהחוויות שלכם. לא כי הם לא מעניינות אף אחד אלא פשוט כי רוצים לראות פה עוד כמה סיגנונות כתיבה שמתפספסים בתוך כל הפיצוליאדה הזה.
**נקודה אחרונה חביבה, לנו, קוראים חביבים מאוד.
חשוב מאוד להגיב, אף קטע לא אוהב להישאר זנוח ללא יחס אבל בואו ננסה לעשות את זה יותר מקצועי. לא אלים, לא חסר רגישות, לא קר.
רק מקצועי קצת יותר, אני לא מתכוונת לא להחמיא ולתת עידוד. זה מבורך וזה חלק מרכזי בקידום הכתיבה אבל חלק נוסף זה ביקורת בונה.
תנסו לחלק את התגובה לשתיים:
בחלק אחד תכתבו את כל הטוב שיש בקטע, ותפרגנו. ממש אפילו.
בחלק השני תכתבו על מה שצריך שינוי, לא לחפש דיוקים קטנים ומילים שאפשר להחליף במילה נרדפת שאתם יותר יותר אוהבים אלא יותר להסתכל על רמת הכתיבה, האם הקטע הזה כתוב כמו פריקה ליומן אישי או שיש איזשהי רמת כתיבה. לא חייב חרוזים כדי ששיר יהיה ברמה, יש עוד עשרות קישוטים שהופכים מילים מסתם מילים לשיר.
אם הקטע מושלם ו*באמת* הוא מצליח לגעת בכם לא רק בגלל החוויה המסופרת אלא גם מבחינת צורת ההעברה שלה אתם יכולים לוותר על החלק הזה.
אבל אל תמהרו לעשות את זה כי הוא חשוב לא פחות מהחלק הראשון.
היו שלום, אם מישהו רוצה לחלוק/להסתייג
מוזמנים בכיף ואני אשתדל להבין צדדים נוספים
גוט שבת❤️
