פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 92)

רק צריך את הלב במקום הנכון
לראות אנשים בגובה עיניים
לחיות לטובה, לחייך בלי סיבה
רגליים בקרקע וראש בשמיים

לפתוח גיטרה באמצע רחוב
להיות רחוק ולהרגיש קרוב
לשמוע ניחוחות שעולים מסביב
להרגיש קשת בחורף וגם באביב

לזכור שאתה שווה בין שווים
להתייחס במידה למה שאומרים אחרים
לתת לגשם שוטף לנקות את ליבך
מידי פעם לזכור להסיר מסכה

להעריך את הטוב וללמוד מהרע
לזכור שתמיד יש לי ברירה
לשאוף ליותר ולחלום חלומות
להתעקש כשצריך, אך לפעמים להרפות

להקשיב ולבחור האם לקבל
לומר בכל יום תמיד תודה לאל
ולזכור שהכל מאיתו יתברך
כל יהודי בשבילי הוא כמו אח

הלוואי שאזכה לחיות את חיי
מחוברים, נכונים, ושמחים עד בלי די
בדרך אמת, עמוקה ופשוטה
הגיע הזמן להתחיל, לחיות אותה.

מי שמפריע לו מה שאני כותבת מוזמן שלא לפתוח מראש שום דבר שתחת השם שלי.
זהו.

למה את לא שמה לב
לזה שאני שמה לב אלייך
את בכלל לא משקיעה בי
ואני רק מנסה לעזור לך לא לשקוע
וכמה את לא רואה את זה
שאני רוצה לראות אותך
איך את ככה סובלת את זה
שאני סובלת למענך
את לא מפנה שום מקום בלב,
רק תדעי שבניתי לך שם פינה חמה.
💘

כשזה נראה
כבר בסדר
כי
דברים השתנו

מבחוץ נדמה
שיעבור
כי
בשונה התמוססו

ובפנים הדחקה
מפריצת הגדר
כי
שאלות עוד לא נשאלו..

חיי

פתאום נגלים לי כאור מאיר

בסוף המנהרה 

 

(

נקווה שלא מנבאת אני

את הקץ 

של חיי

חלילה

)

 

איך?

איך זכיתי לכל כך הרבה טוב?

 

לא חלמתי שאקבל דברים כה טובים בחיי

בריאות

משפחה

פרנסה

 

לא מובן מאליו

השם, תודה

לא מגיע לי כלום

לא מגיע לי כלום

 

מאושרת ורוקדת

שנמשיך תמיד לרקוד ולחייך מרוב אושר ,

במחול טהור אינסופי 

הרב קוק כתב את השיר כפנייה לריבונו של עולם, פנייה להחשת הגאולה, לימי התחייה והתקומה שאין בהם מתום.
מכירים?

אֶל רֹאשׁ הַר עֲלֵה
וְשׁוֹפָר גָּדוֹל קַח,
וְשָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה
עֲנוֹת הָעָם הַדָּךְ,
וּבַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל תְּקַע:
תְּקִיעָה, תְּרוּעָה וּשְׁבָרִים,
וּבְרַגְּלְךָ רְקַע
וְיִרְעֲשׁוּ הַקְּבָרִים;
וְהַקּוֹלוֹת יַעֲלוּ בַּלּוּלִים
עַד שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת:
וְיִתְגַּלְגְּלוּ הַגִּלְגּוּלִים
לִבְנוֹת אֶת הַשְּׁמָמוֹת;
וְיִתְעוֹרְרוּ הַנִּרְדָּמִים,
נִינֵי הָאֲרָיוֹת
הַמְּשַׂחֲקִים בִּזְרָמִים
וְשׁוֹגִים בַּהֲזָיוֹת;
וְיָקִיצוּ הַיְּשֵׁנִים
בְּתַרְדֵּמַת הַגּוֹלָה,
וְיֵעוֹרוֹ הַזּוֹנִים
בַּעֲלֵי הָאֹזֶן הָעֲרֵלָה;
וְיָקוּמוּ יַעֲלוּ לָאָרֶץ,
שֶׁהוֹרִים קִרְבָּהּ מָלְכוּ;
וְיָשִׂימוּ קֵץ וְקֶרֶץ
לְגָלוּת שֶׁבָּהּ הֻדְּחוּ.

למעוניינים, השיר הולחן והוקלט על ידי הישיבה לצעירים שעל יד מרכז הרב (ישל"צ). נמצא ביוטיוב, וממש נפלא בעיניי.

תהיות

מחשבות

דמיונות

רצונות

חלומות

תקוות

אכזבות

כשלונות

פחדנויות

שמחות

הצלחות

 

בום! פוף!

הכל מתנפץ על סלעי המציאות

 

ואין להם סוף...

אין להן סוף....

 

גיליתי עכשיו שיש מקום שקרוי על שם שיר של אבא שלי...

אז שלחתי להם הודעה, והם אמרו שאקבל הנחה שווה
חחח

פורסם בדף הפייסבוק של ישראל שלי.

 

"עשי

שיהא עולמך עולם של שלום.

שלום עולמים, שלום עלומים.

זכרי,

את העלמה שאת

את הדבש שהיה

לפי שרדו בך.

נכסי לעצמך

מחדש

את המתיקות הזו

שהייתה

שלך.

החיי את העלמה

ובראי לך עולם

עולם של שלום

לפני המשא ומתן שלך עם עצמך

ועם אהובך

לפני ההסכמים

וההפרות

והמלחמות

עשי לך שלום

בתוכך".

 

יהי זכרה ברוך.

 

 

מישהי ביקשה ממני להעביר ;)

 

היי אנשים!

על ארגון עזר מציון כבר שמעתם? על ההגרלה המיוחדת שלו גם שמעתם?

אז ככה.

ארגון עזר מציון מסייע לחולי סרטן, לילדים בעלי תסמונת דאון, למשפחות של פגועי נפש ועוד ועוד. הוא נותן להם את הכלים שהם צריכים, עוטף אותם באהבה ומקל עליהם ועל משפחותיהם את כל תקופת המחלה.

בתקופה זאת הארגון עורך התרמה. ההתרמה הזאת מחזיקה אותו במהלך השנה וממנה בעצם היכולת שלו לפעול כל השנה.

חושבים על לתרום?

זה יכול להיות טוב יותר!

כדי לעודד אנשים לתרום ולצ'פר את התורמים הארגון עורך הגרלה. את הכרטיסים אתם קונים, ובעצם כך אתם תורמים!

רצית לתרום 50 שקל? קיבלת גם כרטיס הגרלה!

את כרטיסי ההגרלה ניתן לקנות מ75% כספי מעשר, ככה יוצא שגם אתם תורמים, וגם יש מצב שתזכו (לשם הדוגמא) ב100,000$ במזומן!

 

ניתן לתרום/ לקבל פרטים נוספים בקישור - https://www.ami.org.il/raffle?vt=7000099&affId=160492

 

גם אם אתם לא יכולים או מעוניינים לתרום, נשמח מאד אם תעבירו את ההודעה הזאת הלאה - זאת עזרה גדולה, כפשוטו!

החבל שלי ארוך

וקשורים אליו הרבה חבלים

השייכים

לאנשים אחרים

 

ולעולם לא אדע,

אם קשרנו יחד החבלים - 

מספיק חזק

מספיק טוב

מספיק איכותי

 

ורק בבוא סערה חזקה

או 

מישהו שמושך לי פתאום את החבל לכיוון השני

רק אז אדע

בוודאות

לאמוד את 

חוזק ואיכות הקשר

 

אם הקשר בין החבלים עדיין נשמר -

או אז אדע

שקשרנו באיכות, בחוזק, ברמה

 

ואם הקשר ניתק בקלי קלות - - - - 

או אז 

למפרע

ניווכח

לעובדה המצערת,

כי הקשר היה רופף

 

על אף שהיה נראה חזק ויציב,

עובדה שניתק כה בקלות

 

אז אל נא תצטערי בתי,

אם הקשר מאחד החבלים ניתק בקלילות שכזו, 

הן הצד השני - את החבל לא מצא לנכון

לקשור באיכות גבוהה ובחוזקה מספקת

הן הדבר, 

לא תלוי רק בך,

הוא תלוי גם בחבל השני,

ובכמות הזמן, בערך ובחשיבות - שמצא לנכון להחשיב ולתת לאורך-זמן ההשקעה בקשירה......

 

אל תצטערי בתי, 

בסוף הימים - 

תדעי בוודאות מי היה קשור אליך חזק

ומי פחות

 

וזו ידיעה חשובה ביותר,

 

ושמעתי סיפור

על אישה 

(לא אני, דוקא אחת מפורסמת)

שאימה היתה 

קצת לא מתפקדת

אולי קצת לא הכי נורמלית

אולי בוכה הרבה

אולי לא הכי מכינה ארוחות

אולי קצת עצובה ובודדה

אולי חד הורית ומסכנה,

 

אך כשנפטרה - 

אליה, מכל המפורסמים והמקובלים בחברה - 

היא הכי התגעגעה

כי הקשר היה חזק

וזה ממש לא משנה,

כמה הבנאדם מוצלח או מקובל,

אלא בעיקר -

רמת הקשר, 

האהבה, 

וההבנה....

שם , אצל אימה המעט חולנית,

היא הרגישה הכי בבית,

והכי בנוח,

 

וכמה התרגשתי מהסיפור הזה,

עד כמה,

המון,

המון ,

המון .....

 

 

 

בלי מילים

להבין

 

בלי מילים 

להרגיש

 

בלי מילים 

לקלוט

 

בלי מילים

לאהוב

 

בלי מילים

לחייך

 

בלי מילים .. בלי מילים....

הן זוהי, 

חוכמת 

החיים 

סכינים. להבות. החתכים העמוקים בגב
כמה שהוא התגעגע לזה.
כן, הוא חשב שהוא לא אוהב את זה יותר
אבל אז הוא נעלם .או נכון יותר לומר שאז הוא פתאום הרגיש נעלם
הסכינים. הלהבות. האש. הצלקות בגב
הוא אוהב את זה.
זה גורם לו להרגיש חי. גם כאב זה משהו.
כאב זה חיים. כאב זה להרגיש קיים.
בצלקת הזו בגב יש את כל המילים שהוא לא מצליח לומר. את כל הכאבים הוא חרט שם. אדום אדום.
הצלקת הזו. הדם. הוא לא יודע איזה גב נושא אותה.
את האדום אדום הזה.
גבו או גב אחר.
אבל מה שברור, הוא אוהב את זה.

העורך דין אמר לי תגיד

ממש נכנס לי לווריד

מה לך אכפת?

חסר לך פת!

 

יש פה מיגו נגד עדים,

איך תפרנס את הילדים?

אבל אני תקוע בלי

כי בלי אמת, מה נשאר לי?

אנחנו

הלבבות

צריכים אהבה.

 

אנשים צריכים

כל הזמן

אהבה

 

שתזרום אליהם

שתציף אותם

שתאיר נשמתם

תמיד

אהבה.

 

שתנצנץ אליהם

כיהלומים זוהרים

עם המון מילים

טובות

ואוהבות

 

ואהבה,

כל הזמן אהבה.

 

ולהיות מלאים ממנה

עד כלות הנפש,

עד שמרגישים

שהנפש

עפה בעננים

מרוב אושר.

 

אושר האהבה.

שאוהבים אותם כל כך.

 

הם רוצים להיות

כמו כלי

שכל הזמן

נותנים לו, שופכים אליו-

אהבה ועוד אהבה,

עד אינסוף.

 

כל היום.

 

אנשים 

רוצים

בכל רגע

ליטוף

ללב

ליטוף

לנשמה

ועיניים שמסתכלות עליהם

באהבה,

עיניים שקורנות אליהם

אהבה.

 

הם רוצים שיראו להם ממש חזק,

שישימו מולם מראה-

שהם חשובים וטובים

ומיוחדים,

שהם נותנים משהו טוב

ומתוק כל כך

לעולם,

לנפשות האחרים.

 

לבבות 

רוצים

שיראו להם

שהם נותנים

משהו עצום

למישהו.

שהם

אור גדול

למישהו.

 

ולעולם.

 

לבבות צריכים

כל הזמן

חיבוק.

 

להיות תמיד

בגן עדן

של חיבוק האהבה.

 

נשמות רוצות גם

לתת

חיבוק.

לתת את הטוב

והאהבה

שלהן.

שבתוכן.

 

ושיראו להן

שצריכים

את הטוב שלהן,

שיראו להן

שהוא כל כך טוב

ונפלא,

שהוא עושה

כל כך הרבה טוב.

 

אנשים רוצים

להרגיש

שרוצים אותם.

 

ושיראו להם

שצריכים אותם.

 

 

בתוך תוך תוך

כל האנשים

יש לבבות רכים

לבבות-ילדים

שפשוט

צריכים

המון

אהבה.

 

וחיבוק.

 

 

אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
עִם רְסִיסֵי חַיִּים

אַל תְּפוֹצְצוּ לוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה
וְתַשְׁאִירוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מִקּוֹלוֹת הַפְּצוּעִים, הַצְּעָקוֹת,
וְהַמֵּתִים בַּתְּעָלוֹת

אַל תַּחְזִירוּ אוֹתָנוּ לְשָׁם
לָמוּת שׁוּב בְּיַחַד אִתָּם
תִּהְיוּ חֲכָמִים וְתַקְשִׁיבוּ גַּם לָנוּ
הַפְּצוּעִים שֶׁקּוֹלָם נָדַם

כִּי אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם
בְּסֻגְ'עִיָּה אוֹ לְבָנוֹן
וְנִשְׁמָתֵנוּ לָעַד תְּדַמֵּם
אֶת מַשְׁבְּרֵי הַשִּׁגָּעוֹן

אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ הַכֹּל
שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בְּשַׁלְוָה
אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ
לִצְרֹחַ אֶל הַדְּמָמָה

בְּבַקָּשָׁה תִּהְיוּ רְגִישִׁים
בְּבַקָּשָׁה תַּרְגִּישׁוּ גַּם אוֹתָנוּ
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ מֵתִים
נוֹשְׂאִים אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ

אַל תַּהַרְסוּ לָנוּ אֶת שִׂמְחַת הַחַג
אַל תִּפְתְּחוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת וְהַפְּצָעִים
תְּנוּ לוֹ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
לְלֹא רַעֲמֵי הַנַּפָּצִים

אולי ננסה לכתוב פרוזה באיזה נושא?
נגיד- שמחה

עולה האור,

עדין וזך.

פני זעם חולפים,

כל הכעס נשכח.

 

למטה קשה,

כי הגשם התחיל,

אך לא הגיע לארץ,

האדמה יבשה ותוחיל.

 

הודע אותם,

אהבתי וחמלתי.

וגברה היא,

על כל אנחתי.

 

ואותך אודה,

ביום שמחתי,

ואבין בכל פגע,

איך הייתה איתי.

 

והכל היה,

לטובה, אחזה.

ומה מתוק יהיה,

הרגע הזה.

כשהייתי קטנטן
אמא דיברה ברווזית,
וגם תרנגולית,
וגם קצת חתולית.

כשהייתי קטנטן
יצאנו לטיול בחורשה,
אל פינת חי ישישה,
ידי בתוך ידה חמושה.

כשהייתי קטנטן
התקרבנו עד הגדר,
וגם הברווזים באו מהר
לפטפט עם אמא שלי, לדבר.

כשהייתי קטנטן
אמא אף פעם לא הכזיבה,
לכל הקולות כולם הקשיבה,
ומול עיניי הגאות לכל ברווז השיבה.

כשהייתי קטנטן
קסמים נולדו מצחוק,
ושום דבר לא היה בכלל רחוק,
וכל הפלא הזה הוא כעת זיכרון מתוק.

אור האורות - טל חיים,
בסיני קיבלו עם אצילים./
סגולה נוראה את המציאות מאחדת,
מופיעה האומה מעבדות נגאלת./

להזרים דם של חיים בגוף האנושות,
לצחצח ולזכך, להבהיר כל כהות./
באהבת עולם בה' דבקים,
להזריח אורו עד תחתיות תחתונים.

תיוג: @אני הנני כאינני