בא אל התיבה
עכשיו זו שעת קירבה
רק עוד קצת הקרבה
תרגיש חום ואהבה
צא מהמבול
תפסיק להיות שבלול
אתה לא חלול
תמחק את הבילבול
תפסיק להירטב
תתחיל להתקרב
נכון לפעמים זה כואב
אבל ה’ אותך אוהב
שיר שכתבתי לפני כמה שבועותאנא עבדא דקב"ה
..רחל יהודייה בדם
זה נעים וטהור.
טוב לראותך כאן.
טוב לראותך כאן.
אהבתי!פרצוף כריתאחרונה
מחיריםשרו'ש
בְּיַחַד חֲסַר בְּיַחַד
אוֹ אִי וַדָּאוּת שֶׁבְּגֵרוּשִׁין?
וְאוּלַי מְחִיר פָּחוֹת כּוֹאֵב
פָּשׁוּט לְכַבּוֹת אֶת הַלֵּב;
..רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע ללב..
שיהיה רק טוב
שיהיה רק טוב
עוד שיר שכתבתי לפני כמה שבועות, קצת לא קשור לתקופה.אנא עבדא דקב"ה
שיר שכתבתי כתיאור לחוויה של כניסת יום כיפור לפני כל נדרי, קצת לא קשור אבל בכל זאת אני אניח את זה כאן.
שקט מושלך \ כולם עומדים דוממים
בקול חלוש מתחיל \ ניגון געגועים נעים
בעוד כמה דקות נתיר \ גם את הרעים
לפני רגע כולם בכו \ עכשיו שרים
פרוכת נפתחת \ הלב פועם בקול
כולם מחוברים \ אנשי קודש ואנשי חול
ההיכל רעד \ כי ירד אליו הכל יכול
הלילה נכנס \ כבר התחיל היום הגדול
אוי אוי אוי \ כתר הקודש מבצבץ
גם ליבי לב האבן \ לחתיכות מתנפץ
באור יקרות \ הכתר מנצנץ
תתעורר! ישיב לא נאמר כי אם ושב וקיבץ
הספר הוצא מן ההיכל \ מתחילה לזלוג דמעה
בחוץ שרים ניגון שקט \ בלב דממה
אוי הבושה \ שתבלע אותי האדמה
איך ככה עשיתי לתורה? איך? למה?
הספר מתקרב \ אי אפשר להסתכל
למה הלכתי נגדך כל השנה \ אני מתנצל
מחבק את התורה חזק \ מצוות מחדש מקבל
תסלחי לי תורה הקדושה \ מעתה אשתדל
את הבושה אין לתאר \ במילים יצוקות
איש אינו אומר מילה \ אך העינים זועקות
בין שני ספרים עומד עם קיטל \ כמלאך ה’ צבאו-ת
“אור זרוע לצדיק” שפתיו צועקות
..רחל יהודייה בדםאחרונה
מרגישים קצת מיום כיפור כשקוראים.
זה טהור ואותנטי.
נגע בי
זה טהור ואותנטי.
נגע בי
אחד באחד יגשוTsurie
והיא מתקרבת
ואני מתרחק
והיא דוחקת
ואני הולך.
ואני מחפש,
והיא מסתתרת.
ואני נעלם,
והיא מדברת.
ואני יודע
והיא מרגשת.
ואני רוצה
והיא מהרהרת.
ואני משתנה,
והיא מיוצבת.
ואני מתישב,
והיא דוהרת.
ואני מצליח,
והיא שמחה.
והיא באה,
ויש ברכה.
בנינו פינה,
ביננו שכינה.
ויש בה אור,
ויש נתינה.
ויש מיקדש,
מנבאים נביאים.
ואור לגויים,
ותחיית המתים.
ומבפנים לחוץ,
ומחוץ לפנים.
והחסד מתפשט,
לעולמי עולמים.
..רחל יהודייה בדם
זה סגנון מקורי ומעניין.
זה די מגניב בעיניי.
אהבתי.
וזה נעים
זה די מגניב בעיניי.
אהבתי.
וזה נעים
תודה רבה 
Tsurieאחרונה
כמהTsurie
כמה חסד יש במניעת החסד
וכמה רחמים במניעת האור
כמה קשה לנותן הטוב
למנוע את טובו עד אשר יגדל המקבל.
כמה מסנוורת השמש,
וכמה טובה לעולם.
כמה כואבים ייסורי התשובה.
וכמה מתוקה הנפש הטהורה אחריהם.
כמה חופשי הוא הרצון,
וכמה גדול הוא הייעוד.
כמה לא הייתי נצרך עד שבאתי לעולם,
וכמה אני נצרך עתה, משבאתי.
...רחל יהודייה בדם
כל כך יפה ונוגע.
מדהים.
העומק, הטוהר שמורגש כאן, הרגש.
מיוחד מאוד מאוד.
אין לי מילים
רק תכתוב עוד. זה מדהים
מדהים.
העומק, הטוהר שמורגש כאן, הרגש.
מיוחד מאוד מאוד.
אין לי מילים
רק תכתוב עוד. זה מדהים
תודה רבה Tsurie
מחזק מאוד להמשיך לכתוב
ישר כוחרויטל.
ברוכה תהייTsurie
ממש יפה. תודה!רקלתשוהנ
תודה רבה!Tsurieאחרונה
אבי המת...תורם דם
אבי המת-
עודנו חי
גוסס בין כאב
לשיגעון.
אבי המת-
עודנו חי
אך אנו כמו נכבנו
היום.
כי אמנם הגוף חי
אך מוחו אבד מזמן
נעלם אי שם, בחלל נסתר
אבוד, שבור ומיותר
איך אדם גדול
לשבר כלי מחופש
אין צדק ואין רון
כך דועך כוכב
ובאלם צליל
תשגשג עלטה
ובאין שיר
תתנוצץ חשיכה
כי ליפול זה קל
ולהמשיך קשה
אז מוטב כי נידום
בעמק השווה
ואין מילים ואין שיר
רק קשקוש מלוטש
ורק חרב שדוקרת
על עוד ילד שננטש
ומציאות חיים רודפת
ונחלי דמעות צחות
ונהי וקול אופנים
זעקות צפות ועולות
משוגע
זאת לא מילה גסה יותר
זאת מציאות
וגם אם תרצה
וגם אם לאו
היא עוד שם, בעקשנות
אז תמשיך
תחתור בעוז
לא רק
כי אין ברירה
תנסה
לחוש, לגעת
בתולדות
האין כניסה.
תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב...
עודנו חי
גוסס בין כאב
לשיגעון.
אבי המת-
עודנו חי
אך אנו כמו נכבנו
היום.
כי אמנם הגוף חי
אך מוחו אבד מזמן
נעלם אי שם, בחלל נסתר
אבוד, שבור ומיותר
איך אדם גדול
לשבר כלי מחופש
אין צדק ואין רון
כך דועך כוכב
ובאלם צליל
תשגשג עלטה
ובאין שיר
תתנוצץ חשיכה
כי ליפול זה קל
ולהמשיך קשה
אז מוטב כי נידום
בעמק השווה
ואין מילים ואין שיר
רק קשקוש מלוטש
ורק חרב שדוקרת
על עוד ילד שננטש
ומציאות חיים רודפת
ונחלי דמעות צחות
ונהי וקול אופנים
זעקות צפות ועולות
משוגע
זאת לא מילה גסה יותר
זאת מציאות
וגם אם תרצה
וגם אם לאו
היא עוד שם, בעקשנות
אז תמשיך
תחתור בעוז
לא רק
כי אין ברירה
תנסה
לחוש, לגעת
בתולדות
האין כניסה.
תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב...
..רחל יהודייה בדם
יפה ונוגע
תודהתורם דם
יפה...אני הנני כאינני
מעורר מחשבהCherry
תודה.תורם דםאחרונה
והיו שמיינבוכי הדור
ראוי שייכתב בדמעות
...............................
והיו שמיי
מימי'הם זורמים, והכל הי'ה נמצא
בלי צער ובושה
בלי לפחד
הייתה רוחי
ונשב הכול, והתעורר
פריחה
לעשת שקיעה, וזריחה
ואגמים קסומים ונהרות של אמת
וטיפה נוגעת בקצה שמיי, בנעם
ודמעותי
שם היו לימים ולילות
זמן אחד
ושמש
של אהבה
תקוה
דמעה קדושה
והייתה שלהבת
רגועה
הכל חיים
הכל זוהר, מאיר
הכל שמים
ואם היית מביט היטב
אל השמיים ההם
שמיי
היית רואה את השתקפות אדמתי
שלא סבלה דריכה
נקי'ה מעקבות
ועמוק
בתוך האדמה
יושב
גרעין
סגור, קטן
ומחכה
והיית איתו
בפנים, באדמה
היית מסתכל בו, ומסתכל
ויותר פנימה, בתוכו
היו שורשיו
נביעותיו
ואם
היית אוהב
ובעיניך, אם היו טהורות
היית מסתכל לשמיי
היית רואה בו
בזה הגרעין הקטן
בזו האש התמימה
היית רואה אותי
ואם היית מחבק
היית מחייך אלי
בעיניך
חיוך של אמת
הייתי מחייך בחזרה
ואולי אם היית מושיט יד
מלוכלכת באדמה
אך נקי'ה
טובה
הייתי מושיט בחזרה
ואם
ליבך הי'ה פתוח
לנחמה
לנשמה
אולי הייתי פורח
איתך
לו היית שומע
איך הציפורים מצייצות
איך המים זורמים
היית שומע אותי
וכל דבר הי'ה שליו
וחי
ואיתנו ביחד
ושמיי
היו אינסוף
אש
שלהבות
והכל הי'ה בוער
כי שום דבר כבר לא כלה
בוער בלחש
בשמחה
בעירה טהורה
והיינו אנחנו לאינסוף
והי'ה האינסוף לימים אחדים
והאחד הי'ה לשניים, לשמיים
והיו שמיי, גם הם
היו לשמיים
והיית צוהר
היית חלון לשמיי.
אם
היית.
אם
אם היו שמיי.
ואולי,
אם ישך
הבט רגע למעלה
ראה את דמעותי
האזן לתפילותי
הבט
הבט והיו שמיי.
...רחל יהודייה בדם
איזה יופי
זה מיוחד.
יפה מלא בעומק ורגש
שמובעים בצורה יפה ומיוחדת.
אהבתי מאוד
זה מיוחד.
יפה מלא בעומק ורגש
שמובעים בצורה יפה ומיוחדת.
אהבתי מאוד
----רב שמואל
והיו שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמיים ירד עליך עד הישמדך
ממש ממש יפה!!!חדשחדש1
כישרון מאוד גדול!
עברה בי צמרמורת כשקראתי את זהTsurieאחרונה
מאוד נוגע ועמוק. פונה לעולם הדמיון הטהור שחשוב היום לפתח לדעתי.
מרגיש שעומדת מאחורי זה נשמה גדולה
למראה הכוכביםהחיים תותים????
כל סערה שעוברת
אני נשאב
כל סופה שסוערת
כרגיל, אני מפסיד בקרב
חוזר פצוע, שרוט מהמלחמה
ואין מי או מה
שיחכה בבית לרפאות בחזרה
על לנצח מזמן כבר לא חשבתי
לא אתייאש, אני זוכר שנשבעתי
אבל על לחלום להיות מאושר מבטיח שויתרתי
השנים חולפות
העיניים נוצצות
למראה הכוכבים
שמעידים עוד יום עבר מהחיים
זה הזמן לשליחת דמעה לאלוהים
העתיד שם חושך בעינים
העבר קורע את הכל
ההוה בורח מהידיים
ואני מפחד לשאול
מה יהיה בסוף
אצעק בדם ליבי
גם אם אקרע את עור התוף
אלוהי, תן לי כבר להיות אני
שולח תפילה
מחכה עדיין לתשובה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע מאוד, מעורר מחשבה.
התחברתי
שתמיד נהיה אנחנו.
התחברתי
שתמיד נהיה אנחנו.
..נבוכי הדור
אם היו שואלים
הייתי אומר לעולם
פעם אהבתי
אם היו מבקשים
הייתי נותן לעולם
מכתב שכתבתי
אם היו רוצים
הייתי כותב לעולם
על דף שקרעתי
אם היו מדברים
הייתי שוזר לעולם
קרעים שפיזרתי
אם היו זוכרים
הייתי מספר לעולם
דמעה שהזלתי
אם היו יודעים
הייתי מפחד מהעולם
כי פעם זכרתי
אם היו מגלים
היו איתי בעולם
היום קראתי
אם היו מפחדים
הייתי שומר לעולם
חיבוק שמסרתי
אם היו מתמסרים
הי'ה יודע העולם
מחשבות שחשבתי
דברים שידעתי
תורה שלמדתי
קדושה שביקשתי
טהרה ששמרתי
שמחה ששמחתי
גם שם לא שכחתי.
אבל אותי שכחו
ואין מי ששאל
ונעלמתי.
...רחל יהודייה בדם
אוי. זה כואב.
זה עצוב להרגיש כך, כאילו שהעולם לא צריך אותך ולא מעניין אותו מה שיש בך.
ויש תקופות כאלו.
וזה כואב.
אל תיתן לזה לכבות אותך.
שמור על העצמי העשיר שלך, שמור על האש שלך
אתה תראה שעוד ירצו להעיף בה מבט, לטעום ממנה
וגם אם זה ייקח זמן, שמור עליה קודם כל בשבילך,
אתה מספיק יקר בשביל להנות ממנה ולהתחמם בלי קשר לאף אדם בעולם.
אתה טוב והערך שלך לא תלוי בנוכחות של אף אדם בחייך או בהערכה של העולם כלפיך.
שמור על העצמי העשיר שלך. ממה שקוראים כאן יש הך המון עומק.
נשאבתי למילים.. אל תוותר על זה רק כי לוקח זמן לעולם לגלות אותך.
זה עצוב להרגיש כך, כאילו שהעולם לא צריך אותך ולא מעניין אותו מה שיש בך.
ויש תקופות כאלו.
וזה כואב.
אל תיתן לזה לכבות אותך.
שמור על העצמי העשיר שלך, שמור על האש שלך
אתה תראה שעוד ירצו להעיף בה מבט, לטעום ממנה
וגם אם זה ייקח זמן, שמור עליה קודם כל בשבילך,
אתה מספיק יקר בשביל להנות ממנה ולהתחמם בלי קשר לאף אדם בעולם.
אתה טוב והערך שלך לא תלוי בנוכחות של אף אדם בחייך או בהערכה של העולם כלפיך.
שמור על העצמי העשיר שלך. ממה שקוראים כאן יש הך המון עומק.
נשאבתי למילים.. אל תוותר על זה רק כי לוקח זמן לעולם לגלות אותך.
..נבוכי הדור
כוונתי
אני עצמי
עם יותר תורה
השתניתי לטובה
אבל אין מי שיחזיק לי יד
..רחל יהודייה בדם
קשה להרגיש ככה.
באמת.
לפעמים אנחנו לא יודעים כמה לאנשים שלידינו אכפת מאיתנו.
ולפעמים יש גם הפתעות טובות.
צריך לתת אמון ולהרשות לעצמנו להיות פגיעים, גם אם ניפגע,
בלי זה אולי לא נחוש פגיעה אבל גם לא נחוש באהבה חזקה, באושר חזר.
הטוב הגדול והעוצמתי יבוא כשנרשה לעצמנו להיות פגיעים.
אמן שבקרוב תרגיש שאתה לא לבד.
כתבת נוגע מאוד.
רק טוב גלוי בעזרת השם
באמת.
לפעמים אנחנו לא יודעים כמה לאנשים שלידינו אכפת מאיתנו.
ולפעמים יש גם הפתעות טובות.
צריך לתת אמון ולהרשות לעצמנו להיות פגיעים, גם אם ניפגע,
בלי זה אולי לא נחוש פגיעה אבל גם לא נחוש באהבה חזקה, באושר חזר.
הטוב הגדול והעוצמתי יבוא כשנרשה לעצמנו להיות פגיעים.
אמן שבקרוב תרגיש שאתה לא לבד.
כתבת נוגע מאוד.
רק טוב גלוי בעזרת השם
חחחחחחפרצוף כרית
מדהים!
אהבתי את הסוף המצחיק והמשעשע...
ובקשר לתוכן - מוכר מוכר..... הרבה אנשים מרגישים כך, מן הסתם....
ועל זה נאמר -'אין לנו על מי לסמוך..'
ו- 'אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם....'
ותזכור שלאנשים יש ת' טרדות שלהם ולכן לא תמיד מוצאים זמן להתייחס לאחר, תהיה אתה זה שמאיר לאחרים את היום ומתעניין ומקשיב - זה יעזור לך אולי 😁
השיר כתוב מאד יפה, התוכן יפה, סיטואציה מוכרת ונורמלית
אהבתי את הסוף המצחיק והמשעשע...
ובקשר לתוכן - מוכר מוכר..... הרבה אנשים מרגישים כך, מן הסתם....
ועל זה נאמר -'אין לנו על מי לסמוך..'
ו- 'אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם....'
ותזכור שלאנשים יש ת' טרדות שלהם ולכן לא תמיד מוצאים זמן להתייחס לאחר, תהיה אתה זה שמאיר לאחרים את היום ומתעניין ומקשיב - זה יעזור לך אולי 😁
השיר כתוב מאד יפה, התוכן יפה, סיטואציה מוכרת ונורמלית
..נבוכי הדור
תודה
אבל
לא אחזתי ב'משעשע'
יכול להיות שאני צריך לשנות את ההסתכלות
....פרצוף כרית
זהו, אז תתעודד,
זה משעשע לטעמי - המשפט האחרון בסוף-
מכיון ש -
ככל שתתקדם בחיים, תראה שזו סיטואציה מוכרת ולכן - אין מה לבכות על זה, אלא לצחוק.....
כלומר, אם אתה מרגיש צורך להתאבל על כך - ודאי תתן לעצמך להרגיש כך, הגיוני ולגיטימי בהחלט!
אך, בהמשך החיים מן הסתם תיווכח לעובדה - שאתה באמת לא צריך הקשבה מאחרים, אלא יותר להיות חזק עם עצמך,
כלומר הם לא מוסיפים או מורידים לך בכהוא זה, ולהפך - אתה תחזק אחרים ותקשיב לאחרים, במקום לצפות לקבל מהם.... זה יתן לך יותר כח
זו סיטואציה שכיחה בחיים, אנשים עסוקים בעצמם..... טרודים עד מעל לראש ולא מסוגחים להכיל את הזולת
תמצא חבר טוב אחד, זה הרבה (כמובן שכל המרבה חברים הרי זה משובח... אבל אפילו אחד זה הישג מרשים, ומחזק את הנפש)
וגם הוא, לא תמיד יוכל לענות/להקשיב/להבין/למצוא זמן.....
זה נורמלי, אתה טוב ולא משנה מה אחרים חושבים או משדרים
בהצלחה, חזק ואמץ!
זה משעשע לטעמי - המשפט האחרון בסוף-
מכיון ש -
ככל שתתקדם בחיים, תראה שזו סיטואציה מוכרת ולכן - אין מה לבכות על זה, אלא לצחוק.....
כלומר, אם אתה מרגיש צורך להתאבל על כך - ודאי תתן לעצמך להרגיש כך, הגיוני ולגיטימי בהחלט!
אך, בהמשך החיים מן הסתם תיווכח לעובדה - שאתה באמת לא צריך הקשבה מאחרים, אלא יותר להיות חזק עם עצמך,
כלומר הם לא מוסיפים או מורידים לך בכהוא זה, ולהפך - אתה תחזק אחרים ותקשיב לאחרים, במקום לצפות לקבל מהם.... זה יתן לך יותר כח
זו סיטואציה שכיחה בחיים, אנשים עסוקים בעצמם..... טרודים עד מעל לראש ולא מסוגחים להכיל את הזולת
תמצא חבר טוב אחד, זה הרבה (כמובן שכל המרבה חברים הרי זה משובח... אבל אפילו אחד זה הישג מרשים, ומחזק את הנפש)
וגם הוא, לא תמיד יוכל לענות/להקשיב/להבין/למצוא זמן.....
זה נורמלי, אתה טוב ולא משנה מה אחרים חושבים או משדרים
בהצלחה, חזק ואמץ!
..נבוכי הדור
ברור,
אבל חוץ מהסיטואצי'ה הרגילה כיוונתי פה גם למשהו ספיציפי
פחות משעשע...
בכ"מ,
תודה רבה,
אשתדל לפתוח יותר את העיניים
ולהסתכל לכיוון הנכון
....פרצוף כרית
מבאס... מבינה את הקושי....
מקווה שיעבור, והכל יהפוך ממר למתוק....
מקווה שיעבור, והכל יהפוך ממר למתוק....
וואו, נוגע ועצובתות"ח!
אל תיפול רוחך...!
מה שהכי חשוב, לא להרגיש לבד...
אתה עם התורה?
יופי, אתה עם ה'...!
הוא מקיף אותך באהבה אינסוף..!
המהר"ל בנתיבות עולם בנתיב התורה אומר שאדם שלומד תורה בעצם שב לעצמיות שלו, שב למקור, ואם הוא לא כך, ונמצא במצב חדש, לבד, בלי סביבה, זה יכול להיות מסוכן, אך אם הוא שב לתורה הוא בעצם שב לסדר החיים, כי התורה היא בעצם סדר החיים של העולם, ומי שלומד תורה הוא לא לבד, הוא חוזר לסדר הטבעי השורשי של העולם, כי התורה קדמה לעולם והיא הסדר הטבעי שאליו שואף העולם.
אשריך שבזכותך העולם מחזיק ועומד...!
"לך בכוחך זה והושעת את ישראל...!".
מוזמן לאישי (אני לא אהיה שם הרבה בכלל, ובכל זאת...)
ובהצלחה רבה...!
..נבוכי הדור
כשהמהר"ל מביא את הגמרא ש "המהלך בדרך ואין לו לווי'ה וכו'" הוא מסכים שזה מצב שאינו אידיאלי. פשוט ה'אקמול' למצב הזה זו התורה (נ"ל שמוכרח להגיד ככה אחרת יש לזה השלכות על עצם הלימוד לשמה וכו)
ו, ככ"ה גם אני לא אהי'ה פה הרבה בכלל
ואי כאב חזק.לב אוהב
נשמע כמו משהו שנקרע ונשבר.
אבל בד"כ מתוך השבר צומח משהו חדש
וגבוה יותר
הכאב הזה יכול להתעלות גבוה.
ובלי קשר, הכתיבה ממש פורטת על מיתרים ונוגעת.
יש משהו בזה-
אני והעולם.
..נבוכי הדוראחרונה
תודה רבה
מיוחד מאודנקדימון
הסוף בועט את השיר לכיוון אחר לגמרי, וזה חזק מאוד.
החריזה והדימויים נותנים עושר גדול לתוכן של השיר.
וחייב לציין שהאסוציאציה הראשונה עלתה לי זה לשירים של אביתר בנאי.. שיר ממש טוב.
החריזה והדימויים נותנים עושר גדול לתוכן של השיר.
וחייב לציין שהאסוציאציה הראשונה עלתה לי זה לשירים של אביתר בנאי.. שיר ממש טוב.
..נבוכי הדור
תודה רבה,
ממש
לעולם שלוםלב אוהב
עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך ד' בכסלו תשפ"ב 02:32
עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך ד' בכסלו תשפ"ב 02:27
אוי מי יוכל לשער כאב אהבה
על מחזה עולם
קסום מלא בהוד, יופי והדר
בו קרני שמש אור ולבנה מנצנצות
על ראשי פסגות
ורוחות מנשבות
סיפורת מספרות
על אנשים שחיו וכעת נחים
ואיילים מדלגים
על אפיקי נחלים
מביאים
אבני חן זהב וענברים
מפירות אילני סרק
שאף לגזעיהם תכלית וטעם
ונשמע מכל עבר
פעפוע שקט של זרימת
נהרות ארבע ראשים
כן לגן עדן היה זה העולם
ובעולמי
הכל נדם ושקט
ואין מלחמה ואין מבצר
אין שומרים ואין אחוזה
להגן על ליבי
שכמעט ונדם.
היה שלום עולם
היה שלום.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
עצוב ויפה.
קסום כזה, אבל קסם עצוב
שיהיה רק טוב
קסום כזה, אבל קסם עצוב
שיהיה רק טוב
הכינור נדם מאוד.נקדימון
הכינור נדם מאוד. השולחן אוחז בו כבר תקופה.
והנער - הוא הביט בו בשקט, ראשו על ידו, ורגליו הקטנות מתנדנדות מהכסא, מהקצה. הוא לא היה עייף בכלל, אך ידיו כבר לא הספיקו. בתחילה כשלמד לנגן, הכינור הפיק בקשותיו; קטעים קטנים, קטעים נאים, גם סתם קטעים. אט אט צבר ניסיון וליבו נדלק, והרתיחה הניעה את ידיו. מושך ודוחף, מעלה ומוריד, ותווי כינורו מטפטפים לעולם.
ויום אחד נולד בו מעיין - נבקע בשטף גדול. ניגוניו, מנגינותיו ויתר צליליו, שצפו בתוך עולמו. בתחילה עוד ניסה לנגן, לנאום את קול הנגינה. אבל ידיו לא הספיקו; צליל רדף צליל ומנגינה דחקה בחברתה, ומעיין ליבו דהר בשטף גדול.
והכינור נדם מאוד. הוא לא היה עייף בכלל, אך ידיו כבר לא הספיקו.
אז הוא הביט בו בשקט, מחשבותיו פורטות בו בעוז, וכך עולה לה מנגינה, נטולת סוף ושכוחת התחלה. הנה התעלתה נגינתו, השתחררה מכבלי החומר. עתה, לא עוד מוגבלת בין ידיו.
ולפעמים הוא תוהה, אם אמנם אכן זה כך, האם השתחררה לה המנגינה או שמא אבדה בעולמה? אם חומר אין, האם ישנו צליל עדיין? האם תוויו הפכו חופשיים או שמא נכלאו בעולם שאין בו סוף? ובנתיים, ראשו על ידו, ורגליו הקטנות מתנדנדות מהכסא, מהקצה.
טוב, אז אני לא יודע לנגן בכלל, וזה גם לא שיר פריקה. האמת זה בהשראת משימה שהתבקשתי לעשות אתמול. סתם חשבתי לשתף, כי בדר"כ אני יותר בתחום השירים ולא בפרוזה וסיפורים.
והנער - הוא הביט בו בשקט, ראשו על ידו, ורגליו הקטנות מתנדנדות מהכסא, מהקצה. הוא לא היה עייף בכלל, אך ידיו כבר לא הספיקו. בתחילה כשלמד לנגן, הכינור הפיק בקשותיו; קטעים קטנים, קטעים נאים, גם סתם קטעים. אט אט צבר ניסיון וליבו נדלק, והרתיחה הניעה את ידיו. מושך ודוחף, מעלה ומוריד, ותווי כינורו מטפטפים לעולם.
ויום אחד נולד בו מעיין - נבקע בשטף גדול. ניגוניו, מנגינותיו ויתר צליליו, שצפו בתוך עולמו. בתחילה עוד ניסה לנגן, לנאום את קול הנגינה. אבל ידיו לא הספיקו; צליל רדף צליל ומנגינה דחקה בחברתה, ומעיין ליבו דהר בשטף גדול.
והכינור נדם מאוד. הוא לא היה עייף בכלל, אך ידיו כבר לא הספיקו.
אז הוא הביט בו בשקט, מחשבותיו פורטות בו בעוז, וכך עולה לה מנגינה, נטולת סוף ושכוחת התחלה. הנה התעלתה נגינתו, השתחררה מכבלי החומר. עתה, לא עוד מוגבלת בין ידיו.
ולפעמים הוא תוהה, אם אמנם אכן זה כך, האם השתחררה לה המנגינה או שמא אבדה בעולמה? אם חומר אין, האם ישנו צליל עדיין? האם תוויו הפכו חופשיים או שמא נכלאו בעולם שאין בו סוף? ובנתיים, ראשו על ידו, ורגליו הקטנות מתנדנדות מהכסא, מהקצה.
טוב, אז אני לא יודע לנגן בכלל, וזה גם לא שיר פריקה. האמת זה בהשראת משימה שהתבקשתי לעשות אתמול. סתם חשבתי לשתף, כי בדר"כ אני יותר בתחום השירים ולא בפרוזה וסיפורים.
...רחל יהודייה בדם
ממש אהבתי.
טהור כזה, קסום.
עולם המוזיקה הוא אלוקי כזה
טהור כזה, קסום.
עולם המוזיקה הוא אלוקי כזה
מחכים לעוד פרוזאיות (:בין הבור למים
אהבתי מאוד את המבניות של הדברים.
כתיבה עמוסת דימויים וגם כמה אוצרות לשון מקוריים.
לפחות לדעתי (:
הייתי מניחה שאתה מנגן אם לא הסוף
כתיבה עמוסת דימויים וגם כמה אוצרות לשון מקוריים.
לפחות לדעתי (:
הייתי מניחה שאתה מנגן אם לא הסוף
תודה רבהנקדימוןאחרונה
תודה לכולן
יפה ממש!!שפרינצא בוזגלו
תרקדיתורם דם
תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
..רחל יהודייה בדם
נוגע..
כתיבה מדהימה.
כתיבה מדהימה.
תודה רחל🙏תורם דםאחרונה
קול וניגון האמתלב אוהב
הופסק קול מיתר
נרדם קול עוגב
נשמע תו סיום של חליל הצד
מפתחות הופקדו אצל השומר
הילד עזב את החצר
סידר סינרו
הלביש סוודרו
ויצא אל העולם.
נדד במושבות
חיפש עיירות
להשמיע ניגונים
ללא כלים
שמעו יצא למרחקים
מי הוא זה המנגן ללא הכלים
מי אימץ ליבו
ושינס מותנו
לנגן ללא כלים
וכך הוא היה מספר
בין ניגון כזה לאחר
"שמעתי שירים עם כלים נפלאים
התרחב לבבי
ונזקפה קומתי,
אך בסתר ליבי
רק רציתי לשיר
את אמת ונבכי נשמתי
כמי שהיא-
פשוטה וגלויה
עומדת איתנה
בפני עצמה,
ומודה אני על הישנה
על הרחבת ליבי וזקיפת קומתי
מודה אני על שירה עם כלים
ומתחיל אני דרך חדשה"
פצח הוא בשירה
והתחיל גם ריקוד
זה הגיע העת
להושיעה.
הודו לו קהלו,
שמעו את לקחו,
ולמדו אף הם שירה.
וכך הם שרו
"גאולה, גאולתי
לבואך רק מצפים
בשירים ובמזמור
בכלים ובמחול
לבואך נלבש בגדי לבנה
ונלמד את רזי ההודיה
נפיץ את שמועתך
ונמלא ארץ בדעתך
בואי בואי
גאולה"
נשמע קול מיתר
התעורר קול העוגב
התחיל להתנגן תווי חליל הצד
מלאה הארץ דעה את ה'.
...רחל יהודייה בדם
זה כל כך מתוק.
תודה רבה!!לב אוהב
מעניין אם שומעים מבין המילים עוד דברים.
נהדרבין הבור למים
רעיון חזק.כתיבה מאוד נעימה
כמו נגינה (:
כמו נגינה (:
ואי תודה רבה לך, איזה כיף...לב אוהבאחרונה
עייפתיפרצוף כרית
מדיבורים
מהסברים
מטיטולים
מבכיות
מהרגעות של מריבות
עייפתי
אלוקיי
ואין בי כוח יותר
מהסברים
מטיטולים
מבכיות
מהרגעות של מריבות
עייפתי
אלוקיי
ואין בי כוח יותר
..רחל יהודייה בדםאחרונה
בעזרת השם בקרוב יהיה טוב.
כשיש ירידה, לפעמים מכאן תגיע עלייה
וטוב עצום וגלוי
כשיש ירידה, לפעמים מכאן תגיע עלייה
וטוב עצום וגלוי
סערדאק
עֵינַיִךְ כִּסְעָרוֹת עֲמֻקּוֹת וּכְגַלִּים חַסְרֵי מְנוּחָה
בְּאֵין מָנוֹחַ לָךְ בְּאֵין שַׁלְוָה לָךְ,
נַפְשִׁי הַדּוֹמֶמֶת הַשְּׁקֵטָה מְבַקֶּשֶׁת וּמְפַלֶּלֶת
אֶת עֹמֶק תְּהוֹמוֹתַיִךְ וְאֶת הַסַּעַר,
אֶת הָאֲפֵלָה.
וּבַלַּיְלָה, מְעַרְבֹּלֶת חַסְרַת שָׁמַיִם וְחוֹף
תִּשָּׂא אֶת הַתְּשׁוּקָה ואֶת הַכְּמִיהָה
אֶת הַחֹסֶר וְאֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָאוֹבְדוֹת
וְנִגַּע בָּהֶם, וְנִהְיֶה, וְנַנִּיחַ לָהֶם,
וְנִשְׁקֹט מְעַט.
בְּאֵין מָנוֹחַ לָךְ בְּאֵין שַׁלְוָה לָךְ,
נַפְשִׁי הַדּוֹמֶמֶת הַשְּׁקֵטָה מְבַקֶּשֶׁת וּמְפַלֶּלֶת
אֶת עֹמֶק תְּהוֹמוֹתַיִךְ וְאֶת הַסַּעַר,
אֶת הָאֲפֵלָה.
וּבַלַּיְלָה, מְעַרְבֹּלֶת חַסְרַת שָׁמַיִם וְחוֹף
תִּשָּׂא אֶת הַתְּשׁוּקָה ואֶת הַכְּמִיהָה
אֶת הַחֹסֶר וְאֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָאוֹבְדוֹת
וְנִגַּע בָּהֶם, וְנִהְיֶה, וְנַנִּיחַ לָהֶם,
וְנִשְׁקֹט מְעַט.
..רחל יהודייה בדם
כל כך חודר כזה. טהור. אותנטי.
יפה ונוגע. אהבתי מאוד
ברוך שובך לפורום, אגב
יפה ונוגע. אהבתי מאוד
ברוך שובך לפורום, אגב
תודהדאק
יפה!פרצוף כרית
וואו מהמםאנה.
תודה לכם!דאק
מקסים.רקלתשוהנ
נפלאבין הבור למים
השיר עצמו סוער משהו, עד השורה האחרונה, וזה על אף העדינות שבמילים. זה נהדר
תודה!דאקאחרונה
איש אחדרוני בלילה***
איש מביט.
געגוע בכל רחבי שמים
צמא על פני כל אדמה
אדמה חרבה, מלאת סדקים
יובש שפתיים משתוקקות.
איש חוזר הביתה
הלך ברוחות מדבר
אין יום ואין לילה
אין חום ואין קור
אור וחושך משמשים בערבוביה
איש מאמין
איש מתייאש
איש מתגעגע, איש מתגעגע
איך אפשר להסביר געגוע
איך אפשר להגיד "געגוע"
איך אפשר להרגיש את הבטן המתכווצת
את החזה החנוק
את הלב השולח ידיים, מגשש באפלה
ידיים מלאות חלל.
נשמטות לצדדים.
עמוסות אכזבה.
איך אפשר להגיד חיפוש
איך אפשר לומר חיים כשהגוף הוא מוות
איך אפשר להאמין כשהעיניים ייאוש.
איש מביט.
אישה מביטה.
ריסים ארוכות
מצח חלק
לחיים סמוקות
עיניים בעיניים
הכחול כחול הזה.
מים מפכים
התנשמות חטופה.
שפתיים נפגשות.
...רחל יהודייה בדם
זה יפה ונוגע
כתיבה ממש ממש יפה.
יש כאן גם עומק
והכל מובע בצורה מדהימה ומלאה ברגש.
אהבתי מאוד,
תמשיכי לכתוב.
כתיבה ממש ממש יפה.
יש כאן גם עומק
והכל מובע בצורה מדהימה ומלאה ברגש.
אהבתי מאוד,
תמשיכי לכתוב.
..להיות בשמחה!!!אחרונה
וואו.
זה מופלא
זה מופלא
ממעמקיםפרצוף כרית
זעקה
מלב כואב
הפרה את הדממה
ואת השלווה
וזה חבל
שהשלווה הופרה
אבל.....
בלי לב
ובלי כאב
ובלי דמעה
בלי אנחה וזעקה ---
במה אתה שונה מאיזה רובוט?
ואיך אפשר בכלל לפתח חמלה בלי לחוש טיפת כאב בחיים האלו?
כנראה שהכל כאן הפוך
על הפוך
על הפוך
על הפוך
על הפוך
בא לי קפה הפוך
שיהפוך לי מר למתוק..
מלב כואב
הפרה את הדממה
ואת השלווה
וזה חבל
שהשלווה הופרה
אבל.....
בלי לב
ובלי כאב
ובלי דמעה
בלי אנחה וזעקה ---
במה אתה שונה מאיזה רובוט?
ואיך אפשר בכלל לפתח חמלה בלי לחוש טיפת כאב בחיים האלו?
כנראה שהכל כאן הפוך
על הפוך
על הפוך
על הפוך
על הפוך
בא לי קפה הפוך
שיהפוך לי מר למתוק..
...רחל יהודייה בדם
נוגע וחד.
חזק.
אמן שיהיה רק טוב.
חזק.
אמן שיהיה רק טוב.
--- --- -------רב שמואלאחרונה
יש במערכת הנגינות של 'טעמי המקרא', כמה סוגי טעמים. בדרך כלל יש שני חלקים בסיסיים לכל חלק בפסוק, והשניים על פי רוב עשויים להתחלק לשניים נוספים, וכן הלאה. ויש נגיד שלוש צורות בסיסיות של שניים שהופכים לארבע, ואלו בעצם הצורות הבסיסיות של חלקים מסודרים שחוזרים על עצמם בקביעות בצורה שבעצם 'ממלאת' את הקריאה באורכה. יש 'קדמא ואזלא מונח רביעי', יש 'מרכא טיפחא מונח אתנחתא' (או 'מרכא טיפחא מרכא סוף פסוק') ויש 'מהפך פשוט מונח זקף קטון'. יש, בדרך כלל, סוגי טעמים נוספים, שמלבד הכוונה המיוחדת שבכל אחד, הם גם בעלי תפקיד מבחינת המבנה של הסדר במשפט, כאשר לרוב הם מחוברים באיזשהוא אופן לאחד מארבעת הסדרים הנ"ל. הטעם 'מהפך', או שנקרא בטעמים אחרים 'שופר מהופך' - זה טעם שהוא ייחודי, כיוון שהוא 'פתיח', ולא מחובר ישירות להמשך, כמו ה'קדמא' שלפני 'אזלא' ומחובר ישירות ל'אזלא', או ה'מרכא' שלפני 'טיפחא' ומחובר ישירות ל'טיפחא'. כיוון שהוא פתיח, הוא גם דומה לסוגי טעמים אחרים, שאינם 'חלק' מהסדר של הארבע מילים בצורתו הקבועה. יש כמה סוגי 'פתיחים' - למשל, יש את ה'מונח פסק' שנמצא בשלשה של 'מונח מונח רביעי', והמונח הראשון בשלשה הוא 'מונח פסק', שזה בעצם קצת כמו 'פיסקא באמצע פסוק', אבל לא 'פיסקא' של 'פרשה', אלא 'פיסקא' כמו 'טעם סוף פסוק', שנמצא באמצע הפסוק כדי להפסיק קצת יותר, שזה לכל מיני מטרות רטוריות של הכתוב, וזה בעצם רוצה יותר להדגיש את הכותרת, בשונה מ'קדמא ואזלא מונח רביעי'. ויש פתיח כמו 'קדמא' שלפני 'מהפך' או לפני 'דרגא', שהוא בעצם בא להאריך באיזו צורה את כל החלק של הפסוק שיש בו את איזה טעמים רצופים שיש בו. אבל 'מהפך', הוא בעצם חלק בעצמו מהסדר הקבוע. לכן, יש במקרה הזה, גם כן צורה מיוחדת שה'מהפך' מוחלף בטעם אחר שנקרא 'יתיב' - הטעם 'יתיב', הוא בעצם טעם עצמאי - כמו ה'פשטא' שאחרי 'מהפך' - כי אחרי ה'יתיב' - אין 'פשטא', אלא ה'יתיב' הוא בעצמו ה'חוצה' של המערכת, כמו ה'קדמא ואזלא', שהאזלא חוצה לפני ה'מונח רביעי', וה'מרכא טיפחא' שה'טיפחא' חוצה לפני ה'מונח אתנחתא'. ויש טעמים אחרים שהם 'נוספים' ו'מורכבים' אל המערכת, כמו 'פזר', או 'תלישא קטנה' 'תלישה גדולה', או 'דרגא' לפני 'מונח רביעי' (או 'מונח' לפני 'מרכא' וכדומה) אבל אלו אינם פתיחים שהם חלק, וגם אינם פתיחים ש'מאריכים' את המערכת, אלא הם עומדים בנפרד. אבל ה'יתיב' הוא לא נפרד, אלא הוא חלק עצמאי שם. גם השם 'יתיב', בעצם דומה, ובו זמנית סותר, לשם 'מהפך' - כי 'מהפך' זה 'היפוך' - זה הטעם הראשון בסידרה הראשונה המסודרת בפסוק, ו'הופכים את פניהם' אל הפסוק הזה. אבל 'יתיב', זה בארמית משורש כמו 'יושב', וגם 'לשוב'. (במובן מסויים, בצורה הזאת ה'לשוב' נדרש 'לפניו ולאחריו') כשאתה חושב על משהו 'מובחן', אתה יכול לחשוב עליו כ'מובחן' 'נפרד', ואתה יכול לחשוב עליו כ'מובחן' בפני עצמו. כשאתה רוצה לחוש חמלה, ואתה מחפש לידה כאב, כדי 'לוודא' שהחמלה תהיה לך ברורה ו'מובחנת'. אתה מחפש סוג אחד של 'מובחנות'. לפעמים, מובחנות מחוברת, היא יותר טובה. לפעמים.לפעמים אתה רוצה להבחין אותה בצד. וזה טוב לך יותר. לפעמים אתה רוצה על מיני דברים, לפי העניין. הכל לפי העניין.
מַּפְתֵּחַאורה אורה
בַּלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ שְׁנֵי חֲדָרִים
אֲנִי כְּבָר לֹא צְרִיכָה לִבְחֹר אֶחָד מֵהֶם
אֲנִי כְּבָר לֹא צְרִיכָה לִרְאוֹת אֶת יָדִי רוֹעֶדֶת
כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בַּמַּפְתֵּחַ
אוֹ לְחִלּוּפִין לִזְרֹק אוֹתוֹ בַּיָּם
כִּי מִשֶּׁהוֹ פַּעַם אָמַר לִי
בְּלִי מִלִּים
לְסוֹבֵב אֶת הַמַּנְעוּל
(אֲנִי מְסוֹבֶבֶת אֶת הָאֶצְבַּע סְבִיב הַפֶּה)
וְלִזְרֹק אֶת הַמַּפְתֵּחַ
(אֲנִי זוֹרֶקֶת אֶת יָדִי-)
וּבָהּ כָּל מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עָלָיו
כִּי אֵין אָזְנַיִם
וְאֵין אִי
בְּלֵב יָם הַפְּחָדִים שֶׁהוּא אֲנִי
זוֹרֶקֶת. כֵּן.. כָּכָה טוֹב.
אָז הַמַּפְתֵּחַ בַּיָּם
וְיֵשׁ שֶׁקֶט
וְרַק הַיָּם יָדַע אָז שֶׁהוּא סוֹעֵר
אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ
וּכְבָר לֹא זוֹרֶקֶת אוֹתוֹ לַיָּם
וְהַיָּם שֶׁלִּי שָׁקֵט בֶּאֱמֶת
עַכְשָׁו יֵשׁ
שֶׁקֶט
אֲנִי כְּבָר לֹא צְרִיכָה לִבְחֹר אֶחָד מֵהֶם
אֲנִי כְּבָר לֹא צְרִיכָה לִרְאוֹת אֶת יָדִי רוֹעֶדֶת
כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בַּמַּפְתֵּחַ
אוֹ לְחִלּוּפִין לִזְרֹק אוֹתוֹ בַּיָּם
כִּי מִשֶּׁהוֹ פַּעַם אָמַר לִי
בְּלִי מִלִּים
לְסוֹבֵב אֶת הַמַּנְעוּל
(אֲנִי מְסוֹבֶבֶת אֶת הָאֶצְבַּע סְבִיב הַפֶּה)
וְלִזְרֹק אֶת הַמַּפְתֵּחַ
(אֲנִי זוֹרֶקֶת אֶת יָדִי-)
וּבָהּ כָּל מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עָלָיו
כִּי אֵין אָזְנַיִם
וְאֵין אִי
בְּלֵב יָם הַפְּחָדִים שֶׁהוּא אֲנִי
זוֹרֶקֶת. כֵּן.. כָּכָה טוֹב.
אָז הַמַּפְתֵּחַ בַּיָּם
וְיֵשׁ שֶׁקֶט
וְרַק הַיָּם יָדַע אָז שֶׁהוּא סוֹעֵר
אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ
וּכְבָר לֹא זוֹרֶקֶת אוֹתוֹ לַיָּם
וְהַיָּם שֶׁלִּי שָׁקֵט בֶּאֱמֶת
עַכְשָׁו יֵשׁ
שֶׁקֶט
..רחל יהודייה בדם
כמה יפה.
מלא בעומק
מלא בעומק
אהבתי מאדפרצוף כרית
כתוב מהמם וממש צריך להפעיל מחשבה.... איזה יופי!
להבנתי, הכוונה ש- להיות מודעים לרגשות ולא להדחיק/להתעלם/להתכחש/לשקר לעצמך - -
ולדעת להתמודד איתם, במקום להתעלם מהם....
מהמם, כמה נכון....
אני מאוד אוהבת את התהליך בשירבין הבור למיםאחרונה
זה מקסים. הרגשתי הכל נסגר בדיוק במילה האחרונה
שיר בהשראת הזמן האחרוןתות"ח!
אפוף אווירה
קולות הלומדים שורקים באוזניי
אין אפשרות למרה שחורה
אי אפשר להראות עצב על פניי
תורה משמחת לִבו של אדם
אתה עסק בדברי א-לוקים!
זה אמור להיות אצלך בדם
את העייף והעצוב מנפילתו להקים
אך אפפוני חבלי מוות
נפלתי בפח יגוני
העצבות מעליי ניצבת
מחלשת כוח אוני
איך אפשר להמתיק שפתיים
או להמשיך ללכת
האדם מתמוטט בינתיים
הלב כמו גבינה מותכת
סביבותיי סערה
האונייה מחשבת להישבר
קרה דבר נורא!
אל תהיה עיוור,
אל תעצום עיניך ותשכב
תלך לישון בירכתי האונייה
הכל מתמוטט ונחרב
בגלל אותה כניעה
כי לא עמדנו כמו גברים
הקשבנו לציווי ה'
רצינו לברוח, להיות נסתרים
אתה לבד האשם
והנה, כשהאדם זורק עצמו,
נופל לים התלמוד
נרגע ושקט דמו
הוא כבר לא גלמוד
יש אוצרות מתחת לים
הדגים שאין עין שולטת בהם
הכל בפנים, באמת קיים
אם רק תחפשם-תמצאם
הפצעים נסגרים ומגלידים
האדם הופך לשלֵו
הרעים כבר לא אותו צדים
הוא כבר לא חש כאב
כי יש מישהו מעליו
שאותו מכוון ומנחה
שמשו, צמחיו, גליו
הכל מרפא ומאחה
רק צריך להודות
להכיר בטעותינו ובחטאינו
ואז יחשוף לנו סודות
נרד לתוכנו ולעצמינו
ולא לברוח מפניו
לחפש מקומות מפלט
צריך להיות עניו
אליו להתמסר באופן מוחלט
לתת למים אותנו לשאת
להוביל אותנו בים הסוער
ואז נוכל מהסיבוך לצאת
אותנו הוא ינער
ונוכל לשחות ללא דאגה
בלי לפחד מכרישים
אנחנו עמוק בבטן הדגה
אנחנו לא נואשים
וכך ניפלט לחוף מבטחים
ליבשה מוגנת ויציבה
אם רק מבטחינו בו נשים
ואת רצונו נעשה באהבה
ונראה איך הרע טוב
והמר-מתוק
ואיך הים הרטוב
ישוב לרגעו וישתוק
ובעצם אנו רגועים
לא בסערה ה'
אנו שלמים ולא פצועים
הלב דופק ונושם
אם רק נתבונן פנימה
ניתן לשקט לחלחל
נגלה את הנשמה
עוונינו ופעשינו ימחל
ונקום ונרנן ונשבח
נאמר הלל ושירה
נקריב קרבן ע"ג מזבח
והוא ישכון עלינו מהרה...!
...רחל יהודייה בדם
מרגישים כאן אהבת תורה טהורה.
אהבת ה' טהורה
וכדרכך, כמה טוהר.. זה כל כך מקסים
אהבת ה' טהורה
וכדרכך, כמה טוהר.. זה כל כך מקסים
תודה...תות"ח!
ב"ה...
וואוו חזקקאמונתי????
תודה...תות"ח!
מקוה שחיזק, מקוה שהמסר הועבר...
וואו איזה מיוחד!לראות בטוב
אהבתי ממש(:
תודה...תות"ח!אחרונה
השתדלתי לעשות קצר כמה שאפשר ולא מלאה...
שירי ידידיםילד טבע
א.
הַיּוֹם, בְּחָמֵשׁ
כְּשֶׁעָבַרְתְּ לְמוּלִי בָּרְחוֹב
וְרָצִית
לֶאֱחֹז בִּי וְלִלְחֹשׁ
מִלִּים שֶׁל חִלּוֹנִים:
יְדִידוּת, אַהֲבָה
וּלְרַשְׁרֵשׁ בִּצְחוֹק פַּעֲמוֹנִים
אַךְ הֵנַדְתְּ בְּרֹאשֵׁךְ לְשָׁלוֹם
וּמִהַרְתְּ לְדַרְכֵּךְ
כִּי כָּכָה רָאוּי
לִבִּי כְּמוֹ נִקְרַע
קָפַץ מִצּוּק וְהִתְפָּרֵק
וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר
עַד שֶׁנַּעֲשָׂה
אֵיבָרִים אֵיבָרִים
לַעֲזָאזֵל הַמֻּסְכָּמוֹת
הַיּוֹם, בְּחָמֵשׁ
כְּשֶׁעָבַרְתְּ לְמוּלִי בָּרְחוֹב
וְרָצִית
לֶאֱחֹז בִּי וְלִלְחֹשׁ
מִלִּים שֶׁל חִלּוֹנִים:
יְדִידוּת, אַהֲבָה
וּלְרַשְׁרֵשׁ בִּצְחוֹק פַּעֲמוֹנִים
אַךְ הֵנַדְתְּ בְּרֹאשֵׁךְ לְשָׁלוֹם
וּמִהַרְתְּ לְדַרְכֵּךְ
כִּי כָּכָה רָאוּי
לִבִּי כְּמוֹ נִקְרַע
קָפַץ מִצּוּק וְהִתְפָּרֵק
וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר
עַד שֶׁנַּעֲשָׂה
אֵיבָרִים אֵיבָרִים
לַעֲזָאזֵל הַמֻּסְכָּמוֹת
חחחחפרצוף כרית
מצחיק!
..רחל יהודייה בדם
כתוב יפה..
נימה נוגעת ומעניינת אך לא מאה אחוז בהירה..
אבל יש לזה קטע.
אהבתי.
נימה נוגעת ומעניינת אך לא מאה אחוז בהירה..
אבל יש לזה קטע.
אהבתי.
תודהילד טבע
מה הכוונה לא מאה אחוז בהירה?
...רחל יהודייה בדם
הכוונה בנימה זה הרגש, העמדה לגבי הכתוב.
באיזה רגש בדיוק הובעו המילים..
לי זה היה קצת עמום. אבל זה דווקא בסדר כאן.
מסתדר טוב
באיזה רגש בדיוק הובעו המילים..
לי זה היה קצת עמום. אבל זה דווקא בסדר כאן.
מסתדר טוב
מענייןאלפיניסטית
יש פה חלקים ממש עשירים ויפים, וממש אהבתי את הפסקה האחרונה,
אבל המשפט "מילים של חילונים" קרע אותי מצחוק, מה שקצת ביאס אותי כי זה הרס את הנוגות והעומק של הסוף.
--- ---רב שמואל
בדיוק.
איפה שכתוב "קפץ מצוק"
היה נראה שאולי דווקא נאמר "קפץ מצחוק"
איפה שכתוב "קפץ מצוק"
היה נראה שאולי דווקא נאמר "קפץ מצחוק"
--- ---רב שמואל
*נ.ב.
נכון גם לגבי הרבה התנהגויות שאנשים לא יודעים, או בעיקר נמנעים מלשים אותם במקום הנכון - לפעמים, בטעות. לפעמים בכוונה. בכל מקרה, העיקרון מבחינתם הוא, שמוטב שזה ימשיך כך. ובלבד שאף אחד לא יתבלבל בין 'צוק' לבין 'צחוק'. כי אם מישהו יתבלבל, אז הכל שם יתפרק, כל השיר של ה'מילים של חילונים'. ואת זה - הם לא רוצים. די להם בכך שהמילה ('יתפרק') מופיעה פעם אחת בכל השיר - יותר מזה הם כבר לא מוכנים.
נכון גם לגבי הרבה התנהגויות שאנשים לא יודעים, או בעיקר נמנעים מלשים אותם במקום הנכון - לפעמים, בטעות. לפעמים בכוונה. בכל מקרה, העיקרון מבחינתם הוא, שמוטב שזה ימשיך כך. ובלבד שאף אחד לא יתבלבל בין 'צוק' לבין 'צחוק'. כי אם מישהו יתבלבל, אז הכל שם יתפרק, כל השיר של ה'מילים של חילונים'. ואת זה - הם לא רוצים. די להם בכך שהמילה ('יתפרק') מופיעה פעם אחת בכל השיר - יותר מזה הם כבר לא מוכנים.
---- ----רב שמואל
*יותר מכך.
הבעת דעה כזו, על שיר קדוש כזה, ולייחס לו איזה תכונה אפשרית של 'פירוק' או מי יודע מה. זה עלול להיחשב בעיניהם, לכפירה - באלוהים. או לכפירה - במציאות. או לכפירה - בהם עצמם, שכתבו את השיר וחוקקו וניסחו חוקים על קדושתו של השיר. הס מלהזכיר! ולא תואשם הכפירה.
הבעת דעה כזו, על שיר קדוש כזה, ולייחס לו איזה תכונה אפשרית של 'פירוק' או מי יודע מה. זה עלול להיחשב בעיניהם, לכפירה - באלוהים. או לכפירה - במציאות. או לכפירה - בהם עצמם, שכתבו את השיר וחוקקו וניסחו חוקים על קדושתו של השיר. הס מלהזכיר! ולא תואשם הכפירה.
---- ----רב שמואל
מי שחש, שתפקידו הוא לנבא משהו - לנבא איזשהוא דבר - יש לו אינטרס שהדבר הזה לא ימהר לקרות. אם זה נבואת פורענות - ככל שזה יאחר לקרות, כך הוא יזכה לנבא יותר זמן. אם זה נבואת נחמה - כמובן המצב הוא אותו המצב בדיוק. ממש כמו האינטרס של רופא, כידוע מאחד הפירושים של "טוב שברופאים לגיהנום"
---- ----רב שמואל
זה כמובן, בהתחשב במצב המטומטם האהוב בנושא.
בני אדם שמבינים דברים כמו "רפואה מונעת" "רפואה טבעית" וכדומה, יכולים לפתח דרגה קצת יותר מתקדמת של מחשבה. אלא, אלא אם כן הם עדיין שבויים באינטרסים
בני אדם שמבינים דברים כמו "רפואה מונעת" "רפואה טבעית" וכדומה, יכולים לפתח דרגה קצת יותר מתקדמת של מחשבה. אלא, אלא אם כן הם עדיין שבויים באינטרסים
איזה כיףילד טבע
למה זה ביאס? בעיני זה דווקא מתחבר יפה לתסכול
נכוןאלפיניסטית
אבל זה הופך אותו לקצת ילדותי (כמובן הכל לדעתי, והשיר עדיין יפה ) מה שקצת לא מסתדר לי עם הרצינות של שאר השיר
צליל של תוםבין הבור למים
וזה שובה
מדהים איך שהכל משתלב עם הסוף החד (והמיוחד!)
מדהים איך שהכל משתלב עם הסוף החד (והמיוחד!)
תודה רבהילד טבע
יאו אך.זה כואב.רק הפעם.
ואהבתי את זה
🥸ילד טבע
תודה, התגובות ממש משמחות!
מילים של חילונים! ענק.little prince
אתה כותב מאוד טוב והקונפליקט שיצרת בכתיבה צובט בלב. ועם ההקבלה לשעיר לעזאזל בכלל.
תודה רבהילד טבע
יפה מאודבדיל ויעזור
אהבתי ממש.
הצלחת להפוך את זה ממשהו עצוב/נוגה לקליל ונעים אבל במידה נכונה שלא פוגעת במשמעות הכואבת.
והעניין שמוצג כאילו זה לא תלוי בך (וגם לא במוסכמות שאתה הולך לפיהן), כלומר לא רגש שמאוכזב מעצמך אלא מאוכזב ממנה על הבחירה שלה. אע"פ שאני יכול להבין שזה הרצון שלך יותר משלה... זה מעניין.
אכןילד טבע
האופציה התמידית והכמיהה לבחור שלא היא היא במובנים רבים מה שנותן את המשמעות והעוצמה לבחירה בכן
ב.ילד טבע
כְּשֶׁנָּסַעְנוּ יַחְדָּיו, רַק שְׁנֵינוּ
לְרֶגַע
חָשַׁבְתִּי אוּלַי הָיָה זֶה מֻשְׁלָם
אִם בִּמְקוֹם
שֶׁתֵּשְׁבִי בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרָה
בִּשְׂעָרֵךְ הַפָּזוּר, בִּמְבוּכָה, בִּשְׁתִיקָה
אִם הָיִיתָ לְצִדִּי
מְחַיֶּכֶת, יָפֶה
שְׂעָרֵךְ מְעֻטָּף בְּתַכְרִיךְ פִּרְחוֹנִי
וַאֲנִי?
רַק חוֹלֵם לוּ הָיָה רַק אֶפְשָׁר
אוֹ יוֹתֵר
אוֹ הַיּוֹם
אוֹ אֶפְשָׁר גַּם מָחָר
לְרֶגַע
חָשַׁבְתִּי אוּלַי הָיָה זֶה מֻשְׁלָם
אִם בִּמְקוֹם
שֶׁתֵּשְׁבִי בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרָה
בִּשְׂעָרֵךְ הַפָּזוּר, בִּמְבוּכָה, בִּשְׁתִיקָה
אִם הָיִיתָ לְצִדִּי
מְחַיֶּכֶת, יָפֶה
שְׂעָרֵךְ מְעֻטָּף בְּתַכְרִיךְ פִּרְחוֹנִי
וַאֲנִי?
רַק חוֹלֵם לוּ הָיָה רַק אֶפְשָׁר
אוֹ יוֹתֵר
אוֹ הַיּוֹם
אוֹ אֶפְשָׁר גַּם מָחָר
מתוקרקלתשוהנ
למה בחרת את המילה תכריך?
פשוטילד טבע
במובן המילולי כיסוי ראש כורכים.
חוץ מזה יש בכיסוי הראש מימד של ויתור ואולי אפילו קבורה (לפחות כלפי רובא דעלמא) של מימד מסויים ומשמעןתי מאוד באישה - שיערה. זה ויתור כואב מאוד וקשה מחד אך בעל ערך עצום דווקא בגלל המחיר והמשמעות האישית הכבדה שלו
חוץ מזה יש בכיסוי הראש מימד של ויתור ואולי אפילו קבורה (לפחות כלפי רובא דעלמא) של מימד מסויים ומשמעןתי מאוד באישה - שיערה. זה ויתור כואב מאוד וקשה מחד אך בעל ערך עצום דווקא בגלל המחיר והמשמעות האישית הכבדה שלו
מענייןרקלתשוהנ
מבינה מה שאתה אומר, הםתיע אותי המילה הכבדה בתוך השיר, שהוא הרבה יותר עדין ונעים מתכריך...
ג.ילד טבע
עַד הַחֹרֶף
(ג שְׁבָט אִם לִהְיוֹת מְדֻיָּקִים)
כְּשֶׁהֵעַזְתִּי, וְאָזַרְתִּי
וּפָנִיתִי בְּעַצְמִי
שֶׁאֱלָתִי הִדְהֲדָה
רוֹעֶמֶת בִּמְבוּכָתָהּ, בְּתִקְוָתָהּ
בִּתְחִנָּתָהּ
וְאַתְּ, לֹא עָנִיתָ
לֹא הֵגַבְתָּ לֹא הַשַּׁבָּת
מַבָּטֵךְ בְּעֵינַי
וְשָׁם
מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ, לָרִיסִים
לָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת
שָׁם הַשַּׁעַר אֶל לִבְּךָ
סָב עַל צִירוֹ
וְקָרַס
(ג שְׁבָט אִם לִהְיוֹת מְדֻיָּקִים)
כְּשֶׁהֵעַזְתִּי, וְאָזַרְתִּי
וּפָנִיתִי בְּעַצְמִי
שֶׁאֱלָתִי הִדְהֲדָה
רוֹעֶמֶת בִּמְבוּכָתָהּ, בְּתִקְוָתָהּ
בִּתְחִנָּתָהּ
וְאַתְּ, לֹא עָנִיתָ
לֹא הֵגַבְתָּ לֹא הַשַּׁבָּת
מַבָּטֵךְ בְּעֵינַי
וְשָׁם
מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ, לָרִיסִים
לָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת
שָׁם הַשַּׁעַר אֶל לִבְּךָ
סָב עַל צִירוֹ
וְקָרַס
נוגערחל יהודייה בדם
כתיבה יפה מאוד
מדהים.תורם דם
זה חזק. יש משהו בשיר שבאמת שובר מוסכמות וגינוניםלב אוהב
מעצם סגנון הכתיבה
ובסוף נותן את המכה כזה
ד.ילד טבע
אָז, זוֹכֶרֶת? מוּל שְׁקִיעָה, בַּחוֹף שֶׁל רִאשׁוֹן
כְּשֶׁפִּתְאוֹם הִתְפָּרַקְתְּ
וְאַפֵּךְ רַטָּט בִּבְכִי
הִתְחַנַּנְתִּי ''סַפְּרִי''
וְסָפַרְתִּי בַּסֵּתֶר דִּמְעוֹתַיִךְ
בִּקַּשְׁתִּי ''שַׁתְּפִי''
וּמַבָּטִי שָׁטַף אֶת פָּנַיִךְ
יִחַלְתִּי ''פָּרְטִי''
וּפָרַטְתִּי עַל הַגִּיטָרָה
''אֲנִי
תַּפְקִידִי
לְנַגֵּב לָךְ אֶת הַדְּמָעוֹת''
כְּשֶׁפִּתְאוֹם הִתְפָּרַקְתְּ
וְאַפֵּךְ רַטָּט בִּבְכִי
הִתְחַנַּנְתִּי ''סַפְּרִי''
וְסָפַרְתִּי בַּסֵּתֶר דִּמְעוֹתַיִךְ
בִּקַּשְׁתִּי ''שַׁתְּפִי''
וּמַבָּטִי שָׁטַף אֶת פָּנַיִךְ
יִחַלְתִּי ''פָּרְטִי''
וּפָרַטְתִּי עַל הַגִּיטָרָה
''אֲנִי
תַּפְקִידִי
לְנַגֵּב לָךְ אֶת הַדְּמָעוֹת''
מלא ברגשרחל יהודייה בדם
יפה מאוד מאודנקדימון
כל השירים היו יפים מאוד ברצף הזה. הקונפליקט הנהדר הוא מה שאח"כ מסוכל להתיך שתי נשמות לזוגיות אחת חזקה. אין אלא להסכים עם המוסכמות, הן אכן טובות.
תודה רבהילד טבעאחרונה
אכן מסכים איתך שהקונפליקט עצמו הוא אבני הבניין של הקשר
מעשה בשבעה קבצניםאורה אורה
לִפְעָמִים אֲנִי הַיַּלְדָּה
הָאֲבוּדָה בְּיַעַר
הַפְּחָדִים
שֶׁל עָצְמָה
מִתְבּוֹנֶנֶת עַל הַקַּבְּצָן
הָאִלֵּם
שֶׁהוּא- גַּם
אֲנִי
שְׁנֵינוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַיֶּלֶד
שֶׁהָיָה אִתִּי
אוּלַי אִם נַצְלִיחַ לִצְעֹק חָזָק
הוּא יִשְׁמַע אוֹתָנוּ
וְתִהְיֶה לָנוּ
חֲתֻנָּה
הָאֲבוּדָה בְּיַעַר
הַפְּחָדִים
שֶׁל עָצְמָה
מִתְבּוֹנֶנֶת עַל הַקַּבְּצָן
הָאִלֵּם
שֶׁהוּא- גַּם
אֲנִי
שְׁנֵינוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַיֶּלֶד
שֶׁהָיָה אִתִּי
אוּלַי אִם נַצְלִיחַ לִצְעֹק חָזָק
הוּא יִשְׁמַע אוֹתָנוּ
וְתִהְיֶה לָנוּ
חֲתֻנָּה
...רחל יהודייה בדם
זה מיוחד,
יפה, עמוק וחינני כזה
מתוק.
אהבתי מאוד
יפה, עמוק וחינני כזה
מתוק.
אהבתי מאוד
נראה לי שרבי נחמן היה שמחTsurie
ששרים שירים בהשראת הסיפורים שלו..
אם המציאות שלכם זה הסיפור עם האילם זה משהו עצום !
ומעניין הניגוד בין האילמות שלו לבין הצעקה שלך
מהמם!פרצוף כרית
חזק, התחברתי
זה מהמם!little prince
ממש אבל
תודה לכם על התגובותאורה אורה
יפה מאודנקדימוןאחרונה
אהבתי ונהניתי לקרוא.
קצר וקולע.
באופן אישי, הייתי מסדר את השורות אחרת גם אם זה היה גורם לשיר להיראות ׳קטן׳ יותר.
קצר וקולע.
באופן אישי, הייתי מסדר את השורות אחרת גם אם זה היה גורם לשיר להיראות ׳קטן׳ יותר.