מה עוזר לכם לכתוב?little prince
...רחל יהודייה בדם
שקט מסביב
למשל.
,,אני זמנית כאן
בשונה משקט/טבע שכתבו מעלייבין הבור למים
ובשונה מהחיבור לעצמי, שאז יש איזו תחושת שלמות/השלמה דווקא כשיש ניתוק ובלבול אני כותבת יותר
וגם אנשים, שיחות, מילים משפטים, כוונות...
המון שירים שלי מתחילים ב"סתם" דברים שנאמרו בלי הרבה מחשבה אבל כשהקדשתי להן מחשבה הרגשתי שיש בהם משהו חזק
ובלי קשר, אני כותבת הרבה, אז בשלב מסוים יש פעמים שהשיר פשוט עולה במחשבה ולא מתוך איזט פעולה אקטיבית
----שמש בחורף
טבע.
....פרצוף כריתאחרונה
רצון לסדר את המחשבות בצורה נכונה
על החבלפרצוף כרית
על חבל דק
לצעוד בדיוק לפי הקו
במדויק
ממש
אם אצעד טיפה ימינה-
אפול לתהום
אם אצעד טיפה שמאלה ----
התהום פעורה גם שם
לדייק
לא להקצין
ולא להפחית
לא שמאלה
ולא ימינה
ולכל אחד -
קו אחד
נדיר משלו
אין חבל ומסלול הדומה
לחבל האחר
...רחל יהודייה בדם
אהבתי מאוד
אני מעדיף גישה אחרתבדיל ויעזור
להרחיב קצת את השביל שיהיה אפשר לנשום. כלומר יש גבולות גזרה שאסור לעבור אבל עדיין יש מרחב תמרון (ע"פ המהר"ל בהקדמה לנתיבות עולם).
המשל של חבל דק קצת מלחיץ לחיות ככה...
עם הסוף אני מסכים, שלכל אחד יש בבסך הכל מסלול חיים שונה.
בגדול צודקפרצוף כרית
אכן לא מתאימה לכל החיים!
אלא רק לזמנים/מצבים מאד מסוימים, כמו זמני עומס מטורף שכל מטלה באה על חשבון השניה ואין מספיק זמן להכל, צריך לתעדף ---אך רוב המשימות בעדיפות גבוהה ולכן צריך לתעדף נכון
תודה רבה על המשוב, אני ממש אוהבת שמגיבים ו'מתפלספים' ופותחים דיונים על השירים שלי 😁 אז באמת תודה!
נ. ב.
כמו'כ, במידות הנפש, תמיד חשבתי שיש מרחב תמרון - אך לא, כדאי לדייק יותר......
...בדיל ויעזור
יש הבדל גדול בין תיעדוף משימות - פרקטיקה, לבין הגדרת מה המותר ומה האסור. כבר לא מבין על מה דיברת שם...
בנוגע ל נ.ב. - וודאי שעדיף לדייק, אבל שוב בפרקטיקה של זה. בזמנים שלפני או אחרי מעשה המחשבה על זה יכולה להלחיץ ולא לתת מקום לתיקון.
.....פרצוף כריתאחרונה
כוונתי לכך שכל החלטה מה אתה עושה בזמן שלך היא קריטית, ולכן צריך לתעדף כל הזמן ( בזמנים עמוסים בטירוף) כי כל דבר בא על חשבון משהו אחר
לגבי מידות הנפש -
אכן יכול להלחיץ, מבינה כוונתך....
לא התכוונתי להלחיץ, אלא להדגיש שלא להיות 'מוגזם' במידות מסוימות.... כלומר להתאזן במידות, למשל התלהבות זה טוב אבל מאוזן
זה לא בקטע להלחיץ, אלא יותר לתת חשיבות למעשים ולניצול הזמן לטובה
( לנצל זמן גם יכול להיות לצאת לחופש/טיול, אבל לא להתמרח על דברים מיותרים - כגון, מחשבות של אילו ואז שאינן מובילות למסקנה מעשית, לכעוס וכדו')
היה הפסנתר ברחוב הלל, זה בהשראת כיכר ציון, ספרא אני בדרך (;בין הבור למים
אֲנִי שׁוֹמַעַת פְּסַנְתֵּר אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
כְּלוֹמַר, לֹא מַצְלִיחָה לְהַחֲזִיק אֶת הַלֵב
מַשֶּׁהוּ מִתּוֹכִי זוֹעֵק לְהִשָּׁמַע
נִגּוּדִים שֶׁבְּתוֹכִי לוֹמְדִים לְהִשְׁתַּלֵּב.
אַתָּה יוֹדֵעַ
אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתָם שָׁרִים
אֲנִי נִשְׁבֶּרֶת...
חֲתָכִים מִתְאַחִים כְּאֵב מִתְכַּלֶּה
מִבֵּין הַסְּדָקִים שֶׁבִּי
הָאוֹר מִתְגַּלֶּה
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אוֹתָם לְאַט
מַסְנִיפָה תָּוִים
הַזְּמַן נֶעֱצָר צְלִילִים מִתְאָרְכִים
יְלָדִים שָׁרִים כְּכִנּוֹרוֹת בּוֹכִים
בַּקֶּצֶב הַזֶּה הֵם יוֹתֵר בְּטוּחִים
אַתָּה יוֹדֵעַ,
אֲנִי שׁוֹמַעַת פְּסַנְתֵּר אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
רוֹצֶה לַחֲווֹת, כָּל הַרְמוֹנְיָה שֶׁקַּיֶמֶת
מַשֶׁהוּ בְּתוֹכִי נִרְגַּע וּמִתְנַחֵם
וְכָּל שִׁירָתִי נֶאֱלֶמֶת.
יפה ונוגערחל יהודייה בדם
תודה רחל 😊בין הבור למיםאחרונה
...רחל יהודייה בדם
מַעֲצוֹר לַדֶּלֶת
כִּסּוּי לְאַהֲבָה
הַיֵּשׁ לָכֶם קֶרַח לְחֹם
בַּיִת לְבָיִת,
וחֹרֶף לָקִיץ
הַיֵּשׁ לָכֶם תְּרוּפָה לַתְּרוּפָה,
גֶּשֶׁר בֵּין הַחֹמֶר,
לָרוּחַ.
הַיֵּשׁ לָכֶם תְּרוּפָה לַתְּרוּפָה.
🔹
..חיימשליי
אמאל'ה.
כל מילה שווה זהב, עם אלפי פירושים.
אני עוד אקרא את זה שוב, כנראה.
תודה לך..רחל יהודייה בדם
ממש מסקרןפרצוף כרית
באמת שניסיתי לחשוב על אפשרויות....
טרם ירדתי לסוף דעתך - מה הקשר בין -
גשר בין החומר לרוח?!
יש דוגמא?
...רחל יהודייה בדם
חשבתי על כך....פרצוף כרית
שצריך איזון בחיים?
וכן, שבכל דבר, יש גם טוב וגם קצת פחות טוב?
...רחל יהודייה בדם
אתה צריך אותה ומתמכר אליה
ואז אתה שואל
האם יש תרופה לתרופה.
מענין...פרצוף כרית
קשה לי להבין את זה..
...רחל יהודייה בדם
אני אנסה להסביר, אם כ"כ רצית...תות"ח!
@רחל יהודיה בדם, תגידי לי אם אני מכוון לדעתך...
באופן כללי, בשירים כאלו עדיף לא להוריד אותם לרצפה ולפשט אותם, זה כמו בדיחה, כשמסבירים אותה היא כבר לא מצחיקה, כך השירים האלו כשמפשטים אותם הם כבר לא אותו הדבר בכלל, משהו מהותי נחסר...
אבל מכיוון שבכלל לא הבנת ולא הצלחת לרדת לסוף דעתו של השיר כלל, אנסה להסביר במעט את מה שאני הבנתי חלקית מהשיר, כמובן, יש מלא מה להעמיק עוד, זה באופן כללי...
זה ע"פ השראת דברים של @Tsurie...
כשאדם מתעלה והופך רוחני יותר ונעלה יותר, אמנם הוא נמצא במצב גבוה ומרומם יותר, אך מכיוון שאין איזון בין הגוף והחומר שלו לבין הנשמה והרוח שלו, שנשמתו גבוהה ובמצב נעלה, יכול להיווצר "חוסר איזון" שהוא סוג של חסרון בכך שהאדם ברמה גבוהה. זאת אומרת, זה שהאדם התעלה הוא בעצם התמודד עם היצר הרע והצליח לנצח אותו, אבל בעצם יצר אצלו חסרון בכך שיש אצלו חוסר איזון ויצר הרע יכול להתעורר באופן תקיף הרבה יותר, כי כשהאדם לא נמצא באותה מדרגה עם יצר הרע ומתמודד איתו יום-יום אלא מתעלה לרמה אחרת, כשהיצר הרע חוזר לתקוף אותו הוא תוקף בהרבה יותר עוצמה בלי שהאדם יודע להתמודד עם זה, כיוון שהוא לא היה נמצא בזה והוא לא התנסה הרבה זמן במלחמת היצר. ולכן, בעצם זה פלונטר כזה שהאדם נמצא בו, שבו הוא צריך תרופה לתרופה, הוא צריך מענה לאותו קושי וחסרון שהוא עשה ויצר, וע"י שהוא מתפלל לקב"ה שיביא לו את התרופה ויעזור לו, כי זה לא מצב שהוא יכול להתמודד איתו, הקב"ה מסייע לו ונותן לו סייעתא דשמיא, כנאמר: "הבא ליטהר מסייעים בידו".
וזה בדיוק ההמשך: "גשר בין חומר לרוח", המצב הזה נוצר כיוון שאין השלמה של האינסוף עם הסוף, תמיד יש התכתשות, מלחמה מתשת ותמידית, פיצוץ, שבונה ועוזר, אבל תמיד יש מלחמה, ולכן בגלל אותו פער תמיד האדם יהיה חסר איזון ולא יצליח להיות גם נעלה וגבוה ומרומם וגם חי בארץ כמו שצריך, תמיד כשיפגש עם החול תהיה סתירה, מי יותר ומי פחות.
זה בערך, אין לי זמן וכוח להעמיק בכל מילה, אבל זה הרעיון שאני הבנתי מהשיר....
בקיצור, זה רעיון ממש חזק שמתומצת במילים מרשימות וגבוהות שפשוט קולע לאותה הרגשה פנימית שמסעירה את האדם.
נ.ב. כמו שכתבתי בהמשך, הדברים לקוחים מהמהר"ל בנצח ישראל, ומופיעים גם ברב זצ"ל.
...רחל יהודייה בדם
לקחת את זה למקום רוחני וטהור כי אתה לא יודע אחרת(מחמאה!)
אבל כן, הבנת את הרעיון.:,-)
...תות"ח!
תודה רבה...
!!
וואו, תודה על המחמאה, שמח לשמוע...
(אגב, זה שאני בן לא אומר שאני עד כדי כך טיפש באינטליגנציה רגשית ולא מסוגל לזהות מחמאות, אז לא היית צריכה לכתוב שזו מחמאה, אבל בסדר...ולא אמרתי שאמרת את זה, הכל בסדר, רק הערתי שיהיה ברור לכולם...
)
אחלה, שמח לשמוע שכיוונתי לדעת הכותבת....
תודהפרצוף כרית
קראתי הכל בעיון... רק חסר לי דוגמא פרקטית.... מה למשל?!
קשה לי להבין למעשה, למה יצר טוב גדול גורם ליצר הרע בהתאם? ברור שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, אך באמת שקשה לי להבין את הסיטואציה למעשה בפועל, מתי תכל'ס זה קורה בחיים....
(לא חיב להסביר אם אין לך כח, כמובן)
אני הבנתי את השיר באופן קצת אחר, (כתבתי לרחל בפרטי...)
או שאנו מתכוונים לאותו הדבר -
1.האיזון,
2.וכן שבכל דבר יש גם טוב וגם רע,
כלומר שדברים הם מורכבים בחיים ולא פשוטים - כלומר מורכבים מהמון פרטים שיכולים 'לסתור' זה את זה כגון טוב ורע וכדו'
תודה רבה
....תות"ח!
תודהפרצוף כרית
רגע...תות"ח!
הבנת?
ומה הייתה הבנתך, האם היא תאמה את הבנתי או שזה משהו אחר?
ואם זה משהו אחר אשמח שתסבירי....
תודהפרצוף כרית
יפהבדיל ויעזור
לא בטוח שהבנתי
אבל אהבתי את הצורה של הכתיבה
תודה רבהרחל יהודייה בדם
כתיבה יפהפרצוף כרית
כנראה משהו שטרם חוויתי בחיי.....
מענין למה התכוונת.... ממש היתי רוצה להחמיא אבל באמת שניסיתי להבין ולא הצלחתי לחשוב על סיטואציה מוכרת לי המתאימה לשיר....
תודה לךרחל יהודייה בדם
וואו. יפהפהCherry
תודה רבהרחל יהודייה בדם
מענייןTsurie
לי הזכיר את מה שהרב קוק אומר שהתשובה סופגת עמה חולשה שלא נמלט ממנה גם הגיבור שבגיבורים
...רחל יהודייה בדם
אכן.תות"ח!
תודה שהזכרת את זה...!
אגב, המהר"ל בנצח ישראל גם מדבר על זה, זה ממש חזק ומעניין...
וואו.תות"ח!
עמוק.
מרגיש שאפשר לצלול לעומק אינסופי בשירים שלך.
מעט מילים עם הרבה תוכן מאחוריהם.
כמו אברהם אבינו, אומר מעט ועושה הרבה.
זה מעיד על המון פנימיות ועומק נפשי אמיתי, סדר נפשי ולא פיזור.
תודה רבה
נ.ב. גם מה שיפה שאת פשוט מתארת, בלי להסביר, כי ברגע שמשטיחים ומסבירים את דברייך לפי דעתי זה מוריד מהרמה של השירים שלך, כי יש כמה רבדים, כמה עומקים וכמה משמעויות שטמונות בשיר, חלק מהתוכן של השיר זה הפנימיות שלו, צורת הכתיבה המיוחדת שנותנת להתבונן בו בכל מיני זוויות וזה מראה על העושר שלו ועל האיכות שלו, כמו התורה שיש לה שבעים פנים, כי היא עשירה ועמוקה מני ים, מעין זה השירים שלך.
תודה שאת לנו חלון הצצה לעומקי הים וסודותיו הגנוזים והנפלאים...
...רחל יהודייה בדם
תודה רבה רבה
הרגזת אותי [ואני מודע לכך שכנראה ארגיז אחרים]נקדימון
גם אם מה שכתבת זה נכון, התגובה עצמה מתוקה כל כך עד שעשית לי סכרת. מתקתק עד זרא. תגובה כזו היא לדעתי חוסר צניעות ושטחיות. עדיף מילות פרגון קצרות ולא כאלה פיוטיות ומתרפקות וסופרלטיביות שמנסות לאפיין פסיכולוגית עולמות פנימיים ועומקים ועדויות להתקיימות של חצאי אלים על הארץ.
מחילה על החריפות, לא יכולתי להתאפק מול זה.
אחלה, תודה רבה על ההערה...!תות"ח!
באמת תודה רבה שהערת את עיניי ואת תשומת ליבי לזה, אשריך...!
ובכלל לא היית חריף...
תודה רבה...
מודה לך על הליבון בפרטינקדימון
...אנה.
את נותנת לי הרבה נקודות למחשבה בשירים שלך
תודה רבהרחל יהודייה בדם
מקסיםאלפיניסטית
כתיבה יפה ורכה
תודה רבה על השיתוף
תודה לךרחל יהודייה בדם
מטורףבין הבור למים
והאמת שהבנתי אותו אחרת מההסבר שלך ועדיין זה נהדר
רחל, את מופלאה ❤
תודה רבהרחל יהודייה בדם
--- ---רב שמואל
זה אלוהים.
חש בראשו, יעסוק בתורה.
חש בידיו, יעסוק בתורה.
חש ברגליו, יעסוק בתורה.
חש בכל גופו, יעסוק בתורה.
שנאמר "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך."
"כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך."
"כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה"
חזקזיויק
תודהרחל יהודייה בדםאחרונה
אממבין הבור למים
וכך, את מתעוררת בי לחיים
לקול הטפטוף
לכל הגשמים.
לתחושת אהבה
לרכות של ליטוף
לחיבוק וקרבה
למבט כמו כישוף
וכך, את מנפצת בי
עולמות מבוטחים
לכדי מראה שברירי.
בלילה ארוך
ביום סגרירי
לצליל מילים מנחמות
דיבור מהוהר
שירים ערומים
לב מעורער.
וכך,
את שבה לנום.
לחלום את עצמך
לברוא בי יקום
כמו היתה העֵירוּת
ברירת מחדל של הגוף
ורק כך אוכל
לאפשר לך לעוף
ורק אם ניתָּן
כדי לסבר את הנפש
הרשי לי לשאול
היש בך עוד רפש?
רצון לתמלל
תשוקות ושתיקות
ביטוי מטאפורי
לנשימות עמוקות
(נשיפות ארוכות
ולבכות
ולבכות)
וכך,
את מעוררת אותי לחיים.
מותירה אותי חשופה לכל -
ההומה ורוחש בקרבי.
ומה יהא על היום
בו תמצאי מנוחה
ולא תשובי עוד
לעורר אותי בי??
וואי מהמםפרצוף כרית
אך באמת יפה, אהבתי, שכוייח
...רחל יהודייה בדם
לא הרגשתי שהחריזה מורידה.
שזה כשלעצמו מחמיא לשמוע ממני
יפה מאודבדיל ויעזור
תודה לכם ❄בין הבור למיםאחרונה
קחו לכם מיליםבדיל ויעזור
קחו לכם מילים
קחו את המילים שלי
תקראו, תקרעו
תשירו, תשיירו
תעצבו, תיעצבו
תשמחו, תשכחו
תבינו, לא תבינו
תחשבו שאתם מבינים
קחו לכם את המילים שלי
והרי הן שלכם
אין בעלות, אין תחרות
הכל ממילא בשליטתכם
רק שתדעו ש
עומד פה אדם
מתאמץ שלא לתהות
היכן אחרי כל המילים
נותר לו עוד מקום לחיות.
(רק שתדעו ש
יש אי שם אדם
מנסה להבין
האם אחרי כל המילים
יש גם משמעות לחיים)
(רק שתדעו ש
עומד פה אדם
מנסה שלא לחשוב
האם מאחורי כל המילים
ימצא את הכח לאהוב)
יש מציאות של מילים חסירותנקדימון
הסבר טובבדיל ויעזור
אתה יכול לפרט קצת?
כי אני לא בטוח שהבנת את מה שהתכוונתי במקור. אבל יש מצב שכיוונת נכון. בא לך להרחיב קצת על זה? ומה הבנת שהתכוונתי?
הגיוני שלאנקדימון
אותי תפס בעיקר הבית השני מהסוף, או יותר נכון משם "התחלתי" את השיר. תפסה אותי שם השאלה האם יש משהו מאחורי המילים. תיאור הניסיון להבין לכאורה מספר שיש בכותב שכנוע שיש שם עוד משהו, מימד מיסתורי כלשהו של הנפש. אותו תיאור, אך לא רק, גם מספר על הייסורים של הכותב בכך שהמילים לא מספיק מבטאות, לא מספיק מתווכות. מצד אחד מתחיל את השיר בהפקרה של המילים שהוא אומר, כאילו איבדו את כל המשמעות שהייתה להם אצלו, מצד שני מסיים את השיר בכך שהמילים כל כך טעונות עד כדי שהוא שואל את עצמו האם מאחוריהם באמת מסתתר מה שהוא מתכוון או מרגיש או רוצה, האם מאחורי האמירה 'אני אוהב' אכן יש אהבה, האם הביטוי הזה מוביל את הדבר האמיתי שאמור להיות מאחוריה.
בנוסף, כשהכותב אומר 'תחשבו שאתם מבינים' הוא בעצם רוצה שיבינו, רוצה שהמילים יפעלו. כביכול בז לאלה שמנסים להבין ולא יכולים, לא יצליחו בכלל. יש לו משהו בוער שלא מצליח לצאת. המשמעות המעשית של המילים נהיית ברורה בעיניו עד שהקטנות שבהם והמוגבלות שבהם מתסכלות. האדם מגלה שהוא כלוא בתוך עצמו.
אמנם, המצב הזה הוא קצת מסוכן כי האדם עלול לחשוב שכל ההרגשות שלו זה אשליה, הרי המילים והשפה הכלל-אנושיות עובדות כל כך טוב אצל אחרים עם התבטאות נהדרת וורבליות גבוהה, אז אולי אני לא מצליח לדבר את שעל ליבי רק בגלל שבעצם אין שם כלום. ואז זה מפיל את האדם עוד יותר. זה הורס אותו.
אבל האמת היא שפעמים רבות זו פשוט מציאות של מילים חסירות. המילים לא מצליחות לתווך לא כי יש בעיה במקור -באדם - אלא כי יש בעיה במתווך. זו אכן בעיה של האדם אבל רק באופן טכני, הוא צריך לרכוש עוד מילים. להגדיל את הכלים שלו. אין ריק מאחורה אלא תוכן חדש שעוד אין לו מילים.
אמנם לפעמים הקושי הוא כי ליבא לפומא לא גליא. העולם הפנימי של האדם עוד לא נותן לו להוציא החוצה. המימדים הפנימיים שלו כולאים את זה פנימה לבישול ארוך יותר, ואז המצב דומה קצת לסיר לחץ. המילים לא חסירות אלא רדומות. רוצה לשחרר אבל לא יכול, יש מחסומים מבפנים ויש מחסומים מבחוץ.
אני כותב כאן מניסיונותיי האישיים, אולי אני סתם מתפלסף ומבלבל את המוח.
תודה רבה ממש על התגובה!בדיל ויעזוראחרונה
כתבת יפה מאוד ונתת לי נקודות למחשבה. זה אפילו יעזור לי לחדד את המילים/הכוונה שלי לפעמים הבאות.
באמת הכוונה המקורית הייתה בעיקרה משהו אחר.
אמנם לאחר קריאה נוספת אני יכול בהחלט להבין את המשמעות של השיר דווקא כמו שאתה הבנת אותו.
כיף לקרוא הסברים, גם כשהם על עצמי
לגבי המשפט האחרון - כולנו ככה חח.
...רחל יהודייה בדם
מות משורר...בין הבור למים
כשפחדתיפרצוף כרית
כשפחדתי
מהיום הבא
כשפחדתי
מהשעמום
כשפחדתי
מה יקרה בפגישה..
כשפחדתי
מהבלתי נודע
אז הבנתי
והפנמתי
ללא כל ספק,
שאכן ---
אין ברירה
ואין מנוס
פשוט מוכרחים
לחיות עם זה
ואם יקרה פחות טוב -
יקרה
וזה בכלל לא קשור אלי
ואני לא יכולה לשלוט על הכל
ואני גם מוגבלת -
בכוחות ובזמן , במצב רוח ובאירועים חולפים
בעייפות, ברעב, בצמא, בילדים,
אחרי הכל,
אני רק בנאדם
ולא נורא,
ואילו גרמתי לעצמי להכשל ....
אז???
אז מה?
אז זהו,
טעיתי,
כמו כולנו,
וזכותי,
ואני לא כזו נוראית
וגם לא איומה
אני פשוט ילדה קטנה וחמודה
וזה מה שהסתדר לי
אז , אחלה
חשוברחל יהודייה בדם
תודהפרצוף כרית
באמת מצליחה לחיות ככה?נקדימון
....פרצוף כריתאחרונה
ומשליך קצת על החיים
אַבְרָהָםנקדימון
בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם,
רַק לֹא יִהְיֶה פֶּרֶא -
אָדָם.
קוֹלנקדימון
אָמַר יִצְחָק,
וְזֶה הַקּוֹל -
יַעֲקֹב.
רִבְקָהנקדימון
קוֹנְנָה רִבְקָה,
לָמָּה זֶה -
אָנֹוכִי?
...רחל יהודייה בדם
כיף לשמוע, תודהנקדימון
יששנקדימון
בהחלט מגניבבדיל ויעזוראחרונה
לְךָ דּוֹדִי (טיוטה)נקדימון
אל מסתור משכנך
ולמקומך הנעלם.
שם גָּלִיתָ להיחבא
והותרת דומיה
עלי שדה נחרש
בית בניין קומתיים.
ולך הדוד ממתנת רעיה,
לגאול חשכת רעיון
ותמהון לב ועין.
עששית הֶגְיוֹנָהּ
לה השארת להזכיר -
באפר כוסתה;
אפילת פרי ממאיר.
לך דודי, הקריאה הגדולה,
להעלות נר תמיד
וצבאות של חוכמה.
סודות וסתרים
אדני ארץ עולם -
גל עינינו בגורלם
עכשיו, במקום באחרית.
כך לא מתנהגים לקראת כלה,
זו שהלכה במדבר
כל ימי נעורים.
נתאוונו להחכים
אתה ידעת סיבלנו,
הנח ללב להתפרץ
בְּכֹה לֶחָי למודעינו.
הסוף זקוק לשיפוץ בעיניי, השאר נאה וטוב לי.
הרעיון לשיר עלה כמובן בליל שבת, לכה דודי.
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ומעניינת
אישית אהבתי בסוף את שלוש השורות הראשונות.
נוסח נוסף לבית אחרוןנקדימון
זו שהלכה במדבר
כל ימי נעורים.
נתאוונו להחכים
כל פינות יקומים
ורזים עלומים
אף דחוקים בשוליים.
...רחל יהודייה בדם
השורות האלו מתחברות יותר אחת לשנייה
מהנוסח הראשון לבית הזה, בעיניי
הסבר לשירנקדימון
הבית השני מספר שהריחוק הזה הבריח מאיתנו את ההבנה של מה קורה פה בעולם, אנחנו עומדים תמהים והשכל חשך עלינו. אמנם הקב"ה השאיר לאדם את הכישרון השכלי ולעם ישראל את התורה אבל זה משהו קלוש שכבר התכסה - במיוחד בעקבות התרבות הרעיונית שהתפתחה בדור האחרון. לכן זה מתואר בתור פרי, כי זה צמיחה והתפתחות, אבל התוך שלו ממאיר וממילא מאפיל על האור הקטן ששרד בעבר.
הבית השלישי קורא בחזרה לאלוקים, לכמיהה להבין ולהחכים, לתפוס את שורשי החיים ואת הסודות שיש בבריאה, את התכלית והמשמעות. ונימת ייאוש בשורות האחרונות בבית באה בעל כורחה.
הבית האחרון כביכול בא לנמק את החובה שמוטלת על האלוקים, ולבטא את הרצון האנושי-אלוקי שטבוע בנו. תאווה מסויימת להיות כאלוקים.
מענייןרחל יהודייה בדם
מגניבפרצוף כרית
חח.. תודהנקדימוןאחרונה
קַרְקַע מְצַפָּה (טיוטה כמעט גמורה)נקדימון
כך עמדה היא מול עיניי
תחת שמש אחרונה
בשלהי אותו הקיץ.
בחטף רק ראיתיה
בְּפָנֶיהָ חול אדום
לא זרועה או מעובדת
מבויישת לה, ממתנת.
מסביבה עובדים בונים
מחלף גדול, תעשייה
כן כבוד וכן הדר
אך עוד לא לה, הצופיה.
עוד לא לה, אני אמרתי,
כך עלה מתוך ליבי
ניכחו של פני החורף
ודמו: דם החיים.
מי יודע אם תדשא
או תזריע או תנביט
או בכלל דרכה יִסְלוֹלוּ
או מחסן שומר גרניט.
קרקע מצפה
כך עמדה למול עיניי
עת חלפתי בדרכי
אל העיר הָאוּרְבָּנִית.
טוב, אין פה הסתבכויות. זה אכן תיאור ומחשבות שקרו לי היום. אכן עברתי (באוטובוס) ליד חלקת אדמה בצבע חום-חול בלב אזור שעובר פיתוח רציני.
...רחל יהודייה בדם
בשפה גבוהה
התיאור זורם. קליל ויפה!בדיל ויעזור
תודהנקדימוןאחרונה
...בדיל ויעזור
מתגלגל בעולם
וחוזר לברייתו
כמו גל, כמו גלגל
כמו אדם, כמו מנגינתו.
אמנם מה שיהיה הוא מה שהנה הוא
ומה שיעשה הוא מה שיחלום הוא
ואין כל חדש תחת השמש
מבלעדי הוא
אך העיקר, העיקר חסר
מן הספר וממנו
לא מפחיד לו ולא מספיק לו
לא משחרר לו ולא מתפרץ לו
והוא כמו לא אדם וכמו לא מנגינה
כמו צליל מזוייף וכמו ניגון של סירנה
אחריתו ידועה, מקווה לבשר
סופו ברור כשמש, אך רואה אור אחר
הרבה שנים במדבר ואיתכם
מקווה לבשר
שלום עליכם.
------------
בעקרון זה המשך של זה: ... - פרוזה וכתיבה חופשית
...רחל יהודייה בדם
מרגיש שיש כאן כאן כמה עומקים
וכמה אפשרויות להסתכל על השיר,על המילים
כתיבה מאוד יפה,
ולא יודעת להסביר אבל יש כאן משהו טריקי כזה, מתוחכם.
אני אוהבת את זה.
תודה על התגובה! תאמתבדיל ויעזור
זה סוג של סיכום התקופה האחרונה שעברה עליי.
בעקרון מושתלים פה רמזים של כל מני דברים שהיו, והשתדלתי שזה יהיה עם עניין עמוק יותר (כנראה מדי...)
אז לקחתי בחשבון שזה כנראה לא יהיה מובן בעליל (ואפילו אני בעצמי לא בטוח שאצליח להסביר מה הכוונה בעוד כמה זמן...)
אפשר לראות את זה כ 100% של פריקה.
...רחל יהודייה בדם
אהבתי את הכתיבה הזו.
תודה שוב בדיל ויעזור
זה יפהנקדימון
את הבית השני לא לגמרי הבנתי, משהו התחדש אבל בעצם לא כלום? יש חלום אבל הוא אשליה?
והסירנה - זו המיתולוגית או מחרישת אוזניים של רכבי ביטחון והצלה?
אם תרצה להסביר, אשמח.
תודה רבה!בדיל ויעזור
הבית השני: זה מבטא תובנה שחשבתי עליה לאחרונה, שבעצם כל המציאות בעולם תלויה במחשבה שלי (וכל אחד, החיים שלו תלויים רק בו). מה שאני ארגיש ואחשוב, הצורה שבה אתכונן לקראת דברים, הצורה שבה ארצה לחוות את הדברים - זה מה שיקבע את המציאות שסביבי. אז מה שיהיה הוא מה שאני אביא את עצמי להיות בתפיסה שלי ועל אותה דרך מה שאחלום עליו הוא מה שאעשה בפועל אחר כך. וכן, המציאות תשתנה רק אם אני אהיה קשוב לעצמי ואביא לטובה את המחשבה שבתת מודע שלי.
(זה בעצם הפוך מהמשמעות המקורית של קהלת, אבל שיהיה... זה מה שיפה)
לגבי הסירנה - האפשרות השניה. ואהבתי שזה רק כמעט מתחרז עם המשפט שלפני אבל לא מושלם כ"כ, ואז זה מתאים למשמעות של סירנה...
אם תרצה עוד הסברים, בכיף.
ממש יפה, ההבנה משדרגתנקדימון
בכלל או בפרט?בדיל ויעזוראחרונה
באופן כללי נראה לי ההקשר די ברור. כשאני לא נמצא באידיאל שאליו אני שואף אז אני מרגיש לא לגמרי שלם, לא "במנגינת החיים" שלי, מקוטע, מזוייף, אז המנגינה שכן נשמעת ממני היא רועשת, כמו סירנה, ולא נעימה.
אבל באמת בחרתי דווקא בתיאור הזה כי הוא - כמו רוב המילים בשיר - קשור למשהו מהחיים שלי מהתקופה האחרונה, שכמובן לא אפרט פה, אבל אני מבין את העומק היותר עמוק. לא שזה קריטי מבחינת השיר עצמו...
--- ---רב שמואל
המציאות תשתנה, ככל שבמקום לבחור דרך, תבחר במכבש שיסלול דרך. ורק בדרך הזו, בדרך כלל.
יפה מאדפרצוף כרית
תודה!בדיל ויעזור
משל החייםבדיל ויעזור
מְשַׁל החיים
בדרכים עקלקלות
מחפש נתיבות
מתעגל בפינות
החיים כמשל
ממציאים אמיתות
מרגישים דמיונות
משחקים בחוויות
מִשֶּׁל החיים
ומתוך המציאות
אלמד, אשתפר
אמצא בי חַיּוּת
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה.
אהבתי ממש את הבית השני
תודה רבהבדיל ויעזור
יפהפרצוף כרית
תודה על התגובה!בדיל ויעזוראחרונה
הרכיני ראש...אמונתי????
טויב כתבתי את זה הרגע מהירהורי ליבי, זה עוד לא ערוך, רק ההתחלה...
על גבך לסחוב הכל
תמיד ביקשת.
זאת הייתה אהבתך.
לקחת עול, ועוד.
להחזיק חזק ולא לוותר.
וכעת הגיע הרגע,
בו עלייך להושיט יד,
לאסוף עוד אחד
שיישא איתך את המשא,
להרפות.
לוותר.
להפסיק להילחם,
להפסיק לדפוק את הראש,
לפגוע בעצמך.
לנשום עמוק
ולדעת לקבל,
להוריד את הכובע בפני האחר.
לזרום,
גם אם זה לא מה שציפית.
במחיקת תוכניותייך,
הלוא נמצאים,
פירורי האהבה,
ורסיסי הקרבה.
...רחל יהודייה בדם
וגם מעורר מחשבה
אהבתי
ווואו וואופרצוף כריתאחרונה
אהבתי והתחברתי ממש!
מתאים לאמהות !
תודה
חלומותפרצוף כרית
על גלי ים גואים ולעתים שקטים
נוף מרהיב
סיפוק אינסופי ממעשי ידיי ומעיסוקיי
שמחת אין קץ מכל האנשים שסביבי
כל הימים
ואז,
לנוכח הקשיים,
גיליתי קצה אור באפילה
רגע של חיבור והבנה בשיחת נפש עם חברה
רגע קצר לנשימה
ארוחונת נחמדה ומעוררת תיאבון, בנחת ולא בחיפזון
ניחום בשעת בכי, מאת אוהביי
והרגשתי מלאה באהבה ובטוב עד בלי די
עד
בלי
די
אשריי
...רחל יהודייה בדם
עושה טוב
THANKS RACHELפרצוף כריתאחרונה
..בין הבור למים
הומופפירוסמזמור לאל ידי
לא מפריע אני בשקט
לא חי רק מתאר
את יומכם הקודר
באותיות מהבהבות
יומנאי ממושמע
מדווח על רגש
מפענח מחשבות
כתבנו לעניני נשמה
תמשיכו תמשיכו
אני מתקתק אתכם
לפי ראשי פרקים בעיפרון
מעלה אתכם למסך
שומר אתכם עמוק
במצולות הזיכרון
בהתחלה גם אני ניסיתי
מה לא עשיתי אלא
שנוח לי יותר
לכתוב על זה
סופר סתם
סתם סופר
ימים של מישהו אחר
ראיתם פעם זיקית על
גדר אבן לא זזה
רק מביטה רק זיקית
מדי פעם שולחת לשון
תופסת זבוב
ממשיכה להביט
גם אני לפעמים טועם
רק כדי שבבוא יום
אוכל לספר מה אכלתם
ומה אהבתם לשתות
אך בעיקר אני מכרסם
חצאי עפרונות
שותה דיו
מסימני המחלה:
אצבעותי מלאות
כתמים כחולים
שם החולה:
מעבד תמלילים
אבותי העניים המטורפים
יכולים היו להשאיר לי
דירה קטנה או אמונה אבל
מה הם השאירו לי
מחברת צהובה
פנקס שבו רשמו
מילים בלי סוף
גם הם לא חיו
רק התרשמו
אני לא הראשון שכותב על זה
לנשים שאוהבות אותי
אני חורז שירי אהבה
שירי אהבה זה הכי
קרוב שאני יכול להגיע
לנשים שאוהבות אותי
לגברים היוצאים למלחמה
אני כותב המנון ניצחון
ןאם הם יפסידו מוכנה
אצלי קינה
זה הכי קרוב שאני
יכול להגיע למלחמה
עד נשמת אפכם האחרונה
אני כותב אתכם
אתם יכולים להתנהג רגיל
אל תשתדלו לי
אני מנסה לתפוס
את הניואנסים של
מהות החוויה האנושית
פה שם ועכשיו
אני שאין לי ניואנסים ולא חוויות
רק כושר מסוים להבעה בכתב
ולמות בטרם לידה
והעונש
לכתוב על זה.
(יונתן גפן 1990)
...רחל יהודייה בדם
הטקסט הזה תמיד מדהים אותי.תורם דםאחרונה
סימנים של החייםבננה8
נעלם מתוך עיניי
מופיע בתוך ידיי
סימנים של החיים
חלקם נשארים חלקם הולכים
בדמעות הם נמחקים
אותיות של הימים
קצר ארוך לא משנה
העיקר שהמסר ישתנה
דברים פשוטים שעוברים
את חלקי החיים מנסה להשלים
פזורים לפניי בלי סדר
עוד רגע זה יהיה שבר
הגוף עייף מלחשוב
הידיים רוצות לעזוב
הדברים נאגרים במוח
לפעמים רוצה לשכוח
זכרונות עולים מהעבר
השמחה נגמרת הדיכאון חזר
בין עצב לצחוק
לא מצליח לשתוק
לא עוצר מלדבר
ולא נותן לגוף להישבר
בעיניים של היום
אפשר ממש לחלום
...רחל יהודייה בדם
אהבתי מאוד
תודה רבהבננה8
מהמם!!פרצוף כרית
תודה רבהבננה8אחרונה
(יום המודעות לבריאות הנפש, מוקדש באהבה לכל המתמודדים❤🙏)תורם דם
קַיָּמִים בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים
שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר
וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר
הֵם יִהְיוּ מַצְחִיקִים, שְׁנוּנִים
אֲפִלּוּ חֲכָמִים בִּמְיֻחָד
תָּמִיד יִהְיוּ לָהֶם תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת
בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לְמַשְׁמָעוּת הַיְּקוּם
וּמַשְׁמָעוּת חַיֵּיהֶם
וְאִם תֵּשֵׁב עִמָּם לְשִׂיחָה רְצִינִית
תְּגַלֶּה רָבְדֵי רְבָדִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ
עַל קִיּוּמָם
הֵם תָּמִיד יֵרָאוּ כֹּה חֲסֻנִּים
כֹּה חֲזָקִים וּבִלְתִּי מְנֻצָּחִים
אוֹתָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל מִכְשׁוֹל
שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ שָׁם בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים
"חֲצִי פְּסִיכוֹלוֹגִים בְּלִי הַכְשָׁרָה"
יִקְרְאוּ לָהֶם כֻּלָּם
אַךְ מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יֵדְעוּ
אוֹ לֹא יִרְצוּ לִרְאוֹת
זֶה אֶת הַצֵּל הָאָפֵל הַמְּלַוֶּה אוֹתָם
בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל
אֶת מַסֵּכַת הַצְּלָלִים הַחֲרִישִׁית
הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ לְלֹא לְאוּת
יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה
מְכַרְסֶמֶת אַט אַט בִּבְשַׂר חַיֵּיהֶם
צְלִילֶיהָ הֲלוּמוֹת
מַבָּטֶיהָ צְלָלִים
כֻּלָּהּ חֲשֵׁכָה
וְהִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים
וְלִפְעָמִים
לִפְעָמִים מִתַּחַת לְחִיּוּךְ קוֹרֵן
תִּסָּדֵק לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה
מִבַּעַד לְקֶרֶן הָאוֹר
תַּבְלִיחַ חֲשֵׁכָה
שֶׁתֵּעָלֵם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה
וְהַחִיּוּךְ יוֹסִיף לִקְרֹן
וְהַמַּסֵּכָה תָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ
וְהַזִּיּוּף יַמְשִׁיךְ לִזְעֹק
לְלֹא הֶרֶף
הֵם מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ
חֲרִישִׁים
כִּלְאָם לְחִישׁוֹת
מַבָּטָם טָרוּף
וְכָל יֵשׁוּתָם
זוֹעֶקֶת הַצָּלָה
הֵם מִסְתּוֹבְבִים
אֲחוּזֵי פַּעֲמוֹנֵי עֲנָק
הַמַּחְרִישִׁים לְלֹא הֶרֶף
זוֹעֲקִים זְעָקוֹת מְעַנּוֹת
שֶׁנֶּחְצְבוּ הַיְשֵׁר
מִתְּהוֹם הַצְּלָלִים
אֶת מַשְׁבְּרֵי יַלְדוּתָם הַקּוֹדַחַת
הֵם יְסַפְּרוּ לְכָל הֶחָפֵץ
אַךְ אָנוּ נֶאֱטֹם אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ
נִתְרַכֵּז בְּמַסֵּכַת הַצְּלָלִים
וּנְשַׁכְנֵעַ עַצְמֵנוּ לְהַאֲמִין
שֶׁזּוֹהִי הַמְּצִיאוּת
עֲבוּרָם
עֲבוּרֵנוּ
וְהֵם יוֹסִיפוּ לִכְאֹב
לְהִתְעַנּוֹת בְּיִסּוּרֵי נֶפֶשׁ
שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין בִּלְתָּם
לְהִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה לְלֹא הֶרֶף
לְנַסּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת כְּאֵבָם
וְאֶת יְגוֹנָם בְּמֵי קוֹלְחִין
בְּזֻהֲמַת הַבְּרִיחָה וְהָרֶפֶשׁ
חֲדוּרֵי כְּאֵב
חֲדוּרֵי רְדִיפָה
סְמַרְטוּטֵי אָדָם
חַיִּים
מֵתִים.
...רחל יהודייה בדם
ניכר שנכתב מהלב
תודה לך🙏תורם דם
...פרצוף כריתאחרונה
בסופו של יום, כולנו בני אדם וכולנו שווים
תבערהנקדימון
והנה כנפיים לבשרי,
סוככים הם
על חימר חומרני,
ורגליי אינם עוד על הארץ
אף ידיים הרפו אחיזתם,
וליבי ורצוני וכל רעיוניי
נבלעו אל על
כל כולם לאלוהיי.
ואיקץ ואירא
ונפשי תבערה
אם חופש הבחירה
הוא לי זכות
או צרה.
ממש מפעיםפרצוף כרית
מה? אולי לא הבנתנקדימון
הנפש הבוערת מתארת שהרקע לסיפור אולי היה מעדיף לבחור לבטל את הבחירה.
אה מהמםפרצוף כרית
לזכור שאנו אנושיים ולא מלאכים, ולראות בכך זכות ולקבל את המצב ולא לשאוף שאיפות גבוהןת מדי....
הסברת היטב את הרעיון, נהיר מובן ובהיר
לא בדיוקנקדימון
הבנתיפרצוף כרית
כשכתבתי שאיפות לא התכוונתי לחלום שציינת בשיר אלא לתובנות בעקבות השיר שלך, למעשה... br />לא חשוב...
בכל מקרה - יפה!
...רחל יהודייה בדם
קסום ויפה..
וההסבר גם. מעורר מחשבה וחזק
מיוחדבין הבור למים
זה מעולה, אבל יש לי הרגשה שעוד לא הגיע למקסימום (:
(סתם, נגיד
אף ידיים - ידיי משום מה מרגיש לי שזה יושב יפה יותר.
ומשהו בשורות - "נבלעו אל על כל כולם, לאלוהיי" מבקש איזה זיקוק קל לענ"ד)
התוכן ואו
תודהנקדימון
בכללי השורות של רגליי וידיים פחות אהבתי, אבל לא הצלחתי לשנות כך שיהיה טוב יותר בעיניי.
מכיוון שזה שיר לקריאה איטית אז ׳ידיים׳ מרוויח עוד הברה סמויה שלדעתי מועילה לקריאה. גם זה שובר קצת את התבנית ולכן העדפתי (במקום שני כינויי גוף קרובים, גם ליד וגם לרגל).
לגבי הבליעה באלוהים פיסקת לא נכון, הפסיק הוא אחרי ׳אל על׳ וכמו שהשיר מכוון בחלוקת השורות.
היות והמלאך נטול בחירה חופשית אזי אם אהפוך למלאך הרי שכל העולם הפנימי שלי (לב, רצון, רעיון) יתמוסס ויחזור להיות כולו חלק מאלוהים. הדגש הוא שהכל הכל ייבלע בו, המלאך כביכול (או לא) הוא ידו של אלוהים וממילא העצמיות נעלמת.
תודה על ההערות, חשוב לי מאוד
כנף זה יכול להיות זכר או נקבה, ביררתי פעםפרצוף כרית
וואי כתיבה יפהפרח תלוש
חומר למחשבה
וואו וואו וואוממלא כל עלמין
החלום על שלמות ורוח, והפחד מהחומר ובעצם מעצמי...
נחיתה כואבת
שיר קשה
ממ..נקדימון
החלום הוא רק המקום להרהר במצב ללא בחירה חופשית, כאשר השיר כולו מביע קונפליקט בין להישאר עם בחירה או להעדיף לאבד אותה (ולהפוך למלאך/שליח ממילא).
בעצם, אולי אתה לא רחוק מההבנה של השיר.
ותודה על התגובה, עצם ההתייחסות כבר משמחת
נראלי באמת פחות או יותר מה שהבנתיממלא כל עלמיןאחרונה
אם כי תמיד יהיה מקום של חוויה אישית מול הכתוב ושם יהיה שוני לא נשלט בין החוויות והבדלי טרמינולוגיה..
בכל מקרה השיר חזק וקשוח... וכן הצלחת לדעתי להעביר את החוויה וזה מה שיפה
**אגב אני בת
כמעט עד נצחבין הבור למים
תְּהוֹם אַחַת זָכַרְתִּי טוֹב מִכֻּלָּן.
מָעַדְתִּי אֶל תּוֹכָה וְלֹא הָיָה קוֹל הַנְּפִילָה
נִשְׁמָע בִּי מֵעוֹלָם
לֹא הָיִיתִי נֶחְבֶּטֶת אֶל אֲדָמָה קָשָׁה
רַק נוֹפֶלֶת עוֹד וָעוֹד כִּמְעַט עַד נֶּצַח
לוֹמֶדֶת עוֹלָמוֹת שֶׁל זְמַן וְהַרְגָּשָׁה.
וְעַד הַיּוֹם לֹא יָדַעְתִּי אִם הָיִיתִי
עוֹזֶבֶת, עֲזוּבָה אוֹ נֶעֱזֶבֶת
נֶעֱצֶבֶת אֶל לִבִּי עַל עוֹלָמִי שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁכַּח.
וְאַתָּה?
הָיִיתָ הֶחָלָל הַמִּתְרַחֵב
תְּהוֹם בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת.
וְכָךְ הִתְפּוֹגַגְתָּ, וַאֲנִי -
שָׁקַעְתִּי עַד תֹּם.
עַד שֶׁנָּטְשָׁה אוֹתִי הַתְּהוֹם
וְתֶכֶף וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי
אֶת קוֹל הַחֲבָטָה.
*
וּבְפֶתַע, עֲלָטָה.
...רחל יהודייה בדם
תיאורים סוחפים ויפים.
נוגע ומעורר מחשבה..
יפהפה! מדהים!Cherry
תודותבין הבור למים
...אנה.
כל שיר שלך זה ממש מרפא לקרוא
קראתי כמה פעמים
תודה על זה
❤
הו תודה ❤בין הבור למים
...little prince
אישית הייתי משנה גם את מָעַדְתִּי אֶל תּוֹכָה וְלֹא הָיָה קוֹל הַנְּפִילָה
נִשְׁמָע בִּי מֵעוֹלָם
למעדתי אל תוכה, וקול הנפילה
לא נשמע בי מעולם.
הסוף של הקטע פתאומי מאוד וממש יפה.
אהבתי!בין הבור למים
זה בדיוק הרעיון אבל (!) צניחה בנפש. תהום אחת אחרת, שונה.
אתה מחכה לאיזה בום אבל הפעם זה בור ללא תחתית. כמו לופ שחוזר על עצמו...
ואם כך וודאי שאלו הרגשות חדשות, אתה לא יודע אם יש תחתית, איפה מתי מה ואיך וכל הזמן הזה בין שמיים לארץ או נפש לנפש או תהום לתהום...
וודאי שזה בנפש (אם כי לא רק)
[יש נחמה בחבטה/אדמה, כי היא מוחלטת ויש בה וודאות, לכן השורה הזו. זה שיקוף נוסף לשיר מהצד שלי]
ותודה (:
הדרמטיות זו השעה
עמוק ויפה ממשlittle princeאחרונה
איך שאני אוהבת את מה שאת כותבתפרח תלוש
כל כתיבה יותר יפה מהקודמת
חיבורTsurie
שכבר אין לי רצון לעשות טוב?
שאינני מאמין שאפשר לשנות?
שליבי מבקש רק הנאות?
ואיפה שלהבת הנשמה?
האין היא עולה מאליה?
האין היא חזקה מהכל?
האם היא נעלמה ?
איפה החיוך , השמחה?
האכזבה, האנחה?
החיפוש, החלום?
ובפנים, השלום?
איפה המלחמה ?
נגד כל פחד ואימה ?
איפה החרות האינסופית?
איפה האמת הפנימית?
הכל יטוהר, הכל יחלים.
את כל הרוע נעלים.
נהיה אדישים רק לאדישות .
מלך השלום , ייתגלה , לאחר היסתתרות.
...רחל יהודייה בדם
צובט ומרגיע ביחד .
אהבתי את זה מאוד
עמוק יפה ומעורר מחשבה
תודה רבה!Tsurie
כיף לשמוע
אמונה פסיביתנקדימון
אם אתה מתכוון שבבית האחרון יש אמונה פסיביתTsurie
אז לא זו הכוונה
אז אשמח להסברנקדימון
הדברים שכתובים בגוף שלישיTsurie
...little prince
זה לא עליTsurie
..בדיל ויעזור
בגדול אני התחברתי כמו שזה, כולל הסוף.
אבל אחרי מה שכתבו לך בנוגע לבית האחרון, אז רק מניח פה מה שחשבתי:
ההתחלה של כל המהלך הזה הייתה אישית, ונבעה לכאורה מקושי פנימי. אז היה יכול להיות סיום מאוד יפה אם היית מוצא מתוכך ובתוכך (מבחינת הניסוח של השיר כמובן) את הפתרון. אבל השינוי הקטן בניסוח כאילו משליך את הפתרון על אחרים, על המציאות, לא חשוב על מה. כלומר אפילו אם זה תלוי בעבודה אישית שלך כאדם פרטי, עדיין יש פה משהו שמקווה לטוב רק אחרי שכולם יסתדרו ולא כשאתה תרגיש טוב עם עצמך.
הדיסוננס הזה בין הפרט לציבור עדיין בסדר גמור מבחינתי, אבל מבין את הרצון לקרוא חוויות אישיות מההתחלה וממש עד הסוף הטוב.
נראה לי משהו לא הובן, וזה גם קשור לתגובות קודמותTsurie
הבית האחרון בא אחרי שהוא עשה את המהפך בתוכו להתקרב עוד יותר, ולעלות על הדרך היותר נכונה. ורק אז הוא מסוגל לראות איך לא רק הוא, אלא כל המציאות תתוקן. כי אדם גדול בעייני זה מישהו שרואה את עצמו קודם כל כחלק מהמציאות ורק אז כאדם פרטי. ולכן הוא מבין שהתיקון שהוא עושה קשור לתיקון של כל העולם . "ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו"
דווקא אני הבנתי את זה לגמרי אחרתממלא כל עלמין
אמן! חזק מאוד!ממלא כל עלמין
"אני מבטיח שוב לחזור אל נקודת התום שבתוכי עמוק"...(אודי דוידי)
זא זה מה שחוויתי במה שכתבת
אם הבנתי נכון..