עבר עריכה על ידי אם מאושרת בתאריך ג' בניסן תשפ"ב 02:33
עבר עריכה על ידי אם מאושרת בתאריך ג' בניסן תשפ"ב 02:18
ההורים שלי מאז ומעולם נסעו להוריהם לליל הסדר, הם תמיד שידרו לנו שזו זכות שאנחנו זוכים וחיכינו ללילה הזה כל השנה.
ב"ה שזכיתי שגם בעלי בראש כזה ואנחנו גם נוסעים להורים.
אז קודם כל -אני מאד מעריכה אותך שאת עושה שינוי כזה,אני גדלתי ככה.
נראה לי שהשדר שאת תשדרי לילדים הוא איך שהם יחוו את הסדר.
כי היו לי דודים שלא אהבו לבוא, ובמשך השנים פרשו,
יצא לנו לדבר אחים שלי והבני דודים- אנחנו זכרנו חיכינו לילה גדול שחיכינו לו שנה שלמה,ואיזה מיוחד שישבנו על ספסלים ולא על כסאות,ואיזה חוויתי היה לישון איפה שמצאנו מקום עם הכרית של ההסבה. ממש חוויה של פעם בשנה! וחבל שכבר אין אותה.
והם זכרו שלא היתה להם מיטה לישון ,והם לא קיבלו כסא אלא ישבו על ספסל.
לקחתי איתי לימוד מזה- שכדאי לי לעזור לילדים לחוות את המציאות בצורה חיובית,ושיש לי חלק משמעותי בעיצוב החוויה שלהם.
אז קודם כל תחדדי לעצמך את חשיבות העניין-
נשים יקרות כתבו את זה בשרשורים האחרונים כאן,לא זוכרת מי כתבה מה,מחילה.
- למען תספר באזני בנך ובן בנך.
פסוק מפורש !!!
- קרבן פסח צריך לגמור עד חצות בשונה מקרבנות אחרים שיש יותר זמן לאכול,ומכיוון ששה מכיל הרבה בשר,היו חייבים הרבה אנשים להימנות על חבורה יחד.
- לילה שמסמל את שרשרת הדורות,
מספרים על אחד הרבנים שהיה בליל הסדר אומר לילדים אני עכשיו מספר לכם מה שסיפר לי סבא שלי ששמע מסבא שלו ששמע מסבא שלו.... עד סבא שחווה בעצמו יציאת מצרים.
תקשיבו טוב כי אתם החוליה הבאה בשרשרת ועוד 70 שנה אתם תספרו את מה שאני מספר לכם לנכדים שלכם.
היום הילדים מגיעים מוכנים מהגנים והבתי ספר ונתפס בעיני ה"עולם" שצריך בליל הסדר לשמוע אותם ושהאבא יספר להם לקיים מצוות והגדת לבנך.
לעניות דעתי כדאי לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות.
כל יום ויום יש מצווה לספר לילד ביציאת מצרים ( כי ישאלך בנך)
ובליל הסדר יש הרבה מצוות שאפשר להדגיש לילדים אותם,ולא להתמקד בוהגדת שהוא לא כמו שהייתם עושים בבית שלכם.
( מצוות אכילת מצה- המצווה היחידה שנשארה לנו בחורבן, מצוות אכילת מרור, ברכות מיוחדות,הלל שלם ...)
זה לילה שבו מבססים את האמונה לכל השנה, אז אפשר להדגיש לילדים שבלילה כזה גדול-אנחנו מרגישים זכות להיות עם סבא וסבתא , להזכיר להם להתפלל לקבל אמונה ושפע קדושה מהלילה הזה ( שזה לא תלוי בזה שסבא מקצר בסדר).
אפשר להתכונן להלל ,שזה מצווה שדווקא אם מאריכים במגיד הילדים פחות זוכים לקיים בשמחה ועירנות.
ואת כל מה שהביאו מהגנים והבתי ספר- יש השנה 8 ימים לשבת איתם בנחת ( אבא שלי היה עושה את זה איתנו כבר בשבת הגדול).
ועוד נקודה קטנה- אנחנו כל כך מקווים כבר השנה לחגוג בבית המקדש, אני מנסה לדמיין ליל הסדר בירושלים ולא כל כך נכנס לי כל האריכות של המגיד.
עד שיגיעו הגברים עם הקרבן פסח אחרי שעמדו בתור הארוך,לא יהיה מוקדם בכלל, ועד שיתיישבו בפינה שמצאו- זה לא יהיה בדיוק שולחן מבריק וכסאטת נוחים.וצריך להזדרז לגמור את כל הכבש לפני חצות.
אז בכלל האידיאל הוא משהו אחר לגמרי ..
"
(לוותר לאחות שלי?? למה מה קרה??)
(שני הגדולים שלי עברו ניתוחים בצעירותם. תמיד אמרנו שחבל שלא פילחנו קצת חומר הרדמה מחדר הניתוח לשימוש ביתי על הילדים...)