פורום אימהות השלב הבא (עמוד 43)

הערכות שמרכבים מהם דברים ספציפים לפי הוראות בניה, ככה הוא נהנה גם מהבניה וגם מהמשחק עם התוצר.
על כל ערכה כזו כתוב את הגיל המומלץ.

בגיל 4

@רחלה2020אם אין לכם את אלו - יכול להיות שהם מתאימים יותר לגיל הצעיר לפני הלגו...

אצלנו גם המטבח וכלי מטבח עוד בשימוש מלא
וכלי עבודה - יש כאלה שמגיעים עם חלקים להרכבה נגיד אוטו וכדו

הייתי מתמקדת בפליימוביל בגיל הזה, במגנטים, בכלי תחבורה, תחפושות ואביזרים, חיות, דינוזאורים, דרקונים.

יש פה כמעט כל יום חבר/ חברים ככה שזה שגרתי
אני מסבירה מראש לכל מתבגר, שהורים זה דבר מביך, ככה זה היה מאז ומעולם, ויום אחד גם הילדים שלהם יחשבו שהם מביכים

תנסי להתעלם מחברים שמגיעים...אני די שקופה באותם זמנים

אבל כן.אשתדל לא לגרום למתבגר פדיחות.
אם זה חבר שבא הרבה ונהיה בן בית אז אתנהג רגיל אבל חבר שבא פעם ב...
אתנהג אחרת בשביל הילד.
(אצלנו זה הבנות...)

לא משנה דברים בסיסים כמו חצאית ישנה נוחה
אבל כן משתדלת לא להכביד בשאלות ומענות
לא להתעצבן בקול על ילדות אחרות שהחברה לא תגלה שיש פה אמא שלא עלינו ממש יודעת להתעצבן! ישר לרווחה! 🤣
ובהחלט מזכירה לבעלי שלא יעשה בושות (קטע של אבות. לא ברור)
חשוב בעיני לכבד את הרצונות שלהם בגבולות הסבירות
כמו שאם אקח איתי אחת לעבודה אצפה ממנה שתהיה נימוסית כלפי החברים שלי נגיד

אבל הבת שלי ב"ה לא כל-כך מתפדחת בי
כמובן, לא אגיד לה משהו מביך ליד חברות, אבל זה ברור...
אתמול קפצה חברה לבכורה בשעות הערב כשכולם היו במיטות, ובת השבע ישבה במיטה שלה כשהכותנת שלה קצת מורמת, אז בעלי אמר לה בצחוק כזה: "את עושה פדיחה מול החברה!" (רצה שתתכסה בלי לתת נזיפה ישירה). אחר כך הוא שאל אותי אם עצם זה שאמר ככה - זו הייתה פדיחה...

יש על רבי עקיבא
על הלל הצדיק
יש אחד בשם 'סוחרי התבואה' שמספר על רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי
אני אוהבת אותם

שדרכו אני משחזרת איתם בצורה עקיפה את חוויות היום שעבר..


אבל אצלי בעלי כל יום לומד איתם בצהריים וממלא אותם סיפורי צדיקים, ככה שאני מרגישה שמאמא הם צריכים דוקא משהו אחר יותר רגשי..

נשמעים זוג מהממים , כל הכבוד!

איזה כיף לך שבעלך מלמד אותם סיפורי צדיקים... כל יום זה ממש נדיר נראה לי במשפחות, תעריכי!

(בעלי משתדל קצת בשבת.... לא מספיק לדעתי , אבל בסדר לא נורא... לא סוף העולם..)

 

ונכון שמאמא צריכים יותר יחס ומשהו רגשי , ממש מסכימה איתך!

יפה לך על המצאת הסיפור, יצירתית! הם משתתפים בסיפור? כי אם את מספרת אז "הרמקול אצלך" לא? רעיון טוב נשמע השאלה איך בדיוק גורמים להם לשתף ע"י זה שאת מספרת, גם אני היתי שמחה שהם ישתפו אותי יותר מה היה להם היום, קשה להם קצת לספר בפירוט ...ילדים  

בכוונה בחרתי שם שהם לא מכירים מהגן..

ועל מה שקורה לה..

ואז אני משלבת בסיפור דבריל שמקבילים למה שקורה להם..

נגיד רקפת מאוד התלבטה למה להתחפש לפני פורים..
והיו לה רעיונות ממש משונים..
אבח דרך זה שיקפתי להם את הקושי לבחור למה להתחפש..

עכשיו בגלל שזה סיםור דמיוני, אני מקצינה ואפיחו מקצינה התרחשויות..
פחות חשוב לי שהם יספרו מה קרה להם, יותר חשוב לי לעשות להם עיבוד רגשי..

למשל יום אחד יצאתי לטייל איתם בחורשה שבקצה היישוב והם "נאבדו" לי לכמה דקות. (הם לא הבינו שנאבדו..)
אז אותו ערב סיפרתי להם על רקפת שיצאה לטיול בשדה ופתאום ההורים שלה נאבדו לה. אץ פרטי העלילה ממש שיניתי, אבל את החוויה שהיא לבד ולא יודעת איפה ההורים הרחבתי והעמקתי..

כחול-צהוב זה סיפורי צדיקים
יש גם סדרה של כה עשו חכמינו סיפורים קצרים לרוב.
בשניהם מומלץ לקרוא את הסיפור מראש ולהשמיט פרטים שיכולים להפחיד ילדים קטנים.
לדעתי יש גם ספרים לפי גדולי ישראל לפעמים בקומיקס או רגילים, צריך פשוט ללכת לחנות ספרים...
כל הכבוד על ההשקעה, אני גם רוצה לקנות עוד שיהיה לי.
עוד טיפים- להדליק להם סיפורי צדיקים בשמע כשאין זמן או כח לספר
להקליט את עצמך מספרת מהספר ובכל עמוד לעשות צליל/למחוא כף שידעו לדפדף לעמוד הבא. מתאים במיוחד לערב פסח.
בהצלחה ותהנו! אען כמו סיפור ונשיקה מאמא לפני השינה! 👌

או סתם סיפורים שאת מכירה.
יש סדרה של אברהם אוחיון על גדולי ישראל, 25 סיפורים בכל ספר.

של ספרים על צדיקים, של הרב אברהם אוחיון. כל ספר על צדיק אחר, הרבי מליובביטש, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, החזון איש ועוד המון!
סיפורים לא ארוכים ומעניינים.

יש לו אתר, תגגלי . אני מקווה את הסיפורים בווטסאפ. אין ערב בלי שלשוה סיפורים לפחות...

אני התוודיתי כבר שבחרתי את אפשרות 23
ואני ממש עצובה שזה לא נבחר!

ליוזמת,למנהלת ועדת ההיגוי,למנכ"לית ועדת הבחירות וליו"ר המזכירות שספרה את הקלפיות👋👋👋👋👋👋👋👋👋👋👋
שכוייח!!!!

עזבו
שלוש לפנות בוקר

זה ממש שיעשע אותי😅😅

ובכלל לא רציתי שהנשים יתנו יקר לעצמןןןן

העדפתי לקבל מאחרים

ואני אפילו לא זוכרת מה

היה מאד קשה לבחור😅😅

לדעת בוודאות. מה יהיה עם הטפשת הנצחית

זה היה בימים כל כך עמוסים שפשוט באמת לא נכנסתי בתור הרבנית אלא רק מדי פעם בתור עצמי...

למשל מאכלי חלב? סבבה אז הוא יביא לכולם שקית שוקו עם המחזיק מפתחות . והשאר ממתקים רגילים וזולים לא כל המשלוח חייב להיות חלבי. ואולי איזה כרטיס יפה שכתוב עליו משהו מתאים
כל משלוח שמקבלים בוחרים ממתק אחד שווה לשמור לעצמינו (או שתיים למחמירים) והשאר ממוחזר למשלוחי חברים
אז לשקית שוקו של חבר אחד מצרפים את הסמבה מהחבר ההוא ו צ’יפס מהחבר ההוא וכן הלאה
ככה מראש מכינים חמישה שישה משלוחים והשאר על המקום ממחזרים.
הכי נוח לקנות שקיות צלופן מוכנות כדי שאפשר מהר לארוז
ככה המשלוחים לא עולים לך הרבה מדי וגם הכמויות ממתקים שנשארות לא ענקיות מדי והילדים לומדים הרבה מזה

הבן שלי מכין 20 משלוחים, זה מאד חשוב לו, אז אני לא מתערבת.
אחרי פורים הוא לוקח את רוב הממתקים ל׳תהילים׳ שהוא מארגן כל שבת, ומחלק לילדים.

אצלנו נתתי לכל אחד להכין 3 משלוחים, פשוטים ואחידים.

וקניתי מראש שקיות צלופן יפות שיוכלו למחזר משלוחים.
וכמובן שאצרף להם את כל הממתקים והקשקושים שנקבל גם במשלוחים של המבוגרים..

בתקווה לסיים את פורים בלי יותר מדי עודף ממתקים..

כל שה ותורמים לחסדי נעמי

והם קונים לעצמם ספר או משחק מהכסף..

אבל ברור שגם מנשנשים תוך כדי...

נראה לי באמת רעיון שיהיה להם בסיס אפילו ל20-30 והם יכניסו ממה שיקבלו..

הבעיה שאין לי סבלנות לאריזה תוך כדי הבוקר.

אבל ננסה לראו איך בדיוק לעשות את זה...

קצת פחות נזק לסביבה
או שקיות צלופן מוכנות עם הדפס פורים
וכן הלאה

בעזהי"ת

 

אבל אני ממש מגבילה בגודל.

מבחינתי 10 זה הגיוני ואני מעדיפה שתתן לכל מי שהיא חושבת עליה ותשמח כמה שיותר, ולא שתצטרך לבחור למי לא לתת (ובואי, בד"כ מי שהבת שלי תבחר לא לתת לה בסוף- כנראה שהרוב יבחרו לא לתת לה בסוף.. מאילוצי מספר וכו'..). 

 

בפועל לבנות שלי יש כנראה קצת פחות חברים מלילדים שלך  

אז הכנתי משלוחים מ3 פריטים (שווים יחסית, בעיני לפחות, אבל עלה לי 4 שקלים למשלוח) 

והכנתי 20 כאלה. 

אני מניחה שהגדולה (כיתה ב') תחלק בערך 10, האמצעית (בת 6) תחלק בערך 6-7 והקטנה (3.5) תחלק בערך 3-4, ואין לי בעיה לאלתר תוך כדי משלוחים נוספים אם מי מהן תזכר בחברה נוספת..

 

 

רעיון שאולי יכול להיות רלוונטי לך, לפחות לגדולים- במקום להחליט עבורם מספר משלוחים או כמות ממתקים- לתת לכל אחד מהם תקציב. נניח 60 שקלים. אתה יכול להרכיב מזה 20 משלוחים שעולים שלושה שקלים, ואתה יכול להרכיב מזה שני משלוחים של 30 שקלים.. 

נותנת לכל אחד 50 שקלים ושיחלקו את זה כרצונם..

ועדיין יש 7 שאני אחראית על המשלוחים שלהם - אז הכנו 21 משלוחים: 3 לכל אחד.
ויש סלסלה גדולה של "עודפים" שכל מה שמקבלים ולא רוצים או לא בהכשר שאנחנו אוכלים וגם כל הממתקים שמגיעיל במשלוחיל של המבוגרים שמים שם ומזה אפשר למחזר משלוחים..

המטרה שלי לסיים את החג בידיים ריקות מממתקים

אני חייבת להתיעל!

ומה הכוונה שוגי? זה החטיף או דגני בוקר שארזת בשקית סנדביץ?

בעזהי"ת

 

הדובונים 4 מארזים של 5 ב30 שקלים, 

השוגי קופסא של 20 יחידות ב30 שקלים,

העוגות 3 מארזים של 8 ב24. 

 

סה"כ 84 שקלים, ל20 משלוחים, ונשארתי עם 4 עוגות.. העוגות יוצאות שקל ליחידה, אז סה"כ 80 שקלים ל20 משלוחים.. 

קודם כל - אני גם לא אוהבת את כמויות הממתקים, ולא אוהבת את זה שמקובל שילדים נותנים רק ממתקים, ואז מסיימים עם הר של ממתקים.
אז למשלוחים שלנו אני מכינה עוגיות. מכינה כמות גדולה של בצק פריך בשני צבעים (חום ולבן), ומכינים מזה הרבה סוגים של עוגיות מיוחדות - עוגיות דובים, עוגיות מתנה, עוגיות ספירלה, עוגיות ליצנים (להכל יש הדרכות באינטרנט, חוץ מהליצנים. חלק אני מכינה ובחלק הילדים עוזרים), מהבצק שנשאר קורצים צורות, בסוף גם מערבבים את שני הבצקים ואז קורצים צורות ויוצאות עוגיות שיש משני צבעים.

וכשמחלקים בפורים עצמו, שמים בכל משלוח 3-4 עוגיות מסוגים שונים, ואני מרשה להוסיף עוד ממתק שקיבלנו ממשלוחים אחרים.
זה לא יוצא גדול, אבל בעיני זה ממש מספיק, ונראה שהחברים כן שמחים מהמשלוח.

בנוסף, אני אוהבת לארוז בצורה שמוסיפה עניין.
בשנים קודמות ארזנו בשקיות צלופן בצורת טופי (שמים הכל בפנים, קושרים משני הצדדים, וגוזרים את הצד הסגור של השקית).
השנה הילדים הכינו הרבה כוסות ליצנים כמו הדוגמא הזאת

ומתכוונים להביא בהן (אם לא יהיה מספיק, נביא עוד בצורת טופי כמו בשנים קודמות).


ועם הממתקים שאנחנו מקבלים (מה שלא העברנו לאחרים) -
אנחנו עושים 'סעודת ממתקים'.
כל ילד יושב עם צלחת, אני עם קערה ענקית שבה כל הממתקים שקיבלנו, ובכל ממתק אני פותחת, מחלקת קצת לכל ילד, ואת השאר זורקת או לוקחת לעבודה שלי אם מתאים. אם יש ממתקים כפולים - אני מביאה את העותקים הנוספים לעבודה שלי. ואני גם קובעת כמות של ממתקים (נראה לי שזה היה 3) שמותר לשמור ולאכול במהלך השבוע הקרוב.
ככה לא נתקעים עם כמויות של ממתקים שאת הכל צריך לאכול... והילדים שלנו ממש שמחים מהסעודת ממתקים.

השאר אם הם רוצים הם יכולים להרכיב בעצמם על סמך שאריות (שלהם או שלי).

נותנים לכל אחת בערך 20 ממתקים והשאר ממחזרים

כל הממתקים מהסוג של חמצוצים, טופים, סוכריות, גלי וכד' הילדים אוספים במשך כל השנה. ועל כל 100-אנחנו עושים מנגל. זה מדרבן אותם לאסוף ולא לאכול... בדכ בפורים הם מגיעים לכמויות מטורפות...

ומה אתם עושים עם מה שאוספים? זורקים?

לפעמים מעדיפה לזרוק כי לתת למישהו לאכול אותם-זה "בל תשחית" של הגוף..
זה פשוט רעל...

מסייגת- ששוקולדים\ופלים שומרת להם להפתעות של שבת.

ממירה להם את כל הרעל הזה למשהו קצת פחות נוראי או כסף

עשינו לכל אחד 8 משלוחים,

ועוד אופציה לכמה נוספים שהם ימלאו עם פרס קטן שקניתי מראש.

מקווה שילך טוב ביום שישי הקצר.......

 

פורים שמח לכל החוגגות היום.

אצלי הגדולה בת 7, הביאה לחברה אחת בכיתה ועוד חברה אחת פה בשכונה.. כל שאר הבנות גרות בשכונות רחוקות. היא בכיתה ב.

וגם בן ה5 הביא לאחותה.. שהיא איתו בגן.. וזהו..

ואנחנו חילקנו למבוגרים..

אנחנו גרים בישוב, ובגיל בית ספר יש הרבה ילדים שמסתובבים בין בתי החברים (לא רק חברים טובים) 7מחלקים משלוחים. הבת שלי קיבלה לפחות 10 מבנות מהכיתה שהן לא חברות טובות שלה, אבל פשוט עברו אצלנו ונתנו לה (היא פחות בעניין לעשות ככה, אבל כן החזרנו לכל מי שהגיעה..).
בגיל גן זה לא ככה. הבן שלי בגן חובה קיבל משלוח אחד מחבר שבא במיוחד (מניחה שההורים או אחד האחים ליוו עד לבית שלנו), וגם הלכנו במיוחד לשני חברים שהוא רצה להביא להם, ושאר המשלוחים שלו (ושל האח הקטן) היו לחברים שאנחנו גם ככה מביאים להורים שלהם.

מחלקים הרבה
לבן שלי בן 11 הגיעו 15 חברים להביא משלוחים
ככה זה כל שנה

גילאי יסודי ומעלה חילקו וקיבלו לדעתי לפחות 10 משלוחים ואולי יותר..
הם בגיל שיכולים להסתובב עצמאית ולחלק..

הבן שבגן חובה קיבל וחילק 3 או 4 משלוחים מילדים שגרים ממש קרוב או אחים של הגדולים שבאו איתם.

2 הקטנים יותר חילקו וקיבלו 2 משלוחים לילדים שלהשכנים שהם מכירים.

היתי מרעיפה עליה יותר חום ואהבה מהרגיל , בתקופה הקרובה

(בלי לדבר על מה שהיא כתבה, להתעלם מזה)

 

כמו -

להחמיא לה על משהו שעשתה היום לפני שהולכת לישון

לחבק יותר מהרגיל

לקנות לה משהו מיוחד מכל הילדים, אפילו משהו קטן כמו שוקולד ולהגיד לה "חשבתי עליך כשהיתי בסופר וקניתי לך משהו שאת אוהבת"

להתענין יותר בסבלנות איך היה בבית ספר ולהקשיב לה

 

 

זו תקופה שהיא צריכה קצת צומי יותר מהרגיל, ככה נשמע

 

 

דבר שני, להוריד סטנדרטים של סדר ונקיון או בישולים (או לקנות אוכל מוכן)  כדי שיהיה לך זמן וכוח להיות סבלנית אליה

לא יכולה להאריך עכשיו
אבל אני רוצה לומר לך שבהתחלה הרגשתי ממש עצב , והתגוננות , ודיברתי עם בעלי והתלוננתי איך כל מה שאנחנו עושים זה מה שהיא לוקחת וקצת כעסתי.
לקח לי כמה ימים עד שהתגברתי על האגו שלי
והקשבתי בראש שוב למה שהיא אמרה
וחשבתי על זה
והגעתי למסקנה שיש גרעין אמת
ושאנחנו לא שמים לב מספיק
לא הכל נכון
אבל יש אמת
ובעיקר זה מה שהיא מרגישה

ומאז אני עדיין חושבת הרבה ויש לי מה לומר אבל אין לי זמן
לא יודעת אם רלוונטי אלייך
אבל מציעה רק לומר לה שכאב לך איך שהיא מרגישה ושאת ואבא חושבים מה לעשות עם זה
ובאמת לחכות כמה ימים
כי זה פוגע נורא כשהם אומרים לנו ביקורת על ההורות שלנו
לחכות. קצת
לחשוב אם יש אמת שלא בא לנו לשמוע פה ואז לחשוב מה עושים
אשתדל להגיב שוב מחר או שבוע הבא באריכות עותר

עם ילד שאמר לי, שמאז שהתינוק נולד, אנחנו כל הזמן כועסים עליו.
הוא באמת היה מציק לו הרבה והיינו מעירים לו על ההצקות. אבל אחרי שהוא אמר לי את זה כמה פעמים, הבנתי שזו החוויה שלו. אמרתי לו שאשתדל פחות לכעוס.

אז ניסיתי להמעיט בהערות. ככל שהערתי פחות הוא הציק פחות. וגם שהערתי הקפדתי על שיקוף המעשה ולא הערה רגילה.

ילדה שמתגרה ועושה דווקא, זה גם קשור לאופי מולד, לא תמיד היא יכולה לעמוד בציפיות, בעיני צריך להנמיך ציפיות וממילא יהיה קל לגלות יותר אמפתיה.

 קשה לו עד עכשיו כולם היו סביבו ומתלהבים ממנו,

פתאום בא לו אח שלוקח לו את התהילה וזה קשה לו,

תנסי לידה כמה שפחות להחמיא לשני,ואת הגדולה תקרבי

יותר,הכוונה מעט להתייעץ אתה להשתדל לצאת דווקא איתה

ככה הביטחון יחזור לה,ברגע שהיא תהיי גדולה וחשובה המון

מהקנאה ירד לה,אני בעצמי סובלת נורא מהקנאה בין הגדול לשני

אבל עושה את כל המאמצים לתת לגדול כאלו הוא החשוב,

בהצלחה רבה רבה אמן.

יש לי גם אחת כזו - מכל דבר קטן בטוחה שאנחנו לא אוהבים אותה ותמיד כועסים עליה.
תכל'ס אני לא יודעת איך להתמודד איתה, חוץ מלומר לה שוב ושוב שאנחנו אוהבים אותה...
לגבי הבת שלך - זה מקסים שהיא הצליחה להביע את עצמה בכתב ככה! הבעה בכתב היא כלי חשוב לחיים
אולי אפשר להמשיך את הכלי הזה - להכין ביחד איתה רשימה של כל הדברים הטובים בה וכל הדברים ש*אתם* אוהבים בה (כולל עצם זה שהיא הבת שלכם). את הרשימה היא תקשט יפה, ותניח אותה במקום משתמר - אולי אפילו תתלה ליד המיטה - וכך בכל פעם שהיא תרגיש לא אהובה מספיק או לא טובה מספיק - היא תוכל להסתכל בה.
כמובן, זה בנוסף לדיבורים שלכם ולמחמאות שתזכרו לתת לה...

נתתם כיווני מחשבה טובים, כל אחת מהמקום שלה והכיוון שהיא הביאה.
אגב, הלילה קרה משהו הפוך - שאמרתי משהו והיא הקשיבה לי מיד וכמובן החמאתי, והיא ממש התרגשה ושמחה מזה...🙂

זה קצת קשה, בתור הורים, אבל לפחות קל לשמח אותה... (את הבת הזו שלי די קשה לשמח )

כי זה היה כל כך דומה למה שקרה אתמול ושהעליב אותה, שהיא שמה לב לדמיון ולזה שהפעם היא זו שזכתה במחמאה.
לא תמיד זה מרגש אותה כל כך בקלות. לרוב מה שזוכה ליותר תשומת לב מצידה זה כשאח שלה הוא זה שמקבל את המחמאה...
אבל בכל מקרה אני באמת צריכה לשים לב להרבות יותר במחמאות, ואולי גם לעשות אותן יותר איכותיות, כדי שזה יהיה הדבר העיקרי שייזכר אצלה.

ילדה בת 8 שכותבת מכתב על רגשותיה וממענת אלייך, זה חתיכת הישג!
אומר הרבה דברים טובים על התפתחות היחסים ביניכם ועל העולם הפנימי שנבנה אצל הבת.

אני ממש בקצרה, ואשתדל להרחיב בהמשך -
הבת שלך רוצה לעמוד בציפיות ממנה
בעיקר כדי להרגיש אהובה ורצויה בלי תנאי
יש שתי מפתחות לתת לה את ההרגשה הזאת ביחס למה שאת מתארת -
א. כוונות טובות - תמיד להאיר את הכוונה הטובה מאחורי ההתנהגות.
גם אם ההתנהגות בעייתית - "אני יודעת שאת רוצה להקשיב לבקשה שלי, ולפעמים קצת קשה לך, ואת מאוד משתדלת"
או "את כל כך אוהבת לחיות, שקשה לך להיפרד מהיום ומהעירנות" (יש לי אחת כזאת, ואני באמת אומרת לה ככה... כי זה הכי נכון עבורה!)
ב. ליזום הענקת תחושת משמעות.
התחרותיות מגיעה מחוסר בתחושת ערך ומשמעות עבורך/עבור הבית (לא כי אתם לא נותנים לה - אלא כי כנראה היא צריכה יותר, וזה טבעי הדיאלוג הזה בין הורה לילד)
כשאת יוזמת העצמה של המשמעות שלה בבית, נתינת תפקידים בבית שהיא יכולה לעשות בכיף ובקלות, הערכה עליהם, שימת לב להיותה הגדולה והבוגרת (בלי לוותר על החלקים הילדיים ולתת להם את מקומם!)
כשאת יוזמת - היא פחות צריכה לרדוף אחריך, להעלב, להשוות...

היתה לי סיטואציה דומה להפליא השבוע, השתדלתי כנ"ל וראיתי ישועות...
(מן הסתם זה יופיע עוד, אלה תהליכים ספירליים שקורים כל הזמן... אבל בינתיים הרגשתי שהילדה מרוצה, מסופקת, מרגישה מלאה בהערכתי ובעין הטובה שלי כלפיה)

ממש ריגשת אותי עם הפתיחה...
ותודה על העצות, ממש מיקדת אותי. אלו דברים שכבר קורים אבל לא תמיד מספיק טוב, אז נשתדל להתחזק בזה...

לתת לילד מענה רגשי עמוק ומקיף לכל צרכיו - אין אפשרות כזאת
כי לפעמים הוא צריך יותר, ולפעמים פחות,
והדיוק וההתאמה לא באים מאליהם.
גם לילד יש חלק במערכת היחסים! הילד מביא את הצורך שלו בזמן הנתון, ואנחנו מקשיבים ונותנים מענה.
אז אם מתעורר הצורך במשמעות - זה לא בגלל שקודם לא הייתם "מספיק", אלא שקודם לילד היה פחות צורך, ואולי היה צורך אחר.
ועוד תקופה הצורך במשמעות ירד, כי הילד יקבל שובע רגשי, אולי צורך אחר יעלה, אולי לא.
אבל מה שבטוח שבעוד תקופה הצורך של המשמעות יעלה שוב.
בסגנון שונה, בצורה שונה, באופן אחר.
אין סיבה שתצליחי לנחש כבר עכשיו מה הצורך יהיה ומה לתת.
לכן, אנחנו מקבלים באהבה את האיתותים של ילדנו לגבי הצרכים הרגשיים שלהם,
ובחמלה גדולה כלפי עצמנו - זה בסדר גמור שלא ראינו את הצורך עד כה, או שלא פעלנו למופת, או שקצת חיפפנו במה שכבר ידוע לנו.
ילדים צריכים הורים אנושיים יותר מכל דבר אחר...
לפגוש את האי דיוק, לאותת, להרגיש משמעות בכך שהאיתות התקבל ונעשה שינוי. זו התמודדות טובה עם החיים!

בקיצור, הכל טוב איתך!

כך שהוא לא בבית
מדי פעם לומר שהיום אי אפשר לשחק אצלכם
ופעם בשבוע כן לאפשר כדי לא לפגוע

@מיואשת******  מה הכוונה?

אנסה את זה 

@מיואשת****** אלפי תודות.

היום לא נוח, אנחנו בדיוק יוצאים וכדו, אבל מפעם לפעם נושמת עמוק ומאפשרת

אבל ממש קשה עם זה, בעיקר עם המכות כשהוא חוטף כל משחק,והפה שלו  נורא שאנחנו 

לא מכירים ולא נשמעו מעולם בבית שלנו.

לא נעים לך בטח מההורים שלו, שאת מתארת לעצמך מה הולך בבית שלהם לפי הדיבורים של הילד... כואב....

בצורה נעימה אבל ברורה.
אנחנו לא משתמשים במילים האלה בבית שלנו.

בהנחה שהוא מעל גיל חמש- שש
הייתי אומרת
בבית שלנו לא משתמשים במילים כאלו ומי שרוצה לשחק אצלינו בבית צריך לזכור את זה בבקשה

למה את צריכה לסבול מילד עם חינוך לקוי?

באופן כללי אני מרשה להזמין הביתה רק חברים שמתנהגים בנעימות, ואם קורה שילד משתולל, אני אומרת לו ללכת- בנעימות, לא נותנת הזדמנות שניה, אני לא ביביסיטר לילדים בעייתיים.

היה גם ילד שהתווכח איתי ולא רצה ללכת, חזרתי כמה פעמים ברוגע - שהוא צריך ללכת. בסוף הוא הלך.

את והילדים שלך חשובים מהם, לא צריך להתחשב בהם על חשבונך.

מי שמדבר ככה לא נוכל לארח אותו אצלינו בבית
אני מבקשת לא לדבר ככה אחרת לא נוכל להזמין אותך יותר
וזהו
לא עוזר? כשהוא דופק את אומרת יפה אני מצטערת הסברתי לך פעם שעברה שאי אפשר.

אם באמת הוא חוצפן וגם ככה את עייפה מלגדל את ילדייך שלך - אז שלחי אותו לדרכו בתירוצים שונים כמו -

היום לא נוח כי יום חמישי ... 

היום לא אפשרי כי מתכוננים לפורים ...

וכן הלאה על זו הדרך

 

אבל אם יש בך טיפת כח מדי פעם לחסד - 

תקחי בחשבון שכנראה טוב לו אצלכם, הוא מרגיש כיף אצלכם וזו זכות שילד אוהב לבוא אליכם, זה אומר שיש לכם אוירה טובה מאוד בבית! 

(ככה לפחות אני אומרת לעצמי על כל הילדים שבאים לשחק ואין לי כח לשמור עליהם )

ותראי בזה מחמאה עצומה

מדי פעם כשיש לך כח ובא לך לגמול איתו טיפת חסד - 

תני לו להיות אצלכם איזה חצי שעה, תני לו קצת צומי, דברי איתו (יכול להיות שהוא לא מקבל את זה מהבית מספיק... אז זו באמת ההזדמנות פה לחסד קטן עם הילד),

וכשנגמר לך הכח - שלחי אותו הביתה בתירוץ כמו - "הילדיםצריכים להכנס למקלחת אז בבקשה ללכת הביתה"

 

ואם הוא ממש חוצפן ונחמדות לא עוזרת לו, כמובן שאת יכולה תמיד להגיד לו "לא" בתור תירוצים כדי לא לפגוע

וכל הכבוד לך

 

והעיקר, עדיף להגיד "לא" בזמן מוקדם , מאשר אח"כ להתפוצץ עליו או על אמא שלו - אם זה מעל הכוחות שלך! 

ורק את יודעת מה הכוחות שלך בכל יום ורגע נתון..

בהצלחה 

באמת,
כנראה שגם להם נוח במובן מסוים שהוא בא אליכם, כי אז הוא באחריות שלך ואת צריכה להתמודד איתו.
את רק צריכה להחליט אם את מוכנה להתמודד איתו או לא.
אם לא, אז לא. ותגידי לו את זה בצורה ברורה.
אם כן, אז תצטרכי להציב לו גבולות ברורים

משתמשת הרבה בעצה של מיואשת.

גם רשמתי לחוג ויש יום אחד שיעור פרטי.

שולחת או מזמינה חברים אחרים.

ובכלל מהליה עדיין לא מרשה לבוא.

אבל באמת מש לא פשוט.

לאחרונה בן שלי מסרב בעצמו כי כמה פעמים פגע בו פיזית והוא מפחד ממנו.

אין לי ממש עצה רק להות איתך. קשוח...

אתה לא מדבר ככה.
אתה לא מתעסק עם האח הקטן.
אתה לא נוגע בזה, זה לא שלך וכו'.

לא לפחד ממנו. בבית שלך אתה הקובעת.
ואם לא מתאים לו לעמוד בכללים, שיתכבד וילך.

כמה פעמים כאלה והוא יבין עם מי יש לו עסק ויתחיל לרסן את עצמו או יפחית ביקורים.


מנסיון עם חבר כזה, שאחרי כמה פעמים שהערת לי או שלחתי אותו, בלי איומים או הפחדות, רק הצבת גבולות, הוא היה מפחד לדפוק אצלנו, היה מחכה בחוץ שהבן שלי יצא או דופק חלש ויושב על המדרגות. אחרי זה הביקורים התנרמלו.

במקביל לשקף לבן שלך את ההתנהגות של החבר ולמה היא לא טובה לו- לבן שלך. יכול להיות שהוא מבין את זה בעצמו אבל צריך את הגיבוי ממכם ההורים לשלוח אותו או להעיר לו בנחישות.

מוסיפה עוד משהו- אם הוא לא הולך כשאת מבקשת, להתקשר להוריו ולהגיד יוסי מנבל את הפה, מבקשת שתבואו לקחת אותו, מוזמן בשמחה בפעם אחרת כשיהיה יותר רגוע.

גם מול הילדים שלך את רוצה שהם יראו שהדברים חשובים לך.

ממש לא להתבייש, זה הבית שלך, הכללים שלך, מי שלא מתאים לו אז בהצלחה.

וגם מול השכנים, אם אומרים לך משהו, אז לומר שאצלכם את מקפידה על "כך וכך" שהילד יכול לבוא אבל אם לא ישמור על הכללים אז את מצטערת ותשלחי אותו חזרה הבייתה.

ממש מחזקת את ידייך!

כשהם רואים שאנחנו גאים בכללים שלנו ולא מתביישים להעיר אז ברור להם יותר מה הדרך הנכונה.
ואז הם גם יצליחו לעמוד מול התנהגות כזאת בחוץ.

להשתמש הרבה פעמים בפתיחת של "אצלנו בבית...."
ככה זה גם לא פוגע בילד.

וגם סביר להניח שאחרי כמה פעמים כאלו הוא בעצמו לא ירצה להגיע

מצאתי לך
רואה שאין מידות באתר בחנויות לפעמים כן יש
תצטרכי יידה גדולה שיעבור את הברך אז בכל מקרה כדאי ללכת לחנות
שמלת אוברול ג'ינס לנערות

וקניתי בקיץ בתמנון

דתיים/חרדים

בס״ד

@מיואשת******
@נעמונת2
@משמעת עצמית
@אור123456

❤️

בס״ד

והערות = החל מאיזה גיל בערך? כי היא רק בתחילת יסודי...

לא בטוחה שלתחילת יסודי תמצאי
אבל מזמן לא הייתי בחנויות...

ראיתי מזמן כזה יותר בהיר ועד הברך.( לקחנו מידה יותר..)

תקופה עמוסה

אבל הם בדרום בעיקר.

זה כזה שמלה מתוקה! הג'ינס הישן עם הקליפסים מקדימה...

אני קניתי לבת שלי מידה גדולה ממה שבדרכ

יש לי ילד שלמד להתלבש בגיל 3 וילד אחר התקשה להתלבש גם בגיל 5 (עם קשב וריכוז)

הבן שלי בן שנתיים אוכל עם סכום וגם עם הידיים. לא זוכרת באיזה גיל אוכלים רק עם הסכום..

להתקלח ולצחצח שיניים- אולי גיל 6 כשיודעים לעשות כמו שצריך

עם סכום?
הוא רוב הזמן אוכל עם הידיים (פסטה, חביתה) מרק לקורנפלקס כן עם כפית, אני מנסה להזכיר לו אבל נראה לי זה עוד קצת מסורבל לו.

אבל אני מאכילה הרבה
ואם היא אוכלת לבד אז אני מזכירה אם רואה שימוש בידיים לעבור לסכום
אבל זה שריטה שלי אז אני משגעת אותה 🙈

אצלי ממש ראיתי הבדל בין ילדים. יש כאלה שאכלו כמו ילדי מלכת אנגליה בגיל ארבע ויש כאלה שבגיל שבע עוד אכלו עם הידיים

היא מתלבשת לבד, אבל כן צריכה תזכורות.
בדרך כלל אוכלת עם סכום.
מקלחת- היא מורידה בגדים, אני מורידה קוקיות, היא נכנסת לבד, אני שוטפת אותה וחופפת, היא מסתבנת לבד חוץ מהגב, היא יוצאת לבד, אני מנגבת אותה, היא מתלבשת.
היא שוטפת פנים לבד, וגם מצחצחת שיניים. אבל לא בטוח שמצחצחת כמו שצריך.

הוא עוד לא בן ארבע, זו שנה ראשונה שלו בגן. אז דווקא נשמע הגיוני שהוא יגיע לזה השנה הבאה

הבכור בן4 תכף
יודע לשים חלק תחתון - מכנסיים גרביים תחתונים נעליים. אבל התחיל רק לאחרונה, בחצי שנה האחרונה ליתר דיוק
הקטנה שלי בת רבע ל3 תכף שמה לעצמה גרביים ונעליים מגיל שנתיים וחצי

אוכל
הגדול שלי אוכל נקי מגיל קטן ועם סכין ומזלג, הקטנה עוד לא ככ. צריך להזכיר לה להוציא את הידיים מהצלחת כל הזמן

מקלחות הם לא בכיוון, בעיקר בגלל פחד מהחלקה וכאלה
צחצוח שיניים - הם עוד עושים לי קטעים שהם מורחים לי משחה על הקירות אז אין סיכוי

שטיפת ידיים ופנים כן. האצלתי סמכות על הגדול והוא שוטף לו ולאחותו הקטנה

תודה רבה!

אם אני אתן לגדול שלי לטפל בבן השנה... יהיה מעניין🤦

1. הוא יודע להתלבש לבד, אבל בבקרים הלחוצים ובערבים העייפים לא שווה לי להילחם איתו על זה, הרבה יותר מהיר ויעיל שאני מלבישה אותו. מנסה להתעקש שלפחות ינעל נעליים בעצמו... לפעמים הוא מחליט לעשות לי הפתעה ומתלבש לבד אחרי המקלחת או בשבת.
2. אצלי מגיל שנה וחצי מתעקשים לאכול עם מזלג אז אני בבעיה הפוכה
3. מסוגל להתקלח לבד, לרוב אנחנו מקלחים אותו
4. אני מצחצחת לו שיניים בהוראת רופאת השיניים, הוא בהחלט מעדיף לבד אבל זה לא יעיל

היום בבוקר בן ה3 ובן ה4 וחצי שניהם החליטו לעשות לי הפתעה ולהתלבש לבד. זה היה ממש כייף (ה"הפתעות" שלהם: אמא אל תסתכלי, אני עושה לך הפתעה ומתלבש לבד. אל תסתכלי עד שאני מסיים! 😅)
אז זה באמת קורה לפעמים. לא שעכשיו זה יקרה כל יום, אבל טוב לראות שהם יודעים ומסוגלים, ובעז"ה עם הזמן זה יקרה יותר.

1. בת השלוש שלי יודעת להלתבש לבד בעיקרון, צריכה עזקה בחלק מהדברים. בן הכמעט חמש צריך עזקה רק עם כפתורים. תזכורת - גם הילדים הגדולים יותר צריכים אותה לפעמים...
2. את הפעולה של שימוש בסכו"ם הם יודעים עוד לפני גיל שלוש. בפועל אני תופסת גם את הגדולים ממש אוכלים לפעמים קצת עם הידיים...
3. אצלנו מגיל 4 מתקלחים בעיקרון לבד. אבל אני לא מצפה לעבודה מושלמת...
4. כנ"ל...

הבת שלי בת שש בוודאי יודעת להתלבש ולהתקלח לבד, אבל בקטע רגשי, נפשי כזה היא צריכה שנעזור לה ''אמא זה נורא קשה לי להוריד חולצה לבד''.

אז צריך לשים לב שלפעמים ילד שצריך עזרה זה לא רק טכני.

יש דברים שפעם הוא היה עושה, והיום הוא רוצה שאנחנו נעשה. במיוחד אם הוא רואה שאת אחיו הקטן מלבישים או משהו כזה...

את רוב הדברים הם אולי טכנית יודעים לבצע בגיל 4, אבל לא באמת אפשר לסמוך על זה שיקחו אחריות ויעשו לבד.

אני חושבת שתואם גיל זה רק לאכול עם סכום ולא עם הידיים. וגם זה, באופן כללי. אם לילד שלך ספציפית יש קושי, או שלפעמים רק הוא אוכל עם הידיים- זה בסדר.

בקשר לכל השאר- זה כן שלב שכדאי להתחיל לפתח עצמאות. אבל עדיין לא להעביר את האחריות לגמרי לילד
למשל:
אפשר לתת להוריד בגדים לפני המקלחת לבד ולסבן את הגוף והשיער לבד (בנוסף אלייך) אבל לא 'לתת להתקלח לבד'

אפשר לתת לצחצח שיניים בעצמו אחרי 'את מצחצחת..

ללבוש חלק מהבגדים לבד, או מידי פעם וכו'

בקיצור להתחיל לחנך לעצמאות אבל עדיין לא להעמיס אחריות. לדעתי אין עדיין בשלות מספיקה ל*רוב* הילדים בגיל הזה לעשות את הרשימה הזאת באמת בעצמם...
ולא רק מבחינת בשלות פיזית. אלא גם נפשית, עדיין לא כדאי להעמיס.

בעזהי"ת

 

הקטנה שלי בת 3.5 אז זו נקודת ההשוואה שלי. 

1. היא לא מתלבשת לבד.. בהחלט צריכה תזכורות, וגם צריכה עזרה- בלהתפשט צריכה שנמשוך לה את השרוול, בלהתלבש צריכה שנשים לה את הראש. את השאר היא כן יודעת לבד, גורבת לבד גרביים ונועלת נעליים. 

אז נניח בבוקר אני מושכת לה בשרוולים של הפיג'מה, בזמן שהיא מורידה את החולצה אני מארגנת לה את הבגדים ושמה לה את הראש של החולצה לגן; ומכאן היא יכולה להמשיך לבד. אבל שוב- צריכה שנזכיר לה..

 

2. לאכול- היא יודעת לאכול עם הסכום אבל מאוד אוהבת לאכול עם הידיים =\ בעיני זה גיל שהיא לגמרי יכולה רק עם הסכום. 

3. היא ממש לא מתקלחת לבד. הגדולה שלי מתקלחת לבד- בת שבע וחצי, התחילה בחצי שנה האחרונה, והרבה פעמים הן מתקלחות שלושתן יחד בלעדינו- בת 7.5, בת 6 ובת 3.5- ואז בת ה6 מסתדרת עצמאית, ובת ה7.5 מקלחת את בת ה3.5. 
בת ה6 יכולה אמנם להסתדר עצמאית אבל חוששת להתקלח לבד וצריכה עזרה בכיוון המים החמים, ובשטיפת הסבון.. אז מניחה שבערך סביב 6.5 זה גיל שאפשרי להתקלח לבד. 

4. בת ה3.5 כן שוטפת פנים ומצחצחת שיניים לבד. אבל מודה שאני לא בטוחה עד כמה הצחצוח העצמאי שלה אפקטיבי וכמה היא סתם מלקקת את משחת השיניים הטעימה לה.. 

אני מצחצחת להם גם בגיל הרבה יותר גדול, כדי שיהיה יסודי.
נראה לי שההמלצה היא עד גיל 9.
מאז שהתחלתי עם זה ראיתי שיפור ענק במצב השיניים ב"ה.

1. בעיקרון יודע להתלבש וגם להתפשט לבד. עכשיו בחורף קצת קשה לו עם להוריד את החולצה.
לפעמים אין לו כוח ואנחנו עוזרים לו.
אבל בלי תזכורת, וואו, זה לוקח אצלי זמן ותלוי גם באופי הילד. יש לי ילד שעד גיל 10 בערך הייתי יושבת לו על הראש שלא יחלום ויתלבש. ויש אחר שכבר בגיל 8 התארגן זריז. גם לבן ה4.5 יש ימים כאלה (שבהם הוא עושה לנו "הפתעה" ומתלבש לבד ומהר), ויש ימים שהוא רוצה עזרה צמודה שלנו.
2. הוא אוכל עם כפית. יש דברים שאוכל עם הידיים (שניצל, ציפס וכאלה) אבל נגיד אורז הוא לא יאכל עם הידיים.
3. זה הגיע אצלי בגילאים שונים. נראה לי שבאיזור גיל 8 התקלחו ממש לבד. אצל בן ה4 אני נותנת גם סבום והוא מסבן את עצמו (יחד איתי). בן ה7 שמעליו מסבן את הגוף ואני חופפת, אבל הוא כבר לפעמים כן מנסה להתקלח לבד כשנחה עליו הרוח (ואנחנו באים לוודא שהסבון ירד מהראש)
4. מצחצחת עד גיל מאוחר יחסית כי הם לא מצחצחים טוב לבד. (למשל לבן ה7 אני עדיין מצחצחת)

לא מתלבשת לבד ( זאת שלפניה שמה גרביונים בגיל שנתיים לבד)
כן אוכלת לבד עם סכום
לא בכיון להתקלח לבד
דווקא כן מצחצחת לבד..

מתלבש לבד ומתפשט לבד כבר לפחות שנה (מידי פעם מתעצל)
אני עדיין מקלחת אותו אבל לפעמים נותנת לו לשטוף את עצמו ולסבן
הוא יודע לאכול עם סכום ממש יפה מגיל שנה כבר אוכל עם כפית והיתה לו מטפלת שמאוד הקפידה איתם ולא הרשתה לאכול עם הידיים
צחצוח שיניים היא מצחצח קודם כל לבד ואז אנחנו מצחצחים כנל שטיפת פנים
הקטן בן שנתיים אוכל עם כפית אבל קצת מתקשה לרוב עובר ישר לאכול עם הידיים

הוא אוכל עם סכו"ם, הוא נוגע לפעמים עם הידיים כדי להעלות לכפית, אבל בגדול אוכל עם כפית, לפעמים נותנת שתי כפיות כדי שיהיה לו יותר קל.

לפעמים הוא מצחצח שיניים לבד, כשאני רוצה להיות בטוחה שהן מצוחצחות טוב - אנ צריכה לצחצח בעצמי.

הוא יודע להתלבש לבד אבל בקושי עושה את זה, זה די סיפור אצלו עכשיו, נמרח עם זה וצריך להזכיר לו מלא פעמים ולרוב גם להלביש..

בקשר למקלחת - הוא עדיין לא מתקלח לבד, אבל התהליך מתחיל... הוא כן מוריד את הבגדים, כן מסבן את עצמו ביחד איתי אבל אני איתו, לא יכולה לשלוח אותו להתקלח וזהו.

אני חושבת שבסביבות גיל 5-5.5 כבר מתחילים להיות יותר עצמאיים בדברים האלה, גם אם עכשיו הוא יודע לעשות את הדברים, צריך ממש לנדנד לו שיעשה.

הגדול שלי בגיל 6 עשה כבר את כל הדברים האלה בעצמו ובלי שצריך לנדנד לו ולעשות איתו... (אולי רק להזכיר באוכל בלי ידיים)

 

 

 

עזרתם לי מאוד

אני מבינה שבסך הכל הוא כמו ילדים אחרים בגיל שלו, הוא גם מתחיל כבר לעשות דברים לבד, פשוט צריך עוד קצת עזרה מאיתנו לפעמים. אז רציתי לדעת אם זה תואם גיל.
שוב תודה!

מכירה? זה כזה גמיש וטיפה מחוספס ובא במלא צבעים
אפשר לקנות בחום ירוק וכחול ולגזור את החלקים המוכרים כמו כינרת וים המלח ולפזר מסביב חום וירוק ולהשלים קוים עם ארטליין שחור
נשמע חתיכת משימה רצינית
הייתי מציירת את כביש שש ומדביקה מכוניות קטנות מהכל בשקל
מדפיסה תמונות של מקומות קדושים כמו הכותל , קבר רבי שמעון ומדביקה במקומות המתאימים
ואולי אם בא לך במקום לצייר את הערים כמו שהן היום לחלק את הארץ לשבטים ולכתוב נחלת דן נחלת בנימין וכו
אפשר חידות על מצוות התלויות בארץ

טוב, לא ברור מה נפל עלי. כנראה השעה המאוחרת הוציאה ממני נפלאות 😅😅😅😅

איזה רעיונות מקסימים.
אבל אפשר לקנות חתיכה כ''כ גדולה של סול?
גם הרעיון של להדביק כמה תמונות מודפסות זה נהדר.

ואיך הכי נוח לחבר לבגד?
אני תוהה אם סיכת בטחון או אולי עדיף סקוצ' איכשהו

ואז עושה חור לראש ושהיא "תלבש" את זה.
זה יחזיק יותר טוב ויהיה לה יותר נוח, וגם היא תוכל להוריד בקלות.

חותכים מסול מפת ארץ ישראל עם כל הרעיונות היפים ש @מיואשת****** הציעה. (אני עשיתי עם סול לבן).

הכנתי מפה זהה מאחור (בלי כל הבפנים) וכתבתי עליה קום והתהלך בארץ.
את שתי המפות חיברתי אחת לשניה ברצועות (גם מסול) בכתף ובמותניים.
ברצועות המותניים סידרתי שצד אחד יחובר למפות בסקוצ', שיהיה אפשר לפתוח.
לובשים מתחת כחול ולבן, או ג'לביה ושמים מעל את המפה.
על הראש כובע טמבל ומקל מטאטא ביד.

הבת שלי לא תזרום עם הכובע והמקל...אבל באמת כחול לבן זה רעיון יפה.
ולגבי הלבישה - זה רעיון נחמד

אז הנה עוד תחפושת..
הקציצה החמודה בכיתה א' מתעקשת עד זוב דם להתחפש לשעון.
רק שעון, ושהעולם יקפוץ.
רעיונות?

הייתי שמה המון שעונים על היד כמו צמידים

מציירת על הפנים מחוגים (ואפשר גם 12,3,6,9)

 

מבחינת חולצה- אפשר לקחת חולצה לבנה שמיועדת להריסה ולכתוב עליה מלבנים בצבעים שונים עם שעות שכתובות בכל מיני צורות (גם כמו כתב דיגיטלי, גם רגיל, גם שעות של צורה של 12 שעות וגם של 24)
או- להכין מסול כנל שעון מחוגים גדול עם סיכה מתפצלת ומחוגים שאפשר להזיז ואז בכל שעה היא יכולה להזיז ולהראות מה השעה. את השעון אפשר לחבר לה לחולצה כמו שהצעתי את ארץ ישראל (לא לעשות אותו ענק מידי, שישב עליה בנוחות ושהיא גם תוכל להוריד אותו כשתרצה)

 

אפשר לעשות ממנו שעון גדול, אפשר שהידיים יהיו הרצועות ואז זה שעון יד
אפשר שעון קוקיה ולשים לה ציפור על הכתף

קנינו סול עם נצנצים. גם גליון כזה גדול וגם שמיניות בכל מיני צבעים.
הן עפות על זה...אתמול התחלנו להכין, לא גמרנו אבל יוצא מהמם.

לקחנו קאפה- המשטח הלבן הזה שממולא באיזה חומר רך.
קדחו חור והרכבנו שעון עם מנגנון. על הקאפה הדבקנו מדבקות של השעות וכו. ואת זה תלינו על הבטן. עם רצועות לצוואר. זה היה מדליק כי היה שעון אמיתי אבל דוגרי היה די פשוט.
אני נזכרת עכשיו שכדי קצת לעבות את התחפושת הכנתי לה כתר שנראה כמו שעון יד. תחתית של כוס חד"פ שהרכבתי לה מחוגים ממנקי מקטרות. מחובר לרציעת נייר או בד. אני לא זוכרת בדיוק.

אני לא קונה מנגנון...

כתבו רעיונות מקסימים לסול,
אבל אם אתם לא גרים בחרמון-,הייתי חוששת לשלומה שלא תימס מרוב חום בתוך הסול.

אלבד יותר קליל ,פחות מחמם ופחות כבד.
אם יש לך דרך להשיג שק יוטה- הוא יותר נושם,וגם מראה יותר טוב מאלבד

אלא רק מפה גדולה מקדימה
זה עומד הרבה יותר יפה מאלבד וגם לא יקרע

אלבד תמיד נראה קצת מעפן כזה

לפי התחזית הנוכחית, זה עוד עלול להשתנות...
אבל כרגע פורים נראה יום די קריר (לפחות אצלנו), ויום התחפשות בבית הספר אמור להיות ממש קר וגשום🥶

מזכיר לי פורימים מהילדות שהיינו הולכים בשלג עם התחפושת. זה בטח קרה רק שנה או שנתיים אבל זוכרים את זה היטב

בשבוע הבא כדאי לבדוק שוב כי זה הרבה פעמים משתנה...
אני גם זוכרת פורימים קרים מהילדות. לא עם שלג, אבל זוכרת כמה פורימים גשומים, דווקא אהבתי אותם...

מדברים על סיכוי לשלג ביום שלישי...🥶

וזה לא שזה אטום לחלוטין, לובשים את זה מעל בגדים אחרים..

ליצור רצועות מסול (בהחלט רעיון נעים יותר מבריסטול) או מגומי, שיחזיקו על הכתפיים והמותניים.
כמו מן ילקוט שמניחים על הבטן, והצועות תופסות מהגב.

בחנויות לציוד לגנים אפשר לקנות חתיכה של 90*90

1 אימהות  הכי מאושרות

2 אמא זה הכל

3  אימהות  בשלב מהמם.

4  אימהות מושלמות.

עכשיו נכנסים לקישור ששמתי בוחרים 3 מהאפשרויות ששם

עד שיהיה שם כבר יהיה פורים

מה נעשה שאני בעומס לא נורמלי...
מספיקה להיכנס רק בהנקות
אתמול בנס התפנה לי זמן לשבת ליד המחשב
וזה היה בגלל שהייתי חייבת לחכות למשהו לפני שאני הולכת לישון

את אחרי לידה!!
איך בכלל את פה, לוקחת אחריות על משהו ולא רק עסוקה בלשרוד.
ממש פלא!!

שלושה חודשים אחרי 😏
אם לא הייתי מאריכה כבר הייתי חוזרת לעבודה שבוע הבא 😱

כאילו התאוששת מהלידה.
את באמת אחרי לידה.
מבחינתי עד גיל שנה לפחות אני אחרי לידה...
(זה אומר שרק עכשיו יצאתי מההגדרה...)

אותי זה הכי הצחיק 😅

בכלל לא בדקתי איך יצא 🤭

לקי
אבל פספסתי את השרשור המקורי
כי מקומי הקבוע הוא בפורום השני
אשמח את רעיוני להציע
ואולי אולי גם להשפיע
אפילו שהגעתי באיחור
אולי תתחשבו בי לכבוד חג הפור
רעיוני הנפלא
מוקדש למיואשת האהובה
לקרוא לפורום- הדינוזאורים🦖
בעיני זה ממש שם מקסים
מי שתתייג בשבילי את ההשראה תבורך
כי משום מה אצלי התיוגים לא עובדים, אח...
איזה נפלא הוא חג פורים
מוסיפים פה מלא שרשורים מצחיקים🥳

או כל דבר אחר... שלושתכם אותו דבר

האריה שאהב תות -הוא אריה,את לב, והקטנה תות
ראית משהו דומה אצל משפחה..

שלגיה, זאב, סבתא

וכדומה

אתם מתחפשים לאבא ואמא..

היא הכיבוד: תחפשו אותה לסוכריה מתוקה או משהו כזה..