מקור: http://www.associationchalamish.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=49951
טרוריסט לשעבר: לעולם אל תיכנעו לערבים! לוידאו: חלמיש
ד"ר תאופיק מוחמד חבר לשעבר בארגון טרור מצרי, העניק ראיון מרתק,
בו הוא מספר על השינוי שעבר, רגע לפני שביצע רצח נורא. אבל המעניין
הוא המסר שיש לו לעם בישראל: אל תכנעו לטרור, ויתורים רק יגבירו את
התיאבון של המחבלים לפיגועים נוספים.
אותו יצור נאלח שהתבטא כי' נפטרנו מהגיבנת של ז'בוטינסקי' צפוי לנאום הערב בהפגנות של השמאל הקיצוני ביותר, מרצ, הקומוניסטים, חד"ש ועוד.
החלאה המזוהמת הזו, העונה לשם מאיר שטרית הוכיח כי מי שמוותר על עקרונותיו (ולא שפעם היו לו עקרונות, לחסר שכל הלזה) ומוכרם תמורת נזיד עדשים - סופו שיגיע למחוזות הגרועים ביותר.
גם נתניהו הלחיץ הודיע כי יחקור גם את מימונם של ארגוני הימין.
כלומר, ארגונים הנתמכים ע"י חמאס, החיזבאלה ושאר ארגוני הטרור - וארגונים הפועלים למען העם והארץ - דינם אחד.
אוי לו לדור שאלו מנהיגיו.
(מבזק כעת בערוץ שבע):
ח"כ מאיר שטרית (קדימה) אמר בעצרת השמאל ברחבת מוזיאון תל אביב "אני רוצה להזכיר לחבריי בליכוד שבטח ז'בוטינסקי מתהפך בקברו כשהוא רואה אותם תומכים במעשה שנוגד את תורתו. ההחלטה הזאת של הכנסת מעליבה, מסוכנת למדינת ישראל וגורמת נזק חמור ביותר לשמה של המדינה כי היא שמה את מדינת ישראל כאחת המדינות החשוכות".
בע"ה
מצד האמת, זה באמת לא משנה אם אנ"ש היו מעורבים באיום על שי ניצן או שמא היתה זו פרובוקציה. בין כך ובין כך זה מעיד על שפלות מוסרית שלנו. בפשטות, איום במישור האישי הוא לא רלוונטי, כיוון שאיננו מובילים מאבק במישור האישי, אלא במישור הרעיוני- עקרוני. אנחנו תוקפים את מעשיו של שי ניצן, את רשעותו, את השתלחויותיו, אבל לא אותו. וכך זה בכלל, באופן כללי- איננו תוקפים פרטים אלא את פועלם הרע.
יתכן וזו פרובוקציה, אבל אין זה משנה. לו היה מתפרסם סרט נאצה נגד שי ניצן והיה חתום תחת השם 'סטודנטים למנהל עסקים' או 'ספרני הספריה הלאומית'- אין לי ספק שזה לא היה זוכה לתהודה תקשורתית נרחבת כמו פרסום סרטון עם החותם 'כהנא צדק'. אם היתה זו פרובוקציה, והיא אכן מתקבלת על הדעת- אנחנו בבעיה. אם מישהו היה מפרסם פשקוויל למען חלוקת ירושלים ומסירת יהודה ושומרון לערבים וחותם בשם 'כהנא צדק', אף אחד לא היה מתייחס לזה ברצינות, משום שברור שזה לא מתקבל על הדעת וזה לא סביר בעליל.
לעומת זאת, איומים על חייו של אדם הנחתמים בשם 'כהנא צדק' כן מתקבלים על דעת הקהל. מדוע? כיצד קרה שהגענו לשפל מוסרי כזה שמעמיד את חברי כהנא בכפיפה אחת עם ארגוני פשע של העולם התחתון? האם זו תולדה בלעדית של אינטרסים תקשורתיים, או שמא מדובר בתדמית שזכינו לה בצדק? האם מעשינו משדרים ומבטאים קטנוניות אישית ושפלות מוסרית?
מה אתם, חברי נוער כהנא, חושבים?
בציפיית הישועה.
בס"ד! הרב כהנא צדק!
ממש חיממת לי את הלב 
!! וענית לה ממש יפה!!!! אין על התגובות שלך!
קראתי הכול! 
הרמב"ן, שהיה מגדולי וראשוני המקובלים, מונה את מצוות ישוב ארץ ישראל כאחת מתרי"ג, ומפליג מאוד במעלתה של הארץ הקדושה ויישובה.
דוקא משום כך, חשוב לשים לב לדברים אותם הוא מדגיש, באשר לחיוב התמידי לנהוג בארץ ישראל באורחות יושר - משום היותה ארץ ה' ונחלתו.
בויקרא י' כה' , על הפסוק ",ותטמא הארץ ותפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה'' מסביר הרמב"ן שם:
"…והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצוות להיותם לשמו …והנה הארץ שהיא נחלת השם המכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ג ומגלים עריות."
והוא ממשיך ואומר שם "הזכיר כמעשה ארץ מצרים שהיו גם הם עושים ככל התועבות האלה, ולא תקיא אותם ארץ מצרים, ולא שאר ארצות הגויים את גוייהם, אבל העניין כולו למעלת הארץ וקדושתה".
וכך מסביר הרמב"ן כמה מקרים בתנ"ך שהארץ הקיאה את יושביה, וביניהם סיפור סדום ועמורה:
"…כי היה באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בה ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה, כי שם היכל ה'" (פירושו לתורה בראשית י"ט, ה')..
בדרך זו גם מסביר הרמב"ן את עניין נישואי יעקב עם שתי אחיות, משום שהדבר היה בחרן, ולא בארץ ישראל, שבה יהיה אסור לעשות כן.
העולה מכל האמור:
לפי הרמב"ן, בני אדם אשר חטאו בארצות אחרות, לא הקיאו אותם הארצות הללו, ולא נחרבו ערי החטאים, ואולם כאשר הדבר היה בארץ ישראל - נעננשו על כך בצורה קשה, והכל למעלת הארץ וקדושתה והיותה מושגחת ע"י ה'.
מובן מפה כי הקשר בין ארץ ישראל לבין הליכה בדרך הישר אינו ניתן לערעור, ואם רוצים לזכות בירושתה - אזי הדרך לזאת היא הליכה בדרכי ה' כל הימים.
זה הפתרון לבעיות המתרגשות עלינו חדשות לבקרים בנושא זה.
במרחק נסיעה של 40 דקות ממרכז ת"א, פחות מזה מראש העין, מבשילה לה עיר פאסטוראלית חדשה וחדישה. עיר אקולוגית. שמה בעברית "הגבעות שלי" (על שם נערי הגבעות).
נסיכות קטאר ומדינת ישראל מממנות את פרוייקט הקמת העיר "רוואבי" (בעברית: "הגבעות שלי" ומעניין מאיפה 'היצירתיות' בבחירת שם זה דווקא) במרכז מדינת ישראל. (ראו במפת העיר באתר הרשמי והמושקע).
כמו-כן, קק"ל (הלא היא הקרן הקימת ל…) תרמה לעיר הנבנית 3,000 שתילי עצים ויועצים אקולוגיים-בוטניים מקצועיים על מנת שיִטּעוּ ביעילות את האילנות.
לצפייה בכתבה על קק"ל בעולם קטן(מתייחים לתרומה לרוואבי)
http://www.fileflyer.com/view/CMPHJR1ITZMWo
אבל ברצוני לחשוף כאן כמה דברים מעיקים, כגון הכתבה שכותרתה "עיר ואם בפלסתין" – כמובן- עיתון הארץ. (השאלה היא איזו ארץ…)
אגב, החל ממחר מדינת ישראל תעשה "מחוות" הקשורות לבניית העיר החדשה והחדישה:
כך מדווח 'הארץ': "המחוות שישראל תבצע בשבועות הקרובים יכללו העברת שטח מצפון לרמאללה שנמצא בשליטה ישראלית לשליטת הרשות הפלסטינית (=הרש"ע). העברת השטח נועדה לאפשר סלילה של כביש באורך של 2.5 ק"מ מרמאללה לאתר שבו מוקמת העיר ה(פלסטינית)ערבית החדשה "רוואבי". בנוסף, תסיר ישראל מחסומים נוספים בגדה המערבית, תאפשר לכוחות הביטחון ה(פלסטיניים)ערבים להרחיב את שטח פעילותם וגם להקים תחנות משטרה חדשות בכמה כפרים בגדה. בנוסף, שוקלת ישראל לבצע שחרור של כמה מאות אסירים מתנועת הפתח."
אז ככה:
האתר הרשמי:
(המלצה חמה להכנס לקטגוריה Maps באתר. מפות אינטראקטיביות המראות את הקרבה לירושלים)
"עיר ואם בפלסתין":
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/935723.html
עם "רון בלב ואת ביד" מייעצים אנשי הקרן הקיימת בהקמת העיר רוואבי בגדה
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1131415.html
• ישנה אופציה לרכוש דירה דרך האתר של 'רוואבי'. ניסיתי לעשות כן ולא עלה בידי.
• כמו-כן, פניתי לקק"ל יום לאחר שתרמו את שתילי העצים והיועצים בפניה זועמת.
קיבלתי מייל של "תגובה אוטומטית" ממערכת המסרים של הקרן הקימת לישראל: "פנייתך תועבר להנהלה ותקבל תשובה בהקדם". השבתי דוא"ל למערכת האוטומטית של קק"ל: "הפניה איננה מעוניינת בתגובה מכם".
צפיה מהנה!
לצפיה בסרטון:
1) לא אני כתבתי את זה (נלקח מפתק של חרות ישראל בפייסבוק) העלתי בשביל היעילות לציבור...
2) וד"א זה נכתב בכ"ז טבת (3 לינואר) אז המחר שנכתב שם הוא בהתאם...
כמעט הרגשה של בית. “מנסים לעשות את זה כמה שיותר ביתי וחמים, אבל כמו שאמרת, אין חשמל, אין מים, הכל הרבה יותר מסובך", אומרת תמר. “אלה חיים כמו פעם - מגיע הלילה, הולכים לישון. כמה תשרדי עם תאורת החירום?". בעיית המים נפתרה זמנית בעזרת בקבוקי מי עדן ומאגר מים ארעי, את החשמל מחליפים כרגע נרות. בחורף הם משתמשים בתנורי גז ובנפט, מביאים שמיכות ומעילים מהבית ובעיקר, מה לעשות, קופאים מקור.
הבנים והבנות לא רק מתגוררים בנפרד, אלא גם מתנהלים בנפרד. מתוך כבוד להלכה, האוסרת על חברה מעורבת, מקפידים בני הנוער ברמת מגרון על הפרדה מוחלטת ככל שהתנאים מאפשרים. זה יישמע לכם מצחיק, אבל למרות שבימים טובים הם בקושי 20 בנים ובנות, לבנות אין מושג מיהם הבנים, מאיפה הם ומה הם עושים בחייהם, חוץ מלתקן להן את המבנים. חלוקת העבודה היא הדבר המשותף היחיד - הבנות מבשלות, הבנים בונים. כשהבנים רוצים לשפץ משהו הם משגרים לבנות הודעת SMS כדי שיידעו באילו שעות להיעלם מהשטח, וכשהבנות מסיימות לבשל הן קוראות לבנים בקצרה ונעלמות עד שאלה מסיימים לאכול.
ישי גלעד, בן 20 מקדומים, הוא הבן היחיד שהסכים לדבר ברצינות עם בחורה לצורך הכתבה. הוא מספר שסדר היום של הבנים רגיל בדיוק כמו של הבנות. אמנם רובם לא לומדים, אך גם מי שלא לומד במסגרת מסודרת עסוק בלתקן את הנזקים שגורמים להם הפינויים הרבים שעברו על המאחז והחורף שמגיע לבקר מפעם לפעם: חיזוק הבתים, ריצוף המטבח (שרצפתו כרגע היא האדמה עצמה), הקמה מחודשת של הלול שהתפרק וגולת הכותרת - בית הבטון שהולך ונבנה.
במקום שוררת אווירת חופש, ולמרות חוסר המסגרת של הבנים כל הבנות הולכות לבית הספר - מי באולפנה, מי באקסטרני ומי בלימודים הגבוהים. “אני חושבת שזה דבר בסיסי לכל בן אדם ללמוד איפשהו, לעשות תעודת בגרות", מסבירה תמר, שלומדת בבית הספר האקסטרני "מניפה", “בצהריים כולם יושבים ולומדים. הבנות משקיעות בלימודים באמת. אז נכון שזה לא תמיד בתוכנית הלימודים שכל העולם הולך בה, ולפעמים צריך להקריב קצת יותר כדי לתמרן בין הלימודים לחיים כאן, אבל בגרויות הן דבר ברור מאליו כאן". גם לחן שילוב המאחז עם הלימודים באולפנה עולה במאמץ: "אני לומדת ב'מעלה לבונה' ובאמת שזה מסובך לתמרן, אבל מסתדרים".
מה ההורים אומרים?
תמר: "ההורים שלי בהתחלה טיפה התנגדו, כי בסופו של דבר כל הורה רוצה שהבת שלו תגדל בשקט, בקונכייה שלה, ותלמד כמו שצריך. אבל בפועל הם הבינו שיש פה משימה, שזה חשוב ומשמעותי, אז הם תומכים מאוד".
חן: "אני הבת השישית, היו לפניי עוד חמישה פנאטים. בתקופה של הגירוש האחים שלי היו פעילים, בלשון המעטה. אז זה לא חדש, רק הכיוון חדש. הם מפחדים כי זה מקום בלתי ידוע. תכל'ס, בשטח, אמא שלי יודעת שזה לא מסוכן כל כך".
השמועות מספרות שהיעדרותה הבולטת של המשטרה (חוץ מאשר הזמן שבו השוטרים באים לפנות את המאחז, כמובן ( ושל עין בוגרת ומפקחת מאפשרת לנערים הדתיים במאחזים לעשות ככל העולה על רוחם בנושאי האלכוהול והסמים. כפי שקראה ברגש רב אותה מודעה במטבח: "כל מה שמצויר עליו (על הלונג - י.פ) אומר דבר אחד - גראס, סמים! ובכלל זה יוצר תחושה לא רצינית של זולה, ולא צריך לתת עוד מקום לפתחון הפה להאשמות ולהלעזות שנוער הגבעות הוא נוער שוליים".
אז יש או אין סמים?
חן (מופתעת): "כאן?!".
תמר: "הן הביאו לכאן לונג שהייתה עליו צורה כזאת ואני לא ידעתי מה זה. אף אחת לא ידעה מה זה, חוץ מילדה אחת שגרה בחשמונאים, והיא אמרה שזה חשיש".
“גראס", אני מתקנת.
תמר (צוחקת): "כן, אז אנחנו הורדנו את זה".
רמת מגרון נראית כמו ה"מחנה" שכל ילד בונה לעצמו בשלב זה אחר של חייו. אלא שאותו “מחנה" שכוח אל לא אמור להתפרק ברגע שהילדים האלה יתבגרו ויתחילו להתעניין ביחסים ובמבחני בגרות, לפחות לא עד כמה שזה תלוי בהם. אם תשאלו אותם, הם מקווים ששני מבני העץ והחמור יוחלפו במהרה בקרוואנים ומבני קבע, שיצטרפו למבנה הבטון שנמצא בתהליכי בנייה. את כל זה הם מקווים להשיג בעזרת עבודה קשה וכמובן בעזרת הקב"ה. אך עד אז הדרך עוד ארוכה, ובינתיים הם נאלצים להסביר מה בעצם יש להם לחפש שם.
העלייה הרועשת שלהם על הקרקע העלתה לכותרות את “הסכם המאחזים" שהתנהל בחשאי ובעצם מנעה אותו. הדבר כמובן לא מצא חן בעיני תושבי היישוב הסמוך מגרון, שההסכם אמור היה להעביר אותם למקום אחר, והם משתדלים שלא לסייע למאחז ואף להקשות עליו בדרכים העומדות לרשותם. “הם כועסים על זה", מסביר ישי. “הם מבחינתם אומרים: אל תעשו בלגן, אנחנו רוצים לעבור, אל תגידו לנו מה לעשות. אבל הם לא מבינים שהמערכה הזאת היא מערכה כללית. מישהו הגדיר לי את זה ככה: ,בסך הכל הם רוצים לעבור דירה', אז אמרתי: 'הם אולי רוצים לעבור דירה, אבל פה יישאר ריק – זאת הבעיה'". תמר: "אם אתה גר במקום מסוים, גם אם אתה משקיע בו את כל הכסף שלך ואתה גר כאן כל החיים שלך, אז כל הכבוד לך שגרת במקום, אבל אין לך כל זכות למכור. אתה לא קנית את האדמה הזאת. יש לך את התורה, שאוסרת עליך לפנות יישוב".
אם לא קנית את האדמה, האדמה לא שלך. באיזו זכות אתה מתיישב עליה?
“בדיוק מפני שלא קניתי אותה אין לי כל זכות. זה כמו שאבא שלך ייתן לך מתנה ואת תלכי ותיתני את המתנה למישהו אחר. זה מין משל כזה: יש לנו את ארץ ישראל, היא מתנה שהקב"ה נתן לעם ישראל, היא שייכת לקב"ה, אז אתה לא יכול לתת אותה לאף אחד".
המניעים שונים, אך חוסר החיבה של שכניהם המתנחלים מזכיר במקצת את חוסר החיבה של השמאל לאותם נערי גבעות, ובאופן כמעט ברור מאליו גם זה לא מפריע להם במיוחד. “השנאה הזאת באה לא בעקבות מה שאנחנו עושים, אלא בעקבות איך שאנחנו מוצגים", אומרת חן, ותמר מוסיפה: "השאלה היא בשביל מה את עושה את הדברים - כדי להיראות טוב את ממלאה את הציפיות של השמאל, של הממשלה, או שאת ממלאה את הציפיות של הקב"ה?".
עם כל חילוקי הדעות על הדרך שבה ממשלת ישראל הולכת, ואף על פי שההתיישבות שלהם במאחז היא בלתי חוקית לכל הדעות, לנערי ולנערות רמת מגרון יש כבוד מאוד גדול למדינה ולראשיה. “אני משלמת מסים ושמחה על המדינה הזאת וגומרת עליה את ההלל", אומרת תמר. מצד שני, אי אפשר להימנע מהתחושה שההלל הזה נאמר אך ורק בתנאי שחוקי המדינה הולכים בקו אחד עם ההלכה ועם דרך ה'. חן מסבירה שאם, למשל, ה' היה אוסר לעשות בגרויות, למרות שבגרויות חשובות מאוד בעיניה, היא לא הייתה ניגשת אליהן.
אתם בעצם עוברים פה על חוקי המדינה. איך זה מסתדר עם הנאמנות שלכם אליה?
תמר: "גם לפי התורה צריך שיהיה שלטון יהודי בארץ ישראל, ואנחנו שמחים שיש מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, אבל רק כל עוד המדינה הזאת כפופה לחוקי התורה. ברור מה מעל מה - יש את התורה, שהיא זאת שמצווה אותנו על הכל, יש חוקים של מנהיגים, וחשוב לציית לשלטון בארץ, אבל ברור שהכל כפוף לתורה. ברגע שזה לא עובד ככה, והקב"ה נתן כוח למנהיגים של העם, אבל הם עושים מה שבראש שלהם והולכים על פי חוקי הגויים, אז יש את חוקי התורה, שהם קודמים".
חן: "כשערכים מתנגשים ואני צריכה לבחור מי מחליט - ה' או המדינה, המטרה שלי היא לעשות מה שה' רוצה. מדינת ישראל היא הדרך למה שה' רוצה, אבל אין חפיפה מוחלטת. אני רוצה לתקן את זה, כך שדברים ייעשו לפי רצון ה' ולא לפי רצון המדינה".
חן: "התורה. יש דברים שקשה יותר לפרש אותם ויש דברים שפחות, אבל כל מי שיודע ללמוד תורה יודע שה' רוצה שניישב את ארץ ישראל. אם החוקים של המדינה מתנגשים עם מה שה' אומר, אני עושה את מה שה' רוצה. יש לי רבנים - הרב עוזי שרפס מחברון והרב לוינגר - ואני לא עושה כלום בלעדיהם, אני לא זזה בלי שהם אומרים, עם כל הכבוד לי אני עדיין ילדה בת 15. וחוץ מזה, להתיישב בארץ זה מה שמייחד את העם שלנו, אנחנו לא עם אם אנחנו לא מתיישבים בארץ".
מלבד הטענות המפורשות של הבנות, אי אפשר להתעלם מכך שישי, שהוא כבר בן 20, טרם התגייס. הוא לומד עכשיו בישיבה ביצהר ודחה את הגיוס, אבל לטענתו עצם הדחייה לא הופכת אותו למשתמט: "אנחנו בעד הצבא, בעד להתגייס לצבא. עכשיו אני עוסק בעניין של ארץ ישראל ובינתיים רואה את עצמי כמו סוג של גרעין נח"ל. יכול להיות שבעתיד, עוד שנה-שנתיים, אני אחליט שאני צריך להתגייס לצבא. אין לי התנגדות עקרונית, אני מאוד בעד".
אתם לא חוששים מכך שהפעולות שלכם היום יפגעו בכם בעתיד?
תמר: "יש בזה בעיה. יש מקצועות שאני לא אוכל לעבוד בהם בעתיד, מבחינת החוק. אבל זה חלק מההקרבה - גם ביומיום הוויתור על מה שכיף לך ונוח לך - בגשם, בבוץ וכו' - וגם יותר בכללי. אלה המשפחה, הלימודים, החברות וגם הרבה יותר בכללי - של החיים הלאה. ברגע שאתה מבין שזו הנקודה שעליה יש להיאבק אתה תתמסר לזה גם אם זה גוזל ממך הרבה".
ישי: "אני לא חושש. הרבה אנשים הלכו במסלול הזה ולא נפגעו כל כך עד שהם לא יכלו למצוא עבודה. ברור שאני לא יכול לעבוד במשהו ממשלתי, אבל יש עוד אפיקים שבהם מצליחים לעבוד ולהתפרנס. אנחנו כמו אנשי המחתרות שידעו להיאבק, למרות שהם ידעו שהעתיד שלהם ייפגע. לא חשוב לי העתיד שלי הפרטי, אני אסתדר לבד, חשוב לי עתיד האומה".
בתי הערבים לא נראים מהגבעה שעליה נמצא רמת מגרון, אבל הם ממש שם, מתחת להר. קיומם השקט והשלו זה לצד זה יכול היה להיות ממש סמל ומופת ל"דו קיום- "הערבים חיים בשקט למטה, היהודים חיים בשלווה למעלה, ואין הפרות סדר מיותרות. אולי זה מפני שמפגש בין הנערים במאחז לערבים הוא דבר נדיר: "בתקופת המסיק הם מנסים יותר להתקרב כדי למסוק קצת את הזיתים", ישי מסביר. “אלה זיתים עתיקים בכלל, אלה לא זיתים שמישהו שתל אותם, והם באים ומנסים למסוק פה. אבל בפועל אין מפגש".
מה קורה כשהערבים מגיעים?
ישי: "מה שצריך לקרות. הם מבינים שהם לא צריכים להיות פה בדרך זו או אחרת - או שהם מבינים בטוב, אז מה טוב, והם הולכים, או שלא".
מה זה בטוב? הסברים?
ישי: "בצעקות. הם מבינים בצעקות. אם אנחנו פה כמות של חבר'ה, והם רואים שאנחנו כמות של חבר'ה, אנחנו עומדים על הצוק ומסתכלים עליהם באיום, אז יכול להיות שהם ילכו. אם אנחנו רואים שהם יותר, אז או שנקרא לעוד חבר'ה או שנראה. נדע להתגונן אם הם יתקרבו. הכל תלוי ביחסי הכוחות: אם אתה רואה שהם הרבה והם קרובים, אתה קורא לעוד אנשים. אם הם רחוקים, אז אין לך מה לעשות".
ומה זה לא בטוב?
“בכל מקום אם יגיעו ערבים שיחליטו להתעמת עם אנשי היישוב, תושבי היישוב יבריחו אותם בדרכים רגילות, לא יירו עליהם. גם יישובים רגילים משתמשים בדרך של זריקת אבנים. במצב שבו תוקפים אותך ברור שתעשה משהו. זו הגנה עצמית. זה גם מעוגן בחוק. בא אדם, רוצה להרביץ לי, אני מגן על עצמי".
עימות משמעותי במיוחד התרחש דווקא כאשר כוחות הביטחון היו באזור. הנערים במאחז מספרים כי בעיצומו של פינוי הערבים התחילו לעלות על ההר וזרקו אבנים.
ישי: "כוחות הפינוי היו למעלה במבנה של הבנות, והחבר'ה היו במבנה של הבנים. הערבים התחילו להתקרב, התקשרנו לצבא ולא עזר כלום, חצי שעה-שעה והצבא לא מגיע. התקשרנו איזה שבע-שמונה פעמים, עד שאחד פתח את הראש בגלל הערבים והזמנו אמבולנס. לא הייתה ברירה - זאת כבר הייתה סכנת חיים".
ומה עשיתם?
“החזרנו, כמו יהודים".
פשוט החזרתם להם אבנים?
“כמו שצריך!".
מה דעתכם על סוגיית “תג המחיר"?
חן: "תאמיני לי. אני קצת מכירה את האנשים שפועלים בעניין, אלה אנשים שלא משעמם להם, עובדתית. בגלל זה תמר יכולה להעיד שבאזור של יצהר הערבים הורידו את האף".
תמר: "ליצהר, שנוקטים לכאורה תג מחיר, אין גדר. לכל שלושת היישובים מסביב - את לא מבינה אילו גדרות יש להם. אחרי כל פינוי שהיה שם הוסיפו עוד גדר. כמה חדירות, כמה אנשים נרצחו שם! התורה לא אומרת לבוא ולהוריד עצי זית, אבל צריך להבין שאנחנו כאן במלחמה על הארץ". ישיבה בתוך גדר, מדגישות הבנות, מעידה על פחד, ויהודי בארץ ישראל לא מפחד ולא יושב מוקף גדרות.
למראית עין המאחז הוא מקום פסטורלי, נידח ושקט. מקום שלא קורה בו כלום. דווקא שם לא משעמם לרגע. בזמן הקצר שהם נמצאים על הקרקע כוחות המשטרה הספיקו להרוס את המקום לא פחות משבע פעמים, ובכל פעם הם חזרו לקרקע. הפינוי האחרון, ב-14 באוקטובר, הצליח לגרום הרס רב למבנים הרבים שהספיקו להיבנות בין הפינויים.
ישי: "יש מאחז שקוראים לו מעוז אסתר. הם הגיעו לשם, והיה שם בית מבטון שהם לא הצליחו לשבור, לקח להם חמש שעות לשבור אותו. בגלל זה הספקנו להזעיק המון אנשים, והיו פה בערך 100 אנשים בפינוי. 100 בנים ולא יודע כמה בנות. בפינויים קטנים יותר יש 20, זה משתנה בזמן שיש להגיד לאנשים".
מה עושים כשיש פינוי?
חן: "הופכים את הפינוי לנקודת העלייה של המאחז. פעם דיברתי עם אבא שלי על הפינוי, והוא אמר לי: 'למה אתם לא הולכים הצדה עד שיגמרו, שיוציאו את המרץ שלהם על הבתים, יפרקו אותם, תבואו ותבנו'. אמרתי לו שברגע שאני קוראת להרבה אנשים אני מעלה את זה לכותרות שהרסו כאן בתים. אני הופכת את זה לנקודת שיא".
יש לכן צלקות או טראומות מפינויים?
תמר: "בפינוי האחרון היו הרבה מאוד אנשים. זאת הייתה זוועה, הם הסתובבו שם עם מיכל של גז מדמיע ופשוט ריססו את האנשים. טיפסנו על ה... אין קירות, על העצים. אמרו לנו: 'שימו על זה חלב', ‘תרוצו נגד הרוח'. כמה בנות לא נשמו והביאו אמבולנס. זאת הייתה זוועה ממש".
חן: "הפינוי הכי טראומטי שהיה לי זה הפינוי שלא הייתי בו. הייתי אז בטיול בתל אביב עם הכיתה שלי וידעתי שיש פה פינוי, ידעתי שעכשיו הורסים חלק בארץ ישראל והשכינה מושפלת ויש חילול ה' גמור ואני לא עושה כלום. לקח לי שבועיים רק כדי לרפא את החור בלב. חזרתי לכאן ולא הפסקתי לבכות, הכל היה הרוס. עזבי את הכאב הפרטי של 'הנה הציור שציירתי על הקיר', לדעת שאני נתתי שיהרסו את פיסת הקיר הזאת זה הכי לא טוב בעולם".
איך מוצאים את הכוחות לחזור בכל פעם מחדש אחרי פינוי?
תמר: "זה לא פשוט לעשות את זה. אם מחר יבואו לפנות אני אצטער. זה לא פשוט להבין את זה בשכל, אבל עיקר הנקודה כאן זה להאמין שבית העץ הזה זה רק התבטאות של אמירה. יש כאן אמירה שהיא ארץ ישראל, שהיא השיבה לארץ ישראל וההתיישבות וההיאחזות בקרקע. אחרי הפינויים כאן הוסיפו עוד איזה בית, התרחבו, הוסיפו עוד חקלאות אחרי כל פינוי, השתדלו מאוד להוסיף משהו, להתקדם ולבנות יותר".
חן: "זה קשה לאללה, אבל בגלל הרוח שיש פה יכול להיות שהשבירה של החומר תהיה העלייה של הרוח".
אני יודעת שזה לא יפה מצדי לחשוף את האמת ולהרוס את הכותרת היפה של העמוד, "יומנה של נערת גבעות", אבל אני ממש לא נערת גבעות. אני אמנם מתנחלת מבטן ומלידה, אבל מעולם לא הקמתי גבעה בלתי חוקית, לא הרבצתי לשוטר וגם לא הופעתי בטלוויזיה חוסמת כבישים. תמיד ידעתי שאני מתונה מאוד, שיש לי אידאלים ודרך חיים שאני גאה בה. אבל רק עכשיו גיליתי עד כמה אני רחוקה מדימוי נערת הגבעות (אלא אם כן מבינים את הביטוי במובן המילולי שלו, כמובן, כלומר נערה שגרה בין הרים ובין סלעים. אם כך, אז כן, אני נערת גבעות).
השבוע הייתי בחתונה מעניינת במיוחד. בחורה שאני אוהבת מאוד, נערת גבעות אמיתית (לא כמוני), התחתנה עם בחור גבעות. את החתונה הם ערכו במערת המכפלה, ואת הלבוש הכללי של האורחים הייתי מעריכה בפאות עד הברכיים לגברים ומטפחות עצומות לנשים. לרווקות היו מטפחות על הצוואר, לנשואות - על הראש, וחלקן הגדילו לעשות וכיסו גם את הראש וגם את הצוואר.
הרבה התלבטויות היו לי לפני שהחלטתי להגיע בסופו של דבר לחתונה. נתחיל בעובדה הפשוטה שלא היה לי מה ללבוש. צפיתי מראש שהקוד המתבקש יהיה מפלים ארוכים של בד נשפך שלא נכנס לארון שלי, למרות שזה כביכול מתבקש. אז מה אני אמורה ללבוש? להתלבש כמו שאני רוצה, או כמו שאני צריכה כדי להשתלב בנוף? ובכלל, מה נחשב אצלם לצנוע? הרגשתי כמו בחורה חילונית שיוצאת לחתונה של דתיים ולא יודעת מה לעשות עם עצמה.
הסיבה השנייה לחששותיי מהחתונה המדוברת היא ביטחונית. אני אוהבת לצחוק על כל חבריי התל אביבים שמפחדים להגיע אלינו וצריכים רכב ממוגן, אך מתברר שאני גרועה לא פחות. רצף הפיגועים הכואב שקדם לחתונה גרם לכך שמבחינתי הייתי נשארת תקועה בעפרה שבועות ולא מוציאה את קצה אפי מהאזור. לנסוע לחברון? השתגעתם? יש שם ערבים! לא משנה שגם אצלנו יש ערבים, הערבים של השכן מפחידים יותר.
בסוף הלכתי, ולמרות שהייתי מוכנה לפנאטיות חטפתי שם שוק רציני. לרעיון של חתונה בחברון כבר הצלחתי להתרגל גם אם עדיין קשה לי עם הראוותנות מול הערבים. הופתעתי קצת מההפרדה המוגזמת בין גברים לנשים. תמיד חשבתי שהגבעות עצמן מעורבות, אבל מי יודע, אולי ליד כל גבעה א' יש גבעה ב' "לנשים בלבד". שועשעתי קלות מהתחליף של אייל גולן או שלמה ארצי בחתונות חילוניות בדמותו של אריאל זילבר ושירו החדש שקורא לקנות רק מיהודים. אבל כל אלה הם כלום לעומת מה שקרה כשהתחילו הריקודים.
לא הבנתי מילה וחצי מילה ממה ששרה התזמורת, אבל שיר אחד היה קשה לי לפספס, שיר קטן המבוסס על המשפט שאמר שמשון בספר שופטים: "זכרני נא וחזקנִי נא אך הפעם הזה האלקים ואנקמה נקם אחת משתי עיניי מפלישתים". זה שיר ידוע שאנחנו שרות בשבתות אולפנה ושאני אפילו אוהבת יחסית, אבל שם השיר קיבל גרסה חדשה: "ואנקמה נקם אחת משתי עיניי מפלישתים" השתנה ל"ואנקמה נקם אחת מפלשתין". גם את זה אני מכירה, אם כי הדהימה אותי החוצפה לשיר את זה במקום כזה, בלב לבם של היישובים הערביים. תוך כדי הריקודים והשירה
האדירה אחד החבר'ה ברחבת הריקודים הוציא את הנשק שלו והתחיל לנופף בו בהתלהבות.
זה כבר היה יותר מדי בשבילי. לא יודעת מה מקולקל בי, אולי אני בעצם לא מתנחלת אמיתית. אבל ההפרדה הקיצונית הזכירה לי מאוד התנהגויות מסוימות באסלאם, צעקות הנקמה מפלשתין צלצלו מוכר וקרוב ל"איטבח אל יהוד", ונשק חשבתי שיש רק בחתונות ערביות. ברצינות, מי המפגר שרוקד עם נשק?
אני מתנחלת בכל סנטימטר מה- 1.53 מטר שלי. אני חיה לצד ערבים במקום מרוחק יחסית ולא משתגעת על יס"מניקים בדיוק כמותם, ובכל זאת חטפתי הלם תרבות. ראיתי לרגע את דמות המתנחל שאתם רואים בטלוויזיה, שתמיד זעמתי שרק אותו רואים, כי חשבתי שהוא לא קיים. אבל הוא קיים, ואני לא בטוחה שאני אוהבת את זה. גיליתי שמתנחל שחושב שאפשר ואף רצוי לרצוח ערבים ושמאלני שמוכן למכור את ההתנחלויות לערבים זה היינו הך בעיניי. נקודות הקיצון האלה לא מועילות לאף אחד, מרחיקות ומשניאות אותנו זה על זה ובטח שלא מועילות לשלום שכולם (חוץ מכמה שלא) רוצים כל כך. ובכלל, נקודות קיצון הן מושג שצריך לפגוש רק בשיעור מתמטיקה.
בעזהי"ת.
א. מי מכסה גם את הראש וגם את הצוואר? נשואות שהולכות עם פשמינה?? נשמע שהיא באה מכוכב אחר...
ב. לי כבר קרה שהייתי בחתונה שהחתן היה חייל בגולני, והגיעו מלא מלא חברים שלו מהפלוגה, ובשיר "זכרני נא" הם נופפו עם הנשק שלהם.. והם היו חילונים לגמרי, אז שלא תבלבל במוח...
ג. היא יצאה סתומה לגמרי שהיא מפחדת מערביי חברון ולא מהערבים שליד עופרה... אני מכירה עוד משפחה כזאת, שמאלנית שגרה בגוש :O מה נהיה עם האנשים?
מסיבות מובנות ממש, זה ה"המנון" של הגדוד, והם שרים אותו בכל הזדמנות.
בעזהי"ת.
ואותי מעניין איזה צבע השיער שלה...
ב"ה
הראשון יצא ממש יפה והוא מעביר את המסר כמו שצריך , (ישי אם אתה רואה את זה , ח"ח ושכויך ענק{סמילי קורץ})
וכשקראתי אז השני חשבתי שכתבה את זה איזו עירוניסטית(סליחה על ההכללה)
ועכשיו קצת לימוד זכות, יכול להיות שבעריכה הרסו את מה שהיא כתבה קצת(הרבה)...
בס"ד! הרב כהנא צדק!
גם אם ערכו לה את זה קצת.. עדיין רואים מה היא מנסה להעביר.. סתם פוסטמה
כתבה שניה כ"כ מטופשת!
נשמעת כאילו איזה פקאצה כתבה אותה...
גילויים נאותים קלים:
לא כל מי שמקבלת את התואר "נערת גבעות"
מחייב שהיא לובשת מטרים על מטרים של בד!!
"אני מתנחלת בכל סנטימטר מה- 1.53 מטר שלי"
חחח זה לא הרבה מותק!!
האהבלה לא ראתה 'ארץ נהדרת' אף פעם כנראה.
כי דווקא שם לא מחפשים את השחקנים
עם פיאות עד הברכיים ואלפי פשמינות וצעיפים
אלא נותנים להם את הלוק של אנשי גוש אמונים בעבר...
(או אנשי הגוש ועופרה הבורגנים של היום)
תרבותיים למדי יחסית אלינו
יהי רצון שה' יפקח את עיניהם של כל אובדי הדרך!
ואם הם מתעקשים לעצום-
שיישפל אויבינו מבית ומחוץ!
אהוד- חבל להרוס את ההנאה מהכתבה הראשונה..
תפתח על זה שרשור אחר פעם הבאה 
בן של מלך- אשריך על הלימוד זכות..
משום מה היא לא עשתה לי חשק לעשות בה "אזמרה" 
ב"ה
בכמעט שום בנ"א בין אם הוא מאנ"שושים או לא .. אני לא רוצה לעשות אזמרה (רפ"ב למתקשים)
אבל כאן נכנס הבחירה לנסות לראות את הטוב גם בדברים שהם לא הכי טובים, ולנסות להבין מאחורי מה שקורה ולצאת מהראיה המקובעת שיש לנו על אנשים מסוימים (גם אם אנחנו צודקים) אנחנו צריכים ללמד את עצמינו לראות בראיה יותר כוללת.
אני
ב"ה
השם המלא של התורה זה "אזמרה לאלוקי בעודי" - לימוד לכף זכות
ע"ע פורום חסידות ברסלב.... /Forum/Forum.aspx/f61
טוב ומי שיודע להסביר את זה מילולית שיסביר...(בפורום חסידות ברסלב...חחח)
תורה מרכזית בדרך עבודת ה' של ברסלב
שעניינה למצוא את הנקודות הטובות בעצמנו ובאחרים.
לראות את הטוב בכל דבר - מן לימוד זכות שכזה..
"ועל ידי מציאת הנקודות הטובות" האדם נעשה שמח ומסוגל לעבוד את ה' בהתלהבות ובאמיתיות!
ואז הוא מחבר ניגונים ותפילות - שנאמר "אזמרה לאלוקי בעודי" ---> בַּעוֹד = בַּטוֹב! בַּנוֹסָף והמשמח שְבִּי.
והחלק החשוב ביותר- זה כמובן השם של הגיטרה המא-ממת! שלי!
בן של מלך: יש הסכמה.. תודה על ההחכמה..
י'א רבנן! ולא צריך להאריך בדברים, פשוט מפגרת!
הכתבה על רמת מגרון פשוט מדהימה!!
כל הכבוד חבר'ה!
חחח=) אהבתי תקט'ע של הסמים...
באמת אין סמים :O רציניים
אביה7אשכרה נכון ומצחיק "מי המפגר שרוקד עם הנשק שלו?" XDD
תכלס זה ככ נכון..
אבל אולי בגבעה הספציפית פה לא היו סמים, אבל יש לי כמה חברים שראו (וגם..) חבר'ה מגלגלים בגבעות.
לא כל מי שהנמצא בגבעה ויש לו פיאות ענקיות וכיפה לא פחות הוא כזה צדיק.
הכתבת הזאתי גם מעשנת . וכול העולם מעשן חוץ ממי שעוד לא גילה את זה
לא שאלתי מה הולך שם.
הנק' שבגבעות של דתיים ממש לא אמורים לגלגל.
בעזהי"ת.
זה רק מראה שהתופעה הזאת פושה בקרב כל בני הנוער ללא הבדלת גזע, דת ומין.
טוב, נסחפתי. הכוונה ברורה...
שזה לאו דווקא משהו רע("הווי עז כנמר"),אלא תכונה-אבל זה בהחלט מדהים(במובן של מכה בתדהמה)לראות מישהו עז
וזה אכן עזות לשיר שיר כזה כשיש סביבך ערבים
כ200 ערבים עולים לעלי עין ליד שילה1יש פצועים!לקרוא לכל מי שיכול להגיע!!!!
בס"ד
|
התחזית: לקראת ט"ו בשבט - סערת גשמים - במעוז אסתר ממשיכים גם בחורף
|
| התחזית צופה סערה מספר ימים לפני ט"ו בשבט, אך במעוז אסתר נטועים חזקים בשורשים. |
|
10:55 (13/01/11) מעוז אסתר
התחזית צופה סערת גשמים, שעיקרה צפוי ביום שני הקרוב, גשמים רבים צפויים לרדת במעוז אסתר - במאחז רק מתעודדים מהצפי לגשמי הברכה ואומרים: "אנו שמחים מאד על גשמי הברכה שירדו וצפויים - זה רק מחזק אותנו להמשיך להיאחז במקום, עם כל הבוץ, הקור, הרוחות, והגשם - אנו ממשיכים".
בגרעין המאחז נזכרים בסערה שהייתה לפני כחודש: "נהרסו מבנים כתוצאה מהרוחות העזות, אך המשכנו ומבנה חדש הוקם לאחר הסערה, רק השבת האחרונה (בא) - ירדו תושבי כוכב השחר להתפלל למרות הגשם שירד וגרם לבוץ"
|
לכתבה באתר: http://www.maoz-ester.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=120086
לק"י.
אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש מאוד.. לא?!
אופציות אחרות
שכבר התחילה לעשות משהו בסגנון.
נפתח האיטום ? הוא מוכשר ? או שמא הפשרה , גרמה עוד נזקים ?
אדדי ? מישהו יודע?
בס"ד
הבוקר נהרסו סתים בגבעה של זאב רונן על יד שילה. במחאה על כך בשעה 7 בבוקר מחאה בסינג'יל. ב9 יום עבודה מרוכז לשיקום בתי המשפחות.
בע"ה
גבעת עלי עין בעצם לא שייכת לאף אחד, או שייכת לכולנו- תלוי איך מסתכלים על זה.
עכשיו שהמשטרה כבר שמה לב זהגבעה הזו קיימת, 2 דברים:
א. הגבעה נבנתה בשיטה שהיא האנטיתזה לשיטת הבנייה של נוער למען: אלו בונים בשקט ובהסתר, ואלו בונים ברע ובגאון. רבים האשימו את שיטת נוער למען כי היא מועדת להריסה ושיטת ההסתר היא זו שהציבה עובדות בשטח.
אז הנה, כולנו חטאנו וכולנו נפלנו. עלי עין- סמל הבנייה השקטה נהרסה. ומה תאמרו עכשיו? מהי הדרך?
ב. מישהו כאן היה מופתע מההרס? כבר תקופה [אם אני שוכרת נכון -החל מהבית של משפחת אפרסמון] שמדי שבוע- שבועיים יש הרס במאחז 'אמיתי': בת עין, תקוע, רונן, עלי עין וכו'.
וכעת מה? מה אחננו עושים על מנת שבעוד שבועיים לא נצטרך ליסוע שוב לשקם את הריסותיו של בית במאחז?
בציפיית הישועה.
אבל לאחרונה הוא תפס כותרות-'באשמת' נוער למען(בעלון שלהם)
צירוף מקרים?
אם הורסים בניה בגאון זה אומר שזה לא טוב?
ואם אתה חולק על הענין שזה כן משוייך לאיתן זאב באופן אישי, אז מה תאמר לו יצויר שביום מן הימים הוא ירצה לעשות על הגבעה "שלו" הסכם.
טבעית אם הוא הקים את המקום יש לו יותר שליטה אבל מכאן ועד שזה שייך לו....
בניה בשקט- כשיש מאבק על תודעת הציבור (לא על עובדות בשטח כי גם עופרה שהיא עובדה בשטח בשעת פינוי לא יעזור לה) אז מה לעשות, לפעמים צריך לקחת בחשבון שהבנה הארעי שלך בדרך לניצחון לא יהיה עם יסודות פיזים עמוקים.
ועוד, אם אנחנו בדרך לאמת אז כדאי מתחילת הדרך ללכת ישר שלא יתעקם בסוף....
חברים שימו לב:
כל מי שהיה לאחרונה בכל סוג של קשר כולשהו עם הבחורה ק.ג.
שינמיך פרופיל פה ובפעילות בכלל.
אתמול בלילה התקיימה ישיבה עם כל מי שמטפל בסיפור שלה והתברר שהיא העבירה שמות ומידע מסויים על כל מיני אנשים בעיקר בנות.
אין עניין להפיץ זאת.רק מי שהיה בכל סוג של קשר איתה לאחרונה שיזהר
בתקווה לבשורות טובות
חייב להזדהות.
לא יכול להיות שכל אחד יעליל על כל מי שהוא רוצה!
כדי שזה יהיה אמין ולא בגדר הוצאת שם רע
את לא חייבת להחשף בפני כולם, יש פה מספיק ניקים קבועים, שמכירים זה את זה, ואת יכולה להזדהות בפני אחד מהם שמכיר גם אותך, ויתן אישור אמינות.
ובכל מקרה,
תזכורת לכולם להיזהר ממה שכותבים ברשת, אתם לא יודעים לאן זה עלול להתגלגל...
שתי הודעות קצת חשוד לא?!
תפסיק לעורר פרובוקציות! י'א ילד מקלדת, טרול מטומטם...!
לא התכוונתי להעליב.
רק שזה מתחיל להראות כאן כמו גן ילדים.
שפוחדים מהצל של עמצם...
גם אם יש שבכניקים ביננו אין לי שום דבר להסתיר מהם-
אם כבר הם צריכים להיסתתר ממני...
פשוט צריך לשים גבול.
שלא כל אחד שיש לו מריבה עם מישהו יעליל עליו שהוא שבכניק.
אמון ביננו זה דבר מאוד חשוב,חבל לפגוע בו...
אני לא מכירה את ק.ג ולא מסקרן אותי לבדוק מי זאת, אבל את סיגנון הכתיבה של "ארצי האהובה" נדמה לי שאני מזהה, אני לא רוצה להיות נחרצת- כי אני לא בטוחה ב100%, אבל זה מריח לי כמו סגירת חשבונות בין 2 ילדים קטנים.
כל אחד-והדרך שלו לריב.... לא הייתי לוקחת את ה"הודעה החשובה" רציני מידי.
חיים טובים.
ק. ג. הזאת היא בחורה שהצטרפה ממש לא מזמן וכבר היתה חשודה על חשד, עכשיו הוא פשוט התבסס
אם יש כאן מישהו שבעיניין להישתתף\לעזור לארגן אשמח אם ידבר איתי
פינת הידעת-שישים שניות לנוער הגבעות.
הידעת?! יש צפון מעבר לשומרון!
בר' שבתי בלוך מצפת, חבדני"ק ואיש ארץ ישראל בגופו, הוא גר בצפת ומכיר את כל הפעילות בצפון בנושא ארץ ישראל השלימה
אמת למען עם ישראל וארץ ישראל וכולנו תומכים בכם ובחבר הכנסת מיכאל בן ארי שמייצג באמת את עם ישראל ואת ארץ ישראל וכמה חבל שאין עוד 20 חברי כנסת כמו מיכאל בן ארי כי אז אין לי ספק שהמדינה שלנו היתה נראית אחרת וכל החברי כנסת צריכים ללמוד מידידנו חבר הכנסת בן ארי מהי אהבת ישראל אמיתית ומהי אהבת ארץ ישראל ולכן אנחנו נעזור בשמחה בכל מה שנוכל טל -0522129521 = ואנחנו מבקשים וקוראים לכל החברים והפעילים להירתם ולעזור לכל הפעולות שעושה מפלגת ארץ ישראל שלנו כי היא המפלגה היחידה היום בכנסת שפועלת באמת למען עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל וכולנו איתם ותומכים בהם וכל מי שיכול במקום מגוריו לעשות מפגש או כנס עם אנשי המקום בייחד עם חבר הכנסת בן ארי זה חשוב מאוד כי לצערינו מפלגות הימין רוצות למכור את ארץ ישראל לערבים והמפלגה היחידה היום שנאמנת באמת לארץ ישראל היא מפלגת ארץ ישראל שלנו ולכן כל יהודי שאיכפת לו באמת מארץ ישראל חייב לעשות הכול כידי שהמפלגה הזאת תגדל ותעלה ותהיה לפחות כ = 10 מנדטים ולהביא את חבריו ומכריו שיצטרפו למפלגתם כי רק הם היחידים שישמרו על -ישראל -יהודית ,,וימנעו את חלוקת הארץ ,,,
אתה צריך ללמוד דחוף קורס לכתיבה משכנעת!! כי כרגע זה ממש לא. הפסקתי לקרוא במשפט הראשון כשראיתי שהסגנון הוא כזה : את כל כך חמודה, ובתור שבכניקי"ת אני רוצה להיות וחברה שלך וכולנו תומכים בך!, ו-ווואוו חבל שאין עוד 20 בנות כמוך...
קודם צריך להכיר לו את מקש האנטר, הפסיק ועוד כמה..
צעיר רענןתל-אביביתשאר היצורים {מוזרים ככל שיהיו} השוכנים ברמת מגרון אינם מסוגלים להתקיים רק מעשב...
אורנג' הביאו לי את המכשיר המתוקן ולקחו את החילופי מרמת מיגרון בעזרת שליח מיוחד.
תנסה להביא גם את סלקום.
בס"ד
יש לנו שבת ישיבה שבת גשר עם בית ספר חילוני בחיפה..השבת בירושלים..עכשיו מין הסתם יעלו שאלות כגן: "מדוע א"י שייכת לעמ"י.." או "למה א"י השלמה.." ו"איך יודעים שיש אלוקים.." אז אני צריך אתם יודעים קטעים קצרים ולא ארוכים מידי או איזה שיעור שאוכל להקשיב ובאמת תהיה לי תשובה חדה וברורה ושלא אתחיל לגמגם שם..אז מי שיוכל לעזור תבוא עליו הברכה..!
תודה מראש,שמוליק.
בע"ה
'אמונות'.
'מכתבים לטליה' - ספר מאוד שמיש למקרים הללו.
יש עוד אחד- עם תשובות מפורטות ואיך להסביר (יש שם גם טיפים - כל פעם להתמקד בנקודה אחת) וכאלה.
בע"ה
מפליא, אבל נראה שזה כמעט הדבר היחיד שמעניין אותם.
תרביץ בהם קצת ציונות גם בלי שהם ישאלו.
בציפיית הישועה.
ב"ה
פרשת בשלח, פרק י"ד פסוק ז' פרעה יוצא לרדוף אחרי בנ"י שיצאו ממצרים:"ויקח שש מאות רכב... וכל רכב מצרים"
רש"י: "...ומהיכן היו הבהמות [רכב] הללו, אם תאמר משל המצרים, הרי נאמר וימת כל מקני מצרים, ואם תאמר משל ישראל, והלא נאמר וגם מקננו ילך עמנו, משל מי היו, מהירא את דבר ה', מכאן היה רבי שמעון אומר, כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו"
כשלמדתי את זה אתמול אמרתי שאני חייבת לכתוב את זה כאן...
אנחנו בוטחים בקב"ה בורא העולם ומנהיגו!!!
הוא הושיע אותנו מהמצרים והוא יושיע אותנו מאלו שרוצים (אבל מאוד רוצים) לתפוס את מקומם.
משיח עכשיו!
ב"ה
ארץ ישראל = א"י = אהבת ישראל.
אז מה עשיתי היום למען ארץ ישראל?
אז מה עשיתי היום כדי לזרז את בוא הגאולה?
liki תודה רבה!
 |
למקור http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7849&forum=gil&viewmode=all&keywords=מממן בלעדי: הקסאמים כבר הפכו לסמל הטרור של חמאס. עכשיו מתברר כי רוב מרכיביהם מיוצרים בישראל. רוני דניאל: כמה קאסמים נפלו על שדרות וסביבתה? נדמה שכבר כולם התבלבלו במספרים, אבל זה הרבה. קובי הרוש רכז הביטחון של שדרות: הרסת לי את הבריאות עם הממצא הזה, אני כבר לא ישן בגלל זה רוני דניאל: עד כדי כך?! קובי הרוש: עד כדי כך. זה מטריד אותי. אני לא יודע איך אוכל לעמוד מול אותה אמא שהבן שלה
רוני דניאל: לרקטת קאסם נדרש מרעום וחומר נפץ בראש הרקטה, זה בעצם מה שמתפוצץ.
רוני דניאל: אז איך זה עובד? מאיר חביביאן: הוא ביקש את הקמח הבלדי, שזה יותר גס, עם סובין. זה קמח לא מלא אבל חצי מלא. הוא ביקש 8 טון שזה 160 שק רוני דניאל: מאיר חביביאן הוא אזרח שומר חוק ממושב פטיש שבנגב, גם הוא אחד התמימים מאיר חביביאן: הוא ביקש... אנחנו ביקשנו 135 שקל לשק והוא שילם בלי להתווכח רוני דניאל: לרכוש קמח באופן הזה זה עניין שגרתי, עוד אנחנו במטחנה של חביביאן, מגיעים שני בדואים אחד מהבדויים "המזדמנים" לחנות: אתה לא תקבל במחיר הזה בחיים מאיר חביביאן: 135, אני לא מוכר בפחות רוני דניאל: עכשיו יש ברשות השניים חמישה טון אשלגן חנקתי ושמונה טון קמח ואת הכבודה הזו מובילים עכשיו לעיר רהט.
אברהם אל-הוזייל תושב רהט: היום אנחנו רואים שהרבה משת"פים והרבה שוהים בלתי חוקיים נמצאים ברהט.
רוני דניאל: וזו כנראה הסיבה, פרנסה, כסף. זה המניע למהלך ההברחה קובי הרוש קצין הביטחון של שדרות: הכול, בסופו של דבר, שורה תחתונה בצע כסף. הכול זה כסף בסוף רוני דניאל: בנתיב הכסף הזה כולם הרי מרוויחים, בתי המסחר לדשנים, יצרני הקמח או הסוכר או המלח.
רוני דניאל: ולדוגמה נוספת: לקסאם נחוץ הרי גם צינור פלדה בקוטר של ארבעה או שישה צול, אז תתפלאו, אפילו את זה מבריחים,
קובי הרוש: אני שואל אותך כחבר, זה אמיתי? רוני דניאל: זה אמיתי קובי הרוש: אם זה אמיתי אני מתבייש, אני מתבייש רוני דניאל: ולסיום, בכל זאת עוד מילה אחת, על פי התחשיבים שנעשו לצורך הכתבה הזו,
בסיום הכתבה יאיר לפיד ורוני דניאל מחליפים כמה מילים באולפן שישי יאיר לפיד: קודם כל זה מזעזע לגמרי, עכשיו שהשב"כ יודע ושם לב.. כבר יודעים.. רוני דניאל: חל שינוי, השינוי הזה חל משהו לפני 7 חודשים אבל אתה יודע נדמה לי
|
מערוץ 2
אבל איך זה קשור לפה?
כשיש מודעות לענין אז שמים לב לכל דבר חשוד, ביום שכולם יתגייסו למען ארץ ישראל בשימת לב לכל דבר קטן, פירסומו וגרימת לחץ על הגורמים המתאימים, אז המצב לאט לאט ישתנה לטובה.
זה בכל דבר, אם במחרטיה כשרואים הזמנה חשודה של ערבי לצינורות ברזל ועד להבאת פוליטקאים, ואנשי תקשורת וציבור לביקור ביש"ע.
ב"ה כבר מספר שבועות אתר 'הקול היהודי' מתעדכן מדי יום, בכתבות ובתכנים יחודיים.
הציבור מוזמן לגלוש באתר וכמובן לשלוח ידיעות ודיווחים, תמונות וכדומה.
כמו כן נשמח להפצת האתר והכתבות המתפרסמות בו.
לאתר - http://www.hakolhayehudi.co.il/
לשליחת ידיעות: או דרך האתר - http://www.hakolhayehudi.co.il/?page_id=2305
או למייל - hakol.hayehudi@gmail.com
בברכה, מערכת אתר "הקול היהודי".
יום שני 10 ינואר 2011
בשעה זו (לפי מידע מודיעיני שהגיע ממקורות אנושיים) נפגשים אנשי בנק לאומי עם נציגי המשקיע הערבי, בשאר אל –מסרי,
... במטרה להגיע להסכמה על מחיר רכישת השעבוד על קרקעות נוף ציון.
(מי שיכול לתרגם- בבקשה לשלוח לכל העולם היהודי!!!)
הערבי ועו"ד וייסלגס כנראה מצויים בלחץ, לאור האפשרות שהצעתם תידחה מחר באסיפת בעלי אגרות החוב.
בבקשה שכל אחד יעשה כמיטב יכולתו, לפנות למנהלי בנק לאומי, לסניפי הבנקים, למנהלי תיקי ההשקעות ועוד...
מי שמכיר חברי דירקטוריון- אנא פנו אליהם עכשיו!
מי שמכיר את סגן המנהל- מר הרשקוביץ, חובש כיפה...נא צרו עימו כעת קשר.
מי שיושב כעת על המחשב, אנא שילחו מיילים או כנסו לfacebook של בנק לאומי והעבירו את המסר הנדרש- לא למכור את הנכס לערבי!
להלן הפרטים הנדרשים לשם כך:
פייסבוק: http://www.facebook.com/Le
בנק לאומי- סניפים:
ירושלים: פקס: 02-6243146 | (ראשי) או 5522* מכל טלפון טלפון סניף ראשי בירושלים: 02-6405555 , פקס סניף ראשי: 02-6405599
מלך ג'ורג: 03-9544555 פקס: 02-6207555
תלפיות: 02-5650329 פקס:
כיכר ציון: פקס: 02-6201555
עמק רפאים: פקס: 02-5399355
הר חוצבים: פקס: 02-5489355
 |
| מעמד היסטורי | קידוש החודש |
|
מקום
|
שם תצפיתן
|
יום
|
שעה
|
|
הר הזיתים, ירושלים
|
דב שטיין
|
רביעי
|
17:13-17:15 בין עננים
|
|
הר הזיתים, ירושלים
|
רוי הופמן
|
רביעי
|
17:14-17:16 בין עננים
|
|
הר הזיתים, ירושלים
|
גדי אידלהייט
|
רביעי
|
17:17 בין עננים
|
|
הר הזיתים, ירושלים
|
משה רבהון
|
רביעי
|
17:20 במשקפת בלבד בין עננים
|
|
טנה עומרים
|
יעקב עציון
|
רביעי
|
17:24 כבר היה ברור
|
|
עיר העתיקה, ירושלים
|
נחמיה גורדון
|
רביעי
|
לא נראה - מעונן
|
|
ערד
|
יצחק שרגני
|
רביעי
|
לא נראה - מעונן
|
|
מבשרת ציון
|
אבי ודינה מרקוס
|
רביעי
|
לא נראה - מעונן
|
|
פוריה
|
דבורה ורנדי באויר
|
רביעי
|
לא נראה - מעונן
|
|
עקבה, ירדן
|
דואן ברקל
|
רביעי
|
17:18
|
|
רוסאו, דומיניקה
|
אוגוסטוס פאול
|
רביעי
|
18:13 (UTC-4)
|
כאן
אפשר עדיין לראות בגוגל btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4% מישהו יכול להסביר למה ערוץ 7 הוריד את זה?
באמת מענין
אולי המשטרע הפחדנית אמרה להוריד את זה?
מה קרה עכשיו?
www.thesanhedrin.org
