"כנוס את כל היהודים"נעם הנשמות
בעקבות הבזוי תלמידי חכמים של יהושוע מור יוסף-נידוישאולי
יצאה קריאה לנדות את יהושוע מור יוסף בעקבות הביזוי תלמידי חכמים שהוא עשה, יהושוע מור יוסף כינה את תלמידי החכמים סוטים הזויים פרובוקטורים בגלל שהוציאו גילוי דעת על הפיגוע במרכז הרב, כאמור גילוי הדעת של הרבנים לא היה למורת רוחו של מור יוסף.
שמות הרבנים שהוא ביזה הם: הרב יצחק שפירא, הרב דוד דרוקמן, הרב יעקב יוסף, הרב יהודה קרויזר, הרב דניאל סטבסקי, הרב עידוא אלבה, הרב עוזיהו שרבף, הרב שמאל יניב, הרב יגאל שנדורפי
בעקבות הביזוי יצאה קריאה לנדות את יהושוע מור יוסף ולא לשהות בד' אמותיו
אולי עדיףצביקוש
המודעה הקורת לנידוי ליהושוע מור יוסףשאולי
נו, מצאתם לכם עם מי להילחם?משה
יהושוע מור יוסף המכנה עצמו "דובר מרכז הרב" נלחם-שאולי
מאחר שלא הייתה ברירה יצאה הקריאה לנדות את המחציף פנים הזה
שאלה...מ.מ.י.ר
האם גם אנחנו התחלנו עם רחובות מלאים פאשקווילים?
ועוד שאלה... מה זה "תלמידי הרבנים". מה השמות? האם יש הסכמה של הרבנים? למה הרבנים לא חתומים על המודעות הללו? או רבנים אחרים? לדוגמה כשביזו פעם את הרב הראשי של בני ברק אז יצא גינוי חריף של הגר"ש וואזנר שליט"א ושל עוד רבנים. כשביזו תלמידי חכמים לפני עשרים שנה בערך ובהם את הראי"ה בעיתון "יתד נאמן" יצאה מודעה של הרבנות הראשית שהיא מוקיעה את העיתון.
שם יש כתובת, פה מי הכתובת של החותמים?
נכון מאד, הנ"ל באמת קראוי להוקעה, נידוי וגינוינעם הנשמותאחרונה
גבעת האור!בשמחה תמיד!
אם מישהי יכולה לבוא לשבת לגבעת האור זה מאוד מאוד יעזור!!!
אם מישהי באה בקשה לשלוח לי מסר"ש...
ואם מישהו בא/יכול לבואצעיר ושרוט
הקפצה!קומי אורי
ושוב הקפצה. לצערי אני לא יכולה להגיעהדינמיתאחרונה
חבל שגירשו את השרה תמיר.אנונימי (פותח)
בס"ד
בטח שמעתם - השרה יולי תמיר באה לבקר בישיבת מרכז הרב (נזכרה עכשיו... איפה הייתם בהלוויות?!!)
וגירשו אותה משם בצעקות "רוצחת"... וכו' וכו' וכו'.
אני חושב שזה היה לא בסדר לעשות כך. שיהיה ברור - אני לא דן לכף חובה. וקודם כל צריך להשים כל דבר בפרופורציה - בישיבה הייתה אויירה רגועה ורוב התלמידים היו בישיבה. מי שצעק עליה זה כמובן לא תלמידי ישיבת מרכז הרב (ובזה לקתה כרגיל התקשורת כשהוציאה את זה מפרופורציה וזה מצער כי זה מה שאנשים שומעים) אלא חלק שלא קשורים לישיבה וחלק מישל"צ שלפני ימים ספורים בלבד רצחו להם את החברים הכי טובים שלהם ואי אפשר לשפוט אותם.
אבל בכל זאת זה לא היה טוב לעשות דבר כזה. יש דרכים אחרות להביע התנגדות למהלכים ולשמאלנות. (ומסיבה זאת הרב ירחמיאל וויס שליט"א ראש ישיבת ישל"צ ניסה להרגיע את הרוחות כשליווה את השרה) לא זו הדרך, ואני חייב לומר שזה גרם לכך שהרבה הרבה חושבים עכשיו שהדתיים לאומיים הם סתם מתלהמים קיצוניים ועוד הרבה תוארים כאלו, כמובן לא מעט מהקרדיט נתון לחלק מהתקשורת שקצת ניפח ולא אמר פרטים מדוייקים.
ורק שאני יבין משהו אחד - למה כשבתו של ראש הממשלה צעקה בהפגנה בירושלים לפני הרבה חודשים - "תושבי צהלה! יש לכם רוצח בשכונה!" (על הרמטכ"ל חלוץ.. שנהרגו ערבים מירי צה"ל) או כשהייתה הפגנה של שלום עכשיו והם כינו את אריאל שרון ומנחם בגין "רוצחים".. למה אז לא עשו כזאת שערוריה??? אז שיעשו טובה.
חלאס עם החנפנות וההכנעה הזאתאנונימי (פותח)
אנחנו עכשיו לוחמים לוחמים של הקב"ה-
ותפקידנו או להכניע את האויב או לגרשו,
ואת האויב מבית כנ"ל צריך להבין שהם לא עושים שום דבר כי הם חושבים שהוא טוב ליהודים מספיק השכחתם את עמונה את הגירוש מגוש קטיף כשהם מצהירים שהם הולכים לעשות עוד כאלה ה' ירחם כשנופלים עשרות קסאמים מדי יום,
תתפקחו ותתחילו להגיב לא להיכנע ולהתרפס דרך אגב אם משהו ראה את המכתב של נטורי קרתא מבין על מה אני מדבר.
אנשים כאלה לא מתים. - יהודה.פלפלתי
הקטע הזה אולי פשוט ולא מתוחכם, אבל נאמר במסכת שבת (קה
: ''אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר- הקדוש ברוך הוא סופרן, ומניחן בבית גנזיו, שנאמר (תהילים נו): ''נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך''
ולגרום לאנשים לשפוך דמעות- הוא עושה את זה מצוין.
הספד שכתבתי לחבר שלי. יצא מבולבל ולא ממש כמו שאני רגיל לכתוב, אבל אני
מבקש שתקראו. הלואי שיכולתי לכתוב על כל החברים מהישיבה, אבל אני לא
מסוגל יותר כלום.
רק בשורות טובות.
יהודה.
לֵךָ
אנשים כאלה לא מתים
"אַל רֶדֶת עוֹד אֶל מָוֵות, אָנַא, אַל, מָוֶות בִּכְלָל. אַלְמָוֶות בְּחַזוֹן, אַל בְּחִיפָּזוֹן תֶּרֵד דּוּמָה" (נתן זך, אורפיאוס)
הספדים, כך נהוג, כותבים בלשון נוכח. כותבים בלשון נוכח, גוף שני, כי זו כעין הפעם האחרונה בה ניתן לדבר עם המת, לומר לו עד כמה אהבנו אותו ועד כמה הוא חסר לנו כאן, בעולם הזה, עולם שיש לו סוף. ואני לא מסוגל לכתוב עליך הספד, יונדב, הספד הוא דבר שעושים למתים. ואתה, אתה יודע, לא מת בכלל. הלא כשמנינו את כל אותם שלמדנו איתנו במחזור בישל"צ ועברו למרכז, ומה אנחנו יודעים עליהם אחרי הפיגוע הזה בישל"צ, גילינו שאנחנו לא מצליחים לתפוס אותך. "זה בסדר," אמרתי ליצחק, "יונדב הוא לא מהאנשים שמתים." "כן," אמר יצחק, "הוא מהאנשים האלה שירוצו לאיפה שהוא, יקפצו, יתפוגגו למקום אחר, בטוח הוא עשה משהו, והוא חי. הלך לסבתא שלו בנחלאות או משהו, והפלאפון שלו לא עליו."
אחרי שנודע ונדם הכל, שלחתי לרב סומר הודעה: 'יונדב בכלל לא היה מהאנשים שמתים. אני שבור לגמרי. ברוך דיין האמת.' 'אמן.' החזיר לי הרב הודעה. 'עכשיו, הוא לא מהאנשים שמתים'. צדיקים במיתתם קרויים חיים, יונדב, ויש אנשים שגם בחייהם קרויים חיים. החיים שלנו, כך כתב פעם דויד גרוסמן, הם בסך הכל הבזק קצר של אור בין חושך לחושך. מסתבר שיש אנשים שהחיים שלהם הם אור שלא נגמר גם אחרי שהנר כבר לא דולק. לכן מה שאני כותב עכשיו אינו הספד, הוא סיפור. זהו לא סיפור חיים, אי אפשר להקיף חיים בסיפור אחד. אני אספר בסיפור הזה על עצמי, קצת, אולי מתוך כל זה אני אצליח לתפוס גם קצת ממך.
יום חמישי בלילה. ממש מאוחר בלילה, אולי שתיים או שלוש. אני מכסה את הראש שלי בשמיכה וחובט בכרית בזעף פעם אחר פעם. הדמעות נוטפות מהסנטר שלי, משאירות שבילים נבוכים על פני הלחיים, והכרית הולכת ומרטיבה, הולכת וסופגת. יצחק, על המיטה ממול, משתנק שוב ושוב, וחבר'ה מהישיבה עומדים וצופים בנו מחלל החדר, דוממים, המומים. על המחשב הנייד שפתוח בחדר עולה תמונה של יונדב, מההכתרה שלנו. הוא שיחק שם את הרב אלבוסוביץ', סטריאוטיפ של ר"מ מהישיבה. אני עדיין זוכר את השורות שלו, אני כתבתי אותם. "מה נשמע, בֶּני?" הוא שואל את הגיבור הראשי. "במה אתה מחקר כעת? הלשמי מרום נושא אתה את מרום עיניך, לגלות במה זכו אלו ונצבעו בכחול? שמא לחקר האטום, או לסתריו המסתוריים של הDNA הפיקצוקרטיבי?" עד כאן אני כתבתי, משם יונדב כבר הוסיף מעצמו: "או שמא אתה תוהה על מה ולמה כתב גזבר טקסט קדוח שכזה." קדוח, בטח קדוח, אני חושב לעצמי מתחת לשמיכה, חושב ודומע בלי הפסק. בדיוק עליו נכתב טקסט הזה. למה יונדב דווקא, למה יונדב.
את השעתיים שנותרו לי לישון לא הצלחתי. התעוררתי שוב ושוב, וסידרתי את השמיכה בזויות שונות, שוב ושוב, עד שהשעון המעורר כבר צילצל והודיע שהאירו פני המזרח. תפילת ראש חודש, ותיקין. איך נשיר את שיר השם, והראש שלנו משוטט בסבך של זכרונות שרק עולה ועולה, וכל רגע אנחנו נזכרים בעוד בדיחה, או עוד חיוך, עוד שחנ"ש ארוך. שתים עשרה אחרי המוות. אני מנהל עם דמות רפאים בזכרוני את השחנ"ש האחרון.
את התפילה אני לא זוכר, רק את הזכרונות שעלו במהלכה אני מצליח לשחזר שוב. הלל של ראש חודש, ריבון העולמים, מופיע כאן "יקר בעיני השם המוותה לחסידיו". אחד האנשים אמר אחר כך בהלויה הנוראה הזו שחסידיו של השם הם אלו שיקרים לו. אם לא יונדב הוא חסידו של השם, אני לא יודע מי כן. אבל בתפילה לא נותר לי אלא לשתוק ולהדחיק. אסור להדחיק, אמר פרויד, אסור. אבל את התפילה חייבים להתפלל גם אם נחש כרוך על עקבו. מדחיק בשקט, עוצר, בשביל לחשוב יש לי עוד זמן למכביר.
כמו בנסיעה לירושלים. אוטובוס מלא נוסעים, אני עייף אחרי שעות של עירנות נוראה. במקום לישון אני יכול רק להזכר ביונדב ישן על המיטה. אני מנסה לחשוב על משהו אחר, ונזכר בו מחייך אלינו אחרי טיפוס על המרפסות, מציץ לתוך החדר בעליזות וחלילו מתנדנד על כתיפו. אנחנו היינו ישנים עדיין, מביטים בו במבטים מנומנמים מתוך המיטות, הוא היה צוחק קצת, אחר כך מרצין, יורד בחזרה והולך לו לסדר. בכיתה של הרציניים יש סדר כל הזמן כמעט. סדר בוקר, סדר צהריים ארוך מאוד, סדר ערב, איך אפשר להחזיק מעמד בכלל. השמיניסטים סרוחים על מיטתם, תמיד, רק יונדב ועוד מתי מעט יושבים ולומדים להם בהתמדה בבית המדרש. כמות הפעמים שהוא עשה סיום על סדר משנה היא לא נתפסת בכלל. תמיד יכולנו לדעת שאם יש בעיה באיזו משנה - על ה'משנה סדורה' של יונדב יש הערות קטנות ומבהירות, עדות אילמת לכך שהוא למד את המשנה הזו עד תומה...
...נרדמתי, כפי הנראה. בתחנה המרכזית אני יורד והולך אל הישיבה. המודעות מסביב מראות את שמות הנרצחים ומיקומי ההלויות, ואני לא מסוגל לתפוס בכלל. יונדב? יטמן בכוכב השחר? איך יונדב יכול בכלל להיות מת? בבית המדרש של הישיבה לצעירים אני שומע את הרב וייס בוכה ומדבר, מדבר ובוכה. כל הישיבה בוכה, כל הבוגרים שהגיעו בוכים. אני הולך ללוחץ את ידו של הרב, אבל הוא מפורק לגמרי. אחר כך ראיתי אותו נשען על הקיר ובוכה בכי תמרורים. ומי שלא ראה את ראש הישיבה שלו בוכה על תלמידיו לא יודע מה זה בכי מימיו.
אני מחפש את יודה. מהר, מהר. הוא מגלגל את התפילין שלו על אחד הסטנדרים בצד, ואני מחבק אותו חיבוק ארוך ארוך, בשקט בשקט. לא אומרים שום דבר, רק בוכים ובוכים, אחד על כתף השני. בפעם הראשונה שיודה חזר לאוסטרליה אחרי חודשיים כתבתי לו שיר. יונדב ישב איתי ותרגם אותו לאנגלית מופתית, מתנת פרידה. אחרי שנים של ביקור בארץ הוא הפך לחבר הכי טוב של יונדב, הוא זה שצריך עכשיו תמיכה. אני רק מחבק. בזמנים שכאלה, רק מגע של גוף אחר עוזר להתגבר על הפרידה.
אחר כך ההלויה, ואני לא יכול יותר. כל הזמן רצים בראש שלי פסוקים ושירים. "לקדושים אשר בארץ המה, ואדירים, כל חפצי בם." שיר של דליה רביקוביץ על מוות. לא, לא אצטט אותו כאן, עצוב מדי. מזרזיפים של בכי אני מתרחב לבכי עמוק, עמוק, ליבי שותת בקרבי, כמו שאומרים. אני סוחט דמעות לתוך האף והולך לזרוק את זה בפח, ועוד אחד, ועוד אחד. כבר לא מצליח לזכור כמה טישויים יש לי עוד, כל הזמן נגמרים לי ואני הולך להביא חדשים. אולי חבילה שלימה, אולי יותר. אי אפשר בכלל לחשוב, רק לנוע, לחבק אנשים, לראות את כל המחזור ואת כל הישיבה ואת כל הבוגרים עומדים וממררים בבכי על שישה חברים שהלכו לבלי שוב, ואני בוכה רק על אחד, אולי זה יהיה גם בשביל כולם.
פעם, אני זוכר, דנתי עם יונדב על מה בוכים כשמת חבר. אנחנו בוכים על עצמנו, אנחנו אלו שנותרו כאן בלעדיו. הוא שם, במקום אחר, במקום שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתו. כולם מסביב בוכים את הבכי האישי שלהם ואני כאן, עם עצמי, בוכה את האבל שלי. מה נעשה בלעדיך, יונדב. מי יכתוב לנו את הקטע הקצר לממותה, העלון המחזורי. כבר עמדתי להתקשר אליך ולבקש, אבל עכשיו כבר אין ממי לבקש. יתומים היינו, ואין.
אני פוגש את אבא שלי. הוא יחד עם כל הרמים, בכניסה לישיבה. "אתה יודע, אבא," אני אומר לו בהשתנקות, " אתה מכיר את זה שבאחרונים כתוב לפעמים אחרי איזו סברה לא נכונה 'וזה אינו'?" הוא מהנהן, ואני בוכה: "זה אינו, זה פשוט אינו, כל זה סתם חלום רע, ומיד אני אתעורר וכל זה גז חיש ונעופה. זה לא יכול להיות!"
אבל זה כן. הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה, שלא נראה את הדמעות שלו. "טאטע זיסע!" אבא שלך צועק. "טאטע זיסע! יונדב שלי, יונדב שלי!" ואנחנו כולנו דומים ליד הקשר הפתוח, וגם הלב שלנו פתוח, ואולי גם השמים פתוחים. "די כבר." אני אומר בלחש, בלב. "די כבר, אבא, די. אנחנו לא מסוגלים יותר, אי אפשר יותר. תעזור לנו, תציל אותנו."
עוד שבת ארוכה ועצובה מחכה לנו בפתח. כל הזמן אני מעודד את ההורים שלי ואת החברים שבאו לאכול איתנו. מספר בדיחות, חי, תוסס. שבת היום, שבת היא מלבכות. מבחוץ צוחק, מבפנים אני רק משחזר אותך שוב ושוב, ועדיין לא מצליח להבין איך זה שהפרצוף שלך לא יראה יותר בעולם הזה. כל שניה, כל רגע. לא בכעס, גם לא בעצב, רק בהשלמה נוראה מכל. ההשלמה שאחרי שנגמרו כבר כל הדמעות וכל היללות וכל הצעקות שבעולם ואי אפשר לומר יותר שום דבר, רק לשתוק.
פעם כתבתי קטע שמספר על הפגישה של יונתן ודוד בפעם הראשונה:
בֵּטַח כְּשֶׁדָוִד נִפְגַשׁ בָּפָּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם יְהוֹנָתַן, הוּא פִּינָה אֶת יָד יְמִינוֹ מְהָנֵבֶל, הוֹשִׁיט אוֹתָה לִלְחִיצָה וְאָמַר "נַעִים מְאוֹד, דָוִד." וְאָכֵן הָיָה נַעִים מְאוֹד, כַּךְ שֶׁכְּשׁהוּא נִדְרַשׁ לְהַסְפִּיד אֶת יְהוֹנָתַן, הוּא לֹא הָיָה בֶּנָאלִי וְהֵסְפִּיד "אוֹי לָנוּ כִּי הוּשְׁבָּרְנוּ" אוֹ "נַפְלָה עֲטֶרֵת רֹאשֵׁנוּ" אֶלָא עָמַד וְאָמַר בִּלְחִישָׁה, כְּמוֹ בְּפְּגִישָׁה, כְּמוֹ בְּדִיבּוּר עִם אִשָׁה, בְּכִמְעַט קְדוּשָׁה, "נַעֲמְתַּ לִי מְאוֹד".
וּבְּשָׁלֹשׁ מִילִים הֶבִּיעַ שָׁנִים שֶׁל מְאוֹד.
אולי בהמשך, יונדב, אחרי שאני אצליח להבין מה קורה כאן ולחשוב עליך ולעכל ולקבל באמת, לא ברדידות כמו שאני מקבל את זה עכשיו, אני אצליח לכתוב עליך משהו יפה. משהו שהקוראים יקראו ויגידו: "וואו, הוא היה איש מיוחד. איש שכזה לא פוגשים בכל יום". אבל כרגע, יונדב. יונדב שלי, יונדב שלנו. אני מסוגל רק לבכות. לבכות, ותו לא.
צר לי עליך, אחי יונדב, נעמת לי מאוד.
הכרם של יונדב בביכורים:פלפלתיאחרונה
תשלח לו מסר"ש...יעל =)אחרונה
כמה דברים חשובים בקשר לאירוע ביום חמישי הקרוב!צביקוש
בטח כמו שכולם יודעים, ביום חמישי הבעל"ט, אור לז' אדר שני, תתקיים התוועדות המשך לסדרת ה"התוועדויות מלכות" עם מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א.
לחבר'ה שכאן, אלה שהיו בהתוועדויות הקודמות (בי"ט כסלו וי' שבט) ואלה שלא זכו, בטח אין צורך להסביר את החשיבות של ההגעה.
אני מפרסם כאן תמונה של המודעה על האירוע ותמונה של ההזמנה.
מה אנחנו יכולים עוד לעשות:
כל אחד שיחשוב על חברים וקרובים פוטנציאלים שמרגישים שיש צורך בשינוי אמיתי ומעונינים להצטרף אליו, להביא אותם, להסביר להם - וכמובן להגיע!
אפשר וכדאי כמובן גם להוריד את הקבצים של המודעה וההזמנה ולהעביר במייל וכו' לכל מי שהענין שייך אליו. (כלומר - לכולם...)
בצפיה לפגוש שם את כולם...
המודעה:
ההזמנה:
איפה זה יהיה?נשארת חסויה
באולמי חפצדי רח' ירמיהו משו י-ם על יד סופר א'נוער חומש
תודה!נשארת חסויה
עוד בקשר להתוועדותיוסי פ.
ובערך בשעה שמונה בערב מתחיל החלק העיקרי עם הרב גינזבורג.
בגלל שזה יוצא ביום השבעה לרצח בישיבת מרכז הרב, יהיו בוודאי אירועים נוספים באותו יום: אזכרות, וכנראה גם צעדה לשכונת הרוצח...
אז גם מי שיכול להגיע רק יותר מאוחר - מוזמן.
בטוח שגם מי שיגיע בעשר בלילה וגם באחת-עשרה - לא יפסיד!
כן, פעם שעברה הגעתי די מאוחר ואחר כך זה עוד המשיךנשארת חסויה
אכןצביקוש
ממתק למי שבא להתוועדותיוסי פ.
ודרך אגב, מבקשים תשלום בכניסה - נא לא להתחמק מזה. זה מינימום שמכסה חלק מהאירוע.
איילה חסון תהיה? |מיתמם...|צביקוש
אל תיתמם...יוסי פ.
האם המודעה כבר פורסמה בפורום?
ודאי ודאיצביקוש
הקישור למודעהצביקושאחרונה
יש למישהו שיעורים מומלצים מאתר ישיבה?..קומי אורי
הדבר הכי מגניב בעולם [וכמובן מעשיר שעות של טרמפים/הפסקות חסרות תוכן/סתם הליכות ממקום למקום] -
הורדתי שיעורים של הרב מלמד והרב ליאור לפלאפון!!
מומלץ בהחלט לכל אחד..!! יש לכם שיעורים מסויימים להמליץ? אני סתם בוחרת לפי הכותרות..
אפשר גםמ.מ.י.ראחרונה
ומי שיש לו אחים/אחיות קטנים!!! שיתן להם לראות בערוץ מאיר לילדים!!
http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=2
יש כאלה שמעיזים לפתוח את הפה!צביקוש
רגע, משום מה התוכן לא עלה, אז הנה:צביקוש
גילוי דעת תורה
לאחר רצח שמונת הבחורים הקדושים בישיבת מרכז הרב בירושלים.
המצב הנורא ש"הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש" הוא תוצאה ישירה של העדר שלטון מתוקן.
שלטון יהודי מתוקן צריך לנהוג על פי הכלל היסודי שנפסק בשלחן-ערוך (או"ח שכ"ט) שאסור לוותר לגויים שבאים לפגוע ביהודים או ברכוש יהודי, שכן כל חולשה מזמינה אלימות ורצחנות נוספת, וכמו שהתריע בכל תוקף הרבי מליובאוויטש.
הממסד השולט כיום בארץ-הקודש הולך בדרך של וותרנות גוברת לאויב הערבי מבית ומחוץ – ובכך הוא מזין ומנפח בקרבם את האשליה שיוכלו להשמיד את הקיום היהודי באה"ק, ח"ו. יתירה מזו, לא רק שנוהגים בחולשה וותרנות כלפי האויב הערבי, אלא גם אומרים לו שהוא צודק ובכך נותנים לו עוד כח ממשי לפגוע בנו ח"ו. והחמור מכל, אף מספקים לאויב נשק שמופנה לשפוך דם יהודים!
הנהגה יהודית אמיתית יודעת להוציא את העם למלחמה מתוך הכרה של צדק במלחמה באויבי ישראל שהם אויבי ה' שבאים לפגוע ב"בני בכורי ישראל" ולגזול את נחלת ה'.
ביציאה למלחמה, הכהן משוח-המלחמה פונה לעם ומחדיר לכל חייל את התודעה שהוא יוצא להלחם כנגד אויבים, ולא כנגד אחים, ולכן אסור לרחם ולחמול על הצד השני אלא לפעול מתוך "גבורות קדושות" של שנאת הרע. כל אחד ואחד נדרש לתאר לעצמו את מה שהאויב זומם לעשות לנו – ולקיים בו מידה-כנגד-מידה, "אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך".
ולמעשה: בראש ובראשונה על כולנו להתמסר לתיקון היסודי והעיקרי ולפעול למען הקמת הנהגה יהודית מתוקנת. זאת מלבד פעולות מקומיות מבורכות, ומלבד התיקון ההכרחי שמתחיל בבית הפרטי של כל אחד: להפסיק להעסיק ולפרנס את האויבים הערבים ולעבור ל"עבודה עברית" ומסחר עם יהודים.
ונזכה ל"נקהלו היהודים בעריהם... לשלוח יד במבקשי רעתם", בימים ההם בזמן הזה.
חתימות הר' יעקב יוסף, הר' יצחק שפירא, הר' דוד דרוקמן, הר' דניאל סטבסקי, הר' עידוא אלבא, הר' גדי בן זמרא, הר' שמואל יניב, הר' עוזי שרבף, הר' יגאל שנדורפי, הר' יהודה קרויזר, הר' נתן כהן, הר' אלישמע כהן
הציבור מוזמן לשמוע כיצד מדברת הנהגה יהודית מתוקנת – בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א לכבוד ז' אדר – הילולת משה רבינו ע"ה – שתתקיים בע"ה ביום חמישי ו' באדר ב' (לאחר סיום שבעת ימי האבל) באולמי חפצדי (רח' ירמיהו) בשעה 20:00
והנה הקובץ המובטח, מקווה שהפעם זה יעבוד בעז"ה...צביקוש
הם אותם הממלכתים שמזדעזעים מביזוי תלמידי חכמיםואלאד
הממלכתים הם אותם הממלכתים והים הוא אותו הים.
טוב, אני לא יודע מי קרע...צביקושאחרונה
דברי הרב גינזבורג שליט"א על הטבח ב"מרכז הרב"הכהניסט הנודד
"ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם"
והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה
והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם"."
השורות הבאות נכתבות אחרי הארוע הנורא בישיבת מרכז הרב, מרכז תורה שמגדל דורות של לומדי תורה, שכתליו ספוגים כ"כ הרבה קודש וטוהר.
יחד עם ההשתאות והתשוקה אל מול ארוע כזה, 'וידום אהרון' יש גם שינויים, התייחסויות אחרות, הפנמה. וכאשר אנחנו מתייחסים אל הארוע-הרי שצריך לתת את הדעת לפוגעים, לאויב הערבי שפגע בנו ללא רחם, באכזריות נוראה,מניין ידע המחבל לאן להגיע, היכן יש מרכז שוקק אדם, צאן קדושים, בו הדלת פתוחה ומזמינה כל דורש אלוקים?
מן הסתם הוא או חביריו הסתובבו ובדקו את העניין. כי אנחנו רגילים שהם מסתובבים ברחובותינו, אמנם לא עולה על הדעת לראות יהודי מסתובב ברחובות ערים או שכונות ערביות-אבל הם אצלינו למה לא? הרי רבים מהם עובדים אצלינו מתפרנסים מאיתנו, הם ערבים 'ישראלים' , 'יהודים'.
אולי היה לרוצחים קל יותר: הם פשוט שאלו את אחד הערבים שאנו מעסיקים כאן-את זה מהמכולת,או מהבניין החדש, או מהשיפוצים- והוא הסביר להן היטב היכן ואיך להגיע. ועכשיו הוא חוגג בביתו על ה'יהוד' ש'איטבחו', ומחר הוא יגיע בחיוך מתחנף ומתחסד (ישמעאל הוא מקליפת החסד כנודע, ויאמר שאני לא אוהב בלאגן ובעיות, אנו רוצים סוףסוף שלום כאן...
גם אם לא הייתה מסירת מידע מדויקת כזו ע"י הערבים שמתפרנסים מאיתנו-הרי שהם מהוים את הרקע והמצע שמגדל את הרוצחים; הם האוכלוסיה התומכת ברצח. אנו במו ידינו מעודדים אוכלוסיה הרוקדת על דמנו.
תיקון חשוב:צביקוש
מעבר לכך, כדאי אולי לשים את זה בגודל יותר סביר לקריאה, אולי אי"ה אספיק בהמשך.
צודק טעות שליהכהניסט הנודד
אבל בכל אופן הדברים ראויים ונכונים.צביקושאחרונה
פינוי בגבעת האור-כולם לבואארץ הקודש
היית שם עכשיו. אין כלוםפלפלתי
יש שם משו שדומה ל"זאב זאב"
יש בעיה כאן. אבל לא חשוב.
איזה זאב זאב?צעיר ושרוט
לא ברור בדיוק למה הם הלכו, אבל זה היה די מפתיע שפתאום המגבניקים נעלמו...
שמועה שנגנבה לאוזנינו אומרת שהמפקד של הכחולים, ושל המגבניקים רבו בניהם... שזה אומר ככה: המג"ב קיבל הוראה לעצור את כוווולללם... והוא באמת בא עם מספיק כוחות ועם מספיק אנשים חמומי מח בשביל לפוצץ תצורה, אבל הכחול אמר לו שלא יצור את כולם, כי אין לו מה לעשות ם כל כך הרבה אנשים... אז הם פשוט הלכו...
שמועה אחרת אומרת שזה היה בגלל שהם הופתעו מכמות האנשים וההתנגדות...
ועוד שמועה בגלל שהזמינו אמבולנס... יכול להיות שהכל.. לא יודע...
מה שבטוח שזה לא היה זאב זאב אלא קריאת אמת, ואם הם לא היו נעלמים פתאום, אז היו חייבים שיבואו פווול אנשים כי הם תכננו לפוצץ שם לאנשים את הפרצוף...
היה ממש מוזר!!!בשמחה תמיד!
זה היה ממש ממש הזוי!!!
עכשיו ראיתי!!!בשמחה תמיד!
הסירטון פה?קומי אורי
מומלץ לדלג לדקה 3צעיר ושרוט
הם לא ירדו בגלל שצעקו עליהם...צעיר ושרוט
היה שם משו לא ברור, וגם המפקדים כנראה ראו שהם הגזימו עם האלימות שלהם...ובאמצע המכות,באמצע שמנסים לעצור מישהו,פתאום המפקדים מגיעים ואומרים לכולם ללכת אחורה...משו לא מובן בעליל...
יש פה עוד סרט מגבעת האורצעיר ושרוט
http://www.sedmoykanal.com/news.php3?id=242880
שבת הבאה- שבת בנות XDדינמית
בעז"ה!!צעיר ושרוט
שבת זכור למחוסרות אולפנא?קומי אורי
חחח... צעיר ושרוט - גם באולפנות שבת זכור זאת שבתיעל =)
אז למה בתגובה אלי??קומי אורי
רוסית?חמסית
כן...צעיר ושרוט
זה היה כ"כ מצחיק..קומי אורי
לא כזה מצחיק...צעיר ושרוט
ראיתי..קומי אורי
אה... לא..צעיר ושרוטאחרונה
למתנחלים לא יתנו מיםפלפלתי
למתנחלים לא יתנו מים
זוכרים את השמועות ב-2005, שאולי יבטלו את אספקת המים לגוש קטיף - וכך המתנחלים יהיו חייבים להתפנות? צה"ל סירב אז להכחיש שמועות אלה.
כעת מסתבר, שבאש קודש, יישוב חקלאי קטן ליד שילה (6 משפחות צעירות עם תינוקות וילדים קטנים), אנשי המנהל האזרחי (גוף צהל"י) ניסו לבטל את אספקת המים למשפחות אלה ולשדותיהם בשבוע שעבר: ניסו לרוקן את מגדל המים ולסלקו באמצעות ציוד כבד.
* אין כאן אפילו תירוץ של מאחז לא חוקי, מדובר במאחז חוקי מאד.
* אדם בכיר מנוסה ומוערך בהתישבות, הודה בפני "מטות ערים", כי "בעיני אותו גורם שיזם את הצעד הזה - מתנחל הוא אבק-אדם."
* זה דחוף: נחתמו כבר צווים רבים לצעדים דומים בעוד עשרות מאחזים. בווי-נט נטען שמדובר "רק" ב-18 מאחזים, וזאת "בחודשים הקרובים" http://www.ynet.co.il/articles
אבל זה עלול לקרות גם היום או מחר -- שהרי היום ומחר כלולים בהגדרה "החודשים הקרובים". אז... אנא:
* לשלוח מייל לאנשי מועצת יש"ע שיושבים בתמימות עם משרד הבטחון ולדרוש שיקימו מייד, על אף הכל, את המערך למניעת פינוי מאחזים. למשל:
"מר זאב חבר (זמביש) ומר פנחס ולשרטין היקרים,
1. אנא הקימו מחדש עוד היום את המערך למניעת פינוי מאחזים.
2. מדובר במערך לקריאה מהירה של הציבור להתנגדות פסיבית אם ח"ו רוצים להרע לתושבי מאחזים שלווים, משלמי מיסים ומשרתים בצה"ל.
3. אנא פנו אישית לכל אחד ואחת -- באמצעות רכזים, טלפניות וכו' -- כפי שאתם יודעים היטב לעשות. אל תתנו אמונה עיוורת במשרד הבטחון
4. בתודה (שם)"
כתובות המייל של פנחס ולרשטין וזמביש הם: tamarp@amana.org.il, pinchasva@bezeqint.net,
* לשלוח מייל "מקיץ נרדמים" לכל הח"כים של הימין, למשל: "באש-קודש רצו לנתק לתינוקות את המים, נא למנוע זאת במקומות נוספים!" כתובות המייל הם:
,itzik@knesset.gov.il, aliberman@knesset.gov.il, drotem@knesset.gov.il
mgafni@knesset.gov.il, ycohen@knesset.gov.il, mporush@knesset.gov.il, aravitz@knesset.gov.il, aatias@knesset.gov.il, dazulay@knesset.gov.il, eamsalem@knesset.gov.il, slomob@knesset.gov.il, yvaknin@knesset.gov.il, nzeev@knesset.gov.il, eyishay@knesset.gov.il, amncohen@knesset.gov.il, izchakec@knesset.gov.il, amichaeli@knesset.gov.il, ymargi@knesset.gov.il, mnahari@knesset.gov.il, iaharon@knesset.gov.il, rilatov@knesset.gov.il, etertman@knesset.gov.il, slandver@knesset.gov.il, smiseznikov@knesset.gov.il, meitan@knesset.gov.il, gerdan@knesset.gov.il, mcachlon@knesset.gov.il, llivnat@knesset.gov.il, gsaar@knesset.gov.il, rrivlin@knesset.gov.il, ysteinitz@knesset.gov.il, hkatz@knesset.gov.il, zorlev@knesset.gov.il, efye@knesset.gov.il, belon@knesset.gov.il, egabai@knesset.gov.il, zhendel@knesset.gov.il, ithakl@knesset.gov.il, nslomianski@knesset.gov.il, zelkin@knesset.gov.il, adotan@knesset.gov.il, yhasson@knesset.gov.il, davidt@knesset.gov.il, oschneller@knesset.gov.il, msharoni@knesset.gov.il, ymarziano@knesset.gov.il, msolodkin@knesset.gov.il, yedelstein@knesset.gov.il,
* מדוע אם כן בכל זאת יש מים כיום באש-קודש? משום ש-200 ידידי התיישבות אצו-רצו לאש-קודש בהתראה קצרה מאד ומנעו בגופם את ביטול הספקת המים. כיצד הם ידעו להגיע? כי הם מנויים על שירות ה-ס.מ.ס. של המאחזים. נא להצטרף לשירות הזה, שעולה רק 0.50 אגורות לכל ס.מ.ס. כיצד? לסמס את המילים הבאות: ישראל הפעל אל המספר הבא: 1315 (אחת שלוש אחת חמש). בעברית ולא באנגלית. מתאים גם למי שמוכן להתנגד פסיבית וגם למי שמוכן רק להיות צופה ולתעד אלימות שוטרים (להביא מצלמה, רצוי וידאו, או לפחות דף ועט -- לתיעוד מדויק של כל ארוע אלים - יש לתעד מה קרה + זהות המבצעים + פרטי העדים שלידך + לצלם פציעות).
לפרטים נוספים בנושא שערוריית המים ביישוב אש-קודש:
זה הזוי לפנות למועצת יש"ע כשהם אחראים על הפינויים!מתנחלוס
מסכימה איתך. אבלפלפלתי
איך אתם עדין קוראים לה מועצת יש"ע?אי''ה
או אם אתם רוצים אז אפשר גם מועצת יש"ו - יהודה שמרון וזהו...
מועצת יש"עמשה
אני לא חושב שיש צורך לערב אותם בנושא המאחזים, עם או בלי הביקורת כלפיהם בנושא המאבק בגירוש.
זהו לא המקצוע שלהם
צריך להאבק במועצת יש"ע כמו שנאבקים ביס"מ!מתנחלוס
בשיתוף מלא עם הממשלה הם רוצים לחתוך בארץ ישראל:
אם בהסכם המאחזים, אם בתוכנית גושי ההתיישבות!
צריך להחרים אותם מכל וכל, ולהאבק נגדם בכל דרך אפשרית!
בכותרת ההודעה בדף הראשי שינו ממתנחלים למתיישבים?!מתנחלוס
זו מילה הרבה יותר שורשית ואמיתית!
חבל ששינו מהמילה הכ"כ יפה ועמוקה- מ-ת-נ-ח-ל-י-ם!
למה המילה "מתנחלים" מקורה מהתורה?תפוזה 1
פרשתינו פרשת זכור...מתנחלוס
"והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נ-ח-ל-ה לרישתה , תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח"
ובבמדבר לג' נד: וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.
(שמ' לב): "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים, וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם". ...
אה, טוב תודה.תפוזה 1אחרונה
רשימת שמות מעודכנת של הפצועים בפיגועדינמית
נפתלי בן גילה,
יונתן יצחק בן אביטל,
שמעון יחיאל בן תרזה,
נדב בן הדסה, ראובן נעומי,
אלחנן יוסף בן זהבה
- זה השמות של הפצועים בבקשה תעבירו ותתפללו לרפואתם
מה השמות משפחה?ישראל ש
מוזר... אני מכירה את אלחנן.. בן של חברים טוביםעמיצור(ית)=]
כן..אני..
ולצערנו בסופו של דבר, הוא נמצא בין שאר הנרצחים הי"ד.
שמות הפצועים - מעודכן (מתוך אתר הישיבה)twilk
שמעון יחיאל בן תרזה (בלזם)
נדב אליהו בן הדסה (סמואלס)
שמעון בן רות (יהב)
אליהו בן מרים (קלרפילד)
ישעיהו בן ציפורה (אברמסון)
יהודה הלל בן מרים (שולמן)
ישעיהו ויהודה הלל השתחררו מבית החולים אך עדיין צריכים תפילות.
נא להתפלל ולהעביר לכמה שיותר אנשים.
אבא שלי היה בישל"ץ ביום חמישי בלילהאש מאנשים קרים.אחרונה
הטבח ב"מרכז הרב" בירושליםפלפלתי
משפחת המחבל הקימה סוכת אבלים בירושלים בירת ישראל. נא לכתוב מייד אל:
*ראש עיריית ירושלים אורי לפוליאנסקי,
* השר לענייני ירושלים רפי איתן
* השר לבטחון פנים אבי דיכטר, משהו כמו:
"נא לפרק מייד את סוכת האבל שהוקמה לזכר המחבל שטבח 8 בחורי ישיבה ב"מרכז הרב". סוכה זו מהווה תמיכה בתרבות הטרור בראש חוצות. קומץ ידידיו הקרובים שמעלה על דעתו לנחם בכלל משפחה כזו (שאפילו לא טרחה לבקש סליחה מן הקרבנות), אמור להכנס פנימה לבית המשפחה על בהונות האצבעות באישון לילה -- ולא להתבשם בחוץ באופן המוני לעיני כל."
הכתובות הם:
lpuri@jerusalem.muni.il, reitanhantman@knesset.gov.il, sar@mops.gov.il, nir@brm.com
(תודה לעו"ד חיים וייס ראש מטה א"י בהרצליה)
אגב, מישו יודע מה שלום הפצועים?אי''האחרונה
קשר של רבנים/מנהיגי ציבור- עם השב"כ...מתנחלוס
(למי שרוצה השלמה, אפשר להיזכר בשרשור הזה- /Forum/Forum.aspx/t29465#389284
על שיתוף פעולה של איש ציבור אחר עם השב"כ)
הקשר של הרבנים/מנהיגי ציבור לשב"כ במקרה הטוב מסרס אותם, ובמקרה הגרוע גורם להם לשיתוף פעולה מלא עם מגמות הרוע של השב"כ!
התפרסם השבת בעיתון בשבע- וידוי וחזרה בתשובה של נער ששיתף פעולה עם השב"כ, וכחלק מהתיקון שלו הוא מפרסם את הסיפור על מנת שאנשים ילמדו לא ליפול במה שהוא נפל, וקורא לציבור לא לדבר עם השב"כ מטוב ועד רע.
למרבה ההפתעה התפרסם בכתבה תגובה של רב איש ציבור שמצנן את הקריאה הקריטית והחשובה של אותו נער, תגובה מבולבלת ובלתי אחראית בעליל!
תשובותיו המבולבלות והמעומעמות לאורך הראיון עם הרב, מעלות תמיהות רבות.
עוד יותר מעורר תמיהה, הקביעה כי יש מקום לשתף פעולה עם השב"כ דווקא אצל רבנים או אנשי ציבור, הרי דבר זה אבסורד! אם אצל אדם פרטי שאין לו הרבה מה להפסיד וגם היכולת שלו לפגוע מצומצמת לסביבה הקרובה אליו- מנהיג ציבור או רב שיש להם הרבה יותר מה להפסיד והם הרבה יותר פגיעים (תקציבים, הטבות לקהילה, שמם הטוב...) והיכולת שלהם לפגוע גדולה הרבה יותר, ככל שיש להם השפעה גדולה יותר על הציבור הסכנה גדולה יותר... (עיין ערך גוש קטיף ורבני הווסט...), על אחת כמה וכמה שיש להם להתרחק כרחוק מזרח ממערב מכל צל של נידנוד של קשר כלשהו עם השב"כ!
ושוב צריך לקרוא לציבור לא לשתף פעולה עם השב"כ מטוב ועד רע!
אל תחשבו את עצמכם גיבורים שאתם יכולים להתמודד איתם, כבר נאמר במסכת אבות "על תאמין בעצמך עד יום מותך"!
פשוט לא לדבר איתם מילה, והיה והם פנו אליכם, פרסמו את זה ככל שאתם יכולים- הכח של השב"כ הוא בחשאיות, כשאתם מפרסמים, אתם מעקרים אותו והוא לא ירצה להתעסק איתכם.
תארו לעצמכם מקרה בו מישהו (שחושב עצמו חכם) נפגש כמה פעמים ומתווכח איתם ולא מוסר שום מידע חשוב, כעבור כמה פגישות כשרוצה להפסיק את הדיבור איתם, הם מאיימים עליו שיגלו לחביריו שהוא מדבר איתם, אז הוא ממשיך...
זה רק אחד מהדרכים הערמומיות שלהם, לכן אסור לדבר איתם מילה, ואם פנו אליכם פרסמו על ההתחלה!
בבקשה לא לפרסם כאן את שמו של הרב!מתנחלוס
אני מבקש אם אפשר התייחסות עניינית לנושא, ולא להפוך את זה לעוד שרשור על כבוד רבנים...
כן,חמסית
יותר מזה, כשמוסד משתף עם השב"כ פעולה, הם לא באים אחד אחד, אלא מן הסתם באים כמה אנשים- וממה שהבנתי בכתבה עיקר כוחם הוא כשהאדם מבודד נפשית ופיזית.
אני לא שב"כניקית (טוב, נראה לי לפחות.), אז אני לא באמת מבינה בשיטות שלהם, אבל אני מניחה שלגופים חזקים ומבוססים יש היכולת לעזור לשב"כ, שעושה הרבה מאוד דברים חיובים בסה"כ, ושבלעדיו אין הרבה סיכוי שמדינת ישראל הייתה קיימת היום.
ובקשר לשם של הרב. ביקשת בצורה מפורשת, אז נמנעתי. אבל אין כאן שמץ לשון הרע. הרב פירסם את דעתו בעיתון ועמד מאחוריהם, כך שאין בעיה שנדון בכך.
לצערי, הרב עשה טעות בתגובתושאולי
הראיון עם הרב אכן יצר רושם של בלבולואלאד
לזכותו יאמר שהוא לא רצה להיות צבוע גם אם זה היה נראה טוב יותר על גבי הדפוס. אם כי היה עדיף שלא יתראיין מעיקרא.
מניין לך שיש לאותו רב קשר כיום עם השב"כ?שאולי
הדבר ידועואלאד
אני חושב שאנו צריכים להוקיע את התופעה הזאת!מתנחלוס
שלא נמצא את עצמנו שוב מול מלא רבנים עם ווסטים כתומים במאבק הבא...
כנס יסוד - מטה חדש באזור תל-אביבפלפלתי
כנס יסוד - מטה חדש באזור תל-אביב
יום ה' הקרוב, ו' אדר ב', 13.3.08, במדרשת מסדר ז'בוטינסקי, רח' בן סרוק 10, תל-אביב בשעה 19:00. מי שמתכונן להשתתף, להודיע במייל yoavi@yoavicpa.co.il או בטלפון: 03-5615353.
כדאי לדעת, לכל הגולשים היקריםיוסי פ.
נודע לי שאחד הבחורים הטובים (באמת) היה בחקירה אצל .... ושם שאלו אותו על דברים שכתב בפורום הזה.
אז אם למישהו זה עוד לא היה ברור - כדאי לדעת.
יפה מאד...נשארת חסויה
אנחנו עושים המון דברים רעים!!!אנונימי (פותח)
זה קשירת קשר לביצוע פשע, עביה על צו אלוף פיקוד, עבירה על שטח צבאי סגור, תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור, חריצת לשון לשוטר,חריצת לשון לעובד ציבור, העלבת שוטר, העלבת עובד ציבוד, התקהלות אסורה, הכשלת שוטר, הכשלת עובד ציבור, הסתה לביצוע פשע, הסתה לקשירת קשר לביצוע פשע, הקמת מבנים לא חוקיים, התנגדות למעצר, נסיון לבריחה ממעצר. יש עוד הרבה אבל לא עולה לי לראש...
קיצר... אני פושעת גאה!!!
קצת אבסורדיאנונימי (פותח)
וזה כל כך אבסורדי!!!
בא מישהו (דוקטור?! זאת הרמה?) ומדבר בשם הציונות... אבל מה זה ציונות??? לא ליישב את ארץ ישראל בכל הכח בכל מקום? אפילו כשנהרגים חיילים ואזרחים? לאיפה באו הציונים? לראשון לציןו! לפתח תקוה! אתם יודעים איזה מסוכן היה שם? אולי כדאי שתקראו את הספר שיצא שבו מספרים חיילי ההגנה את הקורות אותם כשבאו להתיישב בראשון לציון... אתם יודעים כמה חיילי הגנה ואזרחים של המשובות נרצחו ע"י הערבים???
וזאת הייתה הציונות!!!
בזכותה יש את גוש דן!!!
אתם יודעים מה זה היה לגור בירושלים???
זה סכנת נפשות ודאית!!!
כמה נהרגו מירי צלפים ברובע היהודי?? כמה נהרגו מפגיעות פגזים ברובע היהודי???
וזאת הייתה הציונות!!!
ופתאום כשעושים את הדבר הכי פשוט, הכי הגיוני, להתיישב באר ישראל.. זה בעצם פשע "נגד" הציונות...
פתאום מי שמדבר בשם הציונות בא לפנות את ירושלים!!???
אני אפילו לא רוצה לחשוב מה בן גוריון היה אומר על זה...
מה שאומר שצריך להחליף הנהגה ומהר. כי עד שזכינו למדינה אנחנו לא יכולים לתת להרוס אותה.. חייבים הנהגה חדשה!!!
זה ברור!!! =] מישהו חשב שלא מסתכלים על הפורום הזה?איתי'ה
אוקי, אבל את חסויה! [או לפחות אמורה להיות] איך עלואי''ה
יש פה כאלה שלא חסויים,ויש כאלה שחסויים אבל החבריםאחת מהצפון
נראה לכם שזה משנה??קומי אורי
זה רק אומר דבר אחד:דינמית
מקסימום תעצרו על זה. צריך לפחד מבית דין של מעלה ולא מבית דין(?) של בני אדם
תוסיפי סימן שאלה גם בסוף המשפט השני..קומי אורי
קצת לידיעה....מתנחבל 2007אחרונה
הפעם בלי שמות ותתייחסו עניינית לממצאים...מתנחלוס
במקום לדון תאורטית בדיון שהיו עליו כבר כמה אשכולות תתייחסו ספציפית לממצאים ותגידו מה אתם חושבים בצורה עניינית, (בלי שינעלו גם את האשכול הזה- אני חושב שזה חשוב לדון על זה!)
מה אתם אומרים הנה לפניכם שוב המאמר בלי השמות-
הדגשתי קטעים חמורים במאמר והנה משמעותם:
א- שיתוף פעולה עם השב"כ בעניין הפעילות על ארץ ישראל!
ב- דליגיטימיה(שלילה) של הקיצונים והמאחזים.
ג- חיזוק ההנהגה המתונה שאיבדה מכוחה.
ד- הטעיה כאילו לא מסכים, אבל שימו לב למה בדיוק הוא לא מסכים, רק לעניין עיפות העם אבל לא לכל המסקנות החמורות האחרות שעולות מהמאמר!
ה- הסטת הציבור מהעיסוק בארץ ישראל! (שזה אולי הכי חמור...)
http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5455
מידע סודי מהשב"כ:
א להלן מידע מהשב"כ. אמנם חסרים בו פרטים רבים וגם הדברים תומצתו ונערכו, אך הכיוון הכללי די ברור:
"הנדון: קיבלנו הוראה מלמעלה להכין את הפינוי הבא. עדיין אין תאריך ואין החלטה, אך יש אופציה. פינוי חבל עזה גבה מחיר צה"לי רגשי וכספי. לכן התוכנית העומדת על הפרק אינה פינוי אלא השארת המתנחלים במקום, בתוך הרשות הפלסטינאית ללא ריבונות ישראלית וללא הגנת צה"ל. כפי המידע המצוי בידינו, בו ביום, זרועות החמאס יבצעו פיגועים רצחניים, ואז המתנחלים ינוסו על נפשם לתחומי הארץ. תנאי בל יעבור להצלחת התוכנית הוא תמיכת דעת הקהל. לשם כך יש הכרח שהמתנחלים יוצגו כאנשים מוזרים ואלימים, מחרחרי ריב ומפרים את השלום הציבורי, אשר הביאו על עצמם במו ידיהם את חורבנם. הם רצו בכך ואין לרחם עליהם. לכן בשלב זה נדרשנו לשקול את האפשרות של שתילת פרובוקטורים בין המתנחלים כדי שיסיתו את הנוער ויעלו את סף האלימות המילולית והמעשית.
סקירה. למתנחלים ביש"ע אין תמיכה ואהדה בציבור הרחב. בזמן ההתנתקות מחבל עזה, לא קמה סערה ציבורית. עסקים נמשכו כרגיל. ביום הפינוי עצמו, הצפייה בו בטלוויזיה היתה נמוכה. ציבור זה ממשיך להיות נתפס כתמהוני וקיצוני. ב תרם לכך רבות הפינוי בעמונה. וכן העולים למאחזים נתפסים כחמומי מוח שכל חייהם מחפשים כיצד להוסיף צרות למדינה. אמנם הפלג הקיצוני הינו מזערי ואינו מגיע ל-1% מהם אך הוא קולני מאוד וכל התבטאות תוקפנית שלו זוכה לכיסוי תקשורתי רחב. בינתיים אין אצלו אלימות פיזית אלא רק אלימות מילולית מתמדת: "על גופותינו"," אם יבואו לפנות אותנו תהיה מלחמה אשר עמונה תחוויר לעומתה", "על ארץ ישראל יש לההרג ולהרוג", "נילחם נגד צה"ל הבוגדני" וכן הלאה. ג אך יש לשער שכמה צעירים יעברו מן הדיבורים למעשים ויעשו מעשה נגד כוחות הביטחון או אף נגד המנהיגים המתונים. באשר לאותם מנהיגים, הם אינם נשמעים, גם אינם זוכים לכיסוי תקשורתי. גם שותקים מחשש שהתבטאותם נגד הביטויים האלימים תחליש את המאבק על ארץ ישראל.
מסקנה: בשלב זה אין צורך בפרובוקציות. הפלג הקיצוני משרת את מגמותינו. הסוכנים שלנו השתולים בכל מקום ממשיכים לחזק וגם לסחוט באופן רציף התבטאויות אלימות.
ב אין למנוע את העליות למאחזים, הן מספקות ריגוש ללא תוצאות, ומשרתות אותנו, ואינן מובנות לקהל הרחב שמגיב באדישות ובלעג". עד כאן.
---------
ד אבל איני מסכים עם תמונה זו המציגה את העם כאילו לא איכפת לו. נכון שיש בלבול, אבל בכל מקום יש צימאון עצום לשמוע, לשמוע על התורה, לשמוע על העם והארץ. והכל עניין אחד. מאז קום המדינה, יש בעם תהייה מה גבול ארצנו, והיא היא תהייה מה גבול העם. העם אינו יודע גבולות ארצו כי אינו יודע את מהותו וזהותו, אינו מכיר את עצמיותו ואת טבעו.
כאשר מפחדים נעשים אלימים, אך אין ממה לפחד. הפסק לפחד, פתח פיך והחל לדבר. החל לנחם את הדור. מרן הרב קוק אומר במאמרו "נחמת ישראל", שזאת החובה הכי גדולה: לנחם את ישראל ולהסביר לו כמה הוא דור גדול. דבר עם כל אדם, היפגש עם כל אדם, למד תורה עם כל אדם. זאת התרופה. דבר עם כולם, עם דתיים וחילוניים, עם ימניים ושמאלניים, עם חולים ועם בריאים, עם צעירים ועם קשישים, עם עולי אתיופיה ועם עולי רוסיה, עם עבריינים ועם ישרים, עם חיילים ועם שוטרים. עם כולם דבר! דבר עם הקרוב ועם השכן, עם הטרמפיסט ועם הנהג, עם החבר לעבודה ועם החבר בצבא. דבר. אל תהיה עניו, אל תהיה פחדן, אל תהיה עצלן. זה קל, רק צריך קצת מסירות נפש.
ה דבר על הכל, ולא רק על ארץ ישראל, ולַמד על הכל, על התורה ועל האומה, על הלחם ועל האבטלה, על הנוער ועל החינוך, על העבריינות ועל הסמים. דבר עם אנשי שדרות והגליל, אנשי הגולן והנגב, אנשי תל אביב וחיפה. דַבּר ולַמּד.
אמר אלוף משנה במילואים, מפקד אוגדה, חילוני: "אתם בציבור הלאומי דתי, אסור לכם להתבצר ולהיתפס כמגזר, אלא להיות לאומיים וציונים באמת, ובכך להוביל את התהליכים לטווח ארוך. גם אם חלק מהתהליכים נראים לכם באופן נקודתי לא הוגנים ולא צודקים, עליכם להוביל את מרכז הזרם ולא את השוליים. יש אצלכם להט וציונות... וראייה כוללת של הכל. זהו ערך ונכס מדהים, מה שיש אצלכם התנהלות לטובת הכלל, לא רק טובת הכלל כאן ועכשיו אלא טובת הכלל כחלק מחזון גדול של האומה ועתידה. עליכם להקרין אמונה, להט ואופטימיות בכל התחומים, להביא לידי ביטוי את התורה בכל התחומים".
אכן, עמנו מוכן, עמנו צמא, עמנו מחכה.
למה שלא תכתוב את זה בשירשור המתאים?תפוזה 1
כי הוא ננעל בשל תגובות לא עינייניות.מתנחלוס
אל תרתח אדון עזריאל - תסתכל על הכוס המלאהואלאד
*חצי הכוס המלאה
ואלאד
השאלה היא:מתנחלוס
כשיש התנגדות משמעות הדבר היא שיש השפעה לפעילותואלאד
ועל המשמיצים ועושי רצונם נאמר ויציצו כל פעלי עוון - להשמדם עדי עד. בעיקר מאז ההתנתקות, יש בירורים עצומים מי לקליפה ומי לקדושה.
יש שני אתרים עליואנונימי (פותח)
aviner.org
והשני יוצא נגדו:
aviner.net
קיראו את שניהם, ותשתכנעו בעצמכם...
אני מעתיק מהאתר השני את הדברים שמופיעים בו בפתיחה:
אתר זה, אשר הוקם ע"י קבוצת אברכים מישיבות שונות, עוסקת בעניין כואב וקשה מאוד מאוד, אף שחלקם של הדברים המובאים כאן כבר ידועים לאנשים לא מעטים בתוכנו. אנו יודעים שאנו נוגעים בעצבים רגישים ובעניינים הנוגעים לדיני נפשות, ואנשים רבים יתקשו עד מאוד לקבל את הדברים. על כן אנו מבקשים מאוד מכל הקורא דברים אלו לשים לב תחילה להבהרות הבאות:
א. הדברים הכתובים כאן נכתבו מתוך כאב גדול, ולא מתוך שמחה כלל. הלואי ולא היינו נזקקים לכך והלוואי שהאתר הזה לא היה צריך לקום. אוי לנו שכך עלתה לנו.
ב. הדברים נכתבו אחר שמירת סודות נוראים במשך חודשים רבים, אחר כמה וכמה נסיונות לסיים את הסיפור בדרך אחרת שלא תגרום לפרסום ולחילול השם ח"ו, אך בלא הצלחה. הדברים נכתבו הבנת המשמעויות מרחיקות הלכת שבפרסום הדברים, ומתוך תפילות רבות שיהיו רק לתועלת.
ג. הדברים נכתבו אחר חודשים רבים של בירור וחקירת העובדות היטב, שמיעת עדויות ממקור ראשון והתייעצות עם גדולי תורה מהשורה הראשונה (שמות חלקם מפורטים בתוך הקבצים שבאתר). ולא מתוך חמימות מוח, אלא בישוב הדעת, ובזהירות רבה. כל מילה נשקלה היטב לבל תהיה שום הגזמה, ומקרה שלא אומת לחלוטין - לא נרשם.
ד. בפרסום דברים אלו אין איסור לשון הרע ואין איסור של ביזוי תלמיד חכם. הגדרים ההלכתיים של לשון הרע והיחס לתלמיד חכם שאינו הגון בסוגיה זו, בוררו ולובנו היטב בהתייעצות עם תלמידי חכמים גדולים. במקורות התורניים שבאתר יש הרחבה רבה בגדרים אלו. מומלץ לקרוא וללמוד, לבל יהיו עבירות של לשון הרע וביזוי כבוד תורה קלים בעיננו, ח"ו.
ה. ברור לנו שהמחשבה הראשונה בקרב הקוראים עלולה להיות, שמדובר פה בנקמנות פוליטית בשל יציאתו של אבינר נגד סירוב הפקודה. לצערינו הרב טענה זו נשמעת הגיונית, ורבים חושבים לעצמם שה"עיתוי" של הפירסום אינו מקרי.
אבל האמת היא שאין הטענה הזו נכונה כלל וכלל. ייתכן אולי שהקב"ה "דאג" שחשיפת החטאים של האיש תהיה במקביל לגירוש מגוש קטיף, אבל מבחינת בשר ודם מדובר פה בצירוף מקרים בלבד!
1. בוועדה שהתכנסה ישבו גם רבנים מהציבור החרדי, בין האשכנזי ובין הספרדי, ואין להם כל קשר למחלוקות בתוך הציבור הדתי-לאומי.
2. התנהלות הוועדה הראתה בעליל שאין להם כל מגמתיות. הרי נעשו כל המאמצים האפשריים להוריד אותו מהעץ בכבוד מבלי לפרסם כלום ואפילו מבלי לשלול את סמכויותיו לפסוק, אלא רק בהלכות נידה, ואפילו הוצע לו להקים בית דין על שמו, רק שהוא לא ישב לפסוק בו. הלכו עימו הרבה לפנים משורת הדין, והוא לא הסכים לכל פשרה שהיא.
3. רבנים גדולים נוספים אשר שייכים בכלל לציבור החרדי, חתמו גם הם אחר שמיעת וראיית העדויות (עיין ב"מה מתחדש בעניין").
4. עובדה ברורה היא שלא עלה על דעתו של איש לפרסם ח"ו עלילות דברים נגד ראשי ישיבות הכותל והר המור, ולא כנגד ראשי ישיבות הר עציון ופתח תקווה. אף אחד לא היה מעז להעלות על דעתו להפיץ דברים נוראים כאלה על רבנים גדולים, גם אם אין הוא מסכים עם הדרכתם בענייני כלל ישראל.
ו. השמות של חלק מהרבנים התומכים באתר כבר מפורסמים בו, כפי שיראה הקורא. עיינו גם ב" תגובות לאתר " את ההסבר מדוע האתר אנונימי. הדברים המפורסמים באתר המחודש כעת, מספיקים כדי לשכנע כל מי שיש לו קצת היגיון ויראת שמים. אולם יש לדעת שעדיין לא פורסמו הדברים כולם, ועוד חזון למועד.
ז. ונקודה חשובה לסיום: מתעורר חשש כי למקרא כל הדברים האלו, עלולה להיחלש חלילה האמונה בתלמידי חכמים בכלל או אפילו בתורה עצמה ח"ו. אולם מי שיקרא היטב את הדברים יבין, כי כלל לא מדובר כאן בתלמיד חכם אמיתי אלא במי שכל תורתו מן השפה ולחוץ. ברוך ה' שדורנו נתברך בתלמידי חכמים אמיתיים, צדיקים וישרים, טהורים ויראי שמים, הטובים לשמים וטובים לבריות. אשרי הזוכה להדבק בהם וללמוד מתורתם.
בכאב גדול, ובצפייה לישועה שלמה בקרוב
מישהו יכול לסרוק לפה את העלון שבו המאמר מופיע?ציר 60
בתודה מראש...
באהבה ואמונה, לפני שבועיים. הם לא שינו ממה ששם.צחקןאחרונה
"הדור החדש של המתנחלים לוקח את המושכות" - כתבהצעיר ושרוט
כתבה על הדור החדש, ועל גבעת האור בעיקר...
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=542146&sid=126
ולגולשים מהפלאפון או עם איזה אינטרנט רימון או משו כזה:
הדור החדש של המתנחלים לוקח את המושכות
האכזבה מדור ההורים שלא מנע את הפינוי בהתנתקות ותחושת הביזיון והעלבון שהוא גרר הביאה את הדור הצעיר בהתנחלויות לעמוד בחוד החנית של מאבק ההתיישבות, כמו גם בבנייה ובהקמת המאחזים • הקרבת עתידם לשם הגשמת האידאלים והעימותים האלימים עם כוחות הביטחון שברו את הטאבו על השירות הצבאי, שהיה בעבר מובן מאליו. מעבר לקווים
12:38 09.03.2008
הממלכתיות של הפינוי בהתנתקות והתחושה המחלחלת של אוזלת ידה של הנהגת המתנחלים מול החרב שמניפה בגלוי ממשלת ישראל על ההתיישבות ביהודה ושומרון גורמת לדור הצעיר שם לקחת את גורלו בידיו.
מי שייטיב לבחון את תמונות פינוי המאחזים המשודרות מדי פעם בכלי התקשורת ישים לב כי רבים מבין המקימים והפעילים הם צעירים ובני נוער, שקוראים תגר על דור ההורים הממלכתי שמבחינתם, קבל ציון בלתי מספיק בקיץ 2005, אז קידם את פני החיילים שבאו לפנותם מבתיהם בחיבוקים ובדמעות ועזבו את המקום בבושת פנים.
דוגמה טובה לרוח הנחישות החדשה היא המאחז "גבעת האור". אל המקום הגיעה בחג החנוכה האחרון קבוצת צעירים מבית אל והיישובים הסמוכים, שהחליטו לפעול להרחבה של המקום. על הגבעה מוצבים כמה מבנים נטושים מהתקופה הירדנית, והצעירים בקשו להפוך את אחד מהם לבית כנסת ואת היתר – לבתי מגורים. מאז ועד ממש ליל אמש מגיעים מדי פעם ופעם כוחות של מג"ב וצבא כדי לפנות את הצעירים – אולם אלה אינם נשברים ושבים למקום בכל פעם, גם במחיר של מעצר.
מוסה כהן, מורה בחטיבת הביניים של בית אל ופעיל ימין, סבור כי השתלטות הנוער במאבק על ארץ ישראל השלמה הוא עניין טבעי. "ציבור רחב מאוד הבין שצריך לפעול באופן אקטיבי ולא לשבת בבית ולבכות על מר גורלנו. החבר'ה ב"גבעת האור" ויתר המאחזים שקמו בחודשים האחרונים הם צעירים, אך מונהגים בידי מבוגרים מחשובי ההתיישבות - כמו דניאלה וייס וכמו הרב לוינגר. אני מאמין שאותם צעירים יכולים להשיב עטרה ליושנה", הוא אומר.
גם כהן, מ"דור ההורים", לא יכול להסתיר את מורת רוחו מהתנהלות הנהגת המתנחלים בעת האחרונה. "אני מאוכזב מאותם גורמים ואישים שהובילו את הציבור שלנו לגירוש ולא יצרו מאבק. הגירוש הזה כבר בקלות נוראה ובזלזול גדול והביזיון של אז לא יחזור על עצמו, כי הרמנו את הכפפה".
המתנחל החדש: נחוש יותר, ממלכתי פחות
אם בעבר היה נוער המתנחלים הראשון להתגייס לשירות קרבי ובעל המוטיבציה הגבוהה ביותר לגיוס ליחידות המובחרות, הרי שהעימותים הבלתי פוסקים עם כוחות הביטחון ותחושת העלבון העמוקה מהפינוי בהתנתקות הצליחה לכרסם גם בנכונות הרבה של הצעירים שם לפעול בצבא.
"אם היית שואל אותי לפני שלוש שנים על גיוס לצבא זו לא הייתה שאלה, אבל היום אני מעדיף פשוט לחכות ולראות מה יהיה", אומר אמיתי, רק בן 16, תושב בית אל וכבר פעיל חשוב מאוד בהקמת "גבעת האור". את העימותים עם שוטרי משמר הגבול הוא נוהג לתעד, ומפנה את האצבע המאשימה לדרג המדיני – שלדבריו, מכשיר את הקרקע לפינוי נוסף באמצעות התשה וניסיון לפגוע בנחישותם של אותם צעירים שעליהם הוא נמנה.
"ברור לי שהם מנסים לשבור את הרוח שלנו, אבל הם לא יצליחו. הם יכולים לשלוח לגבעה מתי שהם רק רוצים את המג"בניקים, שיכו, יקללו ואולי גם יעצרו אותי. אני לא אלך משם ואמשיך להאבק", הוא מצהיר – ושולח מסר לדרג המדיני: "אני מציע לראש הממשלה להפעיל את הכוח הצבאי של המדינה נגד הפלסטינים בעזה או הערבים במזרח ירושלים שאחראיים לטרור, לא נגדנו. אנו פועלים לטובת כלל עם ישראל".
פעיל מרכזי נוסף בהקמת "גבעת האור" הוא יעקב, בן 20, תושב בית אל ותלמיד הישיבה שם. "הממשלה מנסה לחנוק את התיישבות והמאבק שלנו הוא מתוך אינסטינקט – הם יכולים לדבר על החרבה – אנחנו נמשיך לפעול להרחבה", הוא מבטיח.
יעקב מקדיש זמן רב לפעילות במאחז, הדורשת ממנו להסתגל לתנאים קשים – מלבד אלו שמערימים עליו כוחות הביטחון: מלינה בשקי שינה בגבעה ועד לשתייה של מים מג'ריקנים "שעמדו שבוע במחסן", דרך עבודה פיזית קשה בשעות לא-שעות ובאישון לילה. עם האלמנט הלא-חוקי של פעילותו הוא לא מוצא כל בעיה. "אנחנו מונעים מאידיאלים אמיתיים. אנחנו לא אותם בני נוער שמסתובבים ברחובות ודוקרים בפאבים, אלא עולים לאותן גבעות מתוך אמונה בצדקת הדרך שלנו תוך כדי נכונות להקריב את העתיד לשם כך", הוא אומר.
ואכן, מחיר ההקרבה גדול. גם למי שאינו תומך באותם רעיונות קשה שלא להתפעל מאותה נכונות של אותו "נוער גבעות" לבלות שעות ארוכות (ולעיתים גם חודשים) במעצרים וחקירות, תוך כדי אילוץ להתמודד עם פתיחת תיקים פליליים בגין אותה פעילות ועם הפסד גדול של לימודים לטובת הגשמת החזון.
את המסר לראש הממשלה הוא מעביר בצורה ברורה מאוד. "חשוב שהדברים יאמרו עוד לפני יום פקודה, אם חס וחלילה נצטרך להגיע לכזה; לא נקבל כאן אף אחד בחיבוק ונשיקה ונפעל בגבולות שנציב לעצמנו, עד שנרגיש שזה מוגזם מדי", הוא אומר ומדגיש: "אנחנו מונעים מאהבת ישראל ולא נגלוש לפסים אלימים, כפי שכוחות הביטחון נוהגים בנו פעם אחר פעם – אבל נאבק עד לכוחותינו האחרונים".
למרות ההצהרות הלוחמניות נראה שבקרב בני נוער בהתנחלויות וחרף פעילותם העיקשת והכרסום האולי בלתי נמנע בממלכתיות, מתחילה לחלחל התחושה כי יישום של מבצע דומה להתנתקות במחוזותיהם אינו דבר דמיוני והזוי. הדרכים השונות שבהן בחרו מתנחלי רצועת עזה לקבל את פני כוחות הביטחון ביום הפקודה – מהאלימות בכפר דרום ועד לבכי עם החיילים בנווה דקלים – הסתיימו בשורה התחתונה בפינויים מבתיהם. נראה שדווקא בסוגיה החשובה ביותר, של שימור מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בכל מחיר, עדיין לא הצליחו המתנחלים לקבוע תג מחיר שאותו יהיו מוכנים לשלם למען המשך קיומם בשטחים.
(פורסם בתאריך ב' באדר ב' תשס"ח בנענע 10)
מגניב..תפוזה 1
פששש יפהנ נח בנשמה-בת
עדיין קשה לי לקלוט שזה מנענעדינמיתאחרונה
אני מחפשת את השיר "....וכיפר אדמתו עמו..."שלוליית
של מי?צעיר ושרוט
לא משנה - כל ביצוע שהואשלוליית
שיר מדהים ומרגש
