שרשור חדש
אילו הייתי יכול.ה, הייתי משנה את....ציפי כהן
היי כולן.ם.
מזמינה אתכן.ם לתרגיל קטן של דמיון והתבוננות.
לכו עם הלב.
מה דעתכן.ם, מה עולה לכן.ם עכשיו בראש?
מה היית משנה אילו היית יכול.ה?

כתבו רק אם מתאים לכן.ם כמובן ורק אם מרגיש נכון.
אילו הייתי יכולה... הייתי פשוט מרפה... ולא נכנסת למחשבותאנונימי (2)
חרדתיות עקב היריון תקין לחלוטין ברוך ה'. שמתקדם מאוד (שליש שלישי) פשוט הוא לאחר 3 הפלות...
רק להרפות ולתת לה' לנהל את העולם.
הלוואי ויכולתי להפסיק לרצות לשלוט...
משפט חזק...אם כל חי

בפנטזיה- הייתי משנה את הזמן

קופצת קדימה רואה את עצמי בעוד חצי שנה ככה... איך דברים מסתדרים להם כבר.

 

במציאות- הייתי משנה את עצמי, להיות שלווה יותר ופחות לחוצה. (אבדן הריון, אבדן עבודה, והלחץ הזה של- מי הבטיח לי מה יקרה מתי... צריכה להתחזק באמונה.)

וואו ממש מרגישה שאני כתבתי פה כל מילה.. תודה!!אשה שלו
💕💕💕💕אם כל חי


אילו הייתי יכולה..הייתי מפסיקה לצפות..אנונימי054

משחררת... נהנת עם בעלי בלי לחשוב אולי עכשיו כן?.. לא מצפה לכלום.... משליכה.

הייתי מפסיקה להשוות ביני לבין אחריםאנונימי (3)

 

מפסיקה לחשבן. 

 

 

מרפה, מרפה מרפה. 

 

אולי אפילו הייתי מצליחה לפרגן לאחרים??

לשמוח בשמחתם???

 

הלוואי!!!!!!

 

 

אם הייתי איכשהו מצליחה לגרום ללב שלי להרגיש את הטובה הזאתאנונימי (3)

בהתחלה רציתי לכתוב שהייתי משנה את העבר ויולדת תינוקת חמודה, 

ועכשיו בהריון לתינוק הבא. 

 

אבל אז ידעתי שזה לא נכון, שאני לא רוצה לשנות את הדברים האילו,

כי אני יודעת שה' מוביל את העולם והוא עשה את כל הסבל הזה לטובתי. 

 

ואז החלטתי שהייתי רוצה לגרום ללב שלי להרגיש שזה לטובתי. 

ואז לא הייתי בכלל מצטערת...

 

 

הייתי משנה את הזמןMikis123
רומה להיות כמה חודשים אחרי

להיות במודעות אחרי כל החוסר וודאות הזה ולדעת מה קורה איתי מבחינת התפתחות ההריון שלי
לדעת שהרבה דברים לא נעימים כבר מאחוריי ...
וואו. כולכן כתבתן חזק-ציפי כהן
על הרצון להיות אחרי, לראות את הדברים מזוית ראייה אחרת או מזמן שעבר,
ממקום רגשי אחר (להפסיק לרצות לשלוט, לא לקנא או לא לצפות שיהיה, לשמוח במה שעכשיו, להאמין שהכל מאיתו...)

אני חושבת שהדברים שרשמתן מלמדים את כולנו כמה הרבה החזקה האובדן הזה דורש:

החזקה של סבלנות
החזקה של רגשות כעס, קנאה, פחד, יאוש
החזקה של הלא נודע, עמוק בפנים
החזקה של חוסר שליטה וחוסר יציבות.

כולכן יחד וכל אחת לחוד. יש בכן כח להחזיק.

חיבוק!!
הייתי מחזירה את הגלגל אחורה ולא מנסה להכנס להריון האחרוןאנונימי (4)
הריון חמישי שנגמר בציטוטק וגרידה בשבוע 15 (כתבתי פה אז)
נכנסתי להריון הזה אחרי שלקחתי כדורים.
ההפלה הוציאה לי את החשק, לא רוצה עוד ילדים.
נהנת ממי שכבר פה.
פעם חלמתי על משפחה גדולה מאוד , 8ילדים ומעלה.
כרגע מסתפקת ב4 הנשמות הנהדרות שכבר יש.
ומרגישה שאולי מזל שנפל הקטן, כי אין לי כח ומקום לעוד
עצוב ולא פשוט.... יכולה להבין את התחושות שלךMikis123
הפלה זה אירוע לא פשוט בכלל!!אנונימי (3)

רוצה אולי לשתף אותנו קצת במה עברה?

 

אני מרבה לשתף (עברתי חודש שעבר הפלה בשבוע 15)

זה ממש תומך ועוזר לי. 

 

 

ב"ה עכשיו טוב יותר, כל יום טוב מקודמואנונימי (4)אחרונה
שתפתי פה ממש אחרי

מרגישה בנח לשאול פה... עברתי הפלה לפני כחודש, שיתפתי פה - אבדן הריון

מצטרפת... 😶 - אבדן הריון

כרגע באמת מרגישה צורך בהפסקה, להיות עם עצמי, עם בעלי ועם הילדים. לשמור על יציבות החיים.

בעז"ה מקווה להתחזק עוד וכשהקב"ה ישלח לנו נשמה נוספת לגדל אהיה עם מספיק כוחות בשביל זה
שאלהאנונימי (פותח)
היי, סליחה על הבורות .. אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי או יודעת ..
אם קיבלתי ווסת ראשונה לאחר הגרידה , זה אומר שהבטא התאפסה לחלוטין?
היי יקרה, קבלת ווסת לא מעידה על איפוס הבטא.ציפי כהן
בדקי זאת בבדיקת דם פשוטה. זה מה שמעיד על איפוס.
וכדאי גם לעשות בדיקת או"ס לראות שהכל יצא.

חיבוקים!
דווקא אני יודעת שכןshiran30005
אני בדיוק אחרי הפלה, ששאלתי את הרופא מתי אקבל וסת אמר ברגע שהבטא תתאפס.
האמת שיש בזה חילוקי דיעות, זה לגבי הפלה טיבעית אולי אחרי גרידא זה שונה? מה שכן הכי בטוח כמו שציפי אמרה זה לבצע בטא
אני לא ביצעתי אף פעם בטא לוודא שהתאפס אם לא היו דימום חריג או משהו אחר
בהצלחה וחיבוקק!
תודה רבה בנות ( פותחת השרשור )אנונימי (פותח)
האם זה אפשרי גם עכשיו או עדיף לאחר הווסת ?
תמיד אפשר לבצעshiran30005
לא חייב דווקא לחכות לסוף המחזור
תודה רבה רבה לכן עזרתן לי מאוד !!אנונימי (פותח)
אני ביצעתי יום לפניאם כל חי

יום לפני שקיבלתי מחזור ראשון אחרי גרידה

עדיין היה בטא חיובי

(הייתי צריכה בדיקת דם מסיבה אחרת אז בשביל הסקרנות מה קורה איתי ביקשתי הפנייה גם לזה) 

את יכולה לבצע בדיקת דם מתי שבא לך

תודה רבהאנונימי (פותח)אחרונה
אחרי 3 לידות רגילות ספונטניותרינת400
תעזרו לי בקשה אתמול גילו של עובר אין דופק שבוע 12 ואני לא מבינה מה קרה פתאום אבודה לגמרי . אחרי 3 שנים שניסינו עשינו בדיקות ולבעלי יצא מורפולוגיה 1 והרופה אמר שאפשר לעשות השבחה ועד שהגיע התור לזה גיליתי שאני בהריון טבעי. ועכשיו איבדתי את העובר האם אנחנו נצליח שוב ? אני שבורה
איזה צער נשמה.. לבי איתךאנונימי (2)
בעזרת ה' תצליחו שוב.
הרבה נשים חוו הפלה בשליש הראשון של ההיריון ואחר ילדו ילדים בריאים.תאחזי בזה.
בעזרת ה' שתזכי במהרה לתינוק
תודה רבה מאוד קשה לירינת400
כל כך איתך. זה רגע קשה מאין כמוהואנונימי (3)

ומי כמונו יודעות...

 

חיבוק ענק. 

אני יכולה רק לעודד אותך,

אני חודש אחרי,

ואפילו שלא האמנתי,

כבר מתחילה להתאושש

 

בקשר לבדיקה שביצעת, אני לא מכירה. 

מוכנה להרחיב מעט?

אולי זה יעזור לחלקינו??

 

תודה

זה בדיקת זרערינת400
בעלי עשה בדיקת זרע ויצא מורפולוגיה 1 מתוך 5 שזה חלש . ולקח לנו 3 שנים עד שנכנסתי להריון ואתמול איבדתי אותו הכאב עצום ועוד מהמחשבה על הזמן שלקח לנו .
יכולה אולי להוסיף בזהירותshiran30005
אני אחרי 7 הפלות מוקדמות, כמה שביקשתי בדיקת זרע לבעלי לא נתנו . אחרי שנה של נסיונות להרות קיבלנו סוף סוף בדיקה והתוצאה הייתה שהבדיקה לא טובה בכלל, אבל הרופאים אמרו שלזה אין קשר להפלות אלא לאי פיריון. בנתיים נכנסנו להריון טבעי וזה גם נפל, ממש השבוע
לפי דעתי הבעייה נמצאת בבעיית זרע , אצלנו לפחות,צריכים לחזור על הבדיקה פעם נוספת ולראות.
מה שאני באה להגיד לפעמים הבעיה אצל הגבר והרופאים אומרים שלא, מכירה אישית אישה שאחרי שטיפלה בבעלה בזרע יותר לא עברה הפלות. נחכה ונראה מה יהיה אצלנו
תודה על המידערינת400
רוצה לעשות בירורים. ליבי איתך אני מרוסקת אין לי איך לנחם אותך הלואי הריון הבא של כולנו יהיה בריא
חיבוק גדול יקירה (אנונימית אחרת)אנונימי (4)

זה ממש אבדן כפולי

גם של ההריוןעצמו

וגם של החלום הגדול אחרי המתנה כל-כך ממושכת 

הלב שלי כואב יחד איתך

תני לעצמך את הסמן והמקום להתאבל, זה הלם ולוקח זמן לעבד אותו

 

מתפללת עבורך שלא תצטרכו לעבור מסלול מייגע בהמשך ותיפקדי במהרה

תודה על התשובהאנונימי (3)

בלי שום הכרות עם הנושא הספציפי. 

 

אני חושבת שאולי כדאי לברר אם יש איזה שהוא רופא שכן הולך על הגישה הזאת ומראש ללכת אליו. 

וגם לך @shiran30005  וכל מה שעברת (ואת כל כך מיוחדת) הלוואי וזה יהיה הפתרון. 

 

בשורות טובות לכם ולי ולכולם

 

תודה על התמיכהרינת400
תודה על התמיכהרינת400
שלום יקרה,מצטערת לשמוע על אובדנך. חיבוק חם!!ציפי כהן
מאוד כואב לשמוע שלאחר 3 שנים של ציפיה ועשיה, בסופו של דבר התרחש האובדן. זה כואב ועצוב מאוד.
אני לא מספיק מבינה בהשבחת זרע, אך קודם כל שמחה לשמוע שאכן היו 4 הריונות טבעיים. זה אומר שהתקיימה היכולת להרות ואף ללדת בזמנים תקינים, וזה כנראה לא מובן מאליו.
אני לא יודעת מה זה אומר לגבי העתיד, אכן מסובך לנבא או לדעת או אפילו לצפות משהו. הכל אפשרי...
יכול להיות שתוכלו שוב, ואף תהרו באופן ספונטני ותלדי בסיום ההריון. יכול להיות שיהיו עיכובים בדרך, אך לבסוף בדרך כלשהי תצליחו להרות וללדת. יכול להיות שגם משהו אחר.
לצערי, איני יכולה להבטיח כלום וגם לא לדעת כלום. גם הרופאים, ככל הנראה, יוכלו לתת לך סיוע בדרך ובתהליך, אך אינם יכולים לצפות את התוצאות.
מה כן ניתן לעשות?
ללכת צעד צעד.
היי כאן ועכשיו, עם מה שאת עוברת. עברת מסע לא קל עד ההריון הזה, היי איתו, היפרדי ממנו. תני לו את המקום הראוי לו. הוא היה... ועכשיו, לצערי, הוא מסתיים. זה עצוב וקשה.
תני מקום לאבל, לצער ולכאב הגדול. זה באמת כל כך עצוב.

אחרי שהתהליך הפיזי יסתיים, תני לעצמך זמן נפשי לעכל מה שצריך לעכל, ואולי אחר כך תוכלי לבחור את הדרך הבאה,לאן תרצי ללכת. ישנם רופאים רבים, אולי כדאי לחפש רופא שמבין בנושא השבחת הזרע. לפי מה שאני יודעת, פחות מתעסקים בנושא הזה בארץ שמעתי שבחו"ל (איני יודעת היכן) יש דברים מפותחים יותר בנושא הזה.
בחרי את הדרך בה תרצי ללכת, וקחי איתך צידה לדרך (כוחות, אמונה, תקווה, דמיון,יצירה, חשיבה חיובית, אנשים טובים שיתמכו בך, אהבה... כל מה שתוכלי להצטייד בו. וכמובן בריאות בגוף והנפש.)

בהצלחה לך יקרה.
אנחנו איתך. חיבוק!!
תודהרינת400אחרונה
תודה על המילים החמות
לאחר אובדן של פגה - הייתי אמורה להיות עכשיו בחודש שמיניילדת יום הולדת

שלום לכולן, לצערי גם אני מצטרפת... לא בדיוק אובדן הריון, אבל אני מניחה שאני יכולה לשתף כאן ולשאול. לפני שלושה שבועות נפטרה הפגה הקטנטנה והמושלמת שלי, שנולדה בשבוע 25, לאחר חמישה שבועות שעכשיו כל יום ויום מהם יקר ערך כמו חיי בעיניי. מעולם בחיי לא הייתי עצובה כל כך ולא הרגשתי נורא כל כך, ואני יודעת שזה לעולם לא יעבור. אולי יהיה חלק מהחיים ולא כל החיים כולם כמו שזה עכשיו, אבל לעולם לא ייגמר.

 

אני כאן בעיקר כי אני מחפשת רופאה לבירור של אחרי הלידה. להבין מה קרה, איזה בדיקות אני צריכה לעשות עכשיו (ואיזה לא), ומה צריך לעשות בעתיד כדי להימנע מאסון נוסף עד כמה שניתן. זה היה ההריון הראשון שלי, ואני מאוד לא מבינה בתחום.

אתאר בקצרה מה קרה: נקלטתי להריון מהר מאוד, לאחר חודש אחד בלבד של ניסיונות. ההריון התפתח יפה, לא היו לי בחילות כלל וחוץ מעייפות קלה לא הרגשתי בכלל שאני בהריון. בשבוע 12 עברתי בדיקת סיסי שלייה, בשל X שביר. שבוע בדיוק לאחר הבדיקה, בשבוע 13, הופיע דימום קל בניגוב בלבד, שהרופא קבע שהוא דימום ישן. בבדיקה לא ראו הפרדות שלייה ולא שום דבר, ונשלחתי לנוח בבית יומיים ולאחר מכן להמשיך את חיי כרגיל. כל יתר הבדיקות יצאו תקינות לגמרי לכל אורך ההריון, ולא נצפתה שום המטומה או הפרדות שלייה.

בשבוע 24 התחלתי להרגיש התכווצויות. לא בדקתי אם הן סדירות או לא, כי הנחתי שלא ושהן נובעות מזה שלא שתיתי מספיק מים פשוט. יום אחר כך חשבתי שאני מרגישה פחות תנועות עובר - מרגישה אותן, אבל פחות ממה שאני רגילה להרגיש. יום לאחר מכן (היום השלישי להתכווצויות) הופיע דימום בניגוב. בשלב הזה נשלחתי לבית החולים.

הגעתי לבית החולים עם צוואר רחם של 44. לאחר יומיים כשצוואר הרחם נבדק שוב, הוא היה 22. לאורך השבוע שהייתי מאושפזת ההתכווצויות גברו, והפכו באיזשהו שלב לסדירות וכואבות. קיבלתי עירוי בלבד, שעזר. הדימום (שלא פסק עד הלידה) התגבר, וכבר לא היה בניגוב בלבד. הצוות הרפואי טען שמדובר בדימום חום ולא טרי, אבל בעיניי הוא כן הלך והפך וטרי יותר. כל הזמן הזה, האולטרסאונד לא הראה כל בעיה בשלייה. התחלתי לקבל כדורי פרוגרסטרון (שמהם הספקתי לקחת רק שניים), ובבדיקה שלישית צוואר הרחם שלי היה דינמי ונע בין 21-24. לאחר שבוע שוחררתי הביתה על אף שלא הייתה הטבה ולמרות צוואר הרחם, ובאותו יום חזרתי כבר לחדר לידה. הגעתי עם צוואר רחם מחוק לגמרי, ללא זיהום נרתיקי ועם התכווצויות סדירות וכואבות. הייתי בחדר לידה שלושה לילות עד שהתינוקת הנפלאה והמושלמת שלי נולדה, נושמת בכוחות עצמה ולא זקוקה להנשמה, כמו נמרה. היא התפתחה באופן מדהים בפגייה, הדהימה את כל הרופאים שכבר הבטיחו לנו שאנחנו מפה הולכים הביתה, ושנפסיק כבר לדאוג. אחרי חמישה שבועות ויומיים - יותר משבוע אחרי שהסיכון כבר חלף - תקפה אותה מחלת המעיים הנוראית של הפגים (נק) והיא לא יכלה לה.

השלייה לא יצאה בשלמותה בלידה, והייתי צריכה לעבור ריביזיו. היא נשלחה לפתולוגיה אבל לא קיבלתי מהם תשובה. במכתב השחרור שלי מבית החולים נכתב כי הסיבה ללידה המוקדמת הייתה הפרדות שלייה.

 

לא הספקתי לחפש הרבה, אבל לא שמעתי עדיין על סיפור כמו שלי. ממה שנתקלתי, הפרדות השלייה קורית בבית אחת, או שרואים אותה באולטרסאונד, או שיש איזושהי עדות אחרת. אני הרגשתי לכל אורך האשפוז שלי שהרופאים רק רוצים לשלוח אותי הביתה, ושאני לא מדאיגה שם אף אחד. אפילו לא הומלץ לי לשכב ולהימנע מעמידה/ישיבה, למרות צוואר הרחם הלא יציב והמתקצר.

יש לי צורך מאוד גדול בפגישה עם רופא הריון בסיכון בהקדם האפשרי. אני גם מאוד רוצה להבין מה קרה עד כמה שניתן (ואם מישהי כאן יכולה לתת לי כיוון כלשהו, זה יעזור לי מאוד), וגם להתחיל בהקדם האפשרי את הבדיקות שאני צריכה לעבור. אני יודעת שזה מוקדם מאוד לחשוב על היריון נוסף, אבל אני רוצה מאוד להיות אמא, ולא רק אמא שכולה. אשמח לשמות של רופאי הריון בסיכון מומלצים ולא פחות מהכי טובים, לא אוכל לעמוד באסון נוראי שכזה שוב. אני מירושלים ובמאוחדת בעיקרון, אבל לא אכפת לי לעבור קופת חולים או ללכת לפרטי.

השמות ששמעתי עליהם בינתיים ואשמח לחוות דעת אם מישהי מכירה הם פרופסור סמואלוב, פרופסור קופרמינץ, ד"ר שלומי יהלומי, פרופסור/ד"ר יגל ופרופסור/ד"ר הוכנר.

 

בשורות טובות לכולנו 3>

איזה כאב! חיבוקאנונימי (2)

את חזקה מאוד!

 

ואנחנו איתך!

 

לי יש הכרות אישית עם פרופ' יגל, לא יודעת אם מתאים לנושא הספציפי שלך. 

אבל זה אדם מיוחד מאוד!

לי גם חשוב האנושיות של הרופא, והוא אדם עם לב ענק!

 

בברכה שתצלחי את הכאב הזה וה' ימלא אותך בהרבה שמחות אחרות. 

 

עצוב לי בשבילך ומזדההשני30
גם לי היתה היפרדות שליה בשבוע 26 נפרדתי מהפגה המתוקה שלי אני אישית אחרי זה עשיתי בירור קרישיות ויש לי באמת בעיית קרישיות אולי ז קשור לברר
רציתי לעודד ולהגיד שיבואו עוד ימים יפים בעזרת השם באותה תקופה הרגשתי שחרב עליי עולמי.. חמוד תהנה ליפהפהיה הזאת מקום בלב שלי ברוך השם יש לי מאז ילדים נוספים ההריון אחרי זה היה תקין לחלוטין תמיד דואגת ונזהרת אבל לא מחייב שיקרה שוב
בעזרת השם פעם הבאה בידיים מלאות
גם שלישני30
שרדה 5 שבועות ונתקפה במחלת מעיים אחרי שכבר ינקה ונשמה בכוחות עצמה.. ממש מזדהה איתך
מעודד אותי לשמוע שההריון הבא שלך היה תקין...ילדת יום הולדת

הכי הכי מפחיד אותי בעולם לעבור את החוויה הזאת שוב, אם אני אגיע שוב לחדר לידה ורופא הילדים יהיה שם אני די בטוחה שאני אנסה לנעול את הדלת שלא יוכל להיכנס.

מצטערת מאוד לשמוע על האובדן שלך...

לאיזה רופא הגעת אחרי, לבירור שאחרי הלידה? איך יודעים איזה בדיקות כדאי לעשות? וכמה זמן חיכית עד ההריון הבא, אם אפשר לשאול? אני מאוד לא רוצה לנסות שוב ממקום של "תחליף" או כאב, אבל אני גם מאוד מאוד רוצה שיהיה לי משהו שמח בחיים...

נאלצתי לחכות כמעט שנהשני30
הייתי אחרי ניתוח חירום הלכתי לקופת חולים והיא שלחה אותי לבירור קרישיות ומאז אני לוקחת קלקסן בהריונות
לא ביררתי יותר מידי ההריון היה מלווה בחששות השתדלתי פשוט לעבור אותו ועד שבוע 26 הייתי בסוג של הכחשה..
פחדתי להיקשר אולי בעיה אישית שלי.
ברוך השם ילדתי בזמן ילדה בריאה ושלימה.
מאז ילדתי עוד 3 הכל היה תקין .
אם היית אומרת לי אז שזה מה שיהיה לא הייתי מאמינה..
רק רוצה לומר שזה לא אומר שמה שקרה יקרה שוב..
גם חברה שלי ילדה לידה מוקדמת היפרדות שלימה.
ואחכ נולדו לה עוד 4 בריאים הריונות תקינים.
לעשות השתדלות לברר מה שניתן ובעזרת השם הריון הבא תקין ושלם.
ההיפרדות אצלך הייתה בבת אחת, או "סמויה" כמו אצלי?ילדת יום הולדת

אצלי באולטרסאונד בכלל לא ראו כלום ממש עד הלידה עצמה, והדימום הראשון היה כבר בשבוע 13... הכי מפחיד אותי שזה התחיל בגלל בדיקת סיסי השלייה. אמנם בכל מקום באינטרנט כתוב שאין קשר בין הבדיקה להיפרדות שלייה, אבל אם צבטו חלק מהשלייה ומשכו אותה ושבוע אחר כך הופיע לי דימום ישן... קשה לי מאוד שלא לחשוב על זה, שאם לא הייתי עושה את הבדיקה אולי זה לא היה קורה.

 

ממש מבינה את מה שאת אומרת לגבי ההכחשה... אם הייתי יכולה, הייתי פשוט טסה מכאן ולא מספרת כלום לאף אחד, נכנסת להריון סודי ביותר ואפילו לאמא שלי לא מספרת. אפילו קצת מפחיד אותי להיכנס להריון ולגלות שזו בת, אני עוד עלולה ממש לייחל ולקוות שזאת האהובה שלי שחוזרת אליי, אפילו שאני יודעת שזאת לא ושהיא לעולם לא תחזור. אף תינוק לא צריך להיות תחליף, אבל אני לא יודעת איך אפשר להגיע למקום הזה כרגע...

אני מאוד מקווה שזה יהיה משהו פשוט שאפשר להתגבר עליו, בינתיים יצא לי לדבר עם אמא לחמישה פגים. לא יודעת איך אפשר לשרוד דבר כזה שוב ושוב.

אצלי זה לא היה סמוישני30
היפרדות קדומים משבוע 13 כל הזמן דימומים פעם פחות פעם יותר בשבוע 20 התאפקתי ובשבוע 26 כב3 דימום מסיבי והריצו לניתוח אני אישית שמחתי שנולדה בת הרגשתי מאין תיקון על האבידה..
כרגע זאת הצרה והצער שלך תתאבלי מותר לך.
לגבי סיסי שליה אף פעם לא עשיתי ופעם הבאה אל תעשי פשוט
ככה תהיי יותר רגועה לגבי זה..
שלום לך יקרה, כמה כאב בסיפורך!! חיבוק גדול!ציפי כהןאחרונה
בודאי שסיפורך שייך לכאן, איבדת את התינוקת שלך.
כמה כאב, וכמה דרך עברת. כמה לא קל לחוש את הרגשות השונים שאת מתארת:
הרגשות המעורבים סביב ההתנהלות בבית החולים,
התחושה שלך שאולי הבדיקה של סיסי השילייה יכולה היתה לגרום למשהו (אי אפשר לדעת,זה באמת דבר שלא תוכלי לדעת לעולם, אבל אולי ניתן להניח שלא זה מה שגרם לפי הסיפור שאת מספרת)
התינוקת שאכן הצליחה לשרוד למרות התחזיו ףת של הרופאים,
ואז המחלה הנוראה שגרמה לאובדנה הנורא, כמה כואב!
והתחושות של האחרי- הרצון העצום לעוד הריון אך גם פחד ממנו, פחד שאולי תהיה עוד בת ואת 'תלבישי' עליה תפקיד של מחליפה,
פחד להיקשר להריון הבא,
פחד להרגיש...

אני רוצה לומר לך שחשוב בעיניי שתתני מקום למי שהיא היתה ולמה היא היתה עבורך. שתאפשרי לה להיות הבת שלך שהיתה לך, תני לה את המקום שלה, התאבלי עליה ותני לה קיום.
רק לאחר שנותנים קיום לאדם,ומאפשרים לעצמינו להיקשר ולהתיבר אליו- מסוכלים גם להיםרד ממנו ומהאדם שהוא היה, ולהיקשר לאדם אחר. אף תינוק לא יחליף אותה או יבוא במקומה. היא היתה מי שהיא.
כשתבוא תינוקת אחרת, היא תהיה מי שהיא... לא תחליף ולא במקום.

את מבטאת את רגשותייך וצרכייך באופן מדויק ומלא, אני מקווה שתוכלי לעבור תהליך הכרה ופרידה ממנה באופן שייטיב עימך.

לגבי רופאים בירושלים-
פרופ יגל אנושי ונהדר, סמואלוב מקסים ומקצועי. לא מכירה מקרוב את השאר למרות ששמעתי את שמותיהם.ן.
אם את רוצה אישה, ד"ר יעל יקל מקבלת בקופת חולים לאומית, והיא נהדרת. אבל אני לא חושבת שאפשר לקבוע אליה תורים כי היא מאוד עמוסה,ומקבלת פעם בשבוע נדמה לי.

חיבוקים חמים!

כנראה שההריון נפל או לא תקיןshiran30005
לא מאמינה שאני רושמת את זה אבל זה הפלה 7 ! רצוף!
אני שבורה, חלשה, חסרת אונים והכל ואף אחד לא מבין ולא יבין אותי..
אסור להתלונן, אבל למה זה מגיע לי? מה חטאתי? איפה טעינו?
תודה ה' על 2 האוצרות שיש לי בבית תשמור לי עליהם, מתחננת

אמורה לחזור שבוע הבא לבדיקה נוספת מבחינתי זה כבר גמור אבל.

לא יודעת אם למשהי יש ניסיון בזב אבל פרופ כרפ המליץ לי על אימונוגלובלים , משהי עברה?
הייתי בטוחה שאם יגידו לי הפעם שזה לא תקין אקבל יותר בקלות, אבל לא , זה קשהה .

בשורות טובות לכולם, אמן!
ליבי איתך!!אנונימי (2)

לא עברנו את זה, רק דברים אחרים. 

 

זה נשמע קשה במיוחד. 

 

ואת ממש מיוחדת! אל תשכחי את זה!

 

אני יודעת משהי שקיבלה, אנסה לברר על העניין. 

 

תודה רבהshiran30005
אני ישמח לקבל פרטים על הטיפול או אפילו ליצור איתה קשר

עד שנרגעתי קצת נכנסתי לתגובה והדמעות התחילו לזלוג מעצמם.

מקווה שארגע קצת
המשך מהקודמתאנונימי (2)

רוצה רק לציין, שנראה לי שמותר להתלונן לקב"ה (אני לא רב )

 

מותר לבכות ולספר לו עד כמה שקשה כבר ואי אפשר לסבול. 

ואפילו לספר לו איזה קשיים את עוברת. 

 

זה כמו שילד מתלונן להורים, זה לגיטימי. ורק מראה כמה את מאמינה שהכל ממנו. וכל הכוחות בידיו. (זו דעתי כמובן)

 

ושוב אני מציינת שלי מרגיש שאת בעלת כוחות נדירים.

את עוברת דברים גדולים וטבעי להחלש ולהשבר מהם. 

נשגב מבינתי איך עוברים 7 הפלות...

 

 

וואי איזה צעראם כל חי

בוכה יחד איתך על האובדן

זה כלכך מצער

יש איזושהי תקווה ציפייה ושום דבר לא מתממש 

את משהו מיוחד שאת עוברת כבר פעם שביעית את כל זה

ה׳ יפתח לך את אוצרו הטוב ובאותה מידה של צער-

ייתן לך שפע טוב וברכה

❤️❤️❤️❤️❤️

וואהו אני בלי מיליםאנונימי (3)

איזה נסיון אהובההה

רק רוצה לומר לך שאני איתך

כ"כ כואב 

 לא קרובה לנסיון הזה

 

 אני לא יודעת אם גם על זה אומרים 

אבל רק עולה לי תנוחי מן השמים 

 

 חיבוק גדול להכל

 

אנחנו כאן לראות ולהקשיב למה שאת מביאה ומעלה מהלב 

 

 

עצוב לקרוא את זה, שולחת לך הרבה כוחות !Mikis123
אני הולכת לחוות את זה בפעם הראשונה ואני לא מאמינה שזה קורה לי. אז מה את?
כמה כוחות יש בך
אני מנסה להאחז באמונה שלי בה׳ ,
כל כך עצוב לי אבל מנסה לפחות
ומותר להתלונן , ואפילו צריך לפרוק
אני מרגישה כמו אבן כבדה שיושבת על הלב (והבטן..)
מקווה שהכל יעבור אצלך בשלום וללא פגע
ותזכי להריון בריא ❤️
הפותחתshiran30005
יש לי מה להיות אופטימית להביא ילדים? אחרי כל דבר כזה הביטחון שלי בגוף כלפי עצמי ממש יורד.
לא ממש בטוחה בעצמי שהגוף מסוגל כבר לסחוב הריון...
יש סיפורים אופטימיים במצב שלי?
תמיד יש מקום לאופטימיותMikis123
זו פעם ראשונה שלי במצב הזה (מקווה שגם אחרונה..) אבל זה כל כך קשה, שאני לא מבינה איך אפשר לעבור את זה כמה פעמים. את חזקה , קוראים את זה בהודעות שלך
ומצד שני, יש את האמונה... שמעתי סיפורים כאלה שהסתיימו בהריון תקין ובילד בריא, כך שלקב״ה יש יכולות בלתי מוגבלות.

מאחלת לך סוף טוב עם ילד מלא שמחה ואור
מעדכנת - הפותחתshiran30005
עשיתי הבןקר בדיקת בטא ויצא מס נמוך - 60, כלומר שזה בירידה
אז אפשר להספיד את ההריון הזה.

מאחלת לכולם שלא תדעו צער, זה איום ונורא וקשה מנשואא. אני מבטיחה לעצמי להמשיך לנסות הרי החיים חזקים יותר מהמוות ומהאובדנים.
ה' תודה תודה תודה על הכל! גם אם כרגע זה נראה שזה לא לטובתי אני יודעת שבסוף כל הציפייה תהייה משתלמת ובסוף מגיעה מתנה ענקית, אז תודה!
מדהימה!!! חיזקתאנונימי (2)


וואו איך את מחזקת!!!Mikis123
אשרייך!
למרות הכאב והצער אני אלמד ממך ואומר גם תודה גדולה לה׳ יתברך על הכל!!!
שלום לך יקירה. חיבוק חם על הפלה שביעית,כמה קשה!ציפי כהןאחרונה
אני מתארת לעצמי שאת עוברת שוב ושוב במשך תקופה ארוכה את הנסיונות וההםלות החוזרות, ומן הסתם גם בירורים לקראת הריונות, אולי תרופות
תקוות ואכזבות לאינסוף...
נשמע כמו משהו מעייף, מתיש לעיתים, דרך ארוכה ומורכבת.
חיבוק על זה!!
אני מקווה שאת מצליחה מעט לנשום בין לבין, שיש לך מקומות לנוח בהם, להירדע מכל מה שעובר, להניח ראש ולבכות, להיות עם הכאב שלך או לאפשר לעצמך סתם להיות עם מה שעולה.
בפן הרפואי, אני מקווה שעשית בירור רפואי כולל, ושנתנו לך את מלוא האפשרויות המוצעות. אני מקווה שנלכת אולי לכמה רופאים כדי לקבל תמונה כוללת של מגוון האפשרויות.

אני מקווה ומאחלת ימים שקטים, ימים של הקשבה וחיבוק לעצמך, וחיבור לצרכייך.

מחבקת!
אשמח לעידוד ולעצות ... פעם ראשונה שאני חווה את הקושי הזה ):Mikis123
כותבת גם כאן... אולי מישהי מכן מכירה את המקרה...
בתחילת השבוע (שבוע 5+1) נצפה בבדיקת אולטראסאונד שק הריון פחוס... (לא עגול כמו שרגילים לראות)
הרופא ביקש לחכות שבוע ואז לחזור לבדיקה שוב ונראה מה קורה.
הרופא אמר שהריון כזה בד״כ לא שורד...

אני מסתובבת עם תחושה קשה בבטן
לאחר 10 שנים מההריון הקודם , פתאום לא מאמינה שזה קורה לי
קצת קשה...
אבל מנסה מאוד להאחז באמונה בה׳, זה נותן לי כוחות אדירים.

כנראה שיחליטו על הפלה בשבוע הבא.
לא יודעת לקראת מה אני הולכת , אל הלא נודע...
מצד דני מתפללת שזה יפול באופן טבעי וזהו.

מישהי שמעה על שק הריון פחוס?
מישהי יכולה לך עצות או עידוד לקראת מה אני הולכת?
החוסר וודאות הזה מאוד קשה לי
יש לי אבן בלב
מנסה לעבוד על עצמי
אבל קוראת את השרשורים שלכן ומתחזקת מזה מאוד
אתן לביאות! מנסה להיות חזקה ...
עברתי הפלות... אני רק חיבוק ענק..אנונימי (2)
לא שמעתי ספציפית על שק היריון פחוס..
מצטערת איתך
חיבוק חזק יקרה!!אשה שלו
לא מכירה..
כואבת איתך ומקווה שתבשרי לנו בשורות טובות! תהיי חזקה 🌺
תודה לכן! אתן מחזקות ❤️Mikis123
חיבוקאנונימי (3)
זה באמת לא פשוט...
שולחת לך חיבוק חזק והרבה תמיכה מרחוק!
שתדעי שאת לא לבד בכאב...

ממרום הניסיון שלי לצערי הרב אני ממש מבינה את הכאב והקושי... ומצטרף לזה החוסר ודאות והתקווה שאולי יש סיכוי...

גם לי היתה פעם שזה לא התפתח והיה דופק חלש והייתי צריכה לחכות שבועיים לאולטרסאונד הבא שהראה תאומים בלי דופק☹️
לא יודעת מאיפה היה לי אנרגיות וכוחות נפש,
אבל בסוף אני מאמינה שיוצאים עם עוצמות מהקושי וההתמודדות ואני בטוחה שתגלי בעצמך עוצמות פנימיות.

מאחלת לך שהדברים יתהפכו לטובה וזאת תהיה סתם אבחנה שגויה!
בכל מקרה, עד הבדיקה הבאה תפנקי את עצמך כמה שאפשר. תעשי מדיטציות תפגשי עם אנשים שאת אוהבת תראי סרטים מצחיקים או כל דבר אחר שירגיע אותך. וגם משהו חשוב - תהיי עם בעלך ותחזקו אחד את השני.
אם יש משהו שקיבלתי מההפלות החוזרות שלי זה את הקשר העמוק עם בעלי שנבנה והעמיק מתוך ההתמודדות המשותפת.
תודב על העידוד! ממש מחמם את הלבMikis123
הרגע חזרתי מערב אצל אחותי, ראינו ביחד סרט וצחקנו.
אין ספק שחובה להעביר את הזמן הזה, אחרת אפשר להשתגע.

מנסה לא לחשוב על זה יותר מידיי, אבל לא קל כשזה נמצא ממש בתוכך, ומרגישים את זה פיזית.
ב״ה יש לי את הבעל הכי תומך ומפנק בעולם, ברגע שיצאנו מהמיון עם האבחנה המצערת הזו, הוא לקח אותי לנופש לכמה ימים והוא תמיד שם בשבילי, תודה לה׳ שזכיתי.
אני מרבה להסתכל על הטוב שבחיים כדי להתעודד.

תודה על התמיכה, זה בהחלט עוזר
מאחלת לך שגם את תתבשרי בבשורות טובות והתינוק בריא בגוף ובנפש❤️
חיבוק ענקshiran30005
את עוברת מסע לא פשוט ובטוחה שתצאי מזה מחוזקת. נשמע שיש לך משפחה תומכת ואוהבת ובעניי זה הכי חשוב, כי זה נותן את הכח להתרומם.

אספר לך שבעלי לא ממש נותן לי תחושת חוזק ומכאן מגיע הקושי שלי. היום שסיפרתי לו שהבטא בירידה וההריון נפל שוב הוא ראה אותי בוכה אז אמר תגידי תודה יש לך 2 ילדים , מה את בוכה, תראי את זה וזה עוברים טיפולים כימותרפיים - הם נקראים מסכנים, הם צריכים לבכות. אבל זה לא הנחמה שאישה צריכה לשמוע בשעת משבר, אלא לתת לה כתף ולתמוך בה ואת זכית!
שולחת לך חיבוק וירטואלי ותעריכי את האנשים היקרים שנמצאים מסביבך, את אישה ענקית!! ❤
מה שלמדתי מכל מסעי ההריונות שלי בעבר...Mikis123
זה שמשפחה תומכת מאוד מקלה על העניין.
אני מכירה את התגובות שכתבת מקודם, גם אני שמעתי אותם מהסביבה (אמנם הרחוקה יותר) וזה הכעיס אותי

הכי חשוב לתת מקום לאובדן ולקושי, מזה למדתי תמיד להקשיב. להקשיב ולתת לגיטימציה לכל רגש, לא צשנה מהו, אפילו אם לי זה נראה מוזר.

מה שעזר לנו מאוד כזוג זה טיפול זוגי פעם בשבועיים, בלי קשר למשבר כלשהו שקורה בחיים. למדנו לבןא ולפרוק פעם בשבועיים את כל הקושי, לסגור פינות קטנות וגדולות ולהמשיך הלאה בחיים.
מניסיון זה מאוד עוזר.

ההבנה כי הצורך ללכת למישהו שיטפל לא רק כאשר יש דבר זוגי, אלא גם סגירה של פינות קטנות בחיי היום יום עשתה המון לחיי הנישואין שלנו.
ולכן אנחנו מחוזקים מאוד מבחינה זוגית גם בתהליך המצער הזה של חוסר הוודאות.

מקווה שעצתי תעזור לך..
מבחינת עצות פרקטיות מה את הולכת לעבור-אנונימי (3)
את יכולה לשאול פה כל דבר ונשמח לעזור לך ולתמוך גם בזה.

בגדול אם ההריון לא תקין וזה עדיין בשלב מוקדם או שזה יצא באופן טבעי או שייתנו לך כדורים.
תכתבי פה שוב אם יהיו לך שאלות והתלבטויות, בכל מקרה הלוואי שזה לא יהיה לך רלוונטי!
בעיקר מפחדת מהלא נודע....Mikis123
תהליך חדש עבורי שלא ברור איך הוא יסתיים

מצד אחד, מתפללת שאם זה לא תקין שזה יפול טבעי
והבנתי שגם לתהליך הזה יש השלכות וכאבים
אם זה יחסית שבוע מוקדם הבנתי שממליצים על כדורים.
הרופא אמר לי שבגלל שאני אחרת ניתוח קיסרי לא ממהרים ללכת לגרידה... ובטח יעדיפו לחכות להפלה טבעית או כדורים.

הבעיה הכי גדולה היא- שאני סובלת בהריונות מתופעה שנקראת היפראמזיס גרבידרום- זו תופעה של הקטות יתר בהריון בשלישי הראשון. אני מגיעה למצב של זונדה, ואי פיזיות במשך חודשיים. הדבר תלוי בבטא שעולה וההורמון ההריון- HCG
והתופעות מתחילות בשבוע 6....
ואני מתחילה אותו מחר, אני ממש לא מעוניינת לסבול את התופעה הנוראית הזו בשביל כלום☹️
מקווה שימצאו לי מהר פיתרון לקושי הזה שלא אסבול לחינם.
וואהו איזה מסעאנונימי (4)

נשמע ממש לא פשוט מה שאת עוברת 

האי וודאות הזאת לא נעימה בכללל? 

 

כשאני חיכיתי להפלה בבית בתחילה חשבתי על הרעיון הזה שזה אצלי ואין בו חיים וזה קצת מלחיץ ולא נגמר ומה יהיה מחר

ואז לקחתי את זה למקום של פרידה בנחת ולא בבאת אחת , הנחתי לזה לקרות לאט לאט, הייתי בים הלכתי למישהי שעזרה לי לעשות פרידה, נתתי לעובר הזה משכן לעוד קצת ימים ושיפול כשיפול ובסוף נפל

 

 לא לכל אחת זה מתאים, לא לכל סיפור

 בייחוד אצלך שלא ברור מה קורה עם ההריון

ובכלל מה שאת עוברת בהריונות.

 

שתזכי למלאות 

 חיבוק גדול 

 

יקרה, חיבוק חם. אין לדעת מה בדיוק יהיה, אבל אולי ניתן מעטציפי כהן
אולי ניתן להכין את עצמך לכך שיכול להתפתח דימום טבעי,
מלווה בכאבים כלשהם (קחי כדורים להרגעת כאבים אם את זקוקה).
יכול להיות שיתנו לך כדורים (ציטוטק), נותנים אותם מתחת ללשון או שמחדירים לנרתיק, וממתינים להפלה.
שניהם לא נעימים, אך היתרון הוא היכולת ליצור תהליך פרידה עד שהם קורים.

אם מתאים לך,
זה זמן שלא יחזור, העובר עודנו בתוכך ואת יכולה ליצור עבורו תהליך פרידה. לכתוב לו, לשיר, לצייר. לצלם. ליצור משהו...
לבכות לו, לומר לו דברים שתרצי לומר, לחלום מה היית רוצה אילו... לתכנן מה תעשי כאשר יהיה דימום. לחשוב מה תרצי לעשות כאשר יהיו רגעי ההפלה, אם יש מוזיקה שהיית רוצה שתלווה אותך...

אני חושבת שהיתרון במצב העצוב הזה של המתנה עם עובר ברחם, זה שיש אפשרות להיפרד וגם להתכונן.

חיבוק על זה!! לא קל.
ציפי את מדהימהאנונימי (4)

מחמם את הלב

תודה לך אני קוראת אותך ודומעתMikis123
מחר הבדיקה שתכריע...
התחילו אצלי היום בחילות בוקר שיתחילו להתפתח לתופעת ההריון היפראמזיס, תופעה קשה מאוד.
מקווה מחר כבר לדעת אם אני עוברת את כל זה לחינם או לא...

לא יודעת למה אני מתמודדת עם זה קצת אחרת , לא חשבתי על פרידה. להיפך חשבתי לנסות להעסיק את עצמי בדברים טובים ולחשוב מחשבות טובות.

אבל רק ימים יגידו מה היה נכון עבורי ...

בינתיים לא חושבת על כלום
כי באמת קשה מאוד לשהות בתוך הקושי. אנחנו מעדיפים להתרחקציפי כהןאחרונה
להתנתק מהקושי ולהיות במקום אחר- זו הגנה חשובה של הנפש. מאוד קשה לשהות במקום הרגשי של הפרידה... זו חוויה לא קלה.
הנטיה של הנפש היא להתרחק ולהרחיק את עצמך.
זה בסדר, זו הדרך שלך וזה לגמרי לגיטימי.
רק מאירה שיכולה להיות גם דרך נוספת של התחברות לכאב ושהייה בו, ונתינת מקום לאובדן שאת (אולי) חווה.
זה מקום קשה אך הוא מאפשר לאחר מכן לחוות את הפרידה כקלה יותר. הוא לא דוחק את כאבי הנפש, הוא פשוט מאפשר להם להיות. וזה טבעי יותר מאשר לנסות לדחוק אותם הצידה.

אבל כמובן, היי קשובה לך ועשי מה שאת מרגישה שנכון וטוב לך עכשיו.

בהצחחה רבה מחר!! קחי איתך נשימות, דמיון טוב, הרבה חיבוקים מאיתנו.
סתם משתפת בעוד רגע של קושי (או שתיים..)אנונימי (פותח)
ואולי אלה החיים שלי עצמם, שאני מפילה? אובדת בתוך ים של מחשבות. מדחיקה, מכחישה, צוחקת, קצת זרה - לגוף הזה, למה שהפכתי להיות.
אני רוצה כל כך לחיות, באמת! לזרוח קצת כמו שמש קטנה. להרגיש את הברק בעיניים, בגופי, מחמם לי את הלב, מוסיף שמחה.
אבל כל זה זר ומנוכר לי. כמו חיים של הצגה. ואני מרגישה את זה, עמוק בתוכי, את האובדן של הנשמה.

ולפעמים קצת קשה לי בלילות. ברגעים השחורים האלה, בבליל המחשבות. ולפעמים קצת קשה לי להודות בפחד, בצביעות, בשקרים, בסודות. ולפעמים אני חושפת קצת אבל הכל כל כך זר ומנוכר. ואני שונאת את זה.
ואני רוצה לספר לאנשים שקשה לי לפעמים, אבל לא איך שאני מראה - אלא עמוק עמוק בלב, שדופק ממש חזק ולא נותן לי להרגע - מזכיר לי שאיבדתי, שאיבדתי נשמה.
בבהלה שמשתלטת עלי, שאני אבודה בתוך עצמי - שהאובדן לא היה רק שלו אלא גם קצת שלי.
שקיוויתי כל כך להיות האמא שלו. אבל בסוף אין לי כלום, אני ריקה, בגללו.
ובכל זאת אני עדיין אוהבת אותו.
ריגשת אותי 😢Mikis123
כתבת מקסים
מאחלת לך מעתה רק ימים טובים
היי יקרה, חיבוק חם. באמת בתוך אובדן ההרגשה היא לפעמים-ציפי כהן
אובדן עצמי.
הרגשה של מי אני, מה אני, איך יכול להיות שזה קורה לי,
זה לא מסתדר לי עם האישיות שלי, עם מי שהייתי ומי שאני,
ותחושת ניכור או זרות
אולי תחושה שאני לא אני,
הרי הגוף בגד (?) והתחושות כה קשות למול מה שקרה
והנפש חווה טלטלה עמוקה,
הכל ביחד מציף שאלות ללא תשובה, והרצון שמישהו יידע מה קורה לך בפנים הוא חזק.
אינך צריכה להיות לבד, יקירה.
העמדת פנים והסתרה גוזלות מחירים גבוהים מהנפש.
מותר לבכות, להצטער ולהתאבל.
אם אינך מוצאת מקום להניח בו את כל שאת מרגישה, אולי כדאי למצוא מקום טיפולי כלשהו, בו תוכלי להניח ראש (מטאפורית) ולבכות (באמת),
ולעבד את כל מה שאיבדת.

חיבוק חם!!

תודה רבה. הפותחתאנונימי (פותח)
אני חושבת שהכי מפחיד זה איך שהכל זר ומנוכר, אפילו הדיבור שלי על זה. בהתחלה שמרתי הכל בפנים וזה עשה לי רע מאד, אז התחלתי לשתף, לדבר עם אנשים אבל לפעמים זה רק חיזק את תחושת הזרות - כאילו זה קרה למישהי אחרת.

כי המילים שאני משתמשת בהם הופכות לממשיות, ואז החוויה שעברתי הופכת למילים. אבל לפעמים המילים לא באמת מביעות את מה שהיה. הן גדולות מדי או קטנות מדי, ואז אני מרגישה חסרה, ואפילו קצת רחוקה ממה שזה באמת היה...
נשמע שאת צריכה מקום שיעזור לך להחזיר את זה למימדים הנכוניםציפי כהןאחרונה
ואולי להשיב לך משהו שאבד לך כשאת מספרת את סיפורך.
להשיב לך את התחושה שזה אכן שייך לך.
אכן, דבר כה גדול נראה זר, מאיים, לא שייך אלייך. באמת איך זה קשור...?
אולי לכן תחושת הזרות.

לאט לאט, בעיבוד איטי, אינטימי קשוב ורגיש ניתן לפרק את החוויה ולהפוך אותה למילים שיתנו לה את המימד הנכון וגם יאפשרו לה להיות חלק מרצף החוויות שחווית, כעוד חוויה רעה שקרתה לך. והיתה קשה נורא, ולבסוף נגמרה.
המילים עוזרות לתת מימד, הן רק צריכות להיות מונחות במקום הנכון, בזמן הנכון, עם האנשים הנכונים שיקשיבו לך ויאפשרו לך לחוש שזה בסדר ושזה חלק ממך לבסוף.

מקווה שתמצאי את המקומות הנכונים לך לשוחח על החוויה, לתת לה מילים וגם לקבל את תחושת הרצף של חייך.

חיבוק
איך ממשיכים מכאן??gol
עבר עריכה על ידי gol בתאריך כ"א בתמוז תש"פ 15:38

לפני שנתיים עברתי לידה נוראה בשבוע 20. איבדתי עובר תקין לחלוטין  כנראה בעקבות נפילה שלי והיפרדות שיליה.

 

מאז לא הצלחתי להיכנס להריון, עברתי תקופה קשה של נסיונות וטיפולי פוריות ולפני כחודשיים סוף סוף נכנסתי להריון

 

הייתי בעננים אך לצערי אתמול באולטרסאונד בשבוע 8 נודע לי שהעובר ממש קטן ובלי דופק

 

איך אני גומרת עם ההריון הזה בצורה הכי קלה שאפשר?  (ואיך לגרום לרופאים להאמין לי שאני יודעת את התאריך המדויק של הביוץ ואני יודעת שההריון לא תקין ורוצה כבר לסיים אותו ולעבור הלאה? הרופאים לא נותנים לי לעשות הפלה למרות שהבדיקות מראות חד משמעית שההריון הזה אבוד, הייתי אתמול יום שלם במיון וחזרתי הביתה בלי שום התקדמות)

 

מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שוב??

 

זאת הפלה שישית שלי, עשיתי בירור יסודי  ולא מצאו סיבה לכל הסבל הזה

הויש! כ"כ כואב קשה אפילו לקרוא.אנונימי (2)

חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת!

חיבוק ענק!אהבתחינם
את ראויה להערצה . כמה כוחות נפש!
🤗חיבוק יקירה.


* יש לי חברה שעברה 9 הפלות ולפני 4 חודשים ילדה בן ב"ה
הבכור שלה בן 12 ...
וואי חיבוק חזקאנונימי (3)
אין איך לעודד
זה פשוט קשה!

אם יש לך ניסיון בהפלות אז את בטח יןדעת שגרידה זה הכי פחות סבל... את נרדמת וקמה בלי כלום... כדורים יכול לקחת זמן וזה תהליך כואב בדכ אז אם את רק רוצה להיות אחרי הייתי מבקשת גרידה.

אם הרופאים אופטימים למה את כל-כך בטוחה שלא? בדכ זה הפוך... שהרופאים אומרים שלא ואני מנסה להיות אופטימית...

בכל מקרה חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת!
מקווה שתמצאי בעצמך עוד כוחות להתמודד ולצמוח מהתקופה הקשה הזאת.
הרופאים לא אופטימייםgol

הם אומרים שצריך לחכות 11 יום מהאולטרסאונד הראשון שראו שאין דופק בשביל להיות בטוחים. אני יודעת את התאריך המדויק של הביוץ כך שאני בטוחה שאני בשבוע 8 וזה לא הגיוני שאין דופק. בינתיים אני מחכה בבית ואמורה להגיע שוב ביום חמישי.

דוקא בגלל שעברתי הרבה גרידות אני מפחדת מעוד גרידה. אומרים שזה יכול לעשות הידבקויות/ צלקות

 

תודה על התמיכה!

 

 

אולי עדיף לחכות להפלה טבעית אלא אם כן לא יקרה כלום עד חמישיsun shine

לפני כמה ימים הייתי בסוף שבוע 6 ואמרו לי גם כן לחכות לאולטסאונד הבא, הגעתי בעקבות דימום. אחרי יום הגוף בעצמו עבר הפלה טבעית. יחסית לא היה נורא. נתנו לי ציטוטק אבל הגוף עשה כבר את רוב העבודה. חברה שלי קיבלה כדור ציטוטק בגלל שלא היה דופק ועברה חוויה קשה בבית-שבוע 11. ככל שההריון יותר מתקדם זה יותר קשה, לדעתי.

באמת לא קל... אני באותה הסירה ...Mikis123
מחכה חאולטראסאונד המיוחד שיגיד לי מה קורה עם ההריון
הרופא ראה שק הריון פחוס- שק כזה בד״כ לא מתפתח לעדי הריון
הרופא אמר שהסיכויים קלושים אבל הם עדיין קיימים , ונחכה בסבלנות לאולטראסאונד הבא
ההמתנה הזו נוראית
לדעת שאתה הולך עם משהו חא ברור בתוך הבטן
כל כך קשה
מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני דברים אבל זה עולה לי כל הזמן במחשבה
מנסה להאחז באמונה הגדולה בה׳
החוסר ודאות מאד מאד קשהgol

אחרי שבועיים של חוסר וודאות קיבלתי עכשיו ציטוטק. מקווה שיעבור בקלות

 

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב!

שיהיה לך בקלות... ורק בבשורות טובותMikis123
שלא תדעי יותר אובדן כזה
שלום לך יקרה,חיבוק גדול על האובדן הזה וכל האובדנים הקודמים.ציפי כהןאחרונה
אני מצטערת על החוויה הקשה שאת נאלצת לעבור עכשיו, לאבד עובר לאחר שקמה בך תקווה כה גדולה, אחרי אירועים כה מטלטלים... קשה ביותר.
אני מקווה שאת עוברת יותר בטוב את הימים הללו.

חיבוק חם!!

ורק לגבי בירור, איני יודעת אילו בירורים רפואיים עשית, ואני יודעת שזה לא הזמן המתאים לומר זאת תוך כדי תהליך של הפלה,
ובכל זאת רק אומר שאני מכירה נשים שקיבלו זריקות קלקסן למרות שהממצאים היו תקינים לחלוטין ולא מצאו שום דבר.
הרופא התייחס כאילו יש קרישיות, בשל המקרים הספציפיים.
אולי זה יכול לתת איזו תקווה לגבי הריון עתידי מתישהו.

בכל מקרה, חיבוק על עכשיו.
לקום אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)
היי,
זו פעם ראשונה שאני כותבת פה.
לצערי עברתי לא מעט בשנים האחרונות.
יש לי שני ילדים בריאים ב"ה. הקטנה שלי בת 3.5.
מאז שהיא נולדה עברתי 4 הפלות מוקדמות ולידה שקטה (יזומה. בעקבות מומים מוחיים קשים מאוד מאוד).
עכשיו, יותר מחצי שנה אחרי הלידה ועדיין לא מצליחה להמשיך.
לא מצליחה להשתחרר מהאשמה. מהקנאה. מהגעגוע.
לא מצליחה לשמוח בשמחתם של היקרים לי מכל.
מוצאת את עצמי מתפללת שלאחרים יקרו דברים דומים.
פשוט מתביישת בעצמי.
וכ"כ כ"כ רוצה לחזור להיפגש עם חברות, עם משפחה. לא לנסות למצוא תירוצים למה אני לא יכולה. רוצה לפגוש אותם ולהינות איתם באמת. בלי לקנא. בלי לחשב זמנים.
אני ממש אשמח לקבל חיזוקים ותובנות.
וגם אשמח להמלצות (מנסיון אישי) על פסיכולוג/ית שיוכל לעזור לי לקום, להשתחרר, להתקדם.
מאיזור בנימין/שומרון.
תודה מראש.
יקרה, חיבוק ענק, הלב איתךאנונימי (3)

באמת עצוב, שולחת לך הרבה חיזוקיםMikis123
לידה שקטה.... דבר כל כך כואב ולא פשוט..
מאחלת לך שתמצאי את הכוחות להמשיך הלאה
טיפול מאוד עוזר במצבים האלה
לי הטיפול שינה את החיים, את ההסתכלות שלי על הדברים..
אני חושבת שטיפול נכון הוא חובה כדי להגיע לתהליך חזקה
מאחלת לך רק בשורות טובות מעתה
היי יקרה, עברת כה הרבה!! חיבוק חם חם!!ציפי כהןאחרונה
אני חושבת שאת עוברת זמנים לא קלים, לאחר חוויות מאוד לא פדוטות שחווית. כמה לא קל, כמה כואב וקשה לחוות הפלה לאחר הפלה, ולבסוף עוד לידה שקטה, הפסקה יזומה של ההריון,
כל החוויות כולן מצטברות להיות קשות ביותר.
ומותר לך לכאוב, להצטער,להתאבל.
מותר לך להרגיש קנאה ורצון שגם לך יהיה מה שיש להן.
מצוין שא חשה רצון להיות חלק מחברות, ומובן מדוע אינך מרגישה חלק.
זה באמת כואב, ולעיתים ההרגשה היא שהחוויות הללו יוצרות הפרדה בינך לבין העולם. כואב מאוד.

אם את רוצה, יש לי קליניקה בישוב פסגות. אני מטפלת ספציפית בנשים לאחר אובדן הריון.
את מוזמנת.
אפשר גם דרך הזום (כמה מורכב בימי הקורונה לקבל טיפול פיזי... אבל אפשרי)

אפשר גם לפנות למרכז טיפולי כגון "גוונים" בשער בנימין, או למרכז הטיפולי באריאל או בשילה, או בעלי. ולבקש טיפול מתאים עבורך. יש מטפלות מצויינות בכל המרכזים הללו.

חיבוק חם!
אם תרצי הפניה יותר מדויקת, את מוזמנת לפנות באישי ואנסה למצוא עבורך את הטיפול שיתאים לך.

היום קצת עצוב ליאנונימי (פותח)

 כמעט אחרי חודשששים מההפלה שניה בשבוע 17 העזזתי לפנות לפני כמה ימים למרפאה להתחיל קצת  לעשות בירור לחזור לבדוק מה קורה איתי , משיהי מתוקה הפנתה אותי לרופאה שמתמחת בפריון, מצאה לי תור באין כניסה

חזרתי ממנה  מרוקנת, רק הסיפור המסובך הזה שמלווה אותי כבר שנה שלמה,,, ווהעניין הטכני הזה שהרופאים מאוד טכניים ורק רוצים הסברים יבשים, יאמר לזכותה שישבתי שם שעה וחצי להסביר מה קרה לי כל השנה הזאת.

 רק שזה התחיל לא טוב כי לא הגעתי עם המסמכים הרצויים והיא השתגעה מזה ולא הפסיקה לומר שמעי למה באת לפה היום 

והרגשתי שאני עוד רגע יורה בה

ופשוט בשלב כלשהו קמתי ללכת שהבנתי שהיא לא בעניין להבין את הסיפור,

רוצה משהו קצר כאן ועכשיו. עד שהיא נרגעה מהמחשב ומהדפים

 

אני גמורה מהשיחה איתה,

חזרתי בלי טיפת כח להתחיל בירור ולסדר את כל המסמכים , ולהשיג לה תשובות מכל הפתלוגיות שנשלחו בשנה האחרונה

אמאלה כמה כח צריך, לא מספיק הפלה בשבוע כזה, עוד התיק הזה של הבירור והחוסר וודאות.

חזרתי עם כאבים בבטן וידעתי שזה בגלל ההצפה הרגשית ואין לזה סיבה ממשית רק אחרי כמה שעות נרגעו הכאבים

 

אני קמה בבקרים כבר תקופה מרוקנת. (לא נעים לי מעצמי כבר , אני אומר לעצמי יאלה עוד מעט את חודשיים אחרי)

 

אז בבדיקות דם שעשיתי היום ראו שהברזל נמוך המחסנים גם, באמת מעיד על החולשה שאני מסתובבת איתה

 והאמת אין לי כח לברזל הזה , זה רק מציף אצלי את כל ההריונות.

 

קיצור ה' יעזור.

 גם מאז ההפלה כשאני קמה בבוקר יש לי כל הזמן תחושה לא נעימה ברגלים, שאני דורכת עליהם כאילו משהו נדפק

אחרי כמה רגעים זה עובר.

 

התחלתי לקחת נוברינג לפני כמה ימים אני מקווה שזה לא מוסיף ל לתחושות הלא נעימות(שונאת  תרעיון הזה של המניעה, אבל אין ברירה, אני בחרדה רק מהמחשבה שאני יפיל שוב, חייבת לאגור כח ולאפס תמחשבה ולסיים את כל הבירורים לפני שאני מעיזה להכנס שוב להריון)

 

זהו בנות מאחלת לכולנו שנזכה למלא את החלל לאו דווקא בתינוק, סתם להרגיש תחושת מלאות כזאת 

 

חיבוק גדול לכולם לימים הבאים כל אחת והמסע שלה

 

 

ריגשת מאוד! ליבי איתך ❤️Mikis123
אני יודעת בדיוק מה זה לשבת מול רופא חסר אמפתיה! זה פשוט נורא. עברתי את זה בהריון הראשון שלי.
ועכשיו כשהרופא הודיע לי שההריון שלי לא תקין הוא היה כל כך נחמד! בחיים לא פגשתי רופא כזה.
הוא שר לי שירים מצחיקים, סיפר בדיחות. ״והנעים״ לי את הבשורה הקשה (עד כמה שהיה יכול) ולסיום אמר כמה מילות עידוד לעתיד. הוא נתן כח ותקווה. יצאתי מחוזקת!
אני חושבת שהסיבה שלא לקחתי את הדבר יותר מידיי קשה היתה בזכות אותו רופא מקסים (מנהל יחידת האולטראסאונד בשיבא) ואני פחות לחוצה.

אני עובדת על עצמי, שזה הוא ותודה לאל שאני לא אותו רופא חסר רגש, אני אדם רגיש לזולת ואוהב אדם.
אני עובדת בתחום עם אנשים והכי חשוב לי בעולם להיות רגישה ואמפתית, אני נזהרת כל כך בדבריי רק כדי לא לפגוע.

מסתבר שבסוף זה הכל עניין של אנשים והאופי שלהם

מחזקת אותך ומאחלת לך למצוא את הכוחות כדי להמשיך הלאה.

אגב, לי יש הריונות מאוד קשים, אחרי שהעובר נקלט יש לי מסע ארוך של תופעת הריון לא קלה בכלל שנקראת היפראמזיס, וכדי להגיע למצב שאני רוצה שוב להיות בהריון לקח לי 10 שנים ושנתיים של טיפולים זוגיים כדי שאני ובעלי נצא מהטראומה הזו של ההריון.
והנה אני פה, עוד מעט לפני הפלה...☹️

מקווה שהקב״ה ירחם עליי ויעזור לי שזה יעבור באופן הכי חלק
וואוו כמה ימים כאלה לא פשוטיםאנונימי (3)
ליבי איתך!
היה לי יום כזה לא מזמן שהייתי צריכה למצוא איזה מסמך ופתאום עברתי על כל הרשימת אולטרסאונדים מהתקופה האחרונה ואני רואה אחד אחרי השני, איך הרחם היה ואיך הוא היה בפנים עם דופק, ובסוף גם איך הוא היה בלי וזה פשוט מוטט אותי רגשית...
יקרה, המפגש עם הסיפור שלך שוב ושוב, מול אנשים שוניםציפי כהןאחרונה
באופן שאינו אמפתי או לא רואה את הקושי שלך, באמת עלול ליצור חולשה, ק וטשי רגשי ומותשות פיזית ונפשית.
מה הפלא?
סיפורך מורכב, הוא כבד על נפשך גם ללא קשר לפניה הרפואית.
קשה לחזור אליו, קשה לחשוב עליו ללא תחושת קושי גופנית ורגדית.
כבד לך על הלב.
דבר כזה צריך להיפתח בעדינות, בסבלנות, באורך רוח. בתשומת לב, בלב פתוח, בחיבוק...
מאוד לא קל להיפתח כך ולהתיחס רק להיבטים הפיזיים והטכניים של חוויה כה קשה.
ודאי שתחזרי באפיסת כוחות...

אני מקוה לפחות שהרופאה "התקלפה" מעט מהגישה בה החלה, ושאם היית אצלה שעה וחצי, זה אומר משהו על היכולת לשוחח בכל זאת באמפתיה ורגישות על מה שחוית ועל בירורים עתידיים.

אם לא נח לך איתה את יכולה לחפש רופאה אחרת.

ובכל אופן, אם את מונעת כרגע ואינך חושבת על עוד הריון
והמחשבה על הריון נוסף מבהילה או מפחידה,
אולי את זקוקה למעט יותר זמן או נשימה לפני שאת מתחילה בירורים רפואיים?
אולי מעט לתת לנפש לנוח, לנשום ולהירגע ממה שחווית?
רק תוהה מה יעשה לך טוב.

חיבוק חם!
תנוחי. תנשמי. אולי זה ירגיע מעט מהחוויה.
מחקר בנושא חווית אובדן הריון בקרב גבריםMariafo

שלום לכולם,

כבר פרסמתי את המחקר שלי כמה פעמים כאן בקבוצה, פחדתי שהפרסומים שלי חזרתיים מידי וניסיתי להקפיד למרווח אותם כמה חודשים בין פרסום לפרסום. אני מתקרבת לסוף הזמן שהוקצב לי למחקר על ידי האוניברסיטה, ולצערי עדיין חסרים לי שמונה נבדקים.

זקוקה לעזרתכם ועזרתכן על מנת לסיים את המחקר.

בסוף המחקר לאחר שאכתוב את הממצאים אני מקווה לפרסם אותם וכמובן שגם אעביר אותם לבתי החולים בתקווה כי יעזור לבנות מערכת תמיכה טובה יותר עבור גברים, נשים וזוגות שחוו אובדן קשה זה. בית חולים בילינסון כבר הביע התעניינות בממצאים.

אני מודה לכול הגברים המדהימים שהשתתפו במחקר וכול מי שעזר ועזרה להעביר את המחקר הלאה וכמובן על ההערות והארות שעזרו לי הן כחוקרת, הן כאחות מוסמכת וכמובן כאדם.

המחקר עוסק בקשרים שבין זמן שעבר מאז אובדן ההריון, עוצמת אבל, צמיחה פוסט-טראומטית ותמיכה חברתית בקרב גברים בישראל. המחקר במסגרת לימודיי תזה לתואר שני בסיעוד באוניברסיטת תל אביב.

כמובן שאני זמינה בפייסבוק, במייל ובמספר הפלאפון שמצויינים בקישור בשאלון.  הערות והארות יתקבלו בברכה!

 

https://forms.gle/Z2YB1cfgGPwmr1s57

העברתי לבעליאנונימי (2)אחרונה

הרבה הצלחה

שמירה על מרחק מהבעלאנונימי (פותח)
היי!
אני במחזור שאחרי הגרידה. שמחה שיש דם כי לא היה לי כח להתחיל לחפש איך למנוע, אבל מרגישה ממש קושי עם שמירת נגיעה מבעלי.. אחרי הגרידה היה לי ממש קשה, כי כל כך הייתי צריכה שהוא יחבק אותי, אבל איכשהו הייתי מוכנה לזה כי התאריך נקבע מראש וידעתי שמהרגע של הניתוח אסור לגעת ושיהיה קשה, אז ניסיתי להתכונן..

עכשיו מרגישה כאילו זה נחת עלי. בעיקר כי מאד קשה לי להירדם בלילות מאז ההפלה וגם כשאני ישנה יש לי חלומות רעים ואני מתעוררת כל כמה זמן, ואני פשוט צריכה אותו לידי! אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, וגם רואה כמה זה קשה לו לראות אותי ככה ולעמוד מהצד...
מעניין אותי אם עוד מישהי חוותה דבר דומה, ומה עשיתן..
מזדהה לגמרי!!!אם כל חי

אותו מצב כמוך בדיוק,

כולל העובדה שהמחזור נחת עלי בהפתעה גמורה 

אחרי שהיתי בבדיקת רופא והוא אמר שסביר להניח שהוא יתעכב בגלל ציסטה בשחלה

(והיינו מותרים רק שלושה ימים בין לבין. לפחות זה...)

אין לי עצות

גם אני מרגישה כבר משוגעת

זה זמן הזוי

ומעצבן

וקשה 

ורחוק

ועם הורמונים נונסטופ

עם הזיות מחרידות 

חיבוק לשתינו.... אני מנסה למתוח את האופק קצת רחוק , לנסות להסתכל עוד שנה ככה כי הכל זמני

 

כן, זה קשה מאוד. תקופה כל כךמשמעותית, כל כך זקוקה לחיבוק...ציפי כהן
מאוד קשה כך הריחוק הפיזי.
לפעמים הגוף פשוא צריך להרגיש את הקירבה והחום, מאדם אוהב וקרוב.
בלי יותר מדי מילים.
והלב נמצא שם ממש, אבל אי אפשר... וכמה זה כואב!!

אולי יש מישהי שיכולה לחבק אותך בתקופה הזאת?

אני חושבת שבזמנים האלה,
שאי אפשר לחבק ואי אפשר לנחם במגע,
יש לנו את הקשר ואת המילים שיכולות לתת לנו הרבה.
אפשר לשבת יחד על כוס קפה, ולדבר עלכל מה שמרגישים.
על כל מה שכואב,
על כל מה שהייתי רוצה שיקרה.
אפשר להתאבל יחד, במילים,בבכי, דרך שיר.
אפשר לאהוב מאוד אחד את השניה ואחת את השני,
ולחוות חוויה של יחד גדול.
אפשר לדמיין חיבוק.
ולעשות ממש דמיון של הפנטזיה:
מה היה קורה אילו יכולנו לגעת עכשיו?
איך הייתי מרגישה אם היית מחבק אותי?
מה היה עובר אלי בחיבוק שלך?
לאיזה מגע בדיוק הייתי זקוקה?

לעיתים,הדמיון, הפנטזיה והמילים יכולים להיות תחליף ואף ריפוי לכל מה שאין או חסר במציאות הקיימת.
(ועל כך ארשום פוסט נפרד...)

חיבוק לך יקרה!!
מאוד קשה להישאר כה זקוקה לחיבוק בלי יכולת לממש אותו.


הי אולי הרבה פה לא יסכימו עם מה שאני כותבתאנונימי (3)
אבל מרגישה שליחות לומר את זה בכל זאת אם זה יכול להציל מישהי אחת אז עשיתי את שלי...
אני הייתי במקום מאוד נמוך נפשית אחרי ההפלה האחרונה שעברתי (היא היתה אחרי מספר הפלות חוזרות ובשבוע יחסית מתקדם)....
הייתי שבורה וחסרת מנוחה ברמה שכבר התחלתי לקחת כדורים פסיכאטריים כדי להרגיע את עצמי...
לא משנה אני לא הנושא פה...
רק רציתי להגיד שהמצב שאת מתארת מזכיר לי את המצב שלי ופנינו לרב שנתן לנו כל מיני היתרים. לא רוצה לפרט מי ומה כי זה לא המקום, אבל שתדעי שגם לנפש יש ביטוי בשיח ההלכתי.
אני חושבת שממש חשוב ללכת לטיפול אם את מרגישה שאת בחרדות ושאת לא מצליחה לצאת מזה וגם לפנות לרב שאת סומכת עליו.
בהצלחה ובשורות טובות......
תודה על הקול החשוב והמשמעותי הזה.ציפי כהן
תודה רבה. הפותחתאנונימי (פותח)
תאמת שקשה לי מאד, ולפעמים אני גם קצת נופלת ואז מרגישה עוד יותר קשה עם עצמי. כאילו אני כשלון מוחלט, כי תמיד דווקא התוורה הייתה העוגן היציב שלי בחיים.
אולי באמת אלך לרב.. את יכולה להגיד לי איזה רב זה היה? ומה הסיבה שפנית דווקא אליו?
אני מתלבטת פשוט אם אני לא עוד יותר אכעס על עצמי אם אני אלך לרב ואקבל היתרים ואז ארגיש דויתרתי על הכל, מצד שני גם ככה דיי מרגישה ככה עכשיו אז אולי זה עדיף...
פתחתי ניק בשבילך❤️אנונימי (4)
אם את רוצה פרטים תכתבי לי במסר אישי כי אני מעדיפה שזה לא יהיה בפומבי כדי שלא יצא לשון הרע (פשוט מניסיון יש נטייה לזלזל באנשי הלכה שמתירים דברים בסגנון כזה או בכלל שהם מתירים)
מה זה אומר? הפותחתאנונימי (פותח)
שאת יכולה לכתוב לי בצורה אישית ולא בפורום מול כולםשירשירשיראחרונה
ואני ככה יוכל לענות לך
פשוט עכשיו את כותבת בצורה אנונימית אז אני לא יכולה לפנות אליך בפרטי...
היום אני מדוכדכת.אנונימי (פותח)

חיבוק יקרה!! הלב איתך.ציפי כהן
יקרה ומיוחדתאנונימי (3)

קודם כל- מעריצה אותך על האמונה התמימה

הקבלה שהכל מאת ה׳

את ממש מיוחדת!!

זה אבדן כל-כך גדול ועוד בפעם השלישית- זה אבל קשה מנשוא!

את הכי נורמלית,

לא, זה לא הגיוני שעכשיו תתחזקי בית

ותבשלי ותאפי

ותנקי ותדאגי להכל

כשהלב בכלל נמצא במקום אחר, מחפש משהו בלתי מושג...

אהבתי שאת מלטפת את ליבך, זה כלכך חזק ועצמתי

אני בטוחה שה׳ ישלח ושולח לך גם לטיפות ש לאהבה

במקומות שלאו דווקא רואים ומרגישים אותם

מתפללת איתך שהעצב יעבור

שנזכה להגיע ולהחזיק ביד את התינוק החלומי, הממשי

ולא רק בחלומות....

 

תשובה מהפותחתאנונימי (פותח)

תודה על המילים החמות, 

 

הספקתי לקרוא אותם לפני שבת, וזה נתן כוח

 

תודה

קודם כל חיבוק ענקקקקאנונימי (4)
ריגשת בטירוף עם הכתיבה שלך

שאלה - איך גילו שאין דופק ? היה לכך סימנים כלשהם ? דימום כאבים ?
או שפשוט הלכת לבדיקה וככה נאמר לך ?
לא היה סימנים מוקדים (תשובת המתחילה)אנונימי (פותח)

העניין הוא שזה גורם לי לפחדים גדולים בהריון. 

 

בתחילת ההריון הייתי כל הזמן בחרדות האילו.

 

עד שמשהי קרובה אמרה לי בתקופת ההריון משפט כל כך חכם שממש שהחזיק אותי..

היא אמרה לי שלכל תקופה יש את המצוה שלה. 

ואנשים יכולים להיות נורא בוטחים או מאמינים, אבל החכמה לבטוח בזמן שקשה!

 

 

כל ההריון שננתי לעצמי כל מיני אמירות של בטחון בה'. 

 

שבשביל הקב"ה אני לא חלק מסטטיסטיקה אלא אחת ויחידה עם השגחה פרטית. 

ו"כִּי אֵין לַיהוָה מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט"

ושהכל בידיים שלו ועוד ועוד. 

 

אמרתי משפטים חיוביים לעצמי, דמיון מודרך וכו' וכו'. 

 

וכמובן, ישנתי אכלתי ועבדתי עם ספר תהילים צמוד אלי

 

ואז הגיע הסוף המאכזב...

 

ועכשיו אני שואלת את עצמי, מה העבודה שלי בתקופה הזאת?

צריך לקבלת את הגזירה באהבה. אבל איך עושים את זה?

איך אצליח למלא את הלב שלי בשמחה למרות הריק הזה???

 

ואי אפשר בלי להגיד לכם תודה, תודה ענקית על זה שיש בכלל מקום כמו פה, שאני יכולה ככה לכתוב מהלב.

ולקבל הבנה וכוחות ממכם, תודה!

אנונימית יקרה ואהובה...אנונימי (5)
איזה קושי איזה צער.
גם אני הייתי אחרי 3 הפלות. לא גילו כלום בבדיקות. לא האמנתי כבר שיהיו לי עוד ילדים. לא היו לי בכלל כלים לחשוב על עוד היריון.. על עוד הפלה.
ואז בדרך נס נפקדתי.. בגלל פאשלה. לא תכננתי. לא רציתי בכלל.
ודווקא ההיריון הזה החזיק. למרות שלא גילו מה הבעיה הפעם טופלתי אצל פרופ' שמתמחה בתחום והוא נתן לי זריקות תמיכה. לא האמנתי לרגע שההיריון הזה יחזיק. למה שיהיה שונה מקודמו? חשבתי.
אבל הפלא ופלא.. אני באמצע שביעי. מודה לה' יתברך..
לא ברור בכלל. שהוא החליט ואני פשוט הפסקתי לרצות זה קרה.
גם לך תגיע ישועה .. היא תגיע איכשהו.. פתאם.
את בינתיים תכאבי ותתאבלי.. ותבקשי רחמים..
תנוחי... תנשמי.
תדברי ..תרגישי... תני מקום לכל התיסכול הכאב והצער..
ואז כמו פנתרה תקומי מחדש. תמצאי את הכוחות. ה' יראה את רצונך הגדול להביא עוד נשמות יהודיות.
במהרה בימינו. שתבשרי אותנו בבשורות טובות
בקרוב אמן
אפשר לשאול איזה זריקות ותמיכה את מקבלת?shiran30005
אני גם באותה הסיר. ומי הפרופ' הזה
אמן אמן. איזה כיף לשמוע...אנונימי (פותח)

אצלי גם לא מצאו שום דבר בבדיקות, אולי עכשיו ימצאו.

תודה על העידוד

בוכה איתך ומחזקת אותךאנונימי (6)אחרונה
מאחלת לך שתזכי בע״ה לידיים מלאות להריון תקין. גם אני אחרי שלושה הפלות אומנם בשבועות לא מתקדמים אבל עדיין.. מזדהה איתך מאוד , מאחלת לך תקופה טובה יותר ..
את לא בדיכאון. את באבל. (מאמר קצר שכתבתי. מוזמנות.ים להגיב)ציפי כהן
את לא בדיכאון. את באבל.

זה לא שאת בדיכאון, או בפוסט טראומה. כלומר, יקירה, יכול להיות שכן. אולי יש לך סימפטומים של דיכאון, כמו חוסר שינה, שינויים בתזונה, מחשבות עצובות.
אולי את מוטרדת ממחשבות חוזרות ונשנות על התינוק שאבד לך, על מה שהיה יכול להיות לך עכשיו או על מה שקרה לך.
אולי את לא מבינה איך אפשר להמשיך הלאה, להתעלם מכך שהיית בהריון כמה שבועות או כמה חודשים, ופשוט למחוק את קיומו של התינוק הזה שגדל ברחמך, ואת רק רוצה להישאר איתו עוד קצת, ממש רק עוד קצת (או הרבה?) ולא לתת לו ללכת כה מהר...
אולי את חשה כאבים בגוף, ובנפש, וקשה לך לשחרר את החוויה הגופנית והנפשית שחווית באובדן ההריון הזה,
אולי את לא נהנית מדברים שהיית נהנית מהם בעבר,
אולי את לא מתפקדת כמעט, או מתפקדת בקושי, ומתקשה לחזור לשגרת יומך,
ואולי דברים אחרים.
זה בהחלט נראה ונשמע כמו דיכאון...

עכשיו תחשבי רגע,
זה לא נראה לך הגיוני? האם לא הגיוני שתרגישי כה אבלה, כה כואבת, כה מיוסרת אחרי שאיבדת הריון כה יקר?
איבדת את עוברך. תינוק גדל לך בבטן.
היה לו קיום. בתוכך.
הוא התרקם בגופך יום אחר יום, שעה אחר שעה,
נח ומתערסל במעגל הרך שיצרת לו בתוכך.
הוא היה שם, קיים ונוכח, בכל תופעות ההריון שחשת וחווית. לעיתים מעט יותר מדי נוכח... לעיתים פחות, או אולי פחות מדי לטעמך. אבל נוכח הוא היה.
ובנפש? בנפש את חגגת לו יום הולדת, הבאת אותו לגן, נידנדת אותו בנדנדה בחצר, בנית איתו ארמונות...
בנפש בנית לו ארמונות, תכננת שתגדילי את האוטו או תסדרי את החדר שלו, חשבת איזה שם יהיה לו...
היה לו קיום, לילדך.
הוא היה הילד שלך.

ואז הוא נלקח ממך. מגופך, מחלומותייך.
הוא נלקח, לרוב בחוסר שליטה וחוסר אונים שלך,
בהחלטה שנאלצת לקבל בלב שבור וכואב
או בגילוי נורא של חוסר דופק, או דימום פתאומי שהשתלט על הכל...
וכמה כאב יש בו באובדן הזה שאיבדת.
וכמה כמיהה להכרה, לקשר איתו, לשותפות בהבנה שהוא אכן היה כאן-
עוברך, תינוקך, ילדך.

את לא בדיכאון יקירה.
כלומר, אולי זה נראה כך, ואולי באמת יועיל לך טיפול נגד דיכאון.
אבל לפני שתקראי לעצמך בשמות, תני לעצמך רגע לחשוב על תהליך שכולנו מכירים; תהליך אבל לאחר אובדן.
איבדת את ההריון הזה, התינוק הזה, העובר, הילד.
איבדת אותו פיזית ורגשית.
האם לא מגיע לך זמן ומקום להכיר בכך שהוא היה קיים, לשבת עליו זמן מה (שבעה?), לכאוב את לכתו?
האם לא מגיע לך לקבל ניחומים שמכירים באובדן שלך ולא מבטלים אותו באמירות כמו "יש לך עוד ילד/ יהיה לך עוד" , "זה היה רק זמן קצר", "זה לא היה ילד" וכו?
האם לא מגיע לך להיות באבל על מגוון האובדנים שאיבדת יחד עם אובדן עוברך/תינוקך?

אני חושבת שאת באבל.
וכמו כל אדם שנמצא באבל, מותר לך להיות עצובה.
מותר לך לא להתעניין לזמן מה בדברים שקורים בעולם.
מותר לך שיהיו לך נדודי שינה או קושי עם אכילה.
אלה תופעות אבל והן רגילות לאנשים מתאבלים.
ומותר לך.
כמובן, אם עוברים יותר מחודש-חודשיים ואת עדיין מתקשה בכל אלה, בדקי מה זה אומר.
ועדיין, לא הייתי ישר אומרת שאת בדיכאון.

תתאבלי יקירה, התינוק היה שם.
נקשרת אליו.
והוא יחסר לך.
ומותר לך.

חיבוק חם.

(הפוסט מיועד גם לאבות מתאבלים על אובדן ילדיהם, ונכתב בהכרה לאבל שלהם לא פחות מהאבל של האם.)
הי ציפי יקרהאנונימי (2)

 

 אני כל פעם נשארת בלי מילים לדברים שאת כותבת

 

 כ"כ מנחם ונותן לי מקום לכאב למילים לתחושות, לרגשות שלא תמיד אני מצליחה לבטא או לתת להם מקום

 

אני מרגשה מובנת כלפי עצמי שאני קוראת ת'מאמר הזה 

 

 תבורכי אהובה

אני שמחה לשמוע שאת מרגישה מובנת, תודה יקרה!ציפי כהן
ואו ציפיאנונימי (3)
קוראת עם דמעות בעיניים שמציפות אותי . לא יודעת להוסיף הרבה , רק רוצה להגיד לך תודה .
באהבה❤ציפי כהן
מדויקאנונימי (4)

וואו. מדויק ממש

 גרמת לי לבכות. עברו חודשיים וחצי מההפלה שלי, וכל מילה נכונה..

תודה!

חיבוק חם!!ציפי כהן
תודה💕אם כל חי

קראתי שוב ושוב...

כתבת מדויק

נתת לי לגיטימציה לתחושת ה״ניתוק״ הזו מהעולם

הם מצד אחד

ואני מהעבר השני

וזה באמת אבל

אני שמחה שחשת לגיטימציה. תני לעצמך להתאבלציפי כהן
אני עדיין באבל😭אנונימי (5)
קשה להתנתק כשאין אפילו איך לשכוח
כל חודש מחדש לחטוף סטירה ואז חודש אחכ להושיט את הלחי השנייה
קשה לשכוח כשאין את מי לשכוח...ציפי כהן
צריך לתת לו קיום ולא להתנתק ממנו, בעיניי כן דווקא כדאי להתחבר אליו כי רק אחרי שתתחברי ותתני לו קיום- תוכלי לבסוף גם להיפרד ממנו.

אל תושיטי את הלחי השניה. אינך ראויה לחטוף סטירות כלל.
אני תוהה, אולי כל חודש שעובר יכול גם לחזק בך משהו ולא רק לתת לך מכה?

חיבוק!!
קשה לשכוח כשאין משהו אחר, חדש, שמכפה על הכאבאנונימי (5)
התחברתי אליו מאוד, זו הסיבה שקשה לי כל כך
כל תחילת חודש מחזק לי מאוד את התקווה, התחלה חדשה, הזדמנות, עד הדימום שהכל מתנפץ בחזרה
זה נכון לחשוב על דבר חדש ועל מה שיהיה הלאה,ציפי כהן
ואם אכן התחברת אליו כ ו שתיארת, נכון גם לתת לאבל את המקום שלו.
לאין, לריק, לכאב שזה מביא... למה שהוא היה עבורך...
זה בא ביחד, הציפיה למשהו חדש והאבל על מה שהיה.

חיבוק גדול על כל אכזבה ואכזבה, כמה לא קל לצפות ולהתאכזב!

ציפי
תודה רבה! כל כך חשוב לי, לעצמי ולסביבה..אנונימי (6)
אני פשוט מרגישה קצת אפתית, וקצת שוקעת יותר ויותר..
בשבוע האחרון קרה לי סתם אירוע קטן שגרם לי להבין שבעלי חושב שאני ממש בדיכאון, ולא ידעתי איך להסביר ומה להגיד, וחשבתי שאולי זה נכון..
ועכשיו ראיתי מה שכתבת, והתחזקתי מכל מילה..
פשוט תודה רבה!!
בשמחה ובאהבה, יקרה. חיבוק חם!!ציפי כהןאחרונה
דימום לאחר גרידה ..אנונימי (פותח)
לצערי , זה פגש אותי אתמול שוב .. בפעם השלישית
הפעם עם התערבות , גרידה ..
שאלה לי אליכן בנות בבקשה אם מישהי חוותה .
אתמול היה מעט מאוד דימום, היום שאחרי אין דימום כמעט כלל, ממש רק בניגוב וגם זה קצת.. זה הגיוני ?
אוי עצובאנונימי (3)

תודה רבה רבה על המענהאנונימי (פותח)
ווואהו אהובהאנונימי (4)

  הצטערתי לקרוא..

ממש חויה לא פשוטה, לחוות פרידה מהריון פעם שלישית ועוד בגרידה

תחושה של חוסר שליטה על הגוף?,,,

ובכלל האובדן.. 

 

אחרי גרידה לפחות אצלי וממה שהבנת זה לוקח קצת זמן עד שהדימום נגמר.

כמובן שהסיפור משתנה מאחת לאחת

אך אני מבינה שאצלך זה בימים הראשונים וזה תקין לחלוטין.

 

אני מוסיפה על זאת שהגיבה לפני 

 שבאמת לפעמים ההתנקות מגיעה בגלים

יש ימים יותר עדינים בלי כלום יש הכתמות ויש כאלה עם דימום

הרחם מתנקה מהכל

 

לכן מגיעים חודש אחרי לפעמים לפני לראות שהכל יצא 

 

שולחת לך חיבוק גדול ללימים הבאים 

 

ריגשת אותי את מהממת, תודה רבה לך .אנונימי (פותח)
יהיה בסדר תודה שוב על המענה
שלום לך יקרה, חיבוק גדול על כל הקושי הזה!!ציפי כהן
הבנות לפניי כבר ענו לך על הדברים הפיסיים, הטכנים לכאורה. אכן זה בא בגלים ולעיתים הדימום בא והולך, בא והולך. כמה מורכב.
אתייחס לפן הרגשי,
אני תוהה לעצמי מה עובר עלייך אחרי שחווית שלושה אובדני הריון. כל אחדבפני עצמו הוא חוויה קשה ומורכבת, אני שואלת את עצמי איך היית אחרי כל פעם, האם היתה לך האפשרות לעבד את האובדן לאחר שקרה בכל פעם,
האם הרגשת שיש לך מקום וזמן לעכל מעט, לחוות, להיות בתוך הרגשות,להקשיב לעצמך, להיות קרובה לחוויה, להיפרד משלושת העוברים/תינוקות שאיבדת, להרגיש את מגוון הרגשות המורכבים סביב כל זה...
שואלת את עצמי כמה זמן עבר מאובדן לאובדן,
האם היתה לך תמיכה? האם מישהו היה איתך בכאבך? האם יכולת לשוחח עם מישהו/מישהי, האם היה מרחב לכל זה...

מחבקת אותך וחושבת כמה זה מורכב- לחוות ציפיה ואכזבה, לאבד שוב ושוב את מה שכל כך קיווית לו...
ותוהה מה מחשבותייך ורגשותייך לגבי העתיד,
וכמה את זקוקה לעטיפה, לרכות, לחיבוק והכלה.
מקווה שאת חשה את החיבוק שלנו מפה. אנחנו כאן איתך.
❤
ציפי היקרה ...אנונימי (פותח)
קוראת את כלמה שכתבת עם כלכך הרבה דמעות ,
כלכך הרבה לרשום ובאותה נשימה גם נגמרו לי כל המילים .
את מדהימה ואני ממש מודה לך .. חשה את החיבוק של כולכן ממרחקים , העזרה התמיכה וגם סתם מענה לשאלה שלי .. תודה פשוט תודה .
באהבה גדולה,תודה על התודה ציפי כהן
אני רק רוצה להגיד לך שאל תאסרי את עצמך על כמה כתמים סתםאנונימי (5)
תתייעצי עם רב או יועצת הלכה
אפשר להקל ולמצוא פתרונות להצליח לא להאסר כמה שיותר...
אני נטהרתי נורא מהר אחרי גרידה (ממש שבועיים כמו המינימום ההלכתי)
אם את זקוקה למגע ולחיבוק מבעלך
אל תחשבי שזאת חייבת להיות דרך ארוכה

וחיבוק על כל מה שעברת
מבינה לגמרי לגמרי
אני ממש באותו מצב לצערי
הייאנונימי (פותח)
(פותחת השרשור ) תודה רבה רבה לך ! מעריכה מאוד
וואיי ממש חשוב!! קרה לי גםאנונימי (6)אחרונה
אחרי הגרידה כמעט ולא היה לי דימום (ברמה של ניגוב) ואז בשבעה נקיים התחילו לי כתמים מסיביים יותר. ביום השביעי קמתי עם כתמים גדולים שהיו נראים לי דם לחלוטין, והתחלתי לבכות כי הרגשתי שזה כבר יותר מדי, לגמור ככה שבועיים קשים כל כך ואז להתחיל לספור שוב מהתחלה, אבל בכל זאת הלכתי לרב (יותר בשביל תמיכה רגשית מאשר בשביל תשובה) והוא אמר לי שאין שום בעיה ולטבול כרגיל!!

זה ממש חשוב ללכת לרב, גם אם נראה לך שהכתמים הם מינימום מחזור כי המצבים האלה הרבה יותר מורכבים ויש פתרונות הלכתיים ספציפיים..
גילתי הבוקר הריון ב"ה בבדיקה ביתיתshiran30005
לאחר שנה + , בגלל שהיו לי המון הפלות בשלבים מוקדמים מאודד ממש חוששת. אמורה לקבל פרוגרסטרון 3 פעמים ביום וזריקות פרגניל. הבעיה היא שצריכה מחר לבצע בטא ואחכ לוודא הכפלה ובזמן הזה של היומיים יכול להווצר ח"ו מצב של הפלה , כבר קרה לי בעבר , רק אחרי ההכפלה יכולה להתחיל פרגניל.
יודעת שהכללל מה' יתברך שמו אבל עדיין זה קשה מנשוא. עצות וחיזוקים יתקבלו בברכה 🙏
יקרה מאודאנונימי (2)
קודם כל חושבת שכדאי להרים טלפון לרופא שאיתו את בקשר בנושא ההפלות
(רופא נשים/ מומחה להפלות חוזרות)
תצייני את העניין שזה קרה לך בעבר,
אולי יתנו לך טיפול אחר או נוסף.
אני מאמינה שאצלו יהיו התשובות.
וגם הוא עם כל הידע והניסיון שלו יכול להרגיע אותך..
(במצבים האלה אני מרגישה שידע זה באמת כח)

שנית, והכי חשוב
קודם כל חיבוק גדול!!!!
מאוד מבינה את הרגשות המעורבים..
יש פינה בלב שמתרגשת אבל יש גם הרבה חששות ופחדים.
המתח לאור מה שהיה הוא עצום, וזה ממש טבעי
מציעה לך את מה שאני אנסה על עצמי בהריון הבא בעז"ה -
להסכים לחששות, הם טבעיים. להבין שהם יהיו שם ולהתידד איתם, לא להאבק בהם.
ויחד עם זה, לחיות כל יום בנפרד, לנשום לתוך הרגע הזה
ולנסות במידה שאפשר להיות נוכחת כאן ועכשיו
לא בעבר שכואב
ולא בעתיד שמפחיד
אלא כאן בהווה. ומה שיש כאן לא היה בעבר
יש מציאות חדשה.
(הרבה למדתי מכאן, אני רק מעבירה הלאה)

בתפילה גדולה לידיים מלאות בשמחה ונחת!!!
עדכני מה שלומך, חושבת ומתפללת עלייך.
תודה אהובהshiran30005
ברור שקבעתי תור להיום לרופא. אבל הבעייה שלא תמיד הם מבינים אותנו.
איזה סוג של תמיכה עוד יש שניתן לבקש?
עדכון מהפותחתshiran30005
בדיקת בטא יצא 43
פרוגרסטרון 88, זה בסדר? הפרוגרסטרון לא נמוך או שכך אמור להיות?
בוודאי שאבדוק הכפלה ביום חמישי אבל כדאי לדעת
אין לי עצות, רק חיבוקאורית13
ודווקא אולי לשמוע ממך עצה..
בדיוק ( מדהים יש לומר) שנה אחרי הפסקת דופק בשבוע 8
גיליתי הריון בבדיקה ביתית, עוד לפני האיחור..
לא עשיתי בדיקת דם
אבל, עשיתי כמה וכמה בדיקות ביתיות, ראיתי התחזקות מסויימת בצבע הפס ולאחר מכן החלשות.

לבסוף ,שבוע אחרי האיחור הגיעה הוסת.

אני מבינה שעברתי הריון כימי..

מה עושים מכאן..? קצת הלם

אני ממש לא רוצה לקחת שום טיפולים/ תמיכות הורמונליות

אולי שמעת על משהו טבעי? איזה כיוון , משהו שכן אפשר לנסות?


זאת ההפלה הראשונה שלך?shiran30005
אם כן זה קורה, או שלא הראשון?
שנייה ברציפותאורית13
הראשונה בשבוע 8+
יצא לך לעשות בדיקות קרישה?shiran30005
למה שלא תקחי תמיכה? חבל כל הפלה זה סבל נפשי ופיזי
יכולה לכוון אותך בשמחה מה התהליך בירור שיש לך לעשות במידה ותרצי
אורית יקרה, חיבוק חם!! לפעמים הבדיקות מראות דבריםציפי כהן
אבלעד שלא נראה את זה בבדיקת דם לא נדע... בדיקת דם היא המדויקת ביותר להבנה של מה שקרה שם.
אולי היה הריון ואולי לא, איני יודעת, אבל שווה שתביאי את העובדה הסו לרופא הפלות חוזרות או לרופא שלך, ותוכלו לדון על כך.

חיבוק!!
מה שלומך? איך היה אצל הרופא?אנונימי (2)
הפותחת- עונה לךshiran30005
קודם תודה על ההתעניינות. הייתי אתמול אמר שרוצה לראות קודם עלייה טובה בבטא כמה ימים ואז לראות שק ברחם ואם יהיה בסדר שנתחיל זריקות. כרגע לוקחת אןטרגסטון 3 פעמים ביום. ששאלתי למה לחכות לבעיות שלא נכנס לדרך אל חזור אמר אל תדאגי, העניין שאני כן דואגת. רוצה מינון של אוטרסטון יותר גבוה, אולי קרינון גם ובנוסף את הזריקות. ממש לא הבנתי אותו. כולם אומרים אם יהיה ואם ואם. אצלי האם הזה הגיע כבר 6 פעמים לא רוצה שוב פעם רוצה להתחיל תמיכה חזקה וטובה ממש מההתחלה.
חיפשתי רופאה פרטית לייעוץ ומצאתי את לינדה הראל . מחכה לתשובה מתי יהיה תור אצלה.
פרופ כרפ אמר מבטא 50 להתחיל זריקות ולא להתמהמה יהרופא נשים שלי משום מה אומר שזה לא נכון, סליחה למה מי אתה?? הרגיז אותי נורא
עשיתח הבוקר בטא ומחכה לתשובות. נראה מה יהיה במקביל עד שאגיע לייעוץ פרטי מקווה שלא יהיה מאוחר מידי. לא יודעת ה' יעזור
לכי לרופא אחר שתרגישי איתו בנח, ומה שיותר מהר יותר טוב.ציפי כהן
עשי מה שהלב מרגיש בפנים.
מרגיש לי שזה זנן מאוד לחוץ עבורך ושאת חשה שזקוקה לתמיכה הורמונלית באופן מיידי (מה שנכון לפחות לדעת פרופ כרפ)
למה לא חזרת לפרופ כרפ אם כבר היית אצלו? נשמע שהוא הרגיע אותך,אולי שווה לחסור לעשות מעקב אצלו.
לכי לרופא שאת מרגישה בנח עם הגישה שלו, וכשאת מחפשת תור אמרי שזה דחוף.
מקפיצה. פרופ' כארפ היחיד שעזר לי אחרי 3 הפלות רצופותאנונימי (3)
הוא מומחה להפלות חוזרות.. תקשיבי לו. לא לרופא נשים רגיל שאין לו ניסיון או שיש לו אך לא מספיק כמו כארפ.
בכל מקרה לפני כארפ אחרי 2 הפלות הלכתי לרופא היריון בסיכון שאמר לי בפירוש שלא יעזור למקרה שלי כלום כי הבדיקות שלי תקינות.. ואני בלבי הרגשתי שזו טעות... אך הוא הפרופ' אז הקשבתי לו..
ושוב נפל בשבוע 7... אחכ לא חשבתי פעמיים והלכתי לכרפ לפני כניסה להיריון הוא הפנה לבדיקות הנוספות שצריך ושנכנסתי להיריון הגעתי שהבטא היתה 7000 שבוע 4-5 והוא לא חשב פעמיים והמליץ ישר על זריקות. כרגע אני בחודש שביעי.. אחרי 3 הפלות.
אז מרגישה בשבילך ובשבילי שהכי נכון להקשיב למומחה ספציפי להפלות חוזרות... בהצלחה רבה
תודה על התגובה המעודדת!אנונימי (2)
אמנם אני לא פותחת השרשור אבל אני ממש התעודדתי ממה שכתבת!
אפשר לשאול איזה זריקות הוא נתן לך?
אני גם אחרי 3 רצופות ומטופלת אצל כרפ.
בעז"ה מתפללת שפעם הבאה יהיה תקין ובריא!
יקרה,
המשך הריון משעמם תקין ובריא💓
תודה רבה- הפותחתshiran30005
היה ברור לי שאקח מה שנתן לי, אבל רציתי עוד משהו בתור תוספת.
נתן לי פרגניל אחת ל 3 ימים ודופסטון.

אולי אשאל אותך- פרגניל אם זה נופל בשישי או בשבת איך היית עושה? בבית? או שאפשר להקדים נגיד ליום חמישי
איך באמת מסתדרים? בנתיים לקחתי רק זריקה 1 ביום חמישי בעז"ה ממשיכה.

דבר נוסף- אחרי הזריקה היה לך כאבי בטן?
הייתי קובעת תור לאחיות בקופה והן עשו ליאנונימי (3)
לא דחיתי אף פעם.. האמת לא שאלתי גם אם רפשר לדחות. אבל בבוקר שישי האחיות עובדות אז עשו לי. ואם יצא בשבת. חברה שלי אחות היתה עושה לי מוצאש.. (צריך לקבלת זריקה מאחות בקופה הפניה מרופא של הקופה.. )
אנומימית יקרה - שאלה מהפותחתshiran30005אחרונה
אני עדיין עם דימומים לסירוגין ולא רואים עוד כלום בא"ס כי מוקדם. ממשיכה עם התמיכה לפי המלצת הרופאים. אם יוצא לי לקבל זריקה במוצ"ש ואין לי מי שיזריק לי, זה קריטי לעשות באותו יום או אפשר לדחות לראשון בבוקר? פעם שאלת את כרפ על הנושא? או שיודעת מה דעתו? יש לי תור אליו רק ברביעי הבא ותוהה לעצמי אם הכמה שעות האלה של הדחייה ככ קריטי כי במילא דוחים למוצש ולא עושים בשבת.
לא כאבה לי הבטן.. עשו לי בעצם של הישבן למעלהאנונימי (3)
שאלה מהפותחתshiran30005
אנונימית יקרה, אתמול בערב שבת התחילו הפרשוץ חומות בעיקר בניגוב, בא והולך היום בצהריים זה טיפה התגבר גם הצבע קצת השתנה . ומאז היה לי ממש טיפה בעיקר בניגוב (חום). פרט לזה אין כאבים או משהו אחר. מה הסיכוי שהכל ימשיך כרגיל? נכנסתי לסטרס רציני. גם אין דרך לעקוב אחרי הבטא בגלל הפרגניל. גם א.ס. מוקדם עדיין
להמשיך רגיל את הזריקות? מה עושים? מרוב לחץ נכנסתי למין התקף חרדה כזה, ללכת לעבודה?
יש לך יותר ניסיון בזה לכן שואלת אותך
אז ככה איפשר לדעת יקרה...(הודעה מהאנונינמית ששיתפה.על הזריקואנונימי (3)
אצלי היה לפעמים הכתמות ממש בהתחלה.. וזה המשיך כרגיל.. והיה דופק.. ואחר כך בהמשך לא היה כלום ואז שוב הכתמות וזה נפל. ובהיריון הזה היה לי טיפה הכתמות וזה לא נגמר הפעם. נראה לי בגלל הזריקות מה גם ששבוע עשר היה לי דימום מאסיבי חשוב הכתמות והכל נמשך כרגיל מבחינת ההתפתחות של העובר.. אינני רופאה לא יכולה להמליץ. אולי להתקשר לכרפ?
תודה על התגובה המהירהshiran30005
נראלי זה אבוד, קמתי בבוקר ופתאום הרגשתי שטף, היה לי דימום די גדול והפסיק. נראה מה יהיה, אני לא אופטימית לצערי. איזה יאוש זאת תהיה הפלה שביעית שלי. לא רואה את עצמי קמה מזה וממשיכה כרגיל במיוחד שהקולגה שלי לעבודה כרגע בתחילת הריון ראשון, זה מתסכלל
אין לי גם איך לדבר עם כרפ הוא בתל השומר רק בימי רביעיshiran30005
ורופא הנשים שלי ממש לא מבין בזה
וואי נשמה איזה סרטטטטאנונימי (3)
עשית את כל הבדיקות המקיפות?? תחזרי לכרפ ברביעי אולי הוא יחשוב על כיוון.
שמעתי על נשים עם עבר כזה שעשו דיקור תזונה מיוחדת.. הכי חשוב שלא תתיאשי
אני אמנם אחרי 3 הפלות.. לא במצבך.. לא שופטת.. אבל התייאשתי לגמרי ההפלה האחרונה. במיוחד שלא מצאו סיבה. והנה ברוך ה' זה החזיק הפעם עם הזריקות.. איפשר לדעת מאיפה זה יגיע. הישועה תגיע אלייך... תבכי תתרגלי ואז תקומי שוב.. ואולי בכלל סתם הספדנו את ההיריון הזה...ואלי הכל ימשיך כרגיל. כואב לי עלייך נורא. מצטערת איתך אהובה 😢
יקירה יש לפרופ כרפאנונימי (2)
מרפאה פרטית בהרצליה!!
תתקשרי אל המזכירה שלו היא תתאם לך תור
תסבירי לה את המקרה..
אמנם זה עולה יחסית הרבה כסף, אבל יש החזר מהקופה (ואם יש לך ביטוח בריאות, אז גם מהביטוח)
חיבוק ענק!!!!
אוי אהובה, מצטערת לשמוע על הדימום!! כמה כואב!!ציפי כהן
מה שאני יכולה להמליץ כעת הוא מה שהאנונימית כאן המליצה: אולי כדאי לגשת לכרפ באופן פרטי ולבקש תור דחוף.
בינתיים אולי לקחת יום חופש ולנוח? תראי מה ניתן עוד לעשות כדי לתת לעצמך כח עד לתור לפרופ כרפ,או עד בכלל.

שומעת את התסכול והכאב שלך יקרה. באמת כואב!!
משהו נוסף.. אני משבוע עשר לקחתי גם בהמלצתו דופסטוןאנונימי (3)
עקב המעוצב ענקית ודימומים קשים
* המוטמהאנונימי (3)
תודה על התגובות!shiran30005
כן לוקחת גם דופסטון ואוטרגסטון ופרגניל
כרגע בשבוע 4-5. שיהיה בשורות טובות. תודה
מקווה לבשר פה שההריון החזיק והכל בסדר
אמן!!!אנונימי (2)
תבשרי טוב בעז"ה!!!
הריון קל ומשעמם💓
תעזרו לי לא יודעת מה לחשוב כבר- הפותחתshiran30005
אז אחרי דימום שבא והולך מיום שישי , אתמול הייתי במוקד ועדיין לא ראו שק כלום, כנראה בגלל שמוקדם. בלילה כאבי מחזור חזקים הדימום התחזק והייתי בטוחה שזהו נפל ונגמר אבל הדימום בא והולך , זה לא נראה כמו מחזור או משהו כזה כי זה ממש בא לסירוגין. פעם יש דימום ופעם אין ממש כלום. לא זכור לי מאף הפלה ככה ( אחרי 6 הפלות בשבועות 5-6) . מה זה יכול להיות? הדימום פתאום יתגבר? אולי זה סתם וההריון ממשיך?
משהי עברה את זה? רק בהמשך השבוע אמורים לראות משהו ברחם אם כן, לא יודעת כבר מה לחשוב
לא יודעת מה להגיד לך יקרהההאנונימי (3)
אוף.. הלוואי ויכולתי לעזור ולייעץ...
שוךלת חיבוק לאי ודאות הזאת.
🤦
שולחת**אנונימי (3)
יקרה, אין לי אלא לחבק אותך חזק, ולקוות שתעברי את זה הכי טובציפי כהן
שאת יכולה.
ואין לי עצה מלבד לחזור למיון/להתייעץ טלפונית עם רופא מומחה להפלות חוזרות/ ללכת מחר לתור דחוף אצל רופא כזה...
אני חושבת שזו התייעצות לרופא,ואנחנו לא יכולות לדעת מה קורה אצלך ברחם. חבל שכך, היינו יכולות אולי לעזור מעט, או לפחות להקל עם ידיעה כלשהי בתוך חוסר השליטה הזה...
חיבוק על כל הקושי הזה, הלוואי ותהיה יותר וודאות בתוך חוסר הוודאות הזה.
והלוואי ויהיו לך הכוחות הדרושים להחזיק בפנים את חוסר הוודאות.

חיבוק חם!!

ציפי
אז זהו.עובדת אצות
לאחר שבועות שנראו כמו נצח היום הייתי שוב בבדיקה והרופאה אמרה את מה שלא נאמר על ידי חמישה רופאים לפניה - אין מה לעשות, לא מתפתח. בסוף הוא ייפול.

שלחה אותי מחר לביהח לבדיקה נוספת וקבלת ציטוטק. חייבת להודות שעם אובדן ההריון כבר השלמתי (זה היה ברור כבר ממש מההתחלה, כלום לא התקדם כמו שצריך) אבל ההפלה ממש מפחידה אותי.

אני לא רוצה גרידה כי אני פוחדת מהרדמה פחד מוות. ליטרלי. אני גם פוחדת מהכדורים. מה זה אומר? זה כואב? אפשר לתפקד? מה עושים עם הילדים? כמה דימומים יהיו לי? איך אדע מה תקין ומה לא?

לחכות שייפול לבד? ואם זה יהיה מאוחר מדי ואז אני אצטרך גרידה? אני הרי פוחדת. פחד מוות.

באמת, לא יודעת מה לעשות ולמה לצפות...
אגב קראתי את שרשור המידע החשובעובדת אצות
באמת היה חשוב..


איך אני יודעת אם ביהח ייתן לי גרידה בהרדמה חלקית?
עברתי 4 פעמים גרידה...מקווה לטוב מאוד

הי, 

 

ראשית אני מצטערת באמת בצערך ובצער של הרבה מאיתנו....

 

אני עברתי את זה מספר פעמים ויכולה לספר לך מה קורה, 

אני יודעת שיש אפשרות לעשות עם כדורים אבל את זה לא עברתי כבר הייתי בשלב מתקדם יחסית...

 

הגרידה עצמה לא כואבת, הכדורים לפני יכולים לפעמים קצת לכאוב, לא משהו הסטרי בכלל, ברמה של אקמול. 

פעם אחת, בערך שעה אחרי הציטוטק התחיל לי דימום ממש רציני והריצו אותי לחדר ניתוח,

אבל גם אז הרופא אמר לי שזה בסדר גמור. 

 

אני מאוד מזדהה עם הקטע של ההרדמה, אני גם מפחדת מהרדמה פחד מוות. 

מה שעוזר לי מאוד, זה התחושה הזאת שרק הקב"ה איתי בחדר הזה, דמיינתי שהוא נותן לי יד ונמצא איתי ברגע הזה, 

הכי עזר לי, זה לשחרר ולתת לו להוביל את המהלך, אני לא לגמרי יכולה להסביר את התהליך, 

אבל זה נתן לי לעבור את זה ממקום מאוד מאוד מקבל. הרגשתי את עצמי מרפה מהלחץ... במקום הזה אני לא המובילה אלא הוא,

הוא הוביל אותי והוא גם ימשיך...

 

סוג של "כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי". 

 

אני יכולה להגיד לך שזה היה אפילו מרומם ומרגש, אבל זה נשמע פלצני. 

 

בכל אופן, כאב הלב הוא לאין ערוך גדול מהכאב הפיזי, זה באמת הקטע הזעיר בעניין. 

לפחות אצלי, (אני בטוחה שיש כאילו שזה אחרת)

 

אני מאחלת לך מכל הלב (וגם לי) שתשכחי את העניין מתוך שמחה במהירות. 

 

 

 

תודה אשמח לדעתעובדת אצות
האם כשלוקחים כדור, נשארים להשגחה בבית חולים? או בבית?

איך אני אמורה להיערך עם הילדים?
חודש וחצי אני נכנסת לשירותים ופוחדת לראות דימוםעובדת אצות
והיום, כשאני מבינה שזה או הפלה טבעית או התערבות, אני רק מתחננת לראות דימום ושייפול לבד...


בהצלחה רבה!!! כדור לבד, אני באמת לא יודעת.מקווה לטוב מאוד


מצטערת לשמועממוחשבת
מבינה אותך מאוד,
אבל לדעתי האופציה של גרידה טובה יותר. אני אחרי 3 גרידות, אחת מהן לאחר הפלה טבעית ..
גם בכדורים וגם בטבעי יש אופציה שבסוף חלילה ניתן להגיע לגרידה, ולכן לדעתי גרידה עדיפה.
כדורים לא ניסיתי, התיאורים שששמעתי הספיקו לי להחליט שאני מוותרת על זה לטובת גרידה. גרידה זה ממש לא כואב, לא לפני ולא אחרי.
התחילו דימומים בלילהעובדת אצות
כבר קצת יותר משמעותיים.
האם בכל זאת לקחת ללכת כדור או שזו התחלה של הפלה?
מותר לשאול לאיזה שבוע העובר מתאים?מקווה לטוב מאוד


לא ברורעובדת אצות
לפני שבועיים היה מתאים לשבוע 6 +3, אתמול הרופאה אמרה שהוא לא התפתח כמעט בכלל.

מההתחלה היו בעיות עם ההריון, לפי התאריך הייתי צריכה להיות בשבוע 11
היי אהובה- כותבת לך מניסיוןshiran30005
קודם כל חיבוק גדול!!! עברת מסע לא פשוט עד כה.
ברגע שהתחיל דימום זאת אומרת שהגוף מתחיל להתנקות לבד. ממליצה לך לחכות כמה ימים ולראות , רוב הסיכויים שהכל יצא לבד והיות והתחיל הדימום. הכדור עצמו עושה לרוב כאבי בטן והתכווצויות לכן אם אפשר לדחות כרגע , עדיף.
במידה והדימום חריג ברור שללכת להיבדק אבל כל עוד זה רגיל או בלי כאבים חריגים זה יפול לבד.

אני גם כרגע עובדת הפלה לבד , מעדיפה בלי לדחוף חומרים כימיים לגוף במיוחד שהגוף כבר חלש ועייף.
תעדכני איך את מרגישה. ❤❤❤
נשמע באמת נכוןמקווה לטוב מאוד

כמו שאמרתי, לא ניסתי. 

 

עד איזה שלב אפשר לעבור הפלה בכדורים?

כאילו עד איזה שבוע?

או שאולי אפשר כל הזמן?

עונה לךshiran30005
עד שבוע 10-11 לערך
אחכ זה מלווה בכאבים יותר כי יש כבר עובר.
מנסיון שלי עדיף תמיד גרידה ע"פ כדורים ככה לא סובלים ובלי כאבים, בלי זה יש כאבים בנפש אז להוסיף עוד כאבים בגוף? לי אישית נראה יותר מידי. כל אחת תעשה לפי ההמלצות שהיא מקבלת כמובן
הבנתי, אצלי זה תמיד היה שבועות יותר מתקדמיםמקווה לטוב מאודאחרונה


שאלה- בדיקת רופא אחרי גרידהאם כל חי

אמרו לי שעלי לחזור חודש עד שישה שבועות אחרי הגרידה לגניקולוג לוודא שהכל תקין

תכל׳ס- נשאר לי עוד התור שקבעתי אי אז למעקב הריון רגיל...

זה יוצא שלוש וחצי שבועות אחרי

זה מדי מוקדם או בסדר ללכת?

מציינת שקשה להשיג תורים זמינים אצל הרופא הזה, כך שלבטל קל אבל לקבוע הרבה יותר קשה.

 

ועוד משהו- אם יש לכן טיפ איך לא לבכות אצל רופאים...

כל פעם שאני צריכה לתת מידע רפואי ענייני על ההפלה הקול שלי מתחיל לרעוד, הדמעות מציפות...

אתמול הייתי אצל רופא בנוגע לברור רפואי שקשור לנושא והיה לי ממש קשה ככה להתפרק מולו

זה מביך אותי בטרוף למרות שזה בעצם מאוד הגיוני. איך שולטים בזה?

שלום לך יקרה.חיבוק חם. למה בעצם לא לבכות...?ציפי כהן
באמת הגיוני ביותר לבכות ולהרגיש את הכאב עולה, בוודאי אם את צריכה לספר בכל פעם מחדש את מה שקרה לך. זה כואב וקשה, וטרי מאוד, והכל םתוח כמו פצע מדמם.
כואב לגעת שוב ושוב בפצע מדמם.
בהחלט הגיוני שיהיה לך קשה להחזיק את עצמך.

אנע חושבת לעצמי-
האם יששם מישהו איתך שיכול לדבר במקומך? או לפחות לתת לך יד או לתמוך בדרך כלשהי אחרת כשאת מרגישה שהבכי עולה (וגם כשלא...)?
אני חושבת שאת צריכה שיהיה שם מישהו לצידך. כמובן בן הזוג, אך אם לא יכול- אולי חברה או אחות או אמא? מי שמתאים לך שיתמוך/תתמוך בך ברגעים אלה.

אינך צריכה להתפרק, זה באמת מפחיד להתפרק, אך בכי הוא לא ביטוי של פירוק בהכרח. הוא יכול להיות ביטוי של צער, כאב ועוד רגשות. ואך טבעי שתרגישי רגשות אלו ושהם יציפו אותך ברגע שתדברי על מה שעברת.

לגבי הגעה לתור לאחר 3 שבועות- את יכולה ללכת, אך ככל הנראה יהיה צורך לחזור שוב לראות שהכל התרוקן ולא תמיד זה קורה אחרי כשלושה שבועות.
קחי זאת בחשבון, יקירה.

חיבוק חם!!
מקווה שיש לך מי שתומך בך ושאת מאפשרת לאחרים לתמוך בך כשקשה לך.
❤
תודה על המילים... איכסה של יום.אם כל חיאחרונה

שבוע טוב אהובותפעם אחרת
אני חייבת עזרה אני כבר ממש מבולבלת...
אחרי 3 הפלות ו 3 ילדים בריאים בדיקת קרישות יתר תקינה חוץ מאחת שיצאה גבולית.. רופאה אחת אמרה שאני צריכה כדור מסוים כבר בתחילת ההריון ורופא אחר אמר שצריך בכלל ללכת להמטולוג והרופאה האחרונה אמרה שלא בטוח שיש קרישיות כי הכל היה תקין חוץ מאחד שהיה גבולי וזה לא אומר שיש.. מה שכן היא גם אמרה לי לפנות להמטולוג ולגנטיקה ושאין צורך למנוע אבל בהריון הבא לקבל מהרופא כדור לזרימה תקינה לעובר בגלל שבהריון האחרון שהיה התקין היה iugr
ונראה לה שזה יותר הולך לכיוון הזה..
מה נראה לכן מנסיונכן? אני כבר לא יודעת מה לעשות..
למה לשים לב בתור עם ההמטולוג? האם יש עוד משהו שצריך לעשות??
סליחה שאני עונה רק עכשיו אולי את כבר אחרי התוראנונימי (2)
אני הייתי ממליצה לך ללכת לרופא שתמחמה בהפלות חוזרות.
לפני ההפלה השלישית שלי הייתי אצל רופא מומחה להריון בסיכון ובגלל שזה לא תחום המומחיות שלו הפלות חוזרות הוא פשוט הנחה אותי בצורה שטחית מדי לטעמי וזה היה לחכות להפלה הבאה שהגיעה לצערי כמה חודשים אחכ...
תעשי לך בירור רציני לאיזה גישה את מתחברת
יש שלושה שמות גדולים-
קופרמינץ
כראפ
בשירי
אני הלכתי לקופרמינץ אחרי בירור יסודי...
אבל את יכולה לעשות את הבירור שלך ולהגיע למסקנה שלך אבל העיקר שתלכי לרופא שאת יודעת שיש לו ניסיון במקרים כאלה ספציפית ושיש לו קבלות.
ככה אני הרגשתי שאני עושה את כל ההשתדלות...
ועוד המלצה-לא ללכת לרופא של הקופה אלא ללכת בפרטי (בדכ יש החזר מסויים מהקופה).
לדעתי זה שווה את הכסף אחרי כל העוגמת נפש שעברנו ללכת לאחד השמות הגדולים בתחום, ושהאינטרס היחיד שלו זה את ולא שיקולים של הקופה...
הרבה בהצלחה ובשורות טובות❤️
איך אני קובעת תורפעם אחרת
לרופא שמתמחה בהפלות? אני גרה באזור ירושלים... לא מבינה בזה..
עונה לך באופן כללי על דעות של רופאים,דבר שעלה פה בזמן האחרוןציפי כהן
רופאים אומרים כל מני דברים... לפעמים הדעות יכולות להיות שונות מאוד מרופא לרופא, ולפעמים קרובות אבל עם שינויים קטנים.
רפואה אינה מדע מדויק, למרות שאנחנו רוצים לחשוב שכן. הלמידה היא בעיקר לפי ניסויים שמצליחים או לא, ולפי מחקרים קליניים שמצביעים על אחוזי הצלחה של תרופה מסוימת על פני תרופות אחרות.
מכיוון שזה אחוזים, זה לא יכול להיות וודאי אף פעם באופן חד משמעי לכולן.
אם ישתרופה שנוכח מחקרית שסייעה באחוזים גבוהים, רופאים ימליצו עליה. אך קחו בחשבון שהיא לא מצליחה במאת האחוזים... היא רק היתה מוצלחת באחוזים גבוהים... לכן לעיתים תהיה סטיה מהסטטיסטיקה...
זה כואב להבין שאנחנו לא מאה אחוז יכולות להיות בטוחות מה נכון לנו.
אני חושבת שההתנסות הסו בחוסר וודאות היא אחד מאבני הבניין בנפש. לדעת שאנחנו מנסות כמה שאפשר,משתדלות ומקוות, אבל לא יכולות להיות בטוחות במאה אחוז שזה אכן יצליח... רק בדיעבד נדע.

אז מה אומר לך,
לכי לרופא בידיעה שזו דעתו. ואני תמיד ממליצה ללכת לפחות לעוד רופא אחד כדי לשמוע חוות דעת נוספת לפני שמחליטים מה נכון לי.

חיבוק חם על החוויה של חוסר האונים וחוסר השליטה!
תודה רבה ❤פעם אחרתאחרונה
מתי לצפות למחזור?שיויתי לנגדי
חודש וחצי אחרי גרידה בשבוע 18.
עוד לא הגיע המחזור.
בינתיים משתמשת בשקפים ובגלל שאף פעם לא התנסיתי בהם לפני כבר נכנסת לסרט שאולי אני שוב בהריון. מה שאני ממש לא רוצה לפני שמגיע המחסור ורוצה מאד לאחר שיגמר.
מחכה בקוצר רוח למחזור..

מעשהי יודעת להגיד מניסיון?
הי אהובהאנונימי (2)

קודם כל אומר שכואב לשמע על מה שעברת 

 

אאז אני שולחת לך חיבוק ואני איתך בכאב .

 

לפעמים בגלל הגרידה לוקח זמן עד שמחזור מגיע , כי הרירית דקה.

 

 אני חודש ושושלה שבועות אחרי ועדיין לא היה מחזור 

 ובאולטסאונד שעשיתי ביום ראשון (שהיה) ראו שאני לפני ביוץ 

 כך שיש לי עוד שבוע פלוס לפחות

 

אז אני איתך בפחדדדדדדדדדדד הזה 

ונותנת לך סיכוי להבין שלא בטוח שאת בהריון

 

דרך אגב מזה השקפים האלה?

אני מחפשת משהו זמני אד שאגיע להחלטה בבירוים על מניעה

תודה יקרהשיויתי לנגדי
שולחת לך חיבוק אמיתי של הבנה... איתך בסירה
אולי באמת אקבע תור לרופא נשים
כי הפחד הגדול שלי הוא שישתבש לי משהו.. שהמחזור לא יגיע... אין לי כוח לעוד סרט

השקפים נם אמצעי מניעה זמני. עם קוטל זרע. מתאים למניעה זמנית. בעקרון לא מונעים במאה אחוז... אבל הרופא נשים שלי המליץ לי על זה וגם הרב שלי התיר כל עוד זה זמני. אבל כל אחת תשאל את שלה כמובן
הגיוני שרופא יוכל לומר לך מה קורה אצלך,ציפי כהןאחרונה
ודעי גם שהמחזור נוטה להשתבש לאחר גרידה.

ובכל זאת, אולי רופא הנשים יוכל לשפוך מעט אור?

חיבוק חם!!
ציפי
מחזור אחרי הפלהאנונימי054

היי אהובות.

חודש אחרי הניתוח להוצאת חצוצרה עם העוברי.... המחזור הגיע מוקדם מהצפוי.

לפני שבוע בדיוק.

אממה, מעבר לכך שציפיתי שיבוא מאוחר יותר לפי כל מה שאומרים

הוא מתארך לו.. כבר שבוע ולא נראה סיום באופק

וכואב כמו בשיא ..

והלב איתו. כי בטח הביוץ יתפספס לו החודש..

 

עוד מישהי שמחזור הגיע לה פחות מחודש להפלה?

 

אולי בכל זאת?אנונימי054


כןshiran30005
אני קיבלתי מחזור אחרי שבועיים של הגרידה
אם כואב כל כך ולא מסתיים,לכי להיבדק אצל רופאציפי כהןאחרונה
אולי זה לא מחזור אלא משהו אחר?

חיבוק חם!