שרשור חדש
שואלת גם פה. מחזור אחרי גרידהמימי1

שלום לכולם, פה בפצל"ש.

 

עברתי גרידה לפני חודשיים בעקבות שק הריון ריק.

מאז המחזור לא הגיע.

מישהי מכירה את התופעה? יודעת תוך כמה זמן אני אמורה לקבל?

להלחץ? ללכת לרופא לבדוק?

 

אשמח לכל פיסת מידע.

מאוד רוצה לנסות שוב להכנס להריון.

 

תודה.

שלום לך מימי1. הכללים אינם חדים וברורים בעניין זה.ציפי כהן

בעיקרון, גרידה גורמת לשינויים הורמונליים, ולוקח לגוף זמן מה (שיכול לארוך גם מספר חודשים) עד שהוא חוזר לאיזון.

הגיוני שלא קיבלת עדיין, ועם זאת שאלתי לך היא-

האם ביקרת אצל רופא לאחר כחודש? מתי הרופא אמר לך לבוא לביקורת?

האם בדקתם שהכל תקין?

 

אם לא נבדקת עדיין לאחר הגרידה אני חושבת שכדאי ללכת.

 

חיבוקים!

^^^אמא_מאושרתאחרונה

ההמלצה היא בכל אופן להגיע לרופא שישה שבועות אחרי גרידה. לא בלחץ, אבל הייתי הולכת לבדוק.

 

בשורות טובות!

הכאב לא מרפה בי ואני ממסרבת להאמין ...אנונימי (פותח)
עברו כבר שלוש שנים והכאב עדיין כאן
זה בא ומציף אותי מזכיר לי שהיה משהו בתוכי
משהו שהיה פוטנצאל לחיים חדשים
אך זה נדם.
בורא עולם אני תלוייה בך תמיד
ובתקופה הזו יותר מתמיד
אני תלוייה בך ממש כמו בחוט
יודעת שהכל מכוון ומדוד
תן לי כח .
אוי יקרה ואהובה. מרגישים את כאבך.ציפי כהן
עברו שלוש שנים מאז. אני מניחה שעברת כל מני דברים בשנים הללו,
עליות וירידות, תקוות ואכזבות.
איני יודעת מה עברת,
אך נראה שהמסע ארוך אל ההחלמה מהזיכרונות הקשים,
ומשא האבדן כואב וכבד כל כך.
האם יש משהו בתקופה הזו דווקא שמעיר בך את הכאב ביתר עוצמה? האם זה רק יום השנה לאבדן או שמא דברים נוספים שמעיקים?
(כמובן אינך צריכה לענות לי אם אינך רוצה, אך חשבי מה מחליש אותך דווקא עכשיו. אולי תדעי גם איך לעזור לעצמך כשתדעי מה מחליש ומקשה כל כך).

אני רוצה לומר לך שאם הכאב עדיין כה כבד,
אם יש זכרונות שלא מרפים,
אם זה מעורר קושי משמעותי-
אולי הליכה לעיבוד רגשי של הדברים תסייע לך.
לפעמים טראומה נתקעת בפנים, ועד שלא מעבדים אותה מתקשים לעבור הלאה.
אם זה אכן כך, ממליצה בחום למצוא לך מטפלת רגשית שתעזור לך לעבד את החוויה כדי שתוכלי להמשיך הלאה.

ורק אוסיף ואומר שאת כה נורמלית, נשים רבות נושאות בתוכן את צער האבדן של עוברן, במשך שנים ארוכות.
כמובן אפשר לקום, לצמוח ולפרוח,
ובכל זאת לעיתים הכאב לופת והחסר קיים בפנים.

חיבוק חם!

ציפי
תודה לך ציפי ותודה אמא מאושרתאנונימי (פותח)
ציפי תודה לך על השאלות המכוונות על ההכלה ועל הכל את כלכך מקסימה .
כפי שכתבת הטראומה עדיין תקועה לי בפנים
חוויתי ככ הרבה דבריםיחד עם ההפלה
נאלצתי להתמודדעם עוד דברים..שכל שנה מאז אותו מקרה זה נהיה כמעין יום זיכרוןאישי שבא ומציף אותי

אני נותת לזה מקום
מדליקה נר
וממש מתאבלת
זה מקל עלי
עוזר לי לפרוק את הכאב

ההפלה היתה אחרי שנים של ציפיה (בה יש ילדים אך השתוקקתי לעוד )
וזו היתה אכזבה .
עברתי תאונה קשה ולאחריה נתבשרתי בבשורה המרה
שעוברי שלי ללא דופק
בה ה' זיכה אותי וזה היה נס
מרגישה שה'פיצה אותי על כל מה שעברתי ועוברת ביום יום
אני חובקת היום תינוק מהמם-מרגישה שקבלתי אותו במתנה
יש לי נחמה ומזור
תודה לך ה'
מרגש! וכואב. ביחד.ציפי כהןאחרונה

יקירה, אני שמחה לשמוע על הפיצוי שאת חשה שניתן לך, אכן כה מרגש לחבוק תינוק לאחר האבדן הקשה!!

אני מכירה את ההרגשה שנעשה לי נס, שזו מתנה גדולה ומופלאה, שזו הרגשה נפלאה שעושה הרבה תיקון בנפש.

ועם זאת מבין מילותייך מורגש היטב שהמתנה המופלאה הזאת לא באה במקום התינוק שאבד (ודאי שלא),

שהאבדן עדיין חי בנפש, 

וכל מה שקרה יחד איתו בודאי מעצים את התחושות הקשות.

 

לעבור תאונה קשה, ולאבד עובר בעקבותיה- חוויה מאוד מטלטלת וקשה!!

אני ממש מצטערת לשמוע על מה שעברת.

ושוב מזמינה אותך לחשוב על עיבוד של מה שקרה.

 

טוב שאת נותנת מקום לתחושותייך ומאפשרת לעצמך לפרוק את הכאב.

אם זה משפיע רק סביב התאריך- נשמע הגיוני. זה כמו יום זיכרון קטן עבורו.

ואם זה מגיע בצירוף דברים נוספים (כגון הפרעות שינה, שינוי בתזונה, תמונות שקופצות מהאירוע, וניסיון להימנע מהתמונות או מדברים שמזכירים את האירוע, עצבים ולחץ, כאבים או עוררות גופנית מוגברת, ואולי עוד דברים),

או אם זה משפיע על התפקוד שלך- זה באמת סימן שצריך לפנות לטיפול.

 

אבל גם אם זה לא ממש מפריע בתפקוד אבל כן משפיע בדברים אחרים- מומלץ.

 

חיבוק.

 

אני רק חיבוק גדול!אמא_מאושרת

בע"ה, שישלח נחמה ונחת בקרוב

אלול חודש הרחמים. אבל כמה עוד נסיונות ה??מצפה להריון
אז אחרי 2 כימיים
החלפנו מזוזות בבית , המשכתי לשמור טהרת המשפחה, ולטבול במקווה אפילו שכבר לא רציתי
שומרת שבת ומדליקה נרות .
כשהייתי חילונית 2 הריונות תקינים היו לי בלי בעיות.
ועכשיו אני קרובה אליךך אז למה הנסיונות הקשים האלה רבונו של עולם??
מקווה החודש להתבשר בהריון תקין ולא בטא 30 ואז מחזור
אוףףף
יקרה, איני בטוחה שנכון לקשור את הדברים זה בזה.ציפי כהן

כוונתי לחזרתך בתשובה, ולהפלות.

הפלה קורית ממגוון הסיבות שהיא קורית. אין לנו שליטה על כך.

אנו בני אדם, ויש לנו רצון או מחשבה שאנחנו יכולים לשלוט. כל כך קשה לנו להיות חסרי אונים ולא לדעת למה קורים לנו דברים.... לכן יש לנו נטייה לפרש או לקשר דברים זה לזה, ולתת להם סיבות.

 

אני חושבת שהסיבה אינה ידועה. זו האמת. אינך יכולה לדעת למה קרו לך ההפלות, את יכולה לבחור להאמין בדברים מסוימים אך אינך יכולה לדעת או להיות בטוחה בדבר.

 

יקירתי, ההפלות פשוט קרו. 

זה דבר רע וקשה, וזה סבל גדול. אני מסכימה איתך שלכאורה זה נשמע "לא הוגן" שדווקא אחרי שחזרת בתשובה דברים רעים כאלה קורים לך. אך אין זה קשור אחד לשני כלל.

 

אני מחבקת אותך, לפעמים צריך פשוט לקבל את זה שקרה לנו משהו לא טוב, וזה מה שקרה. בלי סיבה. ולקוות שיהיה טוב יותר בפעם הבאה...

 

ואת יודעת מה, הרבה פעמים ראיתי בחיי שדווקא מתוך קשיים- צומחים גבוה יותר ועמוק יותר פנימה.

אולי אלה נסיונות שבאו להגדיל אותך ואת יכולותייך?

ניתן להסתכל על זה גם כך.

 

חיבוקים!

אני רק חיבוקאמא_מאושרתאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

לטובת הכלל- היסטרוסקופיהאנונימי (פותח)
היום חברה סיפרה לי על שיטה חדשה להיסטרוסקופיה ניתוחית בלייזר. תהליך קצר, ללא אשפוז וללא הרדמה.
מדובר במומחה שחזר לארץ אחרי שפיתח את הטכניקה ועבד איתה בחו"ל. הוא מקבל בבי"ח הלל יפה בחדרה (עם טופס 17),ולדבריה הוא גם נחמד ואנושי. חפשו בגוגל "שגיא חיימוביץ'".
תהליךהיסטרוסקופיה ניתוחית ללא הרדמה... וואו. נשמע מעולה...ציפי כהןאחרונה

תודה רבה לך על המידע.

 

ככלל, ישנן שיטות רבות למגוון נושאים רפואיים, ואכן כדאי לברר.

 

 

אז שוב נפל.. בפעם השלישית😔אמא לנסיך קטן
אוייי חיבוק יקירה!מצפה להריון
אם זה פעם 3 תבקשי בדיקת קרישיות
מחבקת אותך חזק ומאחלת לך בקרוב הריון תקין וידיים מלאות
הו לא!! אני כל כך מצטערת לשמוע!!!ציפי כהן
כמה כואב וקשה.
תרצי לספר לנו מה קרה ומה היו החוויות סביב ההפלה הזו?
האם יש לך בדיקות שבדקת לפני כן? אמירות רפואיות כלשהן?
ובכלל, מה שלומך היום? איך את? האם יש לך תמיכה?

חיבוקים חמים מאוד מאוד.

ציפי
אמא_מאושרת

איך את? 

וואי אני כל כך מצטערת לשמוע..!

באיזה שבוע? רוצה לשתף בפרטים?

חיבוק ענק

ולא עכשיו, אבל מצטרפת להמלצה לבדוק קרישיות
חיבוק ענק!

תודה על התמיכה זה מחמם את הלב🙂אמא לנסיך קטן
הייתי שבוע 10 זה קרה כבר שבוע לפני..האמת שבבדיקה הראשונה אצל הרופאה היא גרמה לי להרבה חששות.. לא נתנה אפילו בדיקות דם.. פשוט "בואי נחכה לשבוע של ההפלות הקודמות נראה מה יהיה" כל שירותים הייתי בודקת בע פעמים שאין דם והייתי בטוחה שהכל בסדר.. בבדיקה שיגרתית אמרה ששוב אין דופק😔 וזהו.. הכנה לגרידה וכל התהליך הקשה הזה. מאוד כאב לי שהרופא שקיבל אותי סוג של נזף בי.. למה לא עשית את בדיקות הנדרשות לפני ההריון הזה?? ומי יגיד לו שהתחננתי והסתובבתי בין כמה רופאים כדי לא לחוות את זה שוב וכולם אמרו רק אחרי הפלה שלישית!!😢
אויש יקירתי חיבוק ענק!אמא_מאושרת

איזה חוסר רגישות.. לפעמים פשוט צריך לקחת את מה שהרופאים האלה אומרים ולזרוק לפח.

 

לי עזר לדעת שבכל הפלה כזאת הצלחתי להשלים לעוד נשמה את התיקון שלה בעולם

כי אלו הנשמות האלה, נשמות שצריכות רק תיקון קטן וכשהן מסיימות את ייעודן הן חוזרות למקום של כבוד

ובע"ה בביאת המשיח נזכה לראות אותן ולגדלן כילדינו שלנו

 

הלואי והיה לי מה לומר כדי לנחם

רק יודעת לחבק חזק ולכאוב איתך

ובע"ה שהשם ישלים חסרונך ויתן רפואה שלמה לנפש הכואבת

 

חיבוק ענק

מי יגיד לו? את ובעלך. כמה קשה וכואב לשמוע שרופאים כך נוזפים!ציפי כהן

ומאוד מקומם.

 

יש רופאים שונים, יקירה. כאלה שאינם נוזפים אלא מקשיבים באמפתיה, שואלים שאלות, מבררים את הפרטים וגם נותנים מידע.

לכי לרופא אחר אם הרופא שם דיבר אלייך כך. נשמע מרגיז ומקומם. יש הרבה אחרים וטובים.

ובאמת למדתי שלפני כל מני אמירות של רופאים- יש לדעת לענות ולעמוד על הדברים כפי שהם. למשל, "ביקשתי ולא נתנו לי. זה ממש לא קשור אליי אלא דווקא לרופאים שלא נתנו לי בדיקות לפני שהיו שלוש הפלות. אתה נותן?!" העבירי אליו את השרביט של ההחלטה והאחריות.

 

בכל אופן, נשמע שאת שוב נדרשת לעבור חוויה קשה ולא פשוטה. חיבוק גדול וחם.

ובאותו שבוע.... קשה.

 

 

בעליי אמר אבל כבר לא עזראמא לנסיך קטן
כבר התחלתילבכות.. זה כאילו האשימו אותי בזה שנפל.. בסוף הוא באמת היה בסדר ונתן את הבקשה לרופאת הנשים שלי לביצוע הבדיקות. הוא היה זה שביצע את הגרידה וממש הרגיע אותי לפני שנרדמתי.. היה אנושי. רק חבל שהם לכ תמיד מצליחים להבין מה הם גורמים במשפט אחד😢

תודה לכן ולך ציפי היקרה על ההכלה והעידוד. אתם מקסימות😚
אוי... עצוב מאוד. אני שמחה שבעלך אמר,ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

ואיי אוףף עצוב מאוד חיבוק גדול!!!מי21
מחזורים משובשים אחרי גרידהשיעור באמונה
לפני 3 חודשים עברתי גרידה בשבוע מתקדם.
בדיוק חודש אחרי קיבלתי מחזור. אבל אז מנענו לפי ההמלצה שקיבלנו.
חודש אחרי- כעבור 26 ימים שוב, והפעם השלישית אחרי 24 ימים.
תמיד המחזורים שלי היו 26 ימים בדיוק, כ6-7 ימים של דימום שנחלש בהדרגה. 5 הריונות ב"ה נכנסתי מיד בלי בעיות (האחרון הסתיים בגרידה...)
מאז הגרידה יש דימום מאסיבי בשלושת הימים הראשונים ואפילו פחות, ולאחר מכן יכול להיות הפסקה גדולה שכמעט אין כלום או שאין כלום גם לא בניגוב במשך יום או חצי יום ואז שוב חוזר, לרוב אחרי שאני הולכת או אחרי ניגוב, ואז נראה שיש הרבה ולא שאריות ואז שוב מפסיק וכמעט אין כלום על הפד.

הבעיה היא שאני לפעמים מתחילה לספור 7 נקיים ואז הפתעה.. או שאי אפשר בכלל להתחיל למרות שלא יוצא כלום כי הבדיקות הפנימיות ממש לא טובות. ובגלל המחזורים הקצרים וההטהרות היחסית ארוכה (7-8 ימים עד ההפסק) מפספסים את הביוץ.

בפעם הראשונה בדקתי ובאמת היה פצע שגרם לדימום. בחודש הבא, שוב חשדתי בפצע אבל לא היה ועכשיו הפעם השלישית ונראה שמשהו השתבש אחרי שכל השנים היה לי כ"כ מסודר...

מה עושים??
אני לא יודעת ממה זה נובעאמא בשעה טובה
אבל גם אני אחרי גרידה בשבוע מתקדם ואחרי המחזור הראשון יצא לי באזור פצע גדול שנמשך עד המחזור השני ולפעמים מדמם כשאני מתאמצת או עובדת פיזית, בשבע נקיים אחרי המחזור השני הרב התיר לי לעשות 3 בדיקות הפסק בדיקה ראשונה ואחרונה ואפילו להיות עם תחתוניות לבנות שזה לא יטמא והיו ימים מלוכלכים אומנם לא דם אבל כתמים חומים ולקחתי לרב גם אחרי שהיה לי יום נקי לגמרי פתאום חזרו הכתמים. לכן עדיף להתייעץ תמיד עם רב גם לפני שאת מתחילה את השבע נקיים לבדוק אולי יש מה לעשות עם זה
יקירה, לעיתים לאחר גרידה הגוף מאבד איזון.ציפי כהן
ולוקח לו זמן לחזור לעצמו.
הדבר הכואב ביותר במה שתיארת זה הפספוס של הביוץ, דבר שאני מקוה שלא ישוב.
ובכל זאת רוצה להרגיעך שבדרך כלל לאחר הפלה ו/או גרידה לוקח לגוף זמן לחזור לאיזון ההורמונלי. לפעמים כמה חודשים טובים...
צר לי על ההמתנה הזו אולי הפעם הבאה תהיה טובה יותר.

מאחלת טוב טוב.

ציפי
תוסף טבעי יעודי לסידור המחזורכלנית1אחרונה

אני ממליצה לך לקנות היגיינקל (כמוסות שעוזרות לסדר את המחזור בדרך טבעית- תוצרת הארץ, עם הכשר מהדרין).

את יכולה למצוא פרטים בקישור הבא-

הגייניקל - חתם הטבע

(האתר של חברת "חותם הטבע")

פריקה כואבת🙁אנונימי (פותח)
בתחילת הריון אחרי כמה הפלות רצופות.
מרגישה שהסרט חוזר, עם סימן שאלה גדול על המשך ההריון הזה...
מאז שזה נודע לנו לא היה כל כך זמן עם עצמי כדי לעכל, מעדיפה כנראה להדחיק..
או ישנה או עסוקה או יוצאת מהבית..
לא יודעת אם להיות אופטימית או להקשיב לשכל שאומר, אין הרבה סיכוי, משהו כאן לא טוב בכלל😔
מצפה לי עכשיו שבוע שבו כל יום מפגש משפחתי או אירוע.
בשבוע הזה אנחנו אמורים לקבל תשובות וודאיות יותר, ואולי נלך לבדוק אם יש עדיין דופק. הרופא לא נתן לזה הרבה תקווה.
ואין לי כבר כח לטשטש את הבטן, ולהסתיר את הבחילות ולהיות קלילה וחייכנית ונחמדה לכולם.
ולהתמודד עם דודות שבודקות כמה זמן הפרש יש לנו בינתיים, ו"אין לכם עוד?"
ולהגיע לברית של מישהי שילדתי יחד איתה, נכנסנו באותו זמן להריון אחכ, אצלי היו רק הפלות בינתיים ואצלה כבר עוד שניים.. וכמובן בנים, כלומר בריתות..
לא מקנאה, ומודה לה' על כל מה שנתן לי וייתן.. אבל קשה לי עם הציפיה הארוכה הזאת, עם האכזבות האלה פעם אחר פעם, לראות את הפסים ולחנוק את השמחה, כי שום דבר עוד לא בטוח.
ולהמשיך את החיים כאילו הכל רגיל, אני לא זוכרת בכלל מה זה לחוות היריון (והי עברתי כבר הרבה פעמים את ההתחלה, כל פעם עם התסמינים שלה והבחילות שלה), החיים שלי כל כך קלים עם ילד אחד, אז מה אני עושה כל היום?
מנסה לא להתחבר להריון שבתוכי כי מי יודע מה יהיה סופו, גם אם יהיו תוצאות טובות, אני לא אהיה רגועה ונצטרך לעשות עוד בדיקות ובירורים, ואני רוצה ילד בריא, לא מגיע לי?
מתה האופטימיות😢אנונימי (פותח)
וואי. קוראת אותך ונקרעת..אמא_מאושרת

מבינה אותך כל כך

אמנם רק אחרי שתי הפלות, אבל מבינה כל כך

ואת כל מה שמסביב, החברה, האנשים, החברות שיולדות ואת באמת רוצה לשמוח איתן אבל.., הדודות הנחמדות עם ההערות שלא תוקעות סכין בלב אלא פשוט חותכות את הלב לשניים, וארבע ושמונה.

 

לא הבנתי מה קרה? נשמע כמו דופק קרדיולוגי? למה הרופא אומר שאין הרבה סיכוי?

בבקשה תישארי באנרגיות חיוביות, למרות שקשה.. בע"ה, אולי יש שם מישהו קטן בפנים שצריך אמא אופטימית?

והרופאים.. גם הם מופתעים לפעמים. לא אומרת לפתחת תקוות, אבל תישארי באנרגיות חיוביות.. (כותבת לך ותוך כדי תוהה איך אפשר לעשות את זה..)

 

חיבוק גדול יקרה. הלואי ויכלתי לתת יותר

ובע"ה בע"ה תתבדי בקרוב על כל החששות האלה!

 

אגב, בדיקת קרישיות יצא לך לעשות?

 

הלואי שתעדכני בבשורות טובות!

 

קיבלנו כבר תשובהאנונימי (פותח)
והיא לא טובה, מה שאומר שצריך להפסיק את ההריון🙁
לא בדקתי קרשיות כי יש בעיה אחרת.. מעדיפה לא לפרט יותר..
תודה על החיבוק!
מקווה לבשר בקרוב בשורות טובות.
נרשמתי רק כדי לנסות לעודד אותךרחל דהרי
אני רוצה לספר על עצמי, אני בת 43 יש לי ברוך השם 8ילדים והעברתי 15 הפלות!!! כן 15הפלות. אחרי הילדה הגדולה עברתי 5הפלות ואז ברוך השם הילדה השני , אחריה עוד 8 הפלות ואז ברוך השם בא הבן ובין שאר הילדים ארעו 2הפלות. א ההפלות היו בין חודש שלישי לחודש רביעי. אל תאבדו תקווה, אני יודעת כמה זה קשה, לצעוק לבורא עולם הוא יעזור
וואו....אנונימי (פותח)
עם שמונה ילדים בלע"ה!
מתפללת שאזכה גם כן..
15 הפלות וכולן בשלב כל כך מאוחר? זה אומר גרידה מן הסתם.. לא הפחידו אותך שזה מסכן אותך לעבור כלכך הרבה גרידות?

תודה נשמה יקרה על העידוד!
את ממש גיבורה!
הרבה נחת מכולם והרבה בריאות..
זה מסוכן לעבור כמה גרידות??אנונימי (5)
הפותחתאנונימי (פותח)
בכל גרידה יש סיכון לסיבוך כלשהו, קטן מאוד אבל קיים. מכירה נשים שעברו כמה גרידות, אבל לא 15..
רופא נשים פעם אמר לי משהו על זה, שלא כדאי וזה עלול להזיק. היה לו אינטרס מסוים אז לא יודעת אם הריבוי מעלה סיכון או לא...
אשמח להחכים אם מישהי שמעה ממקור מוסמך.
כן, יש סיכון בכמה גרידות. הסיכון הוא לפציעה של דופן הרחם.ציפי כהן

יש עוד סיכונים, אבל כמו בכל מחלה או ניתוח או לקיחת כדורים, אפילו אקמול, יש סיכונים. 

כל אחת ובחירתה, העיקר בעיניי זה לדעת כמה שיותר על מה שאת הולכת לעבור

לדעת את האלטרנטיבות (יש גם טבעיות ויש התערבויות, כל אחת יעילה או פחות- זה משתנה מאישה לאישה וממקרה למקרה)

ולהחליט החלטה מושכלת.

 

כל בחירה עלולה להיות עם השלכות, למגוון כיוונים.

בסופו של דבר הבחירה היא בחירה- רק צריך לפקוח עיניים ולדעת מה בוחרים.

(יש פעמים שאין בחירה, וחייבים לעשות מהר את מה שהרופאים אומרים. לא על כך אני מדברת).

 

 

וואוו..אמא_מאושרת

יש מצב (אם זאת לא חוצפה לבקש..) שאת כותבת את זה בשרשור ההיכרות שנעוץ למעלה? 

נראה לי שתתני כאן מלא תקווה להמון נשים

כמה כוחות ועוצמות! מעריצה אותך!

שתרווי מהם המון המון נחת!

את ממש חזקהאנונימי (3)
וואו איך עברת כלכך הרבה הפלות
איך התמודדת עם זה
אפשר לדעת.
בורא עולם נותן לנו כוח הנדים יותר ממה שנראה לנואנונימי (4)
בזמנו כשהייתי בהפלות לקחתי את זה מאוד קשה. הייתי בוכה הרבה וזועקת לבורא עולם. לא האמנתי שיהיה לי ילדים אבל הרצון, הצמאון לילדים היה חזק יותר. הייתי אז אצל הרבנית קנייבסקי ז"ל והיא אמרה זאת זכות כשתגיעי ל120 יופיעו הנשמות הללו ויעידו בעדך.
וואי, גרמת לי לדמוע עכשיוקיפי.
עם המשפט של הרבנית קנייבסקי..
דווקא כשממש לא חשבתי שנכנסתי לפורום כדי לבכות
לפעמים הבכי מפתיע אותנו במומות לא צפויים... חיבוק קיפי יקירהציפי כהןאחרונה


איזה סיפור מרשים. וואו. תודה רבה לך! עברת תהליך מאוד ארוךציפי כהן

וגם קשה וכואב מאוד.

ובכל זאת על אף הכל יש לך 8 ילדים... בהחלט מרשים ומעודד.

 

תודה לך!

דייייימאמי5778
איזה עוצמות!!
ווואהווווווו
שברת שיא מכל מה ששמעתי בחיי....

מצדיעה לך מממש מממש!!!
לפותחת היקרה, אני מחבקת חזק חזק על הנסיונות!!ציפי כהן

כל כך מבינה ומכירה את ההתמודדות מול המשפחה, החברים, המבטים שמודדים את הבטן וגם האמירות השונות...

זו התמודדות מאוד לא קלה.

 

אני חושבת, ממרחק של כמה שנים מאז ההתמודדות הזו, שאילו הייתי שקופה יותר ואומרת בפשטות שעברתי הפסקת הריון וכרגע אני לא יכולה להביא עוד ילדים... זה היה קצת אחרת.

ובהשאלה למצבך-האם ניתן פשוט לומר בפשטות שעברת הפלה/הפלות, ובכך לעזור לעצמך להיות מעט פחות מתחבאת, ולהם קצת יותר להבין?

 

יש חברות שזה יתקבל בהן בחיבוק, באהבה ובהתנצלות.

יש חברות שזה יהיה פחות מוצלח ויהיו רחמים או כעסים או רגשות אחרים, ובמקום תיכה או הכלה או אמפתיה תקבלי חיטוט בפרטים או חוסר רצון להקל עלייך או עצות... איני אומרת שתמיד קל לשתף או להיות שקופה, אך אני חושבת שקשה מאוד להיות בהסתרה ולהרגיש כל הזמן את המבטים המכאיבים, בלי יכולת לענות או לומר או לקבל חיבוק על מה שאת עוברת.

 

תמיד חשבתי לי- הרי בלאו הכי הקשיים שלי ביני לביני הם קשים ועצומים.

גם כך אני מתמודדת עם החוסר, עם הפחד מה יהיה, עם האובדן הצפוי לי בהריון הבא (מתחברת לרגע למצבך)- אז למה אני צריכה גם להתמודד מחוץ לי, עם אמירות ומבטים וחברה שאינה מבינה?!

 

כואב וקשה.

מחבקת אותך על האבדן הזה,

מקווה שאת מלווה ברופאים מומחים שמספקים לך תשובות לגבי מהות האבדנים החוזרים, ואולי יהיו תשובות שיעזרו להבין, ולתת תרופות מתאימות.

הלוואי.

 

חיבוקים גדולים וחמים!

 

ציפי

הפותחתאנונימי (פותח)
תודה על החיבוקים..
מקווה שזה ייגמר מהר ובקלות.
תודה על השיתוף בתובנות שלך, במקרה שלי אני מעדיפה לא לשתף למרות שזה קצת קשה לא בגלל שאני חוששת מהתגובות אלא יותר כי אני צריכה לשמור על הפרטיות שלי.. וגם כי זה קשור לפרטיות של עוד אנשים מהמשפחה...
ב”ה אני יודעת כל מה שקשור למצבי ומלווה ברופאים מומחים ומתפללת לה' שיעזור ולא אזדקק להם יותר במצבים כאלו.
בשורות טובות!
אמן לתפילותייך. מצטרפת אליהן. מקווה ומאחלת טוב!ציפי כהן


יקירה... תובנה שעזרה לי להתמודד...אנונימי (6)
יש משפט בשיטת ימימה שאומר-
אין אף אחד מאחורי הדלת.

המהות שעזרה לי במשפט הזה-
אני מול עצמי.
עושה מה שנכון לי.
אין אף אחד שם מאחורי הדלת שיודע מה קורה בתוכי.
כולם הלכו.
כולם בחיים שלהם.
אני בחיים שלי.

לא אכפת לי "מכולם"
לא חמות
לא גיסות ואחיות
לא חברות

אני. וה'. ובעלי.
זהו.
כולם שילכו למסיבה.
אני כאן עם מה שטוב לי

בשעות הקשות שלי-
המשפט הזה והמהות הפנימית והספייס הפנימי שהוא נתן לי להיות עם עצמי בלי הסביבה וקולותיה-
בנו בתוכי חיים שלמים....

בהצלחה אהובה!!!
מתחברת מאוד.. תודה!אנונימי (פותח)
בחרדה נוראית..פחות מרגישה תנועות..מצפה לילד
אווף שבוע 16..פלוס
עד עכשיו דיי הרגשתי תנועות ברורות..
ביומיים האחרונים משהו נחלש.והתנויות לא אותו דבר
ביום רביעי סקירה.. חשבתי שהתגברתי על החרדות..
על החשש שלא יהיה דופק
והופס אני מגלה שלא..
שבנה החרדה הפסיכית הזו שמשהו לא יהיה תקין
נשתלטת בחזרההה
ריבונו של עולם איך שומרים על שפיות??
לא באים לי ללכת לסקירה ביום רביעי מרוב חרדה..
בשבוע 16 הרגשת תנועות??אנונימי (2)
ממש מוזר לי.. אם באמת הרגשת תשמחי בד"כ מתחילים להרגעש בשבוע מאוחר יותר.אולי עד עכשיו היה בתנוחה מסוימת שהצלחת להרגיש ועכשיו הסתובב לו
תודה. הצחקת אותי😁מצפה לילד
היי יקרה. תנועות מופיעות בדרך כלל משבוע 21+ציפי כהן
הגיוני שמה שהרגשת אלה שינויים הקשורים בתזונה או דברים בקיבה. אולי גם דברים ברחם, אך מאוד לא סביר שתרגישי תנועות. הוא קטן עדיין מכדי שתחושי זאת.
אף על פי כן- יכול להיות שיש תחושות שדומות לתנועות, ואולי זה אפילו תנועות קטנטנות- אם את מאוד מאוד רגישה לגופך.

בכל מקרה, אינך אמורה להרגיש תנועות עדיין בשלב זה, ובוודאי לא לעקוב אחריהן ולעשות ניטור קבוע כדי לבדוק אם הוא זז. זה מגיע בשלבים מאוחרים יותר, כאמור.

נשמי עמוק.
עשי לעצמך דמיון חיובי מאוד של מה שתראי בעוד מספר ימים בסקירה.
שמעי מוסיקה מרגיעה.
בכי אם יש צורך בכך.
התפללי.
דברי עם חברה.
ערכי לעצמך רשימה של הדברים שמרגיעים אותך.
נסי לשמוח בכל יום בנפרד.
ויהיה טוב. מקווה איתך מאוד.

אם את חשה שאת נכנסת לחרדות שאינך יכולה לגבור עליהן בשיטות הרגעה עצמיות כפי שהזכרתי מעלה- אולי פני למטפלת כלשהי ויחד תעשו עבודת הרגעה.
ביחד לפעמים קל יותר.

חיבוקים!
בשרי לנו בשורות טובות.
קבעתי עם מטפלת.. מקווה להצליח לשחרר.מצפה לילד
תודה!!
אני שמחה לשמוע שעשית צעד עבור עצמך במצב הלא פשוט הזה.ציפי כהן

מקוה ומאחלת שלוה ככל שניתן.

וכמובן בשורות טובות ושמחות בסיום ההריון, בבריאות, בזמן ובנחת.

 

(אני מאוד מכירה את התחושה הזו- שרק כשבאמת יהיה לי התינוק בידיים אוכל להירגע... אבל תוך כדי ההריון שלאחר האבדן עבדתי קשה מאוד מבפנים על מנת לשמוח, להירגע, להתעסק בדברים אחרים מלבד הדאגות להריון, ליהנות ממנו ולהודות עליו, ולקבל כלים להתגבר על החרדה. זו עבודה פנימית עמוקה.)

 

חיבוק!!

דרך צלחה!!

מעדכנת.ברוך ה הכל בסדר.עוד אבן ירדה מהלב..מצפה לילד
תודה לכן!
שמחה מאוד מאוד לשמוע!!! אכן אבן ירדה... שימשיך בטוב מאוד!ציפי כהןאחרונה


כמה זמן??אנונימי (פותח)
שלום בנות
מישהי יודעת, כמה זמן 'אמורים' לדמם בהפלה טבעית-כלומר בלי התערבות של כדורים או גרידה?

אני מתכוונת לדימום המסיבי. לא על להיטהר.
מדובר בשעות/ימים/שבועות?

תודה.
חיבוק על החוויה..עונה חמה
אני חושבת כמה שעות, זה מאוד תלוי כמובן בשבוע. אצלי זה היה די קצר. יכול להיות שיהיו שניים שלושה גלים כאלה של דימום.
בשורות טובות.
היי. חיבוק גדול לך. בעיקרון הדימום קצת בא והולך,ציפי כהןאחרונה

הוא נמשך על פני כמה ימים כדימום מאסיבי, כמובן תלוי באיזה שבוע מדובר.

בדרך כלל זה יוצא כדימום מאסיבי במשך כמה שעות ואז ישנה הפסקה מסוימת, וחזרה של דימום אם לא הכל יצא... זה בא קצת בגלים. עד שהכל יוצא. (כמה מצער לכתוב זאת כך, בפשטות, כאילו מדובר במעין חומר לא מוגדר... כואב לי לכתוב כך.)

 

אם יש דימום מאסיבי שנמשך ולא עוצר במשך יותר מיומיים- מציעה לפנות למיון נשים לבדוק.

כמובן, אם יש חום או חולשה קיצונית , סחרחורות או תחושה שזה הרבה מדי דימום, או חשש כלשהו אחר- לא להסס ולפנות למיון! מקסימום תגיעי לחינם. זה עדיף מאשר לא תלכי כאשר את באמת צריכה. 

 

מה שלומך? האם הדימום פסק? מה הייתה החוויה שלך בזמן שכתבת, ואיך את כרגע?

 

חיבוקים חמים. כואבת איתך.

 

ציפי

פרימולט נור והריוןאנונימי (פותח)
שלום לכולן!
אני חדשה פה כותבת כי אני קצת מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
אנחנו בערך חצי שנה מחכים להריון,
המחזורים שלי סדירים והכל נראה תקין.

לקחתי החודש פרימולט נור בשביל לדחות את מועד המחזור בגלל חופשה.
אתמול שכחתי לקחת גלולות והתחילו לי קצתת הכתמות חומות.

הבוקר עשיתי בדיקת הריון והיא חיובית!

עכשיו לא יודעת מה לעשות עם הכדורים... להמשיך, להפסיק, האם זה יכול לפגוע בהריון??
בגלל שיום שישי היום אני חוששת שלא אספיק ללכת לרופא נשים... (התייעצתי עם מוקד אחיות ולא ידעו מה להגיד לי מעבר ל, ללכת לרופא נשים)
אם למישהי היה מקרה דומה אשמח לשמוע מה הייתה ההנחייה...

תודה רבה!
שלום לך. אין לקחת פרימולוט נור בהריון.ציפי כהן
זו האמירה הברורה והחד משמעית.
עם זאת, מכיוון שזו תרופה הורמונלית- לא בטוח שהבדיקה אכן חיובית... אני אומרת זאת כדי שתדעי שתרופות המכילות הורמונים משבשות את האיזון ההורמונלי בגוף ולכן אם לקחת תרופה כזו- רק בדיקת דם לגילוי ההורמון HCG (מה שאנו קןראים בטא- שהוא הורמון ההריון)- תסייע לך להבין האם את בהריון או לא.

בכל מקרה, לשאלתך- אין לקחת תרופה זו בהריון.
אם את חושבת שזה אכן המצב- אל תקחי את הגלולה הבאה עד שתלכי לרופא לוודא מה מצבך, או לפחות עד שתעשי בדיקת דם לגילוי בטא.

הרבה פעמים לקיחת גלולות לעיכוב הווסת- מזרזת כניסה להריון... שמעתי על כך מרופאים.
מי יודע...

בהצלחה לך ושבת שלום!

(חזרי לעדכן אם נח לך. נשמח לדעת מה שלומל והאם זה אכן הריון.)
היי מעדכנתאנונימי (פותח)
תודה על התשובה!
הבטא היום הייתה 220. כנראה שזה כן התחיל בכיוון של הריון, אבל הדימום לצערי לא מפסיק ורק מתגבר..
נאלץ להמשיך ולחכות..
לכי לרופא אם יש בטא והדימום לא פוסק.ציפי כהן
בהצלחה יקירה!
תודה שעדכנת
וואוו יקרה בשורות טובות..מצפה לילד
מה שלומך,??מצפה לילד
מעדכנת שובאנונימי (פותח)
הבטא הכפילה את עצמה ביומיים.
אולי קורה פה נס....
אולי לא..
נחכה ונראה.
תודה על ההתעניינות.
בשורות טובות!
כן, זה קצב נכון להכפלה. בין 48-72 שעות הכפלה. שיהיה המשך טובציפי כהןאחרונה


הייאנונימי (פותח)

נראה לי שזה הפורום הכי מתאים לשאלה שמעסיקה אותי..

אני לא נשואה,רווקה.

בת 32 כבר..

החלום שלי היה שתהיה לי משפחה גדולה בע"ה אבל לא כך רצה כנראה ה' רוצה ועדיין הנני רווקה

והחלום רק הולך ומתרחק..

כרגע אני שוקלת ברצינות רבה את עניין הקפאת הביציות..

לא מאמינה שהגעתי למצב הזה..אני עוד מתלבטת אם זאת השתדלות לגיטימית או חולשה באמונה

אבל נראה שאלך עלזה..

מישי יודעת איך ההליך הזה קורה?

אני דוסית ממש והמחשבה שאחשף מבעיתה אותי..ב"ה מעולם לא הוצרכתי לעבור בדיקות או עניינים פולשניים..

אז 

איך זה הולך? מה יעשו לי?

מישי עברה דבר כזה?

 

תודה מראש.

ממליצה להתייעץ עם מכון פועהשיעור באמונה
בגדול אני יודעת שהם מעודדים את זה.
קראתי לפני כמה חודשים (אולי במוסף נשים של מקור ראשון) כתבה שמתארת קצת מה עוברות נשים בתהליך הזה. אבל אני לא מספיק זוכרת בשביל לכתוב, אולי תנסי לחפש את הכתבה.
יש פרום פוריות בכיפה אומנם הןא למותגרות פוריותאנונימי (3)
אבל שמה נראה לי תקבלי מענה
תכנסי654654
הי נכנסתי לך מהניק שלי מוזמנת בפרטי אני עוברת. Ivf אשמח לנסות לענות לך על שאלות חוץ מזה אני מאוד תומכת בך חושבת שזה חלק מהשתדולות שלך. בעזרת השם שתפגשי את בעלך להביא ילדים
וחוץ מזה ממליצה לך בחום להתיעץ עם מכון פועה אבל מוזמנת באישי בשמחה
בהצלחה
אני גם יודעת שהרב מנחם בורשטיין מאוד ממליץ על זה654654
שלום לך. תודה שפנית. בעיניי זה יכול דווקא להתאים לכאןציפי כהן
ולו רק בשל העובדה שאת מדברת פה על סוג של אבדן.
אמנם זה אבדן שאינו נראה לעין, ולא קרה בפועל, כפי שקרו פה אבדני הריון, ובכל זאת בכל יום שעובר מתרחש בנפשך אבדן קטן נוסף.
את רוצה ילדים, כתבת על אבדן החלום למשפחה גדולה.
וכן ככל שהגיל עולה גוברים הסיכונים לבעיות בפוריות.
זו אכן סוגייה הקשורה לאבדן.
חיבוק גדול לך, לפני הכל.

לשאלתך על התהליך-
ארשום פה בגדול מה אישה עוברת בתהליך הקפאת הביציות. אם תרצי תוכלי לפנות למכון פועה כפי שהציעו לך, הם אכן מקצועיים בתחום הפוריות וההלכה.
ואני ממליצה לך לא לעשות זאת לבד, מצאי מישהי שתלווה אותך בתהליך. אם לא אמא אז חברה כלשהי או אחות או מישהי אחרת שתוכל להיות אשת סודך וגם לתמוך בך אם צריך.

אז מה קורה בתהליך?
- גירוי השחלות. על מנת שייווצאו ביציות האישה מקבלת תרופות הורמונליות שמגרות את השחלות. התרופה נלקחת לתקופה שבין שבועיים ל-4 שבועות.
- שאיבת ביציות. השאיבה מתרחשת תחת הרדמה מקומית, כל מקום וסוג ההרדמה שלו. מכניסים מטמר של אולטראסאונד (מעין מקל עבה ומוארך, עגול בקצהו) אל הנרתיק ובעזרת מכשיר שואבים את הביציות מן השחלה.
- מקפיאים את הביציות (לרטב הן נשמרות לתקופה של כ5 שנים, יש ליידע את מחלקת ההפריה החוץ גופית אם רוצים לשמור עוד)
- כאשר האישה רוצה לממש את רצונה להשתמש בביציות- מפשירים אותן ומכניסים אותן פנימה בתהליך החזרת ביציות.
את כל התהליך עושים בבית חולים, במחלקת ivf, שהיא מחלקת הפריה חוץ-גופית.

זהו התהליך בגדול.
אנא, אל תהיי בתהליך לבד. קחי איתך מישהי שתתמוך בך לאורכו כי הוא לא קל. פיזית ונפשית.
בעיניי חשוב לעשות זאת, ואני מחזקת את ידייך על המחשבה האמיצה.

שוב תודה לך על פנייתך האמיצה,
מחבקת אותך.

ציפי
תודה רבה לך מאוד על ההבנהאנונימי (פותח)

וכל התגובה כולה,

העניין עם המקל מלחיץ אותי בטירוף.ה' ישמור.

(נראה לי שאני מקווה שיש דרך להוציא מה שצריך בדרך אחרת, אולי ניתוח בבטן או משו, לא יודעת).

 

קבעתי כבר תור ייעוץ עם רופא מומחה 

ואני לוקחת בשתי ידיים את העצה להתייעץ עם מכון פוה.

 

תודה!

הענין עם המקל-ציפי כהן
האמת שזה כמו בכל בדיקה גניקולוגית שגרתית...
כל אישה צריכה לעבור בדיקה שכזו, פנימית, פעם בכמה זמן. במיוחד בתקופות הריון יש בדיקה פנימית.
זו בדיקה שאמנם מרגישה פולשנית אך היא הכרחית על מנת להגיע להבנה של מה שקורה בפנים.

חיבוקים.
מנסה גם להרגיע בעניין המקלשיעור באמונה
זה משהו מפלסיק, לא כואב. כל אישה עוברת בחייה מספר פעמים בדיקות כאלו. זה לא כואב או אמור להפחיד, זה בסה"כ אולטרסאונד, מה שיותר מלחיץ נשים בבדיקה הזאת זה החשיפה האינטימית מול הרופא. למרות שגם על זה אני יכולה להגיד לך שאת הרופא/ה זה בכלל לא מעניין, והם מסתכלים בדיוק שניה כדי להכניס ואז מסתכלים על המסך של האולטרסאונד, ממש לא עליך.
אולי תסתכלי באינט' כדי לדעת במה מדובר- זה נקרא מתמר וגינלי. (לעומת מתמר ביטני שמיועד לאולטרסאונד דרך הבטן)
עדינות
חייבת לומר לך שאת גיבורה בעיניי ושאת עושה החלטה אמיתית ונכונה, לו הייתי במצבך לא חושבת שהייתי מוצאת את הכוחות. זהו בדיוק הגיל, אח"כ עלול להיות מאוחר מדי להקפיא ביציות.
זה באמת תהליך לא קל לאף אחת ובמיוחד לרווקה. מצטרפת להמלצות לפנות לפוע"ה וגם למצוא לעצמך דמות מכילה ותומכת שתלווה אותך פיזית ונפשית בכל התהליך הלא-קל הזה.

מאחלת לך שיתגשמו כל משאלותייך לטובה
שאלה נוספת בנושאאנונימי (4)

אני לא האנונימי הפותחת.

 

תודה רבה על כל הפרטים, גם אותי השאלה הזו מעסיקה רבות.

 

אם אני בת 31 ובעז"ה מתחתנת בקרוב- גם כדאי לעשות את זה, או שאין צורך?

 

תודה!

גם לך ממליצה להתייעץ עם מכון פועהשיעור באמונה
פשוט כי הם מתעסקים בזה, מכל הבחינות: רפואית, הלכתית, נפשית וכו'.

מניחה שאצלך ב"ה כיוון שאת לפני חתונה אין בכך כ"כ צורך. בהנחה שהכל יהיה תקין בעז"ה, את בהחלט יכולה ללדת משפחה גדולה וגם אחרי גיל 40 לרוב עוד אפשר ללדת, בעיקר אם כבר ילדת לפני אז הפוריות ממשיכה.

שיהיה במזל טוב!! והכי חשוב בלי לחץ, כי אומרים שלחץ מעכב הריונות. גם אם לוקח זמן, תנו לעצמכם להנות מהביחד לפני שיש ילדים, התקופה הזאת לא תחזור.
היי. מזל טוב לך! נראה שזה גיל נורמלי להתחתן וללדת ילדים,ציפי כהן

כרגע לא נשמע לי שיש צורך בכך. נשים רבות מתחתנות בגיל זה ויולדות ילדים לאחר מכן.

אם באזור גיל 34-35 תרגישי שיש צורך בשימור ביציות, מסיבות שונות, נסי לבדוק את התהליך.

 

בהצלחה רבה ומזל טוב!

ממש תודה רבה!אנונימי (4)

ממש מרגש ומשמח לקרוא כאן את הרגישות והאכפתיות שלכן.

אתן עונות לכל אחת בסבלנות ובפירוט.

 

תודה על התשובות החשובות. עזרתן לי מאד!

 

בשמחה רבה, ושיהיה במזל טוב!ציפי כהן


להתייעץ עם מכון פועה זה קריטיאנונימי (5)
למתמר וגינלי אי אפשר להיות בתולה. כתבת רווקה ודוסית...
ממליצה לפנות למכון פועה לבירור הסוגיה
ממליצה להתייעץ עם גורמים רפואיים והלכתייםמצפה לילדאחרונה
כל אחת זה מצב נתון אחר..
יש הבדל בין 32 ל37..
מנגד לאשה לא ילדה. זה שונה ממי שכן.
ממליצה לקהל תמיכה. להכוונה
אך לא להחליף גורם מקצועי
מאחלת לך ידיים מלאות ובן זוג בקרוב מממש
מילות פרידה לעובר שלי...אנונימי (פותח)

 

עובר יקר שלי

עובר מתוק

אוהב אותך תמיד.

תמיד יש לך מקום בליבי.

 

עוברי חמוד ועדין

קטנטן ומקסים

באולטרסאונד הראשון שלך היית בלי דופק ולא התאמת לגילך הכרונולוגי.

ולא שרדת, יצאת החוצה מאמך שאוהבת אותך בזרם גדול של דם, גושים וצער.  וכאב. והתפוצצות החלום. ואכזבה. 

 

ומה עם אמך?

היא הייתה חייבת לחזור בזריזות לשגרה. אבל כן נתנה לעצמה להיות באבל. לא שבעה ימים, אולי שבע שעות.

ואמך מתגעגעת אליך. ומוקירה אותך על התפקיד שמילאת בעולם.

ואוהבת אותך הכי הכי בעולם כולו. יקר שלי, היית חלק מתוכי. ותמיד תמשיך להיות- אמנם לא פיזית אבל נפשית.

 

ולך, רחם יקר. תודה שהיית הבית לעובר המקסים. תודה גוף על שהוצאת אותו .

כמה כאב במילותייך. וכל כך הרבה צדדים...ציפי כהן
כמה אהבה והיקשרות לעוברך הקטן, שהיה כמשכן בתוכך לזמן הקצר של כמה שבועות.
כמה מהר אם נקשרת לעוברה,
חולמת אותו ומגדלת אותו בדמיונה.
וכמה כואב להיפרד.

תיארת את הגעגוע אליו, את האהבה ואת הכאב על יציאתו מגופך, בצורה כה מוחשית.
ליבי איתך.
הוא באמת חלק ממך.

את אומרת תודה לרחם שהחזיק
ולגוף- שהוציא... (כמה אמביוולנטיות יש באמירת תודה לגוף שהוציא אותו החוצה, והרי כה רצית אותו וקיוותי שיישאר שם... ומצד שני הגוף היה חכם מספיק להוציא אותו. כה מורכב!)

מחבקת אותך. כמה חשוב לכתוב לו, להיפרד, להתאבל.
תודה ששיתפת!!
אוי יקרה..אמא_מאושרתאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

הריון חוץ רחמיאנונימי (פותח)
היי
מבולבלת לגמרי...
ביום חמישי עברתי ניתוח חירום בגלל הריון מחוץ לרחם שהתגלה בעקבות דימום וכאבי תופת.
הכל הלך כ"כ מהר שאני אפילו לא מבינה ממש מה עברתי.
בקצרה - ביום חמישי בלילה פניתי למיון ותוך שעה הייתי בחדר ניתוח, הכל היה לחוץ ומפחיד כי פחדו מהדימום התוך בטני. האמת אני לא ממש מבינה רק יודעת שיצאתי בנס.
זה היה ניתוח בשיטה הלפרוסקופית. במוצ"ש כבר השתחררתי עם הוראה לבדיקת דם נוספת בסוף השבוע וביקורת של רופא נשים עוד חודש.

ואני שואלת, מה זה בעצם הריון מחוץ לרחם?
האם זה נחשב כהפלה?
אמורות להיות לי תופעות כלשהן?
ומה הלאה? מה אני צריכה בעצם לבדוק?

מקווה שהבנתן אותי כי אני בקושי מבינה...
אגב, אני ניק ממש מוכראנונימי (פותח)
בפורומים אחרים
קשה לי לחשוף את עצמי עם הסיפור הזה
חיבוק גדול וחם, יקירה!!!ציפי כהן
אני מצטערת על מה שעברת, נשמע מפחיד, מטלטל ומבלבל. כל כך הרבה רגשות בו זמנית, וכל זה סביב אירוע שאינך יודעת מהו בדיוק, מהן ההשלכות שלו, ומה קורה לגופך. נשמע שהאירוע הפתיע אותך והותיר אותך חסרת אונים אל מול מה שקרה.
זה אכן מטלטל ומבלבל.
חיבוק גדול על מה שעברת, אני שמחה שאת אחרי.
זה נכון לברר עכשיו מה משמעות האירוע ומה זה אומר לגבי העתיד.

אצטט כאן מאתר קופת חולים כללית- מידע קצר על הריון חוץ רחמי:

הריון מחוץ לרחם או הריון אקטופי הוא מצב שבו הביצית המופרית השתרשה והתפתחה מחוץ לחלל הרחם. זהו מצב מסוכן אם הוא לא מאובחן בזמן.

שכיחות ההריונות החוץ־רחמיים נמצאת בעלייה מתמדת, בעיקר בשל העלייה בגורמי סיכון והעלייה בשיעור טיפולי הפוריות. כיום היא עומדת על אחד ל־100-40 הריונות (סביב 2%, תלוי במחקר ובאוכלוסייה הנבדקת).

ברוב המוחלט של המקרים (כ־98%), ההריון החוץ־רחמי מתרחש בחצוצרה, לרוב בחלק הרחב (האמפולרי) שלה. עם זאת, הריונות מחוץ לרחם מתפתחים בכל מקום אפשרי כמעט, ביניהם: שחלות, צוואר הרחם, חלל הבטן, וצלקת ניתוחית קודמת ברחם.

ובמילותיי שלי:
במידה מסוימת זו יכולה להיחשב הפלה כי היה הריון, והיה צריך להפסיקו. מן הצד השני-
זו אינה הפלה מכיוון שזה לא היה הריון שהתפתח בתוך הרחם.
כך או כך- אכן היה הריון, והיה צורך להפסיקו.
הריון צריך להשתרש בתוך הרחם. הריון מחוץ לרחם יכול להשתרש בכל מני מקומות מחוץ לרחם, והוא מסוכן. הוא עלול לפגוע בתפקודים שונים בגוף האישה.
ייתכן והרופאים זיהו אצלך מצב שסיכן אותך ולכן מיהרו כל כך.
בעיניי חשוב שתבררי היכן השתרש ההריון והאם נוצר נזק כלשהו לחצוצרה או לרחם או לאיבר אחר קשור.
כמו כן את צריכה לעשות בדיקת בטא כדי לוודא שהיא מתאפסת וההריון אכן הופסק.

לאחר הריון מחוץ לרחם ניתן לחזור ולהרות.

מחבקת אותך בחום, ממליצה לך להמשיך לשאול ולברר על מצבך המדויק, על מנת להבין בדיוק מה קורה לך (כתבתי פה בכלליות),
ומציעה לדבר על מה שקרה לך. לספר לאנשים קרובים שמסוגלים להקשיב לך באמפתיה ולחוות איתך את הכאב שבחוויה המטלטלת שעברת.
חשוב לאוורר את הרגשות, התחושות והתמונות ולא להשאיר אותם 'תקועים' בפנים.

ספרי לנו מה שלומך? (אם תרצי בכך.)
מאחלת החלמה מהירה!
תודה ציפיאנונימי (פותח)
ההריון ישב באמת על החצוצרה הימנית והלחץ היה שהיא תיקרע.
הוציאו לי אותה, וכעת, אחרי שעברתי לפני 8 שנים כריתת שחלה שמאל (בגלל גידול ) נשארתי עם שחלה אחת בלי חצוצרות בכלל😢😢
אז מצד אחד - לא רציתי את ההריון הזה, הייתי עם התקן ויש לי 8 ילדים בריאים ומקסימים
אבל מצד שני - לא באמת חשבתי להפסיק לגמרי ללדת, אני עוד צעירה...

ובקשר לתחושות מהניתוח עצמו, זה באמת בעיה. אין לי ממש לי לפרוק. קשה לי ממש

מקווה שכשאתאושש מהכאבים אצליח להתאושש גם מבחינה נפשית
אוי, אני כל כך מצטערת לשמוע.ציפי כהן
על כל מני דברים שכתבת.
גם על הגידול והוצאת השחלה מלפני 8 שנים,
גם על כריתת החצוצרה כעת, ועל ההשלכות של הוצאתה: חוסר יכולת להרות!
כמה כואב, קשה ומצער. כל כך!!!

אני שמחה לשמוע על שמונת הילדים שאכן יש לך, יש בזה מן הנחמה.
ועם זאת עדיין לא תכננת להפסיק את הילודה, זה הגיע באופן לא צפוי ובלי הכנה- וזה דבר חד משמעי שמצריך הכנה נפשית, עיבוד והחלטה.

נשמע לי שאת במצב שבו את צריכה קודם כל להתייצב ברמה הפיזית. שייפסקו הכאבים.
ולאחר מכן יש צורך לעבור תהליך עיבוד למה שקרה לך (הניתוח, המהירות, חוסר האונים, הפחד לחייך, אבדן השליטה ועוד), ובנוסף לעבור תהליך נפשי של אבל על היכולת להרות שוב.
אלה צרכים נפשיים משמעותיים שאם תעשי אותם- תוכלי לצמוח ולהמשיך הלאה בכוחות מחודשים לאחר ההתאוששות ממה שעברת.
אך קודם כל- התאוששי פיזית מהניתוח. החלימי והחזירי כוחות לגופך.

לגבי אנשים לדבר איתם- אני ממש מציעה לחזור ולחשוב עם מי תוכלי לדבר על כך באופן שישחרר אותך מהמועקה הכבדה. לשאת את כל הרגשות הקשים לבדך- זה מאוד קשה.

אולי בכל זאת יש מישהו?
מה עם אישך? חברה? אמא? אחות?...
אף פעם לא הגבתי- אבל מרגישה שחייבת!הריון ואמא
עברת חוויה לא פשוטה בכלל.
אבדן הפוריות הוא אבדן קשה מאוד! במיוחד כשהוא בא בלי שהיה אפשר לצפות אותו בכלל.
תתני לעצמך זמן לבכות, תפנקי את עצמך. תעשי דברים שאת אוהבת. ותראי איך את מתאוששת. ואם צריך- לכי לטיפול.
מעבר לכך, בפן הרפואי- לא מבינה ב"ה!
(לא דומה בכלל- אבל עברתי הפלה בשבוע מאוחר, על גבול לידה שקטה, ולקח לי הרבה זמן להודות בכך שאין לי את הכלים להתאושש ושאני צריכה עזרה חיצונית)

הרבה כוחות!!
תודהאנונימי (פותח)
איך שהבנתי כן תהיה לי אפשרות להכנס להריון ע"י טיפול. אני ממש לא יודעת במה זה כרוך ואם יהיו לי כוחות הגוף והנפש בשביל זה.
עוד לא חושבת על זה כי גם ככה אני אחרי רצף של לידות ברוך ה' ותכננו למנוע כמה שנים.

קודם מתאוששת מטראומה הנוכחית....
מתישהוא נמשיך הלאה

תודה לכם על התמיכנ

מעדכנת- עדכון מהפותחתציפי כהן
קודם כל תודה!
את עושה לי סדר בדברים ומשקפת לי כ"כ טוב מה שעובר עלי.
אז אתמול באמת הצלחתי לשחרר קצת לאחותי את הבלאגן אצלי וזה באמת עזר.
בעלי ואמא שלי כ"כ עסוקים וטרודים בצד הטכני, שאני לא מסוגלת להעמיס עליהם עוד.

מקווה בעז"ה להתאושש פיזית בהקדם ואז נטפל בנפש...
אני חושבת שאצטרך עזרה מקצועית ומקווה למצוא את האדם הנכון

תודה שהיית פה בשבילי!
ולפותחת היקרה- שמחה ששיתפת!ציפי כהןאחרונה
ושמחה שמצאת את אחותך ושזה עוזר.
שתפי עוד ככל שתצטרכי.
ואנחנו פה איתך בדרך שאת עוברת. מה שאת זקוקה- את מוזמנת לשתף.
את כמובן מוזמנת לספר פה את הסיפור במלואו אם יש לך צורך בכך.

מחבקת אותך. קחי זמן ונשימה ותני לעצמך להירגע ממה שעברת.
ואם יש צורך אכן לכי לטיפול כדי לעבד את החוויה.

ימים נעימים
מחר סקירת מערכות ואני בהיסטריהאנונימי (פותח)
אני כ"כ בלחץ שאני ממש מנותקת מעצמי.. ממש צפה.
גם פעם שעברה היה כך, אני לא יודעת למה לצפות מעצמי
הבטן מתהפכת ואני מנסה שלא לחשוב
השבוע נפלט לי משפט של משהו כמו: "אחרי הלידה.." ומיד עצרתי את עצמי. כי כגודל התקווה כך גודל הפחדים
לא מצליחה כ"כ לאזן
חיבוקאומנות באמונה
בעזרת ה' תבואי לבשר לנו בשורות טובות מחר!
אוי, כל כך מוכר... וכלכך קשה שכך!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודהאנונימי (פותח)
האיש שלי ילווה אותי, והרופא אכן רגיש ומהיר את ההיסטוריה שלנו
עדיין קשה לי להבין מה אני מרגישה, בעיקר בלבול מחוסר היכולת להבין איפה אני נמצאת.. מצד אחד שמחה ומקווה ומתפללת מצד שני מפחדת ומנסה להגן על עצמי
מהיר= מכיראנונימי (פותח)
מעדכנת אנונימי (פותח)
ב"ה הבדיקה עברה בשלום, היו איברים שראו פחות טוב והוזמנו לסקירת השלמה,
אבל הדברים המלחיצים היו ב"ה תקינים!
ב"ה! בשורות טובות והריון משעמם!אמא_מאושרת
שמחה לשמוע!!ציפי כהןאחרונה
מישהי שעברה את התהליך הזה ומוכנה להסביר איך להיות מוכנים ל,?אנונימי (פותח)
היי הפעם אני רוצה לדבר על דודה שלי
היא בהיריון בחודש רביעי
וגילתה כי עליה לעשות הפלה מכמה סיבות.היא מאוד עצובה.
התהליך שלה מתחיל בכך
שביום הראשון שזה יום ראשון הבא
היא מקבלת כדור (ציטוטק ניראלי) ואז היא מקבלת מנוחה ומשחררים אותה באותו יום
רציתי לשאול אם זה כואב או משהו
אני צריכה להיות לצידה ולא כלכך יודעת מה לעשות כדי לעזור לה
פליז מישהי שעברה את זה יכולה להסביר לי למה היא צריכה לצפות
היא מסתירה את זה מההורים שלה יש תופעות מסויימות שמחשידות???
ויום למחרת היא מתחילה את התהליך עצמו (שביום האחרון היא עושה גרידה ) אבל גם מכניסים לה כדור לנרתיק.
וגם ניראלי מכניסים לה צינור בגב או משהו לפי מה שהיא סיפרה לי
פליז תכתבו פה כמה שיותר ...
אני בעצמי בלחץ בשבילה היא נורא חשובה לי. וכואב לי עליה
מישהי ?אנונימי (פותח)
היי. האם הכוונה שהיא תתחיל את התהליך רק ביום ראשון עוד שבוע?ציפי כהן

מאוד הגיוני שהיא כרגע צריכה להמתין, ויכול להיות שתתפתח הפלה מעצמה.

בעיקרון אמור להתפתח דימום. איני יודעת מה השבוע של ההריון, אך ככל שההריון מאוחר יותר כך הדימום מאסיבי יותר. עלולים להיות גושים. זה קשה לשאת את זה, אך אמורים לצאת החוצה כל החלקים של ההריון. לא קל ובהחלט מצריך תמיכה.

 

הכדורים (ציטוטק) מזרזים את תהליך ההפלה. מרגע שהיא מקבלת את הכדורים- בדרך כלל יש המתנה עד שהם פועלים. זה יכול לקחת כמה שעות או אפילו כמה ימים. לפעמים לוקחים עוד מנה של כדור כי הפעם הראשונה לא עבדה וצריך שוב.

לעיתים הרופאים ממליצים לעשות גרידה ללא הציטוטק. תלוי בשלב ההריון ובעוד דברים.

 

בגדול, מה שהיא זקוקה לו זה תיכה נפשית בעיקר. כי הפלה היא דבר לא קל.

ממליצה פשוט להיות איתה במה שהיא חווה. כמובן, אינך צריכה להיות צמודה אליה 24 שעות, היא יכולה לעשות דברים אחרים וכדאי מאוד שתתעסק בדברים אחרים מלבד הציפייה לדימום. ובכל זאת, אם את באמת רוצה להיות לצידה באופן נפשי- יהיה יפה אם היא תוכל לשלוח לך הודעה או לדבר איתך מתי שתרצה, לבכות לך או להישבר לידך, ואת פשוט תהיי איתה בכאב או בסבל שלה.

 

ברגעי מצוקה ומשבר אין הרבה מה לעשות מלבד לשבת ליד האדם השבור, לאחוז לו את היד ולהיות איתו שם.

בלי לנחם ובלי לנסות לומר דברים חכמים.

להיות איתה, להביא לה מים או מה שהיא צריכה- אם את שם פיזית,

ולהיות איתה ברוח- אם את שם נפשית.

 

זו עשייה מדהימה בעיניי להיות איתה שם. את יקרה ומיוחדת שאת כך מוכנה להיות שם עבורה.

ודאי שעבור עצמך יש לך תמיכה או כוחות שיתמכו גם בך,כדי שתוכלי להיות שם גם עבורה.

 

חיבוקים.

ספרי מה שלומך או שלומה אם תרצי לשתף.

 

 

נשמע כמו היריון לא רצוי...מאמי5778
היא נשואה?
חשוב לדעת את ההשלכות שיש להפלה כזאת...
לא יודעת אם רצוי או לא רצוי. מהיכן חשבת על כך?ציפי כהןאחרונה


הריון חוץ רחמי וכניסה להריוןמצפה....
היה לי לפני שלושה חודשיים הריון חוץ רחמי.. עשיתי צילום רחם, המעבר היה תקין.. הפעם הזאת ווידאתי! שאני לא מבייצת באותו צד כמו בחוץ רחמי, אני קצת בלחץ- מי פה היה לה חוץ רחמי ופעם אחריה היא נקלטה להריון רגיל?
היי. אני מכירה נשים שהרו בהריון רגיל לאחר הריון חוץ רחמי.ציפי כהן

איני יודעת אם הן כאן או יכולות לענות לך, אך שמעתי על מקרים.

מקווה שזה מעודד אותך.

מה אומרים הרופאים?

תתעודדי יקרהאנונימי (2)
יש תקווה!

אמא שלי ב"ה זכתה לעוד חמשה הריונות רגילים, בריאים (ולידות) לאחר הריון חוץ רחמי
בשורות טובות!אנונימי (2)אחרונה
מעדכנת ....050AAAA

הייתי אתמול אצל הרופא שלי-

שבוע ארבע+6

 

אחרי גרידה(ברע 4 הריונות תקינים ב"ה)

 

האמת לא ברור למה מיהרתי ללכת - וחבל שהלכתי ככ מוקדם

 

לא ראו עדיין שק הריון

 

הרופא אמר שהכול נראה לו תקין הוא עשה א.ס עדין...וגם בדק חצוצוררות

 

ונתן בדיקת בטא ובדיקות נוספות ואמר לבוא אליו בעוד שבועע....

 

אני די בטוחה שהיה ביוץ מאוחר (יום 18-20)אבל בכ"א חזרתי ממנו ממש עצובה ומלאת דאגות... למרות שהוא היה הכי אופטימי...והוא רופא לחוץ בד"כ

 

איך משתחררים מהלחץ??

חכי, אל תקפצי לשום מסקנה..אמא_מאושרת

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

נכון.... אני כועסת על עצמי050AAAA

שבכלל מיהרתי לבדוק.....

 

לא יודעת למה חשבתי שיש צורך לבדוק ככ מהר....

 

בחיים לא הלכתי לרופא לפני שבוע 6-7

 

 

אל תכעסי!אמא_מאושרת

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה050AAAA

היום בבוקר עשיתי בדיקת בטא

 

כרגע מחכה לתוצאות....

מה שלומך?פרח חדש
היי יקרה. קודם כל- הירגעי. נשמע שהכל בסדרציפי כהן
באמת שבוע מאוד מוקדם בשביל לראות משהו (באמת כשהתייעצת לאיזו בדיקה ללכת כתבתי לך לעשות בטא בלבד, ללא צטרך בבדיקה נוספת עדיין. כי זה מוקדם מאוד וממיחא לא יראו כלום).
אבל למרות זאת, יקירה, נשמע שהרופא בהחלט היה אופטימי, ושבינתיים הכל תקין.
יש לי הרגשה שאולי הוא נזף בך או נתן לך הרגשה לא נוחה שהגעת מאוד מוקדם. הגיוני?
או אולי מישהו אחר אמר לך משהו על כך?

זה הגיוני יקירה שתרצי לראות ולדעת מה קורה.
והגיוני שתלכי להיבדק.
זה טבעי לאחר אבדן קודם.

אכן, הריון לאחר אבדן הוא דבר שהרבה פעמים מלא חרדה. לפחות עד לשבוע בו התרחש האבדן. לפעמים גם אחרי.

איך מרגיעים?
מוזיקה.
נשימות.
יוגה.
חשיבה חיובית.
שינון מנטרות חיוביות.
דמיון טוב של המשך ההריון.
דמיון של מקום רגוע ובטוח ללכת אליו כשקשה ולחוץ
ועוד שיטות רבות.

אם אינך מצליחה להרגיע בשום אופן- פני לטיפול כלשהו לליווי והרגעה (אפשר גם משהו הוליסטי, רפואה משלימה וכו).
עשי לעצמך טוב.
הרבה מאוד הריונות לאחר אבדן הסתיימו בטוב.
הרבה מאוד מאוד.

איתך.
תודה רבה ציפי050AAAA

אכן את מחזקת ומעודדת.....

 

החלטתי עם עצמי לנסות להרגע....

אני חייבת להודות שאני כרגע בתקופה לא קלה בחיים .(מבחינת עבודה וכו)

 

והכול ביחד מביא אותי להרגשה נוראית של חוסר וודאות

 

ומתווסף לזה ההריון שככ חיכיתי לו ועוד אחרי אובדן....

 

אבל, אני מנסה כמה שיותר להרגע לשמור על אופטימיות ולדעת שהכול מד' והקב"ה יוליך אותנו בדרך הנכונה ...

 

מקווה לא לפול למשבר חדש ולהמשיך הריון קל ותקין...

 

בשורות טובות אצל כולן בעז"ה

בנוסף מעדכנת050AAAA

שעשיתי בדיקת בטא ביום חמישי ויצא לי 740

 

והיום עשיתי בדיקה נוספת ומחכה לתוצאות...

וואי אחותיאמא_מאושרת

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

מה שלומך?שיעור באמונה
נשמע טוב. מקוה לעלייה טובה בהמשך. בשורות טובות!ציפי כהן


מעדכנת050AAAA

מצטערת שלא עדכנתי עד עכשיו פשוט היינו בחופש....

 

שבוע שעבר הייתי אצל הרופא והוא ראה שק הריון והיה אופטימי.....

 

לבינתיים ממשיכה הכול כרגיל...

לפעמים מרגישה יותר טוב לפעמים פחות....

 

קצת מפחדת שאני מגזימה ולא שומרת על עצמי...

 

ומקוה שיהיה טוב....

 

 

ב"ה!אמא_מאושרת

איזה יופי! שמחה ממש לשמוע!
בע"ה שיהיה הריון בריא ובידיים מלאות!!

משמח מאוד לשמוע!! שימשיךבריא ותקין ויסתיים בזמןציפי כהןאחרונה

ובלב שמח, בידיים מלאות ובריאות

 

ממה את חוששת שאת מגזימה? במה את מגזימה יקירתי? אם אינך שומרת על עצמך- אנא שמרי. ואם זו חרדה מוגזמת- נשמי עמוק. הריון הוא דבר חיובי וטוב ואינו סותר עבודה או עשייה.

 

עיקר הבריאות בנפש ובגוף. עשי מה שיעשה לך טוב.

הקשיבי ללב ולגוף.

 

 

מאנונימי אשמח לעזרהאנונימי (פותח)
עברתי הפלה לפני 4 חודשים טבעית ממש בהתחלה אחרי שגיליתי הריון

היום אחרי איחור של יומיים עשיתי בטא ויצא 70.

אעשה הכפלה בעז"ה ביום ראשון !!
אשמח לשמוע סיפורים מעודדים על בטא שהתחילה ככה והריון התפתח תקין (בשתיההריונות הקודמים הבטא הייתה 1000+ אז אפעם לר דאגתי עד ההפלה)

ולמה לשים לב חריג בימים האלה עד התור של הבדיקת דם.

אודה לעזרה תודה לכן !!!
אף פעם לא בדקתי בטא.. אבל אני רק חיבוקאמא_מאושרת

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

האמת להגיד לך050AAAA

אני עד ההיריון הזה (אני עכשיו בהריון ב"ה אחרי הפלה)

לא בדקתי בטא בשום הריון

 

גיליתי הריון בבדיקה ביתית קבעתי תור לרופא לבדיקת דופק וזהו...

 

עכשיו כן בדקתי הכפלה של הבטא מרוב שהייתי בהלם שאני בהריון אחרי ההפלה ופחדתי ככ.. ועדיין

 

70 זה לא נמוך לדעתי... יכול להיות שהיה לך ביוץ מאוחר....

כן כנראהאנונימי (פותח)
עשיתי בדיקה חוזרת ויצא 384
יופי, ההכפלה נראית בהחלט לעין. מזל טוב!ציפי כהןאחרונה

שימי לב... לשלווה פנימית ולהרגעה.

זה הכי משמעותי.

 

וכמובן אם יש דימום או כאבים פיזיים- ללכת להיבדק.

 

בהצלחה ובידיים מלאות ושמחות, יקירה!

2 הריונות כימיםמצפה להריון
אז החודש גם היה לי בטא 26 וקיבלתי דימום
פניתי לרופא באותו יום והוא אמר לי למנוע הריון 3 חודשים?? משהו הזוי, ביקשתי תמיכת פרוגרסטון והוא אומר שלא צריך... כמה עוד הריונות כימים אעבור?? מתסכל לראות 2 פסים בטא חיובית ובסוף דימום
שאלת אותו למה?אמא_מאושרתאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

סיבה אפשרית להפלות או אי פריוןגלוטנית לשעבר
פתאום חשבתי שיכול להיות שהרבה נשים לא מודעות לזה אז חשבתי לכתוב כאן..
כשגילו לי צליאק שמעתי שאכילת גלוטן לאישה חולת צליאק גורם לאי פריון...
יש הרבה אנשים ונשים שלא מודעים לכך שיש להם צליאק (יש תסימינים אבל לא בהכרח שיהיו...) ובדיקת דם פשוטה יכולה לפתור את זה.. ולפתור בהמשך הרבה בעיות...
לידיעתכן...
אפשר להוסיף?אמא_מאושרת

אחרי שתי הפלות מומלץ מאוד ללכת לבצע בדיקת קרישיות- בדיקת דם פשוטה שעולה לקופות החולים הרבה כסף ולכן הם מתקמצנים עליה.

אותי היא הצילה מהפלה שלישית ב"ה.

תודה לשתיכן. העלאת המודעות הינה דבר משמעותי וחשוב.ציפי כהןאחרונה


שמירת הריון אחרי הפלהאנונימי (פותח)
אמרו לי שאחרי שלוש הפלות אפשר לקבל שמירת הריון.. עברתי חפני שבועיים הפלה שלישיץ אחרי שלא היה דופק בכל הפעמים.. ההפלות היו כולן בתחילת חודש שלישי אם זה חשוב... האם אוכל לבקש שמירה בהריון הבא?? ואם כן מתי נותנים...?
לא יודעת, אבל עשית בדיקת קרישיות??אמא_מאושרת
וחיבוק גדול!
עשיתי עוד לא הגיע..אנונימי (פותח)
בע"ה, בשורות טובות!אמא_מאושרת
זה לא גורף, תלוי ברופא ותלוי בסיבה שגרמה להפלות.ציפי כהן
אם הסיבה שגרמה להפלות מצריכה שמירה- אני מניחה שהרופא יתן לך שמירת הריון (למשל אם יש צורך בתפר צוארי, או אם משהו בתפקוד הפיזי שלך במהלך השלב הראשון להריון גורם להפלה).
אם הסיבה אינה מצריכה שמירה הוא לא ייתן מן הסתם (נניח שתוצאות הבדיקות יהיו שישנה קרישיות מסוימת, והרופא ימליץ על מתן זריקות לדילול דם בהריון הבא. אין זה אומר שהוא גם ייתן שמירת הריון).

רופאים אינם ממהרים לתת שמירת הריון,
לכן לא בטוח שייתן מיידית.

את חושבת שתצטרכי שמירה? מדוע?

חיבוק גדול. שלוש הפלות... זה קשה.
חיבוק.
אם זה לא נובע מקריושיות יתר ממה זה יכול להיות?אנונימי (פותח)
ההריונות מאוד קשים והעבודה מתישה ממש צריכה גם רוגע נפשי.. בגלל ההסטוריה אני ממש בלחץ..
קודם כל חיבוק ענק!מצפה לילד
לפי מה שאת מתארת אין אינדיקציה לשמירה. אם היה דופק/פתיחה/מצפה לילד
קיצור צוואר..
היה ניתן לשקול
יקרה אני כמוך אחרי 3 הפלות בשלבים שונים ויותר מאוחרים.
הרופא שלי אפילו לא חושב שאני הריון בסיכון..
אז שמירה אין מה לדבר איתו.
(בכל מקרה אצלי יש שקילה של תפרנצווארי-מקווה שלא אצטרך בע"ה' יתברך)
אצלי כל הבדיקות היו תקינות וזה שימח מחד ותסכל מאידך.
מה ההסטוריה ההריונות שלך?? האם היו הריונות תקינים??
חיבוק גדול שוב
ואנחנו פה בשבילך!!!
הי אני קיבלתי שמירה אחרי 2 הפלותאנונימי (3)אחרונה

גם כי העבודה פיזית מאוד

 

וגם יש מחלה ברקע

 

תנסי לבקש. יכול להיות שכן תקבלי