פורום אבדן הריון (עמוד 41)

זה נורא קשה בהתחלה אבל זה עובר עם הזמן

כתבו לך כבר- ישנם כדורים שעוזרים להקאות. זה מצב באמת קשה וזה בהחלט עלול להיות גם סוג של מחלה כלשהי של תחילת הריון, איני זוכרת את שמה, אך היא אינה ידועה למרבית הרופאים והנשים. אלה תסמינים של חולשה גדולה, הקאות מרובות וחוסר יכולת לתפקד כמעט...

אז א. זה עובר. בערך סביב השליש השני. לעיתים לפני ולעיתים אחרי.

ב. יש תרופות כגון פראמין, שבטוחה נגד בחילות בהריון, וישנן תרופות חזקות יותר כגון זופרן או אחרות. כל אחת והתרופה שתתאים לה. 

ג. ישנם דברים טבעיים שניתן לעשות על מנת להפחית את התחושות הקשות.

עצות שונות להקלה על בחילות והקאות בהריון:

- להרתיח כפית שטוחה של אבקת קינמון בכוס מים, להמתיק ולשתות 2-1 כוסות ביום. 

- לבלוע חתיכות קטנות של קרח או קרטיבים. 

- לאכול חבושים (חתוכים או בקומפוט). 

- לשתות תה עם עלי נענע ו/או לימון. 

- לשתות תה מזרעי שומר (3-2 כוסות ביום) 

- לבלוע כף מיץ לימון עם דבש דבורים טהור אחרי כל ארוחה. 

- לאכול זנגביל (ג'ינג'ר). מי ששונא את הטעם והריח, יכול למצוא כמוסות זנגביל לבליעה בבתי המרקחת ובחנויות הטבע. 

- לאכול פחמימה על הבוקר (קרקר או משהו בסגנון)

- לאכול ארוחות קטנות, לשתות כמויות קטנות

- לא לוותר על אכילה ושתיה!! שלא תגיעי להתייבשות!

וייתכן שזה משהו שקשור ללחץ ומתח נפשי סביב ההריון הזה, לאחר מה שעברת, ואני מציעה לעבוד עם נשימות, דמיון מודרך והרבה הרגעה פנימית על מנת להקל.

מחבקת ומאחלת בריאות רבה עד הסיום הטוב!

ציפי

עצובה- על שהיית צריכה להגיע לאשפוז

שמחה- על שאת מושגחת , שטיפלו בך ושאולי תשתחררי מחר.

מחבקת אותך!!

האם זה אכן היפראמזיס כפי שחשדנו?

בהצלחה גדולה, תרגישי טוב, איזו תקופה קשה.

מקווה שתעבור, ואכן, כפי שכתבה @מאמי5778 כל יום רק מקדם אותך אל עבר הסיום והחזקת התינוק.

בתקווה לטוב בכל המובנים.

אם הבנתי נכון את אחרי שתי הפלות?

עשית בדיקת קרישיות?

אם לא בבקשה בבקשה תלכי לרופא ותתעקשי על זה

זאת בדיקת דם רגילה שעולה לקופ"ח הרבה כסף אז אם יש ילדים בבית הקריטריונים זה שהאישה תעבור 3 הפלות לפני שבודקים את זה.

מצד שני ההתעקשות מול הרופא שלי מנעה ממני את ההפלה השלישית ב"ה.

בבקשה תלכי ותתעקשי. 

וחיבוק גדול, שהשם ימלא חסרונכם במהרה! 

לא אני לא אחרי 2 הפלות

היתה לי הפלה בהריון ראשון ולאחריו כמה הריונות תקינים

יעכשיו שוב הפלה....

על הרופא שעשה זאת במקצועיות ובמהירות!! שמחה לשמוע!!

ב. מצטערת על החוויות הלא נעימות שעברת.

ג. לדעתי יכול להיות שזו הפרעה הורמונלית מסוימת ואיחור במחזור, אך באמת איני יכולה לדעת. אולי תלכי לעשות בדיקת דם? בדיקת בטא היא הכי מדויקת ויכולה לענות לך על ספקותייך.

חיבוק על כל המתח!

תחשבי חיובי

ובעז"ה האופטימיות תנצח!!

הריון קל ותקין.

לא?

רק מעלה לך נקודה אם תרצי לבדוק

האם שוחחת איתו בעניין זה?

נסי לבקש את עצתו, וגם להביע את בקשתך. ואפשר תמיד גם לבקש חוות דעת נוספת אם תשובותיו אינן מספקות אותך, וללכת לרופא של הריון בסיכון או של פוריות.

מצטערת על החוויות המצערות. עד שיש הריון...

אבל טוב שאת יודעת שהיה. ויש לך עדות לכך. (יש עדות? יש בדיקת בטא שהראתה עלייה? זה משמעותי לספירת הפלות שהיו.)

שנית, לאחר הפלה הגוף "משתגע", ואכן המחזור הראשון לאחר הפלה פעמים רבות הוא חזק יותר וגם מלווה בכאבים. בנוסף, הוא מרגיש קצת משוגע באמת...

השיוניים ההורמונליים שלאחר הפלה גורמים זאת, וזה בהחלט יכול להיות שקורה גם לך.

אם את חשה שהדימום מאסיבי מדי, או אם הכאבים קשים- לכי להיבדק ולראות מה זה יכול להיות.

ואולי זה רק עניין של זמן, והגוף יירגע ויחזור לעצמו.

מקווה שבמהרה.

חיבוקים חמים.

ומציעה לשנות דיסקט בעזרת אמירות טובות הפוכות.

"אני מסוגלת להחזיק את ההריון הזה בבריאות עד סיומו הטוב"

"אני אוהבת את ההריון הזה ואצליח לסיים אותו בבריאות"

"ההריון הזה יסתיים טוב".

מנטרה קצרה וברורה שתשנני לעצמך תעזור להחליף את הדיסק.

אפשר להעמיד את המשפטים זה מול זה וליצור תשובות:

"אין דופק" לצד- "יש דופק. יהיה דופק. יהיה דופק עד הסוף!!"

או כל סגנון משפט אחר שמעודד ומקווה לטוב.

חיבוקים חמים, לא קל.

נשמי ונוחי.

ועשי דברים שמשמחים אותך ועושים לך טוב.

תתקשרי לרופא להתייעץ איתו ואולי יגיד לך לבוא אליו לפני התור שנקבע....

בגדול מה שאני יודעת (אין לי דעה מקצועית אני עדיין לא רופאה

זה שצריך לחכות שהבטא תתאפס והרחם תיהיה נקיה.

אחרי גרידה הרחם נקיה בדר"כ (בדר"כ עושים אולטרא סאונד ישר אחרי)

בקשר לבטא אני לא ממש מבינה, אבל יודעת שגרידה זה לא ציטוטק, בדר"כ זה זבנג וגמרנו ואין שאריות

ולי אמרו לחכות מחזור אחד ואז אפשר להתחיל לנסות, וגם המחזור האחד שמחכים זה כדי שרירית הרחם תתעבה.

אז נראה לי שאת ממש בסדר

אבל אם יש הלבטויות בכל זאת אולי באמת תשאלי את הרופא..?

(יודעת דברים רק מהנסיון שלי, אין לי רקע רפואי..)

גם לא ידעתי שעשו, אבל הרופא נשים שלי אח"כ אמר לי שבטוח עשו, שבדר"כ עושים

מקווה שהוא יודע על מה הוא מדבר 

אבל בכל אופן מגרידה לא אמור להיות שאריות, רק שרירית הרחם עדיין דקה אז רוצים לחכות שתתעבה ולכן מחכים מחזור אחד

סוג מניעה?

(אני לא ממש מבינה בסוגים, גם כשהיינו צריכים למנוע אחרי הפלה וכד' רק חישבתי ימים.. אבל אולי יש משהו אחר שיותר יתאים לך?)

מכירה את זה, שכל קושי פיזי\בירוקרטי\לא משנה מה מציף מחדש את הקושי הנפשי

ואם אפשר להקל על עצמך בשלב הזה אז שווה להקל, זאת תקופה לא פשוטה..

אולי להתייעץ עם מכון פועה?

משתמשים בקוטלי זרע למינהם-

הסוגים שמותרים הלכתית בד"כ- (מה שאני יודעת אולי שווה לברר לפני עם מכון פועה) זה נרות פרמטקס ושקפים VCF תחפשי מילא בגוגל היכן ניתן לקנות.

בעיות של כתמים אחרי הפלה- זה די נפוץ.. מה שלי מאווד עוזר זה שתית מיץ מלימון סחוט.

ואני תומכת ברעיון לפתוח ניק לפוקום הזה, ולא להיות אנונימית. נדע להכיר אותך עם הניק שלך.

חיבוקים חמים!

יש צדדים לכאן ולכאן-

אנונימית יקרה, בעיקרון מבחינה טכנית יבשה, אם קשה לך להמתין- גרידה היא הדבר הנכון לעשות כדי לסיים את הדברים מהר.

מצד שני-

א. זו התערבות פולשנית לגוף, ובדרך כלל עדיף לאפשר לגוף להתמודד לבד אם הוא יכול, ללא התערבות

ב. אכן אין הזדמנות להיפרד מן התינוק.

חוזרת לצד הראשון:

א. לעיתים קשה מדי להמתין עד שייצא

ב. זה יכול להיות תהליך לא קל, הדימום. גם אם הוא מועט.

רשמתי פה את הצדדים השונים, איני חושבת שמישהי מאיתנו יכולה לקבל החלטה במקומך או אפילו להמליץ אלא רק לספר על חוויותיה ממקומה, ואת בסופו של דבר תצטרכי להחליט מה יהיה טוב לך ומה מתאים לך בנקודת הזמן הזו עם המאפיינים האישיים שלך. 

אני מקוה שכל החלטה שתקבלי תהיה מודעת, ומקוה שתהיה כמה שפחות קשה עבורך. (כמה שאפשר להפחית כאב וקושי סביב הפלה)

מחבקת.

ספרי לנו מה שלומך (אם מתאים לך)

ציפי

אם זה שבוע 5-6 אולי כדי לחכות קצת ? אולי היה ביוץ מאוחר??

אם זה שבוע יותר מתקדם... אני יכולה לספר לך מניסיון טרי טרי שלי 

בשבוע 7+2 הלכתי לבדיקה הטכנאית אמרה שהשק ריק

חיכתי שבוע -ועשיתי בדיקת א.ס אבל עדיין השק היה ריק....

אצלי הרופאים אמרו שעומדות בפני שתי ברירות של:ציטוטוק או גרידה....

שאלתי לגבי הטבעי- מכיוון שכבר הייתי לקראת שבוע 9 הרופאים קצת חששו לחכות להפלה טבעית כי לא ידעו האם היא תתרחש ומתי....(יש חשש מזיהום )

אני בחרתי בגרידה -חשבתי שלי זו השיטה הכי טובה ופרקטית למצבי האישי הפיזי והנפשי.... 

עברתי הפלה בעבר (הריון ראשון)- ההפלה היה טבעית רוב השק נפל לבד ובסוף גם קיבלתי כדורים לסיום התהליך.... התהליך היה קשה וכואב ולא רציתי לחזור על אותו תסריט עוד פעם מה שגם לא הייתי בטוחה שבסוף לא אצטרך גרידה....

אני יכולה להגיד לך מניסיון שתהליך הגרידה עבורי היה לא קשה במיוחד ועבר די טוב ב"ה

מיד אחריו הרגשתי טוב מאוד מבחינה פיזית.

נפשית לקח לי בערך שבוע להתאוששות וגם כרגע יש לי רגעי משבר קטנים

אבל אני עם הפנים קדימה בעז"ה

כמובן אשמח לענות על שאלות נוספות אם יש ....

ולתמיכה אנחנו פה  

מה זה אומר "נוזל"? באיזה צבע?

האם עכשיו יש עדיין דימום?

התיאורים המפורטים יעזרו דווקא להבין מה קורה איתך ומה מצבך...

איני רופאה אך בהחלט אפשר לחשוב יחד האם ללכת לרופא זה דחוף עכשיו או להמתין וללכת רק בשלב מאוחר יותר.

מעט מידע: 

ההפלה יכולה להתרחש במגוון צורות, יכולים להתלוות לדימום כאבי בטן חזקים כמו של מחזור או אף יותר מכך.

לעיתים ישנם גושים שיוצאים, וזה גם בסדר.

אם הכאבים חזקים מדי,

או אם הדימום מאסיבי מדי

או אם ישנה סחרחורת או חולשה קיצונית

או אם את חשה באינטואיציה שמשהו לא בסדר- לכי להיבדק.

בעיקרון המתנת להפלה טבעית ונשמע שהיא התחילה ומתרחשת. זה כואב וקשה, צר לי איתך מאוד על החוויה הקשה והלא נעימה.

חוזרת לשאלתי הראשונה: מה מצבך עכשיו?

חיבוקים.

ציפי

מאחלת שחרור מהיר,

מנוחת הגוף והנפש

ושתעברי את תקופת האבל שלאחר ההפלה- באופן שייטיב עימך.

תאפשרי לעצמך לבכות אם בא לך, להרגיש רגשות שליליים, לכאוב ולהתאבל. זה חשוב ובריא, וזה הזמן.

את יכולה לכתוב בפירוט את חוויותייך שלב אחרי שלב. לפעמים יש לנפש את הצורך הזה לכתוב, וזה באמת משחרר משהו בפנים. אפשר לשתף פה, או חברה או את האיש שלך או אמא. מה שנח לך. אפשר גם לכתוב רק לעצמך.

אפשרי לעצמך להיתמך, שחררי לכמה ימים את הצורך להיות בשליטה בעולמך, כי כרגע אבד לך משהו ואת זקוקה למנוחה ולאבל לפני שתקומי ותמשיכי הלאה.

מאחלת לך טוב. אנחנו כאן.

ציפי

ברוך השם שאת אחרי זה

ובע"ה שיהיו בשורות טובות בקרוב! 

לתת לך עצה - כי אני עדיין לא שם. עברתי גרידה לפני חודש וחצי ולבינתיים לא ידוע לי על הריון...

מה שכן, זו הפלה שניה שלי (לא ברצף)

הראשונה היתה ההריון הראשון ולאחריו 4 הריונות תקינים ככה, שזו סיבה לאופטימיות ושיהיה טוב....

אני חושבת שזה מאוד נורמלי מה שאת מרגישה ועם הזמן זה יעבור .

תוך כדי אולי כדי להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום... (אולי אחרות פה ידעו לענות לך...)

בכ"א חיבוק!!

אני תכף בשבוע 13, אחרי שתי הפלות

חוץ מהבנות בפורומים ובעלי, אף אחד עוד לא יודע על ההריון הזה

פשוט מפחדת לשתף אותו. מפחדת להיקשר אליו. מפחדת..

כל פעם שהולכים לבדיקה ב"ה מופתעת מחדש שב"ה הכל בסדר.

שבוע אחרי הבדיקה כבר מתחילות אצלי חששות ואני כל הזמן במאבקים עם עצמי להירגע

כל כך מחכה לשלב שבו כבר מרגישים אותו, לדעת שהוא בסדר..

הלואי שהיתה לי עצה לתת לך. יש לי בעיקר חיבוק

ושבע"ה נזכה כולנו לתינוקות שמחים ומחייכים בקורב 

אגב, אחרי שתי הפלות.. עשית בדיקת קרישיות?

אני עברתי את ההפלות עוד לפני שבוע 11 (בשבוע 8 כבר לא היה דופק אצל שניהם..)

מההרגשה שלי, זה לא ממש מוריד מגודל האובדן

היה לי ילד, ואז לא היה.

נכון שזה היה בשלב שעוד לא ראו, ולא סיפרתי לכל העולם, אז היה קל יותר להתמודד מהבחינה הזאת שלא צריך להתחיל לדווח לכולם מה קרה

מצד שני יש בזה גם קושי, כי לאף אחד אין בעצם מושג שהיה לי פעם ילד שלא יהיה עוד. שניים.

וזה לא ממש משנה לי בהקשר הזה באיזה שלב הם נלקחו ממני

ברוב המקרים ההפלות הללו הן פשוט עניין של סטטיסטיקה.. דברים שקורים והרפואה עדיין לא יודעת להסביר למה

סברה מאוד רווחת היא שברוב ההריונות האלה העובר פגום וגם ככה לא היה יכול להתפתח ולחיות, ולכן הגוף פועל בעצמו לסיום ההריון.

יש גם ענין של קרישיות יתר, כשהגוף נוטה לייצר יותר מדי קרישי דם (לא מבינה בזה ממש, לא מהתחום) ואז הקרישים מפריעים להתפתחות תקינה של העובר וגורמים להפלה.

אם כבר ילדת תינוק בריא בזמן (לא פג) ובמשקל תקין (לא נמוך מדי), הסיכוי שזה המצב הוא לא גדול.

עוד פרמטר זה גיל ההפלות- הפלות מאוחרות בשלבים מתקדמים יכולים להצביע יותר על APLA, שגורמת לקרישיות יתר. הפלות בשלב מוקדם יותר של ההריון פחות מעלות נורה אדומה.

בכל אופן נראה שרוב הסיכויים הם שזה לא המצב אצלך.

עדיין, בגלל שהבדיקה של העניין פשוטה (ב. דם רגילה, אבל לוקח חודש לקבל תוצאות), לענ"ד (וזאת דעתי בלבד, רוב הרופאים חולקים עליי..) שוה לעבור אותה, כדי לחסוך את הסיכון

בהנחה וקיימת APLA מטפלים בזה עם כדורי אספירין וזריקות קלקסן לדילול הדם.

אני מקווה שאני לא מלחיצה אותך. לפי כל הפרמטרים נראה שזה לא המצב אצלך.

סתם בגלל שהבדיקה פשוטה נראה לי שכדאי ללכת לבדוק. אבל כמובן שזה כבר תלוי באיזה שבוע את, כי בכל אופן לוקח לתוצאה חודש להגיע.

קודם כל, חיבוק גדול על המתח של ההריון הנוכחי. המתח והחרדה מובנים מאוד- היו לך שתי הפלות, נקשרת אל העובר, היו לך מחשבות וחלומות ורגשות ותכנונים ומחשבות של עתיד... (אם אפשרת להן להיות)- ואז החלום התנפץ. הכאב הינו כאב גדול, במיוחד לאחר היקשרות לעובר. 

המחקרים אומרים כי ככל שישנה יותר היקשרות רגשית לעובר- כך האבל על האבדן גדל בהתאמה.

לכן הגיוני שכואב מאוד לאחר הפלה, כפי שכתבה כה יפה @אמא_מאושרת. הכאב הוא על אבדן הילד שהיה יכול להיות לך, אבדן חלומות ועוד דברים נוספים. 

לכן ישנו קושי אמיתי להיקשר לעובר שמגיע בהריון שלאחר הפלה. 

הפחד מההיקשרות החוזרת, החרדה מהכאב שנפשי שעלול להיגרם אם חלילה יקרה משהו להיריון- גורם לקושי אמיתי להיקשר שוב.

זה נורמלי וטבעי.

הייתי ממליצה לעבוד על עיבוד ההפלות הקודמות (ישנן דרכים שונות) ועל חיזוק יכולות ההרגעה בהיריון הנוכחי. 

ישנן דרכים רבות לעבוד על הרגעה- החל מנשימות עמוקות אל הבטן, מוסיקה מרגיעה, דמיון מודרך חיובי, אימון בחשיבה חיובית וכלה בתמיכה חיצונית של איש מקצוע או של אנשים בסביבתך שיעזרו לך לפרק את תחושותייך ורגשותייך.

לגבי קרישיות יתר- אלה בדיקות שעורכים בדרך כלל לאחר שאישה חוותה 3 הפלות. במיוחד אם הן קרו בשליש הראשון של ההריון.

עורכים אותן לפני הריון, לא תוך כדי. כי הערכים משתנים במהלך ההריון.

הבדיקות הללו בודקות את רמת הקרישיות בדם- כי ישנן טענות (שגובו במחקרים רפואיים) שרמה גבוהה של קרישה בדם עלולה לגרום להפלות מוקדמות.

זה אומר שעלולים להיווצר קרישי דם במערכת המקשרת בין השילייה לבין גוף העובר, ואז עלול להיווצר מעין "פקק" והוא לא מקבל את ההזנה המתאימה לו. 

זוהי המחשבה, מאוד בגדול. לכן בודקים קרישיות לאחר כמה הפלות- כדי לבדוק האם ישנו פקטור מסוים בדם שיוצר קרישיות יתר.

אם אכן מתגלה קרישיות יתר בדם- לקראת ההריון הבא יתנו לאישה הוראה לקחת תרופות מדללות דם בהיריון, וכך ההפלה נמנעת במקרים רבים.

כרגע, בעיניי, מאחר ואין לך מידע רפואי לגבי קרישה בדם שלך ובאופן עקרוני הגיוני שיכולות להיות נסיבות שכאלה (במיוחד לאור היפרדות הקרומים בשבוע 35 שתיארת, בהיריון הראשון)- אני ממליצה לך ללכת לחוות דעת של מומחה לענייני הריון בסיכון.

אני ממליצה על פרופ' קופרמינץ, מנהל מחלקת הריונות בסיכון באיכילוב,

או פרופ' סמואלוב, מנהל מחלקת הריונות בסיכון בשערי צדק. 

ישנו גם פרופ' כארפ- מתל השומר, אישית מעולם לא פגשתי אותו אך שמעתי את שמו בהקשר הזה.

אם ישנן שאלות נוספות אשמח לענות.

מאחלת המשך בריא וטוב, עם יכולות הרגעה ועם שמחה בהריון הקיים.

מחבקת מאוד!!!

ציפי

כלומר, מבחינת הפרוצדורה זו אכן בדיקת דם פשוטה.

אך העלות שלה לקופות החולים היא גדולה. ולכן לא ממהרים לתת אותה לכל אחת.

הסטנדרטים שנקבעו הינם נתינת הבדיקה לאחר 3 הפלות, אך לפעמים יש רופאים שנותנים גם לאחר שתי הפלות (מעטים...).

נוסף על כך, גם בבדיקה זו יש כמה סוגים. יש סוג של בדיקה רגילה ויש בדיקה מקיפה יותר. ישנם נשים שמפנים אותן רק לשלב הראשון, וזה גם לא עולה הרבה כסף. אך ישנה בדיקה נוספת שעולה כ-1000 ש"ח (ואיני בטוחה אך נראה לי שהקופה משתתפת בהחזר הוצאות אם יש ביטוח משלים, לא זוכרת), והיא בדיקה יקרה ומקיפה יותר.

אוף, איזה תחושות קשות..

ואני כל כך מבינה אותך

לא מנסיון של 3 שנים, של הרבה פחות

אבל כל כך מבינה אותך.

והלחץ מהסביבה ממש לא עוזר

הלואי שתצליחי לנטרל את עצמך מכל מה שמסביב 

ולבטוח במי שמנהל את הכל

שיביא בשורות טובות בקרובבבבבבבב קרובבבבבבבבבב קרובבבבבבב!!!!!!!!!!!

חיבוק ענק יקירתי

והלואי שבקרוב תבשרי לנו דברים משמחים!

מובן שקשה, ומובן שיש צניחת אנרגיה וכח וחוסר אונים ממלא את הגוף והלב.

ומובן והגיוני שיש תחושה אמיתית של אבל כאשר מגיע מחזור. הנה, עוד חודש אבד מבחינת הנסיונות להרות...

כמה קשה וכואב! גם יאוש הגיוני בתקופות שכאלה.

רוצה לחבק אותך ולומר שאכן ישנה תקוה, שיש הרבה אפשרויות ויש מגוון דרכים.

שהזמנים קשים להמתנה, ובסופם אני מכירה עשרות (לא פחות!) נשים שקיבלו הריון וסיימו אותו בידיים מלאות ובשמחה,

ושיש תקוה גדולה.

באמת.

קשה לראות זאת לעיתים, אך ראי זאת כמו השמש שמאחורי העננים. היא קיימת, למרות שהעננים מכסים אותה כרגע. זה עדיין לא אומר שהיא נעלמה.

חיבוק חזק, בתקוה שמצאת לך דברים שמעלים את האנרגיה ואת מצב הרוח. ואם לא- חפשי ומצאי אותם עכשיו.

שניים-שלושה דברים שיעזרו לך לעלות קצת אל מקום טוב יותר.

חיבוק גדול!

ציפי

ואם את עדיין מוצפת מאוד כשהזיכרון עולה,

ואם את מנסה להימנע ולפעמים זה פולש לזיכרון בלי יכולת לשלוט,

ואם זה גם מעורר תחושות גופניות מטרידות,

או אם ישנם סיוטים או מחשבות טורדניות על מה שהיה,

או אם ישנו כאב פנימי חזק שלא עובר-

שניים מכל אלה מספיקים כדי לומר לך לכי לטפל בזה, שהטראומה שעברת תעובד ותשב באופן רגוע בתוכך. כי זו טראומה קשה ויש צורך לעבד אותה.

מחבקת מאוד ושולחת נשיקה חמה!

וכמה זמן הוא חיכה לצאת...

ואיזה טוב שנתת לו להיות! למרות שיכולת לבלוע הכל ולא לאפשר לו לצאת, והיו לך כל הסיבות שבעולם לחסום אותו.

אבל הלכת לשירותים,

ונתת לו.

ואפשרת לו מקום וזמן.

והיית בתוך הכאב שלך והעצב והכאב.

וזה משמעותי כל כך!!!

כי לאחר הבכי הקשה הזה- יצאת חדשה ואפילו מחייכת (!)

מופלא כמה הגוף שלנו צריך להשתתף עם הנפש באבל שלה, וכאשר מאפשרים לעצמינו לעבור דרך כאב העצב והאבל- הדברים משתחררים.

נפלא שאפשרת לעצמך,

נפלא ששיתפת אותנו

והשלב הבא- למצוא מישהי בעבודה שאפשר לספר לה.. אם את שם רוב היום אולי יש מישהי שאת חשה בנח לומר לה כמה את במתח לאחר שעברת כבר הפלה (ולא אחת) ואת כרגע בהריון ואת חוששת...?

או מישהו אחר לשתף. לא להיות עם זה לבד.

אולי לא מספיק לך בעלך ואנחנו.

סתם תוהה. 

חשבי על כך.

חברה טובה יכולה להיות שותפה אמיתית ותומכת ברגעי משבר.

וכמובן אנחנו ממשיכות להיות כאן איתך.

חיבוק!!

ציפי

על כל שאלה של הרעלות שונות (החל ממינוני יתר וכלה במחומרי ניקוי וכדו') אפשר לפנות למרכז ההרעלות של בי''ח רמב''ם במספר 04-9991900.

אם אכן הרופא אמר לך את הדברים- את יודעת טוב מאוד. לכי עם חוות הדעת הרפואית גם אם אומרים לך דברים אחרים.

בהצלחה רבה!!

ציפי

וואי מבינה אותך לגמרי, הייתי שם..

כל כך מתסכל

אין לי מושג מה קורה אצלך, גם אצלי היה שם סיפור ארוך ומתמשך

רק מספרת לך שבסוף זה נגמר, ואחר כך אפשר להתחיל מהתחלה דברים טובים ובריאים!

תכלס.. עם כל התסכול של לא להבין אם זה מחזור או עוד שאריות מההפלה.. רפואית נראה לי שזה לא כזה חשוב

כי מה שחשוב זה שזה יעבור ותוכלו לצמוח מחדש בע"ה

אבל אם זה מטריד אותך בכל זאת, אז אולי תנסי להשיג את הרופאה?

יש לך סיכוי להתקשר לרופאה לשאול אותה? היא זמינה לך טלפונית? או אולי לקבוע אליה תור?

במכבי אני יודעת שאפשר לשלוח לרופא בקשות באפליקציה וחוזרים אליי בדר"כ ממש מהר, אולי לעדכן אותה ולשאול מה דעתה?

אגב, מהנסיון שלי שממש מבאס שאסורים בשלב הזה, חיבוק מחברה או מאחות ממש יכול להועיל ולהעלות את מצב הרוח

מקווה שיש שם מישהי שתוכלי להיעזר בה (אם את באזור הצפון אני מתנדבת להגיע )

מקווה שיעבור בקרוב ובקלות

לדעתי תחכי לראות אם יגיע מחזור ולאחריו תלכי אולי לרופא לראות שהכול תקין.. (בגדול לא נראה לי שצריך ללכת)

מתבאסת איתך יקרה!

ואכן רוב ההריונות הללו היו כנראה נגמרים בשלב זה או אחר, אז עדיף מוקדם..

ובע"ה בע"ה שיצליח בקרוב להתחיל הריון בריא שיסתיים בידיים מלאות!

אוף, כמה קשה זה לדעת שכמעט קרה..

מתפללת עבורך שיגיע בקרוב.

חיבוק!

ממש מקווה שתבואי לדרום!

אני מצטערת כל כך על החוויה המצערת, על הלידה השקטה של ילד ללא דופק.

מציעה שאת כל השאלות ישאלו את הרופאים והאחיות בבית החולים, שאמורים לתת מידע מדוקי ככל שניתן. אם תוכלי לשוב לכאן לשתף אותנו במידע זה יהיה נהדר.

וכמובן ניתן לפנות לד"ר גוגל לבירור הנושא... אך לקחת אתמה שנאמר באינטרנט בעירבות מוגבל, כי ישנו מידע רב והוא עלול להיות מטעה.

לכן תמיד אני ממליצה לחזור לרופאים המטפלים ולבקש הסברים. ולא להניח להם לפטור אתכם באמירות כלליות. לבקש מידע מהימן ומדויק, לומר שזה מותיר אתכם חסרי אונים כשאין בידיכם את הידע, ואתם מבקשים כמה שיותר מידע על זה. זה יכול להקל.

חיבוק חם.

גם אצלי היה כך שהמחזור הראשון  אחרי גרידה היה דימום יותר חזק  אני הצלחתי לעשות הפסק רק ביום השישי  המון בהצלחה ושתבשרי בשורות טובות בקרוב  

הם טוענים שיכול לקחת 3 חודשים עד שהפדים יעזרו וזה יעבוד (זה פותר כל מיני בעיות), לי עזר יותר מהר וברגע שהסתדר המחזור, הפקתי להשתמש, מתקמצנת עליהם (: , הלוואי אשתמש אחרי הלידה הבאה

אז לקנות ולהשתמש גם ביום יוןם וגם במחזור??

אני אחרי גרידה והמחזור הראשון היה נוראי אבל לא יודעת לגבי ההמשך..

ומה עושים אחרי הטבילה?? אני בד"כ לא משתמשת בתחתון לבן אלא בכהה.... ראיתי שיש להם משהו שנקרא עם "ציפ שחור" מה זה??

על התגובה המעודדת!!!!!

זה כ"כ נכון

"הבוטח בד חסד יסובבנו"

כ"כ נכון...

שבגדול זה הכי נכון שיש להאמין שהכול לטובה ומאיתו יתברך....

אבל לפעמים במצבים כאלו קשים... קשה לנו להבין מה לטובה... ולמה זה קרה לנו.... וגם אם יגידו נותנים ניסיון למישהו חזק וכו... לפעמים עדיין זה קשה...

אני יכולה להעיד על עצמי...שאני המון המוון התפללתי לפני ההריון הזה .. ובסוף היתה לי הפלה.... ואז הרגשתי סוג של נפילה.. הרגשתי שאני צריכה לתת לעצמי זמן להרגע מהתפילות והמשגרה של לכאורה "אני מתפללת ואז מקבלת" אז כמה ימים לא התפללתי ואח:כ שוב התחתלתי אבל אז היתה הבקשה- זה שד' יעזור לי לקום ולחייך ולהמשיך ולדעת שיהיה טוב בעז"ה.

וגם לדעת שהכול מאיתו ושום דבר לא יעזור.

אני חושבת שזה טוב לבכות....תבכי ותשחררי כל הזמן והרופא למכאובי לב ומחבש לעצובתם ישמע את תפילתך....

תאמיני כל הזמן שהישועה תגיע ובקרוב בעז:ה אמונה מקרבת אותנו אל המטרה

נכנסת לי ישר ללב

אמנם רק אחרי הפלות, אבל מזדהה בדיוק עם מה שכתבת. יש הבדל בין מה שיודעים בראש למה שמרגישים..

חיבוק ענק

ובע"ה שתראו ישועות ונחמות בקרוב ממש 

אני מרחיבה את דברייך מעט רחב יותר-

בתקופת משבר ישנם מגוון דברים שמסייעים. אמונה ובטחון בה' הוא אחד מהם. קיימים גם דברים נוספים, וזה תלוי בכל אחת באופן אישי- מה שהיא זקוקה לו ומהי ההתמודדות בחיים שלה, והיכן זה פגש אותה, ומי היו בחיים שלה באותו זמן על מנת לתמוך בה, ועד כמה תמכו בה, ועוד אלמנטים.

העיקר, וזו נקודה חזקה ונכונה בדברייך:

יש מה שיכול לסייע. תמיד.

ניתן למצוא.

בין אם זו אמונה חזקה בעזרתו וישועתו של הבורא,

בין אם זה כח ותמיכה שמקבלים מנסיונם של אחרים 

בין אם זו תמיכה נפשית שמקבלים בטיפול פסיכולוגי

בין אם זה אנשים תומכים מסביב שמקשיבים ועוזרים במידת הצורך

בין אם זה כוחות פנימיים שמסייעים למצוא אפיקי יצירה והתחדשות,

וישנם דברים רבים נוספים.

כמובן, היכולת להתגבר ולהתחבר למקורות הכח עוברת דרך מגוון דברים שמסייעים, והדרך אינה קלה, יש בה מהמורות ועליות וירידות רבות. ובכל זאת, תמיד קיים פתח לשינוי, לעזרה ותמיכה.

והרי אנחנו כאן- לעזרה ולתמיכה הזאת, כבני אנוש היכולים לתמוך זה בזה בעת צרה, וכמובן במובן שנמצא מעלינו- אמונה בה' ובישועתו ותפילות אליו מחזקות ועוזרות.

מחבקת את כולכן.

אינך צריכה להשוות דבר, כל אחת ומה שהיא עוברת, כל אחת והסיפור שלה, ולכל אחת יש המקום להביא את סיפורה.

את עוברת קושי, הוא קשה ומורכב ממגוון הסיבות שהזכרת ושלא הזכרת, ואת מובנת לחלוטין. כאבך הוא כאב. אנו כאן איתך.

חיבוק חזק על הדימום הזה שפתאום הופיע לאחר שכה ציפיתם וייחלתם וקיויתם ורציתם והתחלתם לחשוב...

כמה כואבת יכולה להיות טיפת דם... כמה שבר היא מייצרת בנפש.

אני לוקחת את ההמתנה שלכם כהמתנה של תקופה ארוכה, כל חודש מחדש, ולא רק של שבוע של איחור שבו חשבתם שזה זה.

אתם לאחר המתנה ארוכה, טיפולי פוריות כבר בקרוב, ופתאום האיחור הזה... זה בהחלט קשה מאוד.

יקירה, שני דברים.

א. אינך אשמה בדבר. העובדה שצמת אינה מעלה ואינה מורידה. היה לך דימום, וכך זה קרה. אמנם זה היה מחזור לבסוף, אך נדמה לי שבאופן מובלע את חוששת שאולי הצום שלך גרם איכשהו לדימום הזה, או שאולי בנפש את חווה סוג של הפלה, גם אם זה לא נכון במציאות.

אכן, בנפש זה באמת אבדן- של ציפיות, תקווה, הירקמות של חלום.

איבדת משהו כאן, גם אם הוא רק בראש, בלב ובאמונה. גם אם זה רק איחור לא מובן של המחזור.

ועל כך- חיבוק. אינך אשמה בכלום.

ב. את מוזמנת לכתוב לנו עוד על תחושותייך, אנו נהיה כאן איתך בכל מה שתביאי.

מחבקת ומאחלת לך ולכם טוב.

ציפי