מהו עניין דיבור אצל אמירה?
וכן כמו שמצינו(שם,שם)שאמר הרה"ג בעל העין
טובה שדבר זה מצוי בכל התורה כולה
והוא כמו שפירש הנ"ל שעניינו הגד וקשה שמא
הגד אין אמירה לאו?
ונתקשתי מאוד וצ"ע
כפי שכתב המדבר ממזיק [וי"א ממזריק]
על המגיד משטותא שאין דבריו שייכן לאמריו
ועוד יש לומר שכיוון שמגיד היה משטותא אין דבריו שייכין מכל מקום
אך בעלי המוסר דרשו מי שאין לו יראס שומיים אין דבריו נשמעין
ומסורת בידינו על שלא הייתה פרוטה מצויה בכיסו
אך יש בידינו נחמה פורתא לומר שאין הכרעה ברורה אמאי אין אמרי המגיד משתייכן
ויש לעיין להבנת ולהלבנת דברי הגאון הצדיק המדבר ממזיק ודו"ק
בברכת המושל במ.ש.ל יהיה בסדר....
ואמירה היא לשון רכה- ועל פסוק אין לבנות מליצות ע"כ אחתום דבריי שירבו קושיות שאפשר להליץ עליהם במילי דבדיחותא...
ידוע הדבר כי הקב"ה דן דין אמת לאמיתו. ולא מקובלני מרבותי ריבוי מהמילים דין אמת לאמיתו. 'דין לאמיתו' או 'דין אמת' מיבעי ליה למימר!!
אנא הושיעה נא!@!
הזהרה: מכיל תכנים רציניים
אמת ר"ת א'מונה מ'צוות ת'ורה.הקב"ה דן אותנו כל אחד כפי כוחו בכול עניין ודבר באמונה בקיום המצוות(הידור בהן התבטלו ודרך העשיה אם בשמחה וכו') וכמובן על התורה,מה אדם התעמק ,כמה ביטל ח"ו וכו'
גמ':"(דניאל יב ג) "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו'"- זה דיין שדן דין אמת לאמתו ...". ואומר תוס' שם- "אמת לאפוקי דין מרומה אע"ג שהעדים מעידין אותו [אין מחתכים אותו] כיון שיודעים שמשקרים כדדרשינן (בסנהדרין דף ז.) [צ"ל בשבועות ל:] לאמתו שלא יטו את הדין." (ובע"ה ארחיב בזה בצירוף התוס' במגילה בפעם אחרת)....
ואם זה נאמר כלפי קב"ה (איפה בדיוק?....)...
אזי יש לומר לפי מה שכתוב בסוף פרשת נח (בראשית יא ה) "וירד ה' לראת את העיר" ורש"י שם- "לא הוצרך לכך אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנידון עד שיראו ויבינו"
והיינו-
שלכא' אפשרות להסביר התוס' בב"ב שהדיין הנ"ל נמנע מלדון אע"פ שמצד כללי הפסיקה הדין כך- אע"פ הוא דן "לאמיתו" ובאמת- הוא יודע! וזהו העיקר והפשוט.
ועל דרך האפשר במליצות לשונו של בעל חידוש תוספות זה בדיוק דבריו יש לומר שהדין לאמיתו הוא דוקא בזה שנמנע מלהרשיע את הרשע האמיתי משום שכללי התורה מורין לזכותו- ובזה נראה דין אמיתתו! ולפי רש"י הנ"ל מתיישב הכל בפירוש זה שירד קב"ה כביכול לראות ולברר ע"פ כללי הפסיקה ללמדך לדון דין אמת לאמיתו- שהוא ית' דן דין אמת לאמיתו. ודו"ק.
אולם השתדלתי בדיוק דבריי שהיה הכתוב ללמדך לדון דין אמת לאמיתו- והיינו כי לכא' יראה מהפסוק "לא ישא פנים" וקושיית המלאכים בגמ' ברכות כ ע"ב מהפסוק "ישא ה' פניו אליך":"דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר' אמי וזמנין אמר לה משמיה דר' אסי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך (דברים י יז) "אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד" והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב (במדבר ו כו) "ישא ה' פניו אליך" אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה (דברים ח י) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה" ותשובת הקב"ה בגמ' לא דחתה את נשיאת פניו אל עמו. אלא שהוא דין מיוחד ואין קשה משם לפי שהוא ית' הוא בודאי דן דין אמת במהותו ולמדך זאת מהיישוב הנ"ל אלא שע"ג זה מכיר הוא בבניוולכן כל היישוב הוא ללמדך דרך בדרכיו ית'. ועוד הגמ' ב"ק נ ע"א "אמר ר' חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". ואע"פ בודאי הנהגתו חסד ורחמים... וידו פשוטה לקבל שבים ותשובת ישראל מצד סגוולתם היא בודאי.....
ודו"ק.....
לילה טוב.
@יהיה בסדר.... (ובכללי מה נשמע....)
אני אבדוק את מגוון אפשרויות הענישה שאדמין סיפק לי |צחוק מרושע| |שטן|
ובכללי מצב החסה בשטחים יבש
בעניין פרוייקט זה אם צירופי מילי בלשון ארמי וצורת כתיבתן של סדרי ראשונים קדמונין יוכלו לאתויי כל גווני קושיות בפורום הדין לשאלת חלום על גבול הצחוק-תורני?
והא בוודאי קיימא לן דשמוש בלשון המקובלת בדבריי רבותינו- אין הופכת היא את השאלה לשנונה!
וצ"ע.....
למה לא בעצם?
הרי זה מכירה ודינא דמלכותא דינא
בס"ד
מסתבר שהערכאות לא שמעו על דין פרוטה כדין מאה
(וסליחה על התשובה הרצינית)
"היום יום חמישי... יום חופשי"
וקשה לי עליו שכן ביום חמישי הקרוב לא יהיה חופשי כ"כ לרוב האנשים (לי כן...)
מי שרואה הופ
וי"ל, שלא לומדים מאומה היום, מחמת היום הראשון
וי"ל שלא לומדים בן היום. שהרי מצינו בחבר'ה מהישיבות שמתחילים בראשון. שכוייח...
זה שלא קראת את זה נכון וזה היה נשמע לך פחות מצחיק- לא נותן לך את הזכות הזו!
שמתחילים ביום ראשון,
וראו את הגרסה של השיר שבה רואים חרדים רוקדים..
(מי שיש לו קישור מוזמן לכתוב)
@יהיה בסדר.... מתי אתה מתחיל?
איך הורגים 1000 פילים??
ואי תימא שבעיניהם זה מוזר הלא ילמד מדמבו שאין כל פיל כשאר הפילים.
וכן מפילוני...
ועל זה נאמר "פיל קשה להפיל אבל קל להשפיל"!
(סתאם,עבודה עברית!)
חוני המעגל פינותמקום השחיטה כמו שנכתב בספר לשוחט המתפיל
הוא בין האוזן לחדק מלמטה
ראוי לעשות בסכין משולשת המנהג ליטא
אך אפשר להקל במרובעת כפי מנהג פולין
ויש לברך קודם משנה הבריות שלא עשני ורק אז ברכת המפיל
בברכת המושל במ.ש.ל יהיה בסדר...
ואל תשכח לעשות איתם סלפיל [לפני ואחרי]
פיליפינים?
ולא פה המקום להאריך...
או דילמא בזנב כיוון שיש להאריכו
*אתה לא יודע איך פילפינים מכינים חתול?!
בס"ד
נזכרתי בסיפור מביך שאני אחסוך מכם..
אבל גם לתאילנדים יש פילים
בס"ד
אולי כשתנוח עליי הרוח
דובדבני וקובץ', שם
פיללוגים או פילוסופים
יוניאיזה אדיר..
גפן המתוקהמקור 
אני יכתוב כשיהיה לי כוח
במיוחד כשרואים גם שכתוב "משועמם.." ליד...
מה ההבדל בין פיל לפסנתר? וידוע תשובת הפלספן:"שפסנתר אפשר להפיל אבל..."
ואיך לא יענה פיל הינו חי ואילו פסנתר דומם הוא!
אלא יש לומר בפיל שבלע כפיפה מצרית (ומדובר אזי בהוצי שבלע ונעשו כלי...) וכבר שאלו האם חשיב ככלי גללים או דלמא חשיב ככלי בפ"ע והנה לכא' כיון שקיימינן לן "היוצא מן הכשרה כשר. היוצא מן הטמאה- טמא" והושווה היוצא כהמוצא... א"כ נראה שעל צד זה שהכלי הינו בגדר כלי בפ"ע הרי שהפיל אף הוא כלי בפ"ע. ואין לומר שלמד בעלי.
שהוא כבר שייך לקבוצת "בעלי" (חיים...)...
א"כ מניין כלי? אלא כידוע שהפיל הוא חי וישנה שירת ההויה ובה ישנו לפיל פרק שירתו "היטבה ה' לטובים" ולא אמרינן היטבה כ"היטיבו נגן" לומר שהוא כלי נגינה וע"כ צריך עיון בדבר האם יש הבדל בין פיל לפסנתר....
ושניהם מתחילים באות פ'....
ועוד שפיל קשה להפיל אך קל להשפיל, כן תאמר בפסנתר שקיימא לן שאפשר להפיל אך קשה להשפיל?
ולכן ניקרא פילוסוף.
וצ"ע....
שהכא במאי עשקינן בגרף של ראי פילים [כלי של צואת פילים]
וכיוון שהיוצא מן הטמא טמא אז המפיל את הכלי נטמא משום היסת!
ועל כן הכי כתיב שפיל [=כלי פיל] לא ניתן להפיל
ועוד יש לתרץ חסורי מחסרה והכי קתני "שאת הפיל אי אפשר להפליל"
מחמת גודלו וחמתו....
בס"ד
כיצד מכתב הספר "דרוש וקידוש" לרעק"א? שתי תמיהות בדבר:
א- כולם יודעים שדרוש'ס זה רק בשבת, את איך פה הדרוש לפני הקידוש?
ב- מרגע שכן היה סקידוש סופסוף, איך היה אפשר לכתוב את שאר הספר? והלא כבר שבת!
והנה יש לתרץ:
א. זאת דרש בלילה שבין סעודה ראשונה לשניה, ובכך מצינו לפני קידוש.
ב. ולזאת אין פתרונים.
בס"ד
הוא לפני..
מה המקור (של הפינגווין) של קריאה לאלו אשר חרדים לדבר ה' בשם פינגווינים
האם כדברי בהרבנית חרטה מברטא נ"י זצוקלה"ה "כשם שחביבים הפינגווינים כך חביבים עליהם דברי תורה"
או שאין בפרוש זה כלום כי כי אין הם מחבבים אלא חרדים?
הרי הרבנית הנל קבלה הסמכה מהרב נוח שמיקל בכבודו ובעצמו
ואיך נטיל דופי או רבב בדבריה
בס"ד
כשהיא מכינה צ'ונט לשבת.
ויראה לי שזה בגלל שהם מפחדים לעוף, מתוך חשש שזה יפגע להם ביכולת השחייה.
עיינתי בחידושי הרי"ם וגבעו"ת (תודתי לגאון @יהיה בסדר...., שהפנה אותי לספר נורא זה), ומצאתי בלשונו, שאלה מי ישורנה (חידושי הנחות, סימן יש"ן סעיף שמ"ן):
והנה שנינו בגמ', המוצא כסות, מנערה אחת לשלושים יום. והנה בלשון אשכנ"ז, נהגה 'כסוס', ומצינו מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים בדבר הגמ'. ויש לעיין, האם לאשכנזים המוצא סוס צריך לנערו, או שמא כל הדומה לו, דכתיב 'כסוס'. ומי מצינו נעירה בסוס. ועיינתי ברבותיי ולא מצאתי אף אני, וצ"ע.
ע"כ לשונו הקדוש, ומי ימצא בספרים הקדושים, ומי יפתור קושיות הראשונים, מני ים ושלוליתו של נהר.
והנכם היום, ככוכבי השמיים לרוב, ראו ומצאו תירוץ. בברכת התורה, העם והארץ.
מנלן?
הלכות מזוזה
אם אינו ישן בביתו לכל מילואם
אינו חייב בה
אף כאן
אם אינו משיג כסות
הרי שיתעופף מביתו
מפני חמת המציק
ואיה חמת המציק?- מצינו שאמא היקרה ניצבת
במזוזת הבית
צווחת ואומרת "אם אם אני- איה כבודי?"
ונגזר עליו שיישאר חוץ לביתו
ויההרהר בתשובה
ובמציאות קונו [או קונתו ^^]
ינער כסותו
חוץ לביתו
ובכך ירבה כבוד שמיים
ויראתו מפני קונ[תו]
אנס"ו.
בברכת
איזהו חכם?
הישן באוהל ופטור....
ומתקשי, דכי נפש חיה יש רק בספרדיות, וצ"ע
האם יש לחשוש מסערה בכוס בשעת הטבילה
שהרי זכוכית מחול עשויה, ומצינו סערה בכוס מים
בס"ד
כמאמר הבדיחה הידועה על איך מכינים שטריימל
בס"ד
מכניסים מקל ו.. מסובבים
ואין לה מה לחשוש מחציצה.
משהו אבל על מנת לזכור את הכינוי שלך בלי לחטט שעות בהיסטוריה כדי להיזכר מי אתה
אתה לא חייב לקבל כל בקשת חברות.
אפשר לחסום.
אני סובר כשו"ת החי בסרט שמדובר בדמיון ואינו נמחק וכנראה לא היה כתוב מעולם רק שהיה בדמיון שלך.
בכבוד רב
סמיילי
רב עם הסטדנר בבית מדרש
יום שישי (יום עם שישה עולים-יום כיפור)
השעון כבר מראה צהריים (עוד מעט שקיעה ונגמר היום)
והשמש צועקת לקום (ולהתעורר בתשובה)
מתארגן מתלבש מצחצח שיניים (ומנקה אותם מכל החטאים)
לוקח תיק קטן (של הטלית)
אני כמעט מוכן (כמעט חזרתי בתשובה על הכל)
היום הולכים לי-ם
ברדיו אום כולתום (לרגע אחד חוטא ונכשל בשירת נשים)
נזכר שלא אכלתי כלום (נזכר שעכשיו צום יו"כ וצריך לחזור בתשובה)
אני חונה (עוצר את ההדרדרות)
שנייה מגיע (אל התשובה השלמה)
בי-ם שישי בצהריים (יו"כ)
כל שבוע זה רק בירות מטקות ושמים (גם האנשים שעסוק בבירות ומטקות עדיין מכוונים לשמים)
כולם זרוקים כאן על החול (כולם פה נמצאים בעומק החולין אבל עדיין באים לפה)
ואת (עמ"י)
עוברת (לפני הקב"ה)
כמו בשיר (שיר השירים)
עם *********** (מראה לקב"ה את כול עמ"י ולא רק את הצדיקם אלא את כולם)
אולי הכי יפה בעיר (הקב"ה אומר שעמ"י היא הברייה הכי יפה שברא)
יום שישי (יו"כ)
השעון כבר מראה בין ערביים (כמעט שקיעה)
והשמש צוללת לאט (הגיע זמן תפילת נעילה)
מתקפל שוטף את החול ברגליים (שוטף את כול מה שנשאר מהחולין שבי)
ואת (עמ"י)
ממש ממול (מול כיסא הכבוד)
מנסה להיות קצת כול (כול בסדר אחר של האותיות = כלו – כל"ו צדיקים – מנסה להיות כמו ל"ו צדיקים)
את הל"ב (הל"ב=37 – ל"ו צדיקים ועוד אחד, לרגע נתפס לגאווה שאני נוספתי לל"ו צדיקים ואני הצדיק הל"ז)
קצת להרגיע (מנסה לשלוט בעצמי שיש ל עוד דרך ארוכה עד לשם וצריך ענווה)
בי-ם שישי בצהריים (יו"כ)
כל שבוע זה רק בירות מטקות ושמים (גם האנשים שעסוק בבירות ומטקות עדיין מכוונים לשמים)
כולם זרוקים כאן על החול (כולם פה נמצאים בעומק החולין אבל עדיין באים לפה)
ואת (עמ"י)
עוברת (לפני הקב"ה)
כמו בשיר (שיר השירים)
עם ***********(מראה לקב"ה את כול עמ"י ולא רק את הצדיקם אלא את כולם)
אולי הכי יפה בעיר (הקב"ה אומר שעמ"י היא הברייה הכי יפה שברא)
ושנינו במכונית (נגמר יו"כ ומותר לעשות מלאכות)
אני (עמ"י)
ביישן (עמ"י ביישנים רחמנים וגומלי חסדים)
את (השכינה)
חייכנית (סולחת על כל העוונות)
וזה בדיוק מה שאת אוהבת
***********=נערך מחמת קדושתו העליונה של הפורום... [ובגלל פניות גולשים]
הערה: נמחקו כמה שרשורים לא רלוונטים
שכוייח!
ואתם בחופש.
לא הייתי מצפה מבחורים יר"ש לשרשור כזה.
אפילו שזבה פורום שטויות.
יש איכויות
גם בהן....
עם *********** (מראה לקב"ה את כול עמ"י ולא רק את הצדיקם אלא את כולם)
גם אם כתבת לזה פירוש שהוא יענו בסדר ומרומם וכלל ישראל וכו'
לדעתי זה ממש לא בסדר שמביאים את השיר המקורי שהוא מושחת ביסודו, גם באופן כללי
לפחות תמחק את התיאורים הבעייתים שיש
***********=נמחק מחמת קדושת הפורום...
איילו של אברהם אבינו והוא שיר קדוש שטומן בתוכו גדולות ונסתרות, מה שכתבתי זה רק קצת
אני כמו טמבל קראתי את זה לפי מבנה המקלדת!...
אגב- שירשרת לא נכון. (וזה באסה לכתוב ככה כי כשבאתי לכתוב "שרשרי" בדקתי לך בכ"א לראות איזה מין (אדם) את.... ממש השקעתי!
שמרת הצדיקה מקהילה קהילות ברבים מעוז הדור נפש חיה כתבה
ומרוב השתוקקות להדבק בת"חים ר' נחמיה ישב על המקלדת להבין את דברך הקדוש
ר' נחמיה אשרך שנזכה!
נפש חיה.אחרונהלדברים שמתקבלים על הדעת ולא מביאים אותם ללעג..
ולהעלות את הרמה בשרשורים חדשים מקוריים ותורניים
למען ארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל!
שתנעצו בו את "דרך השלום" ואת "שישי בצהריים"
ככה גם יוסיפו עוד שירים
@11111 (כמה אחדים? יש משתמש של 4 אחדים, והמנהל פה עם 5)
@יהיה בסדר.... נראה לי אתה יותר פעיל
עוד פעם פעם [מסמל את התמדה]
התקווה 6 [ואין 6 אלא השישי בסיוון בו ניתנה תורה]
היא [התורה קדושה] צועדת [לשון דימוי שקול תורה הולך בעולם מסוף העולם ועד סופו ועיין חב''ד] לה בקצב על המזח הצפוני
מתבלטת בין האנשים [בין שאר האידאות המתהלכות הלוך ושוב בעולמינו] שמתהלכים סביבה [והכל סובב אותה ומנסה לחכות אותה ללא הצלחה יתרה שהרי התורה היא אמת-ואמת יש רק אחת התורה]
עם ריח ממכר מאיזו ארץ אחרת
אך שמועות אומרות עליה שהיא גרה בסביבה [שנאמר לא בשמים היא ולא מעבר לים ובפיך ובלבבך לעשותו]
הצל שלה שומר עליה [אלו הצללים שמתעתעים באדם שקשה השגתה של תורה]
שאיש לא יעז להתקרב לממלכה [היא מלכות ה' שרוצים שמלכות ה' לא תתגלה בעולם ח"ו]
אך אלפים מעולפים מאחוריה [אחרי האמת ומחפשים אחריה בעוד שרק בודדים יחסית הולכים אחרי האמת שהיא התורה]
והיא יפה ואמתית יותר מאז שנעלמה [כבר דרשו חכמי עקו"ם היופי הוא האמת והכי כתיב שהאמת תהה נעלמת]
ובינתיים מחכה שתעברי כאן שוב כבר יומיים [הרי אנו יודעים שהיה בן ג' שנין ויומים שהרי מג' שנין מתחיל לחפש האמת כפי שראינו אצל אברהם אבינו עליו השלום]
אני לא מרים ידיים...
אני ביקשתי עוד
פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם רק לראות אותה עוד פעם פה פעם פעם [רוצה ללמוד שוב כיוון ששכח... וא"ד היה מתמיד גדול]
רק עוד פעם פעם פעם אחת לראות אותך אולי... [נפרש בהמשך]
כי נשאר בי עוד טעם טעם טעם טה טעם טה טעם טה אהבת חיי [אהבת תורה] מחכה לך כאן
ואני מה ביקשתי עוד...
פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם
[הכותב עתה מדבר על שטייגען עצמו (שנקרא בלשון לעז לימוד)]
הזמן עומד מלכת כשהיא עומדת או הולכת [בסוגיה גם כאשר היא רצה וגם כאשר יש בה קושי]
והיא יפה כמו מפגן ענק של זיקוקים [עומק הסוגיה כגובה הזיקוקין (רק הפוך)]
יש שובל של פרפרים במסלול בוא היא צועדת [המהלך של הסוגיה מלא בהפרעות ל"ע]
והיא בטח לא יודעת למה כולם סביבה בוהים [שהרי בעל האמת לא מכיר בניסו ואינו מבין את גדולת האמת שברשותו ומתפלא מדוע זה כל הגויים שיכולים 'להנות' מחייהם מקנאים בו עד שיגעון כיוון שלא יודע ההרגשה איך להיות בפירוד מהאמת]
ראיתי אותה וכנראה שהתעוררתי [הכותב מדבר על לפני יומים כאשר הגיע לגיל 3 והחל בלימוד מקרא]
איזה שש מאות פעם אם אני סופר נכון [הכותב טרם למד לספור... (הוא בן 3 ויומיים נסלח לו הפעם) וא"ד היה מתמיד גדול]
אבל היא בשלה היא לא מביטה אחורה [אלא מביטה פנימה עם הפנים לעתיד (כפי שראינו שהתורה איננה ספר הסטוריה אלא ספר הדרכה מעשי)]
נעלמת בעולם כמו כולם בסוף היום [היה כיבוי אורות והוא לא מגיע למתג... וא"ד משום כיבוד הורים לא הדליק האור]
ובינתיים מחכה שתעבור כאן שוב כבר יומיים [כבר פירשנו לעייל]
אני לא מרים ידיים...
אני ביקשתי עוד [ראה לעייל וכן שאר]
פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם רק לראות אותה עוד פעם פה פעם פעם
רק עוד פעם פעם פעם אחת לראות אותך אולי...
כי נשאר בי עוד טעם טעם טעם טה טעם טה טעם טה אהבת חיי מחכה לך כאן
ואני מה ביקשתי עוד...
פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם
בברכת המושל במ.ש.ל יהיה בסדר....
והנה מאז ימות עולם, נהגו, דכשנולד בן מברכים הטוב והמטיב וכשבת שהחיינו, ואף זאת אינני זוכר, מעצם חוסר היותי לאב.
והנה קם, אחד ופסק בניגון חדש: "החיים שלנו=תותים"! (אמנם חלקו עליו גדולי הקול-חיים, ודרשו: החיים שלנו סמרטוטים.) אך לעניין פסיקתו של החש"ת (החיים שלנו תותים), האם צריך לברך על בן/בת בורא פרי האדמה, והאם יש חילוק, ומה דין אם ח"ו לא נולד לו במשך שנה? ומה דין ערלה, נטע רבעי מעשרות וכו'.
למען הסר ספק מן הארץ.
שיש נוהגים לעשות וידוי מעשרות ואין מוחין בידם.
ויש לחשוש לעניין "כל השביעין חביבין" כגון כנ"ל בלידת ילד שביעי בדווקא.
וכיון דספק ברכות להקל
הננו נוהגים
לברך ברכת "שהכל" על מים בעת השהייה בחדר ההמתנה
ולפטור את הנידונין בכך....
נטע רבעי-
בהיותו קודש הילולים
עלול להישאר בביה"ח...
מעשרות- נוהג בכל שנה ושנה בעונת הקיץ
בעת שליחת הילדים הגדולים אל דודיהם ובני דודיהם
למען תוכל האם לטפל בספק הברכה הנ"ל
ועייני בזה הקישור-ראיתי צורך בלתקן שרשור המילון - פרוייקט השטו"ת
כיוון שלא פירש החש"ת (המיוחס לחב"א [חנן ב"א למי שלא הבין] ) באילו תותים מדובר, נשאלת השאלה:
סתם תות - תות עץ או תות אדמה?
ובכך תיקבע ברכתו.
עד כאן לשוני הקדוש.
כי בוודאי כוונתו היתה לתות אדמה, כי תות עץ, בידוע כי התולעים מרובות על הפרי, רח"ל.
"טימון שלי הוא רק ילד! הוא מבין דברים כפשוטם!"
כי לכא' בא לומר שהחיים מלאי נגיעות, ואחרי שמנקים אותם כבר נראה לאדם רדוד שאין להם טעם אבל לאדם מעמיק יודע שהכול זה סתם "טפו וחמסא" וב"ה שלפחות זכה לטעום מחייו בנקיות וטהרה!
ולכא' עדיין צ"ע על החש"ת (פרט לשימוש בדרכי האמורי "טפו וחמסה" )....
ונ"ל שהבאו להוסיף חכמת יוון ה"גדולי הקול-חים" שר"י בהוספתם חכמה יונית "סמאר"ט" בלע"ז כדוג' סמארטפע"ן ל"ע ימ"ש והצהירו ואמרו "החיים שלנו סמרט-תותים" שכל חיים נכנסו לחכמה יונית (שברור שאי אפשר להוספת חכמה יונית בלא שתיהיה חלק מחייו גופא והוא אף לעניין מקצועות חול בישיבה ולא כאן המקום...). וכן אף המשקל התרועע והליווי המוזיקאלי כאילו לא היה....
ולגבי הערלה כאן יש חילוק בין בן לבת.
ואין המקום להרחיב בשאר הדברים...
וכי אם לדעת מר, כוונתם הייתה לסמאערטפועון ל"ע שר"י רח"ל, אז למה נצרכה לכתוב "סמרטוטים" ומצינו ייתור ה"וטים"!! והיה להם לכתוב סמרט, או סמארטפויין... ל"ע.
את אמרת, לעולם ישנה בלשון נקיה, ושם נאמר, סמרטוטים, ואב"א**, טפו חמסה, ומה מצית*** לשון נקיה?
--------------
*גוף המלל קשה, סתירה.
**=אי בעית אימא, אם תרצה תאמר, אפשרות נוספת.
*** ומה מצאת, איפה ראית לשון כזו וכזו.
שכן- כיון שהתחיל בלע"ז- סיים בו. והכליא שני מכריבי טומאה-
הראשון הוא הסמארט הזכור שר"י וכו'. והב'- התותים אלא מצד הסטרא אחרא שלו היינו הס"מ שבו שהוא הנגיעות (המצויים ב"קליפה".) והוא מצד הלע"ז בחי' ס"א- ס"מ כזכור, וע"כ בא כטוטים שכן בלה"ק אין הבדל בתירגום ט' לת' ברוב שפות מערב. וע"כ מכיון ששניהם באים מצד טומאה שבהם- הכליא הרשע אותם- וצירף כצורף לצירוף בצריפות הצטרפות שניהם ל"סמארטוטים" ומכיון שאין הוא כיהודית (יידיש) הרי שהורד הא' אחר שהורד חלקו הראשון של ה"טוטים" (או אות האחרונה של "סמארט" ואין כאן המקום להאריך ולחקור ההבדל) וקיצוץ אותיו אץ קוצץ בן קוצץ קצוצי לקצץ! וע"כ נאמר ונהפוך הוא! ונמצא מרבים אותיות במקום הצריך לכך. ונאמר בפה מלא "החיים שלנו אינן סמארט-טוטים" וכך נהיה עזים בקדושה בחי' "מה אני, עז?" ונאמר אמן יהא שמיה רבא ואביי בהויותיהן ומעשה מרכבה,וקיצוץ נטיעות מרוחק ושמו ית' יתגלה בעולם ונא אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וצ"ע.
בס"ד
|מוצא כמה בנות מנשמת ומגדל עוז|
|תוהה האם זה הביינישיות שהוא חיפש|
|קולט שלא|
ידוע לנו שעל בן\בת מברכים בורא פרי הבטן. במיוחד בבנים, אך ישנה דעה שחולקת וטוענת שבבנות אין מברכים על כך, כי ידוע שאנחנו מצפים ומתפללים רק לבנים, וממילא אין מברכים על כך שבנות נולדות.