גיל 17 הוא הגיל הרשמי שבו ניתן להנשא לזה שנלחם באביר על הסוס החום. {למעט מקרים מיוחדים, בהם מתחתנים אף יותר מוקדם - בגלל שמתעקשים בכוח ללכת בניגוד לחוק.}
מכיון שכך, עד גיל זה עלינו לעבור את מירב הנסיונות, שבעזרתן נוכל לגדל ילדים בריאים (גם להשכיל ולהרחיב אופקים, וגם ללמוד ממעשי הורינו), וכן ללמוד כיצד לקחת דברים בפורפורציות (הרי איך תנחמי את ילדך הרך, שהלידה שלו עצמו - לא הקושי הכי עצום בחיים? לשם כך, את חייבת להיוולד).
בנוסף, אם מתחתנים בגיל 17, זהו בדיוק הזמן ללימוד המחכים כל כך לפסיכומטרי, לימוד המוסיף לחיים הרבה תוכן וידע. בלעדיו, לא היינו יודעים מעט "ידע כללי", ולא היינו מדברים בשפה אחת עם ילדינו.
לכן צריך לחכות 17 שנה עד החתונה (לפחות. מומלץ יותר.), כי בפחות שנים, לא נצליח לדחוס כל כך הרבה ידע לעתיד. גם שיניים, הליכה, לתפוס חפצים, ללכת לגנון, ללמוד צבעים, לפתח את האינטלגנציה והאיי קיו (מוכח שניתן להעלות את מספרו בגילאים קטנים, ע"י משחקים מפתחי-שכל), ללכת לבית הספר, להיות מושפל ע"י מלך הכיתה, ללמוד לקרוא, וכו' וכו'.
כולנו עברנו שלבים אלו (למרות שיש כאלו שדילגו על שלב פיתוח האנטיליגנציה), וכולנו מבינים את חשיבותם.
בית יציב ומלא ידע, ניתן לבנות רק ע"י נסיו אישי בחיים.
ואכן, ככל שממתינים יותר זמן - מחכימים יותר, ובונים בית מושכל יותר.
(לא לתקוף אותי, נכון, אין צורך לחכות 120 שנה)
לא בדקתי את העניין, והדברים הבאים הם על דעת עצמי בלבד -
אך ההבדל בין גיל 17 לגיל 40, הוא שבגיל 17 את משתוקקת להתחתן, ובגיל 40 - את מתחילה לחשוב על זה מחדש.
ולסיכום, ברכת מזל טוב שלוחה אליה, לכבוד יום הולדתה, ולכבוד החתונה הקרבה לבוא.
מקקוה שהועלתי, ולא קדחתי יתר על המידה.
