פורום הריון ולידה (עמוד 1013)

יכול להיןת שהתקלקל אבל יכול להיןת שזה לא קשור.
תתני לו לאכול הרבה הרבה שישלים את הנוזלים ושהקיבה תחזור לעצמה

נראה רגוע ואוכל ומתנהג כרגיל.
מה הכוונה במקפיא? זה היה במקפיא רגיל, לא בנפרד. אבל לפי ההנחיות זה עד חצי שנה והריח סבבה אז נתתי.עכשיו מרגישה אשמה על זה..

זה בהחלט..

וירוס מקולל.. יש תקופות שהוא הולך ובא ולא משחררר

זה לא המקרה.

פעם הבאה הכי טוב לטעום לפני

המקפיא לא עבד מתישהו.
יכול להיות גם שהחלב לו התאים לו מבחינת ההרכב.
אם זה מההתחלה יכול להיות הבדל משמעותי

תודה לשתיכן!!

ולתת לו אוכל בזמן שאתם אוכלים.
שישב בעגלה עם פנים אליכם ויראה אתכם אוכלים, ותוך כדי תנסי להאכיל אותו או לתת לו אוכל שאפשר להחזיק בידיים ולאכול.

את הבקבוק
וניסיתם כמה סוגי בקבוקים שתואמי פטמה כמה שאפשר?
( לנסינו/ מאם/ אוונט נטורל/ טומי טיפי..)
אם לא הולך
יש שיטות עם צינורית
או במזרק
שווה להתייעץ עם איש מקצוע

נשמע לי ובעייני
תינוק כ"כ קטן שגם יורד באחוזונים
קריטי קריטי שיקבל תמ"ל
ולעשות מרב ההשתדלות שזה יקרה
להסתמך על מוצקים בגיל הזה אצל תינוק שגם ככה לא שוקל מספיק ולא אכלן גדול נשמע לי פחות יעזור..

אולי תושיבי אותו לאכול אתכם וכשהוא יראה לשים לו בצלחת ממה שיש: מרק, תפו''א וירקות מהסיר וכו'

 

אפשר להביא לו שיבולת שועל, מרק אחר...

פירות וירקות בחתיכות קטנות

ותודה על החיבוק❤️❤️

אם הוא לא מתעניין.. אולי עוד שבוע או אפילו כמה ימים זה ישתנה והוא ירצה!
הייתי מנסה שלוליות גבינה (רק אם נחשף כבר לביצה וגבינה כמובן) - ביצה, שתי כפות שמנת חמוצה או גבינה - עדיף עם כמה שיותר אחוזי שומן כי הוא בטח יאכל טיפה אם יסכים (גבינה 9 אחוז או שמנת חמוצה 15 אחוז) שתי כפות קמח - מערבבים טיפה ויוצקים שלוליות קטנות למחבת עם כף
זה רך ממש, אבל כמובן לתת רק בהשגחה. בהתחלה בעיקר ימרח את זה על עצמו.. אבל זה חלק מההיכרות עם אוכל

בע"ה

תודה רבה!

אה בעצם הוא עדיין צריך בלי מוצרי חלב..

לק"י

ואם זה בסדר, תוכלי להכין לו את הנ"ל.

לק"י

אולי פחות בריא, אבל זה לא אסור.

אני התחלתי לתת לקטנצ'יק לקים של חלבי, בגלל שיש לנו אלרגיה במשפחה.

לק"י

חצי שנה.

כן ניסיתי להמנע ממוצרי חלב עד הבדיקת דם של הברזל בגיל שנה, כי מוצרי חלב מונעים ספיגה של ברזל.
אבל במצב של חוסר עליה במשקל - לא חושבת שזה מה שחשוב.. העיקר שתמצאי משהו שהוא מוכן לאכול פשוט אל תתני את המוצר החלבי בסמוך לתוסף ברזל.. ותתייעצי אולי עם הרופאה און ליין

ולמתכון שכתבתי אפשר להוסיף בננה מעוכה - זה הופך את זה למתוק וטעים עוד יותר

מבינה שהוא לא אוכל מבקבוק בכלל?
אם כן מוכן, אפשר לשים לו מרק בבקבוק

הקטנה שלי ממש אהבה דייסת שיבולת שועל ששמתי בה קצת מהחלב שלי

אפשר משיבולת שועל, ואפשר דייסות אינסטנט קנויות למיניהן. אם יש לך חלב שאוב, אפשר על בסיס חלב שאוב, ואפשר גם על בסיס תמ"ל (ואפשר על מים. אבל יש לחץ להשמין אותו, תמ"ל מזין ומשמין יותר).

תודה רבה רבה שכתבת!!

על בסיס חלב שאוב/ מטרנה

 

אצלי הקטנצ'יק שלי ממש אהב והווא עלה יפה במשקל בגלל זה.

הוספתי לזה כף של חמאת שקדים או משהו דומה וכשהיה מותר יוגורטים (אחרי גיל 9 חודשים) הוספתי כמה כפיות מיוגורט.

מתפללת שיעזור בע"ה
ומקווה שאצליח לנסות, בע"ה!!

לק"י

שאר מוצרי החלב מותר מההתחלה.

מותר להרתיח את החלב השאוב עם הקוואקר? כי ככה אני מכינה בדכ עם חלב או מים

ולהשרות בתוכו קוואקר מהיר הכנה.

אם משתמשים בדייסת אינסטנט קנויה, אין צורך בכלל לחמם, אפשר להשתמש בחלב פושר או חמים.

אנסה

תראי איזה יופי
גשמי ברכה
וגם שפע ילודה....


מקסים

אשרייך !

יש לך זכות גדולה ממש

ואני הבנתי שהלידות יותר קלות כשהן חוזרות
וגם אני מקווה שיהיה יותר קל עם הילדים
הם כבר בגיל שמבינים?
הם מסוגלים לבצע פעולות פשוטות שאת מבקשת?

ממש ככה!
לא חשבתי על זה...
האמת מרגיש לי קצת טיפשי שקיבלתי כזה שפע ובזה אני מתעסקת
אבל הפחד ממסך את השמחה

מקווה שיהיה יותר קל, בינתיים מרגיש בסדר
בדיוק השבוע כל כך נהניתי מזה שהילדים גדלו
הם מתחילים להבין משימות פשוטות (בני 2 ו- 3)

תערבי אותם בהיריון (כשתצטרכי עזרה או כשתרצי שכבר ידעו ויהיו מוכנים לבאות, ללא חשש שיעבירו את הפרט המוכמן הזה הלאה... חחח)

תוכלי לערב אותם בעזרה לך שתקל עלייך
בדברים שמתאימים להם ותואמי גיל
( הם יוכלו למשל להרים לך דברים מהריצפה )

תבדקי שאין לך חוסרים
לפעמים מצב גופני ירוד משפיע נפשית

זה לא פריקה טיפשית בכלל!

תראי,
אפשר לומר "תראי אותך, הקב"ה נותן לך ואת סתם מתפנקת"

ואפשר לומר "לצד ההכרה בשפע הגדול ובברכה מאת ה'
זה באמת פחד מובן לקראת אתגר שמצריך הרבה כוחות"

אל תדאגי. כל דבר בעיתו.



ככל שיעבור הזמן
הילדים ייגדלו
את תתרגלי בע"ה לתינוק שגדל בבטן בבריאות
ובעזרת ה בבוא הזמן הוא יצטרף לילדים
ובעזרת ה יהיה לכם מהם רק נחת ושמחה!



💐🙏🌸🙏💐

צודקת שהחשש תופס מקום, כל שינוי עושה פרפרים בבטן,
בע"ה הנותן שפע, יתן את כל הכוחות שצריך כדי לשמוח בו. שיהיה בקלות ובידיים מלאות

אם ה' נותן כנראה שיש לך את הכוחות.. 

לא קל, אבל אושר גדול!! 

 

שיהיה בשעה טובה, בבריאות!

ממליצה ממש לא לאבחן על דעת עצמך, אלא לפנות לאבחון מקצועי.

אני עובדת בתחום של החינוך המיוחד, וכדי לקבוע כזה דבר עם כזו כותרת, צריך אבחון.
אי אפשר לדעת רק על סמך תיאור שלך כמובן ובלי להכיר את הילדה, יש דברים שיכולים להתאים גם לקשיים אחרים.
לתייג אותה כבעלת הפרעת התנגדות, אם אין לה באמת כזו, יכול לפגוע בעיניי.

אבחון מקצועי ייתן לך הרבה יותר ידע, גם לגבי ה"בעיה" ובהתאם לכך גם לגבי הפתרונות האפשריים.

לצד ההמלצה לאבחון, כמובן שבסוף צריך להתמודד גם עם המצב הקיים, בלי קשר לכותרת. אם את מרגישה שזה גדול עלייך כרגע, ממליצה על הדרכת הורים (אצל מישהי מוסמכת, יש דרך הקופה) שתוכל להכווין אותכם בינתיים.

אבל לא כדאי להכנס למשבצות. כדאי לפנות לאבחון, להתפתחות הילד. מה הגננת שלה אומרת? גם בגן זה ככה?
ממליצה לך לפנות לבעלי מקצוע מתאימים. אולי למנתחת התנהגות שתבנה לכם תוכנית ביתית
אבל הייתי מתחילה מהמסגרת החינוכית
בהצלחה

זה לא עושה טוב לאף אחד. תתחילי מהדרכת הורים עבורך על ידי מטפלת מוסמכת, היא תיתן כיוון למה הלאה ולמי כדאי לפנות.
את אומרת שזה התחיל לאחרונה, היה שינוי כלשהו בבית? במסגרת? היא מטופלת באיזושהי מסגרת?

אבל תתני כותרות מפחידות לבד, חבל ממש
תפני לפסיכולוגית ילדים טובה, יש להם הרבה איך לעזור.
הדרכת הורים טובה בטוח תיתן לכם רוגע וכלים איך להתמודד איתה

@מאוהבת בילדי תדע?

אני חושבת כמו @מקקה

עשיתי ככה הלו קיטי

הנה

תודה

להכניס לשקית זילוף
להניח נייר אפייה על הציור הרצוי ולצייר בזהירות עם השוקולד. למלא בפנים בצימקאו לבן
עבודת נמלים אם תשאלי אותי... אבל מכירה מישהי שהכינה ככה את סמי הכבאי לעוגת יומולדת

תודה

הייתי מחפשת תבנית

באיזור שלי יש כל מיני גמחים לזה.

עוד רעיון שעולה לי-

להדפיס את התמוזה שרוצים, לשים מתחת לשקף

ואז להמיס שוקולד בשקית זילוף עם חור פיצי ולצייר

קחי תבנית.
שימי בה מים ואת הכלי עבודה הרצוי
ושהמים יגיעו עד גובה הכלי- שהלמעלה שלו יהיה חשוף.
תקפיאי.
תוציאי מהרפה ותשלמי את הכלי
ותצקי לתבנית שנוצרה את השוקולד

הדפסתי איור גדול של צבת וגזרתי אותו,
הכנתי עוגה בתבנית רגילה,
הנחתי את הדף על העוגה וחתכתי לפי הצורה,
זילפתי שוקולד לקוי המתאר, כולל הפנימיים, ומילאתי בשוקולד גם את הידיות..
יצא יפה ב"ה

מדולל.
הם היו ממש מבקשים. אבל לא בתדירות כזו האמת.
בבוקר ולפני השינה יותר. לא נתתי יותר מפעם אחת אחהצ בדרכ.
ניסית מוצץ? חיבוק? מים חמימים או תה?

גם אצלי זה בדרך כלל רק לפני השינה בצהריים וכשכבר אין לי כח אז גם לפני השינה בלילה, בבוקר משתדלת לתת פרי.

ובלילה לפני השינה או במקרים מיוחדים

אם זה מדולל לא רואה סיבה למנוע, זה באמת מרגיע אותם. אפשר גם לנסות מים...

זה בסדר עד שמגיע לגיל שלא ואז כבר מתמודדים.. אבל כרגע מעולה שיש לו משהו שמרגיע

אני לא חושבת שנכון ללמד להירגע עם אכילה רגשית.

אפשר חיבוק. נשיקה. בובה. מים.

אבל אולי זה עוד גיל קטן מידי לאכילה רגשית.

בעיניי זה לא קטן מידי.
זה כבר קרוב לגיל שנתיים, שזה גיל שכבר ממש מתקבעים בו הרגלים.

הוא בוודאי לא צריך את זה מבחינה תזונתית (אלא אם כן הוא לא אוכל כמו שצריך או לא עולה במשקל, וזה משהו אחר שמצריך ייעוץ), וככל שיגדל יהיה יותר קשה, לגמול אותו מהרגל כזה

(כבר בגיל שנה)
לא שמו לב לשינוי 🤭

גם ככה אני (ואולי גם היא) מבואסת מזה שהיא כבר לא יונקת, אז לפחות שהמטרנה תהיה דומה מהבחינה הזו להנקה...
אבל אולי באמת עדיף לדלל כמה שיותר את המטרנה במקרים כאלה. באמת בשביל השיניים...

מבחינתי זה כמו מוצץ או בקבוק עם מים שהבן שלי היה מתנחם רק בו פעם.. זה אחלה גיל להתחיל ללמד אותם דרכים אחרות להרגע ולהתנחם. להגיד נגיד אוי קיבלת מכה זה בטח כאב לך נורא, בוא אני אביא לך חיבוק ונשיקה

הפסקנו עם מטרנה בגיל שנה ושלושה-ארבעה חדשים נראה לי (אחרי שזה היה רק בקבוק אחד לפני השינה). אבל אף פעם זה לא היה לנחמה, רק על תקן אוכל. כן היו יכולים במצב כזה לרצות מוצץ - וזה כנראה אותו רעיון.

ממש ממש לא. אוכל לא שווה נחמה. וכדאי שכולנו, מבוגרים וילדים נפנים את זה.

ממש כמו שהנקה מנחמת לא בתור אוכל אלא בתור מציצה (ובתור הקרבה לאמא).
כמובן, אם זה קורה כל שעתיים אז זה כבר מוגזם, אבל אם זה קורה פעם בכמה ימים, ובשאר הזמן המטרנה משמשת כאוכל בלבד ויש דברים אחרים שמרגיעים בעת הצורך - אני לא רואה בזה בעיה... (ושוב, הלוואי שהייתה לי ולפותחת את ההנקה בתור הכלי הזה לנחמה, אבל מאחר שאין - משתמשים במה שיש, במינון...)

אבל יש מלא דרכים אחרות. חיבוק, נשיקה, צעצוע, הסחת דעת...

יש ילדים שנרגעים רק ע״י מציצה

נרגעת המון פעמים במהלך היום בשתיה של מים מבקבוק
לי זה מאוד נוח שיש משהו שמרגיע אותה (היא אף פעם לא לקחה מוצץ)
כדאי לך אולי לדלל אפילו יותר, בעיניי זה מעולה

אוכל בהחלט יכול להיות נחמה.
כמו כל דבר בחיים זה מצריך איזון


זה לא יכול להיות הדבר היחיד שמביא נחמה
וצריך ללמוד להתמודד עם אכזבות ומכאובים גם בלעדיו

אבל בהחלט מותר להתנחם עם אוכל מידי פעם
(גם כמבוגרים)

זה מביא לאכילה רגשית ומשם לאכילת יתר... אוכל לא אמור להיות פיתרון וגם לא פותר כלום.... בדרך כלל רק מעמיק את הבעיות בגלל שלא פותרים אותן

הפסקתי מטרנה בגיל שנה וחודשיים. הוא החליף את המטרנה בבקבוק מים והיה שותה המון, גם במקום מוצץ.
בגיל שנתיים וחצי גמלתי מבקבוק, כי היה שותה יותר מדי ואז השמיכה שלו הפכה לנחמה, עד שנפרד ממנה לבד באיזור גיל 3.

אם זה מנחם אותו והוא מבקש
אנחנו המבוגרים לא מתפנקים מדי פעם עם שוקולד טעים לנחמה רגשית?

כן הייתי מגבילה לדעתי, כי אז על כל ''תירוץ'' הוא יבקש.
מציעה לצאת איתו רגע לחצר אם יש, מים, סיפור!, שיר, משחק, נשנוש, חיבוק כמובן.
אנחנו ממש גמלנו בעבודה קשה וכרגע מקבל בקבוק רק לפני השינה גם אם מצביע על המטרנה במהלך היום (לא מדבר).
ותדעי שהוא ממש למד להבין את זה,בקלות.

שפרימולוט לא תמיד עובד בנוכחות התקן.

אבל זו תופעה שרואים בפועל הרבה פעמים, לפעמים זה עובד ולפעמים לא.

אבל זה עלול לגרום לדימומים. ויכול לפגוע בהנקה.

משולב
לרוב לא לוקחים אמצעי מניעה משולבים בזמן הנקה

פרימולט נור אמרו לי בעבר שבעייתי בהנקה.
אפשר לשאול במכון הטרטולוגי.

לכל ילד יש את הדרך שלו ללמוד לנוע, אין דרך לא נכונה, כל עוד הוא לא מסכן את עצמו.

זה אומר שהיא בוחרת את הדרך שנוחה לה

לזחילה. לשים קרוב אליה צעצוע בזמן ישיבה ולתת לה לרכון אליו.
בדכ זה קורה כשהם מפחדים ״ליפול״ על הגחון, כשהם עוד לא זוחלים על 6 המעבר הזה פחות טבעי

כלומר - הם לא זחלו בכלל. לא כל כך יכולתי להתנגד לזה...
בכל אופן, לפחות כרגע לא נראה שנגרם להם נזק מזה. (הם מציירים יפה ואף כותבים אותיות ברמה שמתאימה לגילם - גיל גן).

ולא חייבת לענות כמובן..❤️❤️❤️

@משמעת עצמית @מאוהבת בילדי @מקסיקנית @אוהבת את השבת
מחמם את הלב ביותר שאתן חושבות עלי ❤

משתפת ומהרהרת בקול מה שלומי:
יש משהו בחגים שיכול לייצר רמות סבל שאין לתאר, כשלא קיימת זוגיות. טעמתי מהגלולה המרה הזו
היה לי קצת פחד מפורים, אבל החלטתי מראש שאני לא מעבירה את היום הזה במקום שלא יעשה לי טוב ויאתגר אותי בהצגות מעושות ואעשה ככל יכולתי שתהיה אווירה טובה, הכנות נעימות ואוכל טעים.
אירחנו אנשים בסעודות והילדים היו שמחים ומאושרים, אז הבדידות כאבה פחות.
האמת שאין לי הסבר איך זה עובד בדיוק...
לא תמיד העיסוקים האחרים משכיחים ממני את הצער
ולא תמיד אני מצליחה להתגבר ולהחליט שאני משקיעה ומתאמצת למרות המצב.
לא יודעת אם אני בשבועות כאלה של הדחקה
לעת עתה,
או שבאמת זו הקלה שהגיעה בעקבות הפגישה האחרונה שהיתה לנו.
אני מרגישה יותר טוב מאז ברבדים מסויימים, למרות שבמציאות לא השתנה הרבה ועדיין הדברים עומדים בכיוון שהם היו.
המצב הזה הזוי וסוחט רוב הזמן, שאנחנו עדיין תחת קורת גג אחת
והקצב נכון לעכשיו, לא תלוי בנו כל כך...
יש בזה טוב וגם רע.
אני יודעת גם שיגיעו גלים של התחבטויות ובלבול ואפילה
בינתיים מנסה להנות מזה שיש לי שקט בפנים,
מרגעי החסד.

זה לקח זמן ואזעקות מהעבודה,

אבל מה שעבד לי בסוף זה הבקבוקי מטרנה קטנים (אלה שנותנים בתינוקיות, אפשר לקנות בסופרפארם, יש שני סוגי פטמות: אחד כמו של בקבוק רגיל ואחד בצורה יחסית שטוח עם חור מהצד) ואת זה בסוף הוא לקח.

בתוספת הרבה עבודה (הלכתי לפי קישור שפעם שמו כאן, אם תרצי אחפש לך, שדווקא האמא תיתן, חיתול בד על הפנים ליד הבקבוק גם עזר, בתנוחת ישיבה ולא ערסול (חצי ישיבה כשהגב שלו כלפי הבטן שלי), ולעשות את הנסיונות לא כשהוא ממש רעב אלא לפני, לתת לשחק עם הבקבוק).

 

יודעת שבקבוק של לנסינו גם מומלץ לסרבנים.

 

בהצלחה! תקופה שלא רוצה להזכר בה...

רק כשהכנסתי למעון

אבל האמת שבגלל שאני מכניסה למטפלת בגיל שכבר אוכלים מוצקים, אז הייתי פחות לחוצה על זה ברגע שהבנתי שכשהם בלעדי הם מסתדרים עם מוצקים.
אז עד שאני מכניסה למטפלת (סביב גיל 8 חודשים ומעלה) הם תמיד איתי, וכשנכנסים למטפלת אוכלים אצלה מוצקים ובבית משלימים הנקות..

באמת בסביבות גיל עשרה חודשים.
(היום ב"ה היא שותה מכל סוג של בקבוק, ומכורה אליו כמעט כמו להנקה... גם מעדיפה לשכב על אמא כשהיא שותה )

אנחנו מנסים עם לנסינו כבר תקופה

ואצלי עזר לשאוב ולתת ישר את החלב הטרי-טרי.

פשוט עברו למוצקים לאט /מהר...לא היתה ברירה...ניסינו שאוב, מטרנה הכל ..לא התחברו ופשוט היו בצום שעות! אז החלפנו במוצקים

מתישהו מגיל שנה בערך שותה מים בבקבוק קצת אבל בקטנה

הצילה את חיינו
אחרי שהילדה התעקשה חודש אצל המטפלת ואכלה רק במזרק

2 ילדים סרבני בקבוקים
מה לא ניסינו
קנינו מלא סוגים
כולל בקבוק מיוחד שדודה שלי שלחה לי מחול שזה בעצם שקית עם פטמה

התחלנו מוצקים אצל הראשון בגיל 6 חודשים.
בגיל 8 חודשים נכנס למסגרת והיה על מוצקים מלא עד 14.00.

אצל השניה היא לא ממש שיתפה פעולה ורק ב10 חודשים התחילה לאכול ממש ארוחות מוצקים.
נכנסה למסגרת חודש וחצי אחר כך.

והם שתו מים מכוס פלא

מים הוא כבר שותה מבקבוק. אבל לא מסכים מעבר. דיסה או מטרנה וכאלה...

סביב גיל שנה

ממש נתתן לי תמונה 🙏❤️

שהתאמצתי עליהן כ"כ הלכו לפח והוא הסכים רק טחון, בסוף נשבר והסכים.. בגיל 8 חודשים בערך.. ועדיין הסכים רק במעון שאוב ובבית הנקה עד גיל שנה+.. שאז הסכים גם לשתות מבקבוק מים/תה וכו'..

פתיחה 2 זה לא כולה, זו פתיחה מכובדת!

יש נשים בלידות יותר מתקדמות שמגיעות עם כלום או עם 1

מ2 זה יכול להתקדם בזריזות...

כעקרון באמת כדאי לחכות לצירים צפופים וקצת יותר כואבים אבל זה לגמרי משתנה מאישה לאישה

יכולה להגיד לך שהגעתי לבי"ח בלידה שנייה עם פתיחה 4 וצירים יפים במוניטור מבלי להרגיש שום דבר, הם הסתכלו עליי בהלם (הגעתי לביקורת של שבוע 40) וילדתי תוך 4 שעות ב"ה.

בקיצור, חשוב לתזמן את הצירים ולראות שהם מרגישים יותר צפופים ולדעתי לא בהכרח יותר כואבים

בהצלחה!

בגלל שהבטן שלי מאוד קטנה והתינוק מאוד גדול אז לפעמים כשהוא זז זה מרגיש שכל הבטן מתקשה. זה כל כך מבלבל

שהבטן מתקשה ממש ובדר"כ יחד עם הגב 

אין סיכוי לפספס את זה 

אני לא בטוחה שאני לא מפספסת

פשוט בלידה הראשונה זה היה באמת הרבה יותר ברור ומצד שני התקדם במהירות אז פוחדת שעכשיו זה יהיה עוד יותר מהיר

הרגשתי באמצע הלילה רק צירי לחץ ולקח לי זמן להבין שזה צירים🤦‍♀️
בעלי בתושיה רבה הזמין אמבולנס וילדתי אחרי 40 דקות.
עכשיו לקראת לידה שלישית ואין לי מושג מה יהיה🤷‍♀️

ארבעים דקות! אני בהלם. איזה מטורף זה!

תיקון ללידה הראשונה שהייתי הסטרית וצרחתי בערך שעתיים מכאבים עד שהוא יצא.

מעורר קינאה!! איזה כייף לך! ללדת כמעט בלי כאב..

שכחתי לציין שהיתה קצת מוקדמת. 36+3. אז יכול להיות שהכחשתי שזה צירים. כן כאב מאוד מאוד אבל חשבתי אולי דלקת בשתן🤦‍♀️
ועדיין נולדה 2.950 והכל טוב ב"ה.

חסרות חשיבות בשבוע כזה. את צריכה לגשת לבית חולים רק אם את חושבת שאת בלידה- כלומר: צירים סדירים (וכואבים!!) כל 3 דקות במשך שעה, או ירידת מים, או דימום. גם אם את לא מרגישה תנועות זו סיבה לגשת לבדיקה.
אם את מכירה את עצמך כמישהי שיולדת מהר, אז לא צריך לחכות לשעה של צירים, אבל זה המיעוט. לידות חפוזות זה לא הסטנדרט.

את לא מבינה כמה את מועילה, באמת 

ושואלת סתם לידע כללי

מאיזה שבוע התקשויות הן חסרות חשיבות?

סתם בתור אחת שחווה את זה בהריונות משבועות מוקדמים מאוד

בשבועות מוקדמים התקשות של הבטן יותר מדאיגה כי לא אמורים להיות צירים ולידה מוקדמת יכולה להתבטא אחרת מלידה במועד. זה לא אומר שצריך להילחץ מהתקשויות, זה נורמלי שיש, אבל חשוב לשים לב שהן לא בתדירות גבוהה של 3-4 בשעה ואם כן לגשת לבדיקה. במיוחד בשבועות המוקדמים ממש, עד סביב 34.
באשה שהגיעה למועד, כבר לא חוששים מלידה, ולא צריך להיבדק בכל ציר אלא רק אם יש רושם שזו באמת לידה. ובדרך כלל צירים של לידה לא יתבטאו בהתקשויות בלבד אלא כואבים גם. לכן לא צריך לעקוב אחרי ההתקשויות ולתזמן, כי לא סביר שזה לידה.

גם אחרי כמה לידות עם צירים מוקדמים? בדיוק כמו שתיארת, יותר מ3-4 בשעה, יש לחשוש ללידה מוקדמת או שזה מרגיע יותר שהיו תמיד לידות במועד? 

 

 

שאין הסטוריה של לידות מוקדמות. מרגיע מאוד אפילו. אבל עדיין אם זה נראה שממשיך ומתגבר כן כדאי להיבדק, אפשר לנסות לשתות הרבה ולנוח ולראות אם עוזר להרגיע.

זה מה שרציתי לשמוע!!! תודה!!

לק"י

בלידה האחרונה היו לי צירים די סדירים (כבר לא זוכרת תדירות), אבל לא כל כך כואבים. ואז היה קצת דימום, ובגלל שהיה כיפור לא היה לי עם מי להתייעץ, אז נסענו וילדתי תוך כמה שעות (הגעתי בפתיחה של 4+).
(באמבולנס היו 2 צירים צפופים במשך נגיד 10 דקות נסיעה).
אם לא הדימום נראה לי שהייתי מושכת עוד בבית.

(איך זה נשמע מהיר וקליל כשאני כותבת את זה בכמה משפטים😅).

כי תמיד צריך לשלול היפרדות שליה. זה מה אמרו לי בבית חולים

לק"י

זה כנראה הפקק הרירי.
(לא שאני זוכרת מה היה אצלי בדיוק).

תודה על התשובה!

אבל אי אפשר לדעת בוודאות לכן מומלץ להיבדק.

בשבוע 30 בערך האחות אמרה שלא מגיעים בגלל זה

הרופאה שללה את מה שהאחות אמרה במיוחד שלא מכירה את ההיסטוריה שלי

לי היו צירים לא סדירים בכלל!! (ברמה של ציר כל 14, 20, 30, 10 דקות וכו') במשך 12 שעות ולכן לא הלכתי לבית חולים, הם כן נהיו יותר כואבים אז בסוף כן הלכתי להבדק, הגעתי בפתיחה 6 ותוך 10 דקות הייתי בפתיחה מלאה וילדתי. ככה שבעיני יש פחות משמעות לסדירות אלא לעוצמת הציר..

סתם התקשות של הבטן לא חושבת שצריך לשים לב ...

בדרכך ואם את לא מרגישה בנח עם מישהי תעיפי אותה או את דעותיה מהחיים שלך וכמה שיותר מהר!!

את אשה מדהימה ופשוט תעופי על עצמך בלי לחכות לאישורים מאחרות

נשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה בחיים ומול עצמך אז קבלי חיבוק!

איך באמת לעוף על עצמי? יש לך טיפים?
והאם סה לא נקרא להתגאות לעוף על עצמי?


אתמול היתי ממש עצובה
אבל ב''ה היום הרבה יותר טוב ושמחה,ישתבח שמו לעד,יום יום
שימחת וחיזקת,תודה רבה

העצבות והייאוש הם משורש הגאווה דווקא.. זו הטעות שכולנו נופלים בה.. התקווה, האמירה שאני פשוט אני, כמו שאני, טובה, רוצה, יכולה, כמו ר' זושא שאומר בפשטות "זושא רוצה", שם שורש הענווה ומתוך כך התקווה והאושר האמיתיים. ממליצה לך לחפש אם יש דרך להצטרף אפילו בזום (אני בטוחה שיש) שיעורים של מורת הדרך שלי (כן, כן, לא פחות!) הרבנית אהובה צוקרמן.. נראה לי זה מה זה יעשה לך טוב..

אבל רוצה אולי להאיר נקודה על הסיטואציה באופן כללי. אני גם מאוד נוטה לפעמים לפרשן ולהיפגע מתגובות של אחרים. עד כדי ממש הימנעות מהימצאות בקרבם של אותם אנשים שגורמים לי להרגיש רע.. התחלתי לעבוד על זה לפני כמה זמן. לחשוב רגע, מה המציאות באופן אובייקטיבי? מה הפרשנות וההסבר שאני נתתי לסיטואציה? איך זה קשור לדרך שבה אני רואה את עצמי בעיני אחרים? ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעינייהם.. חטא המרגלים היה קודם כל, עין רעה שלהם וחוסר הערכה *כלפי עצמם*, ומתוך זה נבעה העין הרעה על הארץ. ואלה היו אנשי שם, נשיאי עדה מכל שבט, מכובדים.. זה מראה רק שיקוף שמבחינה פנימית כל העם לא היה במקום של לראות את עצמו כבני חורין, ולכן 40 שנה במדבר, כדי שהדור יתחלף, היה יותר מתבקש מאשר עונש.. כך אומר הנצי"ב מוולוז'ין.. איך ככה יכירו בזכותם הבלעדית על הארץ? ילחמו בשבעת העממים? יכבשו? בשביל זה צריך קודם שירגישו ראויים ויכירו וידעו בערך עצמם שהרי לא סתם הקב"ה הוציא אותם ממצרים.. אותו דבר.. הכל מתחיל מבפנים. ברגע שמאמנים את עצמנו להסתכלות גאולית, כמה אני טובה, כמה אני חופשיה ובלתי תלויה באחרים, כך ממילא יהיה כוחות פנימיים שיתפרצו ויתממשו כלפי חוץ, הערך העצמי הוא מפנים החוצה בעצם..

(זה דורש תרגול. הרבה פעמים מאוד קשה לזהות). ואם היא הגיבה כך? מה זה אומר עלי? אולי זה רק שלה ולא קשור אלי בכלל? ממליצה לך בחום ובאהבה ממש לנסות לתרגל את זה. זה ממש שריר.. חיבוק



מקדישה לך! ולי! ולכל מי שצריכה..

זה סגנון אחר של נשים ממך ויש נשים יותר קשוחות.
את צריכה להיות בחברה שנעימה לך . עם נשים שיש לך כימיה איתם והם יודעות את הסגנון , צוחקות ושמחות איתך ביחד. תתחברי למי שעושה לך טוב ..

לא היית פה בכל האקשן?

לא נכנסתי לפה מלא זמן

אני אחרי ההפלה עוד הינקתי... אבל לא זוכרת רגישות מיוחדת.

אצלי היה שבוע 13

הוא לא בכללית אבל מתקין בפרטי (עד לא מזמן לא היה שום הבדל במחיר עכשיו יש לו איזה הנחה למאוחדת)
עולה קצת יותר מ900 להתקן שלו - בלרין כולל את ההתקנה

מאוד מקצועי ורגיש

זה התקן מיוחד?

אבל ממה שהבנתי זה לא כזה מובהק..
לי אישית הוא היה מעולה, זה לגמרי סובייקטיבי לצערנו אין ברירה אלא לנסות

רק יותר מעוגל בפינות ולכן אמור להיות יותר עדין ופחות דימום.
התקנה אמור להיות כמו T רגיל

תוכלי לתת לי מידע לגבי T רגיל? לא מכירה.

לפעמים יש פעילות רחמית אחרי, בלי קשר להריון
(ולכן גם בהריון אומרים גם שזה מזרז לידה כי הרחם מתכווצת וזה גורם לצירים)

אם זה כאב חריג אולי הייתי בודקת
תבדקי אם זה קורה לך כל פעם

לא חריג.. פשוט מוזר היה לי

ולא קורה כל פעם ב”ה

בלילה של המקווה היה לי בערך ככה

משו כמו שעתיים אחרי היחסים דקירות/ כיווצים בבטן תחתונה מאוד.

יכול להעיד על הריון שהשתרש??

הלוואי!

 

סליחה על הניצלוש פשוט סקרנית...

אין סיכוי שעובר משתרש באותו לילה של המקווה
אלא אם כן טבלת שוב אחרי שבועיים מהליל טבילה הקודם
ובכל מקרה לא נראה לי קשור להשרשה

במקווה הקודם שהיה לפני חודש וחצי עוד מנעתי.

 

השתרשרות מתרחשת הכי מוקדם 8 ימים אחרי הביוץ

אבל אם היה ביוץ בליל המקווה אז זה הגיוני, לא?
אני מנחשת, אין לי נסיון בזה...

שנגיד מזל טוב?😅😅
חחח סתם כל דבר בזמן...
הבייבי שלי קטנטנית🤗

ופשוט הרגשת את זה מיד אחרי

כך נשמע לי

אבל שימי לב שאת לא מוגנת כשזה ככה

אם בפעם ראשונה ששמתי טבעת זה היה ביום האחרון של הוסת, אחרי שבוע היינו ביחד למשך שבוע, ואז (שבועיים אחרי ששמתי את הטבעת) אני מוציאה, ומחכה לקבל את הוסת, ורק בוסת אשים טבעת חדשה, אני מוגנת או לא?

להגיד לך ספציפית לגבי מה שתיארת, אבל בגדול אמצעי מניעה הורמונליים לא עובדים ככה.

במקרה של הורמונים משולבים (גלולות, טבעת), אין ביוץ ולכן גם אין ווסת.
צריך לעשות הפסקה יזומה בהתאם להוראות. גם כשמפסיקים (בין טבעת לטבעת), אם את מוציאה ליותר משבוע, את צריכה שוב לחכות שבוע עד שתהיי מוגנת. ובנוסף, חלק מהעניין זה הרצף. אם שמת רק שבועיים והוצאת, אני לא בטוחה שאחרי שבוע של הפסקה, את עדיין מוגנת.

בקיצור, חשוב להקפיד על הכללים של:
1. שימוש במשך שלשה שבועות רצוף לפני הפסקה
2. חזרה לשימוש אחרי שבוע (בהתאם להנחיות). זה לא קשור למתי הדימום מגיע

כי בהכנסה הראשונה הטבעת מגינה החל משבוע לאחר שמכניסים אותה. אז אם מכניסים לפני שבעה נקיים, גם אם זה לא בתחילת הווסת, בכל מקרה עוברים שבעה ימים עד שזה רלוונטי.
וגם בהוצאה לפני הזמן - אותו דבר. כל עוד היא מכניסה את הטבעת השניה לפני שמתחילים שבעה נקיים, אז גם אם לא נשמר הרצף של ההגנה, זה כמו בטבעת חדשה - תוך שבעה ימים (עד המקווה) היא תהיה מוגנת.

האם זה כדאי לגוף מבחינת הסתגלות.
נראה לי כמו מתכון לירידה באחוזי המניעה, בעקבות שכחה או בלבול. גם אם "לפי הספר" זה בסדר.

ויכול להיות גם שהשינוי מצורת השימוש הרגילה יגרום לתופעות נוספות שלא על פי הספר.
אבל על פניו, מבחינת המניעה היא כן מכוסה גם בהתנהלות כזו.

צריך להיות שם מפורט בדיוק כמה זמן צריך לחכות להגנה מלאה אם לא הכנסת בזמן

(בזמן= כמו שסליל פירטה. או ביום הראשון של הוסת אם זו הטבעת הראשונה, או אחרי הפסקה של שבוע)

באופן כללי יותר קל לדחות דימום מאשר להקדים דימום.
אבל עקרונית בדרך כלל מקבלים תוך שבוע מההוצאה.
לא יודעת אם זה משתנה כשההוצאה היא לפני הזמן שאמורים להוציא.

אולי אם תסבירי מה רצית להשיג בהתנהלות כזו, נוכל לעזור לך לחשוב על דרך שתעזור יותר?
@12121212121

בגלל שהבדיקה מטמאת אז רציתי לקצר את הזמן,

כלומר שבועיים אחרי ששמתי את הטבעת יש לי את ההיסטרוסקופיה, רציתי להוציא, בהנחה שאם זה יביא את המחזור יותר מוקדם אני אוכל להתחיל הפסק טהרה בשלב מוקדם יותר, במקום להחזיר את הטבעת, ואחרי שבוע להוציא ולחכות עוד מספר ימים למחזור ואז הפסק

כי יש בזה ממש טווח רחב של דעות, אז מקווה שלא הבנת את זה מסתם מקור.
ובכלל ממליצה להתייעץ עם רב שמבין והפסיקה שלו מקובלת עליכם כמובן, ושיפסוק רק אחרי הבדיקה. כי אחרי הבדיקה הרופא או הרופאה יוכלו להגיד לך מה רוחב הכלי שבו השתמשו וכו' וזה דברים שיכולים להשפיע על הפסיקה.

(לצורך העניין לפי הפסיקה שלנו, עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית, עם הרחבה של צוואר הרחם והיה לי דימום של יום וחצי אחרי בערך ועדיין לא נאסרנו)