פורום הריון ולידה (עמוד 1023)

עוזר לי לשים כרית חמה

תוך כמה זמן זה עובר לך?

במשך היום יש כאב בטן ואז הכאב הרציני נמשך בערח חצי שעה.
ממש כאב כמו צירים אני לא יכולה לזוז

לי הכאב הרציני יכול להיות גם יום שלם
בינתיים כולם אמרו לי שזה חריג מאד..

כאב שממש קשה לשבת ולקום. רק אם אני לא זזה לא כואב, מה שלא כ"כ יכול לקרות במציאות. כואב לי תמיד מאד צד אחד. ומקרין על כל האיזור למטה.
מה שעוזר לי- אדוויל... אלא אם כן אני יכולה באמת לנוח. בפועל כמעט כל חודש לוקחת ביום של הכאב.

והחודש זה נמשך גם להיום,
זה מחזור ראשון אחרי גלולות אז אולי זה קשור

יש קשר?

כאבי ביוץ בבטן תחתונה עם התקן לא הורמונלי. מה לא עשיתי כדי לבדוק מה זה, אולטרסאונדים למינהם, ct בטן... אבל הכאב המשתק הזה נמשך כל חודש בביוץ ורק איבופן עזר לי... בסוף כשהוצאתי את ההתקן נעלם הכאב ולא חזר

אני בלי התקן מרגישה את זה..

ומרגישה את זה
אחרי כמה זמן זה עובר לך?

כיומיים לפני הביוץ
פתאום זה עובר..
כנראה שזה אומר שהביוץ עבר

כנראה זה מה שיש לי

ינחם אותך אם לי זה בא בתקופות ואז עובר? מאז שקיבלתי מחזור פעם ראשונה, יש תקופות שיש לי כאבי ביוץ כל חודש ויש תקופות שכלום...

תודה רבה

יש לי את זה כל חודש
אבל התחיל יותר לאחרונה
בשנה- שנה וחצי האחרונות
אצלי כואב כמה ימים עד שעובר הביוץ

זה מרגיע ממש, נלחצתי מהכאב

לגדולה שלי לא היה כלום ב"ה וגם בגיל חצי שנה לא היה לה כמעט שיער
התחיל לצמוח קצת אחכ
וגם הקטנה שלי, שעם בעיות בעור, בלי שיער עכשיו כמעט
ואאלט עכשיו התחיל לגדול לה טיפה יותר
זה ממש טבעי בגיל הזה להיות בשלב הקירחות
אם כי אני מבינה למה זה מבאס אותך❤️

הבן שלי עם אטופיק רציני ואף פעם לא הייתה לו נשירה או משהו כזה.. כן הוא נולד בלי הרבה שיער והצמיחה הייתה איטית, אבל זה נראה לי סתם גנטיקה, ולא קשור בכלל..

והיה לה אסתמה רצינית ממש בראש.

מסכנה שלי היא לא יכלה לישון מרוב גרודים, היינו חייבים לעטוף אותה כדי שלא תפצע את כולה...

אז אמרתי אולי משו בקרקפת בגללהאסטמה צריך עזרה...

במיוחד עכשיו בעונת מעבר.. וואי זה קשוח.. חיבוק נשמה❤

הפסקתי להשתמש לה בשמפו (היא פיצקית אז זה לא באמת שצריך לנקות אותה😅) שמה רק אמול במים של האמבטיה.

פעם בכמה ימים כזה משתמשת בשמפו של מוסטלה לתינוקות רכים 

 

אופ היא אבל כזו מסכנונה כשמתגרדת...

עד גיל מסוים
לא קרה אצלינו, אבל בהחלט יצא לי לראות.

לק"י

4 ילדים שלא היה להם הרבה שיער כשנולדו.

(רק של אחות אחת, השאר פחות) 

וזה כזה יפה!!

אופ...

אי אפשר בכלל לשים לה סרט בשיער ככה...

וגם לא סיכות....

וכולם אומרים לי שהיא נראת בן...

ובכלל יש לה עגילים!!

לק"י

רובינו לפחות. והילדים שלי לא.
עכשיו לבת החמש יש שיער ממש ארוך ויפה...
לבת 2.8 יש שיער קצר. לשני הגדולים בגיל שנה וחצי כבר היה קוקו קטן.
לא אגיד שלא הייתי שמחה שיהיה לה יותר שיער, אבל בעז"ה גם זה יגיע בסוף.

וזה שהיא נראית כמו בן?
בגיל הזה הם נראים בערך אותו הדבר. וגם אם תלבישי שמלה ורודה, יש את האלה שיחשבו שהיא בן🤭

ואין לו עגילים

תמיד יהיו את האלו שיגידו את המין ההפוך...

ומישהי אמרה לי "איזה חמוד"..
תתעלמי מאנשים

אצל רוב התינוקות השער נושר

יש משחה לעור שממש עוזרת יוכל לבדוק לך כשאגיע לבית מה שמה, הביאה לי אותה רופאת עור והיא טבעית (צמחים)

לגבי הסבון היא המליצה לי על סבון ספציפי שקניתי אבל אח''כ עברתי איתו לסבון ושמפו של מוסטלה וזה מעולה, (הבנתי שהאמול פחות מומלץ במקרים של אסתמת העור, אצלי גם לא מאד עזר..)

האמת אמול ממש עזר ובלנאום שהמליצו לי עשה לה יובש מטורףףףף מסכנה זה היה קטסטרופה...

עזר לעבור לסבון וקרם של 'לה רוש פוזה' ולא מזמן עברתי להשתמש במוסטלה והם מעולים גם

וגם להשתמש בג'ל כביסה לתינוקות ובלי מרכך כביסה בכלל.

המשחה היא EPICERAM לא מאד זולה אבל זה שפופרת ממש גדולה שמספיקה להרבה זמן

היא צריכה מרשם רופא 

הרופא  עור אמרה לי שאומנם היא מצמחים ולא סטרואידים או משהו אבל עדיין ההמלצה להשתמש לא יותר מפעם/פעמיים ביום ובצורה נקודתית, רק על היובש עצמו

(בהתפרצות ממש קשה שהיתה לו הביאו לי משחה סטרואידית לכמה ימים)

והיה לו ממש מזעזע...

הטיפ הכי מושלם שקיבלתי כאן ועזר פלאים לאטופיק היה אמבטיית קוואקר. 

השיער, צומח לאט לאט בלי קשר...

אני שמתי בתוך חיתול בד קשור 

 

אנ הייתי שמה בתוך גרב קשורה ומשתמשת בזה כמו ליפה. המים נהיים לבנים. אבל זה עשה לו מעולה!

הלוואי ויעזור

נשמע שצריך סטוקים ועוד מעט פסח😝

בהתחלה עשיתי ממש כל יום, אח''כ פעם ביומיים עד שהפסקתי כמעט לגמרי

ולא על הגרביים😅

או הקוואקר או הגרב עם השאריות היומסריחים מהר מאד. אז זרקתי כל יום את כל העסק. השיבולת שועל נראלי היתה הבעיה

שמתי חיתול בד קשור שבתוכו קוואקר בתוך האמבטיה

לא זולה, עלה לי 130 לשפורפרת בינונית-גדולה
אבל עושה לה ממש ממש טוב ב''ה
מורחים פעמיים ביום

הזה.
לבת שלי שבת שנתיים וחצי יש שיער ארוך ממש ועבה. אחיינית שלי שנולדה חודש אחריה זה עם כמות שיער כמו שהבת שלי הייתה כשהיא נולדה..
אבל לבן שלי כמעט ואין שיער. לעומת הבנות שנולדו עם הרבה שיער (ובהריון שלו היה לי הכי הרבה צרבות 🙈)

וטיפ שקיבלתי כדי להאריך שיער זה לנסות לעשות קוק קטן עם מה שיש. שזה מעודד את הצמיחה של השיער..

הבת שלי עם תרופה ביולוגית בגלל אסטמה של העור (כלומר ברמה הכי חמורה שיש) והיה לה טון שיער

אני חושבת שזה הרבה גנטיקה.

קודם כל אם זה שרשורים שלי מוזמנת לנצלש בכיף

כעיקרון אמורים לרשום כבר בשנה לפני כדי לשמור מקום, בתחילת שנה ההרשמה תהיה על בסיס מקום פנוי.
ההרשמה השנה כבר הסתיימה, אבל אם נשאר מקום את יכולה לבקש לרשום אותו לשנה הבאה.
הרשמה זה תמיד למעון ספציפי, את צריכה לדבר עם מנהלת המעון הרלוונטי ולשאול אותה איך נרשמים בשלב הזה, אם בכלל יש להם מקום. ואם אין לבקש להכנס לרשימת המתנה.

לצערנו ברוב המעונות, וגם במעונות תמת אין אפשרות לרשום עובר, כלומר תוכלי לרשום רק אחרי הלידה בע'ה. לאותה שנה זה כמובן על בסיס מקום פנוי, ובהנחה שהתינוק יוולד לפני פברואר (שזה החודש של ההרשמה) תוכלי לרשום אותו לתמת כמו את הגדול - לשנת הלימודים העוקבת.

האם אפשר להירשם לקבלת דרגה בתמת בלי להירשם עדיין למעון ספציפי? 

על השאלה השניה ענית לי, תודה!! מופרך שאין סידור לגיל הכי קריטי....

ובדכ האפשרות נפתחת במהלך אוגוסט.

כל ההרשמות שיש עכשיו זה למקום במעון ואם יש צורך, מעלים טפסים בשביל ועדות קבלה (שבעצם מחליטות איזה תינוק יותר זכאי למקום במעון תמת)

זה לא לקבלת דרגה

במהלך השנה אבל אין אפשרות לרשום

הייתי במצב דומה. לא יכולתי לרשום עד שלא היה מספר מוסד לציון הספציפי שנפתח.
אבל
א. אולי דברים השתנו
ב. אולי יש אפשרות לרשום למעון השני ולהעביר זכאות בהמשך?
אני גם לא הייתי רגועה לרשום למעון שאמור להיפתח, כי לכי תדעי מה יקרה בפועל...
בכל מקרה, תתיעצי עם מי שאמורה להיות מנהלת המכון החדש (אם יודעים מי זו).

וגם לגבי התינוק שעוד לא נולד- אפשר לרשום רק אחרי שיש מס' ת.ז. (אצלנו אנשים רושמים כשהתינוק עוד בבי''ח, עוד לפני שיש שם...).

בכל מקרה נרשמים לדרגה באוגוסט ואם אתם לא מקרה מסובך מקבלים את הדרגה תוך חודש בערך ככה שכמעט לא יוצא לשלם מראש

איזה כיףףףף
אני במקומך לא היתי מצליחה להתאפק ומודיעה בפשטות ובהכי טבעי שיש....

ראיתי פעם סרטון על מישהי שקנתה לבעלה מתנה ארוזה ובפנים מוצצים וגרביים של תינוקות
כך הוא נרמז..

אבל התאפקתי והוא התקשר בעצמו ולא אמרתי לו כלום הכנסתי את זה לקופסא קטנה של שרשרת שהוא קנה לי פעם (מעל טישו, שלא יגעיל אף אחד)

לתת לו מתנה - ושביפנים יהיה את הבדיקת הריון החיובית.

 

 

הנחתי על הכרית שלו, מחכה שיבוא כבר הביתה.

יומיים/ שלושה לפני האיחור (בדיקת ביוץ הייתה חיובית יומיים...)

טוב, לא מצליחה להעלות תמונה, אבל רואים פס חלש ורדרד

תהליך מחודש של הכנה לביוץ

חשבתי לפחות חודש שקט...

ואז אני כבר חושבת רק שזה לא חוץ רחמי ולכן כואב...

איזה כאב צריכים לבדוק?
יש לי דקירות ב2 הצדדים לסירוגין, בעיקר בימין אבל גם בשמאל😥
לא משתק אבל בהחלט כואב ומציק ממש...

אבל אי אפשר באמת לדעת
לגבי החשש מחוץ רחמי- אם הכאבים בצד אחד וממש חזקים אז זה מדאיג, אם לא הייתי מחכה לראות מה מתפתח..

בשורות טובות!

יכולה להגיד לך למה זה מעצבן אותי, לא יודעת אם יהיה לך רלוונטי..
לפעמים אני רוצה סתם להתלונן על משהו ולא מתכוונת ישר לחפש לו פתרון (במיוחד לא פתרון של לקנות משהו יקר) ותמיד מרגיש שיש לה פתרונות לכל והיא מבינה בהכל בדיוק מה צריך לעשות
זה כמובן מכוונות טובות אבל לפעמים בא לי שלא תגיב לכל דבר בעצות שימושיות...

הקטע שאחותי גם תיישם המיידי את העצות שלה בשבילי
גם אם זה לא הפיתרון שאני חושבת שהוא טוב בשבילי או שפשוט הוא לא בדרך שלי.
היא באמתתת דואגת לי ורוצה שיהיה לי הכי טוב אבל זה מתיששש

מה אני רוצה לספר לה. ואם אני מספרת לה בכל זאת משהו שיש לה עצה שימושית שלא בא לי עליה, אני אומרת לה מראש - אני לא מעוניינת לקנות שום דבר אז בלי עצות... בצורה יותר נעימה כמובן

אז אולי פשוט להגיד לה את זה. שהרבה פעמים בא לך לפרוק ואת לא מחפשת פיתרון. אולי לבקש ממנה שכשאת מדברת איתה את סתם משתפת ואם את צריכה עזרה בפתרון אז תגידי לה

אני חושבת שהנקודה כאן זה שהיא לוקחת אחראיות שלא שלה.
האחריות על החיים שלך היא בידייך
והיא בעצם נכנסת למקום שלך, בוחרת לך את הפתרונות במקומך ומבצעת אותם גם ללא רצונך
לפי מה שנשמע היא בעצם מתערבת בעצמאות שלך ובוחרת עבורך את הבחירות שאת רוצה וצריכה לבחור עבור עצמך ...
כמובן שזה לא מכוונה רעב ונשמע שהיא מאוד אוהבת אותך.
אני חושבת שהעבודה הנפשית כאן היא קודם כל שהגבולות הפנימיים שלך יהיו מאוד ברורים לך. ואחר כך ממש בעדינות לשקף לה אותם.
וסתם לחשיבה:
מתי זה התחיל? האם את זוכרת את זה בילדות שלך?
כתבת שהיא רווקה, אולי יש בך משהו שמאוד רוצה לשתף אותה בחיים שלך ואת לא מספיק מציבה את הגבולות בין שיתוף לבין התערבות?

כן זו הנקודה שמציקה לי ההתערבות הזו בחיים שלי, אני בכיף משתפת לשם השיתוף לגמרי לא לשם העזרה כי כשאני צריכה עזרה אני פשוט מבקשת אותה.
הגבולות שלי מאוד ברורים לי ולכן זה ככ מעצבן אותי לפעמים. הבעיה שלי זה שאני לא יודעת איך לשקף לה את הגבולות האלה וגם לא יודעת עד כמה זה יעזור ויהיה מדוייק בלי לפגוע כי באלי להגיד שחררי ממני בהכי פשוט- וזה לא יפה למי שכל הזמן מציעה עזרה.
נניח בענייני רפואה שהיא ממש רצתה לקבוע לי תור ולסגור לי דברים לאנשים שהיא מכירה הבהרתי לה שזה לא יקרה ושזה יהיה מתי שאני רוצה אצל מי ואיך שאני חושבת, היא קצת נבהלת מזה והנקודות הספציפיות האלה לא עוזרות לגישה הכללית כי זה גם פשוט הבנאדם.
גם לגבי קניות לילדה שלי כמה שאני מבקשת שלא תקנה ושלא תעשה זה פשוט לא מועיל, היא חושבת שאני לא רוצה שהיא תוציא עוד כסף אבל אני פשוט רוצה לקנות את הבגדים לילדה שלי בעצמי.


בקיצור השאלה איך משקפים גבולות לאנשים שרוצים להייטיב בלי סוף ובלי צורך?

אז לדעתי, תפסיקי לשתף כל דבר.
יש אנשים שלא מבינים עניין. ולא בקטע רע. הם מאוד רוצים לפתור לכולם את הבעיות כמה שיותר מהר. ברגע שאין בעיה - אין מה לפתור.



ובשביל לשמור על הקשר, תשתמשי בכח הנתינה שלה לדברים שאת צריכה. זה יעזור לך לדייק את הקשר מולה כדי שייטיב איתך ולא הםוך.

פעם היא הייתה מתלוננת שאני לא משתפת אותה והיא לא יודעת מה איתי, אז אמרתי אוקייי אני אשתף בשביל ההרגשה הטובה והקשר, תכלס זה נהיה מעיק.

אולי אני אנסה לפתוח איתה את הנושא איכשהו, להסביר שאני רוצה לשתף אותה ושתתאפק עם הפתרונות, דיברנו בעבר על לקיחת אחריות על בעיות של אנשים אחרים, דיברנו עלזה שהיא נלחצת בשביל אחרים מאוד מהר ושצריך להפריד, כזה סתם שאלתי אותה עלזה שאלות. בסהכ היא עובדת עלזה עם חברות, אבל משפחה מבחינתה זה לתת את החיים שלה אם צריך.

רק שימי לב שאת לא נופלת לאותו מקום שלה, של לנסות לפתור לה את הבעיות עם הלחץ מול בעיות של אחרים בכך שאת עוברת את הגבול של עצמך

1. שיחה פתוחה
להגיד לה שאת ממש נהנית לשתף אותה, שממש מחמם לך אץ הלב כמה שהיא אכפתית אבל שתשאיר לך את ההתמודדות הפרקטית.. בין אם זה לקבוע תור לרופאה ובים אם לקנות בגדים לילדה
(אולי כן נכון לחשוב איפה בדיוק את כן רוצה לאפשר לה להעניק לך גם פיזית ואולי דווקא דברים לילדה זה יותר ניטרלי )

2. פשוט כל פעם שהיא מציעה הצעה להתנגד ממש בעדינות עם נימוק אמיתי
אמת נוגעת באנשים, ולכן חשוב שהנימוק שלך יהיה מה שבאמת חשוב לך.
למשל קביעת תור לרופאה להגיד לה ''אני מעדיפה לקבוע בעצמי, נוח לי להיות גמישה ולנהל את הזמן שלי/ את העניינים הרפואיים שלי. זה עושה לי טוב.

הדוגמא של הבגדים לילדה אפשר להגיד '' אני ממש רוצה לקנות לה בעצמי, זו תרפיה בשבילי לקנות לה;), מחכה לזה כל העונה''

זה מתוך רוגע ואמת פנימית שאת לא פוגעת בה, אלא מעמידה דברים במקום המדויק והבריא שלהם.
גם לה זה לא נכון להתמסר ככה לאחות, גם לה זה לא נכון לקחת אחריות על דברים שלא שלה.

ומקווה מאוד שלא אפגע ח"ו. אנסה להתמקד בקושי שלי ולא במה שאני חושבת שהדפוס שלה.
בסהכ היא לגמרי בנאדם שאפשר לדבר איתו...
יש דברים שאני מבקשת את העזרה שלה כמובן.


לגבי 2 כמו שכבר אמרתי, זה לא עוזר מולה.

ככ תודה על הפירוט..

היא לוקחת לך את השליטה
יש אנשים שחשוב להם לשלוט בחיים שלהם ושמישהו רוצה לעזור בצורה מוגזמת זה מפחיד ומעצבן והרגשה של פלישה למרחב.
זו יכולה להיות אלות חמות רופאה...

אשמח שתרשמי מה הגישה שלך ואיך את מתנהלת מול זה, אולי יעזור לי

זה קשה להגיד איך להתמודד כי זה תלוי מול מי את נמצאת.. את בטח לא רוצה לפגוע באחותך.
האם היא אחת כזו ששיחה פתוחה תעזור
אולי להתעלם?
או לא לספר לה כשיש לך קושי מסויים

נגיד טוב, קטע שחשבת עלי וחיפשת עבורי את הפריט, האמת רציתי רק לפרוק קצת

ככה כמה פעמים ואז להגיד וואי סליחה שככה טרחת, לא התכוונתי שתחםשי בשבילי, רק רציתי לפרוק לאחותי האהובה.

ככה כמה פעמים ואז להגיד וואי איזה באסה כל הפרקטיות הזאת בא לי להיות עדיין בנאכס על השואב שלי..

או נגיד וואי חיכיתי שבעלי יחזור כדי להתעצבן עליו שהוא עוד לא חיפש כסא בטיחות, עכשיו אין לי תירוץ לכעוס עליו.. חייבת למצוא משהו אחר מהר.. מה חסר חסר לי.. אבל את לא מחפשת במקומו, כן?!

אפשר לחשוב על דברים יצירתיים רגישים יותר ורגישים פחות, השאלה איזה טיפוס אחותך ומה המינון המתאים מולה.

נגיד יש לי גיסה כזאת ואין לי בעיה להגיד לה בפרצוף, איזה קטע שלא קלעת בכלל לטעמי!
לא כי אני מחרחרת מריבות, פשוט כל דבר מעודן יותר היא בכלל לא תשים לב לקונטקסט.

נגיד פעם היא הביאה לי שקית בגדים במצב מחריד אחרי שביקשתי ממנה מפורשות כמה פעמים לא להביא לי, הבגדים היו בתוך שקית זבל אז הרמתי את השקית ואמרתי אה את צריכה עזרה לפנות זבל? בטח בשמחה למה לא.. ואז היא כזה, לא זה לא זבל זה בגדים בשבילכם,
אז אמרתי בטון הכי תמים שלי, אה איזה קטע.. זה בגדים.. יפה מצידך שחשבת עלינו אבל לא, לא תודה.

זהו שבגלל שזה דפוס שלה כמות הפעמים שאני מתנגדת לא עוזרת לשנות אתזה מהיסוד. זה ממש יומיומי וכל פעם אני באמת אומרת לה למה זה לא מתאים לי אבל זה לא עוזר לה להבין את עצם העניין שלא טוב לי עם עומס ההצעות הטובות שלה.

יכול להיות שהיא באמת רוצה לשמח אותך ולא יודעת איך.
אולי אם תעזרי לה לדעת מה יעשה לך טוב אז היא לא תצטרך ללכת בדרך שלא עושה לך טוב.

למשל להגיד לה שתשמחי לקבל סלט לשבת, או עוגיות שהיא טובה בהם.

אפשר גם להרעיף עליה נתינה כלפיה אולי זה גם יענה לה על הצורך להיות בקשר.

כמה זמן את נשואה? אולי היא עדיין לא השלימה עם זה שיש לך בעל שהוא קרוב אלייך יותר ממנה? או אולי קשה לה שאת נשואה והיא עדיין לא?
נראה לי כדאי לחפור קצת להבין על מה זה יושב.

ובלי קשר לדעתי לא בריא המינון של להיות בקשר עם אחות באופן יומיומי ברמה הזאת שכל יום יש המשך מעשי לשיחה בינכן.. את צריכה לבנות את הפרק הזה שלך בעצמך ולחטט בעצמך לקבל תשובות מי את ומה את רוצה להיות ומה אתם בונים בתא המשפחתי שלכם,
וקשר הדוק מדי לפעמים גורם לספר דברים בעלמא שקשורים להשקפת עולם ואז האנשים הקרובים מהחיים הקודמים כרווקה, מחזירים אותך לחשיבה שהייתה לך אז.

סתם לדוגמה, אם בבית של ההורים אוכלים מלא בשרי, ואת מרגישה שזה לא מדוייק לכם כמשפחה צעירה, אבל הדברים עדיין לא ברורים אלא סתם תחושות לא מוגדרות אז נגיד את אומרת וואי בא לי אולי נכין היום איזה סלט עם גבינה, אחותך יכולה להגיד ממש בתמימות סלט ישביע אותכם?? יאללה תתפרעי תכיני שניצלים..
עכשיו יכול להיות שבאמת זה יעשה לך חשק לשניצלים, זה דבר שיא הקטן והפשוט, אבל מלא דברים קטנים כאלה במצטבר יפריעו לך לבחון את עצמך מי את ומה את רוצה, תמיד זה ימשוך אותך אחורה למציאות חיים הקודמת לאותם אקסיומות ולאותם מחסומים.

ברור שממשיכים להיות בקשר עם אנשים מהעבר במיוחד משפחה, אבל צריך לשים לב למינון. זה חשוב. ובהדרגה להתחיל לחיות את החיים שלכם בלי לשתף בכל פיפס.

אליה מעצמי או שואלת אותה.
אבל בראש שלי ובהתנהלות אני מאודדדד עצמאית ולפני שהתחתנתי בקושי היינו בקשר גם בגלל מרחק פיזי (שעדיין קיים) וגם דרכים שונות אני שומרת תורה ומצוות והיא כרגע לא.
מאז ההריון הראשון שלי שהיא ממש התרגשה היא לקחה כל דבר שקשור בזה כפרוייקט שלה (היא מאוד אוהבת תינוקות), אני מצד עצמי אוהבת להסתדר לבד ולעשות רק מה שמתאים לי ולא מעבר, וזה יוצר חיכוך ביננו..
היא אחת שלוקחת עצות מכל העולם (אושיות אינסטגרם חכמות כלשהן) חוץ מעצמה ואני בדיוק הפוך מאוד מסננת, לוקחת את הנקודה והדרך יישום נשארת פתוחה ומותאמת אליי .

אני חושבת שלאחרונה הרצון שלה להיות נשואה עלה יותר, לעולם שהיא חיה בו היא נחשבת צעירה לנישואים ככה שאני לא בטוחה עד כמה הפער הזה משמעותי, חוץ מזה שהיא כן בודדה והקשרים עם הסביבה ממלאים אותה.

לגבי השיתוף,הוא לא ברמת ההתנהלות שלי בבית או הקשר הזוגי

אולי ככה זה יפריע לך פחות.
תביני שזה סגנון החיים שלה, אולי היא עדיין בשלב ההתלהבות מהעולם החדש החילוני וארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, תרבות צריכה שלא נגמרת והיא לא מצליחה להכיל את כל השפע הזה אז היא חייבת לפרוק את ההתעסקות עם הקניות און ליין על אחרים..
נשמע שיש לה איזה חסר, שהיא לא דווקא מנסה להתערב.
אולי תנסי להתבונן בזה יותר פנימה, תהיי מתוסכלת ממנה פחות.
היא שולחת לך מיליון ואחד קישורים? שיהיה לה לבריאות. עדיף ככה מאשר שתבזבז את כל הכסף שלה על דברים סתם.
היא קנתה לך שואב? בעיה שלה
תנסי ממש לנתק את הרגש מכל הסיפור הזה...
תתפללי עליה שתמצא מהר את מקומה ותחוש סיפוק מהחיים עצמם, מהאידיות שלה, מהמעשים שלה, ממה שהיא תורמת לעולם, ולא מחווית קניות ואינסטגרם ודברים חיצוניים שמביאים סיפוק מיידי בטווח הקצר אבל לא באמת ממלאים באושר.

אשמח שתגיבי שם.

אני חושבת שזה פשוט קשור לזה שמאוד קשה לי לתפעל את עצמי. לעשות כל דבר שהוא לא חלק מהשגרה המובנית שלי, לקנות בגדים, לקבוע תור לרופא, לחפש נעליים נוחות. גם אם אני חושבת שכדאי, מאוד קשה לי לעשות את זה בפועל, לרוב זה פשוט לא קורה. אז אם יש מישהו שעושה משהו בשבילי זה מאוד מקל עליי. אבל זה לא קורה לי הרבה שאנשים עושים דברים בשבילי בלי שאני מבקשת מהם, רק בעלי לפעמים.

זה באמת מעיק "נתינה" כזו חונקת, מבינה אותך לגמרי! יש אנשים שזה האופי שלהם וזה פשוט מעיק.

אבל חשבתי- שזה יכול לנבוע דווקא מאצילות שלה.
את אחות צעירה ממנה? הריון לא ראשון?
מן הסתם היא עובדת על עצמה לא לקנא,ולשמוח איתך,אולי זו הדרך שלה לעשות את זה? אולי השותפות הזו עוזרת לה לשמוח איתך? אולי כך היא רוצה לשדר לך שתמשיכי לשתף אותה ולא תחששי שהיא רווקה?

זה באמת קשה ומעיק, אבל כן אפשרי למצוא דרך להסתדר עם זה.אם מתאים לך תתייחסי לזה כאל חסד שלך איתה,
הרבה פעמים לקחתי דברים מאנשים שרצו להיטיב איתי וזה ממש לא היטיב איתי ושמתי אותם במחסן או העברתי הלאה או אם הייתי מסוגלת אפילו כן להשתמש כדי לשמח אותם.

אני גם אחת שחייבת להתערב ולעזור אם יש בעיה . ואם מישהו שואל שאלה גם אקפוץ ראשונה ואענה. כדי לפתור. לעזור . כאילו אני אוהבת להיות האחראית על הכל. מאז שאני קטנה האמת. שאני חושבת על זה..
לדעתי אצלי זה בא ממקום של אני חייבת להיות הצדיקה שעזרה או אני חייבת להיות החכמה שענתה... אין לי מושג למה.. בטח איזה משהו רגשי מהעבר...

שהיא פשוט מחפשת קשר איתך
אם תיזמי איתה יציאות או בילויים ביחד כמו קניות או להתיעץ איתה, נראה לי זה יפחת
זו הדרך שלה להראות לך שאכפת לה ממך

בשבת אחותי היתה אצלי והקטע הזה שוב עלה בכל מיני סיטואציות שהרגשתי שדיי.
בגלל שהייתי טעונה העדפתי לא לפתוח את זה כדי שלא יצא מצב שאני לא אומרת את זה נכון ומאשימה אותה, מה שכן עלה מצידה היא שיתפה אותי שהיא מכורה לקניות ובחודשים האחרונים זה מחמיר כנראה בגלל משבר מסויים שהיה לה, היא כל הזמן מחפשת מה לקנות ואיך למלא את החור שלה, ושהיא העלתה אתזה מול הקאוצרית שלה..
אז אמרתי לה בצחוק כזה שאם היא רוצה להתחיל במשהו היא יכולה להפסיק לקנות לנו דברים, והיא נבהלה מזה ואמרה שאין לה את מי לפנק ובשבילה לקנות לאחיינית שלה זה הכי משמח שיש ושאין מצב שהיא לא קונה לה או שהיא תשאל אותי כל פעם לפני זה מאבד מהכיף.

אז חשבתי עם עצמי שאולי באמת זה שהיא קונה דברים מפריע לי פחות מאשר איך שהדברים נעשים, שהיא פשוט לוקחת פיקוד על דברים שלא קשורים אליה ומעבירה ביקורת על ההתנהלות שלי כי מישהי באינסטגרם חושבת אחרת (מתוך רצון טוב באמת שאני יעשה את הטוב ביותר בעיניה).

אוף לא יודעת איך לפתור את זה, אני חושבת שזה כן משהו באישיות שלה כי היא ככה עם החברות שלה גם כן וזה מוכר לי גם מלפני שנים ומאז זה התאזן . (בגלל זה גם בעבר לא אהבתי להיות איתה בקשר)

אחרי שהגדרת מאיפה זה נובע אצלה, תנסי לפרק אצלך-

תרשמי לך בדף עשר דוגמאות של דברים שהיא קנתה- התערבה.
תנסי למפות כל אחד מה עצבן אותך בדיוק וכמה עצבן.
תנסי לבדוק אם יש קניות שדווקא היו לך בסדר.

אח"כ תנסי למצוא את המשותף- מה בעיקר מפריע לך ואת לא מוכנה לוותר? איפה את יכולה לשחרר?

נגיד סתם דוגמה אצלי מפריע לי שאמא שלי קונה לי דברים מתחום הטיפוח- מרגיש לי שזה נושא אישי מדי וגם מרגישה שזאת ביקורת שאני לא מטופחת מספיק.

אחרת מפריע לה שקונים/ מביאים דברי מאכל,
השלישית מפריע לה דברים בתחום הדתי.

ברגע שזה מוגדר יותר קל למצוא פתרון.

עד שאחותי אמרה לי את זה.. נפגעתי האמת.. 

אבל אז הבנתי שמספיק לקפוץ בראש.. 

היום, 

אני עדיין נופלת בזה, אבל הרבה יותר מודעת.. 

 

אז אולי להגיד לה, את או מישהו אחר שקרוב אליה.. 

 

לא קראתי תגובות קודמות, אז אולי לא חידשתי.. 

תודה לך על השיתוף!

פשוט כמו שזה, 

היא אמרה את זה די תקיף כי זה האופי שלה.. 

 

זה גם תלוי באופי של אחותך, 

 

אבל אני מעדיפה שיגידו ישירות. נכון, לא נעים. אבל מעדיפה לדעת כדי שאפסיק להיות מעצבנת בלי שאני בכלל יודעת שזה מעצבן. 

כבר לא זוכרת בדיוק אבל הייתה תקופה קצרה שכעסתי, ש.. יאללה שתלך, גם עוזרים לה וגם באה בטענות וואלה יופי.. אבל זה מכרסם בראש ונופל האסימון.. 

בין שש וחצי לשבע וחצי. תלוי מתי הלכו לישון.
בנות 4, שנתיים וחצי (הקטן לא רלוונטי לסקר-בן 3 שבועות)
אם קמות על הצד המוקדם אז אני קמה איתן עד שבע, שבע וחיףצי ואז בעלי מחליף אותי ואני חוזרת לישון עד שהוא יוצא לתפילה.
בצהריים בת השנתיים וחצי הולכת לישון ואני איתה, בעלי לוקח את הגדולה איתו לתפילות מנחה ולשחק קצת בגן שעשועים, ואז מתחלפים, אני קמה להיות עם הילדים והוא הולך לישון..

בערך 12 שעות משישי בלילה. לא מצליחה פחות מזה

משתדלת ללכת לישון מוקדם בלילה..

עכשיו זה בסביבות תשע
כשנכנס יותר מוקדם אז אפילו שמונה וחצי, ברגע שכולם במיטות לא מחזיקה אפילו דקההה

ולא הצלחתי לקום לפני 10.
😣

חחח... סיימנו סעודת שבת בשמונה ורבע, ברבע לתשע כבר הלכתי לישון .
לא שוטפים כלים בליל שבת, זה בעשרת הדיברות.

לא שטפתי כלים, אל דאגה.. הם עדיין מחכים שאכניס אותם למדיח חחח
סעודת שבת שלנו יותר ארוכה פשוט..
עושים 'עונג שבת' עם הילדים..
לבעלי זה עוד נחשב מוקדם ממש..

רגילה ללכת לישון אחרי עשר, לקראת 11.
בשבת עד עשר בדרכ אני במיטה. שבתות חורף כמובן. בקיץ הולכת לישון מיד אחרי הסעודה.

בסביבות תשע-עשר 🙈
הילדים עצמאיים בזמן הזה. עושים בלגן, אבל לא יותר מאשר בזמן שאני לידם... (בשבת אני משחררת לגמרי מבחינת הבלגן...)
אם התינוקת גם ערה אז אני כן צריכה לקום, או לפחות להיות בהקשבה. (הגדולים יותר יודעים יחסית לטפל בה, אבל לא תמיד בא להם...)
התינוקת בת שנה, השאר נעים מגיל ארבע עד חמש עשרה (אבל שני הגדולים בדרך כלל לא זמינים - ישנים גם כן או בתפילה)

כשהקטן שלי קם. אם בעלי קם אליו או אחיו הגדול אז ממשיכה עוד קצת לישון. הוא בן 3, לא יקרה מצב שהוא מסתובב לבד בבית ואני אישן, השינה לא שווה את הנזק שיכול להגרם.

כאחד הילדים קם.. לפעמים בעלי קם ואני קמה כשהוא הולך לתפילה

קמה עם הילד הראשון שמתעורר
כרגע הקטן קם בדרך כלל בחמש וחצי שש
הגדולים בסביבות שש
וזהו, מתחילים את היום
בצהרים בעלי איתם ואני שונצת, זה ההסדר

מה אתן עושות בכל השעות האלה?

סתם.
חמש וחצי עד שש וחצי בערך שכולם קמים אנחנו מתמרחים על הספה. קצת אוכלים,קצת שותים, מספרים סיפור...
כשכולם קמים כבר שותים ואוכלים משהו, מתחילים להתלבש ולהכין לילדים ארוחת בוקר מוקדמת.
שמונה וחצי אנחנו בגן שעשועים, בוקר טוב לכולם
עשר וחצי עולים להכין לקידוש

מתישהו בסביבות תשע וחצי
היום אין לי סבלנות לזה אז פשוט נשארים עוד בגינה
באמת בבית אין מה לעשות ככ הרבה זמן

משחקים/ מספרים סיפורים/ אוכלים ביחד

אוכלים קצת עוגה, משחקים במשחקים.
בשמונה וחצי בערך נותנת להן ארוחת בוקר קלה, אחרי זה מתלבשים ויוצאים בסביבות תשע ורבע לבית כנסת, תפילת ילדים ולגן שעשועים

קצת תפילה, קצת לימוד תורה-פש/חגים

בקיץ גינת משחקים לפעמים.

ארוחת בוקר נחמדה
(בדרכ הם אוכלים מיד כשהם קמים ובסביבות 8+ אני עושה קידוש ואוכלים שוב)

אחהצ אני הולכת לישון לשעה - שעתיים

נטילת ידיים, ארוחת בוקר קלילה לילדים, משחקים, התלבשות, משחקים, קריאת סיפור.... אם יוצאים לקידוש בבית הכנסת אז מתארגנים ליציאה ..

הרבה פעמים גם אם הם קמים אני נשארת לנמנם במיטה..
בעיקרון הקטנה קמה לינוק בסביבות 6 וחצי וחוזרת לישון אם הגדולים עוד לא קמו.. ועכשיו הגדולים מתעוררים בסביבות 8 כי הולכים לישון יותר מאוחר מהרגיל אבל בחורף כשישנים יותר מוקדם הם יכולים לקום גם בשש וחצי.
אם בן הארבע קם לבד אז הוא לרוב נדחף אלי למיטה אבל אם גם אלו שמעליו קמים אז הם הולכים לשחק בסלון.
נותנים לישון ממש הם לא אבל כן מאפשרים לי להישאר עוד קצת במיטה חצי ערה חצי ישנה.
הגדולים מכינים לקטנים שתיה ונותנים להם רבע לשבע ..
כמובן שיש גם מריבות ..
לפעמים בעלי קם אליהם ומאפשר לי לישון( אם היה לילה קשוח) והם בגילאי 12-1

הוא נשאר איתנו בסעודה, לכן קם יותר מאוחר.. סביב 8:00-9:00..

קמה סביב תשע וחצי, הבת שלי בת שנה ו-9. היא קמה סביב שש וחצי ובעלי איתה נותן לה ארוחת בוקר ומשחקים עד שיוצא לתפילה. אני עוברת אחר כבוד מהמיטה לספה והגברת משחקת ומעסיקה את עצמה עד אזור תשע וחצי-עשר כשאני קמה סופית. מראש מוודאה שהשער למדרגות סגור ושאין דברים מסוכנים/מבולגנים מידי בהישג יד שלה.
יוצא שיש לי בלאגן של משחקים בסלון כשאני קמה אבל בכל מקרה זה מגיע למצב הזה בשלב כלשהו אז לא כ''כ אכפת לי וזה שווה לי את העוד קצת שינה🤭

קמים קצת אחרי הילדים
כרגע זה בסביבות 7 / וחצי בערך
בצהרים משתדלים לעשות תורנות בשנצ

אז כן
אם החלטנו להישאר עוד כמה דקות לישון מן הסתם שנקום לבית שהם בלגנו
מזרונים/ שמיכות / משחקים בסלון
גילאי 3 וחצי - 9

בד"כ כשהקטנה קמה.

ילדים בני 2-6.

אנחנו משאירים להם משחק בערב שבת בסלון. הם גם הולכים לישון אחרינו.

בבוקר הם פשוט ממשיכים לשחק.

רק כשאחד מאיתנו קם- נוטלים להם ידיים ומביאים משהו בקטנה לאכול (אם אני קמה. אם בעלי קם ראשון- מפרגן להם כוס מים...)

מגנטים או קפלות או בובות...

והם יודעים שאם הם רוצים לאכול הרצפה חייבת להיות מסודרת.

בד"כ כשהקטנה קמה.

ילדים בני 2-6.

אנחנו משאירים להם משחק בערב שבת בסלון. הם גם הולכים לישון אחרינו.

בבוקר הם פשוט ממשיכים לשחק.

רק כשאחד מאיתנו קם- נוטלים להם ידיים ומביאים משהו בקטנה לאכול (אם אני קמה. אם בעלי קם ראשון- מפרגן להם כוס מים...)

קמה ב7/ 6.30

הבכורה בת כמעט 11

לא עושים בלאגן אבל הקטנים בדכ מאוד רעבים אז אין לי ברירה אלא לקום מיד, הגדולים קצת נמרחים במיטה

אצלי קמים ב5 וחצי 6 לא משנה מתי ישנו.
הם נשארים איתנו בשישי לסעודה עולים לישון בערך ב10 וחצי 11.

אני איתם במיטה,
עוד קצת מתכרבלים,
קמים נטילת ידיים, צחצוח שיניים ולאכול משהו בקטנה..
לקראת 8 מביאה להם ארוחת בוקר קלילה
גג עד 9 אני בפארק איתם
אם יורד גשם זה סיפור אחר
בגדול-
אין ריצפה
יש רק משחקים ב״ה..
וכמובן!!!! שאני ישנה צהרים חח
כי בעלי ממשיך לישון עד שצריך לקום לתפילה סביבות 8,
ואני אחר כך דופקת שנצ.

מרשה לעצמי לפרוק שהשבת היה ממש מאתגר
היתי גמורה ברמה שאפילו לסעודה היום לא יכולתי להישאר
לא ישנתי כל הלילה
וקמתי ב5 וחצי..
אבל עבר תודה לאל!!!

גילאים 4 ו-2

הקטנה לרוב מעירה אותי, באזור שש וחצי.

ווסת אחרי לידה למי שלא מניקה מגחעה עד 6 שבועות מהלידה בדרכ

יכול להיות שזה כמה ימים מגיע בטיפטופים ואז מגיע השטף?
יכול להיות בכלל דימום אחרי לידה שהוכ לכ כבד כמו שמתארים אותו?

דימום ממש כבד אחרי לידה, כמתואר, הוא יותר אחרי הנקה ממושכת ללא ווסת. רירית הרחם עבה מאוד ולכן הדימום כבד יותר.

אצלי לא הייתה ווסת כבדה מאוד אחרי לידה.
אבל שוב, ייתכן וזה דימום של שאריות גם.
לא תדעי עד שלא יעבור הזמן..

ביום שני יש לי תור לרופאת נשים, יש למה ללכת? עוד לא נבדקתי מאז הלידה. אין תורים לתקופה הקרובה לכן שואלת

רופאת הנשים שלי לא בודקת עם ספקולום אחרי לידה בדרכ..
אולי מישהי אחרת תעזור לך.
אולי @YaelL תהיה פה עוד מעט..

אצלי היה שאריות שלייה אפילו שהפסיק הדימום

דימום זה לא סיבה לא ללכת לרופא נשים. להפך זה בדיוק הזמן ללכת ולברר את מקור הדימום- שלא מדובר בשארית.

בחמישי האחרון קיבלתי מחזור ראשון אחרי לידה. שנה אחרי הלידה, מניקה עדיין, ללא מניעה.
אממה, מחזור יחסית עדין. כן מחזור אבל דיי חלש… בדרך כלל יש לי יותר חזקים…

ממה שאת מתארת המחזור אחרי שנה בלי אמור להיןת חזק לא? זה צריך בדיקה?

אבל ככל שעובר זמן, רירית הרחם מתעבה יותר ולכן הדימום גדול יותר

יש אפשרות שרירית הרחם שלך דקה. לא נשמע כמו משהו שצריך לבדוק בעיניי

אבל אולי אחרות פה יחכימו 

אלא בהשפעת מצב ההורמונים.
הגיוני שבהנקה יש שינויים הורמונליים, יש נשים שאפילו הנקה אחת ביום מונעת להן הריון-זאת אומרת משפיעה על מצב ההורמונים, על הביוץ ועל הרירית.

לק"י

ואחרי 2 לידות בלי מניעה הוא חזר אחרי שנה+

סיכוי נמוך לדעתי כי כן הייתי נקייה תקופה של שבוע וחצי- שבועיים
מחכה בסבלנות חחח

על שאריות שליה גם אם כבר טבלת.
אבל בגלל שאת לא מניקה סיכוי גם למחזור
תמשיכי לעקוב

במיוחד אם התאמצת בימים האלה
חשוב ומומלץ ללכת לרופאה, אין בעיה עם הדימום..
היא יכולה לבדוק כל מה שחשוב ובמיוחד שאין שאריות שליה

@באר מרים כתבה עליה פעם, וגם אני חוויתי
של מין דמוי מחזור שמגיע בערך בזמן הזה אחרי לידה להרבה נשים, גם אחרי שמפסיק הדימום. וזה לא אומר דווקא שיגיע אחכ מחזור כל חודש (אצל מניקות)..ויכול להיות גם שזה באמת מחזור..
אבל בעיקרון כל דימום עד 6 שבועות אחרי לידה הוא תקין, גם אם הפסיק הדימום. אלא אם כן זה דימום חריג שמחייב להיבדק.

ששה שבועות אחרי הלידה פתאום דימום חזק ואז נגמר סופית.

לא שטפון אבל נראה כמו מחזור כזה
מקווה באמת שזה זה

הרופאה אמרה שזה לגמרי רגיל..
אבל הנקתי אז אולי זה אחרת

גשם כמעט בלי הפסקה מאמצע הלילה..

לק"י

בגיל הזה די קל לכסות אותם ממזג האוויר.

בילד האחרון הגעתי רק בגיל חודשיים 🤭
אל תראי את זה כהמלצה.🤭

הגעתי עד לשם וגיליתי שהוא היום. והאחות לא הסכימה לקבל אותנו כי היו שם מטופלים אחרים (הגיוני)
אבל חזרתי מזה מותשת.. להכניס הכל לאוטו, לנהוג, להוציא את העגלה, לגלות שהתור ביום אחר, להחזיר הכל לאוטו, לחזור...

אוף. ממש מתלבטת..

לא רואה סיבה להוציא לגשם.

את יכולה גם לרוגע הנפשי בינתיים להשקל בלעדיו ואיתו ולראות כמה שוקל

אני לא הייתי מוציאה.
אם זה חשוב לך-תתקשרי לטיפת חלב. יש מקומות שמגיעים לבית.

לא חושבת שזה היה קריטי אבל סימנו וי..
על בקילו מאז שהשתחררנו🙏ברוך ה'

יש לי אופציה לתור היום ....

ענייני, לא מתנחמד (שזה לא טוב) אבל נעים (שזה טוב), אומר במילה-שתיים מה הוא בודק כל פעם

איפה לחפש?

וגם לא הבנתי איזה טפסים אמורים להעלות, מישהי יודעת? (אני עובדת וכרגע בחל"ד, ובעלי סטודנט)

ואני התפטרתי
עוקבת חחחח

יש קישור להסבר על ועדות קבלה באתר של משרד העבודה, ואז מתחת להסבר יש קישור לחוברת הסבר, איזה טפסים כל סוג הורה צריך להגיש.
אז יש גם להורה שכיר, להורה סטודנט, למי שבחלד (ועוד סוגים). ואם את גם וגם אז צריכה להגיש גם וגם..
זה נראה מלא כי הכל שם מפורט אבל תכלס רוב הסיכויים שאת צריכה רק טופס או שתיים

לדוגמא לשכירים רגילים צריך רק תלוש משכורת אחד, אבל אם את עונה לקריטריונים שמפורטים שם צריך עוד דברים.
סטודנט צריך גם למלא הצהרה (נמצא שם בנספחים) וגם להביא כמה אישורים ממקום הלימודים

בהתחלה חשבתי שהתכוונת למשהו אחר.

אז זה לא טופס מקוון (כתוב שיש שאלון מקוון למלא אבל לא ראיתי אותו),
הטפסים הם למילוי אבל את יכולה למלא את זה בתוך פידיאף אם את יודעת איך

על מה זה משפיע? על מה לא..?

עלול לגרום לחולשה, סחרחורות, עייפות, חוסר מצב רוח 

 

 

תתחילי לקחת 2 כדורים מתחת ללשון. זה ישפר את מצבך פלאים

אפילו מתחת 300 זה נמוך.
תתחילי היום כדור מתחת ללשון

כדור תחת ללשון .ובהתחלה אפילו 2 או פעמיים ביום

אין כח לקום מהספה
כל פעולה נראית ממש קשה
אין חשק לכלום
מצב רוח ירוד
חוסר אנרגיה
גוררת את עצמך בקושי לפעולות היו יומיות
נראה כמו דיכאון

מדהים איך כדור קטן מתחת ללשון משנה את כל זה...

או משהו כזה..

זה הסוג שנספג יותר טוב בגוף

וברצינות-
זה באמת קצת מסורבל ולא נח.
ולגבי תפיסה, תתייעצי עם יועצת הנקה. אצלי חזה ענק ולא היה בעיה בתפיסה.

אבל לי לא הכי נח

אבל יש לי גם פטמה שקועה...
וחוסר מוטיבציה... 🙃

רק הנקה

זה כואב לי אבל לא ברמה שאפסיק להניק

אני כל כך אהבת את ההנקה שלמרות הקושי ממשיכה
אני תמיד אומרת שדברים טובים לא תמיד באים בקלות ואני מנסה להמשיך ולמצוא איך יהיה לי קל יותר

גם לי היה קשה מאוד על ההנקה, ואני כל כך שמחה שלא ויתרתי. חבל שכולם ישר כותבים מטרנה...

ואני לא מידה גדולה בכלל בכלל...להפך.
זה פשוט רגיש אצלי ומכאיב אם לא מחזיקה

אבל האמת שלא ניסיתי.

בצורה הרגילה הוא לא הצליח להתחבר בכלל. ולהחזיק לו את השד בשניות הראשונות.
אבל אצלי היו ויש עוד עניינים חוץ משד גדול אולי לך יתאים משהו אחר. ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה

שנכנס לה לפה, ההנקה יותר נעימה לי ככה מבחינת החזה אבל אני חוששת שנהייתה לי דלקת ביד מהדבר הזה.
אני לא מסוגלת להניק בלי להחזיק אותו

ולאחרונה גיליתי שהנקה בשכיבה מאוד נוחה לי אבל זה רלוונטי לי רק בלילה

להניק בשכיבה ממש עוזר

בהצלחה!!!

או עדיף שהחזה יהיה רפוי כמו עם גוזית הנקה?

אבל תלוי באיזה שלב?
ימים ראשונים עדיף רפוי
עד שמתאזן החלב..

ממליצה על חנות סייפש בהר נוף

ומכווצת טיפה את הפטמה כדי לעזור לו.

רק בשכיבה והיא שכבה בצד לידי וזה ממש הקל בישיבה היא תמיד נחנקה

גם לי יש חזה גדול אבל לא יודעת אם לקשר את זה לזה.. אני ממש מוחצת את העטרה עם 2 אצבעות ומכניסה לפה שלה, וממשיכה להחזיק ככה עד שרואה שתופסת טוב ואז עוזבת

תמיד חשבתי שזה הפוך
שחזה קטן מאוד דוקא מקשה להניק..

לחזה קטן צריך להרים את התינוק אלייך כלפי מעלה, אפשר להשען.
בחזה גדול(בחוויה שלי) צריך להתכופף רק מעט כדי להגיע לתינוק ולא צריך להרים בכלל, רק טיפה שלא יהיה במצב שכיבה לגמרי. הייתי רוצה להרים אבל אין לאן, ישר מגיעים לחזה.. הרג לי את הגב.

ממש ממש לא לרכון כלפי התינוק, באמת רחמנות על הגב..
לשים משהו לתמיכה מתחת לראש התינוק- כרית או אפילו את הרגל שלך אם מתאפשר בתנוחה

להרים את התינוק נראה לי יותר הורג את הגב
זה כבד!
בכל מקרה כנראה שהכי כדאי ממוצע וזהו🤪

לשד
זה עוזר

אולי יעזור נפשית
בשכיבה לא יכלתי להניק כי החזה שלי קטן מדי. ניסית בשכיבה?

אבל לא תמיד באלי לבוא למיטה שלי
רוצה גם להניק בכורסא

למרות הגודל (הקוטן)
זה עניין של מיומנות קצת.. ניסיתי כמה פעמים עד שהצלחתי.. מה שכן, הילדונת הייתה כבר יותר גדולה אז אולי זה מה שאיפשר

מה שיכול אולי לעזור זה ממש למעוך את האיזור של העטרה בצורת c עם היד ולהכניס לפה של התינוק, תנסי
בהצלחה אהובה❣️

וגם עוזר בתחילת ההנקה להחזיק את הפטמה ולכוון לתוך הפה

אני בהחלט רואה את בת ה4 שלי רוכבת

זה לא מתאים לנסיעה בתוך בית. אם יש חצר גדולה לנסוע זה סבבה. פעם קניתי לילד בן 3+ אופנים עם גלגלי עזר והוא נסע עליהם מצוין, אבל היה לנו קשה כל פעם עם המדרגות להעלות ולהוריד ולכן היה פחות שימושי.

אופני איזון קלות להרמה, לכן קניתי עכשיו לבן 3 תלת אופן שהופך לאופני איזון וזה מאד שימושי.

כנראה שבאמת אופני איזון מתאימים כבר לגיל 3 כזה,
אבל גם בגיל 4 ו5 הם עדיין מוצלחים.

אופני איזון הזה יותר לגיל שלוש. רק להתאים את הגובה של האופניים, שיהיו קטנות

ולהוריד מהם את הפדלים ואת גלגלי העזר, להפוך לאופני איזון לכמה זמן עד שהילדה תשלוט בהם ואז להוסיף את הפדלים. לפי מה שאני יודעת זאת דרך שנחשבת היום טובה ללמוד לרכב על אופניים...

אונליין בסופי שבוע

רפואה שלמה ❤️

אני בלאומית

ולא מ7.8
בה מרגיש טוב, חיוני ונמרץ

טוב לשמוע

שרק מ38.2 זה חום בילדים