היי מחפשת עגלה / טיולון שנכנס בבגאז' של רכב 7 מקומות בלי לקפל כסאות.
עד היום היה לי טיולון של צ'יקו שמתקפל כמו מטריה אבל הוא הרוס ולא נוח אז מחפשת חלופה אחרת.
גם עגלה שהשלדה מתקפלת לנפח קטן אולי יתאים כאלה שצריך לפרק את המושב ולשים חלק בין המושבים וחלק מאחורי.
אני מחפשת ביד 2 אבל לא יודעת מה מתאים לבגאז הצפוף
השאלתי פעם לנסיעה והרגיש לי עדין .
אצלי מספיק שהילד רכן לצד או לאחור והעגלה נטתה הצידה.
ואם את צריכה לסחוב גם קניות אז הסל שלה ממש קטן.
לצורך הענין לפעמים אנחנו צועדים רגלית להורים בשבת וזה מרחק גדול מאוד ( כשעה)
אז לוקחים עגלה לבת ה4.5
וואלה סוחבת מעולה
נכנס בתא מטען של רכב 7 מקומות.
לא הייתי קונה עגלה שבכל נסיעה קצרה צריך לפרק.
זה קיפול מטריה? לרוב כשנוסעים עם רכב מלא זה נסיעות ארוכות ולפעמים אלו שצריך להרכיב הן חזקות יותר לכן בודקת גם את האופציה הזו...
הילדים שלי יחסית גדולים אז צריכה משהו חזק יחסית
רוצה כ"כ לתקשר אותי
להאמין בעצמי
לא לתת לאנשים או חוויות מהעבר לשתק אותי
ובכל זאת
משותקת
מרגישה בודדה
וגם כשסוף סוף מדברת
לא מצליחה לבטא בצורה נכונה
יוצאת רגשנית או חסרת טקט או סתם ילדותית
אבל בפנים יש ילדה
שכן מרגישה גם גדולה
שכן רוצה שישמעו אותו
ויאהבו אותה
ויעריכו אותה
וירצו להיות איתה
ולא יעליבו אותה
ולא יפגעו בה
ולא יזלזלו בה
ולא יעשו לה טובות
ושוב הדיבור על האולפנה
וההצפות הרגשיות
על אם יכל להיות אחרת
ואם לא הייתי נפגעת
ואני במקום אחר
טוב מאוד
ואני מודה כל כך על זה
וכל שניה היום היא נס ופלא
בשבילי
אבל הפצעים לא הולכים לשום מקום
אני רוצה לדעת לחבק אותי עוד
רוצה לדעת לקבל אותי כמו שאני
לחיות עם עצמי לא משנה מה.
חיבוק לך
אני אומרת לעצמי שההתנהגות זה תוצאת כאב
וזה עוזר קצת
איזה יכולת הבנה של עצמך וחמלה עצמית.. ואיזה מדהים על הדרך שעברת! אלופה.
מציעה בזהירות אם רלוונטי לשקול טיפול על מה שהיה כדי לרפא את הפצעים ולא להשאיר אותם פתוחים שלא הולכים לשום מקום...
חיבוק❤️
בהעמסה של ה50, זה אומר שאצטרך גם את ההעמסה של ה100?
ועוד שאלה, אני לא אוכלת הרבה מתוק, אבל כן פיצה, טוסט וכדו' יכול להיות שזה משפיע?
לא חושבת שפיצה וטוסט זה משהו שמשפיע שאין סכרת הריון.
עשיתי אותה ב2 הריונית.
יש כאלה שקשה להן לשתות את הסוכר, לי זה לא היה קשה.
ישבתי עם ספר תהילים ועם הפלאפון והעברתי את ה4 שעות.
היו לי קצת כאבי ראש. לא מחייב שיש לכולן
עבר סבבה לגמרי
סה"כ קצת יותר מ3 שעות.
היה מקום לנוח בין בדיקות הדם, והעברתי את הזמן בטוב
אם כדאי להמעיט בזה כדי שתצא תוצאה יותר טובה בהעמסה של ה100
וגם היה לי מוזר שיצאה לי תוצאה כזו כי בהריונות קודמים זה היה תקין
עשיתי את ה100 וב"ה היה תקין.
אני חושבת שכדאי לך לאכול רגיל, אין עניין "לעבוד" על הבדיקה.
ומבחינת הקושי, לא היה לי נורא. אני כן ממליצה לפנות את היום ולקחת בחשבון שאולי תקחי יום מחלה שלם.
אחרי ה50 אני מרגישה סבבה לגמרי, ואחרי ה100 חזרתי ישר למיטה לאיזה שעת שינה טובה.
לי יצא לא תקין בבדיקה של 50 והתחלתי את הדיאטה של הסכרת הריון כבר מאז עד הבדיקה של ה100 ועדיין הבדיקה יצאה לא תקינה והייתה לי סכרת הריון.
סכרת הריון לא נהיית כתוצאה מהתזונה שלך או למשהו שעשית. זה קשור לשיליה וההתמודדות של הגוף בהפרשת אינסולין וכו בהריון הספציפי הזה. לי גם לא היה בהריונות הקודמים ובהריון האחרון היה. ואין לי אף גורם סיכון(חוץ מהגיל אולי). ב"ה הסכרת עברה לי אחרי הלידה ..
בהצלחה רבה...
ואם יש לך פייסבוק ממליצה לך בחום להצטרף לקבוצה של סכרת הריונית "הריון מתוק".
אבל רק רוצה לציין שערכי סוכר ממש לא מושפעים רק מסוכר וממתוק.
אצלי שוקולד הרבה פחות מקפיץ סוכר מקמח לבן ומתפוחי אדמה, למשל.
הי לכן
מתחילת ההריון יש לי כאבי מחזור עדינים כאלה,
חשבתי שבשבוע 11 כבר לא אמור להיות אבל יש לי כמה פעמים ביום
הכאבים לא חזקים ועוברים אחרי כמה דק. האם זה משהו שצריך לבדוק? בתכלס לא נבדקתי מאז שבוע 6 ועוד שבועיים בע"ה יש שקיפות.
בפועל כל פעם נלחצתי והלכתי להיבדק והיה ב"ה בסדר
הרופא אמר שזה קורה ושהרחם מתרחב אז אם אין החמרה/ דימומים/ כאבים נוספים לנוח ולשתות הרבה
(אמר שיכול להיגרם גם מחוסר שתייה ואז צריך לבדוק התייבשות אז אם את לא שותה מספיק שווה לבדוק)
תרגישי טוב!
איך להכניס שמחת חיים לזוגיות/משפחה/בית.
לרוב לכולנו יש שגרה עמוסה, מטלות ושיח סביב זה.
דברים שמכניסים כבדות או רצינות וסטרס. יתרה מזאת התווסף המצב הבטחוני ודאגות היומיום..
מה הדברים שאתם עושים ביומיום או עם בן הזוג או עם הילדים שמגניב/משמח/מצחיק וגורם לכם זכרונות וחוויות שעושים אתכם זוג חזק/משפחה חזקה? או סתם כיף…כמו לשתות כוס יין ולרקוד במטבח.
או מישהו שמתגנב ומחבק אותך מאחור כשאת עושה כלים..
מדברת על דברים ביומיום ולא תשובה צפויה כמו: חופשה/הווי בשבת.
הזרמנים, הקלילים ובעלי שמחת החיים
אתם מוזמנים לכתוב!וכמובן אם לבן זוג שלכם יש רעיון שהוא מיישם גם אם זה לא בא מכן, תשתפו גם!
או
יש לנו ריקוד משפחתי.
זה מצחיק אבל דווקא כשאני חוזרת מיום כיף
אני פתאום משתוקקת לשבת עם בעלי במרפסת, לדבר או לעשות משהו מגניב. צורך שאני לא מרגישה בשגרה היומיומית. אבל כשהלב נקי ויש זמן לנשום ולחשוב רגע ואת מרגישה בטוב אז פתאום בא לך לעשות יותר כיף/דברים עם עניין ביומיום. נניח דייט בשקיעה.
ואני תוהה לעצמי
ייתכן שאדם מעביר את חייו בשגרה אפורה
כשאדם קליל אחר מכניס המון פלפל/עניין וכיף אפילו ברגעים קטנים ביומיום!
ואני נהנית ביחד עם הילדים הקטנים
הגדולים פחות זורמים
עד כדי כך, אבל יש לי כל מיני דברים שכאני חושבת עליהם זה מכניס לי שמחה
הראשון - לא נשאבת לחדשות. זה קודם כל
מעבר לזה
חיבוק בוקר עם הילדים
לשבת עם בעלי על כוס יין/ בירה כשהילדים ישנים
לפתוח מנגל במרפסת/ לפתוח לילדים בריכה במרפסת כשחם
לקחת פסק זמן לעצמי במהלך היום ולהתנתק או לישון כדי לטעון כוחות וסבלנות
ריקודים בסלון עם שירים בקולי קולות
נסיעה להורים
נסיעה בכלל. אני אוהבת לנהוג ולצרוח שירים באוטו. לבד וגם עם הילדים
לשבת להקשיב לילדים. הם קורעים אותנו מצחוק האמת. יוצא שכל סוף יום כמעט יש לי ולבעלי שיחת פניני ילדים וזה קורע ועושה טוב בלב
דברים כאלה בקיצור
שומרים על אווירה נעימה נטולת סטרס וכבדות באופן כללי
זה נמצא בראש רשימת היעדים בחיים
מעבר לזה
לשבת ביחד במרפסת/ בחצר/ בסלון
לשחק ביחד
אהבתי כל כך, הלוואי ונצליח ליישם
ריקוד משותף בווליום גבוה
קונה מידי פעם במקס עזרים לזה כמו חישוקים, רעשנים, מעודדות
כל המשפחה נהנית ממש וזה משמח אותנו מאוד
פעילויות בבית מגוונות כמו יצירות חמודות, בריכה, אוכל קנוי, צעצועים זוגיים
כל דבר שובר שגרה משמח אותי
זה קסם של דבר,
זה קצר, הכי פשוט שיש ליישום, אפשר לעשות גם בזמנים ממש קשים מבחינת התמודדות או עומס, כלומר אין סיבה לא לעשות,
ויש לזה תמורה כ"כ גדולה!
כשמתרגלים לא מבינים איך אפשר בלי..
דברים שדורשים מעט יותר השקעה:
להכין מעטפות לכל אחד מהמשפחה ומי שרוצה מכניס פתקים/ ציורים מתי שרוצה.
אולי אצלכם זה קצת יהיה מסובך בגלל שיש תאומים אז שלא תהיה קנאה ותחרות,
אבל אולי תחשבי איך את כן מכניסה להם דברים בסגנון.
לפני שבת, עשר דקות לפני הדלקת נרות כולם מוכנים, שמים שיר שבת או משהו ברקע, אוכלים איזה רוגעלך או משהו לכבוד שבת.
לא תמיד אנחנו עושים את זה, אבל כשכן, זה כיף להכניס ככה ברוגע את השבת אחרי כל הלחץ של יום שישי.
בשבת יש לנו חצי שעה של לימוד קודש, כל אחד לומד משהו אחר בהתאם לתחום העניין שלו.
אנחנו כבר פחות מקפידים על זה בגלל המילואים, אבל ממילא כבר כל החיים מחורבשים, אבל מי שיכולה, ממליצה ממש. זה נותן אווירה שונה, וגם להורים זה זמן איכות מיוחד עם הילדים.
שירי שבת ביום שישי בזמן הבישולים, מכניס רוגע ושמחת חיים להכנות של יום שישי.
ספורט. להירשם לסטודיו. אמנם זה לא פעילות כמשפחה, אבל אמא שמחה עושה בית שמח, ופעילות גופנית נותנת לי מלא אנרגיה וכח ומסוגלות.
אגב, יש משפחות שכן עושות ספורט משפחתי, אפשר לצאת לרכיבה על אופניים משותפת ודברים בסגנון הזה.
התנדבות. זה נשמע כמו משהו שאיך אפשר להכניס סיכה בתוך הלוז, אבל יש התנדבויות שבועיות שאפשר לעשות.
לדוגמה פעם הייתי מתנדבת להסיע אדם מבוגר מהבית שלו למקום שהיה צריך להגיע אליו. לקחתי את הילדים איתי.
אחרי שהורדנו אותו, המשכנו לפארק מגניב שהיה ליד המקום הזה והילדים חיכו לנסיעה הזו כל שבוע.
יש מקומות שיש בהם גמ"ח של הכנת סל לשבת למשפחות נזקקות, הילדים שלך יעופו על זה.
תחשבי כל ילד לוקח מוצר ומכניס ארגז ארגז לאורך כל השורה. ועוד אם אבא מצטרף גם, בכלל כולם יהנו.
עכשיו לדוגמה אנחנו מארחים לשבת אחר"צ ילד קטן שאבא שלו מגוייס, הילדים שלי מתים עליו! במיוחד בן ה4 שדאגתי שאולי יקנא אבל בכלל לא, הוא לגמרי נהנה שיש ילד קטן שהוא "חונך"
זה כ"כ כיף לנו שאפילו שאנחנו בעצמנו מגוייסים ואני בעצמי מפורקת בשבתות אני לא מוותרת כי זה מוסיף לנו המון לאווירה בבית, הילדים פשוט מדהימים כשהוא נמצא פה.
בעלי הדרך שלו, זה פשוט לקחת את החיים באיזי, מצד אחד זה מחרפן אותי שדברים לא קורים, למה מכונה שסיימה ב10 בבוקר צריכה להיתלות ב10 בלילה כשחצי יום לא עשית כלום, מצד שני צריך את האיזון הזה.
אני מאוד משימתית, צריכה שדברים יתקתקו, הרוגע שלי זה שאני יודעת שהכל בוצע,
בעלי חי בשאנטי. מה שיקרה יקרה.
כשהוא לא פה מצד אחד קל לי כי הכל מבוצע בקצב שאני רוצה, מצד שני אני שוכחת לעצור ולנשום ואז מוצאת את עצמי ואת הבית בקצב "שאינו תואם את תנאי הדרך" ואז מן הסתם יש חריקות ושחיקה.
אז לפעמים הדרך להכניס רוגע היא פשוט להוריד שני הילוכים מקצב החיים. (אל תשאלי אותי איך, כי אני בעצמי לא יודעת איך אפשר, אבל ביקשת לכתוב גם דברים שבן הזוג עושה אז כתבתי למרות שלא מבינה איך זה פרקטי איך הוא מצליח פשוט לא לעשות)
לימוד פרשת שבוע משותף
לימוד סוגייה משותפת בדיני ממונות
בעלי גם מקריא לנו סיפור ארוך בשבת 🤭
היתה אצלנו תקופה שכל שבוע הכנו 'עיתון'.
זה היה ממש מגבש וכיפי (לא משהו מסובך. חצי שעה עבודה בערך. אחד מכין 'בחן את עצמך', אחר 'מבוך', אבל בעיקר מלא מלא הומור פנימי שעוזר לגבש את המשפחה).
לצערי, עכשיו מכינים רק פעם ב... לכבוד ימי הולדת.
על אותו עקרון, כשהילדים היו קטנים היינו מדי פעם עוצרים הכל עושים 'חדשות משפחת x'.
מדווחים מה כל אחד עושה כרגע המין טון חדשותי ומכובד וזה היה ממש מצחיק.
משחקים קטנים לפני השינה-
אני הופכת להיות מפלצת שאוכלת את הילדים, והם מחליטים אם עני מפלצת או אמא באמצעות מילת קוד.
הם מתחבאים מתחת לשמיכה ואני מחפשת אותם ולא מוצאת, או שעושים מזה משחק שלם (נגיד אם השמיכה כחולה- 'אוי לא, הבן שלי טבע בים! הצילו! הנה דגים בים. הנה בירה, הנה גלים- תוך כדי מדגדגים אותו בכל מיני צורות).
עושים אחד לשני הצגות. קצרות ומצחיקות.
המון מגע, כיף, ומשתולל אבל עם כבוד לגבולות אחד של השני.
אבל כשזה במודעות אז להחמיא, למצוא מילים טובות לומר למישהו אחר, לספר להם שאני אוהבת אותם, לראות איך הילדים לא רבים ולא הופכים את הבית אז במקום לקבל את זה כמובן מאליו ורק לכעוס כשהם כן להחמיא להם, איך הם משחקים יפה, איך הם נעימים אחד לשני, איך הם אוספים יפה. ליזום יחס כלפי הילדים והבעל ולא רק לענות על שאלות, למשל הילד מצייר אז לבוא ולהגיד לו כמה הציור שלו יפה ולא לחכות שהוא יראה לי ורק אז להגיב.
לשבת לשתות קפה עם הבעל, או לשבת עם הילדים אני עם קפה והם עם תה או שוקו, (ולהעיף את הפלאפון לשלוש דקות האלה, שלא יהיה בשדה ראיה בכלל) הילדים ממש אוהבים את זה! ולשתות קפה עם עצמי רגע לפני שאני מאבדת שפיות בצהריים.
להכין עם הילדים עוגה/ עוגיות, לתת לבן הארבע לעזור לי במטבח (לקלף ירקות, להביא מצרכים, להכניס לתבנית, לערבב), לשבת איתם לשחק או ליצור כשהם משחקים או יוצרים.
כותבת אחת עם שגרה שוחקת וכמעט נטולת דברים כיפיים בשגרה.
אפילו חיבוק בוקר לבת שלי כמו שמישהי כתבה - היא לא זורמת איתי ומשתוללת (1.5).
חח הלוואי שהשרשור יהיה נעוץ ויזכיר לי מידי פעם שאפשר לחיות אחרת.
וזה המקום בנפש שמאפשר בכלל הנאה מהרגעים הקטנים המתוקים האלו.
כי רגעים אפשר לייצר וגם החיים מזמנים מעצם היותם.
אבל איפה הנפש עומדת מול כל זה
מה היא חווה
באיזה מקום היא נמצאת?
היא במקום של חרדה, סטרס, דיכאון, ושלל רגשות שליליים קבועים
או שהיא במקום של פניות, של שמחה, של התרחבות הלב וכו'
אחרי הבירור
אם יש מקום לשפר ולתקן אז עושים שם עבודה
ואז הכל הופך למהנה...
הכוס קפה
לשבת על הספה
לקרוא ספר
להסתכל על השמיים
להנות מהשמש
ללכת על דשא יחפה
להסתכל על הבית כשהוא נקי אחרי שניקית
ללכת לחדר כושר או לבריכה
לכתוב לעצמך
להכין שבת
לשבת עם הילדים
לשוחח עם הבעל
לשוחח עם חברה
ועוד ועוד.
אני זורמת בעניין האורחים נגיד, שאני חושבת שזה מוסיף לנו לשמחת חיים כמשפחה.
ונראה לי בעיקר הקלילות שלנו שאנחנו משתדלים לא להעיר אחד לשני או להעיר בצורה מצחיקה ולא כבדה.
נגיד אני שוכחת לכבות איזה מכשיר ובעלי העיר לי על זה ולא עזר חח אז הוא כתב לי מכתב ותלה ליד המכשיר עם סמיילע מחייך שלא אשכח לכבות.
או שבעלי איבד איזה קבלה ובגלל זה היה צריך לשלם אלפי שקלים, אז ניסיתי לעזור לו למצוא ולא כעסתי עליו.
אוף.
זה כואב לי ממש עד שקשה לי לנשום.
משתדלת לחבק אותו ולתמוך בו כמה שאפשר. ואני גם מבינה אותו מאוד, כי באמת אשתו אישה לא פשוטה בכלל.
ועדיין...
התחושות שלך מובנות.
אם את מרגישה שזה עוטף אותך תנסי להבין מה זה מפעיל בך - בושה? כישלון? להיות ממשפחה שמישהו "לא הצליח" להחזיק את הנישואין?
תזכרי שאף אחד לא מתגרש סתם, והוא בטח בכאב לב ענק. הוא כנראה עשה מעל ומעבר כדי להחזיק את הבית, ותנסי (זה קשה) להיות גאה בו שידע לחתוך ולא להישאר לסבול כל החיים.
בעיקר בעיקר כואב לי ממש עליו.
הגירושין בעצם מעידים על כל הסבל שהוא עבר.
וגם ברור לי שהוא הולך לעבור לא מעט סבל סביב הגירושין עצמם (היא לא אחת שתעשה לו חיים קלים).
וגם כואב לי על אחיינים שלי. שוב- כי הגירושין משקפים מצב בלתי נסבל שקורה בבית כבר תקופה ארוכה.
דווקא באמת יש לי אפס שיפוטיות כלפיו. אם כבר, שפטתי אותו כשהוא בחר להתחתן איתה...
אז אני לגמרי מבינה שזה הדבר הנכון לעשות.
ואקח לתשומת ליבי לשקף לו שאני גאה בו על הצעד שהוא עושה. הוא כרגע בעצמו במקום מאוד מאוד נמוך ומפורק.
מניחה שאת עושה את זה כבר לפי מה שאת כותבת
את נקראת מדהימה
אבל רק לתמוך,לתמוך ולתמוך
זה הדבר שהכי זקוקים לו בימים כאלה
כשבעלי היה ל9ני גירושיו, חברים שלו בישיבה ציפו בקוצר רוח שיתגרש. אמרו לו יום אחרי יום, נו מתי זה קורה? הם ידעו כמה המצב בלתי נסבל בבית, ואיחלו שהוא יצא מהצרה הזאת.
ולמרות זאת הוא ממש דחה את הגירושין כל הזמן. היו לו אז כמה וכמה ילדים, כשהגדולה רק בת 10.
לאן יילך בדיוק?
הוא היה אברך בלי תואר ובלי עבודה קבועה
היום הוא נשוי לי בשנית, ואנחנו לפני שבוע חגגנו 8 שנות נישואים ושלושה ילדים משותפים.
יש תקומה מכל משבר. ולצערנו, הנשים, לגברים גרושים קל יותר להשתקם אחרי גירושין. רק לבוא מתוך אמון ומתוך טיפול עצמי במה שנפגע
אני יודעת שהוא נמצא בטיפול, והם גם היו יחד בטיפול זוגי כמעט שנה, שלפי מה שאחי מספר שיפר טיפה את המצב, אבל הוא עדיין בלתי נסבל.
אשתו היא אישה כזאת שתמיד תחפש את מי להאשים וממי להעלב (גם כלפינו הגיסים, וגם מול המשפחה שלה- היא לא מצליחה לשמור על קשרים בכלל). ומגיעה לטיפול כדי לסמן וי וכדי לתקן את אחי (שאמנם גם צריך שיפור, אבל לא יכול לעשות הכל לבד).
כאילו תמיד היתה לי איזו פנטזיה שאולי כשהם רק שניהם בבית קורה ביניהם משהו אחר, ואולי הוא רואה בה משהו שאני לא מצליחה לראות, ובעצם הגירושין האלה משקפים לי שגם בתוך הבית היא אותו טיפוס ממורמר ומתלונן שהיא בחוץ...
אז עצוב לי הניפוץ של הפנטזיה.
זה שהוא בוחר להתגרש זה דווקא מעיד שהוא לא וויתר על עצמו.
שהוא לא רוצה להיות איזה צל חיוור של עצמו.
מה שמאוד חשוב זה להציע עזרה. עם הילדים, אפילו עם המזונות (נגיד שההורים יעזרו). או בשכר טרחת עו"ד. או בשכ"ד שעכשיו ישכור לעצמו
כי גבר גרוש נמצא בסחרור של תשלומים וצורך לתפעל את הבית
אולי נשאל את הרב שלנו אם אפשר להעביר אליו את המעשרות שלנו.
שלנו היה הרבה קווצ' מזה.
אני אישית הרגשתי שמתבוננים בנו מבחוץ ומגבוה כדי לראות איך נסתדר., מורה מתחיל וסייעת, כן?
אם מישהו מהמשפחה היה מציע את העזרה בלי שנבקש, זה היה כאילו מישהו שולח אלומת אור לתוך הקושי. עזרה עם הכסף או בהזמנה לשבת, או משהו.
יש מצב שגם לא היינו לוקחים.
אבל הצעת העזרה היא המון המון המון.
העניין הוא לא לחכות שהוא יגיע למצב של בקשת עזרה. להציע את העזרה כל הזמן על בסיס קבוע. לתת לו תחושה שהוא עטוף, שאתם שם בשבילו, שאתם פותחים את הלב...
כל כך הרבה מספרים שנחסכים מריבות ובלגנים כשלוקחים גורם אחד לעריכת הסכם לשניהם... מגשרת שהיא גל עו"ד, עמותה, לא חסרים גורמים...
אפילו פה באתר קפצה לי כל הזמן פרסומת לגורם שמציע שירות כזה של להתגרש בהסכמה או משהו כזה...
נשמע שהאישה פה לוחמנית ושיש לה אינטרס להתחיל במלחמות.
גירושין יפים זה כששני הצדדים מביניפ את התועלת בלסיים את זה יפה, ומסוגלים לוותר בשביל זה.
באמת שהכי עדיף זה הסכם ע"י מגשר\עו"ד
מקסימום מגלים שלא, ולוקחים עו"ד פרטי. אבל אם מראש מתחילים ככה אז השילוב עם האופי הזה שלה מייצר עוד יותר בעיות... ככה להבנתי...
בכל מקרה הפירוט שלה פה לא כלל התייחסות לאיך האמא כלפי הילדים אז סיכוי טוב שגם היא תעדיף את טובתם ולהפחית מלחמות
כי הכוח הוא בעיקר אצלה.
הגבר תמיד משלם והיא לא.
הילדים גם הולכים אליה.
אמא שרואה את טובת הילדים ולא רוצה מלחמה- הרוויחה
אבל אם היא אישה בעייתית שרוצה לרמוס אותו- היא לא תסכים למגשר... אא"כ יקרה פה משהו מיוחד
התברר לי שבמרכז הרפואי שאני רוצה ללדת בו יש חדרים עם אמבטיה ומאפשרים להיות שם אבל לא בלידה עצמה
הכוונה הם לא מאפשרים לידת מים בפועל
אני יודעת שאין שם לידת מים ותמיד כן חלמתי על זה אבל אין לי בסביבה הקרובה מקום שמאפשר
השאלה אם זה יכול לתת משהו מישהי ניסתה להיכנס למים ולצאת בלחיצות? זה לא מסובך? ומה לובשים?
זה בדיוק הענין חוששת מהמעבר הזה בדיוק בשלב הכי כואב...
פעמים קודמות הייתי עם גז צחוק בערך מפתיחה 8
לא מצליחה לחשוב איך עושים את זה בלי טשטוש ועוד לעבור למיטה
המים מאוד מקלים על הכאבים.
מה לבשתי, לא ממש זוכרת, אני חושבת שפעם אחת הייתי עם חלוק ואז כשיצאתי עזרו לי להחליף לחלוק יבש, ופעם אחת הייתי לבד בלי כלום, וכשיצאתי שמתי על עצמי את החלוק.
אני מניחה שאם צריך לצאת בשלב הלחיצות, צריך עזרה חיצונית פיזית כדי לקום או להתלבש.
אפשר ללבוש כמו מה שנשים לובשות בלידת מים... מה שרוצים... חלוק שנרטב או רק חלק עליון.
עד כמה שזכור לי, אני יצאתי מהמים כי ביקשו לעשות שוב מוניטור, ואז כבר לא היה לי כוח שוב להיכנס למים. כי זה שלב שכבר לא מצליחים לזוז אם לא חייבים...
4 פעמים.
3 פעמים כי ילדתי בבי''ח כמו שאת מתארת (מאיר).
הייתי במים בזמן הצירים, והמים הקלו מאוד. רק כשממש הרגשתי את הצירי לחץ יצאתי מהמים- ובלחיצה אחת, גג שתיים- הראש כבר היה בחוץ.
טכנית- המיילדת נותנת לך יש המלווה אותך מהאמבטיה למיטה. אני זוכרת ציר אחד ממש כואב באמצע הדרך, בליווי הוראה 'תתאפקי' שהתינוק לא יברח לפני המיטה...
אבל אחר כך עליתי למיטה, לחיצה אחת-שתיים- והתינוק אצלי. אז זה ממש שווה את זה.
מבחינת לבוש- אם אני זוכרת נכון, נשארתי עם חלק עליון רטוב (חולצת גלופה) עד שהתינוק היה בחוץ (2-3 דקות), ואח''כ עזרו לי להחליף לחלוק יבש.
ובלידה האחרונה דווקא רציתי לידת מים, ונסעתי לניאדו, אבל לא הצלחתי ללדת בתוך המים.
משהו בטשטוש שהמים עושים, עם השילוב של חוסר היציבות- כי את כל הזמן זזה במים, לא אפשר לי ללחוץ כמו שצריך.
ובשלב מסוים, אחרי הרבה לחיצות לא אפקטיביות בכלל, המיילדת הציעה שאצא מהמים- והתינוק שוב נולד ברגע.
המיילדת אמרה לי שזו תופעה שקורית לא מעט. אז התנחמתי בזה גם לגבי הלידות הקודמות...
קצרה עם גלופה וחורים קטנים כי יותר מתאימה למים
אני פתאום קולטת שהבייבי עוד כמעט חודשיים נכנס למעון. הוא יהיה בן כמעט 7 חודשים.
כרגע הוא יונק מלא וצמוד אליי מיום היוולדו.
לקח בקבוק שאוב ממש פעמים בודדות.
לא יודע להרדם לבד ובגדול מכור לאמאשלו.
איך אני מכינה אותו בהדרגה? מה אוכלים בגיל הזה?
אני לא מתכוונת לשאוב, הוא יקבל הנקה חלקית.
הבו לי עצות טובות
מלחיץ ברמות 🫥
(בבקשה בלי להכנס לשאלת העבודה והמסגרת. זו עובדה מוגמרת מבחינתי)
זה הכי חשוב שיהיה לו מה לאכול. אם את לא מתכננת לשאוב אז תתני בקבוק עם תמ"ל
בתקווה גדולה שיסכים. אני מהלידה נתתי בקבוק שאוב מדי יום כדי למנוע סרבנות ולצערי הרב
בשבועיים האחרונים היא מסרבת לחלוטין לקחת בקבוק (גם אמורה להתחיל מטפלת בספטמבר)
כמה שעות הוא יהיה בלעדייך?
להתחיל לבסס כמה שיותר מוצקים ואז גם נותנים קצת מים בבקבוק אחרי מוצקים. ותראי איך הוא מסתדר עם מים
שינה - מישהו אחר מצליח להרדים אותו בלעדייך? למשל בעלך
אפשר בגיל הזה לאכול ממש מנה של מוצקים?
כי כרגע עוד לא התחלתי טעימות אפילו..
הוא לא יודע להרדם בכלל
בעלי ממש מנסה, הוא עושה הפגנות
תמיד יוצא שהוא נרדם בסוף בהנקה
ולקחו רק בקבוק שאוב אחד. זה תלוי בילד יש שזורמים יותר ויש שפחות.
בכל מקרה תתחילי לנסות לתת בקבוק אם את רואה שהוא זורם אז אין לחץ על ביסוס מוצקים למרות שארוחה אחת לדעתי כבר כן כדאי לבסס ב7 חודשים אבל זה לא לחוץ. אם לא זורם על בקבוק הייתי ממש משקיעה בביסוס מוצקים.
להפריד שינה מהנקה...
אצלי זה ככה מגיל 0...לפי הלוחשת לתינוקות. מוזמנת לקרוא
זה שונה שיש עוד ילדים שהולכים לישון. בהתחלה הם יותר על הידיים אין מה לעשות. הייתי גם מנסה לברר עם המטפלת מה הם עושים אם הילד לא נרדם.
אצל המטפלת הייתי מביאה עגלה להרדמה לא בטוחה שאפשר במעון (במעון תמת נראה לי בטוח אי אפשר).
הייתה לי ילדה אחת שלא נרדמה בכלל איזה חודש והייתה חוזרת הביתה עייפה ממש אבל גם זה הסתדר בסוף.
לק"י
כשישבו לידם/ נדנדו וכדומה.
מתרגלים מאוד מהר למעון.
צריך רק מטפלת טובה וסבלנית והכל יהיה בסדר מבחינת אוכל ומבחינת שינה, הם מתרגלים בסוף, לצערנו כי אין להם ברירה וזה כרוך בהרבה בכי. אבל בסוף זה מסתדר.
אני אתחיל מלשלב בקבוק לראות שהולך טוב עם זה. עדיין לא התחלתי טעימות אפילו, כל כך טוב לי עם ההנקה. ולגבי השינה, חתיכת בעיה. מקווה שיתרגל בקלות. תודה לכן על המילים המרגיעות!
עוד משהו שפתאום חשבתי עליו -
מה יהיה איתי בעצם? לא יהיה לי גודש כל הזמן שהוא במעון? זה כאילו להפסיק ביום אחד את ההנקה לכמה שעות טובות ביום…
לא רוצה ולא יכולה לשאוב. אין תנאים לזה וזה חתיכת תיק.
אם יש עוד טיפים אשמח ממש
לק"י
שימי רפידות הנקה, לפחות בהתחלה.
ואם צריך תסחטי קצת בשירותים, עד להקלה.
הגוף אמור להתרגל.
(יש כאלה שזה גורם לירידה בכמות החלב. אצלי לא היתה בעיה כזאת).
נזכרתי פתאום שבילד הקודם הגעתי פעם למצב של דלקת בגלל זה
וזה היה סיוט
לק"י
עד שהגוף יתרגל.
או לכיור. אבל אם יש כמות, אפשר לנצל את זה כדי לתת לתינוק.
היה מאוד קשה בגלל הגודש והייתי צריכה לסחוט הרבה זמן כדי שזה יקל במשהו.
מאז לוקחת איתי משאבה ידנית, לי אישית זה הרבה יותר קל ונח
תודה רבה!
בלחץ מזה כי בעבודה שלי אין זמן לנשום ובעיקר אין מקום סביר לשאיבות.
אחת. כישגיע למעון בגיל 7 חודשים יאכל עוד ארוחת מוצקים
לגבי השינה- קשה מבינה אותך, תנסי לקחת שינה אחת ביום שבה יירדם בדרך אחרת שלא ההנקה
בין גיל 5 חודשים לגיל 7 חודשים יש הבדל משמעותי.
יש לך עוד זמן, ודברים יכולים להשתנות.
לגבי אוכל-
זה בדיוק הזמן להתחיל טעימות, ולאט לאט להעלות כמויות. כשהוא יכנס למעון יכול להיות שהוא כבר יאכל ארוחה או שתיים של מוצקים. יכול להיות שזה גם ייקח יותר זמן, והוא יתבסס יותר על בקבוקים בהתחלה.
כדאי להרגיל אותו לשתות מבקבוק, ולהרגיל אותו לתמ"ל. לע צריך ממש עכשיו, ולא צריך כל יום. אבל עדיף שיגיע מוכן, ככה יהיה לו יותר קל להסתגל למעון.
לגבי השינה-
יש הרבה ילדים שבמסגרת נרדמים בצורה שונה מהבית.
אולי הוא ילמד להירדם עם בקבוק.
אם המטופלות מנוסות, הן ידעו למצוא את הדרך להרדים אותו.
הבן שלי ישן במעון יותר טוב מבבית.
תודה על העצות החכמות
ואיך זה שפתאום משהו נרגע לי?
מניקה חמישה חודשים משלבת בקבוק אחד תמל כמעט פעם ביום
התקן לא הורמונלי, קיבלתי מחזור חודש וחצי אחרי הלידה ומאז לא בא שוב
בימים האחרונים יש לי דימומים חלשים בעיקר בניגוב או מעט על התחתון
לא כמות של מחזור שאני מכירה (שטף דם כבד...) מעניין אותי האם זה מחזור מסוג אחר כלומר שהיה ביוץ
אם לא, מה יכול להיות מקור הדימום? יצא לי לסחוב דברים כבד בימים האחרונים יש מצב שזה מזה?
יש מישהי שמבינה בזה?
יש לי ילד בן 10 ששם נעלי בלנסטון בקיץ.
הוא לא רוצה סנדלים ואני מנסה למצוא לו פתרון יותר הגיוני.
יש לכן המלצה לנעל לקיץ לילד?
אני צריכה נעל חזקה כי נעליים נהרסות לו מהר. בלנסטון בינתיים היחידות שמחזיקות לו תקופה
הטלתי ווטו על הבלנדסטון כי הן מסריחות נורא בחום הזה
קניתי לו נעלי ספורט פשוט.
אם הוא לא מוכן נעלי ספורט, שיהיה לו בהצלחה.
אצלנו אחרי שנתיים הבחור החליט לחזור לנעלי ספורט.
לבן 3 שלי קניתי נעלי נייטיב וממש נוח לנו.
נוח לו, הן נוחות (נראה שנוח, הוא בכל מקרה לא מתלונן. נעלי שבת למשל של פאפאיה לא מסכים ללבוש ואת הנייטיב כן) לא נופלות מהרגל
מכבסת במכונה כמעט כל יום ונראות ממש חדשות
לא נהרסות בנסיעה בבימבה
הן עם חורים
אפשר עם ובלי גרביים
בקיצור אני אוהבת.
גם אצלי אוהבים
עכשיו עברו לסנדלים אבל לקח להם זמן והם משתמשים גם וגם
לא רק שמיכה אלא כל בגד שנמצא בקרבת וזה כבר מלחיץ אותי
במיוחד אם זה יקרה כשאני לא לידה, למשל במעון ..
היא ממש משתנקת
יש לכן עצות בשבילי? זה עובר עם הגיל?
שק שינה כזה שהגוף מכוסה והידיים משוחררות
וזה לא זז, משהו טוב שהזמנתי בשיין פעם
וביום בלי שמיכה, אז להלביש בהתאם…
ולא לשים בסביבה שלה בדים…
זה מה שאני עושה
הילדה הגדולה שלי הייתה במעון (כמה ימים ואז פרשתי לחינוך ביתי מאז על כל מי שנולד חח)
אז יום אחד באתי לקחת אותה ואמרו לי שהיא ישנה בלול…
באתי והיא הייתה עם חיתול על הראש אבל ממש על כל הראש…
והם לא שמו לב… אם בכלל בודקים תינוקות ישנים בכללי במעונות, לא יודעת.
כן זה היה מלחיץ.
אז אולי לעדכן את הצוות? שהלול יהיה ריק לא לשים לה חיתול או שמיכה
באותו רגע לא אמרתי למטפלות כלום… גם ככה היו מלא הורים שבאו לקחת את הילדים והיה בלאגן…פשוט משתדלת לשמור תמיד על סביבה בטוחה כשהילדים קטנים. אבל בטוח שזה עובר עם הגיל! אל תדאגי ❤️ גיל שנה אולי? משו כזה… וגם גג.
מציעה לך לשמור על הסביבה שלה בטוחה ולעדכן את הצוות
יש כלל במעונות ובמשפחתונים שאסור בכלל להשכיב עם שמיכה, כנראה בגלל סיפורים כאלה
גם בתינוקיה.
בחורף- קר
בקיץ0 המטפלות מדליקות מזגן כי חם ממש, והילדים יקפאו בלי שמיכה.
צריך צוות שיסתכל מידי פעם על הילדים בזמן שנתם.
אולי לקנות שק שינה ולבקש מהגן להשתמש בזה?
כיסוי זה לא רק שיהיה חם, לדעתי יותר כיף לישון עם משהו שעוטף אותך גם אם זה קיץ.
הכי בטיחותי זה שמיכה ומטפלות צריכות כל פעם להסתכל על התינוקוץת- אין מנוס מזה.
אפשר לא לשים שמיכה בקיץ.
ואם בכל זאת צריך, יש שמיכת שק שינה, שמלבישים על התינוק ואי אפשר להזיז.
אם יש לה צורך במשהו על הפנים, אפשר לתת לה חיתול בד דק ומאוורר.
בגיל תינוק קניתי לה שק שינה וכל הזמן קמתי לבדןק אותה
היום היא בת שנה וחצי וכבר לא שמה על הפנים אבל היא חייבת להחזיק שמיכה ביד תמיד גם בשינה
אז לרוב זה עובר
האמת הייתי נותנת לה חיתול בד מאוורר מאוד ואז הייתה ישנה איתו בכייף.
אבל אצלי היא לא היתה משתנקת. ראו שהיא נושמת מצויין עם החיתול על הפרצוף שלה.
מתישהו עבר לה...
היום בת שנה כמה חוד' בקושי מסכימה שמיכה על עצמה כשהיא ישנה
לדעתי עבר בערך בגילאי חצי שנה פלוס
מתלבטת מה לעשות.
שיתפנו את ההורים שלי כדי שאוכל להתייעץ ולהרגע ע"י אמא שלי.
טרם שיתפנו את ההורים שלו.
ידוע שהם מתקשים בשמירת סוד, מצד שני כמה אפשר להשאיר אותם מאחור...
מה הכי מאוחר שאפשר לספר וזה עדיין נחשב סבבה?
מתי אמורה לצאת בטן?
*יש לציין שאין עוד אנשים שיודעים כרגע, מתלבטת גם מתי נכון להתחיל לשתף חברות
אני לא חושבת שאפשר להשוות בין אמא לחמות וזה טבעי ומובן.
זה לא להשאיר אותם מאחור, את שיתפת את אמא שלך לא בעובדה שעוד כמה חודשים יהיה לה נכד בע"ה, אלא בעובדה שעכשיו קורה לך משהו בגוף. כמו שהיית משתפת אותה בעניין רפואי אחר שהיה מתעורר והיית רוצה להתייעץ איתה לגביו ולא משתפת את חמותך.
אני באופן אישי בהריון הראשון שיתפתי את אמא שלי שמאחר לי המחזור ואני חושדת בהריון ולא יודעת מה עושים מפה..
תספרו הלאה בשלב שאת מרגישה בשלה לכך. הריון זה חתיכת אירוע משנה חיים וזה בסדר גמור עדיין להתבשל עם הידיעה הזאת לפני שמשתפים אחרים.
לגבי שיתוף חברות, תלוי מה מטרת השיתוף. אם זה בשביל עזרה עכשיו, הייתי משתפת חברה טובה או שתיים.
אם זה בשביל ההתרגשות ממה שעתיד לבוא בע"ה, הייתי מחכה וקודם מספרת להורים שלו ואז לאנשים אחרים.
לא הייתי מחכה לספר להורים שלו הכי מאוחר שאפשר, אלא דווקא הכי מוקדם שאת מרגישה עם זה בנוח.
אנחנו סיפרנו סביב שבוע 12-13, אפשר גם קצת אחרי, נניח אחרי סקירה ראשונה, לא חושבת שכדאי לנסות למשוך מעבר בסיטואציה הזו.
שיהיה בשעה טובה!
זהו שהייתי מספרת להם כבר מזמן אם לא הייתי חוששת שזה יעבור הלאה לכל המשפחה המורחבת
ומבחינתי לא משתפים כרגע אנשים.
אוף לא נעים לי
היי בנות בוקר טוב,
רוצה להתייעץ עם מי שהייתה במצב דומה.
אני שלושה חודשים לאחר לידה. שואבת בלעדית. לאחר הדימום שלאחר הלידה קיבלתי וסת שהייתה סיוט. עכשיו אמורה לקבל שוב.
בבדיקה שלאחר הלידה ראו באולטראסאונד גוש ברחם ככל הנראה פוליפ. שלחו לאולטראסאונד נוסף על מנת לוודא. שבוע שעבר עשיתי שוב, הטכנאית אמרה שכשאי שאגיע ביום החמישי לוסת וכל תראה תמונה ברורה יותר כי כרגע הרירית עבה(18 מ"מ) וקשה לראות ברור, שאלתי אותה בציניות האם ניתן לראות הריון והיא אמרה לי שזה מוקדם. אני כבר שבוע זוסלת מכאבי מחזור שבאים והולכים יש קצת שינוי בחוש הריח ומעט בחילות שעעוברות, יש גם כאבי ראש ורגליים. יש לי תחושה פנימית כזו שאולי נקלטתי שוב. מה שכן אני יודעת שיש מצב שזה תסמיני קדם וסת אבל,
האם כדאי לעשות בדיקה ביתית כבר ? (יום 26 לוסת)
מישהי שהייתה בביטואציה דומה, האם התגלה הריון?
סתם רציתי לפרוק ולשמוע דעות נוספות.
אשמח לתובנות. תודה
קשורות לוסת, או להנקה (שאיבה) בסוף זה הורמונלי..
אפ את ביום ה-26 לוסת את יכולה לעשות בדיקה לגילוי מוקדם אבל לא בטוח שהתוצאה תהיה חד משמעית.. (ז"א יכול להיות שלילי ועדיין יהיה הריון)
חיבוק וכוחות
בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות שהראו כל הזמן שלילי עד שיצאה תוצאה חיובית ככל הנראה ביוץ מאוחר…
האמת שבכלל לא חשבתי שאבל וסת כל-כך מהר לאחר הלידה והיא הגיעה כך שכחום לא ברור
אצלי הנקה במחזור (או קצת לפני) מלווה בתחושת חולי, בחילות, התכווצויות. ממש לא כיף
אבל יכול להיות באמת גם הריון...
מה הבעיה פשוט לעשות בדיקה? הספק הזה משגע. כדאי לעשות בדיקה וזהו
אף פעם לא היו לי כאבי מחזור שבוע וחצי בלי שהוא מופיע רק שיש הריון..
אבל זה מרגיש לי מהר מידי לאחר הוסת האחרונה שהתחילו כאבים לכן כבר לא יודעת למה לקשר את זה…
היום ה26 זה בעצם יומיים לפני האיחור?
במידה והביוץ שלך באמת היה בזמן אז יש בדיקות שלדעתי כבר יראו פס חלשלש
אני ראיתי פסים עם בדיקה כנה לפני האיחור
היום עשיתי בבוקר בדיקה של סנסוטסט אולטרה שמזהה 4 ימים לפני האיחור, יצאה שלילית..
לא יודעת מתי היה ביוץ ולפי מחזור קודם אני ביום ה28. בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות בערך עד שהראה חיובי (כנראה היה ביוץ ממש מאוחר)
האם הבדיקה הזו אמינה בהנחה שאני באמת 4 ימים לפני האיחור?
תשובה כנה לא מצאתי בסופרפארם
ממש (כולל הפוליפ ברחם) והיה הריון
תסמינים ממש ברורים גם לפני האיחור
מה שכן- לקח לבדיקות הביתיות המון זמן לזהות - משהו כמו 10 ימים אחרי האיחור. בזמן הזה די השתגעתי כי קיוויתי שזה אולי שיבושים מההנקה
בפועל כנראה היה ביוץ מאוד מאוחר כי תיקנו לי לפי האולטרסאונד יותר מ10 ימים בגיל הריון (אבל עשיתי אוס ראשון בשבוע 20 בערך אז זה לא ממש מדויק)
קודם כל שמחה לשמוע בשבילך שזה הריון בסוף. אני פשוט די משתגעת מזה כי אני לא יודעת מה אני רוצה שתהיה התשובה. מבחינתי עוד ילדים אבל מבחינת בעלי זה נושא רגיש מאוד! הקטע הוא שאנחנו שומרים בצורה "מסורתית" כי אני לא לוקחת אמצעי מניעה כרגע (הגוף שלי די דחה כל דבר) אז הרעיון היה לנסות התקן שוב כשיתאפשר. בגלל הפוליפ הרופא אמר לי לחכות להיסטרוסקופיה ואז אפשר לבצע החדרה של ההתקן יחד ולמנוע סתם פעולה נוספת. במעקב לראות אם יש שינוי בגודל ובמבנה הטכנאית אמרה להמתין לוסת ואז להגיע ביום החמישי לוסת. היא ראתה רירית בעובי 18 ממ ואמרה לי שאני אמורה לקבל ועבר שבוע ועדין כלום, יש כאבי מחזור ותופעת עייפות (שמוכרת לי בעיקר בהריונות) ולכן ביצעתי את הבדיקה.
בגלל "השמירה" לא יודעת אם בכלל אפשרי להיקלט.
מה בסוף היה לך עם הפוליפ? נשאר? הפריע להריון? איזה מס' הריון זה אם אפשר לשאול?
כי גם אני לא ידעתי מה אני רוצה (ניסיתי סרזט והיה נוראי והיינו עם שקפים אבל פספתי פעם אחת כי לא באמת האמנתי שאני אקלט כ"ה מהר בטפשותי)
בסוף שהתשובה הגיעה היה מאוד מאתגר, זה הריון שני אני צריכה ללדת עוד חודשיים וזה עדיין לא הכי קל.
החוסר וודאות הזה באמת משגע, כי היו לי מלא תסמינים הרבה לפני האיחור והבדיקות יצאו שליליות (לא בדקתי בטא)
ניסיתי לשחרר ולא לבדוק כל יום למרות שזה מה שרציתי לעשות ובסוף באמת הצלחתי להרפות קצת לאיזה שבוע עד שבעלי אמר- יאללה תעשי בדיקה...
לגבי הפוליפ- הרופא שלי היה במילואים ולא עמדתי במתח אז הלכתי למישהי מומחית פרטית (ד"ר נילי ינאי) והיא טענה שזה לא אמור להפריע להריון וגם לא בטוח שזה באמת פוליפ היא נתנה לי איזשהו הסבר מעמיק למה לפעמים אחרי לידה מזהים לפעמים פוליפים ולמעשה זה לא באמת זה אבל אני כבר לא זוכרת כי בעיקר שמחתי שזה לא ממצא בעייתי. אם יש לך אפשרות להתייעץ עם מומחה לדעתי שווה להשקיע בזה
לגבי הםוליפ לקחתי רופא פרטי שהמליץ להמתין חודש מהאולטראסאונד הקודם ואז לבצע הליך במידה וזה אותו ממצא. וחיכיתי חודש וחצי כמו יחדה טובה ואז הטכנאית אמרה להגיע ביום החמישי לוסת כי הרירית מסתירה. אז כרגע ממתינה לוסת אם וכאשר תגיע
בעזרת השם שמה שיהיה שיהיה לטובה
ובדרך קלה ונעימה...
ממש באסה שהטכנאי לא הצליחה לראות אבל טוב שיש לך מומחה לגיבוי זה ממש מקל
קרה לכן שסלט ירקות טרי גרם לשלשולים?
בשבועות האחרונים כל פעם שאני מכינה לעצמי סלט אני סובלת משלשול אחר כך.
יכול להיות שאני פשוט לא שוטפת את הירקות טוב מספיק?
הלפ.
תנסי להוריד עגבניות מהסלט, ולראות אם זה יעזור.
לק"י
אם כן, תחפשי כאלה שמסומן על האריזה שהם מפוקחים מבחינת ריסוס (של "חסלט" למשל. יש עליהם סימון של "דרך המעבדה").
אולי הפכת לרגישה יותר בגלל ההריון. שווה לנסות
לק"י
אם כן, אז יש כל מיני חברות. בחסלט אני יודעת שיש בדיקות מעבדה.
השיטה של הגידול זה לא רק ריסוס, זה גם חממות וכו'.
אני מכירה שלשולים כאחד התסמינים של תחילת הריון שעוברים לבד בשליש השני.(כמו שיש כאלה שיש להן בחילות, יש כאלה עם שלשולים, ויש כאלה בלי כלום... )
עלים ירוקים? כי זה מה שקושר ומגבש את היציאות בין היתר
לא יודעת אם רק למי שאין לה נוגדנים למחלה שמגיעה מצואה של חתולים, או בכללי לכולן.
פעם גם עם חסה של חסלט ופעם רק מלפפונים, עגבניות ופלפלים.
אני מודה במידה מה של בושה שאני נוטה לשטוף אותם קלות במים בלבד.
מתקשה להירדם!!
לוקח לי שעות להרדים אותה,
הדרך היחידה שאכשהוא מצליחה זה עם בקבוק
אבל אני לא רוצה להרגיל אותה לזה, אני רוצה להפריד שינה מאוכל כדי שגם יהיה לה קל יותר במעון
יש לכן עצות בשבילי? אני מתחרפנננת
במעון לא יתנו לו בקבוק כדי להרדם אז מראש חוסכת ממנה את התסכול הזה
ואת צודקת הענין עם השינה באמת קשוח בגיל הצעיר...
אבל סה''כ תינוק הוא יצור תלותי
אם לא בבקבוק אז במשהו אחר
יש לה מוצץ? איך את מנסה להרדים?
חוץ מזה למה לגרום תסכול עכשיו כדי למנוע תסכול במעון לא מרגישה שיש כאן רווח הייתי מתמקדת בכאן ועכשיו
במעון יש להן נסיון וגם התינוק מבין את הסיטואציה ובד''כ משתף פעולה
עם בקבוק.
שלא יחנק ח"ו
לבן 10
חוץ מחבילה עוברת…
תעשי צלחת שוקולד לבן, צלחת שוקולד חום,
וזורקים שתי קוביות,
קוביה אדומה בשביל השוקולד החום, קוביה לבנה בשביל השוקולד הלבן.
סטטיסטית זה אותו דבר, אבל מוסיף ריגוש ועניין למשחק,
וזה כ"כ מצחיק וכיף שזה לבד לוקח מלא זמן.
יש את כל המשחקי חברה שהמפסיד מקבל צלחת קצפת לפרצוף אם זה ילדים זורמים.
אפשר גם משחקי מים אם היומולדת לא בתוך הבית.
לגבי הקצפת,יש את כל התחרויות.
תחרות ריצה, קפיצות בשק, להעביר במבה עם קשית מצלחת אחת לשניה (בעזרת ואקום)
להשחיל נר לבקבוק, כל מיני תחרויות כאלו שיש שני נציגים, והתחרות מסתיימת יחסית מהר כדי שהאחרים לא יאבדו עניין.
משחק שליחים עם שקית זבל
משחק קליעה למטרה
משחק לחפש סוכריה/ ממתק בתוך קופסת ניירות
משחק פרה עיוורת
משחק הכתרים
אם יש לך כוח לבלאגן- אפשר להכין ביחד משהו. כמו פיצה שאת מכינה את הבצק מראש וכל אחד מעצב לעצמו.
חפש את המטמון
אם זאת קבוצה גדולה, אז משחק זיכרון אנושי.
אם_שמחה_הללויההם יוצאים החוצה.
כל מי שנשארו בחדר מתחלקים לזוגות.
כל זוג בוחר מילה שתיהיה שלהם. (אפשר שזה יהיה מילים שקשורות לילד החוגג, אפשר משהו משותף בינהם ואפשר משהו שקשור לקיץ, או כל נושא אחר, או סתם מילה.)
מתערבבים בחדר, ויושבים איך שרוצים, כמובן עדיף לא ליד הזוג שלך.
קוראים ל2 הילדים שיצאו.
הילדים מתחילים לשחק.
נניח אברהם מתחיל. בוחר ילד מהילדים שבחדר. הילד שנבחר נעמד ואומר את המילה שלו (מה שבחר עם הזוג) ואז אברהם בוחר עוד ילד, גם הוא אומר את המילה שלו. אם הם זוג, הם באים לעמוד מאחורי אברהם. אם הם לא זוג הם יושבים והתור עובר ליצחק. ואז יצחק עושה אותו דבר, ככה עד שמוצאים את כל הזוגות.
כמובן המנצח הוא זה שמצא הכי הרבה זוגות.
אם_שמחה_הללויהכל זוג בוחר שירו אז כש'פותחים אותו' הוא שר..
לדוג יבחרו 'יהיה לי עוד יותר טוב' אז אחד כשפותחים אותו שר יהיה לי והשני כשפותחים אותו שר עוד יותר טוב..
אני בהריון שבוע 24 ויש לעובר קלאבפוט,
עשיתי סקירה מכוונת וחלק מההמלצות של הרופא היה מעקב הריון בסיכון, הוא לא הסביר לי כלום על זה. מישהי יודעת מה זה אומר?
תודה
יש מקומות שהמעקב הוא במרפאה במרכז בריאות האישה. ויש מקומות שהמעקב הוא במרפאה בבי"ח.
יש כל מיני סיבות למעקב הריון בסיכון, ב"ה רובם מסתיים בידיים מלאות, כרגע זה רק מעקב.
תדירות ההגעה היא בהתאם להמלצת הרופא, אבל אם בהריון רגיל מעקב יכול להיות אחת לשישה שבועות, אז פה המעקב יכול להיות גם כל שבועיים.
אל תדאגי, בע"ה הכל יהיה בסדר.
בהצלחה רבה!
אז הזמנתי לי סלט לעבודה ואני קולטת שיש נבטים חיים. אני יודעת שזה בעיה
האם הייתם מוציאים את הנבטים ופשוט אוכלים או שעדיף לא ?
לק"י
לפי התשובה הייתי מחליטה אם להוציא ולאכול.
אגב, לי פעם האחות אמרה שבכללי לא מומלץ לקנות בהריון אוכל מוכן לא מבושל (כמן סלט).
באופן כללי, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים במהלך ההיריון. הסיבה לכך היא שנבטים טריים עלולים להכיל חיידקים מזיקים כמו סלמונלה או ליסטריה, שיכולים לגרום למחלות ולסכן את ההיריון. לכן, מומלץ לאכול נבטים רק לאחר בישול, כאשר החיידקים מושמדים.
הסבר מפורט:
סכנת חיידקים:
נבטים טריים, כמו נבטי שעועית, אלפלפא או ברוקולי, גדלים בסביבה לחה וחמימה, תנאים אידיאליים להתרבות של חיידקים מזיקים.
השלכות על ההיריון:
חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות זיהומיות, שעלולות להיות חמורות יותר במהלך ההיריון, ולהשפיע על בריאות האם והעובר.
בישול פותר את הבעיה:
בישול הנבטים הורג את החיידקים המזיקים, מה שהופך אותם לבטוחים לאכילה.
אפשרויות בישול:
ניתן לאכול נבטים מבושלים במגוון דרכים, כמו מוקפצים, מבושלים במרק או בתבשילים אחרים.
נבטים מחוץ לבית:
כשמדובר בסלטים או מנות אחרות עם נבטים במסעדות או באירועים, עדיף להימנע מהם במהלך ההיריון, כדי למנוע סיכון מחיידקים לא מזוהים.
ירקות ופירות טריים:
באופן כללי, מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים במהלך ההיריון, אך יש לשטוף אותם היטב במים זורמים לפני האכילה כדי להסיר כל שאריות אדמה או לכלוך.
לכן, אם את בהיריון, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים ולהעדיף נבטים מבושלים או להימנע מהם לחלוטין.
זה נשמע כמו סיכוי נמוך שיהיה משהו בשאר הירקות.
ואני מכירה את עצמי שאני הולכת להיות לחוצה על זה
בע"ה שלא יהיה כלום
וגם נראה לי אני באמת יפסיק לאכול סלטים בחוץ, לא ידעתי שזה בעיה
להבא תזמיני רק דברים שווים יותר מסלט: פיצות, טוסטים, פסטה🤣
אני חושבת שהבעיה עם ירקות טריים, שלא בטוח ששטפו אותם היטב. ואולי חתכו על משטח לא מספיק סטרילי.
אני קונה דברים בחוץ בהיריון..
כן גיליתי על עצמי בהיריון הקודם - שפלאפל לא טוב לי. עשה לי כאבי בטן נוראיים - והרופאה אמרה לי שבאמת פלאפל בחוץ - לא כדאי לקנות בהיריון..
אבל בגלל גזים, לא נראה לי חיידק או משהו
אבל כל יום אני מצמצמת לי אפשרויות 😂 וממש אין לי כח להכין אוכל כי אני גמורה מעייפות
אל תקני בשר לא מספיק מבושל, לא ביצים חיות, לא נבטים..
אבל דברים רגילים- מה הבעיה?
תקני ותאכלי!
זה נוראי לי חחח
חד משמעית לא מתקרבת לפלאפל קנוי
בעע
איך אפשר לוותר על פלאפל???
בנבטים ממה שהבנתי זה התפתחות עובש/פטריות
אני כן חוששת לאכול את הנבטים הקנויים בהריון.. לא יודעת מה עובר עליהם עד שמגיעים לצלחת מהסיבה הזו
ולכן מנביטה בבית כל שיודעת בוודאות שטרי
שלושה אחים, בכורה בת כמעט-שמונה, אחריה בן, כמעט-בן-שש ולבסוף הקטנה כמעט-בת-שלוש. שני הגדולים ילדים מתוקים, לכל אחד מהם יש ב"ה חוזקות וכשרונות בולטים משלו, ואתגרים משלו. בזמן האחרון אני חוששת שיש קצת יותר מדי מריבות וקנאה.
הם יכולים לשחק ביחד לפעמים - בעיקר כשזה בחוץ, או במשחק דמיון בבית, אבל בדרך כלל בן העוד-מעט-שש מעדיף משחקי קופסא ארוכים והגדולה פחות בעניין (אני חושבת שזה גם כי פחות מעניין אותה, אבל גם כי היא לא רוצה להפסיד לו), ובעצם היא לרוב שקועה בספר וקשה מאוד לדבר אתה כך (זו עוד בעיה בפני עצמה).
הקטנה מתוקה וחברותית, אבל סופגת הרבה "גערות" מהאחים שלה כשהיא הורסת ומבלגנת להם משחקים, ועדיין לא ממש מסוגלת להצטרף כשותפה שלא "עושים לה טובה".
היום עשיתי סבב שכל אחד יגיד דברים טובים על השני, ואני רוצה להמשיך בזה. חשבתי שאולי אפשר גם לבנות להם סוג של חדר-בריחה שיעודד שיתוף פעולה (זה יעיל עבור שני הגדולים בעיקר). אשמח מאוד לעוד עצות ורעיונות, בשביל כולם. תודה!
ככ משתדלת לקחת את זה בטוב ובאמת ב"ה עוברים את הימים יפה ובטוב בסך הכל, אבל ממש מבאס אותי חלק אחר שעד לאחרונה בכלל לא שמתי לב אליו.. הרצון להריון חודש אחרי חודש אחרי חודש שהוא רוב הימים הרלונטיים בכלל לא בבית ואתה מספיד מראש😶
ואז המחזור מתעכב, ואני מבסוטית ובדיוק כשהוא חוזר מהצבא, אפילו לא דקה קודם- החבריקו בא לביקור😡 לא יכלת להגיע כמה ימים קודם כשהוא גם ככה היה בצבא? או לפחות לתת לנו 5 דק של חיבוק ואז להופיע? פשוט מתוסכלתתתתתתת🥺
חיבוק ענק ענק זה באמת טירוף!! את אלופה ממש ממש! בטח אין לך כוח לשמוע את זה... אבל אולי יעודד אותך לשמוע שזה בטוח אבל בטוחחחחח עושה מלאאאא בשמיים.. קשה להרגיש את זה עכשיו אבל תחשבי על סיפורים של נשים בנות 100 על כך מיני דברים שמסרו את נפשם... אז את נכתבת בדיוק באותו ספר!
כשאני שם אני שוכחת הכל😶
תודה עליכן!💓גם @ככה אני ו@,שגרה ברוכה
תנסי לתעל את זה לתפילות.
וזה מטורף כמה אתם תורמים לעם ישראל. קודם כל במילואים ובהמשך בשמירה על הטהרה.
וזה כ"כ כ"כ קשה!
אני מרגישה שהניסיונות בנושא הטהרה (וכמובן שאני כותבת את זה קודם כל על עצמי) דורשים ענוה גדולה מול רבש"ע. ואמונה גדולה. והלוואי שהשי"ת יראה אותך, ואותי ועוד רבות ויקרב לנו את הגאולה השלמה ובתוכה הניצחון המוחלט...
בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב!
סיוט כשהוא יוצא ואת במחזור...
מניסיון
כואב מאוד...
והציפיה להריון זה בכלל מתסכל ברמות... אי אפשר שיצא לליל טבילה? יום אחרי?
הבעיה השבוע שאחכ.. המחזור שלי 30+ אז לא עוזר הליל טבילה😏
ובעלי בטראומה שכבר 3 פעמים זה נפל ביום שהוא חזר🫣
איזה צדיקה שאת, זה קשה ברמות ואם ה' שולח לך את זה הוא כנראה מאמין בך ברמות ברמות שאת יכולה להתמודד עם זה, אבל לא יודעת אם זה מעודד... חיבוק גדול ותודה ענקית שאתם ככה מתמסרים בשביל כולנו!
החבריקו החסר טקט הזה…
מבאס ממש
זה שרשור רגיש בבקשה תהיו עדינוץ איתי
לפני כמה זמןגילינו הריון לא רצוי.
עברנו ממש תהליך מולזה של השלמה וכו
ועכשיו מרגישה פתאום שבעצם
זו בעזרת ה' פעם אחרונה...
כמובן מי כמונו יודע שזה בידי שמיים
אבל זה המחשבה
ובא לי לחוותכמו שצריך
בא לי להתרגש
בא לי לחוותלידה כייפית וטובה
וגידול שלההתחלה בצורה חיובית.
אני משוגעת על הילדים שלי אבל לא יכולה להגיד את כל זה עליהם
עברתי דברים מורכבים...
במה הייתן משקיעות ואיך
לבייבי ולך, לכבוד הלידה
צילומי הריון לחגוג את ההריון...
לדאוג לאחרים הלידה למקסימום תנאים שאפשר כדי שתוכלי לנוח, לטפל בבייבי ולבלות איתו זמן בשקט.
אני לא בהריון אבל מבינה את ההרגשה שלך
אם יש אפשרות כלכלית הייתי קונה דברים שבהריונות ובלידות הקודמים לא פרגנתי לעצמי- בגדים חדשים לתינוק, עגלה חדשה וכאלה (גם אם יש מהאחים הגדולים)
יש כרטיסיות עם משפטים מעודדים ומעצימים להריון אז לקנות/ להשיג
לציין כניסה לשבוע/ חודש חדש בהריון
ללכת לבית החלמה אחרי הלידה
ובעיקר לנסות להתייחס לזה כמו אל כל חוויה שאת יודעת שלא תחזור
הריון קל ותקין בעזרת ה'❤️🙏🏽
שהיה לי ברור שהוא אחרון, והיה די מפתיע.
ורציתי להרגיש הכל מא' ועד ת'. כי ידעכתי שזו פעם אחרונה שארגיש הריון, לידה הנקה. באמת נושא רגיש
פחות השקעתי בחומרי (בגדים וכו) מאוד התעמקתי בהריון בכל פעם, קראתי הרבה על ההירון והעובר,הרשיתי לעצמי להיתפנק, לנוח, "להתלונן" כמה קשה לי והכבדות והבחילות.
רציתי ללדת שבוע 40 כדי לחוות את ההיריון כמה שיוצתר (למרות הצרבות המטורפות וכאבי הרגליים והכבדות) רציתי ממש להרגיש עוד ועוד, מה לעשות שהתינוק יצא שבוע 38 ויומיים...חחחח לא הקשיב לי.
חגגנו ברית במלוא הדרה. והשתדלתי ליהנות מהתינוק בכל רגע, ממש לחיות אותו, ולהניק כמה שיותר.
ההנקה האחרונה הייתה קשהנ כי זהו, לא אניק עוד לעולם.
ב"ה היום בן שנתיים וחצי, כיף גדול!!!
הפינוק של הבית
