או זה יגיע םשוט באיחור?
זה פתטי מידיי לעשות הזמנה מאלי אקספרסשירה_11
אם זה לא דחוף תזמיני, יגיע מתישהוקופצת רגע
יש סיכוי אפילו שבזמן סביר
לא יודעת.לי הזמנה משבועיים לפני פורים עוד לא הגיעהאמהלה
אני עשיתי היוםעדינה אבל בשטח
זה לא משהו דחוף אז פשוט הזמנתי, יגיע יגיע, לא יגיע, המשיח יגיע.
חחח טובבבשירה_11
ב 02.03 הזמנתי הגיע ב 12.03שושנושי
הזמנתי שוב בשישי, כתוב שזה מוכן למשלוח אבל לא יוצא. שלחתי הודעה למוכר שרוצה לזרז קיבלתי הודעה אוטומטית שייתכנו עיכובים
וואו מהירעדינה אבל בשטח
אני עשיתי משלוח משיין לפני המלחמה , אין תזוזה.
אם לא דחוף לך אז למה לא?ואני שר
הבנתי שכרגע אין מה לבנות על זה שיגיע,
אבל בהמשך יוציאו....
חלק מהדברים שלהם במחסנים בארץ ממה שהבנתיאורוש3
עניין של מזל
תודה לכן!!!שירה_11אחרונה
בואו נדבר קצת על העתידפרח חדש
המצב הנוכחי קשה כל כך מהרבה בחינות
חלק זה דברים טכניים
וחלק זה עומס רגשי ומצב לא ידוע.
אתן מצליחות לדמיין את העתיד הקרוב? לא מדברת על עוד כמה שנים.
מה יהיה עוד חודשיים מכאן?
אני מרגישה שהמלחמה הזאת עלולה להיות הקש ששבר את גב הגמל מבחינת העורף (אולי גם מהצבא עצמו.. זה לא יודעת)
מה אתן אומרות? יש לכן תחושות טובות?
תעודדו
כי ממש קשה לי המצב הנוכחי.
שולחת לך מדליה וירטואליתשמעונה
(שימח ישר בארון המדליות,שלא יעלם)
היריון ומחשבות על מגוריםmt
בני 30,
נשואים +2, שנינו עם תואר ועובדים במקצועות חופשיים. אני כרגע בהיריון עם ה3 וממש קשה לי המחשבה שאנחנו גרים במקום ארעי ללא חיבור לקהילה כלשהי.
מבחינת רמת דתית - רמה דתית סבבה, אני כיסו''ש מלא ובעלי טיפה פחות דוס ממני היום (ירד קצת מהתקופה בישיבה) אבל שנינו די פתוחים ויש לי הרבה חברות גם עם מכנסיים וכו', יכול להיות נחמד אם יהיה שיעור פעם בשבוע וכאלה לבנים וכו'..
מה מחפשים - חשוב לנו ממש להיות חלק מקהילה של אנשים טובים ואיכותיים, רוצים חברים טובים לנו ולילדים.
מחפשים מקום לא דוסי מדי אבל גם שלא כולן יהיו עם מכנסיים וארגיש הרבנית שלהן, מקום שיש בו יותר מגוון אחד של אנשים ושיש בו נוער איכותי וילדים יכולים לגדול בו בטוב ושיש חינוך ברמה גבוהה.
בעיה עיקרית - מאז ה7.10 אני לא כ''כ מסכימה לחשוב בכלל על אפשרות לגור ביו''ש, אני גם לא שוללת על הסף במידה ואמצא את מקום החלומות אבל כאפשרות זה המוצא האחרון שלי (אל תשפטו, גם בעלי מבואס מזה לפעמי)
אנחנו ממש אבודים, יש לכן אולי רעיונות?
מה לגבי פתח תקוה?Pandi99
הדר גנים
אוליSeven
נטע? מרכז שפירא?
לא מכירה לעומק אבלמקלדתי פתח
יישובי לכיש?
אולי סנסנה במועצה של דרום הר חברון אבל לא עוברים מחסום
שמעתי דברים נפלאים על הקהילות בלוד.
וגם על נתיבות
ירוחם!אנונימית בהו"ל
יש פה קהילה חמה ומגוונת!
פתוחים מבחינה דתית, יש משפחות שקשורות לישיבה והן יותר דוסיות, ויש הרבה מגוון.
בית הספר הדתי נחשב ממש טוב, ויש בו אפשרות של חוגים תורניים אחר הצוהריים.
ונגיד מבחינת דאגה למגוייסות, הקהילה פה ממש מצטיינת!
נשמע ממש מתאים לאיפה שאני גרהמקקהאחרונה
יכולהלומר בפרטי
וואי מה יהיה עם העצבים האלה?והרי החדשה
לא נעים לומר אבל בגדול אני ממש נהנית מהמצב של להיות עם הילדים בבית ולא ללכת לעבודה
האזעקות אצלנו יחסית לא דחופות, ובסך הכול מבחינתי זה פשוט חלום (אם לשים רגע בצד את הדאגה לכל עם ישראל)
רק מה?
מלפני שבוע בעקבות איזה מצב כלשהוא שעבר עלי אני פשוט עצבנית מכל דבר.
בעלי אכל את האוכל שתכננתי לילדים?
עצבים של השמחות
הבוקר לא מתנהל כמו שתכננתי?
עצבים שרק הולכים ומתגברים
אני לא מספיקה את הניקיונות בקצב שרציתי?
הבנתן... ..
ובייחוד מול הילדים המתוקים שלי, שלרוב אני האדם הכי סבלני שיש מולם
פתאום פתיל קצר,
הם יכולים לחרפן אבל אם עד עכשיו הצלחתי להעביר את הערב ברוגע יחסי אני מגיבה ישר בעצבים על ההתנהגות שלהם. צועקת מהר כועסת מהר וזה מאוד לא אופייני לי
ממש חושבת מה לעשות ואיך להרגע
אבל אין לי כל כך איך
נראה לימתיכון ועד מעון
שגם את קצת עייפה ומותשת, עם כל כמה שאת מתארת שנוח בכל אופן זה חוסר שגרה, עייפות וחוסר שעות שינה ועוד. זה גורם לכולנו להיות על הקצה...
אז דבר ראשון, חמלה עצמית, לקבל את זה שאת פחות רגועה.
מעבר לזה, להבין שזה נורמלי, תקין ותואם.
ואם יש אפשרות לקצת איוורור, רוגע, אולי לתרגל מיינדפולנס או נשימות
לפעמים השכל אומר שטוב לנואמאשוני
ואנחנו לא יודעים להסביר לוגית שרע לנו/ למה רע לנו,
על פניו הכל רגיל.
אבל הגוף מאותת אחרת.
חשוב לשים לב לסימני הגוף.
אמצעים להירגע:
ספורט- תנסי מתיחות, אירובי, הליכות וכד' שעד שתמצאי משהו שאת מרגישה שמביא לשיפור.
יציאה לשמש
יציאה לטבע
תרגול נשימות (מיינדפולנס בכללי)
אמבטיה
לישון מוקדם יותר
לאכול מזין (אפשר גם פינוקים, אבל לא לוותר על אוכל טוב)
מוזיקה
חיבוקים עם אנשים קרובים.
יש אזעקות? אפילו אחת ביום, אפילו התראה בלבדאוזן הפיל
וגם מספיק המצב הכללי והחשיפה הכי קטנה לחדשות.
אנחנו במצב מלחמה
אנחנו במצב סכנה
מישהו מאיים על חיינו ומנסה להרוג אותנו ברגע זה
אז גם אם אנחנו לא מדברות את זה, או אפילו לא חושבות על זה, הגוף שלנו בהיכון, הוא מקשיב ומאזין, הוא רגיש לכל דבר, הוא מחפש סכנה והוא מתכונן לרגע שתבוא
וזה גובה מחיר
גם אם אנחנו לא מודעים, ואפילו "לא מרגישים" את המצב
הגוף שלנו עובד כמו שצריך והוא מנסה להגן עלינו. עצבים? צעקות? זה לא סכנת חיים, לא אכפת לו לוותר על זה כרגע, הוא מנסה להציל את חיינו
לכן אנחנו על הקצה
אולי זה הורמונלישקדי מרק
אם את לפני וסת, ממש יכול להשפיע על הרגשות..
בהחלט יש מצבוהרי החדשהאחרונה
(כתבתי תגובה ארוכה ומשום מה היא לא מופיעה כאן)
בכל מקרה היום היה לי יום ממש ממש טוב
אמן שאצליח להיות יותר בנחת כמו היום
גם לכם השתנה הצבע של הרקע באתר לשחור?טרכיאדה
בלתי נסבל
אצלי מהפלאפון נראה רגיל, לא שחורקופצת רגע
אולי את על מצב חושך?מנגואית
אצלי זה מלמעלה כזה איפה שהבלוטוס , מצב טיסה
מתחת לבהירות מסך
לי זה לא ככהרקאני
כן, חשבתי הבעיה אצלישומשומ
נראה זוועה, לא עושה חשק להכנס
כןבוקר אור
כן, ממשששסטודנטית אלופה
כן. אפשר לשנות דרך הגדרותהמקורית
זה רק למי שיש הגדרה למצב כההoo
אפשר לשנות לבהיר
אני אוהבת את הלוק הכהה
אני גם אוהבת את הכהה באייפוןשומשומ
אבל עכשיו האתר זה נורא, לא נעים לעין
זה לא היה עד עכשיו..
יכול להיות שזה עניין של הסתגלותoo
וגם עניין של טעם
גם לי.. איך משנים? הגדרות באתר? לא מצאתי...חרות
זה הגדרות של הפלאפוןoo
אצלי באייפון זה ככה
זה צריך להיות דומה במכשירים אחרים
שיניתי וזה לא עזר...חרות
תודה על ההשקעה!
אולי לסגור ולפתוח את הדפדפן שובoo
וגם אולי יש לך הגדרה נוספת בדפדפן עצמו
נכון! תודה! שיניתי הגדרות בדפדפן וזה עבדחרות
לי הולך חוזר..טארקו
ואני בעיקרון על מצב מוחשך בטלפון קבוע אבל זה בחיים לא היה ככה..
ואם החליטו לשנות שזה כן יהיה אז זה מעצבן ממש. כי זה ממש לא נוח באתר, הוא לא מותאם למצב מוחשך
תראו מה ענו בפורום משוב (ותוסיפו מה שתרצו להגיד שםיעל מהדרום
נראלירקאניאחרונה
צריך לשלוח בפורום משוב
קישור לשרשור הזה חחח
אצלי המנהלות בצבע אדום ולא סגולכבת שבעים
וגם התאריך והשעה נעלמו...
נכון עכשיו שמתי לב שגם אצלי אין תאריך ושעהקופצת רגע
גם על השעה והתאריך שאלו במשוביעל מהדרום
נכוןרקאני
גם אצלי ככה
חשבתי זה רק אצלישירה_11
אני כבר 10 דקות על הנגדרות של הפלאפון וזה לא משתנה לא נוח בכלל
אצלי לא. אבל רואה משהו מוזר אחרפרח חדש
לא מופיע בהודעות בפורום תאריך ושעה
גם לכן?
כתבו על זה בפורום משוב. וזה כנראה בתצוגה הלבנהיעל מהדרום
עכשיו בדקתי. וכן,כנראה שזה כתוב בצבע של הרקע הבהיריעל מהדרום
לק"י
כי בתצוגה הכהה, כן רואים.
זה קיים פשוט בצבע של הרקע, לכן לא רואיםוואלה באלה
סוג של פיצ'ר חח
אם תדגישי את האיזור שבדרכ יש תאריך ושעה תמצאי את זה
מנהלות אם לא מתאים אפשר למחוק, זה בנושא זוגיותנפש חיה.
היי, מה שלומך? 😊
רציתי לשתף אותך במשהו שהצטרפתי אליו – אתגר בשם *"ממקלט למשכן"*.
זה אתגר חינמי של 3 ימים שעוסק במעבר מתודעת הישרדות לתודעת חיבור – בזוגיות ובחיים בכלל.
מתוך תורתו של הרב בנימין שוקרון 🕊️
חשבתי עליך כי הרגשתי שזה יכול לדבר אליך דווקא עכשיו.
📅 מתחיל יום חמישי 19.3
🆓 ללא עלות
אם זה מדבר אליך, הנה הקישור 👇
איזה קטע...איך הגעת לזה? אני קצת מכירה אותויעל מהדרום
באחד השיטוטים השבוע מצאתי את המודעה הזאתנפש חיה.
באמת קטע
נשמע טוב אבל
אז חשבתי מי שרוצה אולי זה יועיל לה
חודש טוב ושמח!
יעל מהדרוםאחרונה
הריון דנדש ומשמח מאוד! ויש לי שאלה קטנה-אנונימית בהו"ל
ב"ה זכינו לנס גדול ולהריון משמח מאוד.
ולמרות שזה לא הריון ראשון בעלי מאוד מחפש ספר/פודקאסט על הריון שמתאים לגברים, יש למישהי המלצה למשהו בסגנון? חשוב שהתוכן יהיה כמה שיותר נקי..
בשעה טובה. מקפיצה לךאמהלהאחרונה
עזרת המומחות האלופות כאןאנונימית בהו"ל
כתבתי כאן לפני שבועיים על הפלה שעברתי. אז קודם כל תודה לכן אהובות על החיבוק והחיזוק
אחרי האבל והכאב אני עם הפנים קדימה
א. אשמח לשמוע אם מישהי מכירה את הרופא יעקב חיים בן טוב מהר הצופים - איך הוא?
ב. האם יש לכן המצה על רופא כלשהוא בהדסה (עין כרם/הר הצופים) לטיפולים?
ג. מישהי כאן יודעת אם אני קובעת פגישת ייעוץ בהר הצופים האם אוכל לעבור את הטיפולים עצמם בעין כרם ?
יש לנו מוקפאים בעין כרם אבל התורים אצלם רק ביוני, ובהר הצופים יש תור באפריל. אני מבינה שהם עובדים ביחד - השר"פ שלהם הוא אותו שר"פ.
מישהי פעם עשתה את זה? שהלכה לרופא בהר הצופים ואת הפרצדורה עצמה עשתה בעין כרם?
וואי נשבעת לכם שאין לי כוח לחזור לכל הסיפור הזה
הצילו למה כל כך מסובך להביא נשמה לעולם
המשפחה שלנו כזאת חמודה כדאי לה לבוא אלינו
אמן שתגיע כבר
בהחלט כדאי להתחיל את התהליך בהר הצופים.אמהלהאחרונה
ברגע שאת נכנסת לרשומות שלהם כבר הרבה יותר פשוט להקדים תור.
ובהחלט הם עושים הרבה מהבדיקות והטיפולים בעין כרם, כך שזה צעד נכון מאד.
וסתם כך לדעתי, לא הגיוני שתחכי במצב הזה כ"כ הרבה זמן לתור
הייתי פונה לבוני עולם לבקשת עזרה בקביעת תור.
או כהרגלי מציעה לדבר עם מגן לחולה שמאד מאד עוזרים בקידום תורים.
חיבוק גדול יקרה!!!!!
שחודש ניסן-חודש הגאולה יהיה לגאולה פרטית שלכם ולכל עמ"י
שתזכו לזש"ק במהירות, בבריאות ובלי עוגמות נפש
עבודה מהבית, ילדים בבית, מלחמה, פסח..הילושש
איך עושים את זה?
הייתי שבועיים ראשונים של המלחמה בבית עם הילדים (4 ו2).
יש לנו מקלט מתחת לבית, אנחנו קומה 2 בלי מעלית. אני בהיריון חודש 6 עכשיו ב"ה.
קשוח לי ממש להרים ולהוריד ולעלות עם הילדה בידיים בלילות, אבל שורדת, במשך השבועיים האלה ביקשתי מבעלי שיעבוד רק בקרים עד 18.00 כי אני מסתדרת עם לרדת ולעלות כשהילדים ערים. אבל כששניהם ישנים- אין לי סיכוי, זה רק להעיר את הגדול שירד ברגל וזה ממש קשה להעיר אותו.. בלתי אפשרי.
שבועיים וחצי הוא הצליח לעבוד רק בקרים. עכשיו כבר לא נותנים לו. ואני מפחדת לחזור הביתה. איך ארים את הגדול שלי? הוא כבד לי מאוד.
לקחת את הסיכון ולעמוד בחדר המדרגות?! מפחיד אותי (שזה גם דורש להעיר את הגדול.. ואז כשהוא ער הוא מפחד להישאר במדרגות כי הוא רואה את כולם יורדים..) ולא, אף אחד מהשכנים לא יעזור לי להוריד ולהעלות אותו- אצלנו השכנים או עם ילדים קטנים בעצמם שמרימים את שלהם ואין להם ידיים פנויות או מבוגרים שבעצמם בקושי יורדים.
אז השבת האחרונה נסענו להורים ובלי לתכנן נשארנו אצלם כי פה יש ממ"ד, ואני עובדת מהבית.. פה יש כמה מסכים אז כשאני עובדת על המחשב הם במסך אחר. בבית אין לי את ה'פריווילגיה' הזאת. יש לי רק את המחשב בבית.
אין לי פה עזרה כ"כ עם הילדים, כי ההורים שלי עובדים..
אני עדיין לבד איתם כל היום.
יש לי מלא עבודה (אני כבר לא מדברת על הלימודים שלי, ויתרתי לתקופת המלחמה.. וגם על פסח.. שה' יעזור)
ואני פשוט לא מספיקה לעבוד.
בנות שעובדות מהבית, עם הילדים.. איך אתן עושות את זה?
אני בכלל לא יודעת עד מתי יאפשרו לי את העבודה מהבית.. מפחדת לצייץ.
למה לחזור הביתה בינתיים?כורסא ירוקה
במצב שאת מתארת הייתי נשארת אצל ההורים כמה שאפשרי כל עוד זה לא מעיק עליהם.
יש ממד ולא מקלט, את יכולה לעבוד משם, ויש לך מסך להעסיק את הילדים בזמן שאת עובדת שזה בפני עצמו עזרה עם הילדים גם אם ההורים שלך לא יושבים ועושים איתם יצירות. זה לא שבבית כן יש לך עזרה איתם.
בקיצור נשמע שהמצב הנוכחי טוב בהרבה מהאפשרות של חזרה הביתה אז כרגע הייתי פשוט נשארת כמה שאפשר
הסיבות בעיקרן:הילושש
-העבודה של בעלי רחוקה מהאזור פה, מקשה עליו הנסיעות בתחב"צ.
-פרטיות (בעלי מעדיף בבית.. כאילו הוא לא מבין את ההשלכות שאני לבד..)
-אנחנו בע"ה מתוכננים להיות כאן גם בפסח- אז אני מפחדת שזה ייצור עומס עלינו כזוג, ועל ההורים שלי גם..
בינתיים בסדר.. אבל מפחדת לעבור את הגבול.. יש להם סטנדרטים של סדר וניקיון שלא מותאמים לילדים חח אני משתדלת לעמוד בזה, אבל יש הערות, וזה בסדר כרגע.
אולי אפשר שכמה ימיםשלומית.
את תשארי אצלם ובעלך יחזור הביתה?
^^נשמע כמו פתרון טוב לכמה ימיםכורסא ירוקה
אבל כן הייתי חוזרת הביתה עוד כמה ימים כדי לתת להורים לנוח לפני החג
זה קשה מאוד האמתהמקורית
ההספק שונה, השעות מתפזרות
ובגילאים של הילדים שלך בלי עזרה זה על גבול הבלתי אפשרי לדעתי. שלי יותר גדולים ואני מתקשה
לדעתי דווקא טוב שבעלך יהיה ביום עם הילדים כדי שתעבדי טבערב יעבוד, בתנאי שאת נשארת אצל ההורים אם זה מסתדר
חיבוק!!! זה באמת ממש קשה!!! מצב הזוי!!שיפור
איך עושות? לא עושות 
שיח סוד
על פסח ממש ממש נקי ויתרתי, עושה מה שחייב
את העסק שמתי על אש נמוכה יותר, בעלי על אש גבוהה בשלו ב"ה-
אז אני עסוקה בלשרוד עם כל הילדים יום ולילה
ועוד במקום עם שיא האזעקות ובלי ממד
גם אין עזרה כי חמותי ואמא שלי חזרו לשגרת עבודה ולאף אחד מהם גם אין ממד
אחים אחיות לא פנויים
ממש ממש קשוח פיזית וטכנית
אבל איכשהו ב"ה בנפש הגוף הכל טוב תודה להשם על הכל.
הלוואי בשבילך ובשביל כולנו שכל זה כבר יגמרר
אם את פסח אצל ההוריםאמאשוניאחרונה
הייתי חוזרת הביתה ונותנת להורים לנשום
זאת עזרה עצומה!
אולי אפשר להשאיל מהם מסך או מחשב?
מבחינת ניקיון פסח, לא הייתי מנקה יסודי
רק מוציאה חמץ מעבירה סמרטוט על הארונות של האוכל עצמו (מגירת פסטות וכד)
מקרר כיריים שבעלך יעביר ניקוי כללי ויעשה שטיפה של הבית ושלום.
אם יש לו יכולת בסיסית של אדם בוגר לנקות חמץ גמור ושלם שיעשה מה שהוא יכול וזהו. נניח הוא חוזר בערב בדיקת חמץ ב18:00 בערב שיעבוד לתוך הלילה ויסיים בפעם אחת.
מבחינת הלילות תנסי לשים את התינוקת במנשא גב ולתת יד לילדון.
זה לא פשוט בכלל בהריון אבל הפתרון של להיות אצל ההורים בגלל זה, זה כמו להוריד בולדוזר על קרש עץ.
כלומר זה פתרון מגושם שצורך הרבה יותר מדי משאבים. מילא זה היה סוגר לך את הפינה גם במהלך היום, אבל היתרון אצל ההורים הוא מסך וירידה למקלט בלילות.
מההורים שלך זה דורש המון. הרבה יותר מזה.
אולי הוא יצליח לעשות משמרות לילה רצופות ואז רק בקרים. ואז תחזרו הביתה חלק מהשבוע.
או שתסעי אליהם ספציפית רק בלילות שהוא לא בבית.
כלומר בלי להיות אצלם כל היום אח"כ. מגיעים לשינה וחוזרים הביתה. מגיעים אליהם שוב רק כשיש עוד משמרת לילה. (כמה משמרות לילה הוא עושה בשבוע?)
אם יש לכם חדר מדרגות פנימי ואתם גרים שתי קומות לפחות מתחת לגג לא הייתי מתלבטת ונשארת רק בחדר מדרגות.
אם את יכולה לעמוד בקומה שלך את יכולה להיעזר בעגלות ואז להשאיר אותו ישנוני.
השיקול של להישאר בחדר מדרגות פנימי זה כי הסיכוי לפגיעה של טיל עם ראש נפץ קטלני (זה שמוריד בניינים, כמו מה שפגע במקלט בבית שמש)
הוא ממש אפסי בגלל היירוטים (זה לא כמו בעם כלביא שכמעט כל מטח ירד בניין)
הסיכון במלחמה הזו זה פצצות מצרר שזה המון טילים קטנים אבל עושה רושם שהם לא חודרים מעבר לקומה אחת. גם בקומה מתחתיה לא לעמוד. אבל מתחת שתי קומות לא הייתי חוששת. וגם בפגיעה מהצד הם חודרים מבנה אבל לא עוברים כמה קירות,
וחדר מדרגות פנימי עשוי מבטון ומוגן מקירות של הדירות מסביב.
זו לא המלצה מקצועית, אבל אפשר להפעיל שיקול דעת לדעתי.
גם במבחן התוצאה היו עד היום כמה טילים כאלו כפול עשרות פצצות בכל טיל, ההרוגים הם כתוצאה מקומה עליונה, אנשים ששהו בחוץ, ויש נזק לדירות מהצד אבל לא נפגע מעבר לדירה אחת.
זה לא 100% אבל אני אישית זה מה שהייתי עושה.
ילד בן 4 שהתחיל לדבר כמו תינוקדיאן ד.
מה אתן אומרות,
הבן שלי בן 4 + התחיל בשבועיים האחרונים לדבר כמו תינוק.
בכוונה חותך את המילים באמצע.
לדוג: "אנ צא ננה" (אני רוצה בננה)
"אמ אנ לא צא שחק זה" (אמא, אני לא רוצא לשחק בזה)
מיותר לציין שהוא בעיקרון מדבר חלק, 100% תקין.
זה נראה לי סוג של התפנקות כזאת ורצון להיות תינוק.
אנחנו לא כ"כ מעירים לו על זה ופשוט זורמים איתו.
גם אין כ"כ בעיה של הבנה כי אנחנו מבינים מה הוא אומר.
עכשיו כנראה זה השפעה של המלחמה. שכנראה מאוד משפיעה עליו
הוא מאוד מפחד מההתרעות והאזעקות ומעדיף להיות בממ"ד במשחקים ובאוכל.
זה השפעה שלילית.
ההשפעה החיובית שלדעתי מאוד כייף לו בבית. הרבה יותר מאשר בשגרה כשיש גנים.
הוא נהיה הרבה יותר רגוע, פחות מתפרץ, פחות מרביץ.
מאוד דואג לאחותו הקטנה, מדבר איתה יפה.
מאוד יפה מתמלל את הרגשות שלו ("אני הרגשתי עצוב כי כעסת עלי" או "זה מאוד שימח אותי שנתת לי את ההפתעה")
אבל זה שהוא מדבר כמו תינוק מבאס אותי.
כאילו הוא חוזר אחורה.
וגם לא יודעת אם להעיר לו על זה או להמשיך להתעלם?
יש לו אח קטן תינוק?נפש חיה.
אולי הוא רוצה תשומת לב מלאה כי מרגיש שחסר לו
אולי משתמש בשפה תינוקית כי זו האסטרטגיה שלו.
נראלי
כדאי להסביר ולהראות לו שהוא מתוק ואהוב ללא שום תנאי ואתם בשבילו תמיד
ואתם רוצים להבין אותו ולדבר אליו כאל שווה בין שווים ולכן המאמץ צריך להיות מצידו, שיהיה מובן לכם ומתבטא כילד בגילו. ולכן הלמידה שלו לחזור לדיבור הרגיל והטוב תהיה לטובתו הבלעדית (ככה הוא יקבל מהר יותר את מבוקשו ויסגל לעצמו תחושת מסוגלות ובגרות)
כמו שמרגילים תינוק לאוכל רגיל כי מפתחים לו את המסוגלות בהתאם לרמתו
ולא כל הזמן בקבוק
כך הילד יכול לבטא את עצמו בבגרות ומסוגל לכך.
כדאי אולי להתנהג כמו עם גמילת תינוק או הקניית הרגל מחדש.
להבין שזה רגרסיה ובמקביל לא לקבע אותה,
ללמד אותו את היכולות שלו , מחדש, לעצים אותו בעיני עצמו ובעיני הסביבה (לשדר לו- אנחנו מאמינים בך שאתה יודע להתבטא יופי, מחכים למילה השלימה וסומכים עליך שתבטא אותה כהלכה)
"נהדר שהסברת מה אתה רוצה במשפט שלם, ככה נעים לנו לשוחח ביחד בצורה בוגרת ומכובדת"
ההתעלמות מהמצב כמו שהוא
אולי תועיל ואולי תגביר את ההרגל הזה.
אני כמוך הייתי מתעלמתקופצת רגע
והייתי משתדלת לעשות שני דברים:
מצד אחד הייתי מנסה לתת לו את המקום של התינוק הקטן והמוגן והעטוף איפה שאפשרי ומתאים, בלי קשר לדיבור הילדותי, למשל לכרבל אותו הרבה, לערסל אותו, לספר לו איך פעם הוא היה תינוק קטן והיית מחזיקה אותו ככה והיית נותנת לו לאכול כך וכך, לא יודעת מה שמתאים לך לעשות איתו.
ומצד שני, שוב במנותק מהדיבור הילדותי ובלי להתייחס אליו ישירות, להדגיש מתי שאפשר כמה הוא גדול וחזק ומסוגל וחכם איזה כיף לך שהוא יכול להתלבש בעצמו/לערוך את השולחן/ להרים משהו כבד וכן הלאה.
ולא יודעת בת כמה הקטנה וכמה מבינה, אבל אם מתאים אפשר גם לומר לה דברים כמו: מוישי יכול למזוג לעצמו לבד מהקנקן/ לקבל כוס מלאה/ לאכול עם צלחת של גדולים כי הוא כבר גדול ויכול, את עוד קטנה אבל כשתגדלי תוכלי גם. כאילו להדגיש ולחזק את המקום הגדול והמסוגל שלו ואת הכיף והפריבילגיות שיש למי שגדול.
אני מכירה מלא שבגיל הזה מדברים ככהאוזן הפיל
זה קטע משחקי כזה. ככה אני מתייחסת לזה. קצת הרגע האחרון שלהם להיות תינוקות לפני שהם כבר גדולים מדי.
אם זה מרגיז אותי באותו הרגע אני עושה את עצמי שאני לא מבינה, או מבקשת ספציפית עכשיו לדבר כמו גדול, רק כי אין לי סבלנות לשמוע
אבל בגדול אין בזה שום דבר מדאיג, זה לא נשאר וזאת לא רגרסיה
אצלנו גם קרה עוד לפני המלחמהאחת כמוני
ויש לי אחיין שגם אצלו (אותו גיל)
אז אני מניחה שאולי במקרה שלכם זה יכול להיות קשור למלחמה , חרדה וכדו
אבל גם אולי שלב התפתחותי..
הילדונת בת 4 שלי מאוד אוהבת לדבר ככהאיזמרגד1
אצלנו זה קטע שלם של לשחק בתינוקת- היא מבקשת שאני יקרא לה תינוקת ולשכב בעגלה
לי זה לא מפריע. מבחינתי זה משחק ואין לי בעיה לזרום איתו. אם יש משפט ספציפי שלא הבנתי אני מבקשת ממנה לחזור עליו...
אפשר אולי מבחינתך לתחם את זה במשחק- כשהוא מתחיל לדבר ככה לשאול אותו אם הוא רוצה לשחק באמא ותינוק, ואז זה נשאר בתור משחק ולא צורת דיבור קבועה...
תודה רבה לכולן! עונה לכן ביחדדיאן ד.
קודם כל, כן. יש לו אחות קטנה בת שנתיים שבשלבי דיבור ראשונים ממש.
אני גם חושבת שזה סוג של משחק
והוא גם רוצה להיות תינוק. נגיד מהאמבטיה מבקש שאוציא אותו על הידיים כמו תינוק.
ובאמת בשמחה מאפשרים לו. הרבה פעמים מחבקת אותו אומרת לו שהוא התינוקי שלי.
בהתחלה לא הדאיג אותי, גם עכשיו בעצם זה לא מדאיג.
רק לא בא לי שיתקבע.
אני אנסה יותר להעצים אותו שהוא גדול לעומת הקטנה.
זה לא יתקבעאמאשוני
כמו שילדים שלובשים פיגמות כל היום יתחילו להתלבש רגיל כשיחזרו לשגרה.
כשאת מחבקת אותו אולי כדאי להגיד איזה כיף לחבק גדולי שלי (ולמצוא מה טוב בחיבוק של גדולים נגיד כיזה כיף שהידיים שלך מחבקות לי את כל המותניים)
כשהוא מבקש דברים תינוקיים גם כשאת נענית להם אפשר לשאול אותו מה זה גורם לו להרגיש שאת עושה את זה.
לתת לגיטימציה לתחושה (זה כיף שמפנקים אותי)
אבל לא בהכרח להסכים שרק בהתנהגות כזו מקבלים את זה.
למשל אם מדברים על זה שעם תינוק נמצאים הרבה זמן עד שיירגע אז אפשר לשאול:
כשאתה עוזר לי להכין מרק, אנחנו נמצאים הרבה זמן ביחד או קצת?
ואם אומר קצת זמן אז להגיד אההה
אז יש לי רעיון בוא נכין יחד סלט.
לאט לאט לשנות את התפיסה (הלא מודעת)
שככה מרוויחים יותר יחס מההורים.
כשהוא ילמד לקשר בין התנהגויות אחרות לבין התחושה שממלאת אותו, באופן טבעי ההתנהגות הזאת תפחת.
אל תדאגי זה יעבורוהרי החדשהאחרונה
הבן שלי גם עושה את זה. הוא התחיל לדבר מוקדם מאוד ובשנה השנייה של המעון נהיה הכי גדול שם ומאז התחיל לדבר כמו הקטנים
בהתחלה התחרפנתי ממש
עכשיו הוא לפעמים מדבר ככה ואני לא עושה עניין זה משחק וברגע שלא מתרגשים זה מקבל את המקום הנכון..
מותר לו לרצות להיות קצת תינוקי... במיוחד שהמקום הזה כבר תפוס לו
סוד פרק בסיפור חיינו, מתי הפרק הזה מגיע לסיומו?שושנושי
התחלנו טיפול רב''ע. המרפאה אמרה לנו היום שבגלל שיש לו קשיי קשב מאוד משמעותיים היא התייעצה עם האחראית והיא המליצה על אבחון קשב כבר עכשיו.
הילד עוד לא בן 4 😭😭😭
הסיבה היחידה שהיא מתלבטת זה בגלל שהוא למעשה לא מסכן את עצמו, הוא לא אימפולסיבי ברמה גבוהה מידי
ולכן לא בטוחה שימליצו על טיפול תרופתי אבל ממליצה להתחיל את התהליך.
הילד לרגע לא מצליח להתמיד בפעולה. כל הזמן זז ממקום למקום.
מצד שני, הוא אוהב סיפורים וספרים. הוא אוהב להרכיב פאזלים (במלחמה התחיל להרכיב של 48 חלקים. אמנם בלי אסטרטגיה טובה. כלומר, מרכיב לא בהתאמה ויזואלית אלא מנסה חלק חלק עד שמצליח לא חכם מצידו, היא תעבוד על זה איתו בהמשך. בשורה התחתונה מצליח לעשות את זה עצמאית). הוא מאזין לסיפורים (מאזין, לא צופה) מלא שעות בשבוע, בערך חצי שעה ביום. אם הסיפור מעניין יכול להאזין גם שעה רצוף.
אז נכון שכשאת מביאה לו לצייר או לגזור הוא לא רוצה ומעדיף את הטמפולינה ואת המשחקים האחרים שיש בחדר.
איך מצפים מילד בגיל הזה להתרכז כשכל הטוב הזה סביבו?
בסוף בסוף הוא הסכים לצבוע כשהדף היה דבוק לקיר, תוך כדי קפיצה בטרמפולינה.
אין לי כח.
מפחדת לחשוב על העתיד.
ובכלל, חזרו אצלנו שלשום לגנים, מאז שהוא חזר לגן הוא גם חזר להיות ילד עצוב ומתוסכל. וזה כואב. ההבנה הזאת, הפער בהתנהגות בין מה שהיה לפני יומיים למה שקורה ביומיים האחרונים הוא מטורף.
הוא נהנה בגן, זה לא שסובל כל הזמן. שלחתי גם מקליט ונשמע שהכל בסדר. אני מודעת לזה שקשה לו לבטא את עצמו ליד הרבה אנשים. אולי זה בגלל הקושי במעברים - כי אני יודעת שיש גם קושי כזה
בקיצור אין לי מושג וכואב לי לחשוב.
אצלינומקקה
בגני עיכוב התפתחוצי יש המון ילדים שנמצאים בעיקר על קשיי קשב והתנהגות. הם נתרמים מאוד מתשומת הלב ומהקבוצה הקטנה, הגננת יכולה לראות גם סיטואציות קטנות ולתווך כל הזמן
למי יש טרמפולינה כזאת?שושנושי
אני מחפשת טרמפולינה לילדים, שניהם ממש אוהבים לקפוץ. כל הזמן.
אני רוצה לקנות טרמפולינה, יש לשכנים שלי אחת עגולה קטנה שאנחנו לוקחים ממנה אבל הרשת לא ממש גמישה ולא מאפשרת קפיצה. זה מרגיש יותר כמו רצפה.
לכן ממש חשוב לי לקנות עם המלצה.
או לחילופין אולי אתן מכירות חנות שמוכרת טרמפולינות ואפשר להגיע פיזית לראות?
כל מה שמופיע ברשת - נראה שמדובר בהזמנה מאתר בלי חנות.
מקפיצה לךמאוהבת בילדי
נשמה את 💓 אזכור לך את זהשושנושי
בטרמפולינה גמישהרקאני
או פחות?
חחחח
הייתי חייבת
😂
חחחחחחחחחחשושנושי
לנו יששומשומ
קיבלתי מתנה כך שלא יודעת להמליץ על חנות.
היא לא מאוד גדולה, אבל ממלאת את הפונקציה של פריקת אנרגיה 😉
יש לך בדיוק כזה?שושנושי
כשקופצים, הרשת יורדת קצת ונותנת תחושה של לקפוץ עוד פעם?
במילים אחרות - קפיצי? גמיש?
שיגעתי אותך
היא לוקחת מקום של קוטר 1.40, לפי המפרט
שני ילדים קטנים יוכלו לקפוץ ביחד או שאין סיכוי?שושנושי
נראה שכןשומשומ
קיבלתי את זה במתנה, אז אני לא יודעת בדיוק את הדגם והמחיר
אבל בתמונה זה נראה אותו דבר..
2 ילדים יכולים לקפוץ יחד, שלוש זה כבר אחד על השני
לא הבנתי את התיאור של הקפיצה, הילדים שלי קופצים על זה בכיף.
זה נראה בתמונה שזה הסוג1112
הלא מאוד גמיש רק עם מסגרת
לא יכולה להגיד בוודאות
איך אפשר לדעת מה כן גמיש?שושנושי
לנו יש כזהפאף
אחת המתנות השוות שקיבלנו.
זה נראלי בדיוק אותו דבר, שני ילדים קופצים על זה בכיף, גם שלושה ממש קטנים,(פחות מ4) אבל בזהירות...
אצלנו הרשת גמישה, כיף לקפוץ על זה וזה מעודד לקפוץ שוב, אני ממש ממליצה
רק להגיד שבעבר שמעצי על מקרים לא נעימים שקרואוהבת את השבת
בטרמפולינה כזו..
מה למשל?שושנושי
הקפיצים?שושנושי
אני לא זוכרת במדויק אז חיפשתי לך קישורים..אוהבת את השבתאחרונה
קניית חדר שינהחנוקה
יש לכן המלצה?
טווח מחירים?
דגשים מה חשוב?
מיטות יהודיות כמובן
אנחנו קנינורקאני
באשל רהיטים בסנהדריה
אין להם תצוגה
קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית
הבנתי שהם זולים בפער
אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים
יש מיטות שיש
כן זה נחשב רווח אפסחנוקה
אפשר לשאול מה נקרא זול?
חברה אמרה לי מתחיל ב16000
נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..
(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)
עלה לנורקאני
מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000
לא זוכרת כמה עלה לנו אבל לא המחיר שאמרת!אורוש3
אולי סביב 9 אלף. כולל מזרנים. בלי אני חושבת סביב 6. מאחת החנויות במרכז הריהוט הישראלי בראשון.
^^ גם לנו אזור 6עכבר בלוטוס
מזרונים יש יקרים יותר או פחות
9 זה מיטות או חדר שלם?חנוקה
כלומר מה כולל המחיר?
מיטות ומזרניםאורוש3
שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.
אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש.
קנינו באלינה מיטות.פצלשהריון
מאד מרוצים.
אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.
והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה
תודה, יכולה לתת טווח מחירים?חנוקה
קנינו שם רק מיטותפצלשהריון
בקרוב ל4 אלף עם התאמה של הבד ומשלוח.
טוב תודה לכולן!חנוקה
אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה
ננסה במקומות שהמלצתן כאן
ממליצה גם!!אני אנונימית!
קנינו ברהיטי הסיטיאמונה :)
קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון
ומרוצים
נעורים מבני ברקממתקית
בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).
חשוב חשוב חשובנופנופ
לא לקנות מזרן בלי לשכב עליו לפני
לא להתפדח, ממש להקדיש שעה שעתתים פנויות וללכת לנסות את כל המזרנים שם
ולא חייבים לקנות מזרגן זהה, יכול להיות שמה שנוח לך לא נוח לו
העיקר לוודא שהם באותו גובה כדי שלא תהיה מדרגה במיטות
טווח מחירים זה סביב 3500-20000 כאשר עיקר התקציב הולך על מזרן
קודם בוחרים מזרן שאוהבים ורק אחרי זה מיטה שמתאימה לו (ולא הפוך כמו שהרבה עושים)
לחשוב אם רוצים ארגז מצעים, יש כל מיני עומקים של ארגז מצעים אז לוודא שהוא מתאים לכם
יש מקומות עם לילות ניסיון למזרניםמרגול
יש כאלו אפילו שמותר להוריד את הניילון
וברור, מזרן זה קריטי.
בגדול אני חושבת שאם קונים מיטה אז כדאי שלא תבוא עם מזרן ישר, אלא לבחור בנפרד מזרן שנוח…
קצת שונה ממה שאמרו כאןאמונה :)
ממש תלוי כמה קריטי לך הנוחות
אבל האמת שאנחנו עם המזרונים החינמיים שקיבלנו עם המיטות- לא שילמנו בכלל ונוח וטוב לנו ב"ה
אנחנו צעירים אז אולי זה בגלל זה
אבל יש מצב שלא לכולן זה קריטי
גם היינו ככה שניםאורוש3אחרונה
זה אחלה.
דווקא אחרי שהחלפנו יותר קשה לי לישון במקומות אחרים חח. מרגישה מבוגרת.
מרגישה שאני פסע מדיכאוןהבוקר יעלה
ולא מוצאת משהו שימלא אותי. או יותר נכון אין לי זמן לעצמי שימלא אותי..
כל היום זומים ועל ניקיונות לפסח בכלל לא מדברת, לא התחלתי.
המלחמה הזאת לא נגמרת ואני פשוט לא רואה את הטוב, אני מלאת כעס על המדינה הזאת שאין כאן שנה נורמלית, וכבר היינו במלחמה מול איראן לפני פחות משנה, אף פעם לא מסיימים את העבודה כמו שצריך.
מלאת כעס על המסגרות שלא הקדימו את יום התחפושות ועכשיו כבר לא יהיה. איזה מין פורים זה?
מלאת כעס ומרמור על הכל, אני לא יוצאת עם הילדים בכלל כי בבקרים זומים אח"כ התינוקת ישנה ואחכ הבחילות מתגברות ואין אותי.
הריון קודם היה כשבעלי היה במילואים והיה נורא פשוט נורא
הריון הזה התאמצתי לתכנן שלא יצא על מילואים. אבל איך אומרים? אדם מתכנן וה' צוחק.
מדברים שזה יהיה עד שבועות ואני לא רואה את עצמי שורדת עוד שבוע.
וואי מזה מבינה אותך אחותי♥️המקורית
אני גם שוקעת לי
הימים רצים לי במין רוטינה מדכאת כזו סביב הילדים והמשימות שלהם. עובדת עם הילדים בבית. גם בעלי עובד. ולא פשוט להם ולא לנו.. כבר נמאס משגרות מלחמה
אני לא מצליחה למצוא מספיק זמן להתאוורר בלי אף אחד לידי
וכל זה ואני לא בהריון ואין לי תינוק
חיבוק גדול!!אמונה :)
נשמע קשוח ממש
אם יש לך איך לפנק את עצמך אפילו בדברים קטנים (להחביא שוקולד שווה איפשהו, לקחת כמה דקות במיטה עם ספר...) נשמע שזה ממש דרוש
🫂 תוותרו על הזומים ותצאו קצתיעל מהדרום
אם אני זוכרת נכון היא מורהוואלה באלה
בטח זה זומים שהיא מעבירה...
אההה. נכון🤦♀️יעל מהדרום
מצטרפת להמלצה לוותר על הזומיםמתואמת
(אלא אם כן הילדים ממש רוצים)
הלמידה מרחוק קשה ממש, גם לילדים וגם להורים, וגם ככה לרוב היא לא יעילה כל כך.
אז תוותרו, תנוחו, תכייפו, תנקו לפסח בקצב נינוח (עם ויתורים ככל האפשר). תנסי כמה שאפשר להחזיר לעצמך את השפיות❤️
תודה לכולם על החיבוקיםהבוקר יעלהאחרונה
צרת רבים חצי נחמה..וראיתי שהרבה כתבו על הקושי היום אז זה מכניס לפרופורציה קצת..
אני אכן מורה ולוותר על הזומים לא אפשרי, אני מרגישה שזה עוגן קטן בשבילם וכל הימים מסתכמים באוכל זבל ומסך.. אז קצת למתן..
אני אוכלת מעט ומה שחייבת בגלל הבחילות אז אין אפילו משהו שמשמח אותי, הכל מהכרח.
מבאס אותי בהקשר הזה שאני לא מתרגשת מההריון , רק עסוקה בלשרוד איכשהו.
ה' תעזור לנו
בחילות עם גלולותשמחה כפרוייקט
יכול להיות שגלולות עושות בחילות?
עברתי מגלולות הנקה לרגילות בלי הפסקה באמצע. לאחרונה יש לי בחילות. ממש לא רוצה עוד הריון עכשיו… עד שאבדוק, זה יכול להיות מהגלולות?
בטח, גלולות הן הורמונליות. זו תופעת לוואי ידועהמסע של החיים
תודה! עוד לא יצא לי לקנות בדיקה. צמודה לילדיםשמחה כפרוייקט
אבל שיתפתי את בעלי והוא תקע לי מבט נוזף של
"מאמי..????"
כאילו מה את חושבת שאת עושה
בקיצור זה מה שחסר לי
אנחנו קצת על הקצה ועם תינוק יחסית קטן…
ממש הגיוני הפחד שלך!מסע של החיים
אבל אם לקחת את הגלולות ברצף לפי ההנחיות הסיכוי שאת בהריון נמוך.
עברת מגלולות עם הורמון מסויים, לגלולות משולבות עם עוד הורמונים, בלי הפסקה באמצע. הגיוני שזה משבש את הגוף!
ברורררניק חדש2אחרונה
גם כאבי ראש
וואי, מרגישה מותשת כבר מהמצבאובדת חצות
עןד יום ועןד יום אותו דבר
בקושי מתעוררת אחרי לילה כזה וחוסר שינה מתמשך
ואין מסגרות
איך לא כותבים על זה? דיייייייייייי זה קשה מדי.
אין לי כוח לגרד את עצמי מהמיטהאובדת חצות
גם אני ככה היום.. מקווה לקחת את היום ממש ברגועאוהבת את השבת
אבל כן יעזור לקום לעשות איזה סרטון ספורט להתקלח ולהתלבש זה מפקס
כולנו באותה סירה, אז אין טעם לכתוב על זה🤭מתואמת
סתם, מי שבמרכז, וודאי שמי שבצפון, סובלת מזה הרבה יותר... (לנו הייתה הלילה רק אזעקה אחת - כלומר שתיים ברצף - ועוד התרעה בבוקר, אבל ב"ה בלי אזעקה).
לפחות אצלנו ילדה אחת חזרה היום למסגרת💪 (חינוך מיוחד) אבל לא להרבה שעות, ואני עייפה מכדי לנצל את הזמן לנקות לפסח...
איכשהו נצטרך לשרןד את התקופה הזו, בתקווה שלא תהיה ארוכה מדי😑
אצלי בעבודה יש כמה אמהותוואלה באלה
שלא רק שעובדות כרגיל אלא עושות שעות נוספות!
וזה מלחיץ אותי מאוד
יודעת שמאוד מעריכים אותן על זה וקרנן עולה
לא מזמן היה אצלנו גל פיטורים ככה שזה לא מוסיף לרוגע
ואני באמת לא מבינה איך הן עושות את זה!!!
אני שבורה מעייפות
אין שיגרה
ב"ה יש לי עזרה עם הילדים אבל זה לא רק זה
זה גם הפניות הנפשית שפשוט אין
בקיצור אני בהישרדות
מי אתם אנשים שפורחים בזמנים כאלה?
סליחה שפרקתי פה, פשוט מסתבר שלא כולם ככה...
אולי הן פשוט רוצות לברוח מהבית והילדים🤭מתואמת
חחח לא חשבתי על האופציה הזאתוואלה באלה
חחחח לגמריהמקורית
יש אצלנו עובדת שהיא סבתא שביקשה אישור חריג להגיע לעבודה למרות שאסור אצלנו. מניחה שיש לה סיבה טובה
אני גם עובדת בגלל זה 🤭דיאן ד.
עושה תחלופה עם בעלי.
אחד מאיתנו יוצא לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים ואז השני עובד מהבית.
סליחה ממש, אבל הייתי מ-ש-ת-ג-ע-ת להיות כל היום עם הילדים בבית
מבינה אותך, תכל'ס...מתואמת
אני עובדת תמיד מהבית אבל בזמנים הנדירים שאני מצליחה להסתגר בחדר כדי לעבוד אני מרגישה הרבה יותר טוב...
אני עובדת כרגילאפרסקה
עושה משמרות עם בעלי, הוא עובד אחה'צ וערב. אין ברירה, אצלנו אף אחד לא מאשר עבודה מהבית. אז מגיעה מוקדם בבוקר לעבודה, יוצאת מוקדם, ואז נמצאת עם הילדים לבד עד הערב ומנקה לפסח יחד איתם מה שאפשר. כמובן גם יוצאים החוצה ויש גם מקלחות ארוחת ערב וזה... ולא ישנים בלילה כי אנחנו במרכז ויש מלא אזעקות.
אבל ב"ה יש לנו ממד בבית, ואיך בעלי אמר, אם לא נעבוד קשה בגיל 30 מתי נעבוד? חחח
וואו וואו אני לא מבינה איך עושים את זה פיזיתוואלה באלה
ועוד את מנקה לפסח!
מאיפה הכוחות? ומשאבי הנפש?
תראיאפרסקה
הקטן שלי בן שנה וחצי, ועד לפני חודש לא ישן יותר מ3 שעות רצוף. אז אני כבר מתורגלת מה שנקרא, לתת 100% מעצמי גם כשאני מתה
אני לא פורחת, אבל גם לא מתמוטטתיעל מהדרום
לק"י
יש גם מוזרים כאלה😉
ואפילו התחלתי ניקיון יותר יסודי לפסח, אחרי שבשנים האחרונות ניקיתי בעיקר חמץ (ומצב הבית נהיה זוועה בהתאם).
אבל אני כרגע בחל"ד. כך שאין לי עוד עבודה על הראש.... (ובעלי כרגע בבית).
בעיקר קשה לי זה שרוב היום נמצאים כולם יחד בבית. וגם לצאת לקניות לבד, לא יודעת כמה יאוורר אותי כרגע.
וברור שיש גם קושי. אבל סך הכל בסדר....
דווקא אני ממש נהנית...אמא טובה---דיה!
לבד עם הילדים בבית ומספיקה גם קצת לעבוד במקביל (לא בהיקף העבודה הרגיל)
וממש נהנית מהמצב (חוץ מהפחד מהטילים...)
גם אני יחסית נהנית ב"הוואלה באלה
אבל בגלל שהורדתי היקף משרה משמעותי ואנחנו מתנהלים לאט, קמים מאוחר וכו
לא מסוגלת לחשוב על לעבוד 9-10 שעות ביום ולנקות לפסח ולהיות עם הילדים כל היום בבית עם בעל מחוץ לבית.
אה, גם אני ככה.אמא טובה---דיה!
פורחות בעבודה, זה יכול לבוא על חשבון הביתממתקית
והילדים.
ובתקופה כזו הבית והילדים הנפש שלהם והחוסן חשובים יותר.
ממש נשמע בריחה מהבית...
אןו שיש להם ילדים גדולים ובוגרים שלא צריך אותם
או שיש סבתא שמגדלת אותם כרגע
אני אתמול נגמרתיDoughnut
והיום בלי כוח להתחיל את היום.
ילד אחד שכבר איבד את זה ואחים שלו סובלים.
מיציתי מיציתי מיציתי.
מרגישה כמו הלביאה פה בתמונה למטה:
וואו ממש ככהכורסא ירוקה
וואי זה בדיוק בשביליתוהה לעצמי
חשבתי שאני המוזרה היחידה שפרצה לגמרי בעם כלביא ועכשיו נגמרת
בטח שכותביםהמקורית
אבל מצד שני - כולנו באותו מצב🤦
דווקא נשמע שאתן "על זה" או מסתדרותאובדת חצות
אני ממש ממש ממש עייפה! ואין לי עזרה. כשאני מחפשת נערות הן בזום בבוקר ובצהריים עם האחים שלהם. ולהזמין חברים אלינו זה קשה ובעלי עובד ןעד שמגיע בערב אני ממוטטת. בא לי נורא לצאת מהבית אבל ככ גמורה עד דהוא מגיע למשמרת הערב שלו אחרי שהייתי איתם כל היום. אנחנו מזמינים מלא אוכל מבחוץ כי אני לא אבשל כשאני איתם וגם עובדת וזה מתחיל להרגיל כבד מכל הבחינות…..זה מרגיש כבר כמו שנים. והגי מרגיז שכולם התרגלו לזה ושאין ברירה!
שיפעילו קייטנות אלטרנטיביות! שלא לדבר על זה שאין שינה ונהייתי מפעילה של הילדים. ושולחים לי מערכת לזום בלילה ואז יושבת כל הלילה להכין שיעורים למחר, וכשמגיעה לישון ב12 בלילב סופסוף אחגי כל היום עם הילדים- האיראנים מתחילים עם האזעקות.
בקיצור- בעעעעע
לא יודעת איך הסקת את זההמקורית
אבל המציאות אצלי לא פשוטה
אני עובדת 8 שעות ביום, עם 2 ילדים חמודים שמטפסים על הקירות
תוך כדי צריכה לדאוג להם ללמידה מרחוק ולאוכל. ולתעסוקה
ודקה אחרי שאני סוגרת מצפים ממני להוציא אותם
תוך כדי קניות ונקיונות לפסח
השינה ממני והלאה
זה יום הראשון השבוע שהם ישנו לי מוקדם (לפני 10) וניצלתי את הזמן הזה כדי להזלים עבודה על דברים שאין לי יכולת לעשות איתם במהלך היום
אתמול ניקיתי מקרר עד 2.00 בלילה
זה לא כזה זרימה בעיניי😅
באמת מאתגר מאוד❤️מתואמתאחרונה
(אבל יש עוד כאלה שמאתגר להן, גם אם לא פרקו בשרשור שלך🤭)
רק בקשר לקייטנות:
אצלנו יש נערות צעירות שמפעילות קייטנות במקלטים של בניינים וכדומה. תבדקי אם אולי יש משהו כזה אצלכם (אם את לא חוששת לשלוח).
התלבטות על הריון נוסף/ מספר הילדיםאלמוניתנית
יש לי 4 ילדים שהקטן בן 3 ואני בת 32, עד לא מזמן חשבתי שזהו... מלחיץ אותי ללדת עוד מבחינה כלכלית ופיזית..
וגם ילדתי את הראשון בגיל מממש צעיר, ממש מתחשק לי להעמיק את הזוגיות, ליסוע לחופשןת זוגיות, דבר שלא יצא לנו לעשות בכלל!
אבל מצד שני פתאום מתחשק לי תינוק😲 ומפחדת שאולי גם אצחרט שלא ילדתי עוד בגיל מבוגר יותר
אשמח לזוויות ראייה אחרות..
נראה לי תלויכורסא ירוקה
אם זה רצון יציב תקופה ארוכה או חשק שיותר נובע מגעגוע לתקופה שהסתיימה. רק את יכולה לדעת מה התשובה. אני חושבת שתמיד יכול להיות שיהיה רצון שנובע מגעגוע או חשש ואז צריך פשוט לנשום ולחכות שזנ יעבור, אבל אם זה רצון אמיתי, מהותי יותר אז הוא ימשיך יציב ואז כדאי לשקול את האפשרות ולראות אם מתאים לכם.
קורה שתכניות שהיו בנושא מספר ילדים משתנות לכאן או לכאן, החיים דינמיים
אני חושבת שכדאי יותר לדייק את הרצון.שלומית.
נניח, את מספרת שלא עשיתם חופשות זוגיות בכלל. למה בעצם? אמנם הרבה פעמים קשה למצוא סידור לילדים קטנים, אבל באמת אין לכם שום אופציה לצאת לשום חופשה?
להעמיק את הזוגיות: אי אפשר להעמיק את הזוגיות עם ילדים קטנים?
כלכלי ופיזי: אני לא מכירה את המצב אצלכם, אבל האם הוא קשה בשביל ילד נוסף?
אני לא באה לומר שהדבר הנכון והטוב הוא עוד ילד, יכול להיות גם שלא. אבל בעיניי חבל להוסיף כל מיני שיקולים שלא בהכרח חייבים להיות קשורים ברמה של "ביטול" (כלומר, ברור שיותר קשה לצאת לחופשות עם תינוק, אבל אני לא חושבת שהמשוואה עוד ילד= עוד כמה שנים בלי חופשות בהכרח נכונה)
קיצור בסוף המהות זה אם יש כח ורצון לעוד ילד...
אנחנו לא יוצאים לחופשות זוגיות כיאלמוניתנית
קשה לי לשחרר וגם אין לי עם מי להשאיר את הילדים.. כרגע לא קשה מבחינה פיזית וכלכלית אבל בגלל שאין לי עזרה בכלל מאוד מלחיץ אותי שכן ניכנס לפלונטר כזה...
מצד שני באמת רוצה עוד תינוק ומפחדת שאתחרט..
אם את בת 32 ולא חשבת שתביאי עודעם ישראל חי🇮🇱
אז עדיף עכשיו מאשר להתחרט
או בעוד כמה שנים כשתהי כבר יותר מבוגרת
ואז ההריונות לרוב פחות קלים מגיל צעיר יותר
אומרת מניסיון
ככל שיולדים מוקדם יותר זה קליל יותר מאשר לדחות
לדעתי לכי על זה
ואחרי הלידה הזו תעשי את כל מה שכתבת בע"ה
הקטע עם חרטה שהוא מלווה אותך
אז אולי עדיף כן מאשר לא
דעתי ..
אבל איך אני אדע שאחרי זה אני לא ארצה עוד..אלמוניתנית
וגם ממש קשה לי עכשיו ספציפית, מפחדת שיהיה לי קשה ואני אגיד לעצמי למה עשיתי את זה
מאיזו בחינה קשה לך?עם ישראל חי🇮🇱אחרונה
בעיקרון 32 עדיין נחשבת צעירה ..
בלי לחץ...
אולי עוד שנה, שנה וחצי ,הדברים יראו אחרת
ואולי החשק ילך ויגבר ואולי לא
עצם זה שכבר מתחיל להתבשל לך הרעיון, זה לוקח זמן וזה לגיטימי
אבל לא לעשות דברים בלחץ, לחשוב על הכל
כל ההשלכות של הריון, בדיקות, חוםשת לידה, טיפול בתינוק כשיש עוד ילדים בבית וכו'
טיפול בתינוק לוקח המון אנרגיה ,זמן, ויתור, השקעה ,סבלנות. צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון . ומהצד השני זה כ"כ ממלא, וכיף שיש משפחה גדולה. לי נולדו תאומים לפני 3 חודשים, וכעת הם שישה. קל זה לא, זה יכול להיות מתיש
ובמיוחד עכשיו
אבל לרגע לא מתחרטת
לא מכירה אמא שהתחרטה
בסוף, נשארת רק המשפחה ואני מסתכלת על הדברים שאנחנו מקבלים כמשפחה ,המתנה שהילדים שלי מקבלים שזה אחים ,אני רואה את זה כמתנה כילדה שגדלה לבד עם אחים בהפרשים גדולים מאוד מאוד. קושי יכול להיות לך גם מהילדים הנוכחים ,ומזה אי אפשר להתחמק ..
אני חושבת שבסוף זה שווה את הכל, אבל זאת רק אני .
תמת בצהרון - לעצמאיים.שיח סוד
שנינו עצמאיים, שני ילדים בצהרון
צריכים/יכולים להגיש בקשה?
אם כן- זה מלא בירוקרטיה ועכשיו מסמכים ודוחות?
אחרת נוותר חח 
אני גם עצמאיתמתיכון ועד מעוןאחרונה
תחפשי באתר של התמ"ת, יש שם טפסים, אחד מהם זה טופס לעצמאים שרו"ח צריך לכתוב מה ההכנסות שלהם.
לא כזה מסובך, אל תוותרי. זה לא מלא בירוקרטיה, אבל הם לעיתים מתישים
יש לי משהו מה זה מציק בעיניים עכשיוכבת שבעים
לא הייתי אומרת שזה טשטוש, אבל זה כמו מן משהו שמסנוור אותי בעין. זה כבר קרה לי לפני כמה ימים ועבר אחרי כמה דקות. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה ולא לחפש על זה מידע באינטרנט... אולי מישהי מכירה?
אני אמנם בהריון, אבל לא מזמן החלפתי משקפיים אז חשבתי שזה קשור, הבעיה שעברו כבר שבועיים...
תקבעי תור בהקדם לרופא עינייםDoughnut
כדאי גם לנסוע קצת רחוק בשביל לקבל תור מהר.
אולי זה כלום אבל עיניים זה לא צחוק ואם יש משהו חריג כדאי לבדוק בהקדם ממש.
קרה לי, ואחכ התחיל כאב ראש. הרופאבית פרטי
אמר שזאת מיגרנה. יש לזה שם- אאורה
אם זה באמת מה שיש לך, אז כדאי לקחת משככי כאבים מיד כשזה מתחיל, זה מונע את כאב הראש (כי אחר כך הוא נמשך ולא הושפע ממשככים). בהתחלה יש רק הפרעה בראיה, מעין הבזקים כאלה ואחרי כמה זמן התחיל הכאב ראש.
קרה לי בהריון כמה פעמים ואחרי לידה גם, קראתי שזה קשור בין היתר לשינויים הורמונליים. כמובן, יכול להיות שזה לא מה שיש לך..
תרגישי טוב!
יכול להיותאישהואימא
שזה מיגרנה שקוראים לה אאורה... בכל מקרה עדיף ללכת להיבדק בהקדם
נשמע כמו אאורה לפני מיגרנה. תבקשי הפניה לנוירולוגכורסא ירוקה
ושימי לב שאם את משתמשת (לא בתקופה הזאת ספציפית אלא בכללי) במניעה הורמונלית מותר רק מניעה שמותרת בהנקה ולא את הגלולות הרגילות, ובאישור המטולוג, כי עם מיגרנה יש סיכון יתר לקרישי דם. אז תבררי עם הרופא שלך כשזה יהיה רלוונטי כי זה ממש נושא חשוב שאין אליו הרבה מודעות, וזה לכל החיים, גם אם את כבר לא מרגישה את המיגרנות תקופה
מעניין, לי בעבר בתקופות הנקהממתקית
הייתי רואה כתמים שחורים בעיניים, כאילו במה שאני מביטה.
זה גם קשור?
(קרה לי לפני 13 שנה, עם תינוק קשה מאוד שלא ישן בלילות ולא נלחצתי כי חשבתי שזה מעייפות מה שאני רואה...חחח).
עכשיו השאלה פה הזכירה לי את זה
אם את מתכוונת לנקודות שחורות כאלואיזמרגד1
שצפות לך מול העיניים, אמרו לי שזה תקין. זה משהו ברעיון של חלבונים שצפים לשכבות העליונות של העין ונעלמים עם הזמן, אני לא ממש זוכרת את ההסבר😅 לי יש כאלה כל הזמן...
זה קשור להיפרדות רשתיתכורסא ירוקה
זה נקרא רחפנים. באמת אמור להעלם עם הזמן, לא לכולם זה נעלם..
אבל כדאי ללכת לבדיקה פעם בשנה לראות שלא נוצרת היפרדות משמעותית ברשתית שמחייבת טיפול
היפרדות רשתיתDoughnut
לא נעלמת עם הזמן, היא מסוכנת ועלולה לגרום לאיבוד ראיה, ומטופלת בשניה שמגלים אותה.
ההיפרדות עצמה לא נעלמתכורסא ירוקה
אבל הרחפנים בשדה הראיה עשויים להיעלם.
בדכ באמת צריך לטפל מיידית אבל ברמת הרחפנים זה התחלתי ואין מה לעשות, אבל כן חייבים לעקוב תקופתית לראות שאין החמרה. ככה הסבירו למישהו שאני מכירה שסובל מזה ונבדק פעם בשנה כדי לראות שהוא לא מגיע לרמה שדורשת ניתוח
מענייןאיזמרגד1
כי שאלתי על זה אופטומטריסטית ולא אמרה כלום על היפרדות רשתית...
שווה לברר אצל רופא עיניים מומחה לנושאכורסא ירוקה
אני לא מומחיתכורסא ירוקה
פשוט יש לי מיגרנות אז מכירה. היה לי חשוב לכתוב בעיקר בגלל ענין הגלולות.
מה שאת מתארת יכול להיות גם מעייפות או מלחץ דם נמוך.
אישית אני מכירה שאאורה זה יותר בצורת הבזקים או צבעים בהירים. לא מכירה שכתמים שחורים, אלא אם את מדברת על טשטוש ראיה שיכול להופיע נראה לי בכל מיני צורות. אבל כדאי לבדוק את זה אם זה חוזר
מעניין מה שאתן כותבות על אאורה. נעקוב..כבת שבעים
יובשעם ישראל חי🇮🇱
זה קורה לי לפעמים ו בהריונות יותר
תנסי טיפות עיניים ליובש
אפשר לקנות את זה בלי מרשם ,ממש ממש עוזר
גם אם לא מרגישים שהעיניים שורפות?כבת שבעים
לי לא שורףעם ישראל חי🇮🇱אחרונה
אבל כן יש תחושה שצריך למצמץ כדי לראות יותר טוב כי חסר נוזלים בעיניים
מרגיש כמו שכבה כזאת מעורפלת על העין
ויכול להשפיע גם מיגרנות...
לי קרה פעם בנהיגה שבעין אחת ראיתי כמו מסך לבן לכמה שניות מלחיצות והפנו אותו דחוף למיון
עשו לי מלא בדיקות פולשניות בעיניים
וזה מגיע ממיגרנה .. היה לי כמו נצנוצים כאלה בעין אחת ..
אבל כמובן כל מקרה לגופו וצריך לבדוק אצל רופא עיניים ... רפואה שלמה ❤️
משפט המחץהריון ולידה
"זה לא כזה שונה מחופשת לידה"
ומה העלה לכן את העצבים היום?
כולם😂סטודנטית אלופה
הבוסאפרסקה
אבל זה כבר ברגיל חחחח
לא שונה בכלל חחחרקאני
אולי כשיולדים באוגוסט
גם זה לא כולל בתוכו פחד ואי יכולת להיות בבית שליהריון ולידה
אפשר משפט המחץ מיום אחר?תוהה לעצמי
בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"
לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!
ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.
חח כלכךעכבר בלוטוס
לי אתמולהשם שלי
בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.
פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.
אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?
לא בשביל הלחץ דם שלי הסיפורים האלהאוזן הפיל
זה בקטנההשם שלי
הוא גם הלך לאיבוד אתמול.
מטפס על המשענת של הכסא.
מטפס לגובה בגן שעשועים.
עומד על השולחן.
אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.
נראה לירקאני
היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח
איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?
כן חחח זה בדיוק מה שהתכוונתיאוזן הפיל
התעצבנתי עליוהשם שלי
שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.
ואז בא אלי בתלונות.
עעעע.... כי פשוט חשבתי שאבא שלו שומר עליו!באתי מפעם
הבכי של הילדיםםם! אני כבר אין אותילומדת כעת
אצלנואפונה
בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.
האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..
שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...
😂🤦♀️רקאני
גדול!יעל...
אוי זה ענקרקלתשוהנ
גדולללל😂סטודנטית אלופה
ניצחתשלומית.
אוי לא😅 אני לא הייתי שואלת. הייתי מודה לושיפור
על ההודעה, ושזה יכול להיות ממש משמעותי בשבילנו השנה (גם אם הייתי חושדת שזה טעות...)
בשעה 18:00 הודעה מהבוס אם אני יכולהאמאשוני
לעלות לשיחת סינכרון.
(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)
עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.
הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.
מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??
(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)
ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?
כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?
לא הבנתי
וגם מי המשורר?
יוווואפרסקה
מבינה שכל הבוסים אותו דבר 😂
אמאלה חי בסרטרקאני
גם לא בזמן מלחמה
שעת השכבות זה לא זמן לעבודה
אני יולדת טריההריון ולידה
המשורר הוא מישהו מהמשפחה (לא בעלי) שניסה להגיד שמה שאני חווה עכשיו זה לגמרי חופשת לידה לכל דבר (ושאני מפונקת בקיצור. ושמפנקים אותי עכשיו🤦🏽♀️) זה היה כאילו בתגובה לזה שהתלוננתי שזה החלד שלי
חצוף!!מתיכון ועד מעון
וואורקאני
אנשים מנותקיםם
הזוי, למה בחופשת לידה אין מסגרות? יש טילים?שיפור
איזה חצוףףףלפניו ברננה!
נכון זה אח שלך המתבגר??אמאשוני
ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭
בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!
הלוואי!!!!! מישהו שהוא גדול ממניהריון ולידה
תודה אהובה אחת
עצם זה שזה מישהובתאל1
שבכלל לא עבר לידה או חופשת לידה....
נכון! ועדיין היה לי קשה לשמועהריון ולידה
בגלל שהתחלתי להגיב לו על זה זה גם גרר דיון עם נימוקים למה זה כן מנוחה עד שעצרתי את זה בכוח
ומאז מנסה לשכוח
אבל זה נכנס חזק. הורמונים או רגישות יתר תמידית שלי
אבל עדיין כואב לי מזה מאוד
ברור זה ממש מעצבןבתאל1אחרונה
שאנשים בכלל בלי הבנה לזה מעירים או בכלל מתיימרים לדבר על זה.
הכל!!!שומשומונית
כל דבר מעצבן אותי. וכמובן הכל יוצא על הילדים.
בא לי להאשים את ההורמונים של שבוע 23, אבל לא יודעת אם הם אשמים באמת....
נשמה יש לך אינספור את מי להאשים. תרגישי בנוחרקלתשוהנ
מתוקות כולכן תודה על ההזדהות וההתמרמרות יחדהריון ולידה
שנמשיך לקטר ושיצא מזה הקיטור ולא יחזוררר
בין שלל הממים והסטטוסים שעולים במלחמהרק טוב!
ראיתי את המשפט הבא-
אני מקווה שאחרי הלילות האלה כולם מבינים מה זה "חופשת לידה"...