פורום הריון ולידה (עמוד 131)

קשורות לוסת, או להנקה (שאיבה) בסוף זה הורמונלי..

אפ את ביום ה-26 לוסת את יכולה לעשות בדיקה לגילוי מוקדם אבל לא בטוח שהתוצאה תהיה חד משמעית.. (ז"א יכול להיות שלילי ועדיין יהיה הריון)

חיבוק וכוחות

בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות שהראו כל הזמן שלילי עד שיצאה תוצאה חיובית ככל הנראה ביוץ מאוחר…

האמת שבכלל לא חשבתי שאבל וסת כל-כך מהר לאחר הלידה והיא הגיעה כך שכחום לא ברור

אצלי הנקה במחזור (או קצת לפני) מלווה בתחושת חולי, בחילות, התכווצויות. ממש לא כיף

אבל יכול להיות באמת גם הריון...

מה הבעיה פשוט לעשות בדיקה? הספק הזה משגע. כדאי לעשות בדיקה וזהו

אף פעם לא היו לי כאבי מחזור שבוע וחצי בלי שהוא מופיע רק שיש הריון..

אבל זה מרגיש לי מהר מידי לאחר הוסת האחרונה שהתחילו כאבים לכן כבר לא יודעת למה לקשר את זה…

היום ה26 זה בעצם יומיים לפני האיחור?

במידה והביוץ שלך באמת היה בזמן אז יש בדיקות שלדעתי כבר יראו פס חלשלש

אני ראיתי פסים עם בדיקה כנה לפני האיחור 

היום עשיתי בבוקר בדיקה של סנסוטסט אולטרה שמזהה 4 ימים לפני האיחור, יצאה שלילית..

לא יודעת מתי היה ביוץ ולפי מחזור קודם אני ביום ה28. בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות בערך עד שהראה חיובי (כנראה היה ביוץ ממש מאוחר)

האם הבדיקה הזו אמינה בהנחה שאני באמת 4 ימים לפני האיחור?

תשובה כנה לא מצאתי בסופרפארם

ממש (כולל הפוליפ ברחם) והיה הריון

תסמינים ממש ברורים גם לפני האיחור

מה שכן- לקח לבדיקות הביתיות המון זמן לזהות - משהו כמו 10 ימים אחרי האיחור. בזמן הזה די השתגעתי כי קיוויתי שזה אולי שיבושים מההנקה

בפועל כנראה היה ביוץ מאוד מאוחר כי תיקנו לי לפי האולטרסאונד יותר מ10 ימים בגיל הריון (אבל עשיתי אוס ראשון בשבוע 20 בערך אז זה לא ממש מדויק)

קודם כל שמחה לשמוע בשבילך שזה הריון בסוף. אני פשוט די משתגעת מזה כי אני לא יודעת מה אני רוצה שתהיה התשובה. מבחינתי עוד ילדים אבל מבחינת בעלי זה נושא רגיש מאוד! הקטע הוא שאנחנו שומרים בצורה "מסורתית" כי אני לא לוקחת אמצעי מניעה כרגע (הגוף שלי די דחה כל דבר) אז הרעיון היה לנסות התקן שוב כשיתאפשר. בגלל הפוליפ הרופא אמר לי לחכות להיסטרוסקופיה ואז אפשר לבצע החדרה של ההתקן יחד ולמנוע סתם פעולה נוספת. במעקב לראות אם יש שינוי בגודל ובמבנה הטכנאית אמרה להמתין לוסת ואז להגיע ביום החמישי לוסת.  היא ראתה רירית בעובי 18 ממ ואמרה לי שאני אמורה לקבל ועבר שבוע ועדין כלום, יש כאבי מחזור ותופעת עייפות (שמוכרת לי בעיקר בהריונות) ולכן ביצעתי את הבדיקה.

בגלל "השמירה" לא יודעת אם בכלל אפשרי להיקלט.

מה בסוף היה לך עם הפוליפ? נשאר? הפריע להריון? איזה מס' הריון זה אם אפשר לשאול?

כי גם אני לא ידעתי מה אני רוצה (ניסיתי סרזט והיה נוראי והיינו עם שקפים אבל פספתי פעם אחת כי לא באמת האמנתי שאני אקלט כ"ה מהר בטפשותי)

בסוף שהתשובה הגיעה היה מאוד מאתגר, זה הריון שני אני צריכה ללדת עוד חודשיים וזה עדיין לא הכי קל.

החוסר וודאות הזה באמת משגע, כי היו לי מלא תסמינים הרבה לפני האיחור והבדיקות יצאו שליליות (לא בדקתי בטא)

ניסיתי לשחרר ולא לבדוק כל יום למרות שזה מה שרציתי לעשות ובסוף באמת הצלחתי להרפות קצת לאיזה שבוע עד שבעלי אמר- יאללה תעשי בדיקה...

לגבי הפוליפ- הרופא שלי היה במילואים ולא עמדתי במתח אז הלכתי למישהי מומחית פרטית (ד"ר נילי ינאי) והיא טענה שזה לא אמור להפריע להריון וגם לא בטוח שזה באמת פוליפ היא נתנה לי איזשהו הסבר מעמיק למה לפעמים אחרי לידה מזהים לפעמים פוליפים ולמעשה זה לא באמת זה אבל אני כבר לא זוכרת כי בעיקר שמחתי שזה לא ממצא בעייתי. אם יש לך אפשרות להתייעץ עם מומחה לדעתי שווה להשקיע בזה 

לגבי הםוליפ לקחתי רופא פרטי שהמליץ להמתין חודש מהאולטראסאונד הקודם ואז לבצע הליך במידה וזה אותו ממצא. וחיכיתי חודש וחצי כמו יחדה טובה ואז הטכנאית אמרה להגיע ביום החמישי לוסת כי הרירית מסתירה. אז כרגע ממתינה לוסת אם וכאשר תגיע

בעזרת השם שמה שיהיה שיהיה לטובה

ובדרך קלה ונעימה...

ממש באסה שהטכנאי לא הצליחה לראות אבל טוב שיש לך מומחה לגיבוי זה ממש מקל 

תנסי להוריד עגבניות מהסלט, ולראות אם זה יעזור.

לק"י

אם כן, תחפשי כאלה שמסומן על האריזה שהם מפוקחים מבחינת ריסוס (של "חסלט" למשל. יש עליהם סימון של "דרך המעבדה").

אולי הפכת לרגישה יותר בגלל ההריון. שווה לנסות 

לק"י

אם כן, אז יש כל מיני חברות. בחסלט אני יודעת שיש בדיקות מעבדה.

השיטה של הגידול זה לא רק ריסוס, זה גם חממות וכו'.

אני מכירה שלשולים כאחד התסמינים של תחילת הריון שעוברים לבד בשליש השני.(כמו שיש כאלה שיש להן בחילות, יש כאלה עם שלשולים, ויש כאלה בלי כלום... )

עלים ירוקים? כי זה מה שקושר ומגבש את היציאות בין היתר

לא יודעת אם רק למי שאין לה נוגדנים למחלה שמגיעה מצואה של חתולים, או בכללי לכולן.

פעם גם עם חסה של חסלט ופעם רק מלפפונים, עגבניות ופלפלים. 

אני מודה במידה מה של בושה שאני נוטה לשטוף אותם קלות במים בלבד. 

במעון לא יתנו לו בקבוק כדי להרדם אז מראש חוסכת ממנה את התסכול הזה

ואת צודקת הענין עם השינה באמת קשוח בגיל הצעיר...

אבל סה''כ תינוק הוא יצור תלותי

אם לא בבקבוק אז במשהו אחר

יש לה מוצץ? איך את מנסה להרדים?

חוץ מזה למה לגרום תסכול עכשיו כדי למנוע תסכול במעון לא מרגישה שיש כאן רווח הייתי מתמקדת בכאן ועכשיו

במעון יש להן נסיון וגם התינוק מבין את הסיטואציה ובד''כ משתף פעולה

עם בקבוק.

שלא יחנק ח"ו

תעשי צלחת שוקולד לבן, צלחת שוקולד חום,

וזורקים שתי קוביות,

קוביה אדומה בשביל השוקולד החום, קוביה לבנה בשביל השוקולד הלבן.

סטטיסטית זה אותו דבר, אבל מוסיף ריגוש ועניין למשחק,

וזה כ"כ מצחיק וכיף שזה לבד לוקח מלא זמן.

יש את כל המשחקי חברה שהמפסיד מקבל צלחת קצפת לפרצוף אם זה ילדים זורמים.

אפשר גם משחקי מים אם היומולדת לא בתוך הבית.

לגבי הקצפת,יש את כל התחרויות.

תחרות ריצה, קפיצות בשק, להעביר במבה עם קשית מצלחת אחת לשניה (בעזרת ואקום)

להשחיל נר לבקבוק, כל מיני תחרויות כאלו שיש שני נציגים, והתחרות מסתיימת יחסית מהר כדי שהאחרים לא יאבדו עניין.

משחק שליחים עם שקית זבל

משחק קליעה למטרה

משחק לחפש סוכריה/ ממתק בתוך קופסת ניירות

משחק פרה עיוורת

משחק הכתרים

אם יש לך כוח לבלאגן- אפשר להכין ביחד משהו. כמו פיצה שאת מכינה את הבצק מראש וכל אחד מעצב לעצמו.

חפש את המטמון

אם זאת קבוצה גדולה, אז משחק זיכרון אנושי.

הם יוצאים החוצה.

כל מי שנשארו בחדר מתחלקים לזוגות.

כל זוג בוחר מילה שתיהיה שלהם. (אפשר שזה יהיה מילים שקשורות לילד החוגג, אפשר משהו משותף בינהם ואפשר משהו שקשור לקיץ, או כל נושא אחר, או סתם מילה.)

מתערבבים בחדר, ויושבים איך שרוצים, כמובן עדיף לא ליד הזוג שלך.

קוראים ל2 הילדים שיצאו.

הילדים מתחילים לשחק.

נניח אברהם מתחיל. בוחר ילד מהילדים שבחדר. הילד שנבחר נעמד ואומר את המילה שלו (מה שבחר עם הזוג) ואז אברהם בוחר עוד ילד, גם הוא אומר את המילה שלו. אם הם זוג, הם באים לעמוד מאחורי אברהם. אם הם לא זוג הם יושבים והתור עובר ליצחק. ואז יצחק עושה אותו דבר, ככה עד שמוצאים את כל הזוגות.  

כמובן המנצח הוא זה שמצא הכי הרבה זוגות.  

כל זוג בוחר שירו אז כש'פותחים אותו' הוא שר..

לדוג יבחרו 'יהיה לי עוד יותר טוב' אז אחד כשפותחים אותו שר יהיה לי והשני כשפותחים אותו שר עוד יותר טוב..

יש מקומות שהמעקב הוא במרפאה במרכז בריאות האישה. ויש מקומות שהמעקב הוא במרפאה בבי"ח.

יש כל מיני סיבות למעקב הריון בסיכון, ב"ה רובם מסתיים בידיים מלאות, כרגע זה רק מעקב.

תדירות ההגעה היא בהתאם להמלצת הרופא, אבל אם בהריון רגיל מעקב יכול להיות אחת לשישה שבועות, אז פה המעקב יכול להיות גם כל שבועיים.

אל תדאגי, בע"ה הכל יהיה בסדר.

בהצלחה רבה!

לק"י

לפי התשובה הייתי מחליטה אם להוציא ולאכול.

אגב, לי פעם האחות אמרה שבכללי לא מומלץ לקנות בהריון אוכל מוכן לא מבושל (כמן סלט).

באופן כללי, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים במהלך ההיריון. הסיבה לכך היא שנבטים טריים עלולים להכיל חיידקים מזיקים כמו סלמונלה או ליסטריה, שיכולים לגרום למחלות ולסכן את ההיריון. לכן, מומלץ לאכול נבטים רק לאחר בישול, כאשר החיידקים מושמדים.

הסבר מפורט:

סכנת חיידקים:

נבטים טריים, כמו נבטי שעועית, אלפלפא או ברוקולי, גדלים בסביבה לחה וחמימה, תנאים אידיאליים להתרבות של חיידקים מזיקים.

השלכות על ההיריון:

חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות זיהומיות, שעלולות להיות חמורות יותר במהלך ההיריון, ולהשפיע על בריאות האם והעובר.

בישול פותר את הבעיה:

בישול הנבטים הורג את החיידקים המזיקים, מה שהופך אותם לבטוחים לאכילה.

אפשרויות בישול:

ניתן לאכול נבטים מבושלים במגוון דרכים, כמו מוקפצים, מבושלים במרק או בתבשילים אחרים.

נבטים מחוץ לבית:

כשמדובר בסלטים או מנות אחרות עם נבטים במסעדות או באירועים, עדיף להימנע מהם במהלך ההיריון, כדי למנוע סיכון מחיידקים לא מזוהים.

ירקות ופירות טריים:

באופן כללי, מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים במהלך ההיריון, אך יש לשטוף אותם היטב במים זורמים לפני האכילה כדי להסיר כל שאריות אדמה או לכלוך.

לכן, אם את בהיריון, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים ולהעדיף נבטים מבושלים או להימנע מהם לחלוטין.

זה נשמע כמו סיכוי נמוך שיהיה משהו בשאר הירקות.

ואני מכירה את עצמי שאני הולכת להיות לחוצה על זה

בע"ה שלא יהיה כלום

וגם נראה לי אני באמת יפסיק לאכול סלטים בחוץ, לא ידעתי שזה בעיה 

להבא תזמיני רק דברים שווים יותר מסלט: פיצות, טוסטים, פסטה🤣

אני חושבת שהבעיה עם ירקות טריים, שלא בטוח ששטפו אותם היטב. ואולי חתכו על משטח לא מספיק סטרילי.

אני קונה דברים בחוץ בהיריון..

כן גיליתי על עצמי בהיריון הקודם - שפלאפל לא טוב לי. עשה לי כאבי בטן נוראיים - והרופאה אמרה לי שבאמת פלאפל בחוץ - לא כדאי לקנות בהיריון..

אבל בגלל גזים, לא נראה לי חיידק או משהו

אבל כל יום אני מצמצמת לי אפשרויות 😂 וממש אין לי כח להכין אוכל כי אני גמורה מעייפות 

אל תקני בשר לא מספיק מבושל, לא ביצים חיות, לא נבטים..

אבל דברים רגילים- מה הבעיה?

תקני ותאכלי!

זה נוראי לי חחח

חד משמעית לא מתקרבת לפלאפל קנוי

בעע 

איך אפשר לוותר על פלאפל???

בנבטים ממה שהבנתי זה התפתחות עובש/פטריות

אני כן חוששת לאכול את הנבטים הקנויים בהריון.. לא יודעת מה עובר עליהם עד שמגיעים לצלחת מהסיבה הזו

ולכן מנביטה בבית כל שיודעת בוודאות שטרי

חיבוק ענק ענק זה באמת טירוף!! את אלופה ממש ממש! בטח אין לך כוח לשמוע את זה... אבל אולי יעודד אותך לשמוע שזה בטוח אבל בטוחחחחח עושה מלאאאא בשמיים.. קשה להרגיש את זה עכשיו אבל תחשבי על סיפורים של נשים בנות 100 על כך מיני דברים שמסרו את נפשם... אז את נכתבת בדיוק באותו ספר! 

כשאני שם אני שוכחת הכל😶

תודה עליכן!💓גם  @ככה אני ו@,שגרה ברוכה

תנסי לתעל את זה לתפילות.

וזה מטורף כמה אתם תורמים לעם ישראל. קודם כל במילואים ובהמשך בשמירה על הטהרה.

וזה כ"כ כ"כ קשה!

אני מרגישה שהניסיונות בנושא הטהרה (וכמובן שאני כותבת את זה קודם כל על עצמי) דורשים ענוה גדולה מול רבש"ע. ואמונה גדולה. והלוואי שהשי"ת יראה אותך, ואותי ועוד רבות ויקרב לנו את הגאולה השלמה ובתוכה הניצחון המוחלט...

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב!

סיוט כשהוא יוצא ואת במחזור...

מניסיון

כואב מאוד...

והציפיה להריון זה בכלל מתסכל ברמות... אי אפשר שיצא לליל טבילה? יום אחרי? 

הבעיה השבוע שאחכ.. המחזור שלי 30+ אז לא עוזר הליל טבילה😏

ובעלי בטראומה שכבר 3 פעמים זה נפל ביום שהוא חזר🫣

איזה צדיקה שאת, זה קשה ברמות ואם ה' שולח לך את זה הוא כנראה מאמין בך ברמות ברמות שאת יכולה להתמודד עם זה, אבל לא יודעת אם זה מעודד... חיבוק גדול ותודה ענקית שאתם ככה מתמסרים בשביל כולנו!

החבריקו החסר טקט הזה…

מבאס ממש

לבייבי ולך, לכבוד הלידה

צילומי הריון לחגוג את ההריון...

לדאוג לאחרים הלידה למקסימום תנאים שאפשר כדי שתוכלי לנוח, לטפל בבייבי ולבלות איתו זמן בשקט.

אני לא בהריון אבל מבינה את ההרגשה שלך

אם יש אפשרות כלכלית הייתי קונה דברים שבהריונות ובלידות הקודמים לא פרגנתי לעצמי- בגדים חדשים לתינוק, עגלה חדשה וכאלה (גם אם יש מהאחים הגדולים)

יש כרטיסיות עם משפטים מעודדים ומעצימים להריון אז לקנות/ להשיג

לציין כניסה לשבוע/ חודש חדש בהריון

ללכת לבית החלמה אחרי הלידה

ובעיקר לנסות להתייחס לזה כמו אל כל חוויה שאת יודעת שלא תחזור

הריון קל ותקין בעזרת ה'❤️🙏🏽

שהיה לי ברור שהוא אחרון, והיה די מפתיע.
ורציתי להרגיש הכל מא' ועד ת'. כי ידעכתי שזו פעם אחרונה שארגיש הריון, לידה הנקה. באמת נושא רגיש
פחות השקעתי בחומרי (בגדים וכו) מאוד התעמקתי בהריון בכל פעם, קראתי הרבה על ההירון והעובר,הרשיתי לעצמי להיתפנק, לנוח, "להתלונן" כמה קשה לי והכבדות והבחילות.
רציתי ללדת שבוע 40 כדי לחוות את ההיריון כמה שיוצתר (למרות הצרבות המטורפות וכאבי הרגליים והכבדות) רציתי ממש להרגיש עוד ועוד, מה לעשות שהתינוק יצא שבוע 38 ויומיים...חחחח לא הקשיב לי.
חגגנו ברית במלוא הדרה. והשתדלתי ליהנות מהתינוק בכל רגע, ממש לחיות אותו, ולהניק כמה שיותר.
ההנקה האחרונה הייתה קשהנ כי זהו, לא אניק עוד לעולם.
ב"ה היום בן שנתיים וחצי, כיף גדול!!!
הפינוק של הבית

במרכז לבריאות הילד.

מי שעושה את הבדיקה זה קרדיולוג ילדים.

תבררי איפה זה אצלכם.

את צריכה בעצם קרדיולוג ילדים.

אני עשיתי אצל מישהו ברמות בירושלים

כיום יש במרפאת נשים בשרי ישראל. פעם בשבועיים נראה לי.

חייבים לקבוע תור מראש

הבדיקה היא בעצם אולטרה סאונד רגיל שמכוון ללב.

ואמרו לי לחזור על אולטרסאונד סביב שבוע שמונה- תשע והיה תקין ברוך ה...

נראלי שאי אפשר לדעת כל כך... מזדהה ממש עם המתח..

ובחילות זה לא מדד לתקינות הריון.. היו לי גם כאשר העובר היה בלי דופק...

היה לי הריון שהפסיקו הבחילות והדופק אכן פסק

מתפללת שהכל תקין🙏

אבל היו לי גם הפלות...

רק לחשוב חיובי ולהתפלל

רק שהדופק איטי ולחזור שוב לבדיקה

בדכ עושה בדיקות רק בשבועות 8/9

נגשתי למרפאה בכלל בשביל בונגסטה

ועכשיו המתח הזה

אולי אני טועה, אבל לדעתי תמיד כשלא רואים עדיין דופק (או במקרה הזה דופק מספק)

ממליצים לחזור על הבדיקה, כלומר זה שאמרו לבוא עוד שבוע, לא בהכרח מעיד על ממצא בעייתי,

אלא על זה שאי אפשר עדיין לסמן וי כחלק מרוטינה.

וזה שאמרו לבוא עוד שבוע ולא יותר מאוחר, גם נשמע לי הגיוני כי אם עכשיו יש דופק איטי, תוך שבוע כבר אמורה להיות תשובה וודאית אז גם זה שלא אמרו לחכות לשבוע 8-9 גם לא נשמע לי בעייתי.

מקווה שאני לא מטעה, ובכל מקרה מקווה בשבילך לבשורות טובות!

לק"י

והוא הולך ומאיץ.

אז יש סיכוי גדול שזה תקין בעז"ה.

ככה היה גם אצלי,

בהתחלה ראו דופק איטי ואחרי כמה ימים היה תקין.

אם הם נרדמים, אז הכל טוב מבחינתי.

היינו הולכים לישון עם שמיעת סיפור מהתנך (כלומר המישהו היה א. אנסקי)

בשלב מסויים לא היינו נרדמים במהלך השמיעה אלא רק בסופה, אבל נרדמים בשניות אחרי זה.

עד היום זכור לי כחוויה מעניינת ומחכימה. יש לי המון ידיעות בתנך מהסיפורים האלו,

לא זוכרת שום עומס של "עוד קלט" לקראת השינה.

אם הילדים אוהבים ומגיבים לזה טוב, נרדמים יפה וישנים טוב בלילה אז לא חושבת שיכולה להיות בעיה.

אבל את מרגיעה אותי שגדלת ככה..

אבל לא חושבת שיש רע שילדים מזהים שהמחשבות הרעות לא מגיעות כי הם מעסיקים את הראש בדברים אחרים.. זו השקה חיובית מאוד.

2.על הדרך-פודקאסט על סיפורי ציונות (פרקים שמדברים על יהדות לא שומעים, כי רוח חילונית)

3.מסע אל גוף האדם

4.ספריית פיג'מה

5. מחברים את ישראל

האמת גם לי הוא מעניין ומחדש המון...

ככל שהעונות מתקדמות דרגת המורכבות עולה... 

כשהם חוזרים מהמסגרןת בצהריים ולפעמים כולם מדברים ביחד ולפעמים מתעצבנים ורבים ורוצים להיות עלי

אני שמה פודקאסט ושששששששששש 

ולא הצלחתי

היה צריך לשלם וזה...

אשמח לדעת איך נכנסים לפודקאסט שמתאים לילדים גיל עשרה- בנים.

אגב, קלינאית תקשורת מעולה הציעה לי להשמיע לבו שלי בכל לילה כדי לסייע לו בבעיה מסוימת בדיבור.

לא עשיתי את זה כי לא מצליחה להיכנס...

ובלי קשר כמה שזה כלי נהדר, לקטנים לא הייתי משמיעה לפני השינה, המוח צריך להתרוקן, הדקות לפני שנת לילה חשובות ממש, הזמן השקט הזה, ודווקא כשמשעמם ולא רוצים לישון בונה בהם משהו, זה כמו תרפיה, להיות עם עצמך והמחשבות של עצמך, ודווקא כשלא רוצים- מתמודדים וזה כלי נהדר לסיוע בהרדמות גם כשמתבגרים וגדלים.

התלותיות הזו גם לא הכי טובה.

מתכננת להשמיע לילדיי דווקא במהלך היום,ולא כתנאי לפני שינה. לבן שלי הקלינאית דווקא המליצה סמוך לשינה, אבל זה אמור להיות לו כלי לעזר בעניין מסוים.

וכן, אני גם חששתי בכיוון הזה, שהעלית,

לא ידעתי להגדיר

אנסה לעשות להם כמה דקות ללא פודקאסט לפני שנרדמים..

הפודקאסט האמת עוזר לנו בשלב של לאסוף למיטות, ממגנט ואז נשארים במיטות..

אני כן מרדימה עם הפודקאסט,  אבל בשבילי.

יושבת לידם עם אוזניות ושומעת פודקאסט עד שנרדמים 😁

עשיתי לעצמי בעיות ועין הרע חלילה וחססס

לוקח להם שעותת להירדם , לא שזה חריג אבל עדיין..

הילדים שלי נורא אוהבים והתוכן נקי ומעולה

אני כמובן לא שופטת ואם זה מה שנכון לך זה בסדר גמור, אבל בגלל ששאלת אני משתפת שקראתי הרבה על חשיבות זמני הביניים. כשעומדים להירדם וכשמתעוררים אלה זמנים שבהם התודעה שלנו מאוד גמישה, וזו הזדמנות בשבילנו להטמיע מסרים ועמדות בנפש שאנחנו רוצים לחזק, כי דווקא הזמנים האלה מאפשרים הטמעה טובה יותר שלהם.

כשחושבים על זה זה מאוד הגיוני, כי בתהליך הירדמות התודעה שלנו ממש באמצע הפסיעה אל עולם החלומות וגם ההתעוררות זה שלב מעבר, לכן ממליצים לומר לעצמנו את המשפטים שאנחנו רוצים להכניס לחיים שלנו, לתת לעצמנו חיזוקים ולהתחבר לתכנים שאנחנו מעוניינים בהם. שמעתי את הדברים האלה מכמה אנשים שונים.

אני גם חושבת שהזמן של כל אחד עם עצמו הוא מאוד קריטי, גם אם זה כמה דק' בין הסיפור/ השיר/ השיחה לבין ההירדמות. ההתכנסות הזו של כל אחד בתוך עצמו חשובה. אם אנחנו או ילדינו נרדמים באופן קבוע עם תוכן כלשהו באוזניים אין לנו את האינטימיות הזו עם עצמנו. במהלך היום הסבירות לרגעי השקט האלה מאוד קטנה... 

זה הזמן הנכון ללחישות לילה(מי שלא מכירה כדאי לה לקרוא על זה, כלי מדהים לטיפול בילדים).
זה הזמן שגם כשעושים היפנוזה הדרך לתת מודע פתוחה לרווחה. וזה זמן ההשפעה הכי קריטי וחשוב לחיים של ילדינו ובטח שלנו.
סתם נקודה למחשבה...

זו גם הסיבה של "שמע ישראל" לילדים לפני השינה. הטוב שבמילות התפילה משפיע על הילדים, חודר למוח.

ילדים שמצאו לאחר השואה, דרך זיהוי הפסוקים "שמע ישראל" זה כי המילים חדרו להם למוח כשהיו תינוקות ושמעו את זה בזמן ההרדמה.
(מישהי שעושה היפנוזה הסבירה לי משהו כזה...)

רק מציינת שהטיפול הוא ללא בגדים (כמובן עם כיסוי).

עיסוי לשרירים של הרחם שהשחרור שלם מאפשר מרחב תנועה גדול יותר לעובר + תרגילים שמעודדים את ההיפוך

אשלח לך המלצה למטפלת בירושלים מאוחר יותר.

חוץ מזה תרגילים של ספינינג בייבי והליכות על 6.

להפוך חיצוני פלוטקין בשערי צדק מומלץ ממש.

היה לי אותו דבר כאב לי הרבה יותר מהתפרים!!!

יש מישחה שממש יכולה להקל כל פעם שהלכתי לשירותים שטפתי במים ומרחתי

ואפשר לשים קומפרסים של מגנזיום גם ממש עוזר להוריד אץ הנפיחות

החלמה מהירה!!!

הם יכולים להתכווץ כשמקלים עליהם וזה כבר לא יכאב, בשילוב של תזונה נכונה

אבל מרגע שהם פה - הם פה.

יגיע השלב שהם יהיו לא מורגשים ולא כואבים. 

זה יעזור גם לתפרים

'להכניס טחורים' לדחוף פנימה עד כמה שאפשר חזרה

וגם ליצור נרות אלופרופוליס ולהכניס. פס משחה על ניילון ולמקפיא, אח''כ לקלף ולהכניס

זה מה שחברה המליצה לי ואכן עזר...

לק"י

אבל אם יש לך יציאות קשות או קושי לעשות, אולי כדאי להשתמש בנרות כמה פעמים.

אני אחרי לידות משתמשת פעם- פעמיים, ואז כשזה משתחרר, הפחד לעשות יורד.

לא יודעת איך זה בטחורים. אבל אולי אם את מתאפקת מלעשות כי כואב לך, זה גם לא טוב.

מתמודדת עם זה. 

ראשית, אם זה אכן טחורים יש משחה  בשם אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מכווצת טחורים וגם מרפאה פיסורה.

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

אחרי לידה מומלץ מאד לקחת נרות גליצרין ונרות פרוקטוגליבנול ליציאות סדירות ולריפוי המקום.

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה, מעולה גם לתפרים)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה נעימות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה- גם לתפרים.

אחרי יציאה לשטוף היטב- מקל גם על התפרים ומזרז ריפוי.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

חיבוק גדול גדול

זה לא מחלה, ולא מסוכן אבל הכאב יכול להטריף את הדעת ולהשבית לגמרי!!!

ממש נכון ,לא להתאפק! כל פעם שמתאפקים הצואה מתקשה.

רק לגבי צורת הישיבה מבחינה פיזיולוגית קל יותר לשחרר בכריעה מסוימת. הישיבה הזקופה באסלה עם רגליים ישרות מקדימה היא לא נכונה לגוף. המצאת האסלה ככסא היא ענין של תרבות. היה עדיף להישאר עם הבול פגיעה שבמדינות עולם שלישי....

כשיש קצת כיפוף בירכיים, שרירי רצפת האגן משתחררים וגורמים למעי הגס להתיישר כך שהתכולה תוכל להחליק כמו במגלשה, כשיושבים זקוף, דוחפים כנגד מעי עם קיפול שלא מאפשר יציאה קלה. דחיפה מאומצת כזו עלולה לגרום לטחורים.

לכן צריך לשבת עם רגליים מונחות על שרפרף נמוך, כך שהברכיים יהיו גבוהות מהירכיים. אפשר קצת פיסוק. אפשר להתכופף עם הגב קדימה ולחזור ישר, אבל שלא יהיה גב אחורנית נשכב.

אם יש צורך לדחוף, לא לעשות זאת על ידי עצירת נשימה, אלא לנשוף לאט תוך כדי איסוף הבטן הרוחבית(גב ישר הפופיק נשאב פנימה כאילו לסגור חור קטן יותר בחגורה).

הנשיפות גם יכולות לעזור להירגע, כי כשלחוצים לא מאפשרים שחרור שרירי רצפת אגן. אז לשבת רגוע.

אפשר להוסיף שתיית מיץ שזיפים מיובשים.

אפשר לשתות שתי כוסות מים ישר בקימה בבוקר.

איזה סיוט, הכי קשה מכל ההריון והלידה..

אני קניתי איזה משחה טבעית כזאת אבל עד שהיא הגיעה כבר הרגשתי יותר טוב ולא פתחתי אותה, עכשיו אחותי ילדה והבאתי לה את זה, היא אומרת שזה ממש הצלה

ולמרוח שמן זית בכל האיזור ומסביב.
הכי פשוט

הכי עוזר

שמים מים חמים באיזור, רצוי תוך עיסוי קל.
מרגיע מאוד מאוד את האיזור.
אחר כך שמן זית על יבש- הטחור נעלם.
לא יודעת למה זה עוזר.
אני הגעתי למצב של משככי כאבים עם טחורים אחרי לידות. ומישחות רפואיות.
בסוף ניסיתי את הטיבעי והופתעתי.

מזון בצידנית וכו)

ופשוט לשבת עליו.

לאכול דברים רכים

להמנע מישיבה ממושכת

גם ממיילדות ודולות וגם מנשים שניסו. לפעמים זה עוזר, לפעמים לא משפיע בכלל,

יש כאלו שאפילו אומרים שזה לא טוב כי זה גורם לאזור להיות רחב יותר לתמיד

לא חושבת שיש משהו מוכח בזה.

אני עבדתי על זה קשה מאוד בלידה ראשונה ובסוף הסתיימה בוואקום (שדורש חתך מבחוץ ואז לא עוזר כ"כ התרגול בכל מקרה....).

אם יקר לך את יכולה גם סתם לעשות עיסויים לפרינאום עם שמן, זה וודאי לא מזיק. 

לק"י

כי הוא עלול לגרום לעור להיות פריך ולהקרע בקלות.

(זה מה שלמדתי מהפורומים).

מבחינת עיקרון הפעולה השונה.

אני גם רואה ברשת שפרימאם זול יותר מאפי נו.

לי באמת לא היו קרעים או תפרים או חתכים, אבל אין לדעת אם דווקא מהפרימאם... אני יותר מייחסת את זה לעובדה שלא רציתי אפידורל ובאמת לא קיבלתי.

אומרים שבנושא הזה של גמישות האזור - הרוב זה גנטיקה.

שאם אישה מרגישה את הלחץ אז היא לוחצת יותר מדויק ופחות נקרעת אבל יש עוד הרבה גורמים מסביב.

למשל אני ילדתי 3 לידות טובות בלי אפידורל ובכולן נקרעתי

וחברה שלי ילדה עם אפידורל ולא נקרעה...

ככה שלדעתי זה לא גורם כ"כ משמעותי אבל מעניין לחפש אם יש על זה מחקרים 

לק"י

חשבתי שאולי ההסבר הוא ששוכבים יותר על הגב.

בפועל ילדתי 3 פעמים על הגב, פעם 1 נקרעתי קצת (עם אפידוראל), ופעמיים- לא (בלי אפידוראל).

נראה לי שבאמת יש לזה הרבה גורמים.

הייתי בלידות שתוך כדי יציאת הראש, המיילדת עשתה לי עיסוי עם שמן עלשהו.
שורף מאוד אבל יצאתי בלי חתכים.
וגם ההדרכה שהן אומרות להשתעל , להפסיק ללחוץ- זה חשוב להיות קשובה כדי לא להיקרע.
ובלי אפידורל יש יותר שליטה, הגיוני שפחות נקרעים, יודעים לאיזה כיוון ללחוץ.

לק"י

נראה לי שתחושת השריפה נובעת מהיציאה של הראש, והחיכוך שם.

התחלתי ב37+0

וילדתי ב37+4

מאז זה יושב פה, אשמח להשאיל לך את זה אם את מאזור ירושלים
הבנתי שאפשר לקנות רק ראש להחלפה...

אצלינו הם גם ככה מקבלים זמן מחשב. אבל יש תקופות של עייפות, שאין לי כח לשבת להם על הראש שיסיימו.

לגבי הקטן, אולי תנוחי במיטה ושישחק לידך או איתך?

לק"י

טושטושים

צבעי מים

בר בצק עם מערוכים וחותכנים

קליי

מדבקות

את אחת האלופות שעשית את זה עד גיל שנה!!!!! מדהים!!!!!!

אישה כמוך - זו השאיפה שלי הלוואי שאצליח.

תסחטי מעל האסלה או במקלחת את השד המלא יותר, תסחטי רק עד להקלה כדי שהגוף יבין שהדרישה בצד הזה יורדת. 

ותרקדו!

מזל טוב!

ליהנות מהרגע

כמה שעות שלכם לבד בשקט זה חלום...

אולי אפילו לקנות קישוטים חדשים בסטוק שיעשו אווירה.

ללמוד מיוטיוב איך לסדר את המיטה, לקפל מגבות, לפזר שוקולדים על המיטה..

לצאת כשההורים שומרים על הילדים ולחזור מאוחר אחרי שהילדים ישנים, ולהתנהל בבית כאילו הוא צימר.. ארוחת ערב מפנקת בבית יוצאת זולה משמעותית מאשר במסעדה, וגם לקשט את החדר גם עם עלויות לא מתקרב לעלות של צימר.

לעצור מיד את ההנקה ולהגיד לא? עובד לך?

לפעמים לוקח קצת זמן עד שהתינוק מבין שנשיכה זה לעצור את ההנקה ומפסיק לנשוך...

מכאב, הוא נבהל, חשבתי שלמד מזה אבל בפעמים הבאות עשה את זה באושר רב.

למדתי לנתק אותו שניה לפני שהוא מתחיל לשחק איתי ולהכאיב לי.

בדיוק היום אמרתי לבעלי שהילדון הזה אף פעם לא מתנתק מעצמו

מבחינתו היה להיות עלי שעות

אם לא אנתק הוא יגור שם עד שיגדל.....

בקודמים הייתי בפעם הראשונה פשוט כועסת. והם למדו ולא עשו יותר

הוא כנראה מפונק בסדר גודל ויודע שאמא שלו מאוהבת עד כלות......

וידעתי שהיא נושכת כי ההנקה לא מספיקה לה או כמות החלב (ויש לה שיניים מגיל 5 חודשים)

לכן בפעם הראשונה שנשכה הבלגתי

בפעם השניה- סורי כבר לא היתי מסוגלת לכאבי איימים האלה

אמרתי לה יפה מאוד שלום ולא להתראות להנקה

אבל היא היתה בגיל שנה ו-4

ואכלה יפה מאוד גם דברים אחרים

זה לא אינטואיטיבי בכלל, אבל קודם כל - מקטין את הכאב של המשיכה, וזה עוצר את ההנקה בצורה לא אלימה.

ברגע שיש נשיכה את מצמידה אותה אליך בצורה שמפסיקה את ההנקה

קראתי את הטיפ הזה באיזשהו מקום וזה עבד לי