פורום הריון ולידה (עמוד 1340)

מחזור

אני במחזור, אחרי הפסקת גלולות, מלבד זה שיש דימום חזק בטירוף.
שאני מכניסה טמפון, אני מרגישה כמו גולה כזו בקדמה של הנרתיק וממש שינוי בכל המבנה שלו.

מוכר?

פתחתי פה לא מזמן שאני אשאר עם 2 הילדים בבית והגדול יהיה בגן מישהי אמרה שהיא ממש רוצה שאטפל בבן שלה ובסוף רשמה אותו למעון ..אשמח לטיפים טעימות לגבי הגדלת הכנסה בשעות הערב ..תודה רבה וחודש טוב ומבורך

האם זה לגיטימי להגיד לאשה בהריון- ואי גדלת?

אני כל פעם מחדש מתלבטת אם זה מעליב או לא...🤔
זה כמו להגיד לאשה ואי השמנת...🙈

וגיסי שיהיה בריא. אין לו טקט אומר את זה כל פעם מחדש...
( חשבתי שהטקט מגיע בצבא.. לא עבד🙊)

הילדים מזה מרגישים שהלידה מתקרבת ויחד עם הטיימינג של תחילת שנה אני מרגישה שהם פשוט במתח מטורף...

כל הזמן נדבקים אלי שחבל על הזמן
רוצים לשבת עלי ושאחבק אותם כל הזמן
ויש כמובן בית לתפעל- ארוחות להכין, קצת לסדר, קצת כביסה,
ובעיקר מתעורררים מלא בלילה ורק רוצים שאהיה לידם
והם שלושתם או לפחות שתיים מהם עם רגישות גבוהה גבוהה למתרחש..

אני בעצמי במתח מכל העניינים איך תעבור הלידה
ואיך זה יסתדר במקביל להסתגלות למסגרות
מה שגם שבעלי התחיל השבוע עבודה חדשה ומאוד מאוד אינטנסיבית

אצל הגדולה זה פרצי בכי בזמנים הכי תקועים
שצריך להתארגן לצאת
או לחמם ארוחת צהריים
או שצריך להשכיב את אחותה וכו
וגם השתללויות משום מקום..

אצל הבינוני זה מלא התעוררויות בלילה
וכשהוא מתעורר הוא מתעורר בצרחות
ככה הוא מאז שקטן
זה הבכי שלו בלילה
וכמובן כשהן רגישות יותר אז זה מעיר אותם...

ואצל הקטנה פשוט מתעוררת מלא בלילה
ומרגיע אותה רק שאני יושבת לידה

אני מתפללת להצליח לשדר להם רוגע וביטחון
ושקצת ירגע פה הווליום של הדאגות והחששות

ומה שעוד יותר טילטל אותי
ששמעתי הבוקר שהגדולה אמרה לגיסתי לפני כמה ימים
שאמא צריכה ללדת והיא דואגת
ואני מדברת איתה על זה מדי פעם והיא ממש לא שיתפה אותי
רק אמרה שהיא מתרגשת
אני באמת לא יודעת מספיק איך לפתוח איתה רגשות שליליים ככה שיהיה להם מקום
אבל לא לצבוע את התמונה בצבעים שחורים.....

קיצר עמוס..
ואשמח לעצותיכן
כי אחרי הלילה האחרון שכולם קמו מלא
כל פעם שהנחתי את הראש מישהו התעורר
וחזר לישון רק אחרי שהייתי לידו זמן ממושך
בסוף לפנות בוקר נרדמתי עם הקטנה יחד איתה במיטת מעבר
וישנתי ככה שעתיים עד שחזרתי למיטה שלי
כמובן שקמתי עם גוף כואב
(מכל מיני סיבות בעלי לא יכול לקום אליהם זה לא אופציה..)


אני באמת מתחילה להיגמר..
וכולי מותשת וכל היום מרגישה עייפה ורצון ליושן לקראת הלידה....
אז עכשיו הילדים הלכו ואלך לישון אבל לא יודעת איך אסחוב ככה עוד כמה לילות כאלה🥺🥺

כמובן בע"ה הכל יסתדר אבל אין על העצות שלכן❤



ותודה לכל מי שהצליחה לקרוא, יצא ארוך🙈

שבוע 5+ 4
בטא 7966
תקין נראה לכן
הלוואי שכן
תודה
כאיל ושבוע 5 פלוס 4

יש לכן עיצות שהמחזור לא יגיע בהנקה?
לאיזה דברים זה קשור?

אשמח לעיצות וגם מניסיון שלכן
והאם יש שוני בין ההריונות?
או שאולי זה גם קשור בקטע נפשי או מאמץ יתר?
/>תודה לכן יקרות

מתניידים הרבה בתחבורה ציבורית, חשובה הקלות- במשקל ובקיפול, הקומפקטיות...

ואם כבר- מה עושים בנסיעות בתחבצ, יש דרך בלי סלקל? איך אפשר לנסוע עם תינוק ולהיות תקועה אחכ גם עם העגלה וגם עם הסלקל?

1. אני רוצה לאחר את המחזור הבא הבא שלי, לא את הקרוב את זה שאחריו. (יש לנו אירוע ואני צריכה לקבל ממש סמוך אליו ומעדיפה להמנע מזה)
מתי מתחילים לקחת את הגלולות? צריך לפגוש רופא נשים או שאפשר לבקש מרשם מרופא משפחה באפליקציה?

2. אני רוצה להסיר את ההתקן בקרוב ממש אבל עדיין אין לי 3 חודשים שאני עם חומצה פולית (פרנטל)
הצורך הוא בשביל התפתחות העובר או בשבילי בזמן ההריון?
אם בזמן הוצאת ההתקן אני לוקחת חודשים +- זה משמעותי?

אני לא יודעת מה איתי.


אני עצבנית
ולא מצליחה להירגע!



וזה כל-כך קשה לי
הלוואי שהיה לי משהו שירגיע

היי יקרות,
הייתי בהשתרשות כאן במשך שבועיים לגבי עדכון הריון כי הכל היה יותר מאוחר מבחינת שק חלמון ועובר... אבל בגלל שאני בסטרס ממש אז אני פותחת שרשור חדש.

היום עשיתי בדיקת אולטרסאונד והדופק היה איטי והעובר קטן בשבוע..
קראתי מהרבה בנות שאצלן זה הסתיים בהפלה ואני ממש בחרדה.. מאז שיצאתי מהבדיקה אני פשוט לא מפסיקה לבכות ולא מבינה איך בכלל ללכת לעבודה מחר.
כרגע קבענו לעוד שבוע אולטרסאונד... הרופא אמר שאם יהיה דופק מהיר יותר אז לא אכפת לו מהגודל אבל בשלב כזה ציפה שיהיה מהיר .. ואם העובר לא יתפתח תוך שבועיים יפסק הדופק לבד וכרגע גל עוד יש דופק לא מדברים על הפסקת הריון.

בנות, תעזרו לי אם אתן מכירות מקרים דומים, אני לא יודעת איך להתנהל מעכשיו, אני מרגישה באבל נוראי

השלייה הופכת לשליית פתח?
אני עכשיו בשבוע 19. עד עכשיו הייתה לי המטומה והייתי בשמירה ועכשיו היא כבר בה ממש קטנה ונספגת. בשבת התחילו לי פתאום דימומים עם דם טרי שממשיכים עד עכשיו, היום הייתי בבדיקה אצל הרופאה והיא בדקה וגינלית ואמרה שהשלייה מכסה את כל הפתח ומשם הדימומים. עד עכשיו בסקירה והבדיקות לא אמרו לי כלום על השלייה! והסקירה הייתה כמעט כולה וגינלית..אני בכלל הבנתי שהשלייה קדמית.. זה הגיוני שהיא פתאום יורדת??
אוף עד שחשבתי שאני הולכת לסיים עם ההמטומה והשמירה הסיוטית הזאת הגיע זה 🤦‍♀️

אני מרגישה שאני נגמרת

חברה ביקשה שאשאל פה:
יש לה בת בכורה בת שנה ו10 חודשים, היא איתה בבית ולא במסגרת. והיא לא ממש יודעת אם הילדה מתפתחת כמו שצריך. יש לה כמה חששות.. בביקור האחרון בטיפת חלב אמרו שהכל תקין אבל בכלל לא בדקו את הילדה.. רק שאלו את האמא שאלות כלליות - אם היא הולכת וכו׳..
הדאגות שלה הן -
1. הילדה מדברת הרבה ג׳יבריש כזה.. מלמולים אבל ממש עם כל ההברות. היא מבינה הכל, אבל לא אומרת יותר ממילה אחת, והמילים שאומרת לא ברורות לגמרי. נגיד ״חלב״ היא תגיד ״חאב״ וכו׳.
מצופה בגיל הזה כבר לחבר שתי מילים או יותר? היא אמורה כבר ממש להגיד מילים ברורות?
2. הילדה יכולה לפעמים שעות שלמות לא להגיד מילה, כלום. שמה מוצץ בפה ולא עונה. אם שואלים אותה משהו היא עושה תנועות עם הידיים נגיד או עם הראש, או צליל, אבל לא מדברת.
3. היא מרגישה שלילדה אין פחד בכלל בכלל. אם היא הולכת איתה לסופר - הילדה יכולה פשוט לרוץ רחוק ממנה ולא להסתכל אחורה בכלל, בלי שאכפת לה שאמא לא לידה או איפה אמא. זה נשמע לכן תקין?
יש עוד קצת דברים קטנים.. מה שהעלה בחברה שלי את החשש זה זה שהיא נפגשה עם קבוצת אמהות עם ילדים באותו גיל בדיוק כמו הבת שלה, ושמה לב שההתנהגות של הבת שלה שונה מהילדים האחרים ושהילדים האחרים ממש דיברו ברור.

מה אומרות? נשמע לכן תקין לגיל הזה?
תודה!

בן שנה ושמונה חודשים.
זה אומר שהוא לא חוזר למעון לפחות לשבוע הקרוב...
וצריך להרים אותו כל הזמן, והוא ממש כבד.

מישהי התנסתה עם גבס בגילאים כאלו ויכולה לחלוק טיפים מניסיונה?
הגבס הוא על כח הרגל, הוא לא יכול ללכת ולהתיישב

אתם מביאות ארוחת בוקר לפני ששולחות למטפלת/מעון ?

בכללי אשמח לרעיונות לארוחת בוקר לגיל הזה .קצת מסתבכת עם הרעיונות לארוחת בוקר.הילדה לא אוהבת ביצה וגם פחות מתחברת למרקם גרבר טחון .אין לי רעיון מה לתת לה

למישהי יש המלצות לרופא בכללית באזור ירושלים/כפר סבא/פתח תקווה?
אפשר גם שרפ

הבנתי מכן שלסקירה מומלץ רופא טוב,

 

אשמח להמלצות של רופאים באיזור המרכז לסקירה מוקדמת,

הריון בסיכון עקב הפרעת קרישיות.

 

או שבכלל כדאי ללכת לפרטי??

אשמח לשמוע את דעתכן בנושא תעזרו לי מאווודדד!!

מברכים אותי שאזכה ואני עונה אמן; מחייכת ונושמת את הברכה עמוק בתוכי.

הלחיים התופחות מגלות את סודי, הפנים הבורקות מגלות את שֶׁאוֹצֵר הַפְּנִים.

תודה אלוקים! אבי אב הרחמים, על שהעטרת על רחמי חיים,

אנא, עזור לי לנהוג ברוגע למרות ההורמונים הגואים, ולהישאר שפויה בין הפחדים.

ואנא, פקוד את כל אחיותיי; פקוד אותנו, את כנסת ישראל כולה, בשנה טובה ומתוקה! ושאינו בחיקך לציון ברינה.

שלום לכולן..
בגדול אני חסרת תיאבון
שום מאכל לא מגרה אותי
אני אחת שאוהבת לאכול במסעדות וכל כך מפחידה אותי המחשיבה שלא אוכל לאכול עוד לעולם
אוכל דוחה אותי
בחילות ברוב היום...
זה לא עלול לפגוע בהתפתחות של העובר???

מתה לאכול אבל לא מסוגלת

הקשר בין היכולת להאט והיופי.

איך את מדמיינת אישה יפה? אני מדמיינת אותה קצת איטית, רפויה, שמחה עם עיניים בורקות, שהולכת או רוקדת בקצב שלה עם שמלה מבד קליל ונח, חיה לפי :"הקצב שהטבע הנשי מכתיב לה".
ההיפך מאישה לחוצה, עצבנית, מרירה,ממהרת, מנסה להספיק, חיה במרתון, מזניחה את הצרכים שלה.

בעיני להאט, לעשות דברים בנחת, בקצב שלך עושה ממש טוב לאישה. זה ממש משפיע על הבריאות הגופנית והנפשית שלה, עוזר לפריון שלה, עוזר לה במערכות יחסים. לעומת זאת, הלחץ הרסני בשבילה. זה לא אומר לא להיות זריזה או להיות עצלנית. אפשר להיות מאוד יעילה, אבל עדיין, בנחת.
גבר לעומת זאת טוב שיהיה קשוח עם עצמו, בעל משמעת ברזל ורק ככה יצליח .מאמץ יתר גופני רק בונה אותו ועושה אתו יותר חזק.
וזה ההבדל המהותי בין גבר לאישה.
זה ממש שוני בטבע שלנו.
אישה מתעייפת מהר יותר, צריכה יותר הפסקות, הגוף הנשי יותר עדין והיא צריכה להיות קשובה אליו ולא להגיע למאמץ יתר.
אם גבר יכולה לאכול רק 3 ארוחות ביום ולהיות שבע, אישה חייבת גם את הנשנושים שלה בשביל הנשמה. ומותר לה, כי זאת הדרך שלה להתמלא באנרגיה. (ואם זה לא יהיה בערב גם לא תשמין)

בפוסט קודם דיברתי על 3 דרכים לחידוש ובריאות הגוף, שהם: צום, מדיטציה וריצה/ הליכה.
וזה נכון גם לגבר וגם לאישה.
ההבדל שהאישה צריכה לעשות הכל לא בקיצוניות.
שתרוץ בקצב שלה ובכיף,
שתצום מדי פעם, אבל תקשיב לגוף,
שתקום מוקדם, אבל גם יהיו לה ימים של התפנקות.

♡עצירות קטנות בחיי היום יום.
גם אם את עובדת בחוץ את יכולה לייצר לעצמך את האי של רוגע בשגרה. ככה אני הייתי עושה כשעבדתי. הייתי קמה בבוקר לפני כולם, יושבת עם עצמי. או לפני עבודה יוצאת בכוונה יותר מוקדם קונה לעצמי הפוך ויושבת קצת לסדר את הראש, יוצאת להליכה בערב וכו'...ובכלל להאט בחיים, למרות הקצב המטורף של החיים,ללכת יותר לאט, להתבונן יותר בטבע.
להתייחס לעבודה יותר בקלילות. מרגישה שחייבת אוויר? לקחת חופש.

♡דווקא בזמן שאת מרגישה את הצורך לרוץ ויש עלייך ים מטלות זה הזמן להאט.
מה אפשר לעשות בזמן הזה?
לרשום על הנייר את כל המטלות ולהוציא אותן מהראש.
שהייה בטבע, מקלחת, שיחה עם חברה תמיד עושים טוב ועוזרים לחשב מסלול מחדש.

ומה עוזר לך להאט בקצב המטורף של החיים?

באהבה, מרים.