פורום הריון ולידה (עמוד 134)

כשהיו כמה ימים בלי כתמים

בפועל טבלתי 5 שבועות בדיוק אחרי הלידה

מזל טובבב

בלי כתמים באיזה צבע? הפרשות חומות בהירות מהבהבות- לנסות עם זה או לחכות שגם זה יעבור?

בסוף זה מזכיר מצד המרקם את הדימום פשוט הצבע ייתכן וכשר. מחילה על התיאור..

לא רק לחכות שהדימום יפסיק כי זה הולך ובא

אלא לחכות שתתחיל הפרשה בהירה. בדרכ אז זה סימן אצלי שנגמר חגמרי

שכשיש כתמים או עוד קצת דימום זה לפעמים בגלל מאמץ/הרמה של משהו כבד

את יכולה להשתדל מאוד ביום של ההפסק לא להתאמץ בכלל וגם אחכ יום יומיים

יש סיכוי שתצליחי ככה יותר

וגם לנקות בפנים

נקי= ללא צבע מסויים

טהור= יש צבעים מותרים וכדאי לשאול רב פוסק שמוסמך בדיני מראות.

יש מקרים של היתר לצבע שעל פניו נראה שאוסר.

ומשאלות לא מפסידים...

בהצלחה

ומזל טוב! 

זה קשה, כבר בטוחה שרק צהוב ופתאום יש על העד נקודונת שאולי אדומה וצריך לשאול.

מוצאת את עצמי ככ בלחץ סביב כל בדיקה.

וכבר היה עד אחד שהיה פסול והיה צריך שוב..

עושה מינימום בדיקות..

מה עושים עם המתח נפשי? יש בי צד שאומר להניח ופשוט לחכות שיהיה ברור ללא שאלות ומצד שני זה סתם להאריך את הזמן שאסורים..

אוף קשוח לי 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו באדר תשפ"ו 8:03

דבר ראשון, תמיד כדאי לשאול! 

תמיד המגמה היא להתיר אשה לבעלה 

ולא סתם למשוך את תקופת ה'איסור'. בהרבה מקרים , בשקלול של כל הנתונים הנלווים לשאלה הרב המוסמך בזה 

יכול להתיר, ואז הרווחנו.

לגבי העד- כדאי לבדוק אותו היטב לפני השימוש כי לפעמים יש עליו סיבים דקים אדומים שנותרו מתהליך הייצור, שזה יכול להטעות.
 

דבר שני  ממה שזכור לי אפשר לעשות תנאי

כשצריך לשאול-

אישה יכולה לעשות הפסק או כל אחת מבדיקות השבוע-

ואם הוא יוצא עם שאלה - עד שהתשובה תחזור-

להתנות שבמידה והוא יוצא טהור - היא ממשיכה כרגיל את הספירה (על מנת שלא ייסתרו לה הימים.)

במקרה הכי גרוע כשהתשובה לא חיובית-

עושים הפסק חדש בתקווה שהוא יצא טוב וממשיכים כרגיל בשאר הבדיקות . 

לגבי המתח- את עושה את רצון ה', והוא יידאג לך! הצורך לבדוק הוא טכני-אבל מחובר למצווה ולקשר היקר עם הבורא.

את כאישה בעם בנצח שלנו עמ"י 

יכולה להפוך את הרגעים האלו לבקשה, לתפילה, לרגעים של פינוק ורוגע בשבילך... ואז את משליכה את המתח והדאגה והלחץ אליו, את משתדלת ועושה עד היכן שאת יכולה וזהו.

גם בבדיקות תשתדלי לעשות מאוד בנחת כדי שצוואר הרחם לא ייפצע בטעות....

וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים 💜💚❤️💙

הרבה הצלחה

שמחה וברכת ה'!

בכללי מרגישה מתח גדול סביב הבדיקות ושבעלי לא שותף למתח הזה. מבינה שהוא מתמודד עם זה אחרת. אבל זה פשוט קשה לי..

רוצה כבר להיות אחרי

או לשאול אותו מתוך סקרנות לעולם שלו - למה הוא לא רוצה להצטרף איתך לימים האלו

או לספר ולשקף לו מה את מרגישה, ומה את היית רוצה / שמחה לשמוע ממנו

ולעצמך...

למה המתח גדול?

מה הסיבה המרכזית שהמתח תופס מקום גדול אצלך?

אם תקשיבי טוב

אני חושבת שתמצאי את התשובות אצלך 😉

לדעתי

כאילו, אם היא תגיע להסכם ולהפחתה - אחלה

אם זה נחתם כחוזה שאתם משלמים - צריך לשלם

אני בתקופת הקורונה הגעתי לסיכום של תשלום 50 אחוז, אבל זה לפני שחווינו 6 שנים מועדות לפורענות

את המשכורת שלה

אם לא תשלמי לא יהיה לה כסף לחודש הקרוב.

את אמנם לא שונה ממנה והייתי ממנה לקצת התחשבות ממנה

אבל זה לא אמור לשנות לה אם את מקבלת משכורת או לא 

לחודש הקרוב...

אם יש 2 נשים ששתיהן לא עובדות אז למה לאחת זה ברור שמשלמים ולשניה לא?!

על דעת זה שבמקרה ותהיה מלחמה היא משלמת - מבחינתי זה ברור

אחרת אל תחתומנה על סעיף כזה בתחילת שנה

לבעלת המשפחתון יש חוזה ושם ההורים משלמים מלא במקרה של מלחמה.

ולא מעניין אותה איזו אמא מקבלת משכורת, איזו לא, ומי מקבלת משכורת חלקית

היא לא גובה לפי הכנסות ההורים.

אצלנו במשפחתונים בתוך בתים שיש בהם ממ"ד פתחו.

אסרו התקהלות אבל גם ככה מדובר בקבוצות קטנות שמסוגלות להגיע לממ"ד בפרק זמן קצר.

אם היא סגרה זה אולי בגלל שיש לה ילדים בבית והיא לא יכולה לעבוד איתם תוך כדי.

זאת אומרת שהיא סגרה מסיבות התלויות בה ולא בגלל הנחיות פיקוד העורף, במקרה כזה אם אין התייחסות מפורשת בחוזה אני חושבת שכדאי לדבר איתה. 

אצלנו ביישוב פתחו ואני גם שלחתי

(אני עובדת מהבית וממש לא הייתה לי ברירה)

זה נדיר לדעתי

וכאמור גם אסור

תמהני איך אפשר לקחת 5 תינוקות ויותר למרחב מוגן בזמן לוודא שהם נשארים שם

לק"י

אפשרי, אם יש בממ"ד שטיח או מקום להניח מיד את התינוקות.

לא להתחיל לגרור לשם לולים....

אבל אני חושבת על קטנים יותר. כאלה שכבר הולכים- אפשר אולי לקחת 2 בידיים, להכניס לממ"ד, לסגור וללכת להביא עוד.

(נשמע מלחיץ להיות מטפלת בזמן כזה).

אפשר להכין להם מראש הפתעות בממ"ד ואז להזמין אותם לבוא לקבל הפתעות...

תלוי כמובן גם בגודל הקבוצה ובאופי הילדים.

האמת שאם הממ"ד גדול, יש מצב שאפשר פשוט לבלות שם את היום, או לפחות להשכיב שם לישון.

שבעה ילדים סביב גיל שנה וחצי

חלק הולכים חלק זוחלים

יש לה ממ"ד, היא מכניסה אותם בהתראה, לא מחכה לאזעקה.

משפחתון עד 7 ילדים לא מוגדר כמסגרת חינוכית אלא כעסק ועסקים מותר לפתוח אם יש מרחב מוגן

בכל מקרה המטפלת של הבן שלי לא עבדה וקיבלה תשלום מלא (חתמתי על כך בחוזה של תחילת שנה ולקחת את זה בחשבון - היה ממש סעיף שאם בתי הספר נסגרים היא גם לא עובדת..)

זה כבר בחירה של המטפלת אם לעשות ביטוח (כמו כל עסק שמבטח ילדים, קייטנות וכו')

אומנם לפי חוק היא לא צריכה רישיון (רק מעל 7 ילדים נדרש..) אבל ביטוח זה בנפרד

משפחתון עד 7 ילדים אינו מסגרת חינוכית אלא עסק

מותר לפתוח לפי החוק אם יש מרחב מוגן. כמו שאר העסקים

מתוק פשוט וקליל (בלי הדגן, באמת נשמע של בנים)

התחברתי גם לשחרי ממש שם יפה
ושחרי פאר- נשמע כבד מידי
אולי רק שחרי או רק פאר?

התלבטתי על זה, אם להשאיר רק הללי לבד

אבל אנחנו אוהבים שיש ערך מוסף לשם

הייתי אומרת את השמות האחרים שלנו שתבינו את הסגנון אבל זה מדי אאוטינג

או שגם להללי יש מספיק ערך בפני עצמו?

או שזה כבר אמור להיות רק 'הלל'?

לדעתי ברור שהכוונה שתהלל את ה'.

אפשר גם הללי ציון, הללי נחלה, הללי שחר, הללי נטע, הללי אוריה

למשל-
הללי- הלל ה'
להלל ולשבח ולהודות לקב"ה על הניסים במלחמה הזו...
אם זה נחשב לכם ערך מוסף...

אבל קצת קשה לי לתת את השמות ציון, גאולה כי מרגיש לי קצת כבד

מחפשת שמות עם אותה משמעות אבל יותר 'מודרניים'..? בעצם לא יודעת אם ההגדרה הנכונה זה מודרני

אולי יותר קליל

צור זה אבן חזקה, עם תוספת שם ה'.

הללי רננה

שחרי אורה

אולי נשארתי כבדה חחח

הללי ציון אני מכירה כמה

הללי פאר והללי טוהר חשבתי בגלל השמות שהצעת, נראלי ממש יפה.

לא כ"כ מתאים כיון שהשם פאר לבדו הוא שם של בן ואני אישית אוהבת שכל שם בנפרד גם עומד בפני עצמו, אבל זה באמת אישי שלי ועוד סיבה ממש שולית כנראה:

יש שחקנית טניס בשם שחר פאר ואז זה מעלה אסוציאציות לאדם אחר.

לי אישית יש בעיה עם זה אני מתארת לעצמי שלאחרים זה לא מפריע.

זאת אומרת תמיד שם מזכיר משהו אחר, איש אחרת וכל אבל פה באמת מדובר במישהי מפורסמת מאוד.

בכל מקרה הללי זה שם יפיפיה בעיניי.

הוא יפה בפני עצמו וגם משתלב עם הללי ציון.

בהצלחה בבחירה 

טוב שאמרת, כן זה באמת מפריע אם יש דמות מפורסמת ממש עם שם כמעט זהה

האמת שאחד הבנים שלי עם שם שני ואחרי הברית כולם אמרו שזה בטח על שם אדם מפורסם אחר עם שם כמעט זהה

לא הכרתי אותו לפני חחח

אבל לפחות זה אדם חיובי

מבחינת המשמעות שאתם מחפשים - כרמי, נטע... אבל לא יודעת אם מספיק מיוחד מבחינתכם

או הללי חן?

נראה לי יתאים יותר שם שני קצר

אני יודעת שרצית שם עם משמעות של עוצמה וכו', אבל אז זה אכן נשמע יותר כבד

המשמעות שאתם מחפשים די כבדה אז רוב השמות יחסית כבדים…

לדעתי הללי / הללי ציון ממש יפה וקליל, אני גם פחות מתחברת לכבדות.

או צורית.

כתבו לך למעלה ש'צור' זה חוזק, אבל כשהופכים לנקבה זה נשמע בעיני יותר קליל.

חשבתי גם על שילת (=שיוויתי ה' לנגדי תמיד). זה מתחבר גם עם 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה'. זה גם משמעות עמוקה לשם קליל.

ואפשר גם שם של דמות משקפת בעינייך את מה שאת רוצה לומר, כמו אסתר, נעמי או מרים. אפשר גם כשם שני (נגיד שחרי אסתר נשמע ממש יפה בעיניי).

שחרי ציון

אורה שמחה

שיר הלל

חן אמונה

טל אהבה/ אור אהבה/ נהר אהבה/ הדס אהבה

אלומה/ עיינה שרה/ מעיין גני/ נהרה

שובי/ שובה

נריה/ שיריה

עלמא/רעות/ טוהר/ יעלה/ יעלת חן/ איילת חן

קטע, הצעתי את השם נהרה לבעלי אבל לא ידעתי מה המשמעות שלו, מישהי יודעת?

ואולי גם מה המשמעות של יערה ויעלה?

יש גם נהורא בארמית זה אור 

כמו בפיוט "יעלה בואי לגני"

*יעלה זו נקבת היעל, והיא גם מהווה סמל ליופי וחן בתנ"ך " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן.. בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי פרק ה') והמשמעות של השם היא חיובית.*

(תשובת הרב חנן שוקרון , מתוך אתר כיפה)

לעזרה ראשונה מיידית תמרחי לה עם קיסם אוזניים- ואזלין או משחת החתלה,(לא זוכרת את השם של המשחה המועדפת) מעט להכניס פנימה.

אצלנו עוזר...

יצא לי לראות תולעת רק אחרי כמה ימים של חשד,

או פשוט לתת ורמוקס ולגלות שהתופעה שהייתה במשל כמה לילות - חלפה.

באותו לילה באמת שמתי לה וזלין והיא נרגעה והצליחה לישון.

מאז עברו כמה לילות שקטים (בלעה"ר...).

עדיין כדאי לטפל? או לחכות לראות אם זה ממשיך להציק לה?

מתפללת בשבילך ובהצלחה עפ ההמתנה💓

שעעד דברים יכולות להשתנות לטובה..  אולי בשני אנסה שוב.

לפי החישוב שלי, וסת חלילה אמורה להגיע ביום דלת או הא.

מקווה שביום שני זה יהיה אמין.

לימדתי את עצמי לחכות לאיחור הכי ארוך שהיה לי, ורק אז לבדוק.

היה קשה אבל לפחות לא התאכזבתי.

וכן, זה אומר שגיליתי היריון בשבוע 7 ויותר

זה כל כך הרבה זמן לחכות בחוסר ודאות, שאני מעדיפה לפחות באופן חלקי לנסות לדעת ולהתכונן.

גם נפשית, גם מבחינת איסור וכו. 

הפסק ראשון ושביעי.

והולכת עם תחתונית

לא עוזר.

מעקב ביוץ אני עוקבת לפי הפרשות של הנרתיק

כי קצת קשה לדייק ביום רק מהפרשות.

המחזורים שלך בדרך כלל קצרים? 

בדר"כ 27-28 ימים

במחזורים שאני לא מזהה ביוץ אז יותר ארוכים.

בערך 35 ימים.

וחוץ מזה פעמיים הייתי אצל רופאים בחודשים האלו והם אמרו שעדיין לא היה ביוץ ושבוע אח"כ הגיע מחזור.

אני גם חושבת שמפספסת את הביוץ.

לא כ"כ רוצה לבקש ישר כדורים לדחות את הביוץ כי הבנתי שזה יכול להגדיל את הסיכוי לתאומים.

(זה נכון אגב?)

ועברתי לידה אחת קיסרי אז מפחדת לקחת סיכון של תאומים.

לא אסטרופם לא מגדיל סיכוי לתאומים

איקקלומין כן זה משהו אחר

זה כדור שלוקחים סך הכל 3-5 ימים בזמן הווסת וממש מאחר את הביוץ כמו שצריך...לי הרופאה נתנה ללא מעקב זקיקים עשיתי בדיקות ביתיות וגם שהגעתי אליה לאולטרסאונד היא אמרה לי את מבייצת וזה היה יומיים לפני מקווה אז היא נתנה לי..

לא יודעת איפה את גרה ומה המרחק מהמרכז הרפואי שאת נבדקת בו, אבל תמיד זה תקוע. על הבוקר, לא בזמן שאת קובעת אלא לפי הוסת, וכו'

כתבת שהגעתם ולא נתנו לכם להיכנס, אז רק מציינת שאת יכולה להגיע לבד ואז אולי יהיה לך קל יותר..

תחשבי עד כמה זה חשוב לך..

כל הכבוד לרופא שהפנה לבדיקות ומעקב ולא סתם נתן כדורים , ראיתי שמישהי פה הגיבה אבל אל תקחי כדורים בלי בדיקות רלוונטיות

בהצלחה 

זה חשוב לי, אבל לא יודעת עד כמה להתאמץ על זה ואולי כן להמשיך לנסות טבעי.

זה לא שאנחנו מנסים כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה וב"ה יש ילדים בבית.

הוא לקח אותי לעשות מעקב זקיקים

ובשבילי זה לסוע לעיר הסמוכה כי אין בישוב שלנו.

היינו יחידים!!! בכביש הראשי.

וברחובות העיר הסתובבו רק חיילים שיצאו למלחמה.....

בדרך התקשרו לגייס גם את בעלי....

וכן, עשיתי את המעקב בימים הכי הזויים שאפשר

בחגים, אחרי חתונה קרובה, בוקר אחרי שנקעתי את הרגל

אבל היה בנפשי להכנס להריון

אז נלחמתי על זה שוב ושוב בלי לוותר.

עשיתי 6 סבבים עד שב"ה זכינו לבייבי המיוחד שלנו בליעה"ר

אז אם את רוצה מאד- תלכי על זה 

כי זה אף פעם לא נח.....

וד"א כדורים לדחיית ביוץ הם די עדינים ולא גורמים בד"כ להריונות מרובי עוברים.

גם כדורים להשראת ביוץ, בהתחלה מתחילים עם לטרוזול שהוא עדין, אקקלומין יש יותר סכון להריון מרובה עוברים.

ועוד משהו

את כותבת שבUS לא ראו שהיה ביוץ ואחרי שבוע קבלת ווסת, אז יתכן שבכלל אין לך ביוץ סדיר, לכן מעקב זקיקים והשראת ביוץ זה התשובה.....

שבקבוק כשקם אם הוא רוצה

8:30 בערך ארוחת בוקר

11:30/12:00 ארוחת צהריים

כשקם מהשינה (סביבות 15:00 נגיד) בקבוק/ או ארוחת ביניים- במעון נותנים בד"כ כריך ופרי

אזור 17:00/17:30 ארוחת ערב

ואז אפשר לפני השינה עוד בקבוק אבל עדיף בגיל הזה שכבר יהיה מנותק מהשינה עצמה ושלא ירדם עם הבקבוק

אם הוא מסצדר איתם טוב אני חושבת שצריך 3 ארוחות "גדולות" ביום ועוד שתי ארוחות "קטנות".

למשל-

בבוקר כשהוא קם בקבוק ופרי/יוגורט

בתשע לחם עם גבינה, ביצה, עגבניה

ב12 קציצות עוף ופירה

אחרי השנ"צ פירות ופרוסת לחם

ואז ארוחת ערב

המלחמה ואין מעון

נניח היום:

בבוקר 8:30 אכל פריכית דקה עם ממרח אגוזים ותות

אח''כ ב10 בקבוק 100מל- לפני שינה

12:00 הצעתי לו חמין אכל כפית ולא רצה עוד

15:00 אכל שמנת עם שמן זית ולא רצה פיתה

18:00 הצעתי לו פתיתים ודג

לא אכל

ועכשיו שתה בקבוק לפני השינה 200מל

מקווה שזה יושב על זה ולא על בררנות וסרבנות

כי אני כבר חושדת

ומוחי מעוך כמו שלך🤯

זה באמת קשה החוסר שגרה הזה, גם אצלי השתבשו השעות

מה שכן לפחות פעמיים בשבוע יצא לי כן לשלוח איתם לישון מוקדם וזה ממש מקל עליי

בימים אחרים מנסה לדאוג לעצמי לאיוורור

אני מסתגרת בחדר במהלך היום לשקט שלי...
ומתחילים לדבר על חזרה הדרגתית, אז כנראה אוטוטו זה יגיע.

חדרי הלידה ממוגנים ברובם

בדקתי כי גם הייתי צריכה ללדת בתקופה הזו כשחששנו מאיראן לפני כמה שבועעת

הם מציעים כל הזמן משבוע 40

אבל אף אחד לא מלחיץ

וגם הזירוז שלהם עם המתנה בתור של 24 שעות לפחות. בלי לחץ

ממה שאני שומעת ומכירה..

הם היו עדינים באמירה שלהם

אמרתי כמה פעמים לא (כל שלושה ימים)

עד שבסוף רציתי בעצמי

שאלתי רב

וקיבלתי

בסוף, ילדתי בלי קשר לפני שהגיע תורי

אולי זה תלוי גם בכמה קשה לוקחים אמירות של רופאים

אני משתדלת לסנן

יש לי דיס עליהם על דברים אחרים 

אבל על זה לא

עכשיו ראיתי שכתבת שיולדים שם במרחב גדול עם וילונות כמחיצה

אוי זה נורא

לא הייתי הולכת בחיים

מעלי

אולי זה נכון ואולי לא

בסוף הלכתי היום לעין כרם, היה מעולה, לא הלחיצו בכלל ולא היה עמוס. 

אבל גם באמת ממש לא מלחיצים לזירוז בכלללללל ובכללי בית חולים מקסים ומעולה ממש. אבל שתדעי שעמוס שם כרגע באופן מוגזם..

בשערי צדק ככל הנראה יתעקשו איתך על זירוז וילחיצו מאדדד וזה ללדת במרחב ענק עם רק וילונות מפרידים תדמייני לבד..

בהר הצופים הגישה מאד דומה לעין כרם. גם מקסימים שם והבנתי שפחות עמוס כרגע.. כלומר עמוס מהרגיל אבל פחות מפוצץ מעין כרם .. נשמעת לי האופציה הכי טובה כרגע💓

כמובן לייבש בשמש

מקסימום נשארים קצת כתמים.. במילא זה בגדים תחתונים ותמיד יש שכבה מעל...

לתלות פרוס בשמש הכי עוזר

לא אוהבת דברים על השיש

יש לי של בראון

נראלי 2 ליטר אבל לא בטוחה

אני מאוד מרוצה

מרגישה שפספסתי משהו

אין לי בעיה עם המקום אסתדר..

שזה כמו בלנדר אבל ממש ממש חזק.

וגם עם עוד כל מיני פונקציות (נגיד יש כזה שיודע גם לבשל, ואז היא שמה בפנים ירקות והוא מכין לה מרק טחון).

והוא הרבה יותר קטן ממעבד מזון.

אבל דווקא לא מחפשת קטן.. אפ הייתי רוצה קטן גפ חא הייתי קונה 2 ליטר..

רוצה שכם יוכל לטחון כמויות 

פשוט העיצוב שלו הופך אותו לקטן יחסית למעבד מזון, כי מניחים את המיכל ישר מעל המנוע (והאמת, כשאני חושבת על זה, יש גם מעבדי מזון כאלה).

בכל מקרה, תזכירי שיש מוצר כזה, אולי יתאים לך ואולי לא...

מרק טחון אבל מאוד מרוכז ומעבירה לסיר גדול ומוסיפה נוזלים

גם מבשלת בו המון דברים

הוא דיי שימושי לאחרונה אצלי

קיבלתי אותי מתנה מהעבודה עוד לפני שהתחתנתי😅

אני כן משתמשת בדיסקיות שלו

נורא תלוי מה ברגיל אצלכם ומה השימוש שאת חושבת לעשות בו

אני טוחנת בו דגים ובשר, קוצצת בו ירקות לפעמים

אם לא מספיק לכמות עושה 2 נגלות

שלי במגירה מפורק, שונאת על השיש

ואז על השיש לא תופס מליון מקום

לק"י

מקסימום טוחנים חלק, מוסיפים עוד וטוחנים. או טוחנים בשתי נגלות.

לי יש כזה, אני אוהבת שהמנוע למעלה, וזה פחות בומבסטי.

(לא יודעת כמה הוא חזק ומחזיק שנים, אני לא טוחנת הרבה):

הנה - בישול ומתכונים

לק"י

מציעה לך לדבר איתו לא בזמן אמת.

שתתחלקו ביניכם בטיפול בילדים בבוקר. וגם שיבין שאין סיבה שיעיר אותך סתם כי בוקר, את אשתו, לא הבת שלו....

מראש בלילה תגידי לו

שגם כשבוקר את מעדיפה לקום לבד בעצמך ושלא יעיר אותך

ושתשמחי לעזרה עם הילדים כשהם קמים

 אני ממש ממש מתעצבנת אם זה קורה

אין שיתוף פעולה מצידי הוא לא אמור לנסות שוב

ובצדק.

את לא אמורה לקום עם השמש, את אמורה לקום כשנכון לך לקום.

כשרק התחתנו בעלי גם היה מעיר אותי כשבוקר (אני עם ילד מנישואים ראשונים וזה היה גם כשהילד עוד ישן וגם כשהילד עם אביו)- מאוד מאוד מרגיז.

הוא לא ראה בזה משהו חריג, בכל מקרה אמרתי לי שתמיד היה לי חלום להתחתן עם גבר שמתפלל ותיקין ואם הוא רוצה שאעיר אותו לותיקין.

(מדגישה שזה לא נאמר בצורה תוקפנית והשיחות שלי ושל בעלי קלילות ופתוחות מאוד, אם אתם לא כאלו אין כאן המלצה לריב)

הדבר התקבל הובן והמשכנו הלאה.

בהצלחה בכל מקרה. 

כי מהתגובות כנראה לא הייתי ברורה

הוא לא אומר לי לקום כי בוקר, אלא הוא נוגע בי בגוף ואז שאני אומרת לו שיפסיק כי אני עייפה אז הוא אומר שהוא חשב שקמתי כי כבר בוקר,  הוא נוגע לפני שקמתי ,הוא ערני במיטה. וברגע שהוא שומע את הילדים אז זהו הוא ישן עייף ואין עם מי לדבר

ולהסביר שזה לא מתאים לך להתעורר מזה, בטח אם זה חוזר על עצמו וזה לא טעות של פעם אחת. ולהחליט שאם הוא חושב שקמת שפשוט ישאל אותך אם כבר קמת ואפשר לגעת בך ואם את עונה שכן אז אפשר, אם לא אז לא... או כל כלל אחר ברור שיוודא שזה לא חוזר על עצמו

זה תמיד קורה בשעות הבוקר המוקדמות   בין 4 בבוקר ל6.

לאחרונה זה לא קרה כי הוא במילואים  ואני מאוד שמחה שהןא ישן בבית הלילה אחרי תקופה, אבל אני מאוד מאוד עייפה במיוחד במלחמה כי אני לבד איתם , וזה ממש מעצבן שהוא עושה ותמיד מחדש אני אומרת לו שלא נעים ואני עייפה והוא ישר אומר "אל תדאגי לא נעשה את זה.." ואני מסבירה שגם המגע מעיר אותי ואני רוצה לישון אבל הוא טוען שזה לא בשליטתו

איך את מגיבה כשהוא מתחיל? אני חושבת שכדאי פשוט להזיז אותו ממך.

ועוד אופציה שהייתי מנסה זה להפריד מיטות. לא כעונש או סנקציה או משהו, פשוט השינה שלך חשובה לך ואם הוא מעיר אותך כשהוא מתוך שינה בעצמו אז זה פיתרון פשוט.

גם אם את נראית חצי ערה, דיברת על זה כמה פעמים  שזה מפריע לך והוא אמור להבין את זה.

ונשמע מוזר שכל פעם התרוצים שלו משתנים- הוא ישן, זה לא בשליטתו, הוא חושב שאת ערה?

באותו רגע שאני מתעצבנת שהעיר אותי אז הוא אומר שחשב שאני ערה

אחרי זה שכבר התעוררנו לגמרי אז חזרתי על הנושא והוא אמר שזה לא בשליטתו

לא יודעת למה להאמין 

לא בקטע כועס של להתחיל ריב,

בקטע הכי פרקטי, שאת רוצה וצריכה לישון, אם לא בשליטתו לא להעיר אותך אז צריך פתרון אחר. 

חושבת שלהרחיק מיטות זה אקט קיצוני של דחיה.לא הייתי משתמשת בזה בשום צורה.לדעתי מאוד מאוד פוגע ורק במקרי קיצון הייתי משתמשת בזה.מבינה שזה מעצבן ואת רוצה לישון.מובן לגמרי.אבל אפשר להסתכל על זה גם בצורה אחרת.בעלך אוהב אותך ורוצה בקרבתך, במיוחד כשאת מציינת שהוא הרבה במילואים ולא ישן בבית.והנה הוא ישן סוף סוף בבית ורוצה להתקרב לאשתו ואת מתפוצצת מעצבים.חושבת שבמקרה הזה יש מקום להבנה גם של הצרכים שלו.אנחנו בפורום כל הזמן עומדות ותומכות באישה, שיראו את הרצונות שלה והצרכים שלה, וזה מקסים ונפלא, אבל אולי לפעמים צריך לנסות להסתכל מנקודת המבט של הבעל.שלפעמים כוונותיו טובות.

מה פוגע בזה?

הוא לא רוצה שלאשתו יהיה טוב? הוא מעוניין להפריע לה לישון?

אם על שניהם מקובל לקום לפנות בוקר( היא כתבה איפשהו שגם בארבע בבוקר הוא מעיר אותה) אז זה מקסים,

אם מבחינתה זה ממש לא, והם מדברים על זה, בזמן אחר לא במיטה, והוא טוען שזה לא בשליטתו, אז הוא יכול להציע הצעה אחרת או לקבל את ההצעה שלה להפריד את המיטות.

באמת כל הכבוד שהוא במילואים, לשניהם, אבל אם לפותחת השרשור לא מתאים לקיים יחסים לפנות בוקר או בבוקר מוקדם לא ממש רואה איך זה רלוונטי. 

בין ההבנה והכלה אליו, ולקחת למקום חיובי, לבין הכעס שהוא נרדם פתאום ברגע שהילדים ערים ואני כן צריכה אותו  ,

הצורך שלי זה הנוכחות שלו, דמות אב, עזרה עם הבית והילדים, וכל שניה שהוא בבית אני אנצל את הנוכחות כדי להעזר בו ..

וזה מתנגש שהוא צריך לישון ואני צריכה עזרה, אבל בשביל מגע הוא ערני

נראה לי שאת צריכה לומר לו במפורש שאת לא במצב רוח לשום מגע בבוקר. ואם זה קורה שוב להתעורר ולומר בצורה חדה שזה מעיר אותך ומעצבן אותך ולהתרחק ממנו

בקטע מעצבן מאוד, לא עזר שדיברנו עלזה הרבה.

אנחנו פשוט החלטנו לטובת שנינו להפריד מיטות ולחבר רק כששנינו ערניים ורוצים. לנו זה מעולה. 

אגב בעלי גם אומר שזה לא בשליטתו ולקח לי זמן להאמין אבל כנראה שיש כאלה , קצת מתוך שינה .

שצריך להבהיר שאין להם מקום

(יכול להיות שאני טועה ואם כן דפדפי הלאה)

אני לא רואה כל כך החומרה חתירה למגע כל עוד זה נעים לשניכם

אני כן מרגישה שיש פה קצת אגואיזם

ובזה שהוא רואה רק את הצרכים של עצמו (במיניות או שינה)

ולא רואה את הצרכים שלך

והבעיה הגדולה בזה שזה משהו שרק יחמיר

אישה שלא מרגישה שרואים ודיש מענה לצרכים שלה אותה לא תרגיש נחשקת ורק תרתע ממגע עוד יותר...

אם אני צודקת

אז את צריכה להסביר בצורה ברורה מה את מרגישה ומה את מצפה

נשמע כמו מישהו שאוהב את אשתו וחצי ער חצי ישן מחבק אותה.

אני לא חושבת שזה אגואיזם, זה בנאדם שלא מפוקס לפנות בוקר. להזיז מיטה ולידון כל הלילה בנפרד מבאס מאוד וגם בייתי אומרת מעליב.

אני אישית הייתי קמה עם השמיכה עוברת לסלון, ממשיכה לישון שם בכיף. 

ברמה הפרקטית היומיום שלנו - כל הזמן המיטות שלנו מופרדות

אין בזה שום בעיה מבחינתי וזה יותר נח לנו ככה. לא הבנתי מה הבעיה עם זה בכלל

שינה איכותית זה דבר חשוב

מי שהמיטות תמיד מחוברות ורק כשאסורים מרוחקות זה נראה אחרת..

. בפרשנות הנפשית שלי לפחות זה דחיה/ ריחוק/ כעס...

אבל זה כמובן תלוי איך הם ביומיום. 

מבחינתי גם לעבור לספה

יכול להיות פוגע...

אז כנראה זה משתנה בין זוגות...

רק כשהוא מתחיל לעבור.

זה גם ככה יראה לו שזה באמת מפריע ולא סתם אני מתעצבנת. 

דבר ראשון, המצב קשוח מאוד כולנו על הקצה, אז הגיוני שתרגישי עייפה, בטח עם ילדים קטנים ואחרי לידה.

כמה דברים שעלו לי, לגבי למצוא זמן, אולי למצוא נערה שיכולה להעסיק אותם, אפילו בבית כדי שאת תצליחי לנקות. אני חושבת שבזמנים האלה לגמרי לגיטימי לתת להם קצת מסך בזמן שאת נחה, שותה קפה או עושה משהו נעים עבורך. אפשר כמובן למצוא גם עזרה של מישהי שתנקה בזמן שאת איתם, מה שיהיה לך נוח יותר, וכמובן לזכור לנקות את המינימום ההלכתי ולא מעבר.

לגבי יחסים- אולי לנסות בתחילת הלילה, ממה שאני רואה בשעות הלילה המוקדמות לרוב רגוע, ויש יותר זמן. אני חושבת שזה חשוב לזוגיות וגם להרגשה שלך הקשר והחיזור הזוגי

זו באמת תקופה משוגעת עכשיו..

יש משפחה ברקע/ בייביסיטר/ שכנות/ אפשרות שהבעל יחזור יום אחד מוקדם או ייקח חופש ותתאווררי?

אתמול הייתי במצב דומה של קושי, הרגשתי חנוקה כבר,  והצלחתי למצוא חלון של שעתיים ויצאתי לסיבוב לבד וזה פשוט החייה אותי. החלום הבא הוא לתפוס חלון דומה ולישון.. השם יעזור ויגשים את החלומות קטנים שיש לנו..

חיבוק ♥️

השנה אי אפשר גם לנקות לפסח כמו כל שנה וגם שיהיה לך זמן לעצמך… זה באמת לא עובד ביחד.

אז דבר ראשון להחליט שפסח השנה זה רק הוצאת חמץ ולא ניקיון אביב. אפשר להתחיל את זה שבוע לפני פסח וגם יחסוך לך הרבה צעקות על הילדים שנכנסים עם חמץ למקומות שכבר ניקית…

דבר שני, אפשר לקבוע מראש ערב בשבוע שבו יש לך זמן לעצמך. אם בעלך יכול לחזור שעה קודם ערב אחד זה מעולה. (אם לא, גם אפשר). ביום הזה תקלחי את הילדים בשעות הצהריים ותסיימו ארוחת ערב לפני שבע. ואחרי שבע הוא לבד עם הילדים ואת משקיעה בעצמך…

לצערי אצלי זה ככה

אם ביום רגיל גג ב8 הם ישנים כבר, אז מאז המלחמה ממש לא

הלילות עם האזעקות דפקו להם את השינה והם נהיים נאחסים ביום כשלא ישנים אז אני לפחות נותנת להם לישון עד מאוחר בבוקר (מאוחר אצלנו זה 9 או אפילו 10) ובלילה צפים אצלם כל החומרים מהשגרה וקשה להם לישון..

אני הכי בעד לשמור סדר יום, ועוד אצלי יש ממד והם מתעוררים מזה שסוגרים אותו בלילה. כשצריך לצאת כל אזעקה מהבית זה נראה לי בלתי אפשרי בכלל

זמן פנוי כשאת גמורה, אין בו הרבה תועלת והוא לא כזה ממלא

לדעתי

מבחינתי לשתות קפה, לאכול מקופלת ולקרוא פה בפורום זה הכי כיף בעולם ולא דורש טיפת כח 😂

במקרה שצריך לאגור כוחות לערב, הייתי הולכת לשנו"צ ביחד עם התינוק ומאפשרת מסך לילדים הגדולים יותר בזמן הזה.

האמת שאת זה הייתי עושה כל יום בלי קשר לתכניות ספציפיות לערב.

קפה ושוקולד בשקט זה חלק מהיומיום שלי בשוטף, חלק מהשפיות

אני מדברת על לצאת מהבית וכאלה..

בטח כשקמים בלילה לתינוק והעייפות נמשכת

מסכימה לגבי שנצ, מוצר צריכה בסיסי בכל בית 

סיבוב לשם הסיבוב, לשם האוורור

לשבת בחוץ לקפה, להסתובב קצת,לראות אנשים, להתפנק במשו..

חברות זה מוקצה בזמן מלחמה. רק בטלפון חח

ליצור זמן שלכם

לשים להם מסך  או לשלוח אותם לבייביסיטר או משפחה

מה שאפשרי

להזמין וולט ולאכול לבד בחדר

או יותר טוב לצאת שניכם עם התינוקת לבית קפה והילדים ישארו עצמאית, אם מסןגלים

לדבר לדבר לדבר

ושוב לעשות את כל זה כשאתם בבית שתוכלו להתקרב גם במגע

ליצור מרחב של פניות של זמן ורוגע

הזוגיות גם ברגש וגם במגע זה הבסיס להכל

ואם הגעתם למצב שלא הייתם  ביחד מאז הלידה

זה מראה שכרגע המקום של הזוגיות של מטופח מספיק...

וזה מוציא כוח מכל השאר...

בהצלחה בע"ה !!

אני חושבת שאם אתם בכזה עומס זה הזמן לעדכן את הציפיות מההיערכות לפסח למה שבגבול האפשר.

אח יש סיכוי םנסות לרתום את הילדים, למשל:

לתת לבן 11 לעשות שעת קיטנה אי יותר לקטנים, ואז לחלק להם או לא צ'ופר או ממתק ובזמן הזה לנוח.

לרתום אותם לתחילת נקיונות פסח וכו.

בזמן שבעלך חוזר לנוח או לצאת להתאוורר.

לגבי אינטימיות, יש אצלכם התראות מראש? במידה וכן זה אולי יאפשר להתארגן.

אני חושבת שהיא צריכה אותך עכשיו ולא נכון להסתגר. אתם (את או בעלך) צריכים לצאת אליו ולשים לו גבול שיתרחק ממנה

עכשיו עם כל היום בבית ובמלחמה וכו' הכל מתעצם, אבל עדיין לא להתעלם ולהשאיר אותה להתמודד לבד

אני לא מסתגרת במצב כזה בחיים

פשוט באפיסת כוחות

גם יום שישי משוגע כזה

יש לו כמה וכמה בעיות

אבל אותה במיוחד הוא רודף

יש ביניהם הפרש גדול ותמיד מרגיש לי שהוא מרגיש שהיא גנבה לו את המקום

גם אם זה בתת מודע

ילד שמרגיש לא מוגן בבית שלו, במקום הבטוח שלו, זה אחד הדברים הכי גרועים שיכולים להיות.

ואם אתם שם והיא יודעת שאתם יודעים ולא עושים משהו, מה שהיא מבינה מכם זה שזה בסדר להציק לה וזה בסדר לרדוף אותה.

אני לא אומרת את זה בביקורת אלא בכאב.

בטוחה שניסיתם המון וזה פשוט מתיש כבר.

ילדים יכולים להתיש על הרבה פחות מזה..

אבל זה *ה*זמן להבהיר לה, לו, ולשאר הילדים - שאם מישהו ירדוף אותם, בחוץ או בבית - אתם לצידם, עם אפס סובלנות.

אם את שואלת את עצמך מה לעשות אחרי שדיבורים לא עוזרים, תשאלי את עצמך מה היית עושה אם הוא היה מדליק אש ומנסה להצית את הבית. באמת. כי זה מה שהוא עושה לנפש שלה בטווח הארוך. 

עכשיו ב"ה יש שינוי משמעותי לטובה. בע"ה ארחיב בהמשך.

וכן זה יכול להוציא מהדעת.

לא יודעת בן אמה הוא, אבל בכל מקרה;

נשמע שיש בו כעס עליה, וזה קורה לפעמים, בעיקר כשילד מרגיש שהאח שנולד אחריו לוקח לו את המקום, ולפעמים גם מסיבות אחרות. אבל חשוב להתייחס לתחושות ולאפשר לו לנקז אותן אחרת זה לא יעלם...

בעיני לפעול ב2 מישורים:

1. תמלול ושיח: אני רואה שאתה ממש ממש כועס על אחותך. אתה מרגיש שהיא אשמה?

אם הוא ילד שאפשר ממש לדבר איתו, אפשר ממש ליזום שיח על הנושא. בלי שיפוטיות, רק הקשבה ואמפתיה למה שהוא מרגיש כלפיה.

בלי להסביר לו למה זה נכון או לא.

פשוט לתת לו להוציא. לתת הכרה לתחושות שלו לשיים.

אתה ממש כועס עליה

ממש כואב לך כשאתה מרגיש שבגללה אתה לא מקבל משהו מסויים

וכן הלאה.

גם בשעת הצקה בפועל, אני רואה שאתה ממש ממש כועס על איקס. להוסיף את הגבול: גם כשאנחנו כועסים לא מרביצים ויורקים.

כן לתת מקום והכרה לכעס ולתחושות שלה

(אפשר גם לשוחח איתה שבטח מפחדת ממנו או מרגישה לא בטוחה מול בהסיטואציה. בנפרד כמובן.)

באופן כללי תמיד רצוי לשיים לילדים רגשות, אפשר ממש כבר בגיל צעיר מאד, של שנה ולפעמים אפילו פחות.

זה עוזר להם להרגע ולהיות מודעים.

בקיצור לדבר על הפיל שבחדר, לתת לו להוציא, להכיר ברגשות וגם לשיים  בשעת מעשה ולא רק בשיחה בזמן פנוי, כמובן לצד גבולות.

2. לתת לו אהב ומקום. הרבה פעמים ילד מרגיש שתפסו לי את המשבצת שהיה בה, למשל הוא הרגיש ילד רצוי ואוהב ופתאום מרגיש שהיא רצויה ואהובה.

אז קודל כל ליזום מצידכם חום ואהבה, לצד נתינת מקום. אתה הגדול, הבכור, אחראי וכו'.

ליזום זמנים שלכם לבד (זה לא חייב להיות יום חופש מהעבודה בבית קפה, זה יכול להיות גם לקרוא לו לעזור לך לקפל כביסה ולשוחח איתו תוך כדי, לשחק איתו במשחק שהוא אוהב ובסדר מבחינתך, כלומר לא יוציא לך קרניים...)

לחבק, לחזק נקודות טובות, להסתכל בעיניים, להגיד לו במיוחד לכבודך הכנתי היום שניצלים כי אני יודעת שאתה אוהב, אי כיבסתי לך את השמיכי שתהיה לת כיפית וריחנית.

למצוא את המקומות שבהם את יכולה להיות איתו בכיף (כמובן גם בעלך)

כדי לתת לו מחדש תחושה שהוא אהוב ורצוי.

לא נרשמו נזקים.

ילד הבן שנה שמקבל מטרנה זה ממילא לא התזונה שלו, אני גם לא מקפידה על יחס מים /מטרנה, אם יוצא קר/חם מידי מתקנת בלי להוסיף אבקה.

(הוא בן שנתיים ומקבל שלב 2 ומקנאתו על אחותו הקטנה מבקש מהמטרנה שלה אז אני שמה לו קצת שלב 1 בכל בקבוק)

נותנת לה רק בתחילת הלילה כדי שתירדם... ובדרך כלל באמצע הלילה שוב 60

אז נראלכם אפשר באמת לערבב באותו בקבוק?

בגיל שנה פלוס לא רואה בעיה

ואחר כך חזרתי לשלב 2

לא נרשמו תלונות מצד הבחורונת

בגיל הזה

מידי פעם כן מרתיחה את הבקבוקים אבל רק מידי פעם 

משביעה או מאיזה סיבה?

אני נותנת לה בערבים מטרנה כדי שתשבע עד הסוף ותישן טוב, כי היא אוכלת מספיק מוצקים בשביל לשבוע ללילה שלם.. 

עירבבתי גם סימילאק ומטרנה באותו בקבוק

כל עוד נשמר היחס בין האבקה למים

יכול להיות שהוא יאהב את זה ויאכל יפה.

יש ילדים שבאמת רעבים כבר לאוכל גם בגיל הזה.

ואגב היה חולה בזמן האחרון? כי זה משפיע על המשקל

וכשאת נותנת לו אוכל תשתדלי אוכל עשיר עם שומנים בריאים, למשל לפירות טחונים להוסיף טחינה גולמית,

מרק לא רק ירקות אלא גם עוף וקצת שמן זית וכו'. 

מרגיש לי מבאס להתחיל בגיל כזה מטרנה

אשמח אם יש לך עוד דוגמאות לדברים בריאים שאפשר להוסיף לאוכל

זה גיל שאפשר כבר לתת הכל?

עוד לא הייתי בטיפת חלב

זאת שקילה עצמאית שאני עושה בקופה כדי לשקול אותו תמיד מאותו משקל (בטיפת חלב זה כל פעם משקל אחר וכבר היה לי עם זה בעיות באחד הילדים רק בגלל המשקל השונה)

בטח לא מסתכלים רק על ההכפלה אלא גם על העלייה ביחס לשקילה הקודמת, לא?

שאמורים להכפיל משקל לידה עד חצי שנה ולשלש עד גיל שנה.

זה בדיוק מה שהוא. נשמע לי תקין מאוד

שקילה אחת לא טובה, לא תמיד מעידה.

במיוחד אם בתקופה האחרונה הוא היה חולה, או שהתקדם בהתפתחות הפיזית. (אם הוא מתחיל לזחול או להסתובב בבית, הוא מוציא יותר אנרגיה.)

כדאי להמשיך לעקוב על המשקל, לראות אם הוא משלים את החסר.

יש תינוקות שבגיל הזה ההנקה כבר לא מספיקה, וכדאי להתחיל מוצקים.

כשנותנים מוצקים כדאי להעשיר אותם השומנים בריאים: טחינה, שקדייה, אבוקדו, אפשר להוסיף שמן זית למאכלים.

אם את רואה שהוא מתפתח בסדר, ממלא טיטולים, ולא נראה שהוא רעב, אז זה בסדר.

רק תמשיכי לעקוב.

הבן שלי עם בעיה בעלייה במשקל.

כיום הוא בן שנתיים ושלוש, ובשקילה שלפני חודש שקל 8.200.

הוא במעקב אצל דיאטניות מגיל 5 חודשים בערך.

בשום שלב לא אמרו לי לוותר על ההנקה ולתת תמ"ל.

רק להקפיד על ארוחות מסודרות, לתגבר מוצקים עם שומנים וחלבונים, וכיום הוא גם מקבל העשרה קלורית.

הוא מצונן אבל זה לא חדש

רופאת ילדים שלו המליצה על תמ"ל

ואם אני מתחילה ארוחות, עשה כבר טעימות

כמה זה ארוחה בגיל הזה? זה במקום הנקה? להתחיל גם מים אחרי האוכל?

ותודה על הפירןט, אוסיף לו לאוכל שאכין

מתפתח תקין חוץ מזה?

אני רואה שזה ממש גישה. יש אנשי מקצוע שממש מחפשים שהתינוק יהיה לפי הספר וכל סטיה זה מבחינתם בעיה.

יש כאלה שרוצים לראות התפתחות תקינה ומספיק להם.

מנסיון גם ההלחצות וגם הגישה הרגועה יכולות להוביל לבעיות, קשה לדעת מה נכון לילד.

בגיל הזה אני חושבת שמעבר להכפלה של משקל הלידה זה כבר לא קריטי לשקול כל הזמן, כל אחד מתפתח בקצב אחר.

אבל אם הילד לא רגוע ו/או לא מתפתח תקין הייתי נותנת תמל בטוח.

אין הרבה רופאים שמבינים בהנקה, והיום מי שמעודכן מחקרית יודע שצריך סיבה מאוד מאוד טובה להמליץ לתינוק על תמ''ל.

ופשוט תתחילי לתת לו טעימות מכל מיני דברים לפי הרצון שלו.

ואחרי זה תשלימי בהנקה. או הפוך, מה שמתאים לו.

יש ילדים שמתעניינים באוכל רק כשהם רעבים.

ויש כאלו שהם ממש רעבים לא מוכנים לשמוע על שום דבר חוץ מהנקה...

היי,

עונה לך בתור מדריכת הנקה,

אנחנו מצפים שתינוק יכפיל את משקלו עד גיל חצי שנה וישלש עד גיל שנה. אם צינוק מתקרב להכפלת המשקל לפני זה אז הקצב עלייה שלו יהיה משמעותי איטי יותר וזה תקין לגמרי (רק שלצערי לא תמיד רופאות ואחיות יודעות את זה).

ככה שנשמע שהוא ממש בטוב.

עוד דרך לדעת זה האם הוא עושה קקי כל יום. במידה וכן אז מצוין ואם לא הייתי מנסה להציע לו עוד פעם אחת ביום.

המון בהצלחה!

התחיל לישון כל הלילה?

היה חולה?

לשים לב לסימנים האלו שהיו בשלושה שבועות האלו

הייתי ממשיכה עם ההנקה בודקת בחודש הבא מה קורה ואז מתייעצת

כי עד עכשיו עלה יפה..אין לזה באמת כללים כתובים לכל ילד זה סיפור אחר

מגיבה לך בתור אחות שלומדת ייעוץ הנקה.

ממש לא להוסיף מטרנה בגיל הזה..

תתחילי טעימות. זה בדיוק הגיל להתחיל.

תמשיכי לו את ההנקה ותשלבי טעימות.

תתני לו דברים עשירים בקלוריות כמו טחינה, אבוקדו, פירות.. (אגב ההמלצה היא לתת מתפריט המשפחה - כלומר לא להכין במיוחד, מה שאת מכינה לכולם לתת גם לו פשוט במרקם מתאים(

ולמה חשוב שיעלו במשקל?

זה גילאים קריטים להתפתחות המוח והגוף.

הם חייבים לקבל את כל מה שהם צריכים.

תנסי להוריד את החלבי ולראות אם הוא נרגע.

והוא עלה מצוין במשקל, אמורים בגיל חצי שנה להכפיל את המשקל הלידה והוא עשה את זה. אם הוא ממשיך במגמת עלייה תמשיכי ככה.

ובלי קשר בגיל הזה הם צורכים יותר אנרגיה שהחלב אם לא יכול לספק לבד ולכן מתחילים תזונה משלימה.

התחלתי לו טעימות כבר לפני גיל חצי שנה אז עכשיו עברנו לארוחה של ירקות (נראה לי שזה נחשב ארוחה, מגדיל את הפער בין ההנקות כשבאמצע האוכל)

אבל הבאתי לו טעימות רק של ירקות

בעז"ה שבוע הבא אקנה פירות ואתחיל גם.

אפשר כבר להביא קטניות?

אוכל כל יום ירקות מבושלים מרוסקים (מוסיפה להם טחינה ושמן זית), שלא ימאס לו חח

מה עוד אפשר להוסיף בגיל הזה?

קוסקוס?

אורז אני משערת שזה גדול מידי, לא?

אני לא טוחנת אלא רק מרסקת עם מזלג אז בינתייפ לא הבאתי לו עוף כי לא יודעת אם יתמודד ככה עם עוף

לק"י

ואפשר למעוך עם מזלג.

קטניות- הייתי מנסה עדשים כתומות מבושלות היטב. ככה הן נמסות במים.

שעועית, חומוס, חיטה

יש סיבה שאמרת דווקא עדשים?

לק"י

עדשים פשוט נמסות.

אבל אם את מבשלת את הקטניות ממש, אפשר למעוך ולתת. רק לוודא שהוא מסתדר עם הקליפה.

לק"י
 

ואם עובר טוב, אז לתת עוד.

בעקרון את יכולה לתת לו הכל חוץ מחלב ניגר ודבש. 

ואגב לא בטוח שתינוקות בגיל הזה משתעממים מאוכל זהה, הרי עד שלב הטעימות הם אוכלים רק חלב אם כל הזמן

מרק

עם ירקות ועוף

ועם ירקות ועדשים

זה היה מעולה

אולי תתחילי באמת טעימות

לאט לאט תוסיפי לזה דברים משמינים כמו אבוקדו, טחינה

אני נכנעתי ללחץ הפסקתי להניק ועברנו למטרנה

ותנחשי מה? זה לא עזר בכלל!!!

ממליצה לך להמשיך להניק, אם הוא עולה לאט במשקל לפחות שיהנה מהערכים החשובים שיש בחלב אם

אם צריך לשפשף אז משפשפת בסקוטש וכדומה.

ובעיקר שוטפת באמבטיה בזרם מים חזק מאוד.

עם סקוצ'.

את הפירורים - לשאוב

את הפלסטיק/מתכת/שלד - מגבונים

מה שלא בד- עם מגבונים.

ויש כתמים חזקים כאלה של לכלוך מרוב שימוש

מבינות למה אני מתכוונת?

כמו הפרשות

ואם רופאה בדקה אותך והסתכלה - אני הייתי סומכת עליה האמת, אבל בהתחשב בסיטואציה אפשר לדחות קצת את הטיפול לאחרי