פורום הריון ולידה (עמוד 139)

יש לו פריחה? הוא עדיין עם חום?

הייתי מתחילה מרופא ילדים

לא מכירה תסמינים של חצבת חוץ מהפריחה,

אבל אם את חושדת כדאי להתקשר לייעוץ טלפוני ולא להגיע למרפאה ללא תיאום מראש.

אם זה לא חצבת ואתם באיזורים בעלי סיכון, אפשר לקחת אותו לחיסון.

האמת שאם יש לו חום הרבה זמן ועוד לא הגיעה הפריחה זה די מרגיע שזה לא חצבת.. השאלה מה זה הרבה זמן.

מעל 5 ימים של חום בלי פריחה?

גם אם זה חצבת, זה לא סוף העולם, רוב הילדים עוברים את זה בקלות יחסית גם אם יש סיבוכים של דלקות.

רפואה שלמה ובשורות טובות!

שהייתי מתחילה מלהגביר את הסיכוי של הגוף להקלט להיריון טבעי.

(ממילא אין לך שנה של נסיונות ואין לך מה לחפש אצל רופא, אלא אם את מעל 35)

האם את מיניקה?

את התזונה שלך?

פעילות גופנית סדירה?

וכן היתי לומדת קצת על שמ"פ ועוקבת אחרי ביוץ.

למרות שיש מחזור, אפילו סדיר.

אני לא סגורה דרך מה זה משפיע, נראה לי שלפחות אצל חלקן זה קשור בעובי הרירית אבל מניחה שיש סיבות נוספות.

ההורמונים בשלב הזה גורמים להתמקד רק בלידה המתקרבת, וכל השאר הופך בתחושה לחסר משמעות. מן תחושה של שהייה בקונכייה שלא שמים לב למה שקורה מחוצה לה.

מציעה לך לדבר על זה קודם עם בעלך, ואם מתאים עם המארחים.

תיאום ציפיות יכול למנוע הרבה תסכולים.

אם אדבר איתם במה זה יכול לעזור?

שתינו לי יותר זמן עם עצמי?

כי אני בכל מקרה מתכננת לנסוע לשם פשוט מנסה לחשוב איך לעשות את זה בצורה שיהיה לי טוב שם.

שלא תצאי סנובית, וגם שלא תמצאי את עצמך ברדיפה להעסיק את הילדים, מחוץ לבית זה יותר קשה.

אם עושים תיאום ציפיות מראש, זה יכול למנוע עוגמת נפש לכולם.

כמובן שאף אחד לא חייב להעסיק את הילדים שלך, אבל בתיאום מראש הרבה פעמים זה נחמד לאחרים לעשות את המחווה הזאת כשיודעים בדיוק מתי זה מתחיל ומתי זה נגמר.

כן מציעה לך מצד אחד להקשיב לקול הפנימי ולתת לו מקום

אבל מצד שני כם לנסות לחשוב מה יעזור לך קצת לשחרר מהמחשבות על הלידה ומתי תקרה, כי זה גן יכול לקחת יותר מחודש מהיום אם תלדי אחרי התאריך ושךא יחרפן אותך מדי ההמתנה...

מרגישה על עצמי שהטבע ושקט לעצמי ודייט שקט עם בעלי מאוד מרגיעים אותי..

תחפשי מה עושה לך טוב...

חיבוק ענק ענק!!

אני חושבת על זה הרבה כי כל הלידות שלי היו לפני הזמן 🙂

וגם ההריון הזה מאוד מאתגר אז קצת יותר קשה לי .

לפי זה שאין לי סבלנות לאנשים

ממש מצטמצם לי הקשב החיצוני עם כל שבוע שעובר, עד הלידה ושבועיים שלוש אחריה אני יוצאת מחדש לעולם ואומרת

וואו איזה עולם נחמד

אזיה אנשים נעימים

איפה היו כולם כל החודשים הארוכים האלה שהשתבללתי בעצמי?

מאנונימי כי נראה לי מדי מתייג, אני באמת קיצונית בזה-

אבל זה ממש תופעת לוואי מוכרת.

בטח בסוף. זה כאילו האוזניים הפנימיות נפתחות לקשב לעובר, לרחם, לגוף שלך

ושאר העולם מקבל עדיפות שניה...

ככה יכולה לקבל את עצמי יותר בסלחנות...

למרות שמקווה להיות בסבלנות לאנשים ולא סנובית 

אני בהריון ופעם ראשונה שמרגישה ככה עצבנית ומעצבנת

שמחה שזה תופעה ולא רוע שלי

ברור שבשלב הזה הגיוני בעיניי

את על קוצים והראש שלך טרוד מאוד בדבר הזה

חיבוק 

תופעת לוואי של קורונה זה לא שאין טעם בכלל?

תודה על התגובה.

אלא פשוט טעם מגעיל להכל

לי זה לא העלים את הטעם לגמרי אלא טישטש אותו מאוד.. כנראה משתנה קצת בין האנשים ובין סוגי הקונה. נשמע הגיוני ממש שזה זה.

תודה @רק רגע קט ו@יעל מהדרום !

מקווה שיעבור לי מהר..

תנסי לשים לו פיג'מה חמה ושמיכה קצת יותר ממיכה דקה של קיץ.

לגבי פספסוסים מחוץ לבית,

אפשר לקחת יזום באמצע הלילה.

לגבי מצב רגשי, לשים לב לתת לו זמנים של יחס, יותר מגע לפני השינה. לדבר איתו לשאול אותו על היומיום ולשאול אם יש משהו שמטריד אותו.

תנסי לשאול שאלות שיעזרו לו לשתף.

באופן כללי כל עוד הוא בטווח הגיל שזה שלב התפתחויות תקין, גם אם היה יבש בעבר, כל טריגר פצפון יכול לשנות את המצב ולכן פחות הייתי רצה לחפש את הסיבה שזה קורה, אלא יותר להכיל ולהבין שזה המצב מעכשיו והכל בסדר, גם זה יעבור.

הבעיה עם המזג אויר זה שבתחילת הלילה ממש חם כאן, לפנות בוקר כבר ממש קר אז אין באמת בגד או שמיכה מתאימים (אני ישנה בלי שמיכה בתחילת הלילה ומתכסה באמצע, הוא ישן מכוסה מההתחלה) אבל מצד שני, הוא מפספס בשעות מגוונות, לפעמים לפנות בוקר אבל הלילה נניח הוא פיספס כבר ב12 ואז עדיין לא היה קר בכלל בבית.

לקחת יזום זה בעיה, הוא לא משתף פעולה בכלל, רק רוצה לחזור לישון.

הוא משתף המון, ילד פטפטן בלי עין הרע ולא שמעתי ממנו משהו מדאיג, אבל בדיוק ככה היה גם שנה שעברה, זה היה נראה שהוא הסתגל לגן, הכל היה נראה מעולה, רק הפספוסים סיפרו סיפור אחר.

תודה על הנרמול וההרגעה

בלילה לפני האחרון הילד התעורר בארבע, סירב ללכת לשירותים וחזר לישון, כעבור חצי שעה התעורר רטוב.

אתמול התעורר בחמש, הכרחתי אותו ללכת לשירותים (הוא רצה לסרב אבל בסוף הלך) ובבוקר הוא קם יבש לראשונה מאז שהתחילה התופעה.

מתלבטת אםלהעיר אותו יזום. אם הוא שוב יתעורר מעצמו בלילה ברור שאשלח לשירותים, אבל אם הוא ישן ברצף בעיקרון כשגמלנו לא הערנו אף פעם והוא היה קם יבש לילות רצופים שלמים...

אצלנו אצל חלק מהילדים לקחנו יזום בלילה תקופות מסויימות, חלק לא,

ולא נרשם הבדל בתהליך הגמילה חוץ מזה שאנחנו היינו בהיכון ולא ישנו טוב בתקופה הזאת.

רק מחוץ לבית לקחנו יזום.

אם אתם לוקחים יזום זה לא עוזר לתהליך הגמילה, זה עוזר רק לאותו לילה להישאר יבש.

לדעתי עדיף פשוט להיערך לזה מראש מבחינת ציוד הגנה על המזרון וכו' ולהשלים עם העובדה שבבוקר קמים רטובים.

אם הילד קם מעצמו, יכול להיות שהגוף שלו התעורר מהשינה בגלל הצורך להתפנות, גם אם הוא לא הולך בעצמו לשירותים.

גם אני שולחת את הקטן (4.5) לשירותים כשהוא בא אלי בלילה אבל ממש לא מכירה אותו.

אם ליחה שלם הוא לא בא אחי, לפעמים קם יבש, לפעמים רטוב, לא כזה משנה לי.

(ויש לי ילדים שהרטיבו שנים.. אני יודעת מה זה)

לא יודעת אם זה נכון אבל הבנתי שאם מעירים אז זה הורס את התהליך של גמילת לילה.

ובכל מקרה גם כשקמו אצלי באמצע הלילה לשירותים, לפעמים קמו רטובים. אז אין לי מה להשקיע בזה. מקלחת בבוקר וזהו

בעיקרון אם באמץ היה אז ביוץ והריון אז כבר היה אמור להיות בדיקה חיובית

מצד שני מוזר שאין מחזור

אני חושבת שבגלל שאת פוליציסטית אז משנה את התמונה והחוקיות

בעיקר לגבי הביוץ

והיתה ממש נחרצת

וגם הצאט איר שהעלייה בהורמון נראה ממש פיק ולא סתם עלייה לצורך ירידה

אבל באמת, גם אם התווך שלי הוא 16 יום כבר היה אמור לפחות פסון קטון להיות

איזה מוזר

אולי היא לא הכי מקצועית למרות שהייתה נחרצת

בכל אופן נשמע ממש מתסכל ומורט עצבים

חיבוק ןשהכל יסתדר לטובה!

וגם פה בפורום שאלתי והכירו לטובה

התוצאות היו:

אסטרדיאול 1049

פרוגסטרון 5.7

LH 67.3

טיפה אחרי.

האם היא רופאת פוריות?

ואישית נתקלתי ברופאים "מומחים" שאומרים הרבה שטויות

ואם כך זה רק מרחיב את השאלה, איפה המחזור??

לבדוק הריון ואת מצב שאר ההורמונים

ונראלי רואים אם זה אחרי הביוץ לפי הערך של הפרוגסטרון

כי רופאי פוריות יותר מבינים בערכים האלו

מצד שני אם הרופאה יודעת שאת פוליציסטית קצת קשה להבין למה על סמך בדיקה אחת היא מחליטה שאת בביוץ. בשחלות פוליציסטיות יכול להיות נסיון לבייץ כמה פעמים בחודש

ורק מעקב צמוד יכול לתפוס ביוץ אמיתי

עניתי על ראשון ראשון ואחרון אחרון פשוט😂

ונראה שהערך של הLH ממש גבוה ונראה כמו פיק ולא כמו עלייה סתמית של פוליציסטיות

אופ הבילבול הזה הורס אותי אין לי כוח זה מתיש

ברור שאשמח להריון!

פשוט אני לא לחוצה עליו

יותר אני לחוצה שהכל טוב עם הגוף

במדויק מבדיקת דם יחידה.

צריך מעקב של כמה בדיקות דם ואולטראסאונד.

בהחלט יכול להיות ש*רוב* הסיכויים שהערך הזה משקף ביוץ, אבל כנראה שאת מהנשים שאצלן לא.

למשל, אולי היה רק נסיון לבייץ ובסוף לא היה ביוץ?

לא מבינה בזה מעבר לזה, ומאחלת בשורות טובות! 

חחח מצחיק לכתוב ב"ה על מחזור בערב חג סוכות אבל באמת שתודה לה' שהכל בסדר עם הגוף בעזרתו גם הריון יגיע בזמן…

אבל וואו איזה דימום משוגע! מהבוקר החלפתי איזה 18 פדים (לא כהקצנה, סיימתי קצת יותר מחבילה) כחולים של אולוויז🧐

הרופאה אמרה שהוא יהיה כבד אבל שיואו איזה התשה…

אם חלילה אחלש או משו אז כן

ומקווה שיירגע קצת כי השמלה שלי לסוכות היא לבנה😅

לא מבינה בהזרעות אבל ממה שאני כן יודעת, בבדיקות ביוץ ביתיות אם יש שני פסים כהים, זה אומר שהביוץ יהיה ב-24 שעות שאחרי, והביצית יכולה לשרוד 48 שעות. אז למיטב הבנתי זה לא מופרך שביום ראשון יהיה בסדר בעז"ה.

הלוואי

מתחילה עוד יומיים שבוע 35 וכל הזמן בטן קשה ברמה שמים לא עוזר...אבל לא עוצרים לידה בשלב כזה

גם לא ממש מנסים

ולנוח כמה שאפשר.. לא מחייב לישון אלא לתת לגוף את המנוחה הדרושה לו

אם זה בבישול- לחתוך ולעשות דברים בישיבה, לשתף את בעלך בבישול. לבשל דברים מהירים שלא דורשים הרבה לעמוד.

זה עוזר מניסיון

ביום כיפור שכבתי כל היום כל היום\ולא היו לי צירים לראשונה מזה לא יודעת כמה זמן

(ברגיל כל יום אני מסיימת עם בטן קשה..)

ואני כן שותה וכל פעם שהבטן קשה מורידה הילון ושותה עוד וזה לא ממש עוזר, בסוף עובר בלילה

(אחריי פעמיים שהגעתי למיון ותכלס נתנו נוזלים אבל אין קיצור צוואר אז הרפיתי מהלחץ)

לק"י

אצל הגדול זה היה בגיל שנה וחצי.

עבר כמו שבא. אין לי מושג מה זה היה.

למישהו יש ניסיון בצליאק אם זה מגיע עם אנמיה?

שצליאק יכול לגרום לאנמיה.

אבל לא בטוח שברסל תקין יכול לשלול אנמיה.

בגיל גדול יותר (סביב 3-4)

עבר אחרי חודש +- לבד

אבל כן צריך ללכת לבירור רפואי, כי רצו לשלול צליאק, רגישות לחלב או רגישות אחרת.

מתלוננת שכואב לה- ממש לפעמים אחרי שנת צהרים. 

מוצרי חלב- שווה בדיקה. תודה.

צליאק- אכלה טוב גם לפני ולא גרם לכלום, אז כנראה שלא.

שיעול- תאמת שלא, אין כלום...

תודה רבה לכולם!

לפעמים גם זה יכול לעשות..

ולעשות בירור רפואי לדעתי.. 

תגגלי גם eoe

יש לכם רופא ילדים טוב?

בדיקת עיניים זה דבר ראשון

קשור. לפעמים לחץ תוך גולגולתי מתבטא בהקאות ובודקים מהעיניים.

אבל לא מאמינה שזה יכול להיות זה אם במשך היום היא בסדר...

גם אם במהלך היום היא בסדר.

בעז"ה זה יהיה תקין, אבל חייבים לשלול הכל

לחץ גבוה יכול להתבטא בהקאות, בעיקר אחרי שכיבה.

בבדיקת עיניים בודקים את קרקעיות העיניים ואם יש בצקת (פפילאדמה) זה מצריך המשך בירור (ct ראש למשל).

אבל לא צריך להלחץ, זה רק ליתר ביטחון.. לא נשמע שפה זה הסיפור.

אחרי שהבאנו מוקסיפן עבר (כמובן בהנחיית רופאת הילדים)

חודש שלם היה מקיא כל לילה.

זוועה

לא עלה במשקל מגיל חצי שנה עד שנה

רק זוכרת שהרופאה אמרה תנסו אולי זה יעזור.

היא מקצועית מאד.

לא זוכרת על מה הסתמכה.

ההקאות היו רק בלילות.

משהו הזיה.

איזה חודש

רק נשכב וקם לאכול מקיא הכל.

ביום חיוני ומתנהג רגיל.

בסביבת 4.5 -5 בלילה מתקרר יותר.

החלון סגור? ישן עם ארוך?

לא יודעת איפה גרה ומה המזג אויר אצלכם אבל הייתי חושדת.

עוד משהו- תשימי לב האם ביום הוא עייף או לא. אם הוא עייף סימן שמתעורר מסיבה חיצונית.

אם במשך היום לא עייף- ברכותיי, כנראה צריך פחות שינה

באמת נהיה קר יותר בשעות האלו הבעיה שבערב עוד חם . אני מלבישה בארוך ודק וגם שמיכה דקה.

ובאמת היה עייף כבר ב4 גם כשקם ב6

תודה!

או שהולכים לישון ממש מאוחר ואז לפני מחליפים להם שמיכה

לחילופין לסגור חלון

אצלינו זה ממש כמה תקופות בשנה שזה קורה ולא הייתי בשביל זה מאחרת את השעת שינה..

מה שעזר במצבים הקשים שלא חזר לעצמו תוך כמה ימים היה לקום ברגע שהם קמו ולשכב לידם ולהרגיל אותם שלא קמים וחוזרים לישון.. אפילו עד יותר מאוחר מהרגיל..

אבל ב"ה הצלחתי להתפלל את כל התפילות (בבית) וגם ללמוד קצת. (תוך כדי אמנם נעצמו לי העיניים🤦‍♀️ אבל בסופו של דבר נמנמתי בין לבין על הספה, ליד הילדים)

בעלי הבטיח שיעזור לי, אבל למעשה לא הרגיש טוב😐 (ברמה שחשבתי שהוא יצטרך לשבור את הצום...)

אבל האמצעיים שלא צמו (או צמו חלקית) יחסית עזרו לי יפה עם הקטנות. ואמנם פעם אחת לצערי התרגזתי על הילדונת, אבל ב"ה יחסית הצלחתי לשמור על מצב רוח טוב מולה (וזה יפה - בהתחשב בזה שהיא הספיקה בין השאר למרוח על עצמה סבון וגואש ואף לגזור לעצמה שערות וגם לסרק את אחותה התינוקת מ"כינים"🤦‍♀️)

שמחה לשמוע שעבר לך טוב ושעוד הצלחת לצאת לנעילה! 

כל הכבוד על הסבלנות. בטח הייתי מאבדת את זה עוד בהתחלה...

ועוד בצום שגם ככה מביא אותנו לקצה.

מקווה שהתאוששתם מהצום ושאת מרגישה טוב וגם בעלך

אבל השילוב של חולשת הצום ושל העובדה שנודעתי בדיעבד על רוב השטויות (כי היא הייתה עם האחים הגדולים), וגם זה שהשתדלתי יותר לרגל יום כיפורים - גרם לי להתעצבן פחות...

חוץ מזה - כבר עברתי סטאז' בבלגנים אצל התאומים שלי כשהיו קטנים😅 היא אמנם עולה על שניהם, אבל גם הם היו שובבים לא קטנים...

(ביום כיפור לפני שנים, כשהם היו בני חמש, הם גזרו את כ-ל השיער לאחותם הקטנה, השאירו אותה בלי קוקיות בכלל🤭😱 אז מה שהילדונת עשתה עכשיו קטן על זה... בכל אופן, הם ב"ה גדלו ובגרו והיום הם נערים מדהימים ועוזרים🥰 אצלה לא בטוח שזה יקרה...)

איזה סרט

לגזור פוני ופה ושם קורה לכולם

אבל ככה הכל יאבאלה

נכון שבסוף יגדל אבל עד אז.....

איזה סרטטט

אבל כן, בהחלט בכיתי אחר כך... וניסיתי קצת לשפר את המצב, בלי להועיל הרבה...

אבל ב"ה היום יש לה שיער מהמם! חלק וארוך, והיא לא מוכנה לספר אותו בשום אופן - בצדק...

יחסית לצומות אחרים.

לא יודעת אם ההכנה לצום זה מה שעזר..בטח כן..

או זה שלא שתיתי קפה כבר חודשיים.. בטח גם.

בבוקר קמתי מאוחר (כי הקטן ישן עלי), ופחות הייתי עייפה במהלך היום. ישנתי גם בצהריים.

הילדים היו בסדר. הגדולה חלק מהזמן הייתה עם חברה, אז פחות רבה עם השאר.

התפללתי בבית שחרית, מוסף ומנחה.

לא יצאתי עם הילדים לסיום של נעילה, רק הגדולה הלכה לנעילה.

כשאכלנו אחרי הצום, הקטן היה סביבי, וגם בסעודה מפסקת הייתי צריכה לאכול כשהוא בוכה ברקע.

האמת חוץ מבערב בקטנה וסוף נעילה ממש לא העליתי בדעתי ללכת לתפילות

ישנתי המון

אפילו לא הספקתי להתפלל מנחה ונעילה

אבל אין לי מצפון בכלל😁זה בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות כדי לעבור את הצום בשלום

להיפך, מפרגנת לעצמי שבעלי התפלל את כל התפילות

היה די קשוח. לקראת סוף הצום כבר הרגשתי ממש רע ואיכשהו סחבתי את הסוף (חיכיתי לבעלי להעלות את התינוק מרוב שלא היה לי כוח להעלות אותו במדרגות..בדיעבד אולי טעות שהלכתי לנעילה אבל הילדים מאוד רצו לשמוע את השופר)

עכשיו מרגישה חלשה

כל היום הייתי סביב השעון שותה בשיעורים.

ב"ה התפללתי את כל התפילות אמנם בבית ובישיבה אבל כן הצלחתי להתפלל

היה עזרה עם הילד וגם ישנו שנ"צ

בסוף היום יצאתי למרפסת ושמעתי את סוף הנעילה מישיבה קרובה אז זה היה יפה.

תמיד אחרי צומות אני מרגישה חלשה, לא קשור להריון 

השתדלתי לנוח רוב היום כמה שיכלתי ולתת לילדים לחגוג, עשיתי בעצם כל מה שיכלתי כדי שלא אצטרך להתחיל לשתות שיעורים (זו ההנחיה שקיבלתי למקרה ו..)- אז ממש השתדלתי לעשות את המינימום ההכרחי.

תודה להשםם עבר בטובבב יחסית, יכולתי לאכול ולשתות כשיצא צום שזה הישג!! התפללתי שחרית הישג שניייי

עם כל החולשה- לא הגעתי למצב קצה

גם היה לי נס - אין דרך אחרת להסביר אתזה, הקב"ה עשה איתי חסד והבת שלי הסכימה לאכול מטרנה ביום כיפור כשלפני זה היא תמידדד סירבה, הפעם זרמה כאילו זה ברגיל שלה, ממש חסד של השם, הנקתי ממש מעט.

בט באב הנקתי והיה גרוע גרוע גרוע.

לא חשבתי שאצליח לצום וקיבלתי גם היתר מראש לשתות שיעורים ברגע שאני מרגישה צורך, אבל ב"ה הצלחתי לשרוד את הצום עם מנוחה בלי סוף והמון המון עזרה.

הטעות היחידה הייתה שניסיתי ללכת לנעילה, שאב ממני מיליון כוחות לצאת, הרגשתי נורא ולא היה לי איפה לשבת אז פרשתי חזרה הביתה אחרי כמה דקות.

התארגנתי על מלאי של ספרים, ממתקים, פרסים ומשחקים חדשים.

התכוננתי היטב מבחינה גופנית והצום עבר ממש בסדר והרגשתי טוב.

הצלחתי להתפלל את כל התפילות ואפילו להיות שעתיים בבית כנסת.

עבר עם הרבה סיפוק ב’’ה!

אמא פעם ראשונה לילדון בן חודש

דרש מלא לינוק, הרבה יותר ממה שהתרגלתי ולא הסכים כל היום לישון

רוב היום הייתי לבד איתו אפילו שאני אצל ההורים כי כולם היו בבית הכנסת

לא התפללתי אפילו תפילה אחת, הזיה. פשוט כל הזמן סביבו (עד עכשיו אגב)

ומתפוצץ לי המוח מעייפות

קצת אחרי שכתבתי הערתי את בעלי והוא שמר עליו ואחר כך הבנתי שאמא שלי שמרה גם עד איזה 4

אתמול הוא פשוט כל הזמן רצה לאכול ולא היה לי שאוב אז לא היה להם איך לעזור לי

מבחינה רוחנית

מבחינתי הרגשתי שהטיפול בילדים בצום זה בהחלט כל מה שנדרש ממני...

והשתדלתי לשמור על הכוחות שלי

בערב התבאסתי ממש על עצמי כי התפוצצתי על הבנות.. הן הרגישו חג ולא ממש הבינו למה אני רוצה שילכו לישון לפני שאבא חזר מביכנ"ס..

ולגדולה יש עכשיו קטעים שיכולים להוציא מהדעת. וכשהיא מתחילה להרביץ לאחותה סתם ככה ואני עם התינוק על הידיים זה מאתגר.

בכולופן בבוקר באה לפה חברה עם הבת שלה אז זה די העביר וב"ה בצהריים הצלחתי לגרום לכולם לישון באותו זמן וכשבעלי יצא למנחה ונעילה הוא הבטיח לבנות שאם יתנהגו יפה הוא יביא להם סוכריה כשיחזור וזה הצליח להחזיק אותן, אז גם אני הצלחתי להיות בשעות האלה קצת יותר על הספה וב"ה היה לקטני מספיק חלב ואני סיימתי את הצום יחסית על הרגליים, קצת חולשה וסחרחורת אבל בסדר. שרדנו כדי לספר.

בגיל כזה גומלים בסיר?

או שאפשר בישבנון?

ואפשר לנסות להשאיר עם טיטול, ולקחת לשירותים כשהוא מבקש או בזמנים קבועים (כמו בבוקר או לפני המקלחת).

אם יש לך כוחות כן הייתי זורמת איתו על החלפת הטיול מתי שמבקש - אבל אולי כדאי לך לגמילה לחכות לקיץ. גם יותר קל מבחינת פספוסים, הוא גם יהיה גדול יותר ואת כבר תהיי אחרי לידה ואולי תתאוששי כבר ..

אבל עכשיו הוא למד להוריד לעצמו

ואין לו מספיק שכל בשביל להבין שאם מורידים טיטול- צריך לשים חדש

הוא שם בפח את המלוכלך, יאמר לשבחו. 

אבל אני רצה אחריו בכל הבית והוא נהנה מהסיטואציה ומשתחל לי מתחת למיטות וכאלה שאין לי גישה כשהוא בלי טיטול..

זה גם לא סיטואציה אידאלית בחורף..

(יש לו מלאאא כח. הוא כבר חורר לי בגד בנשיכות, כי קרא לי וניסיתי להתעלם אז הוא פשוט נשך לי בחצאית עד שהיא נקרעה.., אז לא להציע לי לסגור לו תיתקים- בדרך כלל הוא מצליח לפתוח, ונניח והם יהיו חזקים במיוחד- לדעתי הוא יקרע את הבגד..)

אבל אפשר לשמר את המודעות שלו, וגם לנצל את זה.

אם סיר זה סבבה בשבילך - אפשר ללמד אותו לעשות גדולים בסיר.

אפשר גם לעודד אותו לתת שתן באמבטיה, או כשמחליפים בגדים.

לדעתי זה שווה גם כדי שבהמשך הגמילה תזרום בקלות יותר. וגם ככה את פחות חוששת מפספוסים ופחות מוגבלת מבחינת המחוייבות לרוץ אליו, אבל כן יכולה לחסוך קצת החתלות.

ניסיתי לגמול ואחרי שבוע החזרנו חיתול כי היא לא הצליחה לשחרר באסלה.

עכשיו היא בת 1.8, עם חיתול. אומרת כשעושה ומורידה לעצמה את החיתול אם אני לא ניגשת מיד. טיקטקים וכו' לא עוזרים, היא יודעת לפתוח דרך.

מצד שני, בזכות הגמילה היא למדה להתאפק ולכן אני לא בלחץ כשהיא מורידה לעצמה. שמה לה חיתול חדש כשאני מתפנה. היא לא בורחת כי אני לא רודפת אחריה בנושא...

היי שולה, מה נשמע?

לאחרונה זלדה עוזרת לי המון עם הילדים והבנתי שמטילדה מצטרפת אליהם הרבה.

מצד אחד ממש משמח שטוב להם ביחד, אבל מצד שני רציתי לבקש שנתאם את זה מראש כי לפעמים אני רוצה שזלדה תלך לאיזה מקום עם הילדים ופחות מתאים שהיא תצטרך לשמור גם על מטילדה בנוסף ל-X ילדים שלנו.

רוב הזמן זה ממש מסתדר ובכיף, אבל נשמח פשוט שיהיה מתואם 🙏

----

זה יפחית בודאות את הספונטניות ביניכן, אבל נראה שהספונטניות הפכה לניצול (גם אם רק בתחושה שלך) אז נראה לי שעדיף לאזן את זה בחזרה.

לתת בתחושה רעה זה לרוב דבר שמתפוצץ בסוף

לא נראה לי שזו אחת שבא לה לשלם.

מה שהייתי עושה זה פשוט אומרת לבת שלי לקחת את הילדים מיד למתקנים בלי להתמהמה.

אם השכנה אומרת לה לקחת גם את הבת שלה, היא יכולה להגיד לה שהיא לא יכולה לשמור על כולם.

וזהו לדעתי.

שלפעמים הבת שלי הולכת ומציעה לשמור עליה

ולי זה מפריע כי בסוף הם באים ומפריעים לי, אולי אני אעלה את הנקודה הזו גם מול השכנה

את צריכה לבקש מהבת שלך לא להציע.

וגם אם היא הציעה, לך כאמא יש זכות הטלת ווטו.

בודאי שהבת בגיל כזה, תחזירי את ילדי השכנה מיד הביתה.

באופן כללי כדאי לדבר עם הבת ולברר מה הסיבה שמציעה את עצמה.

וכדאי גם לדבר על מקרים של אי נעימות, חרטה מדברים שהתחייבנו אליהם וניצול.

לק"י

תבקשי ממנה לא להציע את עצמה לשכנה, אם היא צריכה לשמור על האחים שלה.

בזמנה הפנוי, אם היא נהנית מזה, אז למה לא?

באמת נשמע שזה לא בטוח 😕

אבל גם יכול להיות שכן פשוט אי אפשר לדעת כנראה כרגע... 

זה ממש גבולי להגיד למרות שממש בא לי להגיד שכן❤️ הלוואי הלוואי ותבשרי בשורות טובות בקרוב 

אולי תנסי לעשות בדיקה ביתית שוב ביום שישי בבוקר? 

כבר אפשר להגיד מזל טוב

יצא שלילי...

אולי יש פס ממש בלתי נראה אבל זה לא נראה לי מעיד על משהו 😢