שרשור חדש
טיפסתי על עץ ואני לא יודעת איך לרדת ממנו...מאוהבת בילדי

אקדים ואומר שאני מותשת מזה שהילדים בבית כללל היום.

במיוחד שאין אצלנו כמעט אזעקות (אחרונה היתה אתמול בצהריים), אז אני מרגישה שזה חופש מיותר...

 

עכשיו בעלי היקר החליט לקחת פרויקט בבית שלוקח לו זמן וכח. ומתי הו עושה את זה? כשהילדים רגועים ועסוקים. איך שהקטן מתחיל להתעורר הוא בדיוק צריך לצאת, לעבוד ללמוד, וואט אבר.

 

וזה מרגיז אותי. מאד.

כי יוצא כשהם רגועים הוא בבית ואני מתקדמת לפסח (כמה שאפשר.. חח.. בסופו של דבר גם זה ייפול עליו כנראה)

וכשהם צריכים אותי (במיוחד הקטן שרוב זמן הערות שלו על הידיים שלי. אני מותשת מזה- פיזית ונ]שית) הוא לא בבית!

וגם אין לי זכות להתלונן כי הוא עושה דברים לבית.

 

עכשיחו הוא ישן לו בלילה רצוף, לא מתעורר מכלום. ואני מתזזת בין 2 הקטנים- מיניקה ומחזירה את זה שמעליו כל רגע למיטה. קמה מפורקת.

מה שטוב בחופש הזה שאני יכולה לפחות לישון עד 8.

 

אז מה העץ? התעצבנתי עליו הבוקר על כל הנ"ל, שהוא הולך מתי שבא לו ואני צריכה להתומדד עם הילדים והוא אפילו לא חושב להציע עזרה, אלא אם כן אני מבקשת בפירוש.

 

 

וחוץ מזה שהיה לנו יום נישואין 10 וצברתי לזה כמה פעמים כסף כדי שנעשה משהו מיוחד לכבוד זה. וכל פעם הוא אמר שיש דברים יותר חשובים לעשות בכסף הזה.

וכמה שתזכרתי אותו שאני מצפה למשהו ביום הזה- הוא קנה לי שוקולד (וגם זה רק כי הוא ראה שאני קניתי לו מתנה)

ואני רוצה מזרנים חדשים לחדר שינה (כאמור חסכתי לזה) ואין לו זמן ונראה לי שגם חשק שנלך לבחור.

וזה מעצבן אותי כי את רוב המתנות שלי אני מקבלת באיחור. לא תמיד זה בגללו, ובכל זאת... 

אני יודעת שזה קשור לקש"ר וזה עדיין לא מתיישב לי.

וביקשתי ממנו מתנה ליומולדת תכשיט (בחנוכה) נראה אם אקבל עד פסח...

 

יצא לי ארוך ופרקה, אז תודה על המקום ועל האפשרות.

ואם יש למישהי עצה איך אני יכולה לרדת מהעץ לפני שהוא חוזר הביתה- אשמח לקרוא אותה.

לא הצלחתי להבין מה העץרקאני

התעצבנת על דברים שעיצבנו אותך

העץ הוא שהתעצבנת?

אפשר להתפייס ולהשלים ולדבר והכל

אבל לא הייתי קוראת לזה עץ

 

מה הוא אמר כשאמרת לו שאת מרגישה שכשצריך אותו הוא לא בבית?

 

ובקשר למתנה

אל תחכי לו 

תקבעי זמן ותגידי לו שביום כך וכך הולכים לקנות מזרונים (כמובן שזמן שמתאים לו)

לא יודעת דיברתי לא יפהמאוהבת בילדי

הוא רק אומר שאני צודקת... תכלס זה גם מעצבן אותי. כי לא עוזר לי להיות צודקת. עוזר לי שהוא יעזור לי... חח יצא עילג.

 

בקשר למתנה- אין לי מושג מאיפה להתחיל.

מותק, זה שהוא אמר שאת צודקת זה המון!!באתי מפעם

לעשות שינוי זה כבר כמה רמות מעל...

ואני אגיד לך את האמת, אין את זה לגברים באופן טבעי לבןא ולעזןר עם הילדים, כשיש להם צורך לעשות משהו הם פשוט עושים, אין להם את זה בטבע כמונו ש'קודם אני אשכיב את הילדים לישון ואז אני אנקה את המקרר' או 'קודם אני אעמיד סיר שיהיה לילדים ארוחת צהריים ואח''כ אתפנה לשטוף'. אין. פשוט אין להם את זה בדי אן אי. ככה זה מולד. מבאס. וגם לי היו עם זה מלא מריבות עם בעלי.

אבל זה תמיד מסתכם ב- אם את צריכה משהו תלמדי לדבר כי אני לא מנחש. ולי אין את זה להיות בפוקוס על הילדים כל הזמן. 

צודקתמאוהבת בילדי

מבאס אבל זה מה יש...

את האמת שהוא בעל כל כך מגונן ועוטף ועוזר שכנרא התרגלתי... לא יכולה להסתדר בלעדיו.

אני מנסה, כן? אבל בזמני קצה כמו התקופה הזו זה קשה לי אפילו לנסות.

לכן היה לי באיזשהו מובןבאתי מפעם

יותר קל כשהוא היה במילואים. 

היה קשוח למות. 

אבל

לא ציפיתי ממנו לכלום כי הוא לא בבית... אז כשאני כבר עם אפס צפייה אני איכשהו מנהלת את הכל לבד.

לפחות לא היו אכזבות 😅

רק לגבי הלילהשירה_11

אני מניקה ובעלי קם לגדולה יותר

למה את קמה לשניהם? 

כי הגדול יותר בא אלי למיטהמאוהבת בילדי

חיימשלי, בא עם השמיכה והכרית...

בעלי לא מרגיש כלום.

הוא טוען שאם אעיר אותו הוא יטפל בו. תכלס להעיר אותו זו עבודה בפני עצמה...

לגבי התכשיט תקני בעצמךדיאט ספרייט

אפילו לא חייב לצאת מבית.

תפתחי עכשיו את האתר, תזמיני לעצמך ותגידי לו תודה שקנה לך מתנה.

אבל תודה מכל הלב, לא עוקצנית.

אני עושה את זה כל הזמן, לא מתעכבת על דברים כאלו וזה זורם חלק.

לגבי השאר אין לי עצה, אבל אני כן חושבת שאת צודקת.

בהצלחה 

יש חנות מסוימת שאנחנו אוהבים לקנות בהמאוהבת בילדי

אין לה אונליין

ובד"כ הוא אוהב לבחור איתי, אולי לכן זה חסר לי...

 

תודה!

העצה שליהמקורית

היא - קודם כל, מותר לך. אנחנו בתקופת קצה קודם כל

מותר לך לשחרר קיטור ומותר לך לרצות שהוא יהיה יותר מעורב

הדרך לרדת מהעץ היא לא להפסיק את הרצון המובן והמוצדק שלך, אלא למצוא דרך לא להגיע למצב של התפרצות ולדבר על זה לפני

וכן, גם לתאם ציפיות.

ממש ברחל ביתך הקטנה - להגיד שאת מצפה לתכשיט, לזמן, ללכת לקנות מזרנים ולעזרה עם הילדים

את מצפה שישאל מתי מתאים ומתי את צריכה עזרה, ולא רק שתורידי הנחיות

זה בסדר לצפות שיהיה שותף ולא יתנהל כאילו הזמן שלו ברשותו והכל עלייך

תבקשי זמן לנוח בצהריים ושימצא פתרון לילדים


הכל בסדר. קרה. הוא גם יודע שאת צודקת בסוף. מהודרת לחכמה זה כבר תקשורת ולב♥️

תודה לך!! על כל מילה!מאוהבת בילדיאחרונה

השבוע לפני 15 שנים

הריון ראשון כמה שאלות וחששותאנונימי (פותח)

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

אני משתמשת המון באופה לחםקיוויאחרונה

והוא לא מראה סימני קילקול 

טפו טפו כמובן

אז מה הטיפים שלכן לקראת השבוע הקרוב?אוהבת את השבת
ניסיתי לשבת עם הילדים לתכנן את השבוע הקרוב, עבד חצי קלאצ'.. תכלס לא הגעתי ככ מוכנה אבל הרגשתי שזה כיוון..

למי יש המלצות לקראת עוד שבוע בבית?

לתכנן לטווח ארוךדרקונית ירוקה

לחשוב מה רוצים לקדם כל ילד, עכשיו כשיש זמן איכות ארוך יחד.

לעשות סדר יום כללי ולתלות במקום בולט בבית

למנות אחראי ארוחות שמכינים ארוחת צהריים וערב כל יום, יחד איתך אם הם קטנים

להכניס בלוז זמן לסדר בבית, כדי שהבית לא יתהפך לחלוטין

להכניס יציאה יזומה בלוז, אפילו לטיול ברחוב אם גן שעשועים מפחיד מידי

כל הכבוד לכןמולהבולה

אני זורמת

תכנונים לא עובדים כאן 🫣

לקבוע יעד אחד ביוםכל היופי

ולא יותר


למשל להספיק להיות בזום.

או לאכול ארוחות בזמן

או לנקות/לסדר משהו אחד


ובונוס אם תספיקו - משהו נוסף או שניים.

לשלב פעילויות שונות לאורך היוםפאף

פעילויות תחושתיות, פעילויות שמוציאות אנרגיה ופעילויות רגועות יותר.

למשל בר בצק/חול קינטי/משחק במים/הכנת עוגיות/קצף, ואז דברים רגועים כמו משחקי קופסא, צביעה, למידה....

ופעילות מוטורית יותר, מסלולי מכשולים בתוך הבית, יוגה, קפיצות וכדומה

לשרוד בחיים😂Doughnut
אם אפשר גם לאכול ולישון זה יהיה נהדר
זה - ממשאוזן הפיל
וואי ממש. ניסיתי לעשות יותר מזה ועכשיו אני עם דלקתאוהבת את השבת
לקנות אוכל מהיר ופשוט להכנהשיפור
מה זה בשבילך אוכל מהיר?shiran30005
מוצאת את עצמי המון במטבח וכבר קשוח ותוך כדי עוד לעבוד
רעיונותשיפור

שניצלים קנויים קפואים

אצבעות דג

צ'יפס ופלאפל קפוא

פיצה קפואה

קוסקוס

מרק אפונה או עדשים

אורז עם/בלי עדשים

פסטה, אפשר עם רוטב וטונה

טוסטים/ פיתה פיצה

חביתה

דג/ עוף בתנור, אפשר עם ירקות חתוכים גס

קציצות קפואות מוכנות


אני לא מכינה שום דבר עם בצל מטוגן למרות שזה משדרג, כי זה לא נחוץ ומכפיל את זמן ההכנה, ואחד הילדים לא אוהב...


הבעיה שאנחנו לא אוכלים שניצלים ודבריםshiran30005

קפואים

בעייתי אה? 

הורדת חצי מהרעיונות😅שיפור

לא אוכלים כי לא בריא או כי לא אוהבים?

אם זה מסיבות של בריאות אפשר לחפש מה הכי בריא מבין הקפואים, ולקנות רק לתקופה הזאת שגם ככה מאתגר.

חחח, אנחנו סובלים הרבה מהבטן אזshiran30005

נמנעים מקפואים למינהם, פיצות/שניצלים מכינה בבית. אולי אכניס בורקסים אבל יןדעת את ההשלכות של זה אחכ

בגלל זה אני מבשלת מלא עכשיו וגם עובדת מהבית אז לא פשוט

בולונז זה שניהעוד מעט פסח

עוף עם תפו''א בתנור

פסטה עם טונה

קוסקוס משקית עם ירקות סנפורסט

איך את מכינה בלונז בשנייה?שיפור
מבחינתי כל דבר שדורש טיגון מלבד חביתה זה יותר מדי זמן בשבילי.
לא באמת שניה,עוד מעט פסח

אבל חמש דקות נניח?

מוגנת בצל + שום, מוסיפה את הבשר לעוד שתי דקות טיגון, מוסיפה רסק תבלינים ומים רותחים.


את מכירה שיש קוביות של בצל ושום מטוגנים קפואים? זה יכול ממש לעזור לך (אני מכינה לבד אז יש לי מלאי במקפיא. מאפשר להקפיץ כל תבשיל בכלום עבודה).

תודה!שיפור
מעניין, לא הכרתי
אני מכינה עם בשר טחון + רסק עגבניותמנגואית

וגם מים ותבלינים כמובן

הילדים לא אוהבים בצל


הבשר טחון צריך להפשיר קודם

ובתוך סיר נותנת לזה זמן 

בלי לטגן?שיפור
בלימנגואית

שמה את הבשר לבד בלי שמן

מפוררת טוב )היה קפוא והפשיר )

ואז מוסיפה רסק, מים, תבלינים 

לא אוהבים פה בצלמנגואיתאחרונה
אוי לא פשוטשיפור

אז אולי להכין לארוחות צהריים דברים שלמים כמו דגים ועופות עם ירקות חתוכים גס/ ירקות סנפרוסט, זה יכול להיות ממש הכנה מהירה.

ולארוחות ערב- מרקים פשוטים, חביתה, פסטה...

ראיתי את המתכון הזה, אמרתי שאנסה למחרשופטים

אני לאחרונה התחלתי לקנות קבבים קפואיםטארקו
ואז להפשיר, לחתוך כל קבב ל4 ולהפוך אותם לקציצות ברוטב

זה פחות רך מקציצות ביתיות אבל זה ממש עובד ומקל מאוד על העניינים.

גם אצלנו לא אוכלים את זה. פתרונות בפניםהמקורית

פרגית בנינג'ה/ סטייק במחבת/ חזה עוף במחבת/ עוף עם תפוא בתנור שגר ושכח

קוסקוס - מרק עם עוף וקוסקוס משקית

גם מושט בתנור עם בטטה וגמבה

 

 

עוף עם תפו"א שלמים בתנוראפונה
5 דקות הכנה באמת.
מאנונימי כי השכנות יזהו אותיאנונימית בהו"ל

שקיות קוקי

הדרך הכי טובה אבר להכין עוף או דג עסיסי באפס מאמץ.

פותחים שקית, שמים את הדג/עוף, אפשר שלם, כף שמן, תיבול לפי הטעם, מוסיפים ירקות אפשר תפוחי אדמה שלמים אפשר אורז ואז מים בהתאמה.

מכניסים לתנור.

אחרי שעה וחצי שעתיים כל הבית ריח טוב (תלוי מה שמת בפנים.. חחח) והאוכל עסיסי ומושלם. בלי לעמוד ליד הגז אפילו לא דקה.

 

עוד רעיון- ירקות קפואים 0זה לא עושה כאבי בטן מן הסתם)

שמה בתבנית מפזרת שמנז, מל"פ. טעם ואחלה נשנוש. אפשר גם ירקות לא קפואים אבל אז יש עבודה לחתוך לקלף וכו.

לדאוג לעצמי לאוכל טובהמקורית

לא ג'אנק, טוב

זה משפיע לי ממש על האיזון ההורמונלי ומשבש אותי לגמרי

וגם - לדאוג להזיז את הגוף כמה שיותר

כמה דקות בשמש

לצחוק


הילדים יזרמו איתי ביחד כבר

קניתי להם יצירות ופאזלים, יש כמה דקות למידה בבוקר בטלפון. יהיה בסדר

לא לתכנן קדימה בכללטארקו

לנסות כמה שיותר להחזיק בכאן ועכשיו.

הבנתי שמה שהכי מערער אותי זה הקטע הזה שאי אפשר לתכנן כלום ואין טעם לתכנן כלום כי הכל שברירי בטירוף ואין דרך לדעת מה יהיה מחר..

מספיק שעברנו לילה עם יותר מידי ריצות למקלט

או יום שכל שעתיים מטרטרים אותנו לצאת לטיול

שכל התכנונים יכולים ללכת לפח


אז אני מנסה כמה שפחות לתכנן קדימה וכמה שיותר להיות בהתבוננות על הקיים ועל מה שצריך עכשיו, מה מצב הילדים, הבית, אני ברגע זה, מה אנחנו צריכים ומה יעזור לנו. לא למחר, אפילו לא להמשך היום, אלא ממש לדקות הקרובות.


וגם זה להכיל שיהיו שינויים. כי הנה בשעה ארבע התחלתי להכין סלט

אבל אז דברים השתבשו ועד שחזרנו בחמש מהמקלט שהיה קשוח הפעם במיוחד, כבר היה יותר נכון לזנוח את הסלט ולחמם מהר אוכל אחר..


אז ככה זה, כל פעם שמסיימים משהו לעשות חושבים מה עכשיו יעשה לנו טוב.


אני לא יודעת אם זו העצה הכי טובה וחכמה...

אבל לי כרגע היא עובדת.

יש למישהי המלצה על סדרה מעניינת??מולהבולה
ממני שממש מיואשת וברגעים של שקט חייבת בריחה (וקפה 😁)
אני אהבתי את יום האםמאוהבת בילדי

אבל יש גם חוסר צניעות.

אם זה רק לך- זה קליל ומשעשע

מה זה חוסר צניעות?מולהבולה
יש שם קטעיפ גםמאוהבת בילדי

בדיבור ויש גם קטע שהיא הולכת עם חזיה...

יש לך קישור ליום האם?מחכה עד מאוד
יש לי את הפרקים במחשב, לא זוכרת מאיזה אתרמאוהבת בילדיאחרונה
אני אוהבת המרוץ למיליון .. לא כולם מתחבריםהילושש
בול מה שבאתי לכתובממתקית

בימים האלו זה ממש מעסיק אותי ומשחרר לי את הדריכות והמחשבות.

סדרה ממש קלילה וכיפיתממתקית

גם מתח. אז המוח עסוק בזה ולא בהתרעה שתהייה עוד מעט.

אחלה סדרהרקאני

אני אראה אותה אבל לבד

לא עם בעלי

הבנות שם לא צנועות

אבל בגדול זה נקי וכיפי

צומת מילררקאני

friends

קופה ראשית

 

זה הסדרות שאני אוהבת כשבא לי משהו קליל ומצחיק

העונות הראשונות של שנות ה-80יעל מהדרום
היי אני בחרדה קיצוניתתתתהיי (:

עשיתי זריקת אובריטול בשני לפני שבועיים.

הבוקר פס חיובי חלש בבדיקה ביתית.

היום בדיקת דם לבטא.

אבל אין לי יכולת לחכות מהלחץ... מה אומרות?

בנות המטופלות גם בזריקות וכו'(: תודה!!! 

מקפיצההיי (:
רק לחכות לבטא...אורוש3
הפס יכול להיגרם מהאוביטרלוהרי החדשה
אז הייתי פשוט מחכה לבטא כי אין ברירה.

בהצלחה! לפחות התוצאות של הבדיקות מגיעות בדרך כלל מהר.

גם 15 יום אח''כ?היי (:
15 יום חושבת שכבר לא קשור לזריקהפה משתמש/ת

אבל אני לא מומחית

באמת קשה הסבלנות לתוצאות

ממש מקווה בשבילך

תודה לךהיי (:

אני נעה בין תקווה ליאוש

קשוח

יודעת ששבועייםוהרי החדשה

עדיין משפיע

אז 15 אולי יורדים הערכים אבל לא אולי עדיין זה משפיע

לא עם ידע רפואי רק אומרת ממה שאני זוכרת כדי שלא תתאכזבי.


אבל את לא אמורה כבר לקבל תוצאות?

לא... לצערי עד 16:00היי (:
חיבוק ענק ענק. 15 יום זה כבר לא האוביטרל....אמהלה

מחזיקה לך אצבעות

זוכרת עד היום ומרגישה בגוף את המתח והחרדה

בשורות טובות יקרה

חודש אדר- חודש של שמחות

חיובי ב"ה!!!היי (:
תודה ענקית לכן!! 
יאא אימאלה איהז מרגשששש הז! שמחה עבורךפה משתמש/ת
וואי איזה מרגש!!!!!התלבטות טובה

ממש!

בע"ה הריון תקין, קל ובידיים מלאות!!!

תודה על העדכון המשמח

וואי ב"ה איזה שמחה גדולהוהרי החדשה
ממש ממש מרגש!!!!
ב''ה!!!אורוש3
יואוווו איזו בשורה משמחת!!!! שיהיה הריון תקיןאמהלה

בבריאות שלמה, בשמחה ובידיים מלאות

שימחת אותי ממש!!!!!

אזיה מרגש!!אחת כמוניאחרונה
בשעה טובה
איפה עובר הגבול של ונשמרתם לאם צריך לקרות זה יקרה?שיח סוד

100+ אזעקות

יציאה למקלט

שניים מהילדים צריך להרים על הידיים

מילא ביום ערים אז יוצאים…

אבל בלילה כבר קשה מאוד, בקושי אנחנו ההורים קמים

אבל מפחיד לוותר ללכת למרחב מוגן… בכל זאת, זה איראן…

ויש לנו שכנים שלא הולכים כבר בכלל (לא רק מבוגרים) אומרים שיאלה פה לא יקרה ואם השם יחליט זה לא משנה איפה הם יהיו…

יש בזה משהו, אבל יש גם ונשמרתם.

איפה הגבול?

קודם כל חיבוק ענק ❤️,זה לא שפוי בשום צורה. מה שאניקמה ש.
בס"ד

שואלת את עצמי במקרים כאלה זה "איך ארגיש אם חלילה יקרה משהו לאחד הילדים שלי בגלל שלא עשיתי א, ב, ג?". התשובה היא המצפון שלי.


שולחת כוחות!!!

*המצפןקמה ש.
שאלה מענינת וחשובההמקורית

היום יש לי ממד אז הילדים ישנים בממד ואני קמה אליו

לפני כן היה לי מקלט בבניין, וכנל - ירדנו עם שניהם ( אם זו היתה רק אני, סביר להניח שלא הולכת כל פעם)

עד לפני שהתחתנתי 25 שנה לא היה ממד ולא רצנו לאף מקלט באף מצב


אין לי מסקנות ככ  חוץ מלהגיד שכאמא זה שונה מאשר כרווקה וההתלבטות הזו פשוט קשה..♥️

יש לכם התראה של כמה דק לפני? מאוד עוזר כדי להתארגאוהבת את השבת

אני חושבת שעוד כמה ימים לעשות את המאמץ.. זה באמת קשה אבל הסכנה היא גדולה ומוחשית.

גם אצלנו בערך ככהטארקו

ביום הגדול הולך לבד

אבל בלילה אנחנו(כלומר בעלי, הוא כבר גדול וכבד) מרימים אותו, וכמובן שגם את הקטנה.


ויש הרבה אזעקות.. ועדיין כל פעם רצים למקלט למרות שזה קשה ולא נעים ודיי סיוט


מבחינתי הגבול של ונשמרתם עומד על אפשרי.

כל עוד זה אפשרי, גם אם מאוד מאוד קשה וגם אם גובה מחירים נפשיים ופיזיים, יש לנו חובה לשמור על עצמנו ויש לנו אחריות על הילדים שלנו.

בנקודה שבה זה כבר לא אפשרי בכלל, זה השלב של השלך על ה יהבך.

אבל צריך להיות מאוד ישרים לא לוותר מוקדם מידי. התפקיד שלנו זה לעשות את המקסימום האפשרי.


כל הגוף שלי תפוס מהסחיבה של הילדים בריצה

זה באמת סבל

והדריכות גם. אני מבינה אותך ממש ממש

וגם פה יש הרבה שלא הולכים למקלט מכל מיני סיבות, טובות יותר ופחות...


אבל מבחינתי ללכת עם הילדים למקלט זו האחריות שלי ואני חייבת להתאמץ על זה.


האם אין מצב של פגיעה ישירה במקלט שגובה מחירים? לצערנו אנחנו יודעים שיש. אבל זה באמת השלב שכבר אחריות של הקב"ה.

אני מודהמקקה

שכשהתינוקת ישנה אנחנו לרוב לא הולכים

אי אפשר, גם שפיות זה חשוב

בדיוק שמעתי אמא מספרת שהבית שלה נפגע רציני מרסיספרח חדש

ובנס לא קרה כלום בנפש, רק פציעות קלות.. זה היה בפורים

אבל היא לא ירדה למקלט כי בדיוק התינוקת נרדמה..

 

אני חושבתרקאני

שזה תלוי איפה אתם גרים

וכמה ההשתדלות היא בגדר הנורמלית

לנו רב אמר שלנסוע למקלט זה הרבה מעבר לחובה ההלכתית של השתדלות

אם גרים באזור עם סיכון גבוה לנפילות החובת השתדלות תהיה גבוהה יותר בהתאם

 

יש מדד איזה אזור מסוכן יותר? לא נראה לייעל מהדרום
אפשר לראותרקאני

יש אזורים עם יותר אזעקות ויש פחות

נגיד במרכז יש הרבה יותר נפילות

גם של שברי יירוט וגם פגיעות ישירות

אזור ירושלים יש פחות (יש! אבל פחות...)

 

אצלנו הסכנה היא בעיקר שברי יירוט ולא פגיעות ישירות

שזה כבר מוריד מהסיכון

 

ודאיאפונה
ערים צפופות מול ישובים מבודדים
אהה. אוקי. על זה לא חשבתייעל מהדרוםאחרונה
לק"י

@רקאני עכשיו זה מתחבר לי למה שכתבת.

תלוי בהרבה גורמיםאמאשוני

בגדול הייתי מחלקת לשתי סכנות עיקריות:

1. פגיעה בסמיכות לבית

2. שברי יירוט/ טילי מצרר


פגיעה בסמוך לבית היא מסוכנת ממש ולכן כל הריצות למקלטים

שברי ירוט זה ממש תלוי איך הבית בנוי ואיזה קומה אתם.

בכל מקרה אם מחליטים להישאר בבית יש אמצעי הגנה שכדאי לנקוט

למשל לא לישון בקיר צמוד לחלון

ובאופן כללי לשים משהו על החלונות/ להוציא את החלונות כדי להימנע מפגיעה מזכוכיות.


למה לא לישון במקלט?

ממילא חלק מהשכנים לא יורדים בלילה, אז יהיה קצת יותר מקום וקצת יותר נעים.

ועוד משהואמאשוני

מציעה להסתכל על כל 48 שעות בנפרד ולקבל החלטות בהתאם.

כולל להתארח אצל משפחה. נניח נוסעים לשבת, ישנים מוצ"ש וראשון על הבוקר חוזרים הביתה.

ככה זה מרחיב את העוגנים ומפחית את הסיכון.

נניח לילה אחד לא יורדים, לילה אחד יורדים ובקושי ישנים, 2 לילות מתארחים

עוד לילה יורדים, ואז לילה לא יורדים

יוצא שרוב הלילות אתם נשמרים, ורוב הלילות אתם גם ישנים.

עם ההתרעה אתם לא מספיקים להגיע?יעל מהדרום

לק"י

 

לנו יש מקלט בבניין.

אני מארגנת לפני השינה את הנעליים/ קפוצ'ונים/ שמיכה/ מה שצריך.

במקלט השארנו תיק עם ציוד.

כשיש התרעה- קמים, מעירים את כולם, נועלים נעליים. אם התינוק ישן, אני שמה אותו במנשא.

ויורדים.

 

לפני שבוע נפל פה טיל במרחק של כמה רחובות, ומההדף נשברו חלונות. לא רוצה לחשוב מה קורה כשזה קרוב.

כאן יש הרבהרקאני

התרעות בלי אזעקות

כן. במקרה כזה כנראה שהיינו מתארגנים ומחכים לאזעקהיעל מהדרום
לק"י

אבל אצלינו לרוב יש גם אזעקות, אז יורדים אחרי ההתרעה.

אנחנורקאני

גרים רחוק מאוד מכל אזור מוגן

אם יוצאים ברכב בהתרעה אולי מגיעים בדיוק כשמתחילה האזעקה ואולי היא תופסת אותנו ברכב עדיין

לעשות את זה כל פעם שיש התרעה ועוד באמצע הלילה

כשרוב ההתרעות הן בלי אזעקה פה

זה טירוף

אז נשארים בבית ואומרים פרק תהילים

איזה מצב מאתגריעל מהדרום
גם אצלנו... רק חושבת על כל מי שרץ למקלט הקרובממתקית

ובסוף אין כלום.

נשברו לכם חלונות? וואו, מפחיד...בארץ אהבתי
כן. רק חלון אחד. אבל להרבה אנשים נשברו יותריעל מהדרום
אנחנו לא מוסלמיםדרשתי קרבתךך

להם באמת יש את הגישה שהמעשים שלהם לא משנים כלום והכל מכתוב

ביהדות זו לא הגישה ויש לנו חובת השתדלות

ובעיניי אישית כשבוחרים איפה לגור משקללים גם את העניין הזה של ממד/מקלט .. ומבחינתי לגור במקום בלי אופציה למיגון ובלי אופציה להתארח איפשהוא כשיש תקופת מתילות זה להכניס את כעצמך לסכנה במודע ובמיוחד כשיש ילדים שאנחנו אחראים לשלומם

ואני לא אומרת את זה בתור פריווילגית עם ממד בתוך הבית אלא כמי שיש לה מקלט בבניין וכחלק מהשיקולים כשראינו דירות חשבנו על הסיטואציה של לרוץ עם הילדים למקלט 

מתי חיפשתם את הבית שאתם גרים בו?מתואמת

אנחנו קנינו את הבית הנוכחי שלנו לפני 13 שנים - עוד לא היה אז מצב של טילים שהגיעו לירושלים (מלבד אולי מלחמת המפרץ הראשונה), אז זה בכלל לא היה בשיקולים שלנו, לבדוק את אפשרויות המיגון... ומניחה שאנחנו לא היחידים, אז אי אפשר "להאשים" מי שגר בבית בלי מיגון.

ב"ה יש לנו מקלט. אבל כן, ברור לנו שאם עכשיו נחפש בית חדש (זה נמצא במחשבות שלנו) - זה יהיה בית עם ממ"ד, כי הזמנים עכשיו שונים...

מסכימה עם זההמקורית

אני עברתי לדירה הנוכחית עם ממד ב2020 .

זה היה שיקול בבחירה אז, אבל זה לא שידענו או חשבנו שככ נשתמש בו. לצערנו


מי שגר בדירה כבר יותר מזה - זה לא היה כזה שיקול ואנשים לא מחליפים בתים בתדירות כזו גבוהה.. מה גם שיש הרבה בנייני מגורים ובתים לא ממוגנים במדינה

זה נכוןרקאני

שביהדות יש חובת השתדלות

אבל זה מגוחך להאשים כל אחד שגר בבית לא מוגן באי קיום חובת ההשתדלות שלו

בבחירת מקום מגורים יש כל כך הרבה שיקולים

ואף פעם אין מושלם

 

גם כל מי שגר ביו"ש לא עובר על ונשמרתם

למרות שזה נחשב יותר מסוכן מלגור בעיר

האמת שעשה לי רע לקרוא מה שכתבת, גם ככהואז את תראי

מרגישה אשמה.

לא עומדים במחירים של דירות עם ממ"ד, פשוט לא אפשרי...

גם לי אין ממד שלא ישתמע אחרתדרשתי קרבתךך

מבינה אותך מאוד ולמערי גם אנחנו לא שוכרים דירה עם ממד בגלל הפער במחירים וזה סיוט הסיוטים! להרים ילדים קטנים כשבעלי במילואים זה ממש לא כיף לי אבל זה מחובתי ועצוב לי לשמוע על נשים שנשארות בבית גם אם יש מקלט כי התינוקת ישנה או כי אין כוח

אבל יש לי מקלט עם אפשרות הגעה תוך הזמן שמוגדר באזור שלי ..

שוב אני לא מדברת על מקרים קיצוניים כמו חוות וכל זה שבאמת אני מאחלת שה' ישמור עליכם וישלם כגמולכם על השמירה על ארץ ישראל

אבל גם אם גרים ביישוב צריך לשבת להם על הראש שידאגו לפתרונות מיגון !!! מכירה מקרוב שכונות קראוונים ששמו בהם מיגונית אחרי שתושבים הפעילו לחץ/ התרימו למיגונית


בעיניבארץ אהבתי

להגיד 'אם ה' יחליט זה לא משנה איפה נהיה' זה ממש לא אמירה שאפשר להגיד בתור יהודים מאמינים.

הקב"ה הטיל עלינו אחריות לפעול בעולם. נכון שגם כשאנחנו עושים את כל ההשתדלות שלנו, לא הכל בידיים שלנו, והקב"ה יחליט מה יקרה. אבל ברור שלבחירות שלנו יש השלכות. ומי שמסכן את עצמו במודע - אז כן עשוי לקרות לו מה שלא היה קורה אם לא היה מסכן את עצמו. ולא חסרים מקורות שיוכיחו את זה.


ולגבי המצב הנוכחי - אני מאמינה שנכון לעשות את המקסימום השתדלות שלנו, בהתאם לנסיבות. גם אם זה דורש מאיתנו מאמץ גדול. אנחנו לא ישנים בבית מתחילת המלחמה, כדי לחסוך מאיתנו יציאה החוצה באמצע הלילה. כשיחזירו את הגנים נצטרך לשקול שוב מה לעשות (כי כרגע אנחנו ישנים בגן).


היו גם מצבים שכן נשארנו בבית שלנו (באזור הכי מוגן) - לא במטחים איראניים, אבל כן בטילים חותיים. באותו מצב זה היה נראה לי כמו השתדלות נכונה לסיטואציה.

אבל בכל מקרה לא נכון להחליט לא להתאמץ ולהשאיר את זה ל'רצון ה'...

"ונשמרתם" זה גם להיות במרחב מוגן בתוך הבית...ממתקית

זה לא או שנשמרתי או כלום
יש גם אמצע...

אצלנו מכירה הרבה שבלילה לא יוצאים למקלט, מי שאין לו בבית
גם תלוי אזור אני חושבת...
100 אזעקות ביום? זה במרכז?
עדיין בלילה למצוא מרחב מוגן בבית

קוראת מה ענו לך פה...מעניין

הגוף כבר מפורק מלהרים את הילדים...ואז את תראי

אנחנו הולכים למקלט ציבורי.

זו ההשתדלות שלנו...

לנו יש נינג'ה גרילניק חדש2

מושלם

מה שכן סיוט לנקות אותו😂😂


לא מכירה נינג'ה טיגון. אבל בעלי פעם הכין צ'יפס בנינג'ה שלנו. יש בו אופציה של טיגון ללא שמן.

גם לי יש. מכשיר מעולה ואני ממשהמקורית

מרוצה

קניתי באושר עד. 

איך הניקיון?אורוש3
אני מכניסה למדיח. מתנקה מעולההמקורית
מגניבאורוש3
זה מה שחשבתי כשהתלבטתי אם לקנותאורוש3
אז מה עושים? משתמשים או תכלס מציק שכבר מכניסים לתנור?
את יכולה לשים נייר אפייה על התבניתהמקורית

זה מלכלך פחות (גמני עושה את זה)

אם מקפידים לנקות אחרי כל שימוש הוא נשמר אבל זה עקב אכילס של הרבה מאיתנו😬

משתמשת!!!!ניק חדש2

גם יום אחרי יום

האוכל יוצא כ"כ טעים אמאלה ואבאלה.

כמו מנגל 😂 רק בלי פחמים.

נייסאורוש3
יש כזה דבררקאני

מיני קיטשן

אנשים מכינים בזה הכל כולל הכל

חוץ מחלות בערך

וזה לא מתלכלך כמעט

שמים נייר אפייה וקצת שמן 

ואז מגלגלים את הנייר אפיה לפח ומנגבים עם נייר סופג

חמותי מכינה עם זה כמויות דברים ויוצא טעים ממש

שניצלים, צ'יפס, קציצות....

לי יש חלבי ואני פחות משתמשת

אבל גיסתי גם בחלבי מכינה הרבה דברים

דגים, תפו"א מוקרמים

האמת שאפשר לאפות גם בנינג'ה רגילהמקורית

יש לו תכנית כזו ויצא לי פעם להכין בו

 

חלות?רקאני

במיני קיטשן אפשר נגיד פיתות ופוקצ'ות וכזה

יוצא אחלה

 

היתרון הגדול שלו זה הניקיון

וגם הוא לא יקר

לא ניסיתי חלות, לחם פרנה כזההמקורית
הסתכלתי עליו עכשיוהמקורית

הוא ממש קטן.. נראה כמו טוסטר. או שלא רואים טוב בתמונה

ממש הבדל בינו לבין הנינג'ה

הנינג'ה מגיע עם 3 תבניות ו9 תכניות שונות (הדגם שלי יש) והוא עמוק גם


יש לי מכשיר דומה להכנת פיצות, יותר גבוה, קניתי מאושר עד ב99 

נכון זה קטןרקאני

לא טוסטר אבל גודל של מגש פיצה גדול

אבל תכלס חמותי מכינה עם זה הכלללל ויוצא ממש טעים וחוסך ניקיון

יפה, פתרון חמוד ממשהמקורית
תודה רבה לכולןלומדת כעתאחרונה
אני מבינה שבאמת נינג'ה גריל זה הכיוון
צילום רחם במרכז, איפה מתפנים תורים מהר?בת אל123

אשמח לעזרה ומספרים...


בנתיים קבעתי במאי במרפאה בעיר שלי אבל זה עוד ים זמן

וגם ככה אנחנו מחכים שנה פלוס אחרי הפלה.

סיוט. 

חיבוק!!שורשי
תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז הרפואי, עליה לעזוראמהלה

לך לקבל תור בהקדם האפשרי. זה בדיוק תפקידה

ממש לא הגיוני לחכות לתור במצב הזה.

ואם זה לא הולך- ממליצה כהרגלי

להתקשר למגן לחולה, לבקש עזרה- לשאול היכן לקבוע תור ואיך יוכלו לעזור עם הקדמת התור.

חיבוק גדול ובשורות טובות

יש במעייני הישועהפרח חדש

יש שם אחד הרופאים המומחים לזה ד"ר טוגנרייך

לדעתי הוא מגיע כל יום חמישי והתורים שם יחסית זמינים. 

הבדיקה הזו היא סיוטחושבת בקופסא

אחרי שסרקתי את כל בתי החולים בירושלים ובמרכז, וכולם אמרו שיש תור רק לפחות 3 חודשים קדימה. (ואיך בדיוק אמורים לתאם את הזמן של החודש ככה?)

בפועל מה שקרה זה כשהלכנו פיזית לבית חולים בגלל סיבה אחרת, ואז הלכנו למחלקה שבה עושים את הבדיקה. המזכירה שם מיד מצאה לי תור מהיום להיום, מה שהמוקד הטלפוני טען שבלתי אפשרי.

אגב, זאת בדיקה שיכולה להיות מאוד כואבת, כדאי לך לבוא עם ליווי.

אנחנו עשינו בלניאדואני והאניאחרונה

ממליצה גם אם זה קצת נסיעה.. צוות מעולה, יחסית גמישים עם הזמנים - שזה משמעותי מאד לבדיקה הזו! לא מצאנו במקום אחר תורים לטווח זמן של שבוע, ובלניאדו יש.

ובאמת כמו שכתבו פה כדאי ממש לבוא עם מישו כי זה יכול לכאוב

תעזרו למצפון שליאנונימית בהו"ל

הבת הרביעית שלי קבלה לפני שבוע חיסון של גיל חודש.

והיא לא רגועה מאז. בכלל.

היה לי תחושה ממש לא טובה ולכן דחיתי את החיסון קצת

ועדיין היתה לי תחושה לא טובה

אבל הדחקתי.. כי לא היה לי הסבר רציונלי

והיא ממש סובלת מאז

 

אני לא מתנגדת לחיסונים בכלל כל הילדים שלי חוסנו בחיסוני שגרה

אבל פה הלב שלי ממש התנגד

ויש לי מצפון נוראי שלא הקשבתי לעצמי

ולפחות לחכות קצת, שלא בתוך כל הבלגן הזה היא סובלת ואני אפילו לא יכולה להיות פנויה אליה מספיק בגלל המלחמה והגדולים שבבית.

מה יש לה?פרח חדש

כי אולי היא חולה בלי קשר לחיסון.

ממה שזכור לי אלו חיסונים שכמעט ללא תופעות

ובטח לא שבוע אחרי. 

לא יודעתאנונימית בהו"ל

האחות אמרה שיכול להיות אי שקט ואם היא לא רגועה לתת נובימול גם אם אין לה חום

והיא עדיין לא רגועה.

אין לה חום אבל היא באי שקט וכל הזמן כל הזמן רוצה ידיים

והיא לא היתה ככה.

לא יודעת אם עוזרדרקונית ירוקה
אבל כל התינוקות שאני מכירה פתאום לא רגועים בשבוע שבועיים האחרונים. יכול להיות שזה קשור ללחץ מהמצב או לחילופי העונות ולא לחיסון
בגדול לחיסון של גיל חודש אין תופעות לוואישירה28

ובסוף אני לא חושבת שצריך להתנהל לפי תחושות אלא לפי מה שצריך.

ואולי זה גם מושפע מכל הדיבורים שיש לאחרונה על חיסונים וכל מה שמפיצים המתנגדים 

זה חיסון ללא תופעות לוואי בכלל..וזה הגיל שהגיוניפה משתמש/ת

שהיא לא נינוחה בלי קשר לחיסון בעיני זה רק פסיכולוגי שאת מקשרת

בדר''כ בשלב הזה יהיה גזים או ענייני עיכול ובכללי זה שלב דורש

ואגב אני דוחה את החיסון הראשון תמיד ועדיין הם לא רגועים אצלי

קיצר וגם נניח שזה מהחיסון-זה כבר נעשה אז מה יוצא לך מזה

לא חושבת שזה קשור לחיסון, זה גיל שמתחיל הגזים.....אמהלהאחרונה

כשהאחות אמרה שעלול להיות אי שקט זה בשעות הראשונות אחרי החיסון. לא ימים/שבוע אחרי.

ויתכן שהיא בכלל מרגישה את החוסר פניות שלך- תינוקות זה הרדאר הכי מדויק שיש

מרגישים אותנו מצוין

המתח גורם לך ולה להיות לא רגועות.

לא יודעת אם את מניקה- אם כן, תעשי לה קנגרו, תפשיטי אותה ושימי ממש עלייך, תתכסו טוב בשמיכה וקחו לכם שעה מנוחה ביחד

זה יעשה לך ולה פלאים. ישפר לך את החלב וירגיע אתכם.

גם אם את לא מניקה- קנגרו זו שיטה מצוינת לחיבור והרגעה אפילו גורם להתפתחות טובה יותר של המוח של התינוקות!!!

 

 

לקחת אוויר 🙏🫶נגמרו לי השמות

כבר אחרי פורים
וכל הרצונות שלה, השאיפות והחלומות שלה מבעבעים בתוכה ורוצים לפרוץ.

היא בכלל תכננה היום להתחיל פסח, להתחיל עוד פרויקט חדש בבית, לעבוד קצת על הכושר, ההורות, הזוגיות, ואולי איזה שינוי תעסוקתי קטן

רצתה כ"כ להתחיל סוף סוף את השגרה

לרוץ קדימה

להתקדם

לחיות

 

בראש שלה הסולם שלה הגיע השמיימה

אבל בפועל?

בפועל הסולם שלה היה עמוק עמוק באדמה.

 

היא חשבה שזהו, היא הרי עברה כבר כל כך הרבה,

שעכשיו אחרי פורים יאפשר לה לרוץ קדימה אחרי כל האחורה הגדול הזה שחוותה.
אבל הסולם, המציאות הביטחונית וכללל מה שהיא מביאה בכל החזיתות הם ארצה.
 

והיא שמה לב שיש לה לפעמים
ובעצם הרבה פעמים לאחרונה
סחרחורת נוראית
חוסר ריכוז
בילבול, שיכחה 

רגע מה רציתי לעשות עכשיו?
והיא לא מבינה
הרי היא לקחה כבר את הויטמינים
והבדיקות דם שלה יצאו טובות
אבל מה שהיא לא הבינה
שזו סחרחורת נפשית, 

שגם אם בדיקות הדם שלה יצאו תקינות,

עכשיו היא בכלל צריכה הפנייה לבדיקת דם נפשית.

 

ואיך אפשר

כל העם הזה

איך אפשר לו
לעכל
כשדבר עוד לא נגמר וכבר מגיע השני והשלישי
ואין סגירה
וזה ממשיך
ואיך אפשר
כשעדיין ממשיך הרע להשתולל 
עוד ועוד ועוד
 

והסולם הזה
היא עכשיו אפילו לא בשלב שהוא על הקרקע
היא מתחת לקרקע

והבטן שלה צועקת לה: תוציאי!
תוציאי קצת מהכאב הזה
תקטיני קצת את הבור השחור בתוכך שאין לו מקום והוא רק גדל וגדל
תני לו שנייה טיפת מקום
טיפת ניראות
טיפת חמלה
טיפת לגיטימציה
טיפת חיבוק
אפילו לשרוד ולהחזיק מעמד
ואח"כ עוד טיפת חיוך
טיפת שפיות
טיפת טוב
כך לאט לאט

אפילו שלב אחד בסולם לעלות עכשיו זה טוב.

את לא חייבת הרגע להיות בשלב של השמיימה.

זו לא אשמתך.

את רוצה, מאוד

אבל המציאות קשה כ"כ.

ואת בנאדם

את באמת באמת רק בנאדם.

ואפילו, אפילו רק להיות ארצה בסולם ולא לשקוע מתחת לאדמה זה כבר הישג עצום עכשיו.

את מבינה אהובה?

זה השמיימה שלך כרגע, היום, עכשיו – לא לשקוע. 

הצלחת לנשום? אלופה!

הצלחת להכין ארוחת צהריים? מלכה!

הצלחת איכשהו להחזיק את היום הזה? את מדהימה!!!
 

יקרה

תביני את עצמך

ואת עוד תעלי
שלב שלב בסולם.
ותחפשי רגע אהובה מרחב מוגן

לא רק מרחב מוגן פיזי

אלא גם מרחב מוגן נפשי

מרחב מוגן נפשי ללב הטוב הזה שלך

את תגיני על הראש בממ"ד

ואת תגני על הלב עם כל מה שיעזור לך


מה יכול לעזור לך, אפילו קצת?

המשך (חילקתי לחלקים שלא יהיה מדי ארוך )נגמרו לי השמות

המקום הזה של השלב שנמצא ארצה בסולם, והרבה פעמים אפילו מתחת לקרקע,

זו בעצם המציאות היומיומית שלנו.

של האיום הביטחוני.

של האיום על החיים עצמם ממש.

והחרדות צפות ומרימות ראשן

ואם בעבר אמרת לחרדות: "תפסיקו, אתן סתם, זה לא יכול להיות!"
ופתאום
בבת אחת
זה כן
הכל הכל כן
 

הבית שלי מסוכן שלא יקרוס מטיל?!

הדרך לעבודה מסוכנת שלא יפול עליי טיל?!

צפון דרום מרכז מזרח מערב הכל מטווח מ7 חזיתות?!

ממה אני צריכה לפחד קודם?!

מטילים של איראן, של חיזבאלה, של החותים, חמאס, מי עוד?!

ריבונו של עולם

באיזה עולם אנו חיים

שבו כל מקום
כל מקום

מסוכן

 

ומה נאמר לחרדות?

אין לנו מה לומר להן...

הן יאמרו לנו: הנה. צדקנו. את רואה. הכל הכל יכול לקרות.

ניצחוני חרדותיי. ניצחוני.


ואת אישה יקרה

צריכה להתמודד עם זה

עם כל זה

כל רגע מהיום שלך

איזו שגרה יכולה להיות ככה?

איזה ראשו השמימה?

רק לעבור את היום זה נס גלוי

ממש כך

לקום

לאכול

לשטוף צלחת

לחבק ילד

לעבור עוד יום

נס.

נס גלוי.


ועם כמויות החוסר שליטה האלה
פלא שיעלו החרדות?

פלא שיהיה קשה לנשום?

פלא שהבטן מכווצת?

פלא שאת מנסה רק להחזיר טיפת שליטה?

פלא שאת בודקת וחוזרת ובודקת דברים שכן בשליטתך?

פלא שאת בלי ריכוז ועם בילבול מטורף?

פלא שכל פעולה סטנדרטית לוקחת לך שעה?

 

ואני רק רוצה לבקש ממך

שבתוך כל זה

לפחות
תביני את עצמך
תאהבי את עצמך
תחבקי את עצמך

 

את עוברת הרבה.

העם שלך עובר הרבה.

 

ויש לך את כל הזכות בעולם להיות כך. אנו במלחמה ארוכה ארוכה וקשה קשה. כל העם היקר שלנו.

וכל אחד היכן שהוא פוגש זאת. באמת שיש כ"כ הרבה חזיתות לכל איש ולכל אישה בעם שלנו, חזיתות רגשיות, נפשיות, רוחניות, אישיות, זוגיות, כלכליות, הוריות, טכניות, תעסוקתיות, אמוניות,

התמודדות עם חרדות, דכאונות, טראומות, פוסט טראומות, לב דואב וכואב מכל הבשורות הקשות ומה לא...

ואחרי שעברנו עוד כ"כ כ"כ הרבה

צריך להתמודד כל יום ויום מחדש עם המציאות הקשה הזו.

עם מלחמה על הבית הלאומי שלנו

עם מלחמה על הבית הפרטי שלנו שלא יקרוס

והרבה פעמים רק לשמור על שפיות

או אפילו רק לשמור על נשימה

זה כבר הרבה מאוד מאוד מאוד

 

וב"ה את תהיי בסדר.

העם הנפלא הזה יהיה בסדר.

הקב"ה לא עוזב אותך ואותנו לרגע.

"כל הטוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים".

היינו כחולמים

כנו חיים בתוך שרשרת של ניסים עצומים

אין מילים לתאר 

עוד נס ועוד אחד

עוד פלא ועוד תשועה

עוד גאולה

וב"ה נראה גם בגאולה השלמה במהרה ממש

גאולה שבה אחרי ה"רגע קטון שבו עזבתיך" - *ברחמים גדולים* אקבצך! 

חלק שלישי - זוגיות במלחמה ❤️💪נגמרו לי השמות

כמו כל אחד וכל אחת בפני עצמם,

גם הזוגיות חווה טלטלות חזקות בעת מלחמה.

אנחנו חיים בכאוס אחד שלם,

מהרגע שפוקחים עיניים ועד הרגע שעוצמים אותן ואז גם כשעוצמים קמים שוב ושוב ושוב.

וטלטלה לגוף, וטלטלה לנפש

ואין שינה

ויש כאבים

ואין זמן

ויש כאב ראש

ואין כוח

ויש צרחות

ואין פנאי ואוויר

ויש קושי ועומס פסיכיים ואחריות מטורפת 24/7

ואין רוגע

ויש שינויים, כ"כ הרבה שינויים, לכל אחד מבני הבית

 

ואתם חווים טלטלה.

טלטלה שכ"כ מובנית

טבעית

הגיונית

אנושית!!!

משבר בזוגיות שטולטלה פעם אחר פעם אחר פעם בסערה אינסופית

מגלים ורוחות סוערים מבחוץ,

מהמלחמה

מהמציאות

מהמילואים

מהמרחק

ממה שהלב רואה וחווה ושומע

ממה שהגוף עובר

מחוסר אונים עצום

מול שבר וכאב אינסופיים של עם

וגם מגלים ורוחות סוערים מבפנים

מקושי מטורף בגוף וקושי מטורף בנפש

מחוסר פניות וחוסר זמן וחוסר אוויר

ממקום שבקושי אנו יכולים לראות ולהבין ולהכיל את עצמינו אז איך נוכל להכיל את בן הזוג?!

ומתוך קושי וכאב עצום, חוסר פניות מוחלט ורק עייפות תהומית וכאב ענק נוצרים גם הפיצוצים ביניכם.

הרגישויות של שניכם

כל אחד מרגיש שלא רואים אותו

כל אחד רוצה שהשני יכיל אותו

כל אחד רוצה שהשני ידבר בשפה שלו.

 

וכמה שזה מובן, הרי אתם רק בני אדם.

ופיצוצים או ויכוחים או רגישויות או כל דבר כזה שקורים *לא* אומרים עליכם שום דבר רע!

ולא על הזוגיות שלכם!

אלא הם רק אומרים שאתם אנושיים.

בני אדם.

שעוברים כ"כ כ"כ כ"כ הרבה!

זה הכל!
 

ויש ועולה לו לעיתים פחד משתק

כמה שהוא משתק

פחד שמפחד לאבד

אותך, אותו, אתכם

תראי רגע את הפחד הזה

תביני את עצמך

את רק רוצה טוב

רק רק רוצה טוב, לכולם!

זה הכל!

ואת צודקת במה שאת רוצה!

כ"כ כ"כ צודקת!

אז פחד -

אני מביטה לך בלבן של העיניים 

ועונה לך:

אנחנו נהיה בסדר!

ב"ה!

בעלי יהיה בסדר!

אני אהיה בסדר!

אנחנו זוג חזק!

אנחנו זוג אוהב!

 

יש לנו אינספור קבלות ממקומות של זמנים טובים בינינו!

יש לנו אינספור קבלות ממקומות של זמני קושי בינינו שהתגברנו עליהם!

יש לנו אינספור קבלות של זמנים הכי הכי קשים שצלחנו!

אז אנחנו נצלח את זה שוב!

גם אם יהיה קשה

גם אם יהיה כואב

גם אם זו תהיה דרך

אנחנו נצלח את זה!

אני מאמינה בנו!

בטח שנצלח את זה!

ואפילו נעמיק עוד ועוד קומות ורבדים בזוגיות שלנו דווקא בזכות זה!

 

ולסיום רוצה לצרף שני קישורים שנראים לי רלוונטיים,

האחד על מצוקה בו זמנית של שני בני הזוג, כאן: 

מצוקה בו זמנית - נשואים טריים

 

והשני על מה זה בעצם "זוג חזק", כאן:

זוג חזק - נשואים טריים

תודה על זה!אנונימית בהו"ל
יש משהו אצל בעלי שמטריף אותי וביחד עם המחזור שקיבלתי היום זה בכלל כיף חיים.. וכל המלחמה ובשורה שחיכיתי לה ולא הגיעה אני בקושי מטורף!! אז תדעי שעזר לי לקרוא אותך, תודה! 
באהבה ❤️נגמרו לי השמות

וחיבוק גדול יקרה

חלק רביעי ואחרון - ארגז כלים למלחמהנגמרו לי השמות

מצרפת הודעה שכתבתי בעבר (באחת מבליל המלחמות שעברנו...) עם כלים וטיפים לימי המלחמה:

 

התמודדות עם מתח וחרדה:

 

הידיעה שגם אם נשבר נקום ויש לנו כלים לקום יכולה לחזק אותנו.

ניצור את הכלים הללו,

נזהה אותם 

והם יהיו איתנו כל הזמן כאשר נזדקק להם.

 

נדבר לעצמנו בדיבור עצמי מחזק וחיובי.

נאמר לעצמנו: "אני נשברת", "אבל אני יודעת גם לצאת משם".

"אני יודעת ליפול אבל אני גם יודעת לשים לזה סוף ולצאת משם."

ולתרגל את זה.

לשים לב גם לתחושות הגופניות שלנו כאשר אנו מתרגלות את זה - 

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני נשברת?

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני יוצאת מזה?

ככל שמתרגלים בהתחלה זה הרגשה של אינסוף יאוש, ממש יאוש אינסופי.

וככל שיודעים שיש את האפשרות לצאת מזה זה נותן לנו פרספקטיבה - עכשיו אני נשברת, יקח לזה זמן, אבל אני אצא מזה.

 

כולם נשברים לפעמים. וקמים.

ואני יכולה לשאול את עצמי -

בפעם הבאה שתישברי - איך תיגשי לזה אחרת?

למשל, אומר לעצמי שזה לא אינסופי.

למשל, אוכל להקצות את המקום והזמן להישבר. מתי שכן אפשרי לי כמו בלילה, בשירותים וכו', בכמה דקות שאני לבד באמצע היום וכן הלאה. 

ואז אני יודעת ששם, בזמן התחום והקצוב הזה – מותר לי ואני יכולה להישבר. ואח"כ אני גם אוספת את עצמי וקמה מזה.

 

אני יכולה להקשיב לעצמי, להקשיב לחרדה שלי, לתת לה מקום.

לאחר מכן ליצור מודעות (דף ועט זה תמיד מעולה) ולמפות – מהם מקורות המתח שלי? ממש לכתוב דבר דבר.

ואז לנסות לראות ולכתוב מה יכולות להיות הדרכים להתמודדות ולפריקת המתח?

אני יכולה להתחזק בידיעה שיש פתרונות. ויש אפילו כמה פתרונות אפשריים כמעט לכל בעיה. 

אני יכולה לחשוב בעצמי, אני יכולה להתייעץ עם חברות, אני יכולה ללמוד ולקבל כלים, אבל אני אצליח!

 

אני יכולה לשאול את עצמי איך התמודדתי *בעבר* וזה עזר לי?

ואיך אני בוחרת להתמודד *בהווה*?

ואיך אני יכולה להתמודד *בעתיד* אם וכש אצטרך?

איך אני מתמודדת עם המתח ביומיום שלי?

איך אני יכולה למצוא עוד דרכים יעילות לפרוק את המתח הזה שנוצר בי?

אילו תכונות טובות ועוצמות יש בי שיכולות לעזור לי גם עכשיו?

איזו מנטרה יכולה לחזק אותי אם אשתמש בה בעת הצורך?

ושוב – לתרגל את זה. 

התירגול חשוב מאוד.

 

ואז אוכל ממש לבנות תוכנית פעולה לאיך אני פועלת אם אני במצב הקשה.

כי יש משוואה מאוד פשוטה אבל גם מאוד חשובה שאומרת –

המתח שנוצר פחות המתח שמשתחרר = המתח שקיים בך עכשיו.

אפשר לשאול ולמצוא היכן את מרגיעה את עצמך?

למשל:

לעצור

לנשום

לכתוב

לחשוב

לשתף או להתייעץ עם אנשים 

כדאי לכתוב את הנוסחה האישית שמתאימה ונכונה לי ואת הרשימה של מה עוזר וכך בזמן אמת לתרגל, וכך תהיי גם את כמו חייל שמתאמן ומיומן. 

מיומנת בכוחות הנפש שלך

מיומנת בתעצומות הנפש שלך וביכולת לקום גם משבר ונפילה.

 

כמה דברים שיכולים לעזור ולחזק אותנו בזמנים קשים באופן כללי:

 

- דיבור עצמי,

חיזוק עצמי

מאוד יכול לעזור.

 

- לומר לעצמנו: "הכל בסדר. אני בסדר."

ממש לחזור על זה כמה וכמה פעמים כמו מנטרה, להאריך את המילה במלרע, לדבר את זה בטון רגוע ושלו. אפשר להגיד גם בקול וגם בלב.

 

- גם נשימות יכולות מאוד לעזור.

או לשאוף אוויר 6 שניות - ואז לשמור את האוויר בפנים 2 שניות - ואז להוציא את האוויר לאט 4 שניות

וככה לחזור על הסטים האלה עוד ועוד עד להקלה.

 

או "נשימת הקופסא" - לשאוף 4 שניות - להחזיק בפנים 4 שניות - להוציא (לנשוף) 4 שניות - להחזיק 4 שניות.

 

או תירגול של מיינדפולנס, מדיטציה קשובה לפחות 8 שבועות. לתרגל להחזיר את הקשב לכאן ועכשיו.

 

- לשתות מים, לאכול אם רעבים, לישון אם עייפים

 

- לשמוע שיר מחזק

 

- תפילה אישית או מזמור תהילים

 

- שיעור תורה מחזק

 

- לבקש חיבוק ארוך ועוטף

 

- לדבר את זה.

לדבר על זה.

עם חברה, עם האיש, עם אחות, עם הקב"ה, עם עצמי, עם איש מקצוע, עם כל מי שיעשה לנו טוב לשתף אותו.

 

- לצאת החוצה, לראות טבע, אנשים, אוויר, עולם.

 

- כמובן כמובן האמונה בקב"ה, הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, שיש סיבה ומסובב לכל.

 

- להיות בהרפייה

 

- הידיעה שעוד מעט זה יעבור ויוקל יותר

כי טבען של ירידות שהן בתנועה, ולאחריהן תגיע גם העלייה ב"ה. זה כמו גל שצריך לעבור כעת.

 

- לחשוב מה עזר לנו בעבר לצאת ממצב דומה

 

- להתחזק בטוב שבנו

 

- להתחזק בטוב שכן יש לנו בחיים

 

- להודות בפה לקב"ה על הטוב שיש לנו בחיים

 

- לראות איזה צעד, רק צעד אחד, נוכל לעשות כדי להתקדם אפילו טיפה במקום שבו אנחנו נמצאות אל המקום אליו אנחנו רוצות להגיע.

 

- לכתוב עם עט ודף את כל הרגשות וכל אשר על ליבנו

 

- לצייר ציור חופשי

 

- לדמיין את עצמנו במקום בו אנו רוצות להיות, לנשום לתוך זה, אולי בליווי מוסיקה מתאימה.

 

- להתפנק במשהו כיפי שיכול לשמח אותנו

 

- להיות עם הילדים / האיש שלנו / כל מי שאנחנו אוהבים עם דגש על הרגע הזה, על הכאן ועכשיו, וממש לשאוף את הרגעים הללו פנימה

 

- לחזור כל פעם לכאן ועכשיו.

גם בעזרת תירגול מיינדפולנס.

להיות בהווה. 

 

- להקשיב לגוף 

 

- להקשיב לרגשות ולזהות אותן

להוציא את הרגשות ולהביע אותן, לא להתעלם מהן

 

- בכי מרפא, הוא מתנה

 

- תזונה נכונה 

 

- תרגול של הכרת תודה, לכתוב 3 דברים טובים שקרו היום 

 

- שינה מספקת

 

- נשימות טובות, אפשר להוסיף דמיון שמכניסים אוויר וטוב ורוגע ומוציאים את הענן השחור של הסטרס.

 

- אם שייך לשאול איך אחשוב על זה עוד שנה או 5 שנים מהיום.

 

- ויסות רגשי:

א. לשיים את הרגש - מה אני מרגיש/ה? לעצור ולכתוב את זה, 

לפני השינה/בטבע/בזמן שקט אפשר ממש לכתוב: "אני מרגישה....."

ב. מהו סט החשיבה שלנו - משולש רגש, מחשבה, התנהגות:

מהי המחשבה שעולה לי למול הסיטואציה הספציפית הזו?

מה הרגש שעולה לי מול הסיטואציה הספציפית הזו?
מהי ההתנהגות שלי הנובעת מכך?

אפשר לשאול את עצמינו:

האם זה בהכרח כך?

האם יש דרך אחרת לראות ולחשוב על הדברים?

 

 

- להתחזק גם בזוגיות שלנו,

 

גם בעת ריב, לזכור להוסיף הרים של חמלה עצמית כלפי עצמנו והרים של חמלה עצמית כלפי בן/בת הזוג שלנו - אנו במצב מלחמה וקשה לכולנו.

מותר לריב, השאלה היא לא האם רבים אלא *איך* רבים נכון.

 

לומר מה אנחנו מרגישים 

לומר מה אנחנו צריכים 

ליצור בקשה ברורה.

ננסה לשמוע גם מה הצד השני מרגיש. מה חי בו בפנים.

הצד השני בעצם אומר לנו:

אני בכאב, יש לי צורך שלא מתממש.

זו הדרך שלו לומר "בבקשה", אפילו שזו דרך עקומה.

נאמר לבן/בת הזוג שלנו:

האם אתה מרגיש....?

כי אתה צריך.....?

 

לא לשמוע מחשבות.

אלא להבין שמחשבה יכולה להיות רק חלון ולשמוע את הצרכים מאחורי המחשבות. דיבור של צרכים.

 

"המילים הן חלון. או הן קירות.

הן דנות אותנו או משחררות אותנו." (ד"ר מרשל רוזנברג)

 

 

----------------------------------------------

 

שישה מרכיבים עיקריים לחוסן נפשי (מעובד בעיקר עפ"י דבריה של יהודית כץ):

 

1. מערכות יחסים – להתחזק בזה שאני לא לבד, אני לא עוברת את זה לבד.

להתקרב ולהתחזק מכל מערכת יחסים מיטיבה שיש לנו בחיים ומכל האנשים שיקרים לנו בחיים.

 

2. משמעות – יש משהו יותר חשוב, משהו יותר גדול, ואני מוצאת את המשהו הגדול יותר הזה להיאחז בו.

ההשגחה העליונה, תהליך הגאולה,  העתיד שיהיה טוב ב"ה, המדינה, האחדות, המשפחה, התקווה, ההשגחה העליונה. וכן הלאה.

 

3. מסוגלות עצמית – התחושה שיש דברים בידיים שלי. אני שמה עליהם את הפוקוס, אני ממקדת לשם את השליטה.

אני מחזירה שליטה במה שאני כן יכולה ומסוגלת ושם אני ממוקדת.

 

4. גמישות מחשבתית – איזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה. האם אני מצליחה לראות עוד סיפורים, עוד גירסאות,

האם אני יכולה להוסיף סיפור שיש לו מסגרת יותר אופטימית ומחזקת לכל המתרחש?

 

5. מיינדפולנס ולהיות בנוכחות ברגע הזה– להיות בתוך הדבר עצמו. בכאן ועכשיו. ולעבור את הדבר הזה רגע אחרי רגע. לא צריך עכשיו את כל התשובות, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בתוך אירוע שעדיין קורה. בואו נעבור רק את היום. יום אחרי יום, רגע אחרי רגע. זה המצב. זה עכשיו.

 

6. אופטימיות ורגשות חיוביים - האם אנחנו יכולים בתוך הקושי למצוא גם את מה שטוב, את הרגעים הקטנים שתומכים בנו, את הדבר הטעים שאכלנו, את זה שקמנו בריאים ושלמים בבוקר, את השיחה הקטנה הטובה ההיא, הטלפון ההוא למישהו שאנחנו אוהבים, משהו אחד קטן בתקופה הזו שעושה לנו טוב. כל דבר קטן שעושה לנו טוב הוא חשוב.

 

------------------------------------

 

מודל התמודדות בזמן חירום – שלושת ה-L (ד"ר יעל דורון):

LOOK – מבט בעיניים.
בזמן חירום כדאי שנקפיד להביט אחד לשנייה בעיניים, זה מגביר אינטימיות ויש לזה ערך גדול.

LISTEN – להקשיב. להקשיב אחד לשני. לשמוע לסיפור של בן הזוג כמו שהוא מספר אותו. לא לקטוע, לא לבטל, להקשיב. 

גם הסיפורים הם נורא חשובים ויש להם גם ערך טיפולי לאדם של לעבד עם עצמו דברים. זה אקט תרפויטי. לספר את הסיפור מול עין אוהבת ואוזן מקשיבה ושומעת.

LINK – לקשר. לקשר את בן הזוג לכוחות שלו, לעבר שלו, לקשר שלנו, למה שטוב בו

 

- לא לחכות עם הדברים הטובים "ליום שיגיע", אלא לחגוג ולהינות מהחיים עצמם גם בכאן ועכשיו.

- להודות ולהגיד תודה

- להסתכל אחד על השנייה בעיניים טובות ואוהבות ולהגיד: אנחנו ננצח את זה. 
יהיה טוב. 

יש לנו כוח.
יש סיבות שבגללן הפכנו להיות זוג. 
התחלנו מאהבה מאוד גדולה. 
עברנו דברים לא קלים בחיים שלנו, 
יש לנו כבר דרכים ומנגנונים שאנחנו מכירים את עצמנו. 
באמת יהיה טוב.

 

 

* המקורות לחלק מהדברים שנכתבו/עובדו: יהודית כץ, ד"ר יעל דורון, ד"ר מרשל רוזנברג, ד"ר ג'ון גוטמן, ד"ר כרמי אומרו.

 

בתפילה לבשורות טובות ולישועה שלמה לכל עם ישראל המתוק, בשלמות, בגלוי, בחסד וברחמים ובקרוב ממש ב"ה  🙏

וואי. באת לי במקום♥️תוהה לעצמי
עפתי על זה שיש ימים של חופש, בניתי על זה מיליון תוכניות, ובסוף אני עסוקה רק בהישרדות.. מוצאת את עצמי עם ילדים עם שעון הפוך ופחד מללכת לישון כדי שלא יתעוררו מאזעקה, צריכה להיות כל כולי עליהם אחרת הם הופכים את הבית ומאבדים את זה לגמרי. כשאני במאה אחוז איתם יש המון רגעים מתוקים של כיף ונחת ביחד, אבל אז אני יכולה לשכוח מניקיונות לפסח ואפילו מתחזוק יומיומי של הבית. מקווה כל יום לעבוד קצת מרחוק, ולא מצליחה להיות מספיק מרוכזת ומאופסת בשביל זה. שורדת את הימים. קיוויתי 'זה יהיה טוב יותר
זה באמת דורש ומאתגר ממשנגמרו לי השמות

חיבוק גדול יקרה

והמון ברכה והצלחה ב"ה 🙏

📌❗⚠️ 3 התרעותנגמרו לי השמותאחרונה

חשבתי על זה שיש לנו עכשיו במלחמה בעצם 3 הודעות/התרעות שונות:

⚠️ התרעה מקדימה - בדקות הקרובות צפויות להתקבל אזעקות באזורך

❗ האזעקה עצמה - להיכנס מיד למרחב המוגן

📌 וההודעה שמבשרת שהאירוע הסתיים וניתן לצאת מהמרחב המוגן.

 

ובעצם אפשר ממש ללמוד ולהקביל את זה גם למרחב הזוגי שלנו.

ממש לעשות לנו 3 הודעות/התרעות שונות גם שם.

כמו רמזור:

⚠️ התרעה מקדימה - הצבע הכתום ברמזור 🟠 - בדקות הקרובות צפוי לחץ הדם לעלות, הכעס לבעבע, הכאב לצוף והריב להתחיל.

נא להתמגן.

איך נתמגן?

מה נכון לנו לעשות בדיוק בדקות אלה?

אולי לקחת רגע פסק זמן של כמה דקות?

אולי לעצור שנייה ולנשום עמוק?

אולי לומר משפט קצר של סימן היכר של "הנה אנחנו עומדים להיכנס ללופ שלנו. בוא נעצור"

ממש לעשות האטה

עצירה

זיהוי הטריגרים

ומציאת עוגנים להירגע (ועדיף למצוא אותם מראש כמובן)

 

❗האזעקה עצמה - הצבע האדום ברמזור🔴 - להיכנס מיד למרחב המוגן הנפשי/רגשי.

מה יכול להיות מרחב מוגן נפשי/רגשי עבורנו?

אולי לומר במילה או אפילו רק במבט לשני ש"אני כאן. אני אוהב/ת. אנחנו נעבור את זה".

אולי להתחזק מקבלות עבר שלנו ממקומות שכבר הצלחנו, לנשום אותם פנימה, ולזכור את הבסיס שלנו - אנחנו תמיד אוהבים. תמיד יחד. ונצא מזה.

אולי לשים יד על הלב ולנשום איתו. עוד נשימה. ועוד אחת.

ומה לא - לא לצאת בזמן האעזקה מהמרחב המוגן - לא להתחיל בעת הריב והעצבים עצמם להטיח אחד בשני מילים פוצעות, אנחנו במרחב מוגן ובלי פציעות. לגוף ולנפש.

לא חייבים בשיא הרתיחה להגיע לפתרון, זה גם לא אפשרי לרוב, אלא ניתן לעצור רגע, להתמגן, ורק אז לחזור ולפתור בצורה יותר שלווה שבה נצליח לדבר על הדבר עצמו ולא נהיה במנגנון הגנה שמדבר עם מנגנון ההגנה של השני/ה...

וכל אחד יחשוב מבעוד מועד מה יכול עוד להוות עבורו את המרחב המוגן הפשי/רגשי הזה.

 

📌 האירוע הסתיים - הצבע הירוק ברמזור 🟢 - ניתן לצאת מהמרחב המוגן ולהתפייס, ולהעמיק, וללמוד, ולפתור, ולאהוב, ולחיות.

כאשר אנחנו בביטחון רגשי, מעובדים מול עצמינו ומול מה שהתחולל בנו, רגועים ומיושבים יותר,

יצאנו מהמצב ההישרדותי שלנו ואנו כרגע פועלים מתוך שליטה וויסות, ניתן גם להתקדם הלאה ולהגיע לקירבה מחודשת ולפתרונות.

 

 

אז וואו כמה התרעות כולנו מקבלים כל יום.

להתכונן

להתמגן מיד

לצאת

שוב ושוב ושוב

בואו נמצא גם מרחב מוגן נפשי. מרחב מוגן רגשי. מרחב מוגן זוגי.

בואו נשמור על החיים עצמם

ובואו נשמור גם עלינו - על איכות החיים עצמם. ❤️

איבדתי את זה סופיתאנונימית בהו"ל

אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד

הילדים לא מוכנים לרדת למקלט

אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות

הילדים בוכים

לא מוכנים לנעול נעליים

לא יכולים להרים את כולם

יש לי תינוקת פיצית

שניה אחרי לידה

ולא מצליחה

אני פשוט לא מצליחה

מה עושים

מרגישה חלשה ברמות

כל הגוף מפורק

מפורקקקקקק

מזדהה ממש עם תחושת הגוף המפורק♥️ואילו פינו

חיבוק גדול!


אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

אין משפחהאנונימית בהו"ל
וניסיתי הפתעות, זה לא עובד באמצע הלילה כשהם עייפים
אוף, נשמע סיוט ממש...בארץ אהבתי

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

חיבוק גדולשמעונה
אולי שישנו עם נעליים, ואז ישר קמים בלי עיכובים?
הם לא עומדים, יושבים שעה במיטה ולא מתעורריםאנונימית בהו"ל
אם את גמככה לא מצליחה לא הייתי טורחתהמקורית

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת


מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

לא יכולה פשוט להישאר בבית כשיש אזעקהאנונימית בהו"ל
יש לי אחריות על הנשמות האלה
אבל את באמת ממילא לא מצליחה🤷המקורית

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

מסכימה ממשאיזמרגד1

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

אם יש אופציה כזו זה באמת הכי טובבארץ אהבתי
(אם יש כתובת שאפשר לבקש ממנה עזרה, כמו רכזת קהילה או משהו כזה, שווה לפנות, להסביר את הקושי ולהתייעץ אם יש לה דרך לעזור, אולי בסדר מקום לינה שלא פתוח באופן אוטומטי לכלל הציבור, כמו גנים וכדו'.)

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

ההנחיות באמת מצילות חיים.. עדיף לפתוח אוהל במקלטאוהבת את השבת

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..


 

 

 


 

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.


 

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..


 

 

 


 

וחיבוק ענק ענק!!!!


 

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!


 

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!


 

 

 


 

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!


 

 

יש מרחב בבית שהוא יחסית בטוח?מתיכון ועד מעון

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

מסכימה עם קודמותיאפונה

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.


ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

אחותי קודם 🫂מולהבולה
מה עם להשאיר אותם עם גרביים ופשוט לרדת כך?
זה מקלט רחוק, אי אפשר ללכת ברחוב בלי נעלייםאנונימית בהו"ל
האמת שאפשרהמקורית

הכי הרבה הגרב תיקרע אבל אפשר

אין גשם עכשיו

אתם בבניין עם מעלית? אולי לקנות עגלול כזה ולשים בו את כולם ולהסיע אותם לממד?

אין מעליתאנונימית בהו"ל
אפשר לדרוך על זכוכיות בדרך
אצלי הולכים יחפים חצי מהחייםפה משתמש/ת

לא זוכרת אפילו פעם אחת שנכנסה זכוכית..הם פשוט אוהבים וכל עוד זה לא ללכת מרחקים הכל בסדר .

פשוט נראה לי שזה קצת לא הגיוני להתעקש על נעלים מחשש מאוד רחוק תכלס..


חשש רחוק, זה תלוי איפה גרים124816

יש מקומות שבהם זכוכיות בדרך למקלט זה חשש קרוב,

אם חייב נעליים אולי אפשר לשים כפכפים/סנדלים שיותר מהר לשים.

חשש מאוד רחוק? למה?אנונימית בהו"ל
יש הרבה זכוכיות ברחוב
לנו היה גשם בשבת...בארץ אהבתי
למה צריך נעלים?פה משתמש/ת

אני חושבת שאם לך זה הכרחי נפשית לרדת למקלט

אז אני בניגוד למה שכולם כתבו פה-


היתי בלי קשר אוספת את כולם מסבירה להם שכשאמא אומרת שצריך לרדת למקלט  אז חובה לרדת איתה וזה לא נתון לדיון מסבירה להם שלהיות בבית כשיש אזעקה זה סכנת חיים ואפשר להפצע מאוד קשה וכואב. ולכן את לא מוכנה יותר להתוכח עם אף אחד.


בעיני קצת להפחיד אותם במובן של להבין שזה לא בדיחה ושמדובר פה במצב סכנה זה הכרחי.


ולא ברור לי כל כך מה ההתרחשות בסיטואציה-אבל בעיני לא צריך להתארגן בכלל ..רק לרדת . ככה עם פיג'מה ובלי נעליים..למה צריך נעליים?🫣


וכדי לא להתעסק רק בלשכנע היתי פשוט קונה תיבת הפתעות מיוחדות שיורדת איתך למקלט והילדים יודעים שמי שיורד יפה מקבל. אפשר גם משחק מיוחד שמחכה שם


סליחה עכשיו קוראת את התגובות ורואה שהבעיהפה משתמש/ת

שלא קמים בלילה?


זה אחרת באמת

כמה ילדים ובני כמה?

בעלך לא בבית?

היתי מבקשת משכן שיכל להכנס ולרדת איתך

בלילה זו הבעיה ולהפחיד זה הדבר האחרון שיעזור...אנונימית בהו"ל
אין שכנים שיכולים לעזור, מבוגרים או שעברו למשפחה עם ממ"ד לתקופה הקרובה
לא הבנתי אם בעלך נמצא או לא .אבל אם אין אופציהפה משתמש/ת

אחרת ואין פתרון -אז התשובה היא להאמין בהשגחה פרטית


אני אגב נוהגת ככה כל המלחמה כמעט כי המקלט זה לנסוע ולאו דוקא להגיע בכלל

וכשבעלי היה מגוייס וגם עכשיו כשפה לא מסוגלים לחיות ככה להעיר ולסחוב אותם ..הם לא מעט ואין יכולת כזאת ..ורוב הסיכויים למצוא את עצמינו באוטו בזמן שאחרי האזעקה

אז יש ים כרגיל בבית וזהו

אבל בעיני המפתח זה שאם זה מה יש -אז לשנות גישה פנימית וללמד את עצמינו להיות ברוגע כמה שניתן

אם עשית את כל ההשתדלות אז אפשר לתת לה' את השאר


זאת דעתי 

לא יכולה לעשות את זהאנונימית בהו"ל
שמירה על ההנחיות מצילה חיים
השאלה בסוףהמקורית

היא אם אתם מצליחים לשמור על ההנחיות

כרגע נראה שלא, מטעמים מובנים

מה מכאן?

לאבד את זה?

שקלתם לישון כבר במקלט מראש? כי אם לא זה, או לעבור מחר לדירה עם ממד, אני תוהה מה את משיגה מכל הלחץ הזה כרגע

לצאת מהבית אחרי שהאזעקה נגמרת זה גם מסוכן..

שואלת באמת כדי להבין מה אפשר להציע מלבד פתרון פרקטי שכרגע לא הולך ככ..♥️

 

אני מחפשת דירה עם ממ"דאנונימית בהו"ל
אולי למישהי יהיה רעיון
כתבת שאתם צריכים להישאר קרןב לעבודהטארקו
אז אם מתאים לך תכתבי מה האיזור שרלוונטי ואולי מישהי תכיר..
איזור המרכז או השרוןאנונימית בהו"לאחרונה
תודה!!
וואו קשה ממש!!! איזו סיטואציה קשוחהדיאן ד.

אני חושבת שתנסי למצוא מישהו שאת יכולה לעבור לגור אצלו לשבוע הקרוב

 

תתחילי מהמשפחה הקרובה: הורים שלך, שלך בעלך, אחים אחיות שלכם, דודים שלכם.

ממש להרים טלפון לספר מה המצב אצלכם ולבקש לבוא להיות אצלם תקופה.

 

יכולה גם לכתוב בקבוצות של העבודה, שכנים, חברים שאתם מחפשים מקום להתארח אצלו כמה ימים.

אני בטוחה שתמצאו בסוף.

ואפשר אחרי כמה ימים לעבור למקום אחר כדי לא להרגיש שאתם נטל על מישהו מידי הרבה זמן.

 

נכון זה לא נעים ולא נח בכלל.

אבל בעיניי זה נשמע ממש בלתי אפשרי

ניסיתי, גם במלחמה הקודמתאנונימית בהו"ל

להורים שלנו אין ממ"ד

אין אחים או אחיות נשואים

ובעבודה או חברים לא יכולים לארח משפחה גדולה ברוך ה'

תעשי חיפוש בגוגל סאבלט עם ממד פייסבוקהמקורית

יש הרבה קבוצות

מקווה שתהיה תועלת♥️

אם את ככה לא מצליחהשירה_11

וז המצב

הייתי פשוט נשארת בבית במקום הכי מוגן שלו

ומתפללת

היית נוסעת לסטבלט גם במקום רחוק?מקרמה

נגיד מצפה רמון?

ראיתי פרסומים על צימרים שם

ואין שם כמעט אזעקות 

לא, אנחנו עובדיםאנונימית בהו"ל
היום יומולדת לנו/שיתוף הודיהאנונימית בהו"ל

היום יומולדת לנו

אתה ואני

אתה חוגג שנתיים בעולם, בעליצות וחיות שמאפיינות אותך, שובבון שלי

אני חוגגת שנתיים נוספות, שקבלתי במתנה

 

היום יומולדת לנו

תודה לך ד'

שנתיים בדיוק ליום הזה 

בו קיבלנו חיים במתנה

את שלך, ושלי.

 

היום יומולדת לנו

והיום יש להןדות

על כל הניסים שמלווים אותך

על כל התפילות

איך אמרתי לאבא שלך כשהיית מחובר לחמצן בפגיה

'אפגר 2 זה ילד עם פיגור, שתדע'

ואתה חוגג שנתיים

ואנחנו כבר יודעים להגיד

שאתה חכם כל כך

מתפתח מהר מהצפוי

מגיע לכל מקום בזריזות

והראש שלך (והפה..) עובד שעות נוספות

 

היום יומולדת לנו,

איזה נס שנזכרתי בכלל בבלגן הזה

נכין לך עוגה, אתה תתעקש על לחלק צ'יטוס לכל ילדי הבנין,

ושנרים אותך עוד פעם אחת.

פעם אחרונה ודי.

תודה לך השם

וואו כמה מרגששש הרבה נחת ושמחה ממנודיאן ד.
מרגש ממשכורסא ירוקה
מזל טוב לכם 🧡
וואו מדהים!תוהה לעצמי
מרגש כ"כדיאט ספרייט
רק בריאות ונחת ממנו בע"ה 
מרגשששש. ב''ה!! מזל טוב והרבה נחת.אורוש3
מזל טוב ! שימשיך ככהפילה
עד 120
מרגשת!מולהבולה

מזדהה מאוד

סיפור קצת שונה אצלנו מאוד דרמטי ..אבל איזה ניסים יש בעולם!

מרגש בטירוףףרקאני

מזל טוב לכם

וואו! ב"ה! ומזל טוב!!יעל מהדרום
צמרמורתעם ישראל חי🇮🇱

התרגשתי ❤️

המון מזל טוב,שתזכו לרב נחת ובריאות!

חוויות נעימות ,צחוק וכיף יחד

🥳

מרגשת בטירוף!!לפניו ברננה!
מזל טוב לשניכם 🩷🩷
מרגש ומשמח לקרוא, מזל טוב!!!ממתקית

אפשר לשאול מדוע זה יומהולדת לנו?  ושנתיים שקיבלת במתנה?
היית בסכנה בלידה? אם מותר לשאול

כן היתה לידה בסיכון ממשאנונימית בהו"ל

הגענו לבית חולים בלי דופק לעובר ועם דימומים איומים ומים מקוניאליים.

היה נראה שהרחם נקרעה לפי מה שיצא החוצה..

היה חייב הרדמה כללית, לא היה זמן לאפידורל

אני הייתי אחרי ארוחה, אמרו לי שזה מסוכן להרדים ויותר מסוכן לא להרדים ולחכות

ושנתפלל לטוב.

ברוך השם! יצאנו ללא פגע

התינוק עבר החיאה

יומיים חמצן

ואחר כך מעקב, אבל לפי ההתפתחות שלו אנחנו מקווים שלא נגרם לו שום נזק מוחי

אמאלה קוראת ודומעת.ממתקית

אבל מה בסוף? הרדימו אותך ועשו קיסרי?
ב"ה שהוא בסדר וגם את
מזל טוב לשניכם

גם אניהשם שליאחרונה

ילדתי בהרדמה מלאה אחרי ארוחה.

לא אמרו לי שזה כל כך מסוכן. לא שאלו אותי בכלל מתי אכלתי.

ב"ה עבר בשלום.

בואו נעשה שרשור של כל הנשים שעבר עליהן יום מעפן?מתיכון ועד מעון

היה יום לא מוצלח, מלא מריבות, ילדים שהתעצבנו עליי כי הצבתי גבולות, בעל שעשה פרצופים (צודקים כמובן, וזה הכי דוקר) יותר מדי עבודה, מתבגרים שעולים על העצבים.

זהו, אין לי כוח.

מחפשת את גביע הגלידה @חגהבגה שולחת לי, אבל אני כבר לא אוכלת בשעות האלה...

מצטרפת ממש!טארקו

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...


ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש


ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....


ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

וואי קשוח ממש!!! בהצלחה!!שיפור
עבר???? הוא עוד לא עברמקרמה

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

מצטרפתערגלית

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים


ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

איזה מלחיץ!!! בנוסף להכל... בהצלחה!שיפור
יום מבאס לגמריחולמת להצליח

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

אוי... בעזרת ה' שמחר יהיה יותר טוב!שיפור
תודה רבה יקרה, חיממת לי את הלבמתיכון ועד מעון
אני רק -אוזן הפיל

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה


בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי


תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

למי שזמין מהילדים או משהואנונימית בהו"ל

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

לא מציעה לקחת תרופת מרשם על דעת עצמיכןיעל מהדרום

לק"י


זו תרופה לקשב וריכוז.

רשמית זה סם…רוני 1234אחרונה
ממש לא הייתי לוקחת בלי אישור מרופא
אני מתבאסת ממש מהיציאה מהשגרהדיאן ד.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

 

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

 

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

 

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

 

דווקאפצלשהריון

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

וואו יקרהמתיכון ועד מעון

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

אז אני בזבזתי את הזמן וזה ממש עשה לי טובמתיכון ועד מעון

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

גם לי היה קשוחהמקורית

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

היו לי הרבה תכנונים להיוםבאתי מפעם

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אני עם ניו בורן בן 4.5 שבועות, ועם ילד בן ארבעהדרים
וילדה בת שנתיים וחצי בבית, המעלית לא עובדת אז לא יכולה לצאת גם לאיזו קרן שמש איתם (יש גינה מתחת לבית), בעלי חזר היום לעבודה ויחסית מגיע מוקדם אז השארתי לו את הקטן וירדתי איתם לגינה, הספקנו לנשום קרן שמש בערך לשבע דקות של גן עדן ושוב התראה עפתי איתם למעלה שלוש קומות ברגל . ועוד בעלי בערב נותן לי על הראש שאני בפלאפון או שמה לילדים הרבה סרט במקום ללמד את הגדול קצת חוברות וקריאה וכו (עכשיו הוא באמת צודק אבל אני בעצמי מחפשת לברוח לגלילה ומתאבלת על חופשת הלידה שננגסת לי לא נעים לי לומר). ובערב הקדמנו את הילדים ב20 רציתי ככ שנראה איזה סרט או נשב לאכול משהו ביחד ונרדמתי עד עכשיו קמתי לפני חצי שעה לעוד הנקה ומקלחת והכי באסה שבעלי היה ער ועכשיו הוא עייף (טוען שהעיר אותי ).
אני רקDoughnut

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

עכשיו נגמר היום המבאס של אתמולאנונימית בהו"ל

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

 

רק לגבי ההתרעותאיזמרגד1

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

אין לנו ממדאנונימית בהו"ל

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

יו קשוחאפרסקה

תחזיקי מעמד!

לי היה דלקת גרון לפני 3 שבועות חשבתי שאני מתה. 

מצדיעהעוד מעט פסח
לך ולכל הנשים האלופות שממשיכות לעבוד בימים האלה!!!
אוף השרשור בא לי במקוםמאמינה-בטוב

קיבלתי הודעה מפנגו שיש לי חוב שלא שילמתי עליו ומהלחץ הכנסתי פרטי אשראי ושילמתי. רק אחרי שלא קיבלתי קוד אישור על העסקה לפלאפון קלטתי שכנראה זה פישינג.

מהצד בעלי מתאפק לא להתפוצץ עליי אבל כולו כועס ועצבני למרות שמתאפק.

איזה אנשים רעים שמנצלים את המצב הרעוע של כולנו לגניבת אשראי.

מרגישה פתי ושיצאתי נעל.

אוף

תדווחי לחברה ותבטלי את האשראיהמקורית
והכל בסדר, זה יכול לקרות לכולנו♥️
כן עשיתי את זהמאמינה-בטוב
אבל אוף עצבנית על בעלי 
אויששש🫂 זה קורה להרבה אנשיםיעל מהדרום
לק"י

זה לא בעיה לבטל אשראי ולקבל חדש מהר.

אימהות לילדי גן ומטה?שיח סוד

טוב אז כנראה שהשבוע לא חוזרים, אין להם זום או משהו, ואין ילדים גדולים שיעסיקו.. בעלי עובד משרה מלאה ומגיע רק בלילה.וגם הרכב אצלו כל היום…

טונות אזעקות חשוב לציין ובלי ממד…

לא נגיש לי לנסוע לקנות חומרי יצירה או משהו.

לצאת לגינה לא אספיק להכנס איתם למקלט בזמן.

יש שכנים לשחק אבל זה שעה שעה וחצי ביום נגיד.

מסכים לא רוצה יותר מידי.

משחקים שיחקנו בהכל.. הם כבר מטפסים על הקירות.


איך מתמודדות?

יודעות על מקומות להזמין מהם ערכות יצירה אולי אבל שבאמת מעסיקות?

לא עולה לי רעיונות…

ומה עם פסח השם יודע

ובלי שעות שינה כל זה

איזה גילאים?דיאן ד.

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

 

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

 

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

כן בערך זה גם עיסוקים שהם עושים שיח סוד
אבל אחרי שבוע זה גם נמאס להם
חפש ת'מטמוןתקומה

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.


מסלול מכשולים


לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.


ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

טוב זה להיות יצירתית שיח סוד

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

בעלך עובד גם בשישי?המקורית

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)


האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

מפחדת לנסות להכניס אותם לניקיונות ;)שיח סוד
אולי ננסה
לנו זה היה טוב ומעסיקהמקורית
והם עד היום אחראיים פה על המגירות😅
הבעיה העיקרית זה שהם רואים מה אני זורקת להםשיח סוד
ומחזירים בחזרה
אהה לא המגירות שלהם😅המקורית

הכל חוץ מזה. יש עוד מגירות בבית

את המגירות שלהם עושה כשהם ישנים 

ספורטערגלית

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם


ממליצה להכין מחט בערימת שחט🤣בוקר אור
הכנו שביע שעבא כתחליף לשוק פורים שהתבטל,  זה לקח להם שעה וחצי!
חחחח אשכרה? ממש מחט? מאיפה הבאתם שחת?המקורית
🤣🤣
חח לאבוקר אור
זה משחק שוק פורים כזה.. חותכים מלא חתיכות קטנות של עיתונים לתוך ארגז ומחביאים בפנים משבו קטן וצריך למצוא.. אבח לחתוך עיתונים או דפים זה מה שלוקח טת כל הזמן
ואי מגניב חח לא הכרתיהמקורית
רעיון יפהה
אולי אגרוס קצת דפים בעבודה מתישהוהמקורית
ואשמור למשחק בפעם אחרת.. אין לי זמן לחתוך להם ניירות🤭
מה פתאום זה הם חתכובוקר אור

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אהה חחח 🤣המקורית
אני לא איתנו כמו שאת רואה
רעיון קצת אחר אבל על משקל דומהבארץ אהבתי

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

 

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

מטלות בית ביחד איתךאיזמרגד1
לבשל, להכין עוגיות או סתם בצק, להכניס ולהוציא כביסה, לנקות עם מגבונים או סמרטוט רטוב, לשטוף כלים- אין כיף כזה ותעסוקה נהדרת😅
מה עם לשחק בחוץ ליד הבית? לפגוש חברים/ שכנים?יעל מהדרום
לק"י

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

יש חצר או מרפסת?עוד מעט פסח

להוציא גיגית מים גדולה ולתת להם להתחיל לנקות משחקים לפסח.

כלי מטבח, לגו, דברים שלא מתקלקלים משהות ממושכת במים וסבון.


לשמוע סיפורים מהטלפון.


לחפש עיתונים ולתת להם לגזור לפי נושא (חיות, מאכלים, מוצרי חשמל... לפי מה שיש בעיתון).


לבנות אחד לשני מסלול (מכריות, כסאות, מכשולים להנאתם).


להשאיל חיית מחמד משכנים (אוגר, תוכי). מעביר יופי חצי יום.

בכלל, להחליף משחקים עם שכנים זה להיט.


עבודות בית- לעשות ממש ממש בנחת איתם יחד. גם אם לא מתקדם כמעט בכלל (כי המטרה היא התעסוקה, לא הניקיון...)

נגיד, להפוך אותם לשליחים על בימבה, והם ככה מסדרים כל פעם חפץ אחד למקום.

או הכנסת בגדים למכונה- תביא לי רק מה שבצבע שחור. ועכשיו רק כחול וכו'.


משחקים איתך כשאת מבשלת/עושה משהו עם הידיים שהם לא יכולים להצטרף-

משחק אסוציאציות. אצלי שיחקו בזה מלא. פשוט כל אחד אומר את המילה הראשונה שקופצת לו לראש.

או- כמה שיותר דברים ירוקים. או שמתחילים ב-אות מסוימת (תלוי בגיל).

עכשיו בן ה-8 שלי המציא משחק- כל אחד חושב על מאכל, אומרים '3, 4, ו-' ואומרים בו זמנית מה כל אחד חשב ומנסים להרכיב מזה מאכל. בטוחה שאפשר למצוא גרסה גם לקטנים יותר. 

לנקות איתם לפסח זה גם תעסוקהפה משתמש/ת

לא מתכוונת שיעילה לנקיון

אבל הם אוהבים לרוב להוציא ספרים מהמדך להעביר ניגוב ולהחזיר

לרוקן קוביות מהקופסא לנקות אותה

או אפילו אותן אחת אחת אם הז מעסיק אותם

אם רוצים יותר הרפתקני

לתת עם מטלית רטובה לנקות כיסאות כתר או כל מיני מחשקים מפלסטיק

פשוט כתעסוקה

חלק מזה גם אולי חעזור לך לפסח


אני עישתי עם כל הקטנים אתמול את כל המשחקים

מייני יחד מחשקים הם ניקו סלסילות

ומדפים

היה ממ שמועיל בסוף


וברוררר שזה לא נח וכיף ומהיר כמו לנקות לבד

וברור שהיו מריבות וכו

אבל העסיק את כולנו

הכנתי היוםהתלבטות טובהאחרונה

בר בצק

אחלה תעסוקה לגדול (בן 3) האמצעי קצת פחות מעסיק. 

נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

אולי יגיע לך לשבועות בקצב הזה המקורית

סתם חח

אי אפשר לדעת מה באמת יהיה ומתי יגיע

לידה במלחמההריון3בה
אני אמורה ללדת ב3 שבועות הקרובים ולא מצליחה לצאת מלופ החרדה. גם ככה אני מפחדת כל-כך מהכאב, שאני מרגישה שזה בלתי אפשרי מצידי להכיל את העובדה שזה יקרה בזמן מלחמה ואזעקות כל-כך הרבה פעמים ביום. איך אפשר להתמודד עם כל כך הרבה חוסר וודאות ושליטה?
יואו חיבוק!! אבל החרדה באמת מקשה עלייך בכל מקרהאוהבת את השבת

זה אחד ההרים שמאוד קורעת בלידות בגלל שזו בכל מקרה חוסר וודאות ובכל מקרה ממליצה למצוא את הדרך להתמודד עם זה....


חשבת לעשות הכנה ללידה?

ממליצה בינתיים על הפודקאסט של יעל גריינר בספוטיפיי או יוטיוב ובכלל על התכנים שלה..


ובהצלחה!!!

זה באמת מפחידכורסא ירוקהאחרונה
אם החשש הוא מאזעקות בזמן הלידה עצמה הייתי דואגת להיות בקרבת ביח ממוגן שתדעי שהלידה תמשיך בצורה רגועה ובטוחה
קרה לכן שרציתן לשתף את הסביבהוהרי החדשה

הקרובה במשהו כואב אבל גם לא רציתן כי לא היה לכן חשק לשמוע תגובות?


מרגישה צורך לשתף אבל פשוט אין לי כוח לשמוע אף תגובה

לא השתתפות בצער

לא שאלות איך אני

לא ניחומים

ותכלס כלום


אז איך אפשר לשתף ככה?

משתפים מי שלדעתך יגיב בצורה שנכונההמקורית

לך

או שאפשר להקדים ולהגיד לאיזו תגובה את מצפה

אם שייךאיזמרגד1
לשלוח הודעה ובסוף ההודעה לכתוב שאת לא רוצה לקבל שום תגובות עכשיו, ולצטט להם את מה שכתבת פה😅
משתפים עם תיאום ציפיות מה את רוצהמקרמה

להגיד או לכתוב- אני משתפת כי אני רוצה שתדעו

אבל בבקשה בלי חיבוקים שאלות או ניחומים

אולי שבעלך/ אמא/ אחות יעדכנורוני 1234
וגם יגידו שאת לא מעוניינת בתגובות…
וואו, בטח🩷nik

כתבתי לחברה אחת, והוספתי שאני לא רוצה שאלות ולא חיבוקים ולא שום דבר.

רק שתהיה.

והיא היתה..

בטחאנונימית בהו"ל

תמיד יש כתבות כאלה על כמה תגובות של אנשים היו לא במקום במצבים כואבים

אבל חייבת להגיד שכשאני הייתי בסיטואציה שום תגובה לא היתה לי נוחה...

וכן בשביל זה צריך חברה ממש טובה שאפשר לומר לה

אני רוצה לשתך אותך אבל אין לי כח לתגובות

ואם תתעלמי אני אתעצבן עליך

 

והיא עושה את זה בשבילך באהבה

תשתפי פהשירה_11

זה חלק מהדברים הטובים בקהילה המהממת פה

מה את רוצה לשמוע וישמיעו לך


 

אני באמת מודה על המקום הזה לנתייעץ לשתף לקבל

חבל שאני לא יכולה לתייג את כולן


 

תודה עליכן🩷🩷🩷

 

 

 

ואם חשוב לך מול אנשים במציאות

אז אולי יש לך חברה מספיק קרובה שאת יכולה להגידלה שאת משתפת אותה אבל לא מעוניינת לקבל תגובות מסוג מסוים 

רק שתהיה שם בשבילך 

 

חיבוק 

לא יכולה לשתף פהוהרי החדשה

כי פוחדת שאני לא אנונימית... אולי מתישהו מאנונימי


אבל באמת שיתפתי וכתבתי שאולי לא אענה להודעות או לשיחות כי אין לי כל כך כוח כרגע להתמודד וזה התקבל טוב


נראה לי שבחרתי נכון למי לכתוב.


אז לפחות בשלב הזה זה בסדר

(חוץ ממישהי אחת שהייתי חייבת לשתף כדי לקבל את העזרה שלה דווקא היא האחרונה שרציתי לשתף. גם ברור לי שזה יופץ לאנשים שאני לא רוצה שיידעו אבל זה מחיר שאני אצטרך לשלם על העזרה ואני מקבלת את זה)


ותודה לכן


עצם זה שכתבתי כאן אפילו שלא כתבתי מה כבר נתן לי כוח

באמת קהילה מהממת יש כאן

מקווה שזה באמת ייקל עלייךשירה_11

ומי שהיית חייבת לשתף זה באמת מרגיז שאת זקוקה לעזרה של מישו והיית שמחה לדלג על זה

ץ❤️❤️❤️

חיבוק ענק על התקופה!!! בע"ה שיהיו לך הרבה כוחותאוהבת את השבתאחרונה

וה' יאיר ויצליח דרכך וראיתי ברכה בכל!!

עוד חיבוק וכוחות בע"ה 🫂🫂

יש לי חברות קרובותמתיכון ועד מעון
שאני יכולה לכתוב להן או להתקשר להגיד שאני רוצה תגובות מסוימות בלבד וזה זורם, שתי חברות ספציפיות אבל זה מספיק
מפנטזת על ימים טובים יותר…רוני 1234

מחפשת המלצה לצימר שמתאים למשפחה עם ילדים ויש בו בריכה פרטית (הילדים שלנו בגיל שזה כבר לא מסוכן להם).

במחיר של עד 1000 שח ללילה באוגוסט.


בנוסף, אשמח לשמוע איפה אתם נופשים בד"כ.

המחירים פשוט מטורפיםםםם גם באכסניות פשוטות.

אנחנו בדרך כלל עושים קמפינג אבל השנה הזדקנתי מדי בשביל זה. 

נורא תלוי בכמה נפשות מדוברהמקורית

כ זה משפיע על מס החדרים וזה מה שהכי מייקר את הנופש בעצם

וגם -- אגוסט זה שיא העונה

 

 

5 נפשותרוני 1234
אפשר גם ביולי אבל ראיתי שהמחירים די דומים… וגם ביוני יקר מאד.
תבדקי בצימר בין הפרחים בקדומיםקפצתי לבקראחרונה
אנחנו מאוד אוהבים אותו, חזרנו לשם כבר כמה פעמים. יכול להיות שחורג קצת מהתקציב
התינוקת שלי עם שיעול נבחני ואני ממש מאשימה את עצמיאנונימית בהו"ל

יורדת איתה למקלט כמה פעמים בלילה בשיא הקור

כמובן עם שמיכה אבל עדיין קפוא

מקלט ציבורי עם עוד הרבה אנשים שכל אחד משתעל

לא יודעת מה לעשות עכשיו

אני ממש דואגת לה

היא פיצית פיצית


ויש אירוע במשפחה בשבוע הבא

לא רוצים לדחות אותו

וממש לא בא לי להתלבש וללכת לאירוע

בא לי להגן על התינוקת שלי

להישאר איתה בבית

לא עם מלא אנשים

אני בחוסר שינה קיצוני


ה' תעזור לי

מה לעשות????

כן זה גם מייבש מנסיוניהמקורית
שאלה לנשים בלבד!!אנונימית בהו"ל

חודשיים אחרי לידה

יצא לי טחור... כואב והכל

מטפלת במשחה

אבל שאלה פדחנית

זה נשאר תמיד ככה? מה שיצא החוצה? לא חוזר פנימה?

יש מה לעשות בענין?

אני כבר לא זוכרתרקאני

מה עזר לי

אבל לא נשאר ככה

היה לי אחרי הלידה

ועכשיו אין זכר

 

חיבוק! זה כאבים בלתי נסבלים

גם לי לא נשאראהבה.

קניתי משחה טבעית יקרההה ועבר לי עוד לפני שפתחתי את המשחה, ישתבח!

לדעתי מה שעוזר, לא לשבת הרבה זמן בשירותים. לא להתאמץ בכלל. להגביה רגליים.

לשים בהתחלה נרות או משלשלים (אבל לשים לא לא להתמכר) אני לקחתי גם משככי כאבים כי זה סיוט שלא ברא השטן

מיץ שזיפים הכי עזר לי.

בהצלחהההה

רפואה שלמה 

חוזר. חוזר למקוםכובע שמש

קרה לי כמה פעמים בחודשים שאחרי לידה.

בערך שבועיים עד להחלמה מלאה.

זה מתכווץ וחוזר למקום

תודה לכןאנונימית בהו"ל

אני מרגישה שהטיפול עוזר לכאב

אבל אכלתי סרט שהמקום יישאר ככה עם יציאה לא במקום

 

תודה על ההרגעה

..עכבר בלוטוס

סליחה על התיאור

אבל את יכולה להחזיר אותו חזרה

כמה פעמים להחזיר רצוף+משחה/נר אלופרופוליס ובע"ה עובר

...אנונימית בהו"לאחרונה

מפחיד אותי

מקווה שיחזור מעצמו כמו שקרה לכולן פה למעלה

אבל תודה!

אהבתי. תהנו!מאוהבת בילדי

 

ענייני טבילה...השביל הזה...

מי יכולה לסכם לי מה עושים בעת הזו?

לא טבלתי מזמן בגלל הריון, לידה ולפני זה היו עוד עניינים אז לא יודעת מה קורה..

אני זוכרת שבקורונה היינו מגיעות מוכנות ולא היו עושים מקלחת מהירה לפני טבילה, אלא ישר טובלות.עכשיו כן? ואם אני באה מוכנה מהבית, אני צריכה מקלחת מהירה?

קיצור...אשמח לעזרתכן!

אם את מתארגנת לגמרי בביתרק לרגע9
אז ממה שאני מכירה לא צריכים מקלחת מהירה במקווה. לפחות ככה אני נוהגת. 
לא צריך מקלחת, כמו בשבת..סטודנטית אלופה
את שואלת מצד המקווה או מצידך?מה שלומך אחות
להבנתי אפשר להצארגן כרגיל במקווה
תבררי שהמקווה פתוח כרגיל.יעל מהדרום
צריך מקלחת מהירה לפני טבילה?אהבה.
אני לא עושה את זה אף פעם. באה מוכנה וטובלת 
יש שנוהגים לטבול כשרטוביםים...

אבל את יכולה במקווה עצמו לטבול פעם ראשונה ואז את מספר הטבילות שלך.

לא ידוע לי על מקלחת מהירה לפני הטבילה... כמו בשבת כשאת מגיעה מוכנה וישר טובלת.

האמת מאז הקורונה, לא חזרתי להתארגן במקווה ותמיד מגיעה מוכנה

כנל.המקוריתאחרונה