פורום הריון ולידה (עמוד 148)

לפניו או שיסכימו בעת הצורך להביא לך מיד כשתבקשי זה בסדר

מה עם סטריפינג? לבקש עוד ועוד ועוד פעמים

הייתי חושבת ש זה עדיף מקיסרי אבל כמובן צריך שיהיה בעדינות ועם יד על הדופק

והיה בסדר, הייתי מנוטרת כל הזמן כמובן, מינון נמוך שלאט לאט הוסיפו עוד

וכמובן סטריפינג כל כמה זמן שגם זירז

לק"י

אבל הייתמ עם פתיחה של 2.5.

לא נעים- לא נורא.

ועשה את העבודה -הגעתי בזכותו לפתיחה 3.. ואח''כ סטריפינג הספיק ולא היתי צריכה פיטוצין

וגם לידה מאפס תנאים אגב

בעיני ברור לנסות זרוז ולא מיד קיסרי.,.

הבלון היה טיפה לא נעים בהחדרה אבל לא מעבר..

אחר כך את כאילו מתנהלת רגיל יכולה ללכת..אפילו להתקלו והכל

אבל כן זה די מציק משהו בין הרגליים.. אבל מציק זה לא כואב ..

לי לפחות לא כאב כלום

ומסכימה, שברור לא ללכת ישר על ניתוח. עדיף להתחיל בזירוז שאפשר.

ומבחינתי משחתי שכאב כי הרי זה המטרה שתתחיל לידה וצירים..וצירים כואבים..

בפועל היו לי בשעתיים הראשונות מלא צירים

אחר כך התרווח עד שכמעט נפסק.. היה ציר אחת ל..

לי פשוט היה אסור כדורים כי זה לידה שמינית ומשום מה אסור

הסטריפינג ממ שעזר לי בגלל שהיה כבר קצת פתיחה וצירים

תוך רגע נהיה ממש צירים צפופים וכואבים יוץר

לפתיחה לקח הרבה זמן להתקדם..רק עם האפידורל זזה אבל כשזזה ילדתי מהר ב''ה

משהו כזה

לא הבנתי...

לק"י

לי עשו בפתיחה 2.5.

ואז סטריפינג וזה הספיק.

מסיבה אחרת.

שמו בלון, אחרי כמה שעות התחילו צירים.

בהמשך הבלון יצא, ואז עשו סטריפינג הולידה התקדמה.

לק"י

פעם שאלתי על זה. אני אצרף לך קישור (לא כל השרשור מדבר על זירוז אחרי קיסרי):

נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורי - הריון ולידה

למה הם רוצים ליילד מוקדם למרות שהרמות סבירות בגלל התרופה?

זה נוהל בכל הבתים חולים?

מכירה שאת חברה שלי רצו ליילד בשבוע 38 לכל המאוחר בגלל זה, לא רוצים שיעלו בפתאומיות לדעתי

אבל במקומך הייתי מתייעצת עם רופא פרטי

לק"י

אצלינו זו שעועית לבנה רגילה.

אני מתכוונת לבשל במרק, שגם ככה מתוכנן לליל החג (מרק ירקות עם כורכום ותבלין לבשרי כלשהו).

נראה לי שדודים שלי היו מבשלים עם בשר כבש. אולי רק עם מלח. 

שנינו זה רק תפוח בדבש ורימון…. תודה!

במים

אם זה הגרגרים אני מבשלת עם סודה לשתיה עד לריכוך.

ואז מכינה רוטב אדום עם בצל, פפריקה, רסק וכו' ומוסיפה את הגרגרים לרוטב 

תבשיל רוביה פרווה:

משרים אותה כמה זמן שכתוב על השקית

בינתיים מטגנים בצל עד הזהבה (-לא חייב, זה מוסיף טעם)

ואז מוסיפים לו את השעועית המושרית

מכסים במים עד כיסוי

מתבלים: פלפל, אפשר קצת בהרט

לתת לזה לרתוח טוב עד שהשעועית רכה

(זמן בישול כ 40 ד') ואחר כך להוסיף בסוף הבישול את המלח.

לתבשיל רוביה בשרי- אפשר להוסיף לשעועית חתיכת בשר (ראש) מבושלת, ולהרתיח כנ"ל.

אצלינו מגישים את זה על אורז

השנה אין לי מושג מה אוכלים🤭🤭

אני מתארחת 🤭🤭

אז אני ממש ממליץ על ד''ר מיכאל ברנט, מקבל בגבעת שמואל 

מעולה...

תפני למכון פועה

תתייעצי ותראי מה ימליצו. 

אבל לא הייתי קוראת לזה חיובי

מחר תבדקי שוב

ממש ממש חלש

תבדקי גם מחר אולי יתחזק

אי אפשר אבל לדעת...
הייתי מנסה עוד כמה ימים

האמת אני בספק שזה הריון..כי 18 ימים אחרי ביוץ פס כזה חלש..קצת מוזר לי..אבל שיגיע כבר!!!עד שהחלטתי להתחיל לעשות בדיקות ומעקבים המחזור שלי החליט שהוא לא מגיע

כל חודש כמו שעון שווייצרי היה..

לק"י

שזה אומר שאו שהמחזור יגיע מאוחר או שתגלי הריון מאוחר.

בשורות טובות!

צל של משהו

עדיף כבר לא היה בכלל..

הקווים הדמיוניים האלה רק מאכזבים עוד יותר

שעשיתי, אבל הוא עדין מתקרר

חברה אמרה לי שכשהיו לה תינוקות הקפידה על אפודות והם כמעט לא התקררו

לק"י

אבל ראיתי בחנויות כבר בגדי חורף🥵

בלידר הגיוני שיש גם אפודות.

רופא טוב שמבין עניין

 הבן שלי בן 3.9 "גמול" כבר יותר משנה ומפספס קצת כל יום.. עכשיו ב"ה הרבה יותר טוב אבל גם לו תחילת המסגרות עשתה חזרה אחורה

לא מחייב שזה קשור לבן שלך אבל לי זה קרה בכיתה א' כי לא הצלחתי להשתלב  בכיתה מבחינה חברתית.

תבדקו מה קורה בבית ספר. לפעמים גם בנים גדולים קצת מציקים לקטנים. 

יש לי אחיין עם הפרעת קשב קשה שהיה מרטיב עד גיל גדול מאוד ופשוט לא שם לב, זה היה מאוד מאוד קשה להיות לידו, הוא פשוט לא היה מודע

אולי יש תור ארוך והוא לא מספיק?

אולי אפשר ללמד אותו ללכת לפי עוגנים ביום. בכל הפסקה נגיד, אחרי האוכל, אפילו לדבר עם המורה שישלח אותו בתחילת כל שיעור

כיתה א זה מעבר לא פשוט

הייתי הולכת גם פרטי אם צריך. יבדקו לעומק על מה זה יושב ויציעו פתרונות ודרכי התמודדות.

פספוס כמו שאת מתארת בגיל כזה עלול ליצור בעיה חברתית מתמשכת וחוסר ביטחון. ואז זה גלגל.

יש הרטבת יום ויש הרטבת לילה, יכול להיות רק מאחד מהם, לא מחייב שניהם.

ולשאלתך אם תקין, אז, זה לא תקין. זה דורש התערבות וטיפול.

אבל הילד עצמו תקין לחלוטין 😄

רק צריך קצת עזרה..

בהצלחה!

שעובדים עם מאוחדת וזה מה שהם כותבים על הרטבות יום בלי לילה.

ולא כמו קושי בגיל 6.5

אולי שווה להרים טלפון לשאול אם יש טעם לקבוע תור.

המורה יכולה להזכיר בהפסקות וכדומה, פחות לקחת ממש כל 3/4 שעה😅

או טכני - שהוא לא יודע איפה בדיוק השירותים בבית הספר (הוא בבית ספר, כן?) או שהם מגעילים אותו.

נסי לדבר עם המורה, אבל קודם כול ישירות איתו - הוא כבר מספיק גדול כדי להסביר מה מציק לו.

ואם הוא לא עונה - זה יכול להיות אכן סימן לקושי רגשי, ואז כדאי טיפול בהתאם... (טיפול לו או הדרכת הורים לכם)

קודם כל תודה רבה לכל מי שהגיבה!

אחרי השבוע הראשון הלכנו איתו שוב פעם לסיור בבית ספר והראנו לו איפה השירותים למרות שהוא אמר שהוא יודע איפה הם..

זה כאמור לא עזר.

שאלתי אותו פעם אם ילדים שמים לב או אומרים לו משהו והוא אמר שלא.

ב"ה הוא ילד אהוב, מתקשרים אליו כמה פעמים בשבוע להזמין או לבוא אלינו ובגינה אני רואה אותו עם חברים והוא נראה מצוין.

(מוסיפה שהוא כן מספר שיש להם "מלך" בכיתה ואני יודעת שלא רק הוא חווה את זה, אבל זה כן נוכח ויחסית מטופל. אולי לא מספיק. אבל זה בוודאות לא נגדו באופן אישי).

והוא רוצה ללכת כל יום, לא רוצה לאחר וכו.

ניסינו לדבר איתו על זה, בעדינות רבה כמובן.

יש אצלנו שיח בבית על זה שהגוף הוא שלי ואם משהו לא נעים לי אז להגיד.

מייד הוא אמר שלא נעים לו לדבר על זה, כשניסיתי קצת יותר הוא אמר שאין לו כח ללכת כי הוא עסוק בלשחק ולפעמים מצחיקים אותו ומרוב צחוק יוצא לו.

מה שנקרא, לא שיכנע😅

האמת שזה מלחיץ אותי ממש! על מה זה יכול להעיד?

ואם הלכנו כמה פעמים להנחיית הורים אפשר פשוט לחזור לאותה אחת או שצריך לזה הכשרה מיוחדת?

במיוחד שהלילה כשאין מאמץ לא בורח לו בכלל.

הייתי מחפשת פיזיו' רצפת אגן מומחית לילדים ומתייעצת.

מפספס טיפה. השאלה אם תמיד הוא היה מתאפק שעות או לא.

הגיוני שקשה יותר לשמור על רצפת האגן כשהיא מלאה מכשהיא ריקה.

ויכול להיות שזה בכלל לא הכיוון. אבל שווה לדבר עם מומחית שתדע להגיד אם זה התחום שלה או לא.

במקביל תפנו לרופא הילדים כדי שישלח אתכם לבדיקות מתאימות...

בלי לחץ! תחל שנה וברכותיה!

ממה החשש?

זה יהיה רק זיכרון והכל יסתדר. זה דבר ראשון - אנחנו אלופות בלדאוג, ולפעמים צריך מישהו חיצוני שיגידו שזה לא נשמע מדאיג, ובע"ה יסתדר

דבר שני, כמו שאמרו כאן, מהעיתוי זה נשמע כיושב על משהו רגשי. לא בטוחה שזה חייב להיות דווקא קשור לפן החברתי. מה שאני מכירה לגבי פספוסים שזה קשור לשליטה. אין הרבה דברים שילד יכול לשלוט בהם בחיים שלו. אבל יש דברים שהוא יכול לשלוט בהם לגמרי, ואף אחד לא יכול להכריח אותו: אכילה, צרכים ונראה לי גם שינה. ולכן ילד שמשהו בעולם שלו התערער והוא מרגיש לא בשליטה, עשוי לקחת יותר שליטה במקומות שבהם הוא יכול: לשנות את הרגלי האכילה (רק הוא מחליט כמה ומה לאכול) או את הרגלי ההתפנות (רק הוא מחליט אם ומתי ללכת לשירותים)... אז גם אם זה רגשי, זה יכול להיות קשור פשוט למעבר מהגן לכיתה א', לקושי בהסתגלות למקום  חדש, למשמעת יותר נוקשה, ליותר חובות ופחות חופש...

אם זה באמת המצב יכול לעזור מצד אחד לנסות לתת לו באופן יזום שליטה בכל מיני דברים בחיים: שהוא יחליט מה ללבוש, מתי להכין שיעורי בית, מה לקחת לאכול בהפסקה, וכו' וכו'. אם אפשרי מבחינתכם אולי אפילו יום חופשי עם אמא או אבא, שהוא יחליט מה עושים בו.

ומצד שני לא להגיד לו כלום בהקשר של הפספוסים, ממש לא להזכיר את זה בכלל (מעבר לטכני שאולי נצרך כדי להתנקות / לנקות לאחר מעשה).

כמובן, זה רק כיוון. צריך להבין באמת מאיפה זה מגיע, אבל אם אכן הכיוון הוא שליטה אז בתור התחלה זו הדרך ממעט ניסיוני ומה שקראתי והתייעצתי (אמנם עם ילד צעיר יותר)

והמשפטים הראשונים בכלל, הייתי צריכה לשמוע את זה והלוואי ואת צודקת.

יש משהו במה שאת אומרת ואני מצליחה לחשוב על עוד כל מיני רגעים ביום שנוכל לתת לו תחושת שליטה.

כיוון ממש מעניין.

לגבי המורים, אני כן יודעת שהמורה קצת נוקשה.

היום בדיוק הוא זרק לי שהוא ראה את המורה בזמן של הצהרון והוא אפילו אמר לו שלום "זהו, אני כבר התרגלתי ואני לא מתבייש בכלל".

אותי זה קצת הרגיע בעקרון, אבל אני אמשיך לעקוב.

נסעתי לעיר במרחק של שעה נסיעה כדי לקבל תור תוך פחות מחודש (רופאת קשב)

במכבי לפני הרבה שנים אבל אולי זה רלוונטי גם היום

בסוף הלכתי לנוירולוג פרטי. אמנם יקר, אבל יש החזר חלקי מהקופה.

א. משום מה יש נושאים שמעוררים המון אמוציות, לא יודעת למה זה אחד מהם😅

אז את דבריי בסעיף הזה אני מכוונת כלפי האמוציות - הגישה שלי אומרת, שאין גישה אחת נכונה לגמילה. יש ילדים (והורים) שיתאים להם משהו אחד וזה יעבוד מקסים, ולאחרים יתאים משהו אחר. ולכן זה מעולה לשמוע אופציות, אבל בסוף לעשות את ההתאמות אליכם.

ב. באופן פרקטי, אצלנו כשגמלנו באופן יזום מצידנו (ולא אחרי שהילד קם יבש), התחלנו עם להעיר בלילה. הרגשתי שזה עזר ממש מעט להתחלה, אבל זה לא עבד לאורך זמן. אולי זה קצת נתן מושג מה זה לקום בלילה, אבל גם אחרי תקופה ממש ארוכה שהערנו, הוא לא היה מתעורר לבד. ועדיין היה מפספס לפעמים. אבל כן ראינו שיש יכולת (בעצם כמו שאת מתארת), אבל היה צריך יותר דרבון. אז עברנו לתגמול מיידי. קמת יבש? אתה מקבל על הבוקר הפתעה קטנה. (לא אוכל, אצלנו זה בובות קטנות שהוא אוהב). וזה עבד פלאים. אחרי תקופה ממושכת מאוד שזה עזר, עברנו לטבלת מדבקות, ורק אחרי x מדבקות הוא מקבל הפתעה. ועכשיו הוא כבר באמת רוב הפעמים קם יבש. אבל עדיין יש מידי פעם פספוסים. כשאני אומרת שהוא יקבל מחר בבוקר פרס, זה עוזר באופן מיידי. עוד לא פיענחתי לגמרי את המנגנון😅

ג. לגבי האם לחזור לטיטול - בגדול, מגילת לילה זה בעיקר פיזיולוגי. זאת אומרת, עד גיל חמש זה תקין לחלוטין. אבל בסוף אם לא נוח לו אז לא נוח לו. אני כן הייתי מנסה להמשיך, במיוחד שאת רואה שהוא מצליח לפעמים. עכשיו זה גם זמן טוב לפני החורף, כשעוד לובשים קצר ונוח להוריד בגדים ולהחליף. אם מפסיקים חוזרים לטיטול, לקחת בחשבון שכדאי לנסות שוב רק בקיץ הבא

אנסה אולי את גישת התגמול

את מתארת מצב שהוא קם יבש ברוב מוחלט של הלילות. מלבד הפעמים שאתם לוקחים אותו, הוא גם מרגיש מעצמו בלילה וקם לבד לשירותים (או לעזרה לשירותים).

אני כנראה הייתי מפסיקה להעיר ונותנת לגוף להתאזן עם השעות שנוחות לו

לא כדאי לחזור אחורה זה יבלבל אותו יותר. הוא גם בן 3..גיל מושלם לגמילה.
אם לא תעירו בלילה, הוא יקום עצמאית אליכם בשביל שירותים כשיש לו בלילה? אם כן, הייתי מוותרת על היקיצה בעשר. אבל בשביל לדעת צריך לנסות...

פתחתי שרשור לפני כמה שבועות....

רק שאצלי משבוע לשבוע קם יותר ויותר רטוב 🤦‍♀️

בתכלס החלטתי לשחרר אפילו שזה קשה לי בבקרים לנקות ולהחליף מצעים מה שכן קניתי תחתוני לילה ואמרתי לו שהם כמו תחתונים רק שאם עושים פיפי בטעות זה נשאר בפנים ואז הוא לא קם רטוב וכל ערב שואלת אותו מה הוא רוצה לפעמים רוצה לפעמים לא ... אנחנו גם מעירים אותו בסביבות 23 אבל לפעמים ישן ממש חזק אז לא קם...

כשהוא כן קם יבש הוא מקבל משהו קטן ואם לא פשוט לא עושה מזה עניין אם צריך לנקות מנקה / מקלחת

מסתבר שאני ובעלי שנינו נגמלנו מאוד מאוחר בלילה, עושה את זה נטו כי הוא רוצה 

פעמיים בשבוע הוא קם רטוב זה אומר שרוב הזמן הוא יבש

לא רואה סיבה לחזור לטיטול אלא להמשיך ככה

מה שאני ראיתי שהכי משפיע על הרטבה זה אכילה ושתיה של סוכרים בשעות לפני השינה

הבן שלי יבש בלילה כבר הרבה זמן אבל בשבת אני צריכה לקחת אותו לשירותים באמצע הלילה בגלל שהוא שותה שתיה מתוקה בסעודה

כשאת מחממת אותו בחג על הפלטה, הטעמים ייתפסו, בנוסף לזה שהוא מושרה בהם 

תעשי לו מרינדה שיהיה בה ותכניסי למקרר 

אוף אני ממש מתוסכלת בחיים לא מצליח לצאת לי עוף טעים ממש

(ובכללי אני ממש מבשלת טוב)

כל פעם סיפור אחר איתו..

אני עושה מרינדה מתבלינים בשמן, מוסיפה מים חמים וסילאן/דבש ושופכת על העוף 

כבר קרה שיצא לי מדי חריף

אז כאילו עוד מחפשת את האיזון

אולי תנסי למדוד את הגמויות כ-י להבין מה את עץשמה יותר או םחות מדי

עני עושה בסגנון מתוק לרוב

עם סילאן מלח פלפל וגריל עוף ושום כתוש ושמן לפעמים גם סויה יוצא טעיםם

וזה נורא קשה לדעת כי זה עוף בסופו של דבר לא אורז ששמים כמות ל2 כוסות מדודות

אלא יצור קטן (בררר) וכל פעם בתכלס הוא בגודל אחר

וגם- אמא שלי אמרה לי שהמליחות משתנה לפי ההשגחה

ולא תמיד קונה בדיוק של אותו מותג אז גם זה מושפע

תכלס שמתי חרדל דבש טימין פלפל שחור וקצת יין.

פעם שעברה שעשיתי ככה יצא מצוין התיבול (ואז שכחתי את זה בתנור בחימום חוזר ונשרף)

ועכשיו יצא תפל

אז הוצאתי והוספתי טיבול ומקווה שבאמת יספוג טעמים במקרר וייכנס פנימה בחימום על הפלטה

אני תמיד שמה מלא פפריקה ואז לפי מה שיש בבית-

רוטב סויה, סילאן, קטשופ, צ'ילי, כמון (שניים או יותר מהרשימה, לא משנה באיזה כמות)

במרכיבים שכתבת - עודף לש משהו יגרום לטעם לוואי בעיני

חרדל או טימין בכמות גדולה- לא יהיה טעים בכלל..גם יותר מדי יין..

אם תתבלי במרכיבים פחות עם טעם ייחודי אז גם אם תישמי קצת יותר סילאן לדוגמא או קצת יותר מלח- יהיה קל לאזן את זה - עם משהו מלוח או מתוק (תלוי מה חסר)

בכללי אני מתבלת כמעט תמיד- בסילאן-דבש ותבלינים- מלח פלפל שום כתוש

פעם סגנון אדום- פפריקה-גריל עוף

ופעם צהוב- חוויאג'

ויחסית לא זקוקה לכמויות מדויקות ונדיר שיוצא משהו לא טעים

י ש יותר מושלם ופחות מדויק אבל ץמיד אכיל בכיף

לא חייב דוקא את זה אבל בתבלינים יותר דומיננטים- היתי עושה לפי מתכון

וכן יש כמויות

נגיד עכשיו עשיתי מתכון לעוף מתוק- וכתוב היה שמספיק ל6-7 חתיכות עוף בערך

אז מאחר ועשיתי פי 2 הכפלתי את הכמות

ויצא טוב

שזה גם תלוי ברמת הוריות של העוף, ובחברה המייצרת.

לאחרונה אני קונה עוף טרי, מכינה תוך יום-יומיים ומקפיאה אחרי ההכנה- יוצא הרבה יותר עסיסי וטעים מעוף שהכנתי אחרי הפשרה.

את אופה בתנור מכוסה בנייר כסף ואז לחצי שעה אחרונה מורידה את הנייר כסף וכל כמה דק' פותחת את התנור ו'משקה' את העוף מהרוטב של עצמו, ככה זה תופס צבע יפה.

ובתיבןל תוסיפי קצת סילאן נותן אחלה צבע. 

אם היו עוד ילדים הם לא היו משחקים ביחד?

אני הייתי לוקחת משחקים וספרים.

בעיניי, אפשר שגם יקראו תהילים וגם ישחקו, הם ילדים.

וזהלא נראה לי מתאים, לא רוצה שיתרגלו לזה.

משחקים יותר זורם לי

טבעי שירצו להתאוורר בין לבין

הם לא אמורים לקרוא ספרי קודש בגיל 9...

בעיני הרף גבוה מדי ולא תואם גיל

התפילות והסעודות תופסות הרבה מהיום

בזמן שנשאר נראה לי הגיוני לשחק/ לקרוא/ להיות עם חברים

לא רואה צורך אחרי הרבה זמן של תפילות וסעודות לציין את ר"ה בעוד משהו

יש גם כאלה ייעודיים. תחפשי באתרים כמו יפה נוף ופלדהיים.

אפשר גם להפעיל אותם בהצגות שקשורות, או שאתם תציגו או שהם יציגו (לכם או לקטנים). אפשר להמחיז את עקדת יצחק, את סיפורה של חנה, את הרעיון של המלך שיושב במשפט, איזשהו סיפור על ילד שחוזר בתשובה על מעשה שעשה...

נשמע לי הגיוני שלא יוכלו את כל היום (יומיים...) למלא בתפילות וענייני קודש.

אנחנו קבוע היינו מצטיידים בספרים מהספריה וכמעט כל שנה קיבלנו משחק קופסא חדש לראש השנה שיעסיק אותנו

את ה' עלינו

ומתענגים בסעודות עם אוכל טוב וסימנים לשנה טובה.

בהחלט מותר לילדים לקרוא ולשחק

צריך לעשות הכל כדי לחבר את הילדים לחג ולא לפחד ממנו....

גם ככה התפילות ארוכות להם מדי.

אנחנו נוסעים לישיבה של בעלי

אני בד"כ קונה משחק חדש

לוקחת איתי מלאי משחקים וספרים לתעסוקה לזמני התפילה ובין הסעודות וכו'

לק"י

בראש השנה.

זה לא שאני כל היום בבית הכנסת...

(וגם לא יודעת אם הלכתית אסור, או רק לא מתאים).

אז לילדים ברור לי שזה בסדר.

הילדים שלי בני 6 ו7 וכן ישחקו וגם יש להם ספרים שהבן בעיקר קורא, אבל לא מצפה מהם להרגיש את החג כמו מבוגרים כי הם עוד קטנים

אני והבן שלי למשל כן קוראים יחד תהלים בשבת למשל, מה שהוא יכול, ואנחנו הולכים לתפילות, אבל בהנחה טאין להם חברה - לא רואה בזה בעיה

אני לא קוראת דברי חול בכלל בלי נדר לא בשבת ולא בחג, אבל אני זה משהו אחר ולדעתי כדאי לשים לב שהציפיות האלה שלך לא ימאיסו עליהם את החג. זה חג ארווך. 

של סיפורים שקשורים לחג. בראש השנה אפשר נגיד את סיפור חנה. ביום כיפור את יונה. ביום העצמאות המחזנו בריטים רודפים אחרי מעפילים, מלחמת העצמאות והכרזת המדינה. הם ממש אוהבים את זה. אני אומרת להם מראש באיזו שעה נעשה את זה והם מחכים לזה כל היום.

ואני גם לומדת איתם מספרים מתאימים לילדים כמו מעגל השנה, הפרשה מספרת לי (פחות קשור לראש השנה) או פניני הלכה לילדים.

זה מוסיף תוכן, אבל זה לא תופס את רוב הזמן. אולי שעה ביום. עדיין יש מלאאאאאא זמן למלא.

ווואו! את נשמעת אמא מושלמת! מקווה לאמץ את הרעיון בהזדמנות

ותודה על המחמאה! העלית לי חיוך אחרי יום קשה❤️ ברוך ה' אלו דברים שכיף לי לעשות עם הילדים וברוך ה' שגם הם אוהבים ומתחברים. אבל כמובן יש המון תחומים באימהות שאני עוד צריכה להשתפר בהם....

הגדולים יכולים ללכת

וכמו שאמרת סעודות זה זמן

מנוחה

לצאת לסיבוב

ספרים

תהילים

משחקי קופסא

שיחות עם סבא וסבתא

בסוף יעבור מהר

האמת שהכי קשה היה לי כשכולם היו פיציים

היום שהם יותר גדולים הרבה יותר קל

הולכים לחלק מהתפילות

עריכות שולחן

וסעודות

תשליך

מנוחה

משחקים

פה ושם גם משתעממים

לק"י

וליבי על בעלך, שאימו שלו מתנהגת ככה לאשתו. זוועה ממש.

ואני מציעה לך באמת להתרחק ולהתנתק. אין שום סיבה שתקבלי שפכטל על לא עוול בכפך. לא עשית כלום רע!

לא מגיעים לך שום בזיונות. בטוחה שגם ככה זה מכפר לך על העוונות😔

שתהיה שנה טובה ומתוקה! מלאה באור ואהבה!!

ושוב חיבוק.

עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ"ח באלול תשפ"ה 10:47

איזה אישה קשה..

לגבי השיעור של הרב זמיר - דברים כאלה נאמרים לגבי אנשים נורמטיביים. אל תקחי את זה אלייך, כי היא לא נורמטיבית לדעתי

זה כמו שאישה מוכה תשמע שיעור על כמה חשוב שאישה תכבד את בעלה. שייך שתיקח את זה אליה או תרגיש אשמה ??

אני שמחה שהלכתם לרב דווקא. ומקווה שתצליחו להתגבר על זה ולדבוק בהוראותיו. ותסמכי על בעלך שיתמודד. ממש לא הייתי מתקשרת. ברגע שאת נכנסת עוד פעם לקלחת את מזמנת לעצמך עוד קיטונות של תלונות ובזיונות. וכמו שהרב אמר - למה? זה לא שזה יתקן את המצב, וזה גם לא התפקיד שלך פה. אז אל תהיי צדיקה הרבה איפה שלא צריך ואיפה שלא יועיל. שחררי אותה. זה כואב, נכון, אבל כמו שאת רואה - גם הרב חושב שזה הצעד הנכון 

ואת מהממת. ובעז"ה שתהיה לכם שנה טובה, מלאה באנשים טובים שנותנים לך הרגשה שאתם אהובים ורצויים כמו שאתם, שיתקבלו תפילותיכם, שתרגישו מספיק משפחה בינכם לבין עצמכם ותגדלו את הילדים בשמחה ובנחת!

ותדעי שאת הכי בסדר בעולם! ומשתדלת לעשות את הטוב.. לצערנו יש דמויות שמחפשות- נהנות לריב.

ולפעמים הטוב ביותר זה לתפוס מרחק, גם אם זה אבא ואמא.

כואב גם על בעלך שכך צריך להרגיש.

מאחלת לך שנה טובה ומתוקה, מלאה באור ושמחה!! ושבעז"ה תצליחו לקבל את ההחלטה שהכי נכונה לכם ומכאן לעשות התחלה חדשה וברורה.

נ.ב לפעמים אין ברירה אלא להציב גבולות להורים (מניסיון כואב…) 

לא משנה, מה התוצאה, משנה הדרך.

הוא חייב לעשות את התהליך הזה עם עצמו, כדי להיות שלם עם מה שהוא מנסה לעשות בין אם יצליח לו ובין אם לאו.

אם לא היית ניגשת לומר שלום בחינניות היה מנקר בו הספק אולי עשינו רק 99%?

מבינה?

הוא חייב חייב לנסות בעצמו, לנסות, להיכשל, לנסות שוב, אולי מדי פעם להצליח, לכאוב את המקום הזה, כדי להצליח להמשיך הלאה..

תזכרי תמיד לעשות את הצד שלך בטוב טעם ובלי טרוניות. להגיע למפגשים בשעות תקועות ובמקומות תקועים בלי יותר מדי אמוציות.

להמשיך להגיד שלום חינני בלי יותר מדי לדפוק חשבון.

לא לצפות לתמורה, לא לצפות לקשר קרוב כמו שאת מכירה מהצד שלך.

יש כל מיני סוגים של קשרים משפחתיים.

תעשי את את שלך, בעלך יעשה את שלו, וה' יעשה הטוב בעיניו.

לגבי חגים בבית מציעה שיחה עם בעלך. לא כרגע אלא בהמשך בזמן יותר רגוע.

יש הרבה חגים, תפסת מרובה לא תפסת.

יש לכם אחריות על איך שאתם מעצבים את חווית החגים שלכם ושל הילדים שלכם.

לפעמים יש פער בין הרצוי למצוי ובטוב או ברע אתם תנחתו למציאות המצוי,

רק שזה יהיה בלי מצנח כי אתם קצת בהתכחשות למצב.

זה בסדר גמור לעשות חגים בבית לבד, זה בסדר גמור לעשות עם ארוחה משותפת עם חברים,

זה בסדר גמור להזמין אליכם הורים/ אחים רווקים/ אחים נשואים

זה בסדר גמור לצאת להתארח באכסניה או בישיבה כלשהי.

יש דברים תלויים בכם ותלויים בתכנון לטווח ארוך יותר כמו מקום מגורים, שכנים טובים (אגב משפיע מאוד על מוסדות לימוד, שזה חשוב לעין ערוך)

אבל גם במגורים בסביבה פחות דתית אפשר למצוא את מי להזמין וחמי להתחבר, זה דורש השקעה, אבל גם קשרי משפחה דורשים השקעה..

לפעמים עוברים בחיים כל מיני קשיים או תהליכים, הדרך קשה ומתסכלת ולא ממש נעימה, אבל בסוף כשמצליחים לגדול מזה, זה כ"כ שווה את הדרך.

בלי קשיים כל החיים היו מרופדים אבל חסרי עומק..

שתהיה שנה טובה של התחלות טובות, שנה של צמיחה, ישועות ונחמות!

מבאס שבעלך תארגן עם הילדה והכל ובסוף ההורים לא בבית, אבל עשיתם השתדלות, וכל הכבוד לך שאת לא מתייאשת ועוד מנסה.

נשמע שהרב שהתייעצתם איתו חכם ונותן עצות טובות, טוב שיש עם מי להיוועץ.

וכואב לי לשמוע שגם אצל הורייך לא בא לך להתארח. מאחלת לך שלמרות הכל יהיה חג נעים ושמח ושנה טובה מלאה בהגשמות.

ממש כואב לקרוא את ייסורי המצפון שלך ואת הנכונות שלך להתבזות בפניה. שום דבר שתעשי לא יעזור כי היא כנראה אשה נרקיסיסטית או שיש לה בעיה חמורה אחרת.

תפני את האנרגיות שלך לעידוד בעלך (באמת כואב הלב עליו) ולא לרגשות אשם ❤️

איך היו היחסים בינה לבין בעלך לפני החתונה? או בינה לבין שאר בני המשפחה?

ודבר אחרון- אם אני מבינה נכון אתם כבר משפחה עם שני ילדים לפחות? מציעה בעדינות לחזק את המשפחתיות שלכם כתא בפני עצמו ולא ללכת לשום צד. 

זה כאב עמוק ומתסכל שקשה להכיל

מבינה ממש את ההרגשה, הייתי שם כמה וכמה פעמים

ומה שעבר לי בראש זה שהפעם אני אשתדל עוד יותר לשכנע את הקב"ה לתת לי ועכשיו יש לי הזדמנות להתפלל ולשנות זה לא כמו אמצע שנה.

מקווה שזה עזר לך קצת ולא עיצבן אותך עוד יותר

חיבוק ענקקק זה לא קל בכלל

השתדלתי לא לייחס חשיבות מרובה לימי הולדת, חגים וכו', בהקשר הזה. אולי זו קצת קהות של הלב או הגנות של הנפש אבל ממש במודע לא הסכמתי לחשוב על זה ככה.

יום נישואין זה חגיגה של הזוגיות שלנו ולא דכאון למה עוד בלי ילדים, כנ"ל אני מאוד אוהבת חגים ולא הרשיתי לעצמי בכלל להסתכל על זה ככה ולהרוס לעצמי את החג.

כאילו, אני בלי הריון או ילדים למרות שאני רוצה, אבל זה כל הזמן.. כל יום.. ההתמודדות. זה לא דוקא בחג או היומולדת.

מבינה אותך 

הייתי שם לא מעט שנים..

שמחת תורה ופורים היו לי החגים הכי קשים.. ימי הולדת דיכאון (במיוחד כשהתקרבתי יותר ויותר לגיל 30).

בשנה שבה אני הרגשתי שאני בקרקעית ממש, התפילה של ראש השנה יום כיפור היו לי כ"כ עוצמתיות. התפילה תפילה מהלב. צעקה מהלב. וזה נתן לי כוחות ותקווה. בה אחרי קרוב לעשור הודעתי.

ניסיון מאוד מאוד לא פשוט!

בעה שהשנה הזאת תהיה שנה של ישועות ובשורות טובות! 

יש משהו בחגים שהוא מציף במחשבות של "עוד שנה ועדיין לא הגיע..." הרבה יותר מימים רגילים.

וגם, נראה לי שיש משהו בימים מיוחדים שמעורר את הלב ליותר געגוע.

מבינה אותך.

הרגשתי ככה כרווקה

עוד חג שאני לבד בין זוגות ועוד חג ועוד חג

במיוחד כשאחי שקרוב אלי התחתן ועוד חברות

ועוד יותר כשהיום הולדת שלי צמוד לאחד החגים

רוצה להגיד שאחרי שהתחתנתי אני ממש שכחתי מהתחושות האלה

מאחלת לך שתזכי לישועה ותשכחי את הכאב של עכשיו

"תצלם לי משהו שנראה יפה".

זה גם לא דברים קריטיים, הפעם נגיד מפת שולחן לימי חול

לק"י

אצלינו, לא נראה לי שלבעלי זה אכפת בכלל.

זה באמת לא נורא.

הוא בוחר מה שהוא אוהב. פשוט בעיניי זה לא יפה חח

לפני החתונה כשהלכנו לבחור לו תיק לטלית ותפילין היו כמה שהיו ממש יפים בעיניי והוא לא רצה, בחר משהו שממש לא אהבתי (לא אמרתי לו כמובן) וכמה ימים שיננתי לי בראש שזה שלו והעיקר שהוא אוהב..

כשהוא קונה בשבילי הוא מתאמץ ממש שזה יהיה בטעם שלי ומוודא אם צריך ❤

גם בדברים שברור שלא מתאימים

נגיד מה הסעיה להלביש את הילדים בחולצה פרחונית וחצאית עם נקודות?

מי אמר שורוד לא מתאים עם סגול?

מבחינתו זה מצוין ומה מפריע גם על דברים מכוערים

לא יודעת להסביר

לעצמו ב''ה הוא מתלבש נורמלי

ולי הוא לא קונה בגדים אף פעם

וגם לגבי הלבחור לילדים בגדים- לרוב מגלה שהם בוחרים לעצמם יותר מוצלח וזה מה שקורה כבר

ולפעמים הוא קולע טוב

ולפעמים לא- ואז אני מבליגה וזורמת עם זה שיש ימים שהם נראים מוזנחים והזויים

להם לא מפריע

והגננות יכולות לנחש שזה האבא שבחר בגדים😃או הילד בחר לעצמו

העיקר שהוא מתלבש נורמלי אני חושבת..

אצל הילדים באמת פחות קריטי, בגיל שזה חשוב הם כבר יבחרו

לק"י

אני חושבת שבגוונים דומים.

אז בעלך כנראה יותר סטייליסט ממך (אולי אפילו בלי לדעת) 🤣

(האמת שאני גם לא אוהבת את זה).

יודעת שאם אגיד לו זה יבאס אותו, והטעמים שלנו לא ישתנו. כל עוד זה לא משהו קריטי (מדובר בפריטים לבית או בשבילו) אז אין לי למה להגיד, גם אין משהו אובייקטבי בטעם שלי שהופך את זה לעדיף.

אחרי תקופה אם זה עולה אני אומרת בעדינות. אבל כשהוא חוזר שמח ומראה לי מה בחר זה לא הזמן

והוא כן שינה את סגנון הלבוש שלו. אבל לא הכל אני אוהבת וזה בסדר, הוא זה הוא

וגם בדברים לבית הוא כן שואל לדעתי או שאני אומרת אותה בלי ששאל😅

לא יודעת, אצלנו זה חופשי הקטע הזה ולרוב בסוף הוא מסכים איתי

את מרגישה שזה בעקבותייך?

אני לא רואה שמשהו בטעם שלו משתנה.. והוא די רגיש לזה, יפה שאת בחופשיות יכולה לומר את דעתך בלי לחשב התבאסויות

אבל זה הדדי, גם הוא אומר לי חופשי מה יותר ומה פחות. 

לא לכולם אכפת מה בדיוק הם לובשים, והאם אומרים להם שזה לא יפה.

אני שולחת לו בדיוק מה אני רוצה הוא רק קונה

וזה טוב מאוד כי אחרי כמה שנים הוא כבר יודע מה הסגנון שאני אוהבת ולפעמים הוא קונה מיוזמתו דברים שאני .. כן אוהבת

הוא תמיד מוודא אלף פעמים.

כשהוא קונה לבית או לעצמו הוא קונה לפי הטעם שלו

אני תמיד מתעלפת לכמה שניות, ואז שמחה כי זה גם הבית שלו, מגיע לו שיהיו דברים שהוא אוהב.. 

לנו יש אבחון ראשוני של ריפוי בעיסוק בסוף אוקטובר, אמרו לי בקופה שאם המטפלת מציינת שזה דחוף יאפשרנלי כבר מעכשיו ללכת לפרטי ולא לחכות לקופה.

לפי הרפורמה החדשה, מי שמתחיל בפרטי עד 1/11 יכול להמשיך בפרטי

אצלנו התורים מאוד ארוכים בלי קשר לכלום, להבנתיאין מספיק מטפלות בתחום דרך הקופות כי התשלום לא משהו...הן פותחות פרטי.

כי לאחר גיל 9 אין אפשרות לקבל טיפול כזה..

גם תלוי לאיזה מרפאה את הולכת.. יש כאלה שזה מתקדם יותר מהר.. 

בין אוכל שהכנתי בבוקר ואוכלים בערב, לאוכל שהכנתי יום לפני

ומעצבן הבלתמ, אבל לא עדיף לבשל במטבח שלך בנוחות שלך? אני תמיד מעדיפה אצלי האמת

ואם זה יעזור, אני לא מדליקה גז כמעט אף פעם בחגים ומעדיפה הכל מראש גם אם זה מצמצם לי אופציות (בעיקר של טיגונים). 

אבל כאחת ששונאת בישולים בחג ..ואם היתי מארחת והינו עושות חלוקה-לא היתי רוצה שיבשלו אצלי בחג כי בסוף זה הבלגן וההלים והמטבח שתפוס

ולפעמים..לפחות אצלי אם אני רוצה בזמן הזה לנוח או להתפלל ואראה את כלתי עומדת ומבשלת אז ארגיש לא בנח וזה יגרום לי לעמוד על הרגליים לעזור..

היתי רוצה שיגיעו עם אוכל שכבר מוכן גם...

אבלללל זה לא סותר שמותר לך להתבאס ובצדק..תכננת כבר..וזה קשה לקבל שינוי❤️ ומצוין שאת פורקת פה מבינה אותך לגמרי

לק"י

בעסה על השינוי במפתיע.

ומצחיקה שהכינה משהו שאת היית אמורה להכין. אבל מזל שעוד לא הכנת, אז תהני מזה!

אני מבשלת בחג על הפלטה. אולי פחות יפריע לה.

אפשר גם חלק מהדברים לחתוך ולתבל מראש, להניח בתבניות חד"פ. ואז בחג רק לשים על הפלטה לכמה שעות.

תהנו בחג!!

אבל גם אותה

גם אני לא אוהבת לבשל בחג ורוצה שקט ובלי בלאגן.

עוד אין לי כלות (בעז''ה לא כזה רחוק ממני) אבל מניחה שאם כלה תבשל אנסה לסייע וזה כבר לא יהיה שקט

חבל שזו מחשבתך, הבאסה מובנית, אבל חבל להתעצבן..
גם אני לא משאירה חגז כי זה בלאגן וחשיבה ובישול וכלים בחג.
ואם היא בישלה משהו שאת צריכה להביא, וואלה תגידי תודה!!! יש לך פחות עבודה. מה שכן אם היא לא ידעה אותך מראש שכבר הכינה, אלא בדיעבד גילית- זה מעצבן, אבל לא ברמה שיהרוס לך עכשיו את מצב הרוח...

וכל הכבוד לך שאת עוזרת בבישולים, לא ברור מאליו בכלל.
אני אף פעם לא מביאה מאכלים איתי...כך מקובל אצלנו ולי זה סבבה.

ואין לי עצות מעשיות אבל אולי תנסי להגיע עם לב רגוע ואוהב לחג כדי שיעבור כמה שיותר בטוב... לסלוח ולנקות את הלב ולדאוג להיכנס לחג בטוב, גם אם האוכל יצא פחות טעים..

בשבילך, שלא יהרוס לך, שתוכלי להנות ולשמוח בחג בהכי שאפשר

וגם אולי יעשה לך טוב להרגיש שעשית לכבוד היום הקדוש- סלחת למישהו והגעת לחג אחרי מעשה טוב

כמובן קל להגיד קשה לעשות ולא יודעת אם הייתי מצליחה בעצמי ..

כי בעיני לגמרי זכותה להגיד שלא מבשלים אצלה בחג...

זה הבית שלה והיא מחליטה, את אורחת... לגיטימי מאוד לא לרצות שיהיה אצלה בישולים בחג, זה עושה אוירה שיכולה לפגוע באווירת החג ובעיני זה שיא ההגיוני. וזה שהיא הכינה במקומך, תשמחי שהיא הורידה ממך! אם כבר הכנת תהנו מזה בהמשך אם אפשר להקפיא או שתביאי גם... 

כלתי היקרה!

מעריכה מאוד את החלוקה של האוכל שעשית כדי להקל עלי את ההכנות לחג!

חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שאני ממש מעדיפה שלא יבשלו אצלי במטבח בחג עצמו. נכון, את תהיי בבית עם הילדים ואני בבית הכנסת, ובכל זאת עצם הבישול מלכלך יותר, ואני חוששת שארגיש לא נעים שאת עובדת וטורחת אצלי בבית בזמן שאני בתפילה.

יש משהו שמקל עלי בעצם הידיעה שהכל מוכן מראש. מין נחת כזאת שהכל עשוי ומוכן. גם אם האחריות לא עלי זה עדיין יושב שיש עוד דברים לבשל, וגם החשש שתהיה בעיה כלשהי עם הגז או ההדלקה של הפלטה ובסוף לא יהיה מספיק אוכל לכולם.

כדי להראות לך שגם הנחת שלך חשובה לי, ושאני לא רואה רק את הצורך שלי שלא יהיה בישול בבית בחג, החלטתי לבשל גם משהו מהרשימה שאת אמרת שתכיני, כדי להקל עלייך את ההכנה מראש שתהיה יותר צפופה בגלל ההחלטה שלי.

מחכים לכם כבר שתבואו אלינו לחג🙂🙂

וזה נשמע שממש זו הייתה הכוונה של החמות, ולא מרוע או דווקא חלילה.

לשים בתבנית חדפ עם מה שרוצים וקצת מים רותחים   אם זה עוף אז מופרשים נוזלים לא צריך הרבה להוסיף.

לכסות היטב ולחכות שעתיים שלוש.   

דג מושט וסלומון - כמה זמן צריך על הפלטה?

להוסיף מים או שמספיק רק תיבול?

לק"י

מתלבטת אם הזמן בליל החג יספיק לזה.

מניחה שלחתיכות דקות ייקח גג שעה.

אבל לא ניסיתי עדיין.

הייתי מוסיפה קצת מים רותחים בצד התבנית או מבשלת על מצע ירקות.

ולא צריך להוסיף מים

השנה בעלי יהיה במילואים ויגיע רק ממש לקראת החג ככל הנראה, אז חלק מוציאה מהמקפיא חלק אבשל ממש פשוט

חלות וקינוחים נקנה. סלטים כנראה שיהיה רק סלט ירקות וטחינה, מקווה שאספיק עוד משהו קטן

שמתחילה כבר מראשון בערב (הייתי רוצה להתחיל מהיום אבל נראה שלא יעבוד)

קודם כל השאיפה היא להספיק כמה שיותר בלילה כשהם ישנים

מה שנשאר לערב החג עצמו- מנסים לקחת בחשבון שבכל רגע נתון רק אחד מאיתנו עובד והשני עם הילדים

אם יש רוגע במקרה- הרווחנו ושנינו יכולים לעשות דברים. אם לא, אז אחד עפ הילדים והשני עובד

מה שאפשר להקפיא - הקפאתי (למשל בשר, עוגות, פשטידה) ניקיון רציני עושה בראשון אחרי שהולכים לישון.

בעלי בזמן הזה יתקתק בישולים ואני מנקה.

ככה ששני הילדים מתעוררים בעז''ה לבית מאורגן קומפלט.

לא הכל אני מכינה מראש, דגים למשל מכינה על הפלטה. אורז עם ירקות כנל על הפלטה.

בקיצור, השאר בלילה של ראשון. 

ובלתי אפשרי להתארגן איתם, אשמח להם איזה שעת סיפור במחשב.

המחשב נמצא אצלנו בשימוש אחת למספר שבועות לזמנים כאלה 

הקטן שלי בלי מסגרת ביום שישי, תמיד אנחנו מבשלים כשהוא כאן, לפעמים נותנים לו לעזור בלהביא דברים וכאלה, לפעמים הוא עומד על כיסא ומסתכל ולפעמים הוא משחק ואני מבשלת. ברור שזה פחות יעיל מלהיות לבד אבל זה אפשרי. גם יש שעה וחצי-שעתיים שהוא ישן.

נקיונות באמת אנחנו מתחלקים, מסדרים כשהם מסתובבים בינינו כמה שאפשר, ואז כשהבית מוכן לטאטוא ושטיפה אחד שומר על הילדים (בדרך כלל מנצלים את הזמן הזה לקלח, לגזור ציפורניים ולהלביש) ואחד מטאטא ושוטף.

אנחנו מסדרים ושוטפים רק ממש בסוף, כל הבוקר יש פה מלא משחקים וספרים וטושים וכל מה שהקטנים רוצים ויעסיק אותם ואני מבשלת ומארגנת דברים אחרים.

אחזור מוקדם ואתחיל לבשל . היום אני על הנקיונות והסדר

בערבי חג הילדים תמיד היו איתי בבית. בבוקר אני יוצאת מוקדם לקניות וסידורים, לפעמים איתם, ובעלי יותר מאוחר מוציא אותם כדי שאוכל לבשל. הם חוזרים כדי לאכול צהריים ולישון, וממשיכים

אבל האמת שאני משתדלת לא לעבוד הרבה בערב חג 

אנחנו כבר התחלנו מעמידים משהו בערב ומקפיאים

תבשלי במוצ''ש וראשון ערב וגם בערב חג

ואנחנו אף פעם לא מתחלקים ככה...עם 8 קטנים

הילדים לומדים להעסיק את עצמם

ולשגע אותנובמקביל

והאמת לשך יש 2 גדולים- תני להם את תפקיד הבייביסיטר

תעשי את הז באופן שיעורר בהם תחושת חשיבות וממשעות

אפשר גם לתגמל אותם על הז

אז הסתערתי על המטבח היום ועשיתי מלא דברים

כולל לשבת ולחג

אז בערב החג יהיה יותר קל.

אצלי הילדים מעסיקים את עצמם, בין לבין משגעים אותי או שרבים גם

אבל זה המצב וזהו..

בדרך כלל מכינה חלק מהדברים מראש, לא משאירה הכל לרגע האחרון. ואני לא מכינה הרבה דברים.

בעלי מעסיק את הילדים, מסדר איתם את הבית, יוצא איתם לגן שעשועים.

אבל אם פורטים את הארוחות מגלים שלא צריך כל כך הרבה לבשל.

סימנים - יש כאלה שלא צריך להכין ויש כאלה שמספיק לבשל או לאפות עם תבלינים. (הסימנים שצריך לבדוק/לנקות הם כן אתגר. אני נותנת לבעלי לעשות את זה...)

וארוחות - אפשר לבשל גם בחג, וגם ככה רוב האנשים מתמלאים מהסימנים, אז לא צריך להכין הרבה מנות.

בכל אופן, אצלי הקושי העיקרי הוא הסדר והניקיון. מכיוון שעכשיו החג יהיה באמצע שבוע אני מקווה שהניקיון שעשינו לשבת יחזיק קצת מעמד ולא יהיה הרבה לנקות... ואני נעזרת הרבה בגדולים, גם בשביל הניקיונות וגם בשביל השמירה על הקטנים. (וטוב, בבישולים אני גם נעזרת בבת הגדולה שלי. אבל בדרך כלל אני משאירה לה להכין את הדברים המיוחדים, שמבחינתי הם לא מחויבי המציאות...)

יש מלא סרטונים של סימנים בסיר אחד, חוץ מרימון ותפוח בדבש.

ומסכימה שלא חייב לבשל הרבה. ומה שכן אפשר לבחור דברים לא מסובכים - פרגיות במחבת/ דגים בתנור (אני אוהבת שלמים) / עוף עם תפוחי אדמה או אפונה בסיר אחד/ להכין מהבוקר על הפלטה. אם יש לך נינג'ה זה עוד מכשיר שמקל וחוסך בזמן

וגם לא חייב לבשל הכל בערב החג. אני ממש לא עושה את זה למשל כי זה יותר מדי בשבילי 

הקטן לא יודעת מה יש לו נודניק ובוכה כל היום והבת גם כן הולכת בעיקבותיו, מפרקים את הבית, כמה שאסיים לנקות ושלטוף בראשון בערב עד שהי בצהריים כגילו לא עשיתי כלום מבחינת הבלאגן

וככה שהם דבוקים אלי אי אפשר לבשל באמת, אני עושה את הרוב מראש אבל עדיין יש דברים בערב החג

הגדולים פחות בקטע של להוציא אותם בחוץ כי חם להם 

לדעתי

תסיימי לבשל ואז תנקי מה שאת יכולה

בעלך לוקח חלק? אפשר לתת לו חלק מענייני הנקיון. או לגדולים במקום שיהיו עם הקטנים

וזה כשאין לי ממש קטנים (הקטן בן 4)

מציעה לך לתכנן הכל כבר מהיום, מקווה שקניות יש, ואם לא אז שבעלך יעשה מחר.

בבוקר להוריד למקרר בשרים, דגים וכל מה שצריך להפשיר.

בערב שבעלך יתקתק את הילדים, את תתחילי עם ההכנות, ואחרי שהקטנים נרדמים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. תשאירי לבעלך את ערימת הכלים לשטיפה בבוקר.

בבוקר המאוחר יותר, תבקשי מהגדולים עזרה (אפשר בתשלום) שיבחרו לשמור על הקטנים או לנקות את הבית או לעזור במטבח.

אחר"צ כולם נכנסים לנוח שיהיה לכם כוחות לחג.

קמים, פינישים, ארגון הבית ומקלחות.

לערב חג השני אנחנו אוכלים חלבי, את הבישולים עשינו שבוע שעבר והקפאתי, שאר הדברים נכים על הפלטה באותו ערב (דג מושט וירקות: ברוקולי, כרובית ושעועית אולי אם אספיק אעדה חליטה לפני)

בצהריים של חג שני התכנון הוא פרגיות עם רוטב וירקות, בבישול של 4 שעות על הפלטה. (אכין את התבנית מהערב במקרר ובבוקר בעלי ישים על הפלטה לפני שיצא לתפילה). לפני הארוחה נכין קוסקוס בשקית.

סלטים חלק מראש חלק לפני הארוחה.

למעשה נשאר לי לבשל ל2 ארוחות מראש. כאשר שניצלים הכנתי ביום שישי בכמות כפולה שתספיק לחג. ומרק בשרי גם יש כבר מוכן משבת.

אז נשאר: דג עם ירקות ללילה הראשון, בשר בבישול ארוך שאכין מחר בלילה, תפו"א בתנור, אורז, ביצים קשות, סלטים מבושלים וכל השאר התקשקשות: עוגות, חלות, קינוחים. לפי הכח ולא מעבר..

בהצלחה!

אלא אם כן ניסית בעבר ועבד לך.

שום דבר לא מבושל מראש, ורוצה שיצא מרקם דבשי כזה.. תבשיל על גבי קוסקוס. אבל לא עיסה של חמין.

מתכננת לשים מספיק רוטב, ובכלי סגור היטב.

(תמיד אפשר להגביה בהמשך היום, אבל לפי מה שקראתי ההמלצה היא 3-4 שעות)

זה לא חזה עוף שמתייבש..

המטרה שגם הירקות יצאו מבושלים טוב וגם הפרגיות שמעל.

ירקות: תפו"א, גזר, בצל.

(אפשר לכסות את הפלטה ולקצר זמנים)

בעלי מתפלל ותיקין. אני קמה בערך ב8-9, סעודה ב11:00 ככה שיש גמישות מסויימת מבחינת הזמנים.

לק"י

אם מוכן, מורידה ומחממת שוב לפני הסעודה.

תכסו בנייר כסף ומגבת.

אם זה יעזור לך...

או לתת להם לשחק בחדר ואז בסוף לבוא לסדר שם.

או במקרה ואין ברירה לשים איזה סרטון.. 

כרוב סלט כרוב עם קריספי נודלס – תתכוננו להתמכר

סלט חסה:

חסה, פרי כלשהו (מנגו, נקטרינה, רימון - אחד מהם), חמוציות, בצל סגול. מבחינת רוטב - רוטב ויניגרט כלשהו (דבש, חרדל, לימון, שמן זית, מל"פ, יש מתכונים בגוגל)

סלט עגבניות שרי:

סלט עגבניות ושום פשוט מעולה - אז מה את עושה כל היום?

סלט סלק (חי):

מקלות דקים של סלק, גזר, כוסברה /פטרוזיליה קצוצה. תיבול של שמן זית, מעט דבש, מל"פ. נחמד להוסיף גם חמוציות / רימון

סלט ירוק:

סלט ירוק עם חמוציות ופקאן - הכי טעים שיש

אפשר להוסיף גם קולורבי וזה הופך לסלט שורשים ססגוני.

אפשר גם להוסיף ג'עלה (תערובת גרעינים לסלט)

לפעמים כרוב

לפעמים סלק וגזר מגורדים

אפשר גם ישראלי מה שנקרא מלפפון עגבניה זיתים גזר

חסה+ עגבניות+ זיתים

חסה+עגבניות + פקאן+ קוביות גבינה

חסה+ עגבניות + גרעיני חמניה / דלעת (או ביחד)

חסה, מנגו, לתבל בסילאן לימון וטיפ טיפה שמן קנולה. גם הגרעינים כנל, טעים! אפשר במקום מנגו- נקטרינה/ תפוח ירוק וחמוציות.

סלט של גלגלי מלפפון ובצל עם הרבה לימון , קצת שמן ומלח.

בתיבול הנ''ל - קולורבי פסים דקים כמו גפרורים/ שומר.

אבוקדו- יאמייי. קוביות, גם בתיבול הנ''ל.

חצאי עגבניות שרי, זיתים, שמן מלח . לשדרוג- צנוברים קלויים. 

סלט חסה, מלפפון, עגבניה, בצל סגול ונשנושים שמנת בצל - טעים ממש

רוטב חרדל דבש מוסיפים קצת סויה

סלט חסה וירקות שיש לך אבל לאפות בטטה עם קצת דבש, מלח ץ, פלפל וחומץ בלסמי ולהכין רוטב לסלט ויניגרט בלסמי

סלט חסה עם ירקות שיש ולקחת חומוס משימורים לערבב עם קצת שמן, מלח, פלפל, פפריקה, כמון ( קצת כמו פלאפל ) ולהשים בתנור ויוצא קריספי כזה שמוסיפים מעל עם רוטב לימון שמן זית / טחינה

את התוספות מכינים לפני החג והסלט עצמו אפשר ממש לפני הארוחה 

סלט ירקות עשיר - כאילו מלפפון עגבניה חסה ואז קוביות תפוח אדום קטנות וקרוטונים וריזה רוטב שאוהבים

חסה עם בטטה ורוטב טריאקי, אני אוהבת להוסיף קרוטונים

כרוב לבן עם שקדים פרוסים ובצל ירוק קצוץ

תירס עם עגבניות שרי ובצל סגול

חסה עם עגבניות וקרוטונים ברוטב חרדל (חרדל וסוכר ביחס של 4 ל1)