פורום הריון ולידה (עמוד 1658)

לגבי איך הם מתנהלים במקרה כזה - פחות יודעת
בטח תיכף יבואו מנוסות יותר

אבל סליחה על השאלה - זה בעברית, נכון? אני לא יודעת אנגלית בכלל חחח

ילדתי בשני ניתוחים קיסריים.. (שניהם חירום לצערי)..
אחד בעין כרם ואחד בשערי צדק.

מבחינת הרופאים הרגשתי שבשני הבתים חולים מנסים להיות מאוד מקצועיים ולטפל כמה שצריך.

באשפוז חד משמעית הייתי מרוצה יותר מעין כרם.
האחיות יותר דאגו לי ועזרו..
יותר הסכימו לאחרים להביא לי אוכל לחדר מאשר ללכת לאכול עם כולן, יותר כיוונו ונתנו עצות איך להחלים.

בשערי צדק הרגשתי חלק ממפעל יולדות.. האחיות העבירו מידע עלי מאחורי הוילון ובקושי שאלו מה שלומי, היו קשוחים לגמרי בקטע של האוכל והייתי חייבת אחרי רגע ללכת לחדר אוכל לקחת לבד ובכלל האווירה מהצוות היתה פחות נעימה ודואגת.

)כידוע אשפוז אחרי קיסרי הוא מספר ימים כך שהצוות התחלף וככה הרגשתי כל האשפוז..)

בהצלחה גדולה! בתפילה לבריאות איתנה לך ולעובר!!

לא. הצלחתתי לקום מהמיטה,. והכריחו אותי ללכת לקחת אוכל לבד

מוזמנת לאישי לשאלות ופירוט

הייתי מאושפזת במחלקה ג', שהייתה בזמנו חדשה וקטנה, וקיבלתי יחס די טוב לרוב.
אני הייתי מחויבת לקום מהר, כי התינוקות שלי היו בפגייה, אז כבר התנהלתי רגיל גם בהליכה לחדר האוכל וכו'.
אגב, ממליצים דווקא לזוז כמה שיותר... הייתי אחרי קיסרי גם בביקור חולים, ושם באמת הביאו לי אוכל עד למיטה (הייתי בערך הקיסרית היחידה במחלקה, נראה לי), והתאוששות הייתה יותר קשה אחרי הקיסרי הזה... לא יודעת אם זה באמת קשור לזה שזזתי פחות או לדברים אחרים (זה שהוא היה הקיסרי השני, או זה שהייתי יותר מאוכזבת מכך שהגעתי אליו...)

קיסרי בשערי צדק
מבחינת הניתוח והטיפול במה שקשור בו היה מעולה.
האישפוז גרוע.
הייתה צריכה להגיע בכוחות עצמה לתינוק בפגיה למרות שאושפזה במחלקה רחוקה כי לא היה מקום בקרובה, ביקשה שיקחו אותה בכיסא גלגלים ולא הסכימו, ממש בכתה כל פעם שדידתה לשם. בשעות שאפשרו מלווה ורצינו לקחת אותה בעצמנו לפגיה - התקמצנו על כיסאות הגלגלים, כאילו עשו טובה שהרשו לקחת כיסא שמצאנו בעצמנו...
בשעות שלא אפשרו מלווה לא עזרו בעצמם, התחננה שיביאו לה אוכל למיטה לא היו פנויים לזה בכלל. הייתה צריכה להסתדר לבד.
חלילה לא להוציא שם רע על אנשי הצוות שעובדים קשה כל כך. כולם בפני עצמם אנשים טובים, אבל אולי המקום באותו זמן היה עמוס מידי, אולי הנהלים לא ברורים,
שורה תחתונה חוויה לא טובה.

חייבת לציין שאני ילדתי בשערי צדק לידות רגילות. היה לי בסדר גמור, מן הסתם בגלל שהרגשתי טוב אחרי הלידה ויכולתי לתפקד עצמאית.

ילדתי קיסרי חירום (פג) וגם הייתי במחלקה הרחוקה מהפגיה. בהתחלה הלכתי עם כסא גלגלים ועזרו לי. תוך יום וחצי חייבו אותי ללכת ברגל. היה קשה, אבל מבחינתי זה עזר לי להחלים בטירוף מהניתוח ותוך 4 ימים כבר הלכתי והסתובבתי חופשי בלי בעיות (הייתי מאושפזת שבוע).

האשפוז היה מדהים, דאגו לי, השאירו לי אוכל על המיטה אם הייתי בפגיה, האחיות התעניינו כל הזמן בי ובתינוק ואיך הוא מתקדם.

עזרו לי מאוד עם השאיבות, הייתה לי משאבה צמודה.

אני ממש אוהבת את הר הצופים. אחכ ב"ה זכיתי ללדת 2 לידות רגילות (ויבק) שם ונהנתי מחווית הלידה ומהאשפוז

למרות שאוכל לוקחים עצמאית האחראית עברה לבדוק שכולן לקחו ובגלל שלא יכלתי לקחת הביאה לי.

משככי כאבים כל 3 שעות בלי בעיה, ברגע שביקשתי נתנו.

התנצלו המון ובדקו אותי בצורה מכובדת מאוד כל פעם.

בהתחלה הייתי בחדר עם עוד 2 והיה ממש צפוף, התנצלו על זה ואמרו שהמחלקה עמוסה ואוכל לעבור אחרי שיחרורים. אחרי כמה שעות שם ליד תחנת האחיות ביקשתי לעבור חדר ונתנו לי אפילו לבחור..

כשהלכתי ברגל לפגיה ולרגע הייתי מסוחררת אמרו לבעלי שבפעם הבאה אבוא רק על כיסא!
כיסאות גלגלים זמינים לשימוש עצמאי (או שהיה לי מלווה איתי או שגלגלתי את עצמי, לא ניסיתי להעזר בצוות), פשוט חונים ליד המעלית או בכניסה למחלקה ואפשר לקחת.

חושבת שכתבתי פה בעבר, הייתה יועצת הנקה אחת שלא התחברתי אליה ואחות שביום השיחרור רצתה שאני אעוף מהר (בגלל עומס), אבל אחות אחרת ממש הרגיע אותי שאני יכולה להישאר כמה שאני צריכה עד שיבואו לאסוף אותי ושהכל בסדר.
אבל חוץ מזה כל הצוות ביולדות ובתינוקיה היה מקסים ממש.

גם הצלקת מחלימה יפה ולא מציקה לי.

ורק היא יודעת,
שבשבילה,
עצם הבקשה והצעקה
היא כ"כ הרבה

ורק ה' יודע
כמה באמת היית צריכה להתגבר כדי לצעוק אותה
כמה צריך כוח גם רק בשביל לצעוק

ואני יודעת...
שהצעקה הזאת
המיוסרת כ"כ
שרק בשביל לצעוק אותה את התאמצת כ"כ
היא הדבר הראשון שאת צריכה
כדי לצאת מהבור

אני חושבת שהוא מאד מתקשר לכל קושי שנמצאים בו...
לי ספציפית התקשר לדיכאון...
תודה שהגבת!🤍

ושמה אלף עיניים עליה!
לדעתי בפעם הבאה שהיא תזרוק אימרה לא במקום פשוט תגידי לה. זה לא שייך כל האמירות האלו ואם את יכולה בבקשה להפסיק עם זה כי זה גורם לנו להרגיש לא בנוח.
דרך אגב מה בעלך אומר בכל הנושא?

והוא כמובן לא מרבה בשיחה איתה אבל היא דוקא כן

בשום צורה. הוא גבר נשוי ואין מבחינתכם יחסי ידידות וחיבה כמו שהיא אולי רגילה

אוף

זה תא לרמתך ולא לרמתנו
שלום שלום
ואל תתראי לי בחלום

"דתייה" שמול הפרצוף שלי התחילה עם בעלי בלי בושה, הסמיקה מולו ופלירטטה והתעלמה מקיומי. זה ממש הרתיח אותי ןבעלי לא שם לב לזה שזה ככה שקוף וחצוף וזה עוד יותר הרתיח אותי משום מה.. אחרי שהוא הבין שיש כאן משהו לא רגיל הוא התחיל ממש להיות קר אליה ולא לדבר איתה/להסתכל עליה בגלל כשנתקל בה בבניין. למזלי עברנו דירה והיא ירדה מאיתנו.. יש נשים פשוט חסרות רגישות וטקט. בדיעבד מצטערת שלא העמדתי אותה במקום כשהתחילה איתו מולי אבל הייתי כל כך בהלם שפשוט עמדתי שם ושתקתי..

תדפקו ותגידי לה בחיוך שהיא שכנה ממש נחמדה ורק רצית להסביר מכיון שהיא בטח לא יודעת , שבמגזר שלכם לא מקובל יחסי ידידות בין גברים ונשים, אפילו שכנים, וזה מאד לא נעים לבעלך כי כמובן הוא לא רוצה לפגוע בה אז הוא ביקש ממך לדבר איתה. וכמובן כל דבר שהיא רוצה תמיד תשמחי לעזור לה בעצמך.
בסופו של דבר אתם גרים באותו בנין ויש סיכוי סביר שהיא תבין שאין לה סיכוי פה אם תדברי איתה ככה, ולא תשרפי את הקשרים איתה. אף פעם אי אפשר לדעת איפה צריך שכנים בחיים. (חתימות, נזילות, ועד בית וכאלו)
אם אחרי זה תראי שזה ממשיך תוכלי לחשוב איך להיכנס בה רציני.
אבל באמת יש סיכוי טוב שתבואי ״בשם בעלך״ לדבר איתה יפה, שהמסר יעבור טוב.

חבל שלא קראתי לפני שהגבתי

קצת מביך להגיע אליה במיוחד, אבל אצטרך לעשות משהו דומה לזה כשאתקל בה שוב

ובאמת יש כאלו בלי מספיק מודעות
גם אחרי שציגי את זה בצורה כזאת יהיה לך יותר קל לבוא להעיר בצורה חריפה אם היא תמשיך.

כי אם עכשיו תכעסי היא יכולה להציג את הכל בתמימות מצידה ואז סתם תרגישי רע

הכי חשוב שתתחזקו מזה כזוג ותדברו על זה בנכם ותהיו מיושרי קו, תסבירי לבעלך את כל הרגשות שלך כלפי זה שיבין טוב את התמונה.

שלב ב מולה- או להגיד בישירות אבל בנחמדות, אולי את לא כ"כ מכירה את הנוהג וכו .. או בישירות ולא בנחמדות , או בעקיפין בצורה קרירה לרמוז.. העיקר שתהיה בזה ביחד ואז יהיה לך כוח לסנן לה מה שתרצי את יכולה להגיד בלשון רבים שיהיה ברור שזה משניכם.

נשמע נורא! היא לא שפויה וחסרת טאקט!
לא קראתי תגובות פה,
אבל אולי אם תדברי עם בעלך בעדינות מה הוא חושב על זה, אם הוא חושב שהיא סתם מסכנה ודפוקה - אולי זה ירגיע אותך? שמצידו אין עתיד לקשר ביניהם בכלל?

אחת עבדה עם בעלי, דווקא הייתה נשואה (אבל כנראה לא כזה באושר) ובעלי סיפר הכי בתמימות שהיא מדברת איתו הרבה עליי. ושבכללי היא מדברת הרבה עם הגבריםנבעבודה. אמרתי לו כמה שפחות לדבר איתה ואחר כך גם באתי ליום גיבוש שלהם, לקחתי ממנה טלפון ומדי פעם צילצלתי אליה כ"חברה". לאט לאט היא גם הפסיקה לדבר עם בעלי וגם איתי😅

ה' עזר לי🙏
שה' תמיד יתן לנו את החכמה איך להתנהג וישמור על הבעלים שלנו, אנחנו בדור של נסיונות🤷‍♀️

לנו יש מן גליל כזה שאפשר לסובב בו חלק וזה עושה קולות.

כשנוגעים בו הוא מתגלגל ומעודד לזחול..

כנ"ל בכדור

וגם כדור שמעודד זחילה
ומה הכוונה גליל שעושה קולות וזז? דמיינתי את זה בכמה צורות

קוביות, מגדל טבעות וכאלו דברים מתאימים בגיל הזה?

חיות קופצות
משחקים שבלחיצת כפתור מנגנים ועושים אורות

אבל הכי שווה -
חבילת כוסות ח"פ (משחק יקר 🙄) לרוקן חבילת מגבונים, ולקרוע טישו 😅

יש ילדים יותר מפותחים, ויש שבינתיים סתם יהנו מהמשחקים לא "לפי ההוראות".

עזרת לי מאד

המשחקים של כולם. פשוט לעבור עליהם לפני לוודא בטיחות.
לבכור בערך מהגיל הזה כל פעם קנינו עוד משחק תינוקות כי השתעמם. בשניה פתאום גילינו שמשחקי תינוקות פשוט פחות מעניינים והיא התלהבה הרבה יותר לשחק עם משחקים רגילים. כלי אוכל, חיות, כלי תחבורה, צינורות, מגנטים וכו'.
כן נחמד שיהיו כמה קלאסיים. נגיד חיות קופצות, מגדל כוסות וכאלה.

רק שיהיה מספיק בטיחותי, ככה זה משמש להרבה זמן

יש לך עוד המלצות למשחקים לגיל גדול יותר שכדאי לקנות?

בובות, כלי אוכל לבובה וכדו
כלי מטבח
חיות
מכוניות זה אליפות
דופלו/מגה בלוקס (היא כמובן לא תחבר חלקים אבל עשויה להנות מאוד לבלגן)

לא באמת שווה להשקיע לקנות בגיל הזה, אבל אם כבר קונים אז שיהיה משהו שעוד שנה יעניין אותה

תודה רבה לך ולכולן ❤️

המפתחות של הרכב/ דירה
כוס חדפ
בקבוק ריק
וכן על זו הדרך🙂

קחי כוס אחת ותשחקי איתה קצת. אם את לא מצליחה לקרוע אותה גם תינוקות לא יכולים.

צריך לבדוק אצל רופא.

עד הרופא, אולי למשהו יש ניסיון

סבון? מרכך? האם יש פריחה במקום אחר בגוף?
אולי רפידות הנקה? האם יש הצטברות של זיעה?

הכתובת היא רופא/ת עור ממליצה בחום על ד"ר איב פינקלשטיין

אולי זיעה

תשתדלי לנקות ולאוורר כמה שאפשר, אפשר למרוח שמן קוקוס על האזור

כאב חד בצד אחד רק אחרי הנקה

חנות במודיעין אבל לדעתי יש גם אונליין. ונראה לי גם אצל הודיה לוביץ.

תודה.

גם עם חגורת בטן שמתאים להריון
גם להדרא יש

מישהי יודעת?🙏

פשוט מעתיקים את הקישור ואחרי השליחה זה מומר לסרטון

אחוזונים זה תמיד נשמע מלחיץ.
עלה במשקל? מצויין? עלה בגובה? מצויין מעכשיו זה האחוזון שלו וצריך לעקוב שהוא גדל.

אותה האחות בדקה?

הרבה פעמים הם נולדים בגודל מסויים ורק אז מתאזנים עם הגנטיקה🙈

יצא לנו פעם הקטנה משמעותית בהיקף ראש כי אחות שונה עשתה את המדידה
זה כמו שבהערכת משקל כל רופא מודד שונה...
גם כשמדדו אותי במיון יולדות, היה הבדל של יותר מ300 גר' בין מה שהמיילדות בדקו.
אגב- גם בבדיקת פתיחה...

אבל זה רק מה ששמעתי.
בכל מקרה - בלי זה, את לא תוכלי לאכול ולשתות ולהתקיים - שזה בוודאות מזיק לעובר

הגורמים. אמא מיובשת וחלשה או במצב נפשי קשה בגלל הבחילות זה מסוכן גם לאמא וגם לעובר.
אין דבר כזה תרופה בלי תופעות לואי. אין דבר כזה תרופה בטוחה במאה אחוז.
נשאר לנו לסמוך על המחקרים שמראים שזה בטוח בהריון ולהתפלל לה' שהכל יהיה טוב.

בשימוש כ 30 שנה, נחשבת בדירוג הכי עליון של בטיחות תרופות.
קיבלתי את המידע מרופאת נשים (חברה של חברה)

והתייבשות זה בטוח לא טוב לכם. ומאוד סביר להתייבש כשיש הקאות.. שלא לדבר על חוסר תפקוד.

קחי בחשבון שדיקלקטין מגביר עייפות. לפעמים זה מתאזן אחרי כמה שבועות (מתאזן לרמת עייפות סבירה של שליש ראשון 😅) תני לעצמך את המנוחה כמה שאת יכולה, אל תוותרי עליה בגלל הכדור שעוזר.

שיהיה בשעה טובה!!

אם עוזר לך מקרה אנקדוטלי - לקחתי דיקלקטין עד שבוע 16 בערך ועכשיו שוכבים לידי שני תינוקות מתוקים ובריאים בלע''ה.

תני לעצמך לבכות ולהיות עצובה. זה ממש הגיוני.
מקווה שאחר כך תקומי מהניסיון חזקה ושמחה יותר

תני לעצמך להיות עצובה. זה מובן וכל מה שאת מרגישה מובן והגיוני.
לאט לאט זה עובר, חושבים על זה פחות ופחות. זה לא ייעלם לגמרי.. אבל יתפוס מקום קטן יותר בלב.

מנסה להיתנחם במה שיש, ולא לחשוב על החסר.
אם זה מקומות שעושים לי נחת כמו הים, אוכל כיפי,
ואם יש לך ילדים, אז גם בהם.
בנשיקות שלהם..
ובאופן כללי לעשות לעצמי הנחות ולחוס על עצמי.
חיבוק גדול

תני לעצמך קצת זמן להתאבל.
אם את רוצה ויכולה, שתפי חברה קרובה או אדם קרוב אחר במה שהיה , בתחושות וברגשות.
חיבוק גדול

קשה וכואב כל כך

מבינה אותך, עברתי גם הפלה לפני כמה חודשים, קשוח...

עדיין לא מרגישה לגמרי אחרי, אין לי תרופת פלא או קסם, יכולה לספר לך שכל אישה שדיברתי איתה שעברה הפלה גם אם לפני שנים ויש מאז עוד ילדים, כשהיא דיברה על ההפלה עדיין הרגשתי את הכאב שלה, כמובן במקום אחר ולא טרי, אבל כן חי.

מה שעזר/ עוזר לי:

לתת מקום לכאב, לבכות אותו ולדבר עליו

להקיף את עצמי באנשים שעושים לי טוב וגם לתת להם פידבק מה עושה לי טוב

יצאנו לחופש זוגי קצר 

 

בתחילה עיצבן אותי שאנשים אמרו שעדיף כך כי היה נולד פגוע, רציתי אותו, ורציתי אותו שלם ובריא, וה' יכול לעשות הכל, עם הזמן ועם המחשבה על אנשים שאני מכירה שמגדלים ילד פגוע, זה כן נכנס לי אפשהו.

אני יודעת שהנשמות הללו קמות בעז"ה בתחיית המתים, לי זה נתן משמעות לתקופה הזו.

 

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ושבקרוב ממש תיכנסי להריון תקין ובריא בקלות ושתלדי בקלות ובזמן ילד בריא ושלם שירווה אותך רק נחת ושמחה

והם הילדים שלי. זה זכות עצומה.
כמובן שאף אחד לא מחפש כאלה זכויות ח''ו. אבל לאחר מעשה אותי זה מעודד

לא עוזר.. רק מגביר את הכאב.
בעיניי, כשיגיע ילד שימלא את החלל זה קצת יטשטש

ועד אז
הלב כואב
שורף
מתפוצץ
מרוקן

מאחלת שבקרוב

מניסיון אישי של 2 הפלות רצופות שעדיין אין ילדים

זה בהחלט מאוד מאוד קשה, מרגשים מרוסקים ונפשית מאוד קשה

אבל החיים ממשיכים ועם הזמן זה עובר, נכון שלא שוכחים אבל מבחינה נפשית יש איזהו קבלה ועיכול שזה החיים ועובר בעז"ה

ההתמודדות לדעתי, זה לתת לעצמך את המקום לתקופה הקרובה, מותר לך להיות מרוסקת, מותר לך להיות בדאון, לבכות ולהיות בתוף עצמך

מקווה שהתקופה הקשה תעבר לך מהר

 

הקופות.

אבדוק, תודה!

הן ממש טובות, 30 ליחידה אבל אם יש לך הנחת יומןלדת או מישהו מהמשפחה אז יכול להיות זול יותר

יש להם גופיות וגטקס מעולה
עולה 14 שח לאחד

יש מעולות.של כרמית. 13 שח בערך ליחידה.
לפני כמה שנים קניתי שם של חברות אחרות, צבר או משהו אחר והיו טובות (ועוברות פה מאחד לשני).
מה שיש לי מפוקס פחות טוב. יותר דק, והתעוות ממש

בהאנגרים/סלקשיין/בזארים
דלתא
פוקס (חפשי באתר טרמינל איקס)

די קל למצוא..

לידר...

כל חנות בגדי ילדים נראה לי.

אני אוהבת את של כרמית

זה לא מפחיד.
צריך להיות בצום. ממה שאני זוכרת מחליפים בגדים, ומשאירים הכל שם בארון, גם תכשיטים, אז לא כדאי להביא. ותביאי איזו שקית להכל. נראה לי צריך אצבע בלי לק בשביל למדוד חמצן אולי?
חשוב להתפנות קודם כדי שהשלפוחית לא תפגע.
בחדר את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך, ואת מתעוררת לאט בחדר התאוששות.
לפעמים יש בחילה אחר כך. ואת לא יכולה לנהוג אז שיהוא אתך מישהו.
לפעמים יש טיפה דימום, אז כדאי שתביאי פד או תחבושת.

זה ממש לא נורא, לא מרגישים כלום בתהליך
אז המון בהצלחה!!

אבל עם ההרדמה והכל נראה לי פחות נעים, לא?
אבל אם זה חשוב לך באמת תתקשרי לברר

גם לשם באתי מאופרת, אף אחד לא אמר כלום. פעמיים.

אבל לפני זה אני יוצאת מהבית, לא רוצה להבהיל אנשים..😜

תביאי מטפחת נוחה ובגד נוח
למי תתאפרי, למרדים?️
תביאי משהו לאכול ולשתות לאחר כך
וזה לא נורא, הדרמה קלילה וזהו

אין לי בטחון עצמי לצאת מהבית בלי איפור
תודה לך!

ממש ממש כלום. אחרת אין הרדמה (אאוצצצצ)

בפעם הראשונה ממש שקשקתי
היה הרבה יותר פשוט וקל ממה שחשבתי
יהיה בסדר באמת ❤️❤️

השאיבה עצמה זה אחד החלקים היותר טובים, בעיני פחות מלחיץ מלהזריק, כמעט מחכה להרדמה ומתבאסת כשלא נותנים לי להמשיך לישון בהתאוששות (מה באמת נסגר איתם שם, לא הרווחתי ביושר את המנוחה המתוקה הזו? 🤔 😅)

המון בהצלחה!! שפע ביציות, עוברונים מעולים והכי חשוב הריונות תקינים וידיים מלאות 👍יהיה ממש טוב בע"ה 👍 👍

ב"ה שאבו מעל 20
ואולי בגלל זה ידחו את ההחזרה לחודש הבא אוף😔

איזה יופי!
יש הרבה יתרונות בהחזרה חודש אחרי!
בעז"ה שיהיו לכם מהשאיבה הזו בלבד הרבה ילדים!

לגוף לוקח זמן להירגע מפצצת ההורמונים... זה טוב שתתני לגוף יותר זמן להתאפס

אני בעד גם בגדים חגיגיים,
זה רגע גדול,ובעז"ה חלק מתהליך מופלא של הריון ולידה. אז זה דווקא מתאים מאד.
בהצלחה רבה💗
שיהיה לך בעז"ה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות!

אבל בהחזרות.
הייתי מגיעה תמיד בחולצה לבנה 🤗

התהליך עצמו לא מפחיד בכלל את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך אני ממש רעדתי כי נלחצתי

ואחר כך קמתי כאילו כלום אפילו דימום לא היה לי היה לי טיפה אחת בניגוב

ןלא היה לי כאבי בטן ולא כלום כאילו הרדימו אותי וקמתי

כאילו ישנתי כמה שעות טובות חחחחחחחחח

עבר נחמד אני בהריון עכשיו

שימשיך בקלות ובידיים מלאות🥰

אמןןן

זה 3 מישורים: שמחה, השתדלות ואמונה.

לעמוד בניסיון זה לעבור אותו בלי תחושה של ייאוש או עצבות או תחושה של ירידה רוחנית, ואם אפשר להדר ולהיות בשמחה יותר טוב. בהסתכלות שלי הניסיון בא לרומם אותי באיזשהי דרך, ואם לא אפעל בצורה הטובה ביותר, אני עלולה גם להתרסק ממנו חלילה. ( כמובן שהכל לפי העניין)
בלי קשר לסוג הניסיון או הקושי, מה שהכרחי זה להכיר את היצר הרע, באיזה אופי הוא פועל עליי עכשיו בתוך הניסיון והקושי, באיזה מישורים, וזו העבודה הכי חשובה בעיניי בשיח שלי מול העניין. והיא מובילה אותי למחשבה של איזו השתדלות עליי לעשות בעניין.
כי זו לא רק תחושה של כעס שנכנסה לי בלב, או מאכל שאכלתי בכשרות לא משו, זה גם התחושה אחרכך או תוך כדי ש- איך לא הצלחת להתאפק? או איך יכולת להתאפק יותר טוב או להימנע?? שמביאה לייאוש ועצבות ומורידה את המוטיבציה להיות שמחים ומרידה אותנו בעבודת השם.
ואם מדברים על קשיים אחרים כמו ניסיון של קושי בגידול ילדים או חולי מסויים לא על אף אחד מישראל, שזה לא רק קושי נקודתי כביכול כמו התפרצות זעם, אני חושבת שזה מכוון לאותו מקום. אצלי לפחות. לראות נקודות אור גם בתוך הקושי. כי הוא קיים הרי, ואנחנו ברוך השם עושים השתדלות, והמצב הוא מצב קיים על אף ההשתדלות, אז אנחנו מקווים לטוב ושמחים במה שיש לנו עכשיו ומתפללים להשם שאם זה רצונו - אז שישתפר כפי רצוננו.

כתוב ׳תחת לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה׳. לא כתוב - ׳בבריאות׳ או ׳בעושר׳ או ב׳כך וכך ילדים שיש לך׳. כתוב רק על השמחה, ואני מאמינה שזה מה שסופו של דבר מתבקש מאיתנו. השמחה בהווה, במצב הקיים, בקושי שיש לנו עתה, היא היא רצון השם מאיתנו. כי ככה אנחנו מראים להשם יתברך שאנחנו יודעים שמה שהוא נותן לנו ומה שקורה איתנו זה הכי טוב בעבורנו.

אבל הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו
נכון? יש לזה באמת מקור?
אז איפה זה שם אותנו כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא עומדים בזה? ומי בכלל חושב על עניין של שמחה..

יש אנשים שיש לה ניסיון של חולי, למשל, וחושבים שלעמוד בו זה להיות בריאים שוב. בעיניי זה לא נכון.
אם מבינים מה המטרה והמשמעות של הניסיון יותר קל לעמוד בו, רק שהרבה אנשים לא משקיעים את האנרגיות במקום הנכון ולא מבינים מה השם רוצה מהם בניסיון הזה שנפל עליהם כביכול
עוד דוגמה: אישה מול בעלה..אישה לא יודעת לפעמים במה בעלה צריך שיכבדו אותו. או ממעיטה בערך של הדברים. אחד יכול למות שצועקים לידו, לשני חשוב שישבו להקשיב לו, השלישי חשוב לו אוכל מוכן ובית מסודר כשהוא מגיע ואישה רגועה.
ואותה אישה( נגיד בעלה הוא המקרה הראשון) חושבת שאם הבית יהיה מסודר ויהיה אוכל מוכן זה מספיק, אבל היא כעסנית צרחנית. ובעלה הולך למות מזה, היא לא מבינה מה לא בסדר ולמה השלום בית שלה על הפנים. אם היא הייתה מקשיבה לצורך של בעלה הייתה יכולה לחסוך לעצמה את הבעיה הזו. היא הייתה מצליחה לכבד אותו במה שחשוב לו ולא במה שחשוב לה. אבל לא, היא תקועה במה שראתה אצל אמא שלה בבית. יש אוכל והרצפה שטופה יש גבר מרוצה. הניסיון שלה הוא לצאת מהקיבעון (וזה לא פשוט אגב) והיא בכלל חושבת שהניסיון שלה זה לחיות עם בעלה בצער של חוסר שלום בית כי ככה רצון השם וזו כפרת העוונות שלה.

גוזר גזירה ונותן כח להתקיים ממנה...

 

זה מה שעלה  לי

אני יכולה לענות לך מהמקום האישי שלי

אנחנו לא עומדים בניסיון *בזמן רגיל*
בזמן הניסיון *עצמו* אנחנו כן נראה שיכולנו לו.
כל תגובה יכולה להיות לגיטימית לעת הזו של הניסיון, כי אנחנו בני אנוש
המגיבים באופן שונה למצבי חיים שונים


בזמן הניסיון וקצת אחרי שתעברי אותו
את יכולה למצוא בתוכך כוחות
שתגלי שקיימים בך! ולא תמיד ידעת עליהם....

ומה בדרך?

האם אני מתבוננת בעיניים של ילדה קטנה לא מבינה
או שאני מבינה שיש פה משהו גדול/נסתר מעיני ולכן אני מחכה לראות מה יהיה בסוף...

ובינתיים, בתוך האירוע
מאד מנסה להאמין בהשם
ולהתחזק (זה בסדר להתרסק, אבל צריך לדעת לקום כדי לאזן את זה)

ומקווה שיהיה שכר טוב לפעולה הזאת של הביטחון ואמונה.

מה ההגדרה?

שאנחנו יכולים להצביע עליו ולהגיד בוודאות שככה זה. זה לדעתי רק אחרי 120. פה אין תעודת ניצחון ובטוחה. אנחנו עושים כל אחד לפי מדרגתו את מה שנראה לנו כנכון והעמידה בניסיון.

של אביגדור חיות, אבא של ידידיה שנהרג במירון
מדבר ממש יפה ובדיוק על זה
נראה לי באמצע או לקראת הסוף בעיקר
לדעתי יכול בהחלט להועיל לך

זה נקרא "חד משמעית האחראים למחדל מירון הם..." אביגדור חיות

גם לי קשה עם זה למען האמת

אם את מחפשת תשובה לשאלה מה זה לעמוד בניסיון כדאי לך לשמוע, אם את מחפשת חיזוקים ודיבורי אמונה לא מחזקים אותך (והפוך?) אז פחות (זה גם לא ממש נושא השיחה)

שמעתי בעבר מהרב לוגאסי, שלעמוד בניסיון מעבר למה שמשתמע מכך, וכל מה שבטח ירחיבו עוד

זה לדעת לעמוד בפיתוי שלא להיות מוצב בתוך הניסיון, ובכך בעצם אתה עומד בו.

ויותר בהרחבה - 

לאדם יש דבר מה שהוא מכיר עצמו ויודע שאם יכנס אליו, הוא יצלח את אותו ניסיון ב 30 אחוז, 50 אחוז, 80, 90 אחוז וכו'.

ומהו לעמוד באותו ניסיון?

לא להכניס את עצמו לאותו עניין בכלל, להיוותר מחוצה לו, ובכך בעצם הוא עומד 100 אחוז בניסיון.

זה כמובן מדבר על דברים שהם בבחירתנו ובידנו. 

לנו שליטה עליהם. כשזה עניין של עברה זה ברור שהנסיון הוא לעמוד או לא לעמוד בפיתוי.
אבל כשיש משהו קשה או מצער או מסובך ולא תלוי בנו אז מה בעצם הניסיון פה? איך יודעים אם את עומד בו או לא.
וסליחה ממש על החפירות🙈

שזה טוב כי אין רע יורד מלמעלה (עזבי כרגע את דעתי על זה) אבל זה לא אומר *להרגיש* שזה טוב

אם זה מה שמטריד אותך ממש כדאי לך לשמוע את השיחה של אביגדור חיות, זה בול זה

שלא תלויים בנו, שכואבים כל הזמן אבל בלתי פתירים, לקבל אותם כחלק מחיינו.
גם אם לא קבלנו אותם באהבה, גם אם יש בלבנו כעס, גם אם עושים הרבה טעויות בדרך.
עצם הקבלה הבסיסית היא בעיני עמידה בנסיון.
ממני שמשתדלת לעמוד בנסיון

הקבה מעמיד אותנו בנסיונות, לפעמים כי הוא רוצה שפשוט נבין ונסיק מסקנות הלאה
לפעמים זו דרך שלו להיטיב איתנו כשקצת חרגנו מהדרך
לפעמים זה מבחן באמונה
לפעמים זה בגלל שהתבלבלנו ואנחנו בטוחים שאת הכל אנחנו מובילים ויודעים

האם עמדנו בנסיון? אנחנו לא יודעים,
אם אנחנו לא יודעים מה "המטרה", גם לא נוכל לדעת אם עמדנו בה
ואם התכוונת לזה שאת מרגישה שהנסיון "גדול" עלייך, זה כלכך מוכר.. בזמנים כאלה אני מתפללת לקבה שגם אם אני צריכה לעבור דרך, שיתן לי כח לעבור אותה
ושזה יהיה בצורה שאינה מעל לכוחותיי


מה שבטוח- חיבוק גדול. נסיונות זה כלכך קשה💞💞💞💞💞

אם יש אמונה שלמה בבורא אז הכל ממש הכל מסתדר,

ויודעים ומרגישים שהכל זה רק ניסיון,והכל מאתו יתברך,

כמובן שיש יצר הרע שמפריע ומדמיין כל מני דמיונית שכולם

רק מטעים את האדם,אבל כשהאמונה חזקה אז הכל מסתדר,

                שוב שאלה ממש יפה ישר כוח.

חוברת תשחצים? סתם בשביל הראש השקט בסוף יום?

חדר בריחה פחות רלוונטי, כי הוא לא ירצה ללכת לבד ואני לא במצב לצאת ולהנות מזה...
חוברת תשחצים זה רעיון, למרות שיש אפליקציות עם מגוון גדול בפאלפון

במחשב.
ממש מגניב

עוברת על התחומים הזכרת,

 

ספרים - יאיר יעקבי בדיוק הוציא ספר של הטור שלו בבשבע. אם זה הסגנון.

לבדוק בסיפור חזור אם יש איזו סדרת מד"ב רלוונטית, הספרים של ב20 ש"ח אז אפשר לקנות סדרה שלמה בלי לעשות חור בכיס.

 

 

אביזרי עזר למחשב ללימודים והוראה רלוונטי?
עכבר ארגונומי [משמעותי ממש!], מקרן, סט כבלים, תיק חדש ונח, מקלדת ארגונומית.

 

 

מבחינת חידות יש כל מיני משחקי חידות כאלה מעץ או ברזל שצריך לשחרר או לבנות משהו, זה בסגנון?

טנגרם גם כייפי אם הוא אוהב. יש ערכות שמגיעות בזוג ואז אפשר לעשות תחרויות..

לא חשבתי על סיפור חוזר, אבל זה באמת רעיון טוב. למרות שספר מרגיש קצת כמו מתנה בשבילי 🤭
גם שאר הרעיונות טובים.
מה זה טנגרם?

יש 7 צורות קבועות

ובערך אינסוף דגמים שבונים מהן.

 

את מקבלת את הצורות וצללית של הדגם הסופי וצריכה להבין איך לבנות את זה מכל הצורות.

כל דגם מכיל את כל הצורות.

 

זה לא פשוט, משחק חידה כזה..

 

ויש בנמר נייר בתל אביב לא מעט ספרי פנטזיה ומדב במחירים ממש טובים, יחסית. אני קניתי מהם כמה פעמים, אבל אני חושבת שהם לא עושים משלוחים מחוץ לגוש דן (ואז נעזרתי בחברה, שעשו משלוח אליה והיא העבירה לי).
תסתכלי גם באתר של אופוס, יש להם הנחות על חלק מהספרים.

ואני קוראת ספרים כמה פעמים, הוא רק פעם או פעמיים

נשמע לי שהוא חולם על זה
(מתלבטת אם כחוויה זוגית או הוא לבד..)
אבל זה נסיעה ארוכההה לאילת 😏
ואין לו זמן לזה
ולי לא מתאים לשלוח אותו סמוך ללידה לכל כך הרבה זמן..

אין לי מושג מה העלויות.

אבל הבנתי שהשוניות היפות באמת זה באילת... (ועוד יותר בסיני )

על עצם הרצון והשאלה.
ואיזה מדהים הוא על התפקוד, הייתי חייבת, כל כך לא ברור מאליו אז דבר ראשון תגידי לו את זה כל הזמן.
דבר שני, למה לא שוב מכתב? זה תמיד מרגש ודרך יפייפיה להביע הערכה. משהו מפורט ומושקע.
לגבי מתנה, אפשר לשלוח אותו למשהו כיף עם חברים.
שובר למסאג' מפנק
להזמין ארוחה הביתה של משהו ספציפי שהוא אוהב
לקנות לו לוטו למלא את בעלי זה מדליק מידי פעם חח

אני אוהבת לכתוב לי בתזכורת הפלאפון דברים שהוא מידי פעם אומר אגב שהוא צריך ואז להפתיע אותו בזה. אולי יש לו משהו כזה שאמר לאחרונה שישמח אותו.
בהצלחה לכם!!

אני רוצה מתנה בנוסף למכתב, לא במקום.
תודה על הרעיונות...
הוא כמעט ולא אומר דברים שהוא רוצה😕

עט יפה עם חריטה יפה כמו ''תודה ענקית'' או ''תודה על הכל'' או כמובן מה שנראה לך.

כמובן תצרפי מכתב יפה שלך,המון הצלחה וישר כוח על המחשבה הטובה שלך.

אולי משהו של קודש..
חנוכיה/ כוס קידוש/ עטרה מיוחדת לטלית

ארוחה מפנקת

אוזניות אלחוטיות
סדרה של קלאסיקה כלשהי (שר הטבעות למשל)
מסאז
רמקולים איכותיים למחשב
כרית חימום
כירבולית

פיגמה נעלי בית משו לחורף מפנק
שובר לגלידה או אוכל שווה שנמצא ליד העבודה שלו והוא יכול ללכת בהפסקה להתפנק שם