פורום הריון ולידה (עמוד 181)

אני אף פעם לא מרגישה משו לפני מחזור

קשה החוסר ודאות סביב זה...

מזדהה חח

ואני לאמיודעת מתי אני מבייצת

הפעם תפסנו 'בטעות'

אני עצבנית/ כאובה/ רעבה

ואז מקבלת מחזור ואומרת אהההה זה למההההה

הפעם לא…

בכל מקרה הבאתי פדים למשרד לייתר ביטחון

המחזור שלי לא הגיע מליוני שנים

ואז הרופאה שלחה אותי לבדיקות דם

ובמקרה זה נפל על הביוץ- היא התקשרה להגיד לי שאני בביוץ ואם רוצה הריון היא ממליצה לנסות להיות יחד באותו יום ולצפות למחזור/ בדיקה חיובית תוך 12-14 ימים, ואם לא יגיע לחזור לבדוק למה

בגיל הזה בדרך כלל אכלו טחון:

פירות עם קוואקר/ טחינה/ שקדייה

מרק ירקות טחון, אפשר להוסיף גם עוף.

אם הוא אוכל טחון טוב, זה יכול להגיע לכמות בקלות.

אם הוא אוכל ממש אוכל, אפשר לחם עם ממרח, חביתה, סלט ביצים, טונה, אבוקדו.

לצהריים- ירקות מבושלים מעוכים/ חתוכים, אפשר לערבב עם אורז/ קוסקוס, קציצות.

אם הוא עוד לא ממש אוכל ארוחות של מוצקים, אז בקבוק של שאוב או תמ"ל.

את יכולה גם לשאול את המטפלת מה היא מעדיפה שתביאי, כנראה יהיו לה עוד רעיונות טובים.

אורז ואפונה

פתיתים ועוף

פירה ושניצל

דג ובטטה וירק ליד

פירוק אני לא רוצה להכין כמות קטנה, רק לארוחה אחת.

בדרך כלל אני מכינה סיר שלם של תפוחי אדמה.

אבל בגלל יום כיפור ושבת, לא יהיה מתי לאכול את זה.

אז מדייקת - משהו שאפשר להכין בכמות קטנה, או להקפיא מה שנשאר.

פתיתים אני לא אוהבת.

שניצל ועוף זה בשרי, ואין לי זמין.

דג ובטטה- איך מכינים?

דג את יכולה בתנור או בישול על הגז (כל מתכון)

את הבטטה אפשר לבשל חצי בישול

ואז להכניס לאפייה קצרה יותר יחד עם הדג

או לא לבשל בכלל

ולאפות עם טיפה מים

ומתובלת.

אני מכינה תמיד חבילה שלמה כדי שישאר לאחר כך. זה יחסית קל ומהיר.

אפשר להכין את שניהם בתנור, ואת תפוחי האדמה אפשר להשאיר שלמים ולתבל רק במלח.

כרובית - אני קונה של חסלט, שוטפת במים (לפי ההוראות שלהם), מניחה בתבנית, מתבלת בתבלינים שאני אוהבת, שמה קצת טחינה ומעט סילאן ופירורי לחם, מערבבת - ולתנור.

על כל 100 גרם קמח שמה ביצה 1 (אני מכינה עם כוסמין מלא)

נגיד 200 ג קמח- 2 ביצים , ומעט מלח

ללוש היטב עם הידיים או מיקסר, אם הביצה קטנה או בצק יבש להוסיף כף מים ולהמשיך ללוש לבצק אחיד.

לרדד אפשר במכונת פסטה אם יש לך, אם לא אז מקמחים ומקפלים את הבצק וחותכים בסכין חדה לרצועות.

לבשל 2 דק במים רותחים

מתאים לכל רוטב

כל פעם 2 כדורים

בצהריים (נגיד בשעה 2)

ועוד 2 כדורים ממש לפני הצום

צום קל!

קשה הכאב שלהם עד שהגרפס סוף סוף יוצא..

מלא גרפסים קטנים נשמע לי סבבה אבל לגבי האחרי בקבוק- אולינקשור לאוויר ואז לדים לב שלא נכנס לה מלא אוויר כשאוכלת..

ובכל זאת.. הז הזוי

זה יותר מאדם מבוגר ששתה פחית קולה

מסכנה ממש

ואם לא יוצא לה

אז מסכנה אני

להחליף בקבוק יעוזר אולי?

יש סוג מומלץ במיוחד שלא יכנס אוויר?

מהגב התחתון כלפי העורף כמה פעמים עוזרות לשחרר גרפס.

בהצלחה

כמה דקות אחרי סיום ההנקה

ללטף את הראש של התינוק כמה פעמים קדימה ואחורה.. תמיד אח"כ היה יוצא כמה גרעפסים משובחים 😃

תנסי ותעדכני

וואלה באמת לא נשמע קשור

אבל מוכנה לנסות 🙏😂

ליטופים עדינים וחמודים..

אוחח.. את עושה לי חשק 🫠🫠

זה לתופף קלות בגב מלמטה ללמעלה

אבל זה בטח את כבר מכירה ועושה

לא בטוחה שקשור, אבל אולי.

לא בשעה קבועה, אבל כל פעם היה מתעורר לאיזה שעה-שעתיים.

אם את מביאה לו משחק למיטה, הוא ישאר רגוע?

או לאפשר לו לשחק לידך בזמן שאת ישנה.

אין מה לנסות להרדים אותו, אם הוא עירני.

אלא למצוא את הדרך לתעסוקה בשבילו, שתהיה לך אפשרות להמשיך לישון.

אמאל'ה היה קשה ממש ממש

שמתי לו משחק או שניים במיטה, מכשיר רעש מונוטוני ופשוט התעלמתי

הוא שיחק קצת לבד עד שנמאס לו ונרדם.

כמה ימים וחזר למסלול.

נ.ב. זה לא שהעלמתי לגמרי, הוא שכב בעריסה 20 ס''מ ממני. זו הייתה הדרך היחידה לעזור לו להבין שבלילה ישנים 

מקווה שיעבור לו ונחזור לשגרה

הוא גם ישן לידי אבל לא נראה שמשנה לו כלכך שהחדר חשוך ושישנים לידו, הוא עקשנוני קטן וחושב שבוקר 😂

לק"י

חולצות כמעט בטוח.

מכנסיים- תבדקי. כי לרוב זה הבדים היותר עבים, המחוספסים מבפנים. ואין לי מושג אם הם 100% כותנה.

אם את מוצאת מדקרת טובה היא יכולה לעזור..

אני לא כזה מאמינה במשחות פלאים וכאלה, אבל המשחה של הדס לטחורים ממש הקלה לי על הכאב.

ומידי פעם כשהטחורים חוזרים עדיין משתמשת בה למרות שעברו כבר שנתיים

אני ממש מופתעת😅

אולי תנסי לשאול את המכון הטרטולוגי אם יש משהו אחר שמותר בהנקה, או לבקש מרשם מרופא נשים להחליף...

גם אם יש פטריה בהנקה, אפשר למרוח ולשטוף 

אני בודקת בהנקה רק מה שבבליעה או שנוגע בפה של התינוק, לא משחות סתם🤷🏻‍♀️

מעניין לבדוק את זה.

על הדבר הזה?? זה יוצא משליטה D-:

אני מניקה תינוק גדול וחשבתי שזה בגלל שהוא כבד ובגלל תנוחה..

מעניין שקשור להורמונים

אבל לי היא התפרצה בתחילת הריון

בלי שעשיתי שינוי פיזי באורח חיים שיכל להסביר למה דווקא עכשיו

אז אני רק מיידעת

ממש לא חייב שזה הריון

ליתר דיוק - יש לה נתיה להגיע בשינויים הורמונלים

אנחנו נשים- יש הרבה שינויים הורמונלים שלא רק קשורים להריון 😉

תעשי תרגילים, מתיחות, להשתדל לשבת נכון- גם אם מחזיקים תינוק (אני יודעת שזה קשה..)

לא נימול אלא הפחתה בתחושה.

כששאלתי את הרופאה היא אמרה לבדוק B12 כי זה לפעמים קשור (לא הספקתי לבדוק אבל כן חזרתי לקחת את הכדורים שקניתי פעם כי היה לי חוסר).

וגם היא אמרה שזה יכול להיות מזה שאני מחזיקה הרבה עם היד הזו את התינוק (והוא כבד...). התחלתי לשים לב לשנות את תנוחת ההחזקה שלו, ולהחזיק יותר עם היד השניה.

בינתיים עבר לי ב"ה.

ממש קשה לי להניח אותו לאחרונה. והרגשתי ביד שזה לא טוב לי....

אוף מה יהיה עם ההתמכרות הזאת 

אבל אני באופן כללי מעדיפה בהריון להתייעץ גם עם רופא

יצא לי שקיבלתי כדורים לגרום מרוקח שאמר שהם מותרים בהריון והרופא אחר כך אמר לי שאסור

לא זוכרת מי....

אכן היה חסר תקופה.

ביום שישי קניתי - והרוקח אפילו שאל כמה אני רוצה….

רכשתי בבית מרקחת של Be

גם אצלם היה חסר זמן רב

זה עושה עבודה מעולה.

וגם לי המליצו לקחת אחרי לידה...

בשימוש קבוע גורם לתלות לעומת נורמלקס

יש גם פגלקס או מקבילות אחרות, אפשר לשאול על זה רוקח

בסוף השגתי נורמלקס מגמח

עזר ב"ה

מקווה שלא אצטרך הרבה

לק"י

אבל קורה...

תחשבי על זה שעוד כמה זמן תספרי את זה ותצחקי על זה😄 אפילו רק עם עצמך

ממליצה מאד על ד"ר ברונו רוזן

האחד שאני קניתי מכינים קערה עם מים וסבון כלים מטבילים את 2 החלקים מצמידים על הזכוכית ועוברים בכיוון מסויים.

זה נכון

אולי אבדוק אם פרסמו סרטון בשיין בקישור שקניתי. שכחתי מזה לגמרי

והאמת שלקטן שלי היו ביצים ולא הצלחתי להוציא את כולן אבל הן לא התפתחו לכינים, אולי זה היה קליפות ריקות או משהו כזה.

לק"י

אם הן לבנות, הן כבר מתות.

כהות- חיות.

זכור לי שיש משהו שגורם לדבק שלהן לרדת, ואז הן נופלות. אולי חומץ?

בטוחה שיש פה כאלה שיודעות.

זה לא נגמר טוב.

בסוף פשוט שמתי הדרין ונגמר הסיפור.

בכל מקרה צריך לחפש גם בידיים. ואת המסרק של אסי2000 אבל זה עוזר לכינים ולא לביצים- את הביצים צריך להוציא עם הציפורניים. אחרת הם יבקעו ויהיה לך שמח (אם הן לא לבנות)

תלוי כנראה בסוג השיער.

אחרי ששנים התמודדנו עם כינים רק בסירוק (באירועי הדבקות שהיו נדירים יחסית), גיליתי שהקטנה נדבקה כשהמצב היה חמור - משהו שלא ראיתי אף פעם אצל הילדים האחרים. ורק סירוק לא נראה מספיק. השתמשנו בהדרין לכולנו אבל גם אחריו מצאתי כינים חיות! זה היה מאוד מאכזב. יכול להיות שיש כמה סוגים וחלק פחות יעילים? או שלא השתמשנו נכון? (פשוט עקבנו אחרי ההוראות על הקופסא)

בדקתי באתר שלהם והם כותבים שבשעות הראשונות סביר שימצאו כינים שעדיין זזות, אבל הן כבר גוססות ולא מדבקות.

כעבור כמה שעות כולן ימותו.

אני הייתי משנה תכשיר

אני מאמינה גדולה בכמה טיפות שמן רוזמרין באיזור העורף, מעל האוזניים, כל בוקר ..

וכמובן לסרק לסרק לסרק

בהדרין. ולסרק אחר כך.

(נשארתם עם ההדרין על השיער כמה שצריך?)

לבדוק שאת בודקת בשיער ממש רטוב! אצלינו לזאת עם השיער הדק והדליל יותר לא מצאתי כינים עד שיום אחד בדקתי בשיער ממש רטוב ואז פתאום יצאו..

אני מוציאה ביצים שלא יוצאות במסרק עם טישו.. ממש תופסת את הביצה בטישו ומושכת לאורך השערה..

ממוסס את הדבק והביצים יורדות יותר בקלות

ביצים לא מידבקות.

תוך כמה ימים הכינים יבקעו ויתפסו במסרק.

אני מסרקת אחת ליום יומיים ותוך שבוע שבועיים העסק תמיד מסתדר.

ומסרקת

אני לא ניסיתי אבל נשמע הגיוני

לא זכור לי שהריון שעבר היה קשוח ככה.

לפני שבועיים בערך ממש התפרקתי, ( בוקר קשוח אחרי בלי הרבה שינה כל שעה לשירותים, כאבים ברגליים, צירים, סחרחורת ואז הבן שלי התחיל לבכות ממשהו ופשוט הצטרפתי 😔 מסכן לא הבין מה קורה לי  )

במקרה הייתי האחות כמה ימים אח''כ והיא עשתה לי את השאלון של הדיכאון ורצתה שאני אפנה לעובדת סוציאלית....  הרגשתי ממש שכבר ממש קשה לייייי וחסרת אונים ( מציינת שאני ממש בעד טיפול רגשי/תרופתי ולגשת עם צריך ואני עם יד על הדופק לגבי זה, לא לזלזל)

אה וברור יש את הרגשות אשם איך אני יכולה להתלונן כשב"ה כולם בריאים ב"ה.

בפועל עזר לי ממש להתפרק כי עכשיו מרגישה יותר טוב ( כלומר, כל התופעות עדיין שם אבל לא מרגישה על הקצה )  

אז לא יודעת מה מיעצת לך אבל רק מזדהה ומקווה שזה נותן קצת כח וסתם ככה מיעצת לך לבדוק ברזל אצלי לא היה מאגרים ועכשיו אחרי כמה עירויים מתחילה להרגיש קצת שינוי לטובה

בתחילת ההריון ממש התפרקתי, עכשיו נפשית אני בטוב ברוך ה', רק פיזית לא. אבל נראה לי שגם בהריונות הקודמים היה ככה לקראת הסוף (למרות שההתחלה והאמצע היו בלי ספק יותר קשוחים בהריון הזה, אז אולי גם עכשיו יותר קשוח, כבר לא יודעת...)

מעניין מה שאת אומרת על ברזל, אני די בטוחה שיש לי חוסרים כלשהם כי אני מקיאה את המולטי ויטמין כאילו אני אלרגית אליו או משהו, פשוט לא נספג, מקיאה כמה דקות אחרי שלוקחת קבוע (וזה גם חדש מההריון הזה) אז לא לוקחת תוספים, רק חומצה פולית ומגנזיום. הרופאה שלי לא מפרגנת בבדיקות אז היא בכלל לא שלחה לבדיקת דם. 

להיות עם ברזל נמוך זה סיוט. והיום יש פרינגקט שזה עירוי בפעם אחת אז בכלל זה רמה גבוהה.

ואני אחרי הריון שהיה גם מאתגר, למדתי בעז"ה את הלקח ומתכוונת להשקיע בעצמי עד ההריון הבא בספורט ותזונה טובה, ממש חשוב לשמור על הכוחות שלנו כדי לעמוד במשימה המדהימה הזו בטוב❤

תבקשי מהרופא משפחה לא חייב רופא נשים.

אבל שיבדוק את ההמוגלובין וגם את הפרטין ( המאגרים ) כי אצלי הרופא נשים שלח רק להמוגלובין וזה לא היה נמוך ממש אבל הרופא משפחה ( חייבת להגיד מפרגן בבדיקות ) אמר לי לבדוק מאגרים ושלח אותי ל3 עירויים של פרינגקס ( לא תמיד 1 מספיק ) כי הם היו ריקים ממש.

יש גם מולטי ויטמין המסטיק אולי יהיה לך יותר טוב.

והצחקת אותי על זה שאמרת שלמדת מההריון כי אחרי הריון שעבר אמרתי לעצמי פעם הבאה אני נכנסת בכושר ומתמידה, אוכלת מאוזן וכו'

בפועל איך שנכנסתי להריון הייתי סמרטוט ועד שהתחלתי לעשות קצת כושר היה לי צירים וקיצור צוואר אז אני בשמירה ומצב בטטה ממש חחח ( לפחות זה שיש לי נפילות סוכר מכריח אותי לאכול יחסית סביר ) 

גם @שפוש 

ביקשתי בהודעה מהרופאת נשים. אבל בטח היא תענה לי רק אחרי יום כיפור, לא נורא...

המסטיק כן היה לי טוב, הוא מכיל רק חמישה דברים- ברזל, חומצה פולית, יוד, ויטמין די ווטימין סי. ואין אותו בבית מרקחת של הקופה, אז נגמר לי בערך לפני חודש ומאז לא לקחתי עוד. בכל מקרה אין בו נניח בי 12, ברזל זה באמת טוב שהיה בו וגם יוד זה חשוב בהריון לפי מה שהאחות אמרה לי. אני אנסה לחפש שוב בית מרקחת שמוכרים.

לא את המסטיק אבל את האבקה של אלטמן - הרבה יותר זול מהבית מרקחת

שווה לך לנסות שם

דווקא בי12 זה האחד מתחת ללשון ממש קטן אולי תנסי לקחת את זה לבד

וחידשת לגבי היוד, לא ידעתי

וגם הזכרת לי לקחת מגנזיום אומרים שזה טוב לכל מיני דברים 

אגב, אני לא מקיאה את המולטי ויטמין כי הוא ענק ומסריח, אין לי בעיה לבלוע כדורים ענקיים (בשלב הזה, בשליש הראשון בהחלט כן) הבעיה כשהוא מתחיל להתפרק בקיבה, אז הוא תמיד יוצא החוצה ולכן כל מיני חברות שונות לא עבדו לי, כאילו יש שם רכיב שהקיבה שלי לא יכולה להכיל אז היא זורקת הכל.

לא יודעת למה עוד הוא עוזר, אבל בלעדיו לא הייתי שורדת, קל לראות את ההבדל בין לילה שלקחתי מגנזיום ללילה ששכחתי. בלי מגנזיום אני מתעוררת מהתכווצויות שרירים נוראיות ברגליים כל שעתיים, עם מגנזיום בערך פעם פעמיים ולפעמים גם בכלל לא.

אמאלה זה בא לי בדקה הכי נכונה שיכול להיות…

מעריכהההה

יכול להיות שהוא טוב בתחום מסוים ויכול להיות שהוא לא טוב בזה. שום אמונה שלנו לא תשנה את זה. גם אם בעלי יאמין שאני אמורה לסרוג יפה או להתאפר , זה לא יקרה. אותו דבר לגבי חולשות שלו. אם אישה רואה שריפה מתקרבת , היא צריכה להעיר בעלה או לכבות בעצמה.

אין שום סיבה להיכנס למצבי חירום כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו נשים נשיות או גבר שלנו גברי. עדיף לפתוח את העיניים,  לקבל אותו כמו שהוא. לא גברי כמו בסטריאוטיפים. או לא לקבל אותו.

זה גם באמת נשמע אקסטרימי, אף אחת לא רוצה להכנס למצבי חירום גם אני לא.

אבל אני כן חושבת שאישה וגבר לא שווים בתכונות שלהם. ציווי לפרנס הוא על גבר (ולא כתוב שאם הוא לא טוב בתחום הזה, יש לו פטור). אישה יכולה לעבוד,אבל מצווה? לא.

אני מאמינה שגם בעניין הלימוד אנחנו שונות, לאישה יש את הבינה להבין דבר מתוך דבר , היא יכולה להזהיר, לייעץ להעיר, גבר הרבה פעמים יקשיב, אבל הרבה פעמים חייב לעשות טעויות לחוות על בשרו, כדי לדעת איך נכון.

על אישה לכבות את השריפה שהוא עצמו יצר,? לא!! איך ילמד לקבל אחריות? איך לא יחזור על הטעות שלו שוב? אם יש מישהי שתמיד מתקנת אחריו כל הזמן?

זאת דעתי ונסיון חיים שלי בכל אופן.

לקבל אותו כמו שהוא? הכי מסכימה איתך. אבל לתקן אחריו ולא לתת לו לטעות, זה הכי *לא* לקבל אותו כמו שהוא.

וכן לפעמים גם אני טועה,  כי חושבת שהוא טועה והוא זה שבסוף יוצא צודק. 

וגם להתרכז בעיקר בתפקיד שלך, בחיבור שלך לעצמך ובמקסימום שלך.

הוא ילמד מטעות שלו גם אם יקבל עזרה. אם הוא לא בוגר מספיק , צריך לקבל את זה. אישה לא יכולה לחנך גבר בוגר. הוא לא ילד.

ולא כל גבר יודע לפרנס. או יודע אבל בצורה שאישה בכל מקרה תצטרך לפרנס גם. אפשר לערוך ניסויים כמו שכנה שלי , להגיע לפת לחם ואז בכל מקרה לקחת עול פרנסה על עצמה. בכללי גבריות קלאסית כמו שאנחנו תופסים אותה לא תמיד הולכת עם יכולת לפרנס. אפשר להגיד שלא נתנו לו מקום , לא האמינו בו , נתנו ביקורת. אלו תירוצים כדי להצדיק שיטה לא עובדת. גבר לא צריך שיתנו לו מקום. והוא גם אמור להתחיל להתפרנס כמה וכמה שנים לפני החתונה.

לא יכול לגדול, להתפתח.

אני הכי בעד לקבל את הבעל כמו שהוא.

אבל לקחת ממנו אחריות זה לא לקבל אותו כמו שהוא, להיפך, זה להיות האמא שלו שפותרת לו הכל.

כן לפעמים אישה יכולה/ צריכה לעבוד, אבל לא לקרוע את עצמה, כי עול הפרנסה לא עליה כל עוד הבעל בריא בגופו ובנפשו. ולפעמים גם מספיק לקבל את התנאים שבעלך מספק, לשמח בזה ולא לקפוץ מעל הפופיק.

לא יודעת מה היה  העניין עם השכנה שלך.

אבל מכירה הרבה נשים שמרוב שהסתדרו לבד הגיעו למסקנה בשביל מה אני בכלל צריכה בעל הוא רק מעמסה. וזה עצוב ממש. כי כל גבר הייעוד שלו להיות הנותן, המשפיע. ויש לכל גבר את הכוחות לזה, אני ממש מאמינה במין הגברי. וגם בבעלי. ואני רואה את העיניים שלו כמה הוא מעריך את זה וזה שווה לי הכל.

שרוב בני האדם אינם משתנים באופן מהותי

הציפייה שאדם בוגר ישתנה כנראה מנותקת מהמציאות

לגבי אחריות

כל אחד טוב במשהו אחר

לא כל הגברים טובים בלפרנס

לפעמים האישה יכולה לפרנס הרבה יותר טוב והרבה יותר בקלות

בעיניי ייעודו של גבר (ושל כל אדם/ אישה) להיות טוב ויעיל להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו

הדבר הטוב ביותר שאישה יכולה לעשות לבעלה הוא להשאיר לו אחריות בתחומים שהוא טוב בהם ולקחת אחריות על התחומים שהוא פחות טוב בהם

אבל בעיניים שלי ראיתי נשים ש"כיבו" את הבעלים שלהן והפוך נשים שנתנו מוטיבציה לבעלים שלהן.

אישה יכולה לעזור לגבר "להיות הגרסה הטובה של עצמו"

עם שתי הפסקאות האחרונות מסכימה, אבל עדיין בדעה שגבר במהותו משפיע (לאו דווקא כסף, הוא יכול להשפיע מבחינה רוחנית) ואם אישה מפרנסת בקלות וברווח ובשמחה אין בעיה.

אבל בסוף אם יום אחד היא תתעייף, תרצה להוריד מהעומס, מבחינה ההלכתית עול הפרנסה הוא עליו.

יש נשים שעוזרות לגבר להיות יותר טוב ויש שמפריעות (וכנ"ל גברים)

אבל

הן לא קובעות את הטיב של הגבר אלא הוא

אם הוא חסר אחריות זה בגלל חוסר רצון/ יכולת או סדרי עדיפויות שגויים

אם האישה מפריעה לקחת אחריות

זה תירוץ נוח עבור הגבר שלא לוקח אחריות

הוא יכול להיות אחראי למרות ההפרעה

אני רואה בפרנסה התנהלות בסיסית של אחריות

זה לא משנה גבר/ אישה

אף אחד לא צריך להיות תלוי באחר וצריך להתפרנס בכוחות עצמו

(להתפרנס באופן בסיסי

ולא מרדף אחר הכסף והצריכה)

גבר ואישה שווים,

אין הבדל בינהם ובתפקיד שלהם,

ואסור שתהיה בינהם שום תלות,

מכבדת את דעתך, אבל דעתי שונה.🤷‍♀️

אני באמת חושבת שאנחנו שונים בתפקיד שלנו, אפילו הגוף שלנו שונה כדי שכל אחד יעשה את התפקיד שלו. תורה ופנימיות התורה מדברים על זה הרבה. ולא סתם גבר חותם על שטר כתובה, שהיא התחייבות לזון ולפרנס ולא אישה.

אז נסכים שלא להסכים, ההשקפה שלנו שונה וזה בסדר.

ויש גם הבדל בין אנשים מאותו המין

אני חושבת שכדאי לצמצם תלות אחד בשני בדברים בסיסיים

זה נחמד להישען על בן/ בת הזוג בכל מני תחומים

אבל

כן לדעת לעשות כל דבר באופן בסיסי אם צריך

להזדקק לבן/ בת הזוג זה חיובי

להיות תלויה באופן מוחלט זה שלילי

אישה היא לא אמא שלו מלמדת אותי אחריות , בודקת התפתחות .

אם גבר הוא מעמסה , הגיוני מאוד להתגרש ממנו.

אישה לא אמורה להיות תלותית כמו בימי ביניים כדי שהוא ירגיש גבר . במקרה כזה היא בעצם נשארת איתו מחוסר ברירה. אני לא חושבת שזה טוב למישהו

אין פה מתמטיקה.

מסוגלות אפשר לבנות בכח המחשבה לגמרי.  מבטיחה לך, מנסיון.

יש מקרים שכלום לא יעזור ואלו מקרי קצה אבל בלאו הכי -

כשאחד לוקח על עצמו הכל, השני משחרר

אם האישה נותנת לבעלה תחושה שהוא רק מאכזב אותה ורוטנת וביקורתית, זה בטח לא יעזור לו לחשוב או להרגיש שהוא מסוגל. זה הרבה תלוי בדינמיקה הזוגית, בתקשורת ובמקום של האישה מול זה

אם מבחינתה מראש זה אבוד ככה זה יישאר. אם מבחינתה כלום לא ישתנה לעולם, זה בטוח לא יעבוד. 

מנסיון לאמא בד"כ יותר קשה ללמד אחריות, יותר קשה לסמוך על בן שלה, היא יותר רוצה לגונן עליו.

לא מסכימה איתי?

בגלל זה נישואים הם הקרש התפתחות הכי גדול. (ויכול להיות גם הפוך , כןן)

זה לא הכי בריא בעיניי.

אבל גם אם אמא מגוננת , ילד עדיין נמצא בחברה של בנים, מתגייס לצבא. וחברה גברית הרבה פחות עדינה מאישה הכי מעצבנת. 

אם גבר מעמסה, להתגרש

לא יישארו גברים😄😄

בזמנו רב אחד ליטאי שהיה נחשב מומחה לשלום בית לימד את זה. לתת כבוד, להעצים , לזכור שהוא היה אצל אמא עשרים וחמש שנה , להכיל...

בסוף נשים שלקחו את זה ברצינות חוו משבר רציני בנישואין או התגרשו. יש המון גירושין אצל בעלי תשובה דוברי רוסית.  כי בסופו של דבר גבר אמור להיות ראש המשפחה ולא ילד נוסף .

אבל כן . גבר הוא לא ילד . צריך לכבד אותו אבל בצורה טבעית , להעצים אבל בצורה הגיונית.

חשבתי על נושא בלילה. נגיד , אנחנו מתחתנות עם בן שמונה עשרה , בדרך כלל בחור בגיל הזה הוא לא יהיה מספיק בוגר. וזה מופרך לצפות ממנו להיות בוגר כמו בן שלושים. אבל אחרי כמה שנים שהוא יחיה חיים של אדם בוגר וגם אחרי הוא יהיה בן עשרים וחמש , ברור שהוא יהיה הרבה יותר בוגר . ולא בגלל שאשתו לימדה אותו אחריות אלא בגלל שאלו החיים . עם הגיל והניסיון אמורים להיות בוגרים יותר. 

אבל בנוסף גם מעמד של נשוי וראש משפחה מחייב להתבגר מהר יותר.

אבל את צודקת, אולי בגלל זה גם התחתנתי עם בן 30 ולא עם בן 18😄😄😄