שרשור חדש
זוגיות אחרי לידהשמחה כפרוייקט

הגוזל בן שלושה חודשים. ילד שישי בלעה״ר.

בעלי חוזר כל יום בשעות הערב המוקדמות ישר לתוך הלופ של מקלחות, ארוחת ערב  והשכבות מתישות.

סביבות 8 וחצי כולם ישנים חוץ מאדון בן שנתיים וחצי שדופק שנצ במעון ולא משנה מה ניסיתי הוא מטייל בבית עד 10-11 בלילה.

הקטנצ׳יק יותר מאתגר בשעות הערב, לרוב יש יותר בכי והוא צריך יותר ידיים. אני ובעלי מנסים קצת לאפס בית - קצת סדר/כביסה/כלים/רצפה תוך כדי טיפול בשני הקטנים והופס כבר אמצע הלילה.

הגוזל נרדם לשנת לילה (בדכ 4-5 שעות) רק אחרי 12 בלילה. כמה שננסה עד אז, הוא פשוט יתעורר אחרי גג רבע שעה.

בקיצור, עד שהבית שקט סופית ושנינו אחרי מקלחת השעה כבר די מאוחרת, אנחנו שפוכים ולרוב אחד מאיתנו יירדם עוד על הספה. בעלי קם מוקדם לעבודה ואני קמה מוקדם לתינוקי, בקיצור עייפים ומותשים.

תחושה שאין לנו זוגיות בכלל. אין לנו זמן ואין לנו כוח.

אנחנו מפנטזים על איזה ערב סרט, הליכה בערב, יציאה קטנה לגלידה או מסאז׳ כייפי. זה נשמע חלום רחוק.

מלא זמן לא היינו ביחד ואני לא רואה מתי ואיך זה קורה. האמת שגם לא חסר לי כי אני פשוט מעדיפה לישון. בעלי קצת מסכן אבל אין לי אנרגיות אפילו לדאוג לו.

מרגישה דפוק ממש.

שבת ארוכה זו אחלה הזדמנות לפנות זמןעוזרת
מזל טוב! גם אנחנוקדם

עם שישה ב"ה. את ממש קצת אחרי לידה, קודם כל זה ישתפר בע"ה, התינוק קצת יגדל ויכנס לסדרים וגם השנצ במעון תסתיים עוד כמה חודשים...

בנתיים אפשר לנצל ימי שישי ושבתות, לנסות מדי פעם להזמין בייביסיטר בערב מוקדם או לקחת יום חופש מהעבודה וליצור בוקר פנוי אחרי שמפזרים את כולם

תודהשמחה כפרוייקט

בייביסיטר לא בא בחשבון כי בן השנתיים ממש הסטרי כשהוא לא מכיר, ואין מישהו רלוונטי מהמשפחה.

חופש מהעבודה גם דחוק כרגע. בעלי עובד בתפקיד די תובעני ועכשיו יש לו פרוייקטים רציניים על הראש.

בגדול תחושה הישרדותית, רוב הזמן אנחנו סביב הבית והילדים ואין רגע של שקט. מנסים לנצל שבתות אבל הילדים על הראש כל הזמן ובעיקר הקטנצ׳יק שלא יודע לישון. מרגישה שאיבדנו עניין בזוגיות..

בקיצור לא יודעת מה אני רוצה… בעיקר לפרוק ולדעת אם נורמלי…

נורמלי מאוד כ"כ קרוב ללידה...קדם

אחרי לידה תמיד צריך סבלנות עד שהבית מתאזן לא? הכי נורמלי וצפוי.

אולי הילדים הגדולים יכולים לעשות 'קייטנה' לקטנים בשבת? אולי להרגיל את הקטן בהדרגה לבייביסיטר?

ומה עם להוציא מוקדם מהגן?אפילו עם בייביסיטרסבב ולא סבבה

אם אתם עובדים אני אישית היתי משלמת למישהו

י קבועה שתוציא אותי לפני השנ''צ

ותשחק איתו בגינה או בבית.


ולגבי זה שהיסטרי מזרים-אפשר שהיא תגיע אחה''צ כמה פעמים ביום רגיל כשאת נמצאת ותשחק איתו כשאת באזור ויכיר אותה

וגם הוא יתרגל..מנסיון עם כמה וכמה קשוחים עם זרים..בסוף התרגלו בטח למישהי קבועה


בעיני להיות עם תינוק זה סביר כי אפשר לדבר

אבל לרדוף גם אחרי בן שנתיים זה באמת משבית את הערב


אה ועוד משהו

למה אתם עובדים כל הערב?

למה לא עוצרים ולשבת לדבר

מקסימום שימו לבן שנתיים סרט אפילו..בערב שחשוב לכם להקדיש לוגיות

ואגב אני נגד מסכים והילדים שלי רואים סרט אולי 3 פעמים בשנה

אבלל זוגיות זה ערך מעל הכל כמעט

ואם לא יודעים לעצור ולעשות סדרי עדיפויות

ובהן -לא לעושת משימות סדר כל ערב

ולא מקבלת שאי אפשר.

כשרוצים אפשר

אפשר גם לווסת לזמני אחה''צ  בין לבין אפשר אם הואחוזר כשהילדים ערים שמישהו עם הילדים ןמישהו על הכלים וכביסות

ואפשר להביא משהי בתשלום

ואפשר גם לקבל שלא הכל מבריק תמיד וזה החיים

והעיקר שהזוגיות תבריק כי עם זה נשארים לנצח..כלים באים והולכים


הנקודה שאם מבינים חשיבות ומה צריך כדי לתחזק זוגיות

אז מוצאים פתרונות

אם נשאבים לתרוצי האיךו ים אז זה לא יקרה.


ואני יודעת שיש

גם לי היו תקופות ממש של מחנק  ואין כמעט רגע לעצמי או לנו יחד

אבל בעיני כשמהשו חשןב לנו הכל אפשרי

הילד החמוד בן שנתיים וחציבאתי מפעם
דבר ראשון לשלוח אותו בצהריים עם אחד האחים הגדולים לגן שעשועים, זה מעייף. בערב, לקלח אותו, להגיד לו שיסתכל במיטה שלו בספר/ משחקים במיטה אבל לא להסתובב בסלון.  להחשיך את הבית וליצור אווירת לילה ולא אוירת חינגה 😉לדבר בלחישות ... תינוקי במנשא, אפשר לראות סרט תוך כדי...  לשתות קפה יחד. בע''ה בקרוב השינה של התינוק תהיה מוקדמת יותר. 
לנסות ערב אחד לצאת עם בייביסיטרגוגי גוגי

קצת לנשום אוויר

ושהילדים יתחילו להתרגל שאבא ואמא יוצאים ושיש כזה דבר בייביסיטר

מאחלת לך למצןא אחת טובה שגם תרדים אןתם;)

שווה את הכסף.

שבתות זנ בהחלט זמן לצאת לטייל לדבר עם הילדים ואתם בתוך שיחה.. לנשום אוויר.. אפשר אפילו פעמיים..

מה עם ימי שישי?ילד בכוראחרונה

לצאת עם התינוק לאנשהו?

יש לי רק שני ילדים אז עם 6 ואחרי לידה נשמע לי ממש הגיוני.. לאט לאט, זה עוד ישתנה

ייעוץ תעסוקתיאנונימית בהו"ל
הקשר לקבוצה הוא שאני עם הקטנטנות שלי בבית וצריכה להגדיל הכנסה, רק שלא רוצה לעסוק בתואר שלמדתי וקצת אבודה במה כן. אשמח להמלצה לאשת מקצוע שעושה ייעוץ תסוקתי, מישהי חביבה ונעימה. תודה אמהות יקרות 💗
גתית וינר - קל.מדברה כעדן.
היא ממש נעימה, מקצועית... אהבתי גם את הליווי שלה אחרי שדברים קצת השתנו אצלי
תודה, אבדוק. מקפיצה לעוד רעיונות.אנונימית בהו"לאחרונה
איך מחליטים על עוד הריון?אנונימית בהו"ל

הרבה דברים מבלבלים אותי.

בעיקר בעיקר מאז 7.10 מרגישה שלא מסוגלת להביא עוד ילד לעולם הזה. נכון היה רשע גם לפני ויש לנו במשפחה ניצולי שואה והכל, אבל לראות את זה בעיניים זה פשוט אחרת.

(אם אתן בגישת ילדים זה הניצחון האמיתי זה פחות עוזר לי, כי מכירה את הגישה ולא מתחברת. יותר מחפשת לשמוע ממישהי שמרגישה או הרגישה כמוני מה היה הדבר שהתיישב לה על הלב ועזר לה להגיע להחלטה).

מרגישה ממש חוסר לגיטימציה להביא ילד לתוך זה אחרי שראינו את פני הרוע. מרגישה שזה אגואיסטי והורות רעה.

יש עוד דברים שמכבידים ואולי זה רקע חשוב -

יש כבר ילדים בבית, ומנסיון עבר אני תמיד סובלת מדיכאון אחרי לידה, לא תמיד ברמה קלה. בכללי יש לי נטיה לדיכאון, וזה ממש מחמיר אחרי לידות. בלידות הקודמות טופלתי בשיחות (בלי כדורים) ולקח כמה חודשים ארוכים לצאת מזה. זה גם דבר שמאד מפחיד אותי,,ללכת לזה בידיעה די ברורה שאני הולכת לתקופה של דיכאון לא קל.

גם עכשיו אני בדיכאון בינוני האמת, מטופלת בשיחות. זה עוזר ברמה כלשהי אני חושבת, אבל לא יודעת כמה.

אני רוצה עוד אחד! רוצה עוד יותר מאחד, אבל כמובן כרגע חושבת על האחד הקרוב. אם זה לא יהיה עכשיו נצטרך לחכות כנראה באזור החודשיים שלושה. אבל עם כל הרצון, בעיקר מרגישה שאני צריכה להרגיש שמותר להביא ילדים לעולם הזה. שזה בסדר ולא רע וזה לא להביא אותם לסבל. ולדעת שזה לא מעשה ממש מטומטם להכנס להריון כשאני כבר בדיכאון ומאד מקוה לשינוי גדול בחיים שלנו בתחום משמעותי (אבל אין שום ביטחון שהשינוי יקרה או מתי).

וגם מחשבות טפשיות - רק לאחרונה חזרתי לקחת ויטמינים. קריטי? חוששת לבריאות העובר. וגם - אני נוסעת כל יום ברכבת, אז עוברת בשיקוף, אני יודעת שברגע שיש הריון אפשר לבקש אישור ולא לעבור אבל מה קורה עד שיודעים?


 

אשמח למחשבותיכן! חוזרת לניק שלי ועוקבת אחרי התשובות.

 

קראתייעל מהדרום
לק"י


אני חושבת שאולי עדיף לך קודם להגיע למצב נפשי מאוזן. ולא להכנס לטלטלה חדשה במצב הנוכחי.

מסכימה. חיבוקאורוש3
לגבי הדיכאון אני פחות מבינה. רק חיבוקתוהה לעצמי
לגבי הרשע שיש בעולם, אני הייתי באמצע הריון בשמחת תורה ובמחשבות על איך אני מגינה על ילדים בעולם הזה. מה שעוזר לי זה להתחזק באמונה שהכל מנוהל בעולם, שבסוף מה שצריך לקרות קורה ומה שלא לא. ברור שרשע זה גם קלקול שאנשים יצרו, ועדיין ה' הוא זה שמחליט מי יחיה ומי ימות, אנשים ניצלו שם מסיטואציות לא הגיוניות, ואנשים יכולים למות לא עלינו באמצע יום רגוע ושקט מדום לב.


לגבי השיקוף- זו כמות קטנה מאוד של קרינה. עד שאת יודעת על ההריון זה סך הכל שבועיים, ככה שעובר לא יקרה כלום. גם אני לא עוברת בכוונה בשיקוף כשאני יודעת על ההריון, אבל מלעבור כמה פעמים עד שיודעים באמת שלא קורה שום דבר.

את פשוט אומרת למאבטחים שאת בהריון?יעל מהדרום
כן. מהסטיק החיובי.תוהה לעצמי
😅אני לא רואה את עצמי אומרת את זהיעל מהדרום
לק"י


פשוט בשלב שרואים הם אומרים לי לעבור מסביב.

גמני ככה. ברור❤️
לגבי ויטמינים ושיקוףאורוש3

חומצה פולית כן חשוב 3 חודשים. ויטמינים לא חובה לפני בכלל.

לגבי השיקוף בגדול זה לא אמור להזיק באמת לשום דבר.

לגבי תהיה הכללית- יש רוע בעולם. יש גם המון טוב. לטעמי לרוב הטוב גובר אבל המח שלנו מתוכנת יותר לראות ולזכור את הרע אז צריך יותר מאמץ כדי להרגיש את הטוב. אף אחד לא מבטיח שיהיה לנו אישית טוב. אבל אני כן מאמינה שהעולם והעם מתקדמים לכיוון הטוב והחיובי, אותי זה מנחם. בגדול גם מתפללים ל- ה' שיכלול אותנו בטוב וכמה שפחות בקושי. עושים השתדלות ומה שלא בידיים שלנו לא בידיים שלנו.

בצד הנפשי- מסכימה שבעיני נכון להגיע למקום מאוזן וחזק נפשית לפני עוד הריון ולידה שיערערו ולהיות בטיפול מיד אחרי עוד לפני שהקושי שוב מגיע. ולהשתמש בתרופות אם צריך.

חיבוק גדול, גיבורה. 

כשאני התייעצתי עם הרופאת משפחה והרופא נשיםמצפה88
שלי הם אמרו לא לדחות בגלל שלא לקחתי חומצה פולית 3 חודשים (אבל להתחיל לקחת במידי). אז אם זה מה שעוצר, כדאי להתייעץ, וגם אפשר לעשות בדיקות דם ולוודא שהרמה תקינה
עם התקן הורמונלי, הפסקתי דופסטון. לחכות לדימום?הריון ולידה
כתבתי פה בעבר על דימום קל וארוך אחרי תקופה ארוכה של שקט עם התקן הורמונלי (התחיל כשהפסקתי הנקה, שיבוש הורמונלי לדברי הרופא, לא מחזור). הרופא נתן דופסטון ואחרי יותר משבועיים עם הכדורים הצלחתי לעשות הפסק. אחרי שבוע פלוס של טהרה הכדורים נגמרו (נתן לשלושים יום). לא לוקחת כבר שלושה ימים ועדיין אין דימומים (הרופא אמר שכנראה יהיה דימום כשאפסיק). אנחנו לא יודעים איך להתנהל מבחינת הזוגיות (כותבת בעדינות, אך אתן מבינות למה כוונתי. יש סיבה לחשוש ולשמור מרחק, או שאין לדעת אם הדימום יגיע ומתי ובינתיים להתנהל כרגיל? ואולי זו בכלל שאלה הלכתית?)
מהניסיון שלי עם דופסטון (בטיפולים) זה יכול לקחתאולי בקרוב

כמה ימים..

אם אני לא טועה אצלי ללכת 3-4 ימים מההפסקה עד שהגיע המחזור אבל אני חושבת שזה גם יכול לקחת שבוע.. לא יודעת אם יש פה משהו הלכתי פשוט קחי בחשבון שזה יכול להגיע כל יום..

תודה. אני עם התקן הורמונלי, אז תוהההריון ולידה
אם הדימום בכלל מוכרח להגיע עכשיו (כי יש הורמון מההתקן, ואם הרירית דקה...). אבל אין לי מושג. מבלבל. אז נשמע שכן להתנהל רגיל עד שהדימום יגיע.  


באמת שאם התקן אין לי ניסיון.. אז לא יודעתאולי בקרוב
עם התקן בלי דופסטוןאמאשוני

מהניסיון שלי, אין מה להימנע ולחשוש ולהתכונן לפני, עד שלא נאסרים.

אין לזה סוף.

ולעשות הכל כדי לא להיאסר כל עוד אפשר. יכול להיות הרבה "כמעט" שלא יתפתח לדימום אוסר וחבל על הבלאגן.

אני לקחתי פעם פרימולוט נור עם התקן הורמונליפרח חדש

שזה די דומה למה שלקחת

כמה ימים אחרי שהפסקתי אז היי קצת כתמים

אבל ממש נזהרתי לא להאסר ועבר בשלום.

למיטב ידיעתי מבחינה הלכתית את לא צריכה לחשוש ואז לא לקיים וכד'

פשוט להתנהל נכון מבחינת הזהירות מכתמים שאולי יהיו וזהו. 

תודה לך ולאמאשוניהריון ולידהאחרונה

הלוואי שיסתכם בכתמים שלא אוסרים

חדש לי כל הסיפור עם ההורמונים האלו

וקשה לי עם האי ודאות

אבל מבינה שצריך לשחרר ולקוות לטוב וזהו

מחזור מאחר לאחר פרימולוט נורShani_ta

היי,

בעלי ואני לא מונעים הריון, אך נזהרים. בחודש הקודם לקחתי פרימולוט נור על מנת לדחות את המחזור בעקבות חופשה ולאחר כשלושה ימים מאז שהפסקתי ליטול את הכדור- קיבלתי. אני נמצאת ביום ה-28 ואין סימנים למחזור שאמור להגיע.. בעיקרון הוא סדיר אצלי או מקדים. יש סיכוי שהכדור גרם לדחייה כלשהי של המחזור?😳

נשמע לי הגיוני שזה בגלל הכדוריעל מהדרוםאחרונה
היתה לי שבת מאתגרתבכינוי אחר

עם הילדים.

בעיקר עם הקטן בן 5,

הוא קרע רשת חדשה שעשינו לחלון ועוד..

ומחר יש את השביתה.

מרגישה שאין לי כוחות

🤗כי כל פה
קשה הימים האלה... בעז"ה מחר יום חדש מלא בטוב!
🫂יעל מהדרוםאחרונה
מבולבלת ולא יודעת מה אני רוצה!אובדת חצות

מרגישה קצת שיעמום משבתות לאחרונה.

אני גרה בשכונה דתית (עברנו בעקבות בעלי) ומשעמם לי שכולם נראים אותו דבר, צובאים בהמונם על הגינה הקטנה וההמונית, וגם בכללי מרגישה חוסר עניין בשבתות שכאלו (בערב אנחנו בבית, בבוקר באופן קבוע אצל הורי בעלי).

בנוסף, הגינה זה כאילו האירוע המרכזי וכולם נפגשים שם ומרגישה שהכל נורא שטחי ולא מעמיק מול שכנות ואמהות של ילדים אחרים, כל אחת משגיחה על ילדיה או במקרה הטוב אם בכלל מחליפות מילה שתיים שלא מתפתחות לשום מקום ולפיכך שוב- משעמם!
 

גם הייתי אולי רוצה לארח חברים פה ושם במקום ללכת קבוע לחמי וחמותי אבל מצד שני- אין לי כוח לבשל ומעדיפה לטייל לעגלות קפה בשישי בבוקר אז ברור שזה עוזר ללכת אליהם. בנוסף, הם מקסימים וכיף להיות שם אבל שוב- מרגישה שאנחנו צריכים קצת לפרוס כנף, שאני אבשל יותר ושאנחנו נעשה גם דברים יותר מגניבים מרק להיות עם המשפחה (חברים למשל).

הכל נראה קצת אותו הדבר בשבת עבורנו. 

 

בנוסף, לארח זו טרחה וגם צריך התאמה למשל יש זוגות עם חמישי ילדים אז זה פחות יעבוד. ובכללי לפעמים הילדים שלי משגעים ואנחנו מותשים.
 

אני מרגישה שאת בעלי מה שאנחנו עושים בשבתות  מספק אבל אני מרגישה שלקחת ילדים לגינה ולהיות באותו מקום כל שבת זה שיעמום המחץ.

זוכרת שפעם עשיתי דברים מעניינים, הייתי בשבתות מגוונות, למדתי דברים וראיתי אנשים שונים אבל זה היה הרבה לפני שנולדו הילדים.

 

אני רואה זוגות שמתארגנים לעשות ארוחה משותפת בחדרי דיירים, אנשים שהם מסמרי השכונה ומלאי חברים ואני לא מבינה איך השבתות שלי הפכו למשמימות. אולי גם כי אני לא מגיעה ללקרוא ספר וכו.
 

אנחנו נוסעים לשבתות אצל אמא שלי בעיר הגדולה

ואז פוגשים משפחה שלי (לעיתים יותר רחוקות וזה נחמד)  וצריך לעשות את זה יותר- אבל גם בעיר הולדתי חבריי התבגרו ואפילו לא מגיעים לשבתות בבית אז לא יכולה לומר שזה מסעיר.

 

ודבר אחרון,

כשהייתה הרצאה בערב שבת בשכונה

היה לי אור בעיניים לצאת עם בעלי כשיש תוכנית מעניינת ושיעור מרתק אבל זה פעם בשנה אולי במקרה הטוב. מרגישה שחבל שאין בשכונה יותר דברים כאלו.

 

בפעמים האחרונות שאפילו תכננתי בערב שבת להתנפל על העיתון או ספר או שיחה עם בעלי פשוט הותשתי סופית וקורסת למיטה אז עונג שבת מכל סוג שהוא ובפרט חברים בלילה לא רלוונטי! 
 

 

בקיצור- רוצה דברים הפוכיםאובדת חצות
מעריכה מאד! וגם קצת רוצה גיוון ועניין. 
לגבי אירוחאמאשוני

בהתחלה זה נראה גדול ומעמיס, אבל עם הזמן משתכללים וזה נהיה יותר קל האירוח עצמו וזה ממש נחמד.

השאלה אם יש משפחות באיזור שלכם אם מעט ילדים בגילאים שיכול להיות רלוונטי לכם.

בנוסף משחקי קופסה משפחתיים.

אתם גרים בישוב?

בעיר תמיד יש מקומות ללכת אליהם. גם אם קצת יותר רחוק.

בפארק הילדים מעסיקים את עצמם? אם כן תקחי איתך משהו לקרוא.

אפשר גם לגוון ולאכול בבוקר בבית ולצאת אחר"צ+ סעודש להורים של בעלך.

ככה חלק משעות תבלו בבית כולל מנוחה וחלק מהשעות אצלם וזה יעביר את הזמן.

את יכולה גם לבקש ממנו שישאר שם עם הילדים יותר זמן שתוכלי לנוח/ לקרוא בנחת.


אם אתם עושים שבת שלמה לבד, אפשר לגוון את זמני כניסת השבת מניין מוקדם או מאוחר,

וגם בבוקר אפשר לעשות קידוש מזונות ואז בהמשך ארוחה מלאה, זה גם מחלק את השבת אחרת.

אפשר גם וגםרינת 35אחרונה

שבוע אחד מתארחים אצל חמותך ונחים בשישי בעגלת קפה,

שבוע אחר כך מארחים חברים ומבלים בשישי במטבח.


הייתי מחפשת שיעור נשים בשכונה בשבת אחה״צ. זה יכול להיות פתח לשיחות יותר מעמיקות מבגן שעשועים.

שאלה על מחזור ובדיקת הריוןPandi99

הפסקתי לקחת גלולות לפני כשנה ו3 חודשים בערך, מאז מחזור לא סדיר בכלל בכלל אפשר אפילו פעם בכמה חודשים עם התערבות של פרימולט נור.

ב3 חודשים האחרונים הוא פתאום נהיה סדיר ממש פעם ב30 יום, והחודש- שוב פעם איחור, כבר שבועיים עברו.

אני מרגישה תסמינים של כאבים חזקים בחזה וקצת מיחושים בבטן התחתונה אבל 2 בדיקות של סנסוטסט יצאו שליליות.

מה אתן אומרות? לעשות בדיקת דם? 

למה לא לעשות בדיקת דם? זה ייתן לך ודאותהשקט הזה
אני גם חושבתיעל מהדרוםאחרונה
דיכי ממילואיםמאמינה-בטוב

בעלי קיבל בהפתעה הודעה שבתחילת שבוע יגוייס לסבב מילואים של עד 3 חודשים. מהרגע שאמר לי את זה שלשום אני חסרת מוטיבציה ללמוד (סטודנטית), עייפה (ישנתי שעה בצהריים ועוד שעה אחהצ ועכשיו גם עייפה כשברגיל אני מסתדרת בלי שנצים בכלל), ופשוט בלי מצברוח.

וגם לו זה ממש קשה, והוא כן מנסה ומשתדל ומצליח לראות את החיובי ואיך אפשר לצמוח מזה ולעשות דברים שיקלו עלינו ויעשו לנו טוב ומבקש גם ממני שאתאמץ ופשוט אני לא שם.

אני רוצה לצאת מזה, לחזור לגרסה שלי האנרגטית, השמחה, בראבק עם הלימודים והמטלות בבית ולא מצליחה לגרור את עצמי לעשות דברים שיעשו לי טוב.

מרגישה שחסר לי חברות לדבר איתן ולשתף מה שעובר עליי.  

מבואסת שלא יצאתי להרקדה בליל העצמאות למרות שיש פה יחסית קרוב ובעלי ממש רצה שאצא כי יעשה לי טוב אבל אני כבר עייפה ונראה לי בלאגן ובטח כבר סיימו שם.

מבואסת שאין לנו תכנונים למחר שיהיו נחמדים גם עם הקטנה.

אוף, לבת שלי ולבעלי יש קשר ככ טוב, היא ככ אוהבת אותו. פשוט קשה לי המחשבה שהיא תגיד שבוע הבא "אבא אבא אבא" ואני אצטרך להגיד לה שאבא לא בבית ובתקופה הקרובה לא ככ יהיה.

תודה למי שקראה.

אם יש לכן עצות איך לצאת מזה אני אשמח. בינתיים בא לי רק לשכב במיטה ולישון..

חיבוק גדול ותודה רבה לכם!!!!קמה ש.

בס״ד


אין לי עצות. מילואים זאת זכות גדולה אבל זה קשה מאד, בהרבה רבדים. ממני שאיבדה את זה מול הילדים אתמול והבוקר 😔.


זה פשוט קשה, מרוקן, ועוד.

מבינה אותך מאד ושולחת כוחות ותפילה שתצליחי לפלס לעצמך דרך כמה שיותר קלה בתקופה הזאת. אנחנו חזקות ויש לנו את יכולת להמציא את עצמינו מחדש איפה שצריך.


אבל עד אז הירידה בתפקוד ובשמחה שלך עם ההודעה הלא פשוטה על עוד סבב הכי הכי מובנים שיש!


ושוב חיזוק ❤️

ושוב תודה!!!

זה ממש טבעי.אני10

המוזר היה אם היית מתפקדת נורמלי.

קחו את מחר בבוקר - תגידו לעצמכם - זה באסה. באמת. לא נמחק את הבאסה אבל ננצל את הביחד של הסופש. ותתנהלו בהתאם לכוחות הנפש שלך/ם לפני התקופה הזאת.

שמרי את הפגישות עם החברות שיהיו הסחת דעת בתקופה שהוא במילואים ;) 

תודה לכן, גאה בעצמי ממשמאמינה-בטוב

הצלחתי להוציא את עצמי ל10 דק ריצה בחוץ עם שירים !

אולי שמירה על פעילות גופנית קבועה תעזור לי 

ווואווווווו הכי תותחית בעולם!!👏👏👏👏מישי 22
ווואוו הרמת את עצמך מהר! אלופה ממש!שיפור
פעילות גופנית זה מעולה למצב רוח!


ובכל זאת, גם אם יהיו זמנים שלא תצליחי, תדעי שזה גם ממש בסדר והגיוני. וחשוב לדעת לקבל את עצמך גם עם הבאסה ובלי כוח בחמלה והכלה.


👏🏼❤️קמה ש.
חיבוק ❤️❤️❤️לפניו ברננה!

איזה אלופה שהצלחת להרים את עצמך ולרוץ..

שימי לך עוגנים קבועים כאלה של פעילות גופנית ושל דברים שעושים לך טוב..

בהצדעה 🩷

ותודה לך!! בהצלחה ענקית ותספרי לנו איך את 🩷

הז קשה גם כשזה מתוכנן מראשסבב ולא סבבה

אז בטח כשזה בהפתעה זה קשוח ממש!❤️

איך אפשר שלא?

אני תמיד בעד לתת לעצמך להרגיש להתבאס..זה בסדר

אחרי שתאספי קצת תמצאי לאט לאט את האחיזות שנותנות לך כח ואיך לעבור כל חום בפני כצמו

אני בהתחלה היתי כמו רובוט לא חושבת מדי קדימה לא נותנת לעצמי להציף רגושת.פשוט מתפקדת רואה 'עבר יום ועוד יום ואני בחיים

לאט לאט מנסה להוסיף מעבר...

וואי קשוח!!!!! אני כמעט בוכה פה בשבילך🥺שיפור

תודה רבה!! והרבה הצלחה!!!!

בזכותכם המדינה פה!!!


ותני מקום לקושי. זה הכי הגיוני בעולם שאת בלי מצברוח! הימים שלפני המילואים זה אחד החלקים היותר קשים.


ואם את רוצה לשתף כאן תמיד את יכולה. ❤️  ברור שזה לא כמו חברה אמיתית  אבל לפעמים יותר קל לשתף ככה דברים קשים.


שולחת חיבוק!!

נכון לי היה הכי קשה לפני הסבבסבב ולא סבבה

עכשיו גם יש ימים נששברת

אבל יותר נורמלי מהפחד לש לפני והתחושה שזה לא נושי ולא אפשרי לעבור את זה 'שוב מההתחלה

תוך כדי איכשהו חיים את זה

וכן נורמלי גם שיש ימים שנברים ומתיא'ים..חלק בלתי נפרד מהסיטןאציה ךדעתי

מזדהה ממששיפור
תודה לכן ממש על המרחב והתמיכה, המשך פריקהמאמינה-בטוב

כל תגובה פה עודדה אותי❤️


ועכשיו להמשך פריקה,

ב"ה ממש הודיעו לנו בחמישי שהגיוס נדחה בשבוע

ועדיין יצאה שבת ואני עם הרגשה מבואסת, של חוסר כוח לשבוע הקרוב..

כל פעולה שאני עושה ומבקשת עזרה מבעלי (המתוק שעוזר המון) אני חושבת לעצמי שתכף אני אצטרך להתסדר לבד לתקופה. זה גורם לי להרגיש ריחוק ממנו, כי תכף אצטרך להסתדר בלעדיו והוא לא יהיה לידי.

קצת מוזר..

הוא מבואס שאני בלי מצברוח, ומאוד חשוב לו שאתמודד מול זה ואצא מזה מהר.. 

איזה כיף שאת פורקת כאן❤️❤️אוהבת את השבת

זה כ"כ מובן!!!

אני חושבת שאת לא צריכה להילחם בזה

להיפגש, להבין מאיפה זה בא, כמו שהסברת כאן מדהים..

ואולי אם תדברי על זה עם בעלך ותסבירי לו שאת כ"כ נהנית מהעזרה שלו אבל המחשבה על זה שתצטרכי להסתדר בלעדיו כ"כ הרבה מעיקה עלייך וגורמת לך להיות בחשש וריחוק..

מתוך פחד להיסמך ולהתרגל להיסמך ואז יש את הפחד שפתאום לא יהיה על מה להיסמך ו"תפלי על הרצפה" כי מה שנשענת עליו פתאום זז..

אז הפחד הפנימי הזה מפריע לך עכשיו פשוט להיות מנוכחותו ולנצל את הרגע...


ואולי אחרי שתדברו על זה,

זה יכול קצת לשחרר

ואז אפשר לנסות לחשוב על פתרונות ביחד..


אני מקווה..

כמובן מה שטוב לך🥰🥰


בכל מקרה חיבוק ענקקקק

ומלא מלא בהצלחה!!!!!

אני במשך חודשיים לפחות לפני הסבבסבב ולא סבבהאחרונה

כל פעם ישש רגע קשה עם הילדים ישר מועקה- אז איך איך למען ה' אני אעשה את זה לבדדד כל המזן וכל יום?

זה כל המזן היה ברקע

כל המן העיק והכביד על הלב


אז שוב מרגיעה - כמה טבעי שהז ככה כשזה פתאומי ובהנחתה


אל תנסי לצאת מזה בשבילו תני לעצמך להרגיש

בעיני הז יותר מרגיע ומשחרר

התחוושת שלך טבעיות והגיוניות


בפועל בזמן אמת את תסתדרי כנראה מתוך האין ברירה..מקבלים איזה כוחות שלא מכירים

וגם נשברים לפעמים ובוכים

וחןשב להעזר אם יש ממי

ולהקל על עצמך

את תלמדי תוך כדי תנועה


אני גם מרגיהש ככה יצאה שבת

הוא עוד פה

אבל המחשבה על השבועיים הבאים עד ישצא שוב..כבר מעכשיו גורמת לי להתכווץ ולהיות עם מועקה בלב 

הגדלת ראש וניהול בעבודהוואלה באלה

קיבלתי משימה ממישהו מדרג בכיר להוביל איזה חלק מאוד משמעותי במערכת. החמיא לי, זאת האמת

אבל הלכתי לאיבוד

אני מקבלת ממנו פידבקים, בעקרון הוא בנאדם מאוד נחמד ואנושי אבל לאחרונה מרגישה שהוא פשוט לא מרוצה.

מכל פגישה אני יוצאת בטעם של טעון שיפור וזה ממש קשה לי ומוריד לי את הבטחון.

אני מרגישה שהראייה שלי היא עדיין ראייה יותר בוסרית ואני לא מצליחה לראות את התמונה המלאה או לחשוב מחוץ לקופסה.

באמת אני פחות כזאת באופי שלי אבל אני רוצה דווקא לקחת את ההזמדנות הזאת ולמנף אותה ולרכוש כלים שיעזרו לי בכיוון הזה.


כתבתי מבולגן כי אני קצת בבלבלה ובטח גם קשה להבין כשאין דוגמה קונקרטית אבל אם למישהי בכל זאת יש רעיונות בשבילי אשמח מאוד לשמוע!


מתייגת את @אמאשוני כי זה מתבקש😅

אני לא יודעתתקומה

באיזה תחום, אז מנסה לכתוב בקווים כלליים, מקווה שיעזור.


א. תיאום ציפיות. מה בדיוק רוצים שתעשי. לא ברמת האיך, אלא ברמת המה. מה התוצר הסופי צריך להיות, מה הוא צריך לכלול, באיזו רמה של יעילות. באילו פרמטרים נבחנת הצלחה. זה בשביל התחלת הפרויקט, בירור מול המעסיק / בוס / מנהל. זה שלב שבו אם עולות לי שאלות, אני שואלת כדי לוודא שהבנתי נכון. אז בעצם מצופה ש...


ב. פירוק המשימה לתתי משימות אצלך. מה היעד הסופי? מה המשימות שצריכות להתבצע בדרך? האם יש לוח זמנים? האם יש משימות שקל לך לעשות? קשה לך? האם יש משימות שבשבילם תצטרכי עזרה?

לפי זה, אני מתכננת את הזמן שלי. גם לפי הסדר שבו זה צריך להתבצע, אבל גם לפי אתגר. מצד אחד לא אשאיר את הכי מאתגר לסוף. מצד שני, לא ארצה להתמודד במקביל עם שלשה אגוזים קשים לפיצוח.

אם יש משימות שבהם את צריכה עזרה, לכתוב לעצמך מאיפה. מאיפה את לומדת, עם מי את יכולה להתייעץ וכו'.


ג. שקיפות בתהליך. זה בעיניי ממש חשוב. כמובן מינון תלוי בדינמיקה ובאמת לשתף כל רגע זה מעיק. אבל אם נתקלים בקושי שהוא יותר מ"קצת נתקעתי", אז לשתף. עדיף שכל התהליך יהיה ברור, גם ההצלחות וגם העיכובים, מאשר שפתאום יתברר שזה לא הכיוון.


ד. ואיך לא - בינה מלאכותית. את יכולה להתייעץ, את יכולה לשאול. את יכולה לשאול שאלות ספציפיות שנתקעת בהן, ואת יכולה להתייעץ באופן כללי איך נכון לעבוד. לי זה מאוד עוזר לסדר את הראש.

ההתנהלות שליoo

במשימות כאלה:

1. פורטת את המשימה לתתי משימות לפי הסדר הנדרש

2. מוודאת הבנה שלי ושל האחרים המשתתפים בפרוייקט על כל תת משימה, אם לא הבנתי מבקשת הסבר עד להבנה, אם מישהו לא הבין אותי, עוצרת ואומרת שאני רוצה להגיע להבנה.

3. משקפת בכנות את הקשיים שנתקלתי בהם, דברים שלא הצלחתי/ אנשים שלא משתפים פעולה/ תהליך שמסתבך מעבר לצפוי וכו׳

לא מהססת לומר:

אני צריכה עזרה

משהו לא עובד, צריך חשיבה מחדש.

4. אני מנהלת את המשימה, לא מחכה שישאלו אותי איך זה מתקדם, אלא מדווחת בתדירות מתאימה.


ככה אני מצליחה לנהל משימות מורכבות, לקבל פידבקים שוטפים ולכוון את המשימה למקום המתאים. אם משימה הסתבכה, מי שאחראי עליה יודע בזמן אמת ויכול לכוון ולסייע.

כתבו לך מצויןדיאן ד.

גם @תקומה וגם @oo 

 

אני רוצה לחזק אותך לא להתייאש.

זה מעולה למתוח את עצמנו קצת יותר, ללמוד דברים חדשים.

ונכון שעכשיו את קצת מתקשה אבל בסוף תצליחי ותשארי עם הרבה סיפוק.

 

מעבר לכל מה שאמרו לך מציעה לך גם לחזק את עצמך מנטלית.

שאת יכולה שאת תצליחי שאת אלופה

ושאם נתנו לך את המשימה סימן שהאמינו בך.

ממש להגיד לעצמך את זה ולהאמין בזה.

מציעה משהו שעוזר ליבארץ אהבתי

נראה לי שאני בתחום אחר לגמרי ומן הסתם הניסיון שלי לא דומה לשלך בכלל.

אבל בכל זאת כותבת משהו שעל עצמי ראיתי שזה מוצלח. ותראי אם זה נכון גם לך.


אני ראיתי שהרבה פעמים מה שעוזר לי במצב שאני לא מספיק יודעת איך להתמודד איתו, זה שילוב של חיזוק הביטחון העצמי, יחד עם כנות ובקשה לעזרה איפה שצריך.

חיזוק הביטחון העצמי - קודם כל כלפי עצמי, לדעת שאני כן יודעת וכן מבינה בתחום שלי, גם אם אני לא יודעת הכל. וגם כלפי חוץ - לא לשדר לחץ שאני לא יודעת כלום, אלא לתת הרגשה שאפשר לסמוך עלי ואני יודעת לעשות את העבודה שלי.

ויחד עם זה כנות לגבי מה שאני לא מספיק יודעת - להגיד בפירוש איפה אני צריכה עזרה, במה אני צריכה שייעצו לי כי יש לי פחות ניסיון בזה, לא לחכות ש'יתפסו אותי לא מוכנה', אלא ליזום בעצמי ולהגיד - פה אני צריכה שתתנו לי הדרכה, זה תחום חדש עבורי ואני מרגישה שכדי לעשות את הדברים בצורה מקצועית אני צריכה מישהו עם ניסיון שיכוון אותי איך לעשות את זה כמו שצריך.

סליחה שעונה רק עכשיווואלה באלהאחרונה

היה סופש משוגע

אבל הספקתי לקרוא את כולכן ועזרתן לי לעשות סדר.

קודם כל ראיתי שהרבה מהדברים אני כבר עושה וזה נתן לי תחושה טובה וגם הבנה שאולי כדאי לי לשקף את הדברים כדי שהממונים מעלי ידעו איך אני עובדת.


עוד משהו שהבנתי זה שיצא שאני אחראית על אנשים יותר מבוגרים ממני עם הרבה יותר שנות ניסיון וזה גורם לי להרגיש לא בנוח להגיד להם מה לעשות או לנסות לדון איתם על הדרך פתרון שלהם.

התגובות פה ממש עזרו לי לזהות את זה, צריכה לחשוב איך אני מתנהלת אחרת.


גם אני מבינה שבעצם אין לי למי לפנות כשאני נתקלת בבעיה. המנהל הישיר לא בקטע לעזור, מבחינתו הוא לא קשור לזה והאחריות היא עלי.

אז גם פה אני צריכה לחשוב איך אני עושה את זה בצורה הכי חכמה כי גם מנטלית זה עוזר לדעת שמישהו פה איתי.


בעקבות מה שכתבתן לקחתי את גיפיטי ממש כחברותא, יחד ניתחנו כמה דברים והגעתי לתוצאות שלא היו לי כבר הרבה זמן! האמת שזה גם היה ממש סיפוק.

וזה היה גם הרבה בזכות התגובה שלך @דיאן ד.

קראתי אותך ועלו לי דמעות כי באמת שכבר הרגשתי כישלון ושזה גדול עלי ואין לי כח לזה והתגובה שלך גרמה לי לחזור ולנסות שוב. אז תודה רבה!!


בקיצור תודה רבה לכולכן! ממש שמחה שפרקתי והתייעצתי פה! ❤️

שאלה ממש רדודה אבל הבטחתי לילדים שאבדוקשופטים

כל יום שישי מסכימה להם לראות במחשב זמן חופשי מה שרוצים, עד עכשיו זה הסתכם במצוירים למינהם וערוץ מאיר. עכשיו הילדים גדלו ואני מחפשת משהו לתת להם, הם בני 10 ו12. פחות בקטע של משהו לימודי או עובדות מעניינות וכאלה לצערי, גם לא בקטע של יצירה.

מכירות תכנים מתאימים ? 

אני גם אשמח לשמוע על תכנים מומלצים לגילאי 10יעל מהדרום
מה כן מענין אותם?אני10
סדרות מתח כמו רצים למשנה או מצחיקה כמו בול בפונישופטים
אבל באמת חרשו כבר על הגל 
בטח כבר ירדו גם את אנדרדוס וברדק?קמה ש.
גם תכנים לשיפור האנגלית יעזרושופטים
בית חולים לחיות בר מעניין.. גם חיות שטחמישי 22
יש להידברות מלא תכניםאמאשוני

צריך להירשם למנוי, עד כמה שזכור לי יש תקופת ניסיון או כמה פרקים לניסיון.

בעיני לשלם על תוכן איכותי זה שווה.

מעניין אותם גם ליצור דברים במחשב? אם כן כדאי לנצל את ה לקורס תכנות לילדים או יצירת תוכן בAI.

גם לגילאים האלה ?שופטים
לא אכפת לי לשלם, גם על ערוץ מאיר משלמים אבל לא שמעתי על משהו שמתאים לגיל הבוגר יותר
כן בטחאמאשוניאחרונה

דווקא לגילאים האלה, ערוץ מאיר זה לקטנים יותר.

הבן שלי מאוד נהנה כשרשמתי אותו והוא בוגר לגילו.

אפשר לנסות את הימני קודם ובכל מקרה אפשר לבטל את המנוי אם הם ממצים.

דווקא סרטים?כבת שבעים

בתור ילדים אהבנו מאוד ליצור מצגות בפאוור פוינט.

היינו עושים חידונים, יושבים על זה שעות...

אפשר גם להכין סרטונים בmovie maker אם זה עוד קיים... 

אם כבר, גם בקנבה זה ממש נחמדיעל מהדרום
האם זה מעיד על הריון??Nuna
עבר עריכה על ידי Nuna בתאריך ה' באייר תשפ"ה 20:25

עבר עריכה על ידי Nuna בתאריך ה' באייר תשפ"ה 20:24

עבר עריכה על ידי Nuna בתאריך ה' באייר תשפ"ה 20:22

עבר עריכה על ידי Nuna בתאריך ה' באייר תשפ"ה 20:00

 

קבלתי מחזור בקושי שלושה ימים 

יומיים היה דימום רגיל כזה ולאחר מכן בקושי,

ובדרך כלל המחזור שלי נמשך כ5-6 ימים עם דימום יחסית חזק בימים הראשונים.

לאחר 4 ימים עשיתי בדיקת הריון יצאה שלילית 

לאחר יומיים עשיתי שוב יצא פס בהיר מאד,

ולאחר עוד יומיים עשיתי שוב בדיקה יצאה שלילית לא היה בכלל פס למישהי קרה דבר כזה? 

אני רואה את הפסהשקט הזה

אבל הוא נראה קצת מוזר.. אולי הבדיקה לא תקינה.

אם יש לך אפשרות הייתי הולכת לעשות מחר בבוקר ב. דם. 

זה מה שגם אני חשבתי לכן אני לא בטוחה..Nunaאחרונה
למה שביתה למה עד שיש לו אפטר ובנינו על הבוקרסבב ולא סבבה

הזה את כל הזמן זוגי שאין לנו ולא יהיה לנו ביומיים הקרובים..כבר מצאתי מטפלת לתינוקי ותכננו לנסוע לבוקר

מה הקשר

מה הקשר עכשיו שביתה


אין לי אוויר לקחת לשבועיים הקרובים בלי הבוקר הזה


בא לי לבכות

באמת לא פייר.. אולי אפשר למצוא בחורהפרח חדש
שתשמור עליהם?
אין שביתה לחטיבות-אולפנות...אז איןסבב ולא סבבה
וגם בכללי אין דבר כזה בבקרים פה..
חטיבות כן בשביתה124816אחרונה
תנסי למצוא אמא מהגן שיהיה לה סבבה לשמור על הילדאני10
ולהביא אותו לגן. זה שביתה של 3-4 שעות. משמעותי, אבל כן ב11 הם הולכים
^^תקומה

וגם, מציעה בזהירות, שבעלך יבקש הארכה.

אפטר זה מושג שמתאים למישהו בסדיר, לא לאדם במילואים עם משפחה אחרי 550 ימי מלחמה.

אם את חייבת את האוורור הזה, שווה לנסות לבקש עוד זמן.

אני יודעת שלא תמיד אפשרי, אבל לפעמים אנחנו חושבים מראש שאי אפשר, אבל בפועל אם רק נבקש זה יסתדר.

בשלב הזה של המלחמה, אני חושבת שקצת אסרטיביות יכולה מאוד לעזור בשביל לעבור את זה.

יש סכוי כזהסבב ולא סבבה

למדתי לא לבנות על זה מראש


אז באמת כרגע פרקתי את התסכול

ועכשיו מקווה לקחת אוויר ולהגיע לשבת בלי המחשבות האלו

ונחכה ונראה מה יתפתח


תודה רבה 

חשוב מאוד.. מצטרפת!מישי 22
אני צריכה פתרון להרבה ילדים זה מסובך מדיסבב ולא סבבה

ואחת קטנה יותר לא מסכימה ללכת לחברות אף פעם..ביישנית מאוד


אני בעיקר פורקת את התסכול מהתזמון המבאס


בדיוק בבוקר שכ''כ חיכיתי לו..


תודה רבה ❤️


מקווה שבסוף יתבטל

ואולי יסתדר בבוקר למחרת אם יאשרו לו

וואי זה באמת ממש קשה!פה לקצת

אבל חכי, אולי כמו בפעם הקודמת גם הפעם ערב לפני יבטלו?

מתפללת בשבילך! 

ממה שאני שומעת, לא יבטלו.. נתנו צאנס פעם קודמתמישי 22

והאוצר לא באמת נכנס למומ

אז הפעם לא יוותרו


פותחת-

וואיייש איזה קשההה

ממש!!

תנסי להשיג פתרון כאילו בעלך במילואים ויש לך דבר ממש ממש דחוף... מה הייצ עושה?

האמת שאני לא עושה..החיים לשי באמת מוגבלים במזןסבב ולא סבבה

ובטח לא בבוקר שבאמת אין פתרון פה

בטח לא לכולם

בחופש הגדול לדוגמא אני באמת לא אקבע כלום בבקרים


כל המותקנות התקן נובה טי!רחל21

היי

יש לי התקן נובה טי כבר חודשיים פלוס

למה אני בפחדים שההתקן יזוז?

בעצם יש את החוטים.שאני מרגישה אותם מאוד כשאני מכניסה אצבע

איך זה הגיוני שהאיבר של הבעל לא מזיז משהו בהתקן?מזיז בחוטים

למה אני בחרדות מזה

סתם דמויונת מפחידים

וגם.אחרי יחסים אני לא מרגישה את החוטים בכלל.אולי כי נדחפים מהאיבר?

וביום יום מרגישה אותם ארוכים

תרגיעו אותייי

ברגע שאת מרגישה את צוואר הרחם❤️

את אמורה להרגיש.

זה לא יכול להכנס בפנים.  אם מושכים זה יוצא

 

זה דווקא יכול להכנס פנימה...כובע שמש

קרה לי פעמיים

זה לא אומר שההתקן עצמו זז. החוטים לא קשורים למיקום של ההתקן. הם גמישים. הם נועדו להוציא בבוא העת את ההתקן בקלות.

אני חושבת שזה לא מדד לזה שההתקן במקום.

לכן רוצה להביןרחל21

איך זה הגיוני שהחוט זז וזה לא מזיז את ההתקן?

ואז מה עשית?❤️
נכנס ולא יצא?
עונהכובע שמש

פעם הוציאו בגרידה עם הריון שלא התפתח...

פעם שניה בהיסטרוסקופיה (עוד הריון...)

פעם שלישית (התקן הורמונלי), הלכתי למישהי מומחית (כי מראש אמרתי לה שזה מה שקורה לי) והיא אמרה שיש מיכשור מיוחד לזה והיא אכן הוציא את ההתקן בשניה (לרווחתי, כי כבר חשבתי שאצטרך שוב היסטרוסקופיה).

אני יודעת שזה די נדיר, אל תילחצי. (אני משוכללת 🤣🤣🤣)

 

וואי וואי❤️אחרונה

אני הוצאתי אותו ובלי נדר לא מכניסה שוב .

היה לי קשה עם כל מה שמתלווה לזה

מצטערת לבאס, אצלי הוא באמת זז 😭התייעצות הריון
ממה הוא זז?רחל21

הרגשת שזז?

זה קרה מהחוטים או לא קשור?

כי לכולם יש את החוטים אז למה אני מפחדת?הרי ההתקן מיועד שיעשו יחסים איתו

לא הרגשתי שזז.. בדיעבד נכנסתי להריון בגלל שזזהתייעצות הריון
אז בבדיקה הרופא ממש הראה לי שהוא זז מהמקום. זה לא היה נובה טי, אלא מונה ליזה אבל הבנתי שזה אותו דבר..
דחוף - מדידת חום לתינוקכנה שנטעה

חוששת שיש לקטנציק חום, בן חמישה חודשים? איך מודדות בגיל הזה? מפחיד אותי בפי הטבעת.... אפשר בבית שחי?

ואם ח''ו יש חום - מה עושים ובאיזה מספר?

תודה תודה

בגיל הזהבכינוי אחר

מדדתי רק בפי הטבעת זה היה הכי מדוייק.

צריך לשים בזהירות והכל בסדר

אפשר בבית השחי, ככה עושים בבית חוליםאולי בקרוב

מצמידים טוב את הזרוע לגוף בזמן שהמדחום שם, זה רגע עד שהוא מצפצף

את יכולה גם בעדינות בטוסיק שמעתי על לשים משחה 

אם את בוחרת למדוד בבית השחינשימה עמוקה

צריך להעלות עוד חצי מעלה מעבר לחום שקיבלת. נגיד 37.5 בפועל זה 38.0

בגלל שלא תמיד מצליחים למדוד בבית שחי כמו שצריך, המלצה שלי למדוד בפי הטבעת- לשים מעט משחה של ההחתלה על קצה המדחום ולהכניס בזהירות. זה לא אמור להיות מסובך/לכאוב..

בדיוק לא מזמן ראיתי פרסום במכבייעל מהדרום

לק"י


וזכור לי שהיה כתוב שלא מעלים כלום.

אולי לא קראתי טוב, אבל ככה זכור לי.

האמת שאני נזכרת שחברה אחות גם אמרה לי את זהאולי בקרוב

בכל מקרה, אם אני הולכת לרופא אני מציינת שמדדתי בבית השחי, הוא כבר יתייחס לזה בהתאם..

לפותחת- אני מתייחסת לזה כמו מחלה שלי, הרבה פעמים היא חולה איתי או עם בעלי או בדיוק אחרינו וכו', אז אני יודעת בדיוק מה יש לה אז לא מרגישה צורך ללכת לרופא. אם היא לא רגועה (עכשו שהיא מדברת אז אם היא תגיד שכואב לה) אני אתן לה נובימול, או אם זה מפריע לה לישון. אם המחלה נמשכת יותר מידי זמן (יותר ממה שאני הייתי חולה או נגיד אם זה שבוע כזה בלי יותר מידי שיפור) אז אני הולכת.. או שיש חום ואני לא יודעת ממה אבל זה כי היא צריכה לבדוק דלקת בדרכי השתן במקרה כזה

אז כל עוד לא נראה משהו ממש בעייתיכנה שנטעה

לא צריך ללכת לרופא לבדוק ?

הוא נראה בסדר, רק טיפה לא רגוע אבל סה'כ די רגיל 

לא לוקחת אחריות, ככה אני עושהאולי בקרוב
תודה! ובנוגע למעלותכנה שנטעה

הבנתי שאצל תינוקות זה שונה, חום זה מ38? צריך ללכת לרופא ילדים על חום?

הוא נראה בסדר, טיפה לא רגוע אבל סהכ די רגיל

אם הוא נראה בסדר אז אני הולכת רק אחרי 3 ימים עםפה לקצתאחרונה
חום
אני מודדתעלמא22

בפי הטבעת. מכניסה בעדינות.

אצל תינוקות חום זה 38 ומעלה. אני מביאה נובימול אם החום מעל 38.5, או קאוב לזה אם זה לילה

אני לוקחת לרופא ביום השלישי או הרביעי של החום (תלוי בתורים הזמינים. בכל מקרה שבוע חום יכול להעיד על כל מיני מחלות (אצל שתי הבנות שלי היה דלקת ריאות במצב הזה), אז ממש כדאי ללכת לבדוק 

לא צריך להכניס עמוק שםפרח חדש

פשוט טיפה בכניסה בפי הטבעת וזהו

עושה ככה תמיד ויצא הכי מדוייק

תודה לכולן, עזרתןכנה שנטעה
כמה נהוג לשלם למטפלת על 2 ילדיםאביה20

שלוקחת את הילדים אליה? באיזור המרכז.

רק 2 ילדים? כמה ימים בשבוע? שעות? כולל אוכל?יעל מהדרום
אני אכתוב לך כמה אנחנו משלמיםיעל מהדרום

לק"י


אבל אנחנו גרים בדרום. הגיוני שאצליכם המחיר הרבה יותר גבוה.

5 ימים, 7:15-16:00, כולל אוכל, 4 ילדים- משלמים 2400 לחודש.

אם אצליכם זה רק שני ילדים- אז המחיר כפול נניח. ואם במרכז, אז אולי גם יותר.

4 ילדים שלכם גזה מחיר?שוקולד פרה.
איפה את גרה? חלום!
חח..זה משפחתון פרטי. והיא באמת זולה יחסיתיעל מהדרום

לק"י


ועובדת עם קבלות והכל.

אנחנו גרים בעיר בדרום. 

נראה לי הכוונה שהיא שומרת על 4 ילדים..לפניו ברננה!
לא שיש 4 ילדים שלה אצל המטפלת...
ברור...אין לי רביעיה או 2 זוגות תאומים צמודים😅יעל מהדרום
לק"י


אבל זה מחיר זול יחסית אפילו אצלינו.

סופר זול. גם עבור הפריפריהדפני11
לשנה הבאה היא מלאה, אם חשבתם לעבור אלינו😂יעל מהדרום
הכוונה מחיר לשעה , מדי פעםאביה20
זה פחות נפוץ, זה יותר כמו בייביסיטרהמקורית

הייתי משלמת 40. גם יותר אם היא הייתה מבקשת והייתי צריכה

לילד אחד?אביה20
כן. אם זה בייביסטר, זה המחיר שהייתי משלמתהמקורית
אם זה בייביסיטר מקובל לשלם בלי קשר למספר הילדיםיעל מהדרום
לק"י


בטח אם זה אצלה בבית, והיא לא צריכה לבוא.

אז 80 שקל לשעה על שני ילדים?פה לקצת
40 שקל לשעה על שני ילדים זה יותר הגיוני
40 לילד, 60 ל2המקורית

זה מה שאני שילמתי כשהייתי צריכה מטפלת לפי שעות

אבל מטפלת לכל דבר ועניין, לא נערה צעירה

אה אז זה אחרת, לי בראש הכוונה לבייביסיטרפה לקצת
שזה בחורה צעירה
כתבתי בהתאם למה שכתבה הפותחתהמקורית
היא כתבה על מטפלת, לא בייביסיטר צעירה
אהה..כמו בייביסיטר מבוגרתיעל מהדרום
מטפלת מבוגרת שדואגת להם להכלאביה20
כולל אוכל?יעל מהדרום
אצלנו 15 לשעה. לדעתי זה מעט מדי.יראת גאולה
אצלנו שעתי זה 20 לשעה על ילד אחד.אמהלה
המומה מהמחירים אצלכןפולה555

אצלנו בתל אביב, מחיר לשמירה לשעה 60 על התאומים בני 3.

אני עתידה ללדת עוד תאומים עוד חודשיים ואצטרך מטפלת מדי פעם לתאומים הקטנים והיא אמרה לחודש 12000 ... אני ממש מקווה שישאר מקום במעון החרדי לידנו אחרת זו קריסה כלכלית 

באמת נשמע מחירים לא סביריםדיאן ד.

ואתם לא שוקלים אולי לעזוב את תל אביב לערים פחות יקרות?

עוברים לנס ציונה שהבית יהיה מוכן עוד חצי שנהפולה555
אז תחפשי ישר במגזר החרדי אם יש בקרבת מקוםאמאשוני

לנו הייתה בייביסטר שלקחה 20 שקל לשעה לשני ילדים והיא שמרה עליהם בבית שלה.

ילדה בתיכון, ואמא שלה שהיא מטפלת בהכשרתה הייתה שם להשגיח.

היו לה כמה אחיות שרבו ביניהן מי תחליף אותה כשהיא לא יכלה כדי להרוויח 20 שקל לשעה (נתנו טיפים מדי פעם מרוב שהרגשתי חצי ניצול. עוד אכלו אצלם ארוחת ערב הרבה פעמים)

ככה שלגמרי זה סגר לנו את הפינה שלא צריך לחפש מחליפות.

אמנם זה היה לפני הרבה שנים, אבל עדיין המחירים זולים בפער והאחריות של הבנות החרדיות (במיוחד הבכורות) את יכולה לסמוך בעיניים עצומות.

אצלנו 1200 עד 13:30מישי 22
7 ילדים
וואי איזה מושלם, חלום... פשוט גניבה מה שהולך פהפולה555
לגמרי..מישי 22אחרונה
שיהיה בשעה טובה!! מרגש ככ🥰🥰מישי 22
בעז׳ה בידיים מלאות, בבריאות ובקלות!
לא שפוי. זה יותר ממשכורת שלי ואני עם תואר שניבאתי מפעם
שיהיה בשעה טובה! מרגש!!פצלושון

זוכרת שכתבת בתחילת ההריון...

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!!

בתל אביב לנשום אוויר עולה פי 3אמאשוני
אני צוחקת על חברות שלי שבמחיר שהן משלמות הן יכולות לממן מונית פרטית לאיפה שאני גרה הלוך חזור, לשלם את המחיר אצלנו, ועוד יישארו ברווח. בטח כשזה שני ילדים..
אני רק - מתרגשת בשבילך😍המקורית
מתי סיפרתן בעבודה על ההריון?בכינוי אחר

מתלבטת מתי לספר,

שבוע 14 הבטן קצת יצאה

אבל מצליחה להסתיר עם בגדים יותר רחבים

מרגישה מביך לספר את זה.

מספרים רק למעסיקה?

מתלבטת אם לספר גם למי שעובדת איתי,

בעיקר בגלל שמביך אותי.

שבוע 15 או 16 בערך מתי שסיפרתי למשפחהלפניו ברננה!

סיפרתי לבוס

אני בתפקיד ניהולי ויש לזה משמעות לשנה הבאה... הוא מתחילת ההריון שאל אותי אם אני מתכננת להמשיך לשנה הבאה ועניתי תשובות שעוקפות את השאלה..

בשבוע 16 כבר התחילו לראות ממש בקטנה וכבר כל המשפחה ידעה אז כשהוא שאל שוב עניתי לו וזהו..


לחברות שבצוות שלי סיפרתי בשבוע של השקיפות.. רציתי שיבינו את החוסר כוחות שלי... (ולאחת מהן סיפרתי בשבוע 8 ממש כשנסעתי לראות דופק)

מוסיפה..לפניו ברננה!

אותי לא הביך לספר לבנות.. הן חברות שלי. זה היה יותר בגדר של שיתוף.

 


 

לגבי הבוס זה כבר היה מביך יותר אבל זה נבלע בתוך שיחה אחרת ופשוט החלטתי שזה זמן טוב אז לא היתה לי שום מבוכה של לפני.. כמה רגעים בודדים.. וזה לא נוסח כהודעה רשמית אלא כתשובה לשאלה שלו, ככה שניסחתי את זה בצורה שאמרתי את זה ומיד עברתי הלאה..

לאחראית סיפרתי מוקדםראשונית

היה לי חשוב שתבין למה אני מחסירה יותר מהרגיל (הריון ראשון)

אזור תחילת חודש רביעי נראה לי, לא זוכרת בדיוק

נראה לי שסיפרתי לפי החוק. אולי בחלק קצת לפנייעל מהדרוםאחרונה
אשמח לעצות לגמילה מהנקה, לפחות בלילהבאורות
הוא בן שנה ועדיין יונק הרבה.. אני רוצה לגמול לפחות בלילה, העניין שהוא לא עולה טוב במשקל ומפחדת שלא להחליף את זה בתמ"ל יגרום לו לרדת... 
נשמע שבמקרה הזה נכון כן להתייעץ ואולי כן להוסיףממשיכה לחלוםאחרונה
עצה דחופה לפעוט עם עודפי מרץ.אנונימית בהו"ל

הבן שלי בן שנה וחודשיים, הולך, רץ, משתולל.

נמצא בגנון עד אחת וחצי, שם הוא ישן שעה וחצי,

ומאז ועד תשע בערב לפחות הוא לא נרדם.

בימים כמו אתמול שאי אפשר לצאת לגינה לפחות שעתיים הוא ער עד 11.

לפעמים ב9 כשאני מיואשת יורדת איתו לגינה שיוציא מרץ, חצי שעה ואז הוא מתעייף ועולים לישון, אבל זה לא ממש מתאים לי...

משתולל, מבלגן, מבסוט מאד ורוצה שאמא תארח לו חברה.

הוא שובב וחייב השגחה ב7 עיניים

וגם צריך לשמור שלא יעיר את הגדולים כי משעמם לו אז הוא מעיר אותם... ) הם מפחדים להרדם בדלת נעולה(

היום היינו בטיול, מסלול מים. הוא הלך, רץ, התיז, חשבתי שהתעייף כהוגן

בכל אופן אני התעייפתי..

בחזור ישן 10 דקות!! ועכשיו הוא עדיין ער

כמובן מקלחת לפני השינה

אוכל טוב וגם מקבל מטרנה לפני המיטה.

.

אם משאירים אותו במטה הוא צורח ומעיר את הגדולים, אין לי אפשרות להשכיב אותו במקום אחר.

בקיצור ב"ה אולי צרות קטנות אבל מתישות

מותר לתהות על הבטיחות של מלטונין בגיל שלו?

כי ממה שאני רואה כל עוד נותרה בו מעט אנרגיה הוא פשוט לא יכול לישון...

לי דווקא נשמע שזה יכול לנבוע מעייפות יתרהמקורית
ניסית להרדים מוקדם?
להקדים את ההרדמהאני10

וכשמחליטים ששעת שינה אז להשאר במיטה. לתת לו ספר או משחק שיכול להתעסק במיטה אבל לא לתת לו לצאת, גם אם זה נראה שיש לו מלא מרץ להוציא.

היינו ממש במצבך, זה קשה מאד והחרדה שהאחרים יתעוררו מאד מפעילה, אבל מנסיון זה יוצר לו גבולות והרגלי שינה לטווח הארוך

וואו באמת קשוח אני גם מצירפת ללא לחכות שיתעייףסבב ולא סבבה

לעשות טקס הרדמה מסוים- אני לפעמים מכינה לו בקבוק בכוונה כשהוא לידי ואומרת לו הנה הבקבוק שלך אתה תכף הולך למיטה..והולכת איתו לכבות את האור ולילה טוב לאחים בהגדולים וכזה סיבוב שחוזר על עצמו ועוזר לו לזהות מה עומד לקרות


להתחיל משעה נגיד 8וחצי

אם כרגע המצב הוא שישן ממש מאוחר

ואז לאט לאט כל פעם להקשים עוד קצת עד שתגיעי נגיד לאזור 7וחצי שזה נראה לי סביר ממש

אפילו 8 זה סבבה.

אפשר כמובן גם 7..אבל אני בעד להתחיל בלי שאיפות גבוהות😉


עכשיו כן טבעי שבהתחלה לא יהיה לו קל

אבל כן להחליט בעצמך בפנים עכשיו הוא הולך לישון

אפשר לבא לחבק ללטף לשיר לו לשבת לידו..או לצאת ולחזור אחרי כמה דקות אם בוכה

אפשר לתת מים

לעזור לו קצת לקלוט מה הסיטואציה ומה קורה עכשיו

לא לוותר מיד ולצאת

וגם

אני מלמדת אותם להרדם עם בקבוק לבד דוקא

מביאה בקבוק ווצאת מהחדר

בגיל הזה זה עובד הרבה יותר טוב אצלי


דוקא כשגדלים אני כן יושבת להגיד איתם קריאת שמע בחדר

אבל בגיל שנה+ יותר נח להם לבד להרדם. זה מה עשובד אצלי לפחות..

ולפעמים אחרי שמסיים את הבקבוק הוא מברבר לעצמו במיטה ומקשקש..ואני נותנת לו..לא נכנסת. ולרוב בסוף נרדם

כשלא נר-ם ובוכה יותר מ2 דקות אני נכנסת נותנת חיבוק, לפעמים עוד בקבוק או מים

במקרים מסוימים גם יושבת בכורסא ליד המיטה איתו כמה דקות עוטפת אותו ואחרי כמה דקות מחזירה למיטה..


בהצלחה..מקווה שתצליחי לאט לאט

נשמע ילד מותק עברנו את זה גם היה קשהפיצישליאחרונה

 בסוף התאזן שגדל קצת

למרות שעד היום שונא לישון

מטפלתאנונימית בהו"ל

תתכוננו לחפירה חח, אני ממש בלבטים.

המטפלת של הבן שלי יצאה לחופשת לידה ואני מחפשת לו מטפלת חדשה.

אתמול הוא היה פעם ראשונה אצל מישהי וכשבאתי ראיתי שיש שם 10 ילדים(אני הבנתי ממנה שיש שם 8), 7 מתוכם ממש תינוקות, באיזור גיל החצי שנה, והבן שלי ועוד 2 ילדים בני שנה וחצי. כשבאתי לשם עוד לא כולם הגיעו וכבר כמה תינוקות בכו לה במקביל, היא לקחה את אחד התינוקות כשהוא בוכה וקשור בעגלה לחדר יחסית חשוך,הכניסה אותו לשם וסגרה את הדלת עד כנראה שהוא ירדם, לא הבנתי מה העניין חוץ מזה שהוטרדתי נורא. אל שאר הילדים הבוכים היא בקושי התייחסה, פה נתנה להוא בקבוק, שם ניסתה אותי להרגיע אחד אחר,אבל לא משו מתאמץ מדי, היא די הייתה בשנטי שלה. אחר כך ניסיתי לברר עם בנות באיזור שאני גרה ואחת סיפרה לי בדיוק את אותו סיפור שהיא הכניסה את הילדה שלה לחדר וסגרה אותה עד שהיא תירדם ישר אחרי שהם הביאו אותה(בעלה חיכה בחוץ ושמע). הבעיה שהבאתי לה כבר צ'קים מראש כי היא אמרה לי שמלא הורים מתקשרים ורוצים ואם אני רוצה לתפוס את המקום השמיני והאחרון אז אני חייבת להביא באותו יום צ'קים,  אז מרוב לחץ הבאתי לה,היא הייתה נשמעת חמה וממש סבבה, ופתאום אני נורא מתחרטת על זה שהייתי פזיזה מלחץ שהבן שלי ישאר בלי מסגרת, כי אתמול שלקחתי אותו מלא תינוקות בכו והיא מותשת מולם לבד ולא מגיעה לכולם בשום צורה,הם יכולים מלא זמן לבכות. אמנם כשבאתי הילד שלי שיחק עם עצמו אבל אני תוהה לעצמי אם להוציא אותו משם מהר, או לתת צאנס כי בסוף נראה שהילד שלי כן מסתדר,אין לו יותר מדי חברה בגילו שם והיא ממש לא יושבת איתם על ספרים או משחקים או חיות, די זורקת להם משו על הרצפה וזהו. וגם מפחיד אותי שהיא הרדימה אותו כמו בשיטה שציינתי שהיא עשתה לתינוקות אחרים, היא טוענת שהוא נרדם לבד בעגלה ולא בכה, זה נשמע לי הזוי!הבן שלי מפונק נורא ובחיים לא נרדם לבד בעגלה בלי בקבוק מטרנה/נדנוד.

היום לקחתי אותו למטפלת יותר רחוקה-12 דקות הליכה כזה או שפשוט לסוע באוטו עם פקקים של בוקר. העניין שהמטפלת הזו התחילה רק לפני כמה חודשים והיא חדשה בתחום, יש לה שם 8 ילדים והרוב המוחלט פחות או יותר בגיל של הילד שלי. היא אמרה לי שהיא רוצה להביא מישהי שתעזור לה בשעות מסויימות לפחות, וזה גם קצת מרגיע בקטע של יחס אישי קצת לילד. הילד שלי בכה היום ממש והיא אמרה שהוא עדיין לא 100% נרגע, אבל תכלס זה הגיוני, הוא לא מכיר אותם והוא קטן ומחובר אלי מאוד, לא?

היא גם הייתה יותר נחמדה והיום הוא שם בתור יום ניסיון בניגוד לראשונה שסיפרתי שלא הסכימה לי לבוא לראות את הגן כשיש ילדים(שבדיעבד זה ממש מחשיד, כי אם הייתי רואה מה שראיתי אתמול לא הייתי רושמת אותו).

אני מתלבטת מה לעשות, מבחינת מחיר זה די דומה, פשוט אני ב"ה בהריון מתקדם ויש לי כאבי גב ואני מניחה שאצטרך לפעמים לקחת אותו או להחזיר(הגיוני שבעלי יקח הרוב) ויכול להיות שיהיה לי קשה. וגם העניין שיש למטפלת הראשונה שסיפרתי עליה צ'קים שלנו לכל החודשים הקרובים ואני ממש מפחדת שהיא תעשה לי בעיות, כי כשניסיתי לדבר איתה אתמול היא אמרה לי שזה בעייתי.


מה אתן הייתן עושות במקומי?

שמות אותו אצל השניה למרות שהיא חדשה בתחום אבל נראת יותר נורמלית עם ילדים בגילו, למרות המרחק.

או הייתן שמות אצל הראשונה למרות שקיבלתי כבר מ2 הורים דיס המלצה.

ומה אני עושה עם הצ'קים שאצלה??

אני בטלטלה נפשית מאתמול, בסך הכל רוצה שיהיה לבן שלי טוב, הוא העולם שלי!

^להקליט את כל השיח מולהבאורות
קצת מודאגתשירה_11

שבוע 31 תודה להשם

בשבועות האחרונים אני מרגישה תנועות ממש ממש חזק

ובימים האחרונים זה כבר הפך ללא נוח בכלל

אני מרגישה את התנועות ממש ממש ממש למטה וחזקותתת זה באמת כואב לי

אני קמה כל בוקר עם בטן קשה

וגם במהלך היום היא הרבה פעמים קשה וכואבת

אם אני מתאמצת ממש קצת או מתכופפת כל הבטן התחתונה ממש נתפסת לי

והתנועות כל כך למטה שאני מפחדת שהוא עומד לצאת


זה תקין כל הדבר הזה?

זה קצת מדאיג אותי והתחלתי לשים לב יותר לכמית המים שאני שותה, כי בהריון קשה לי ממש לשתות אני בקושי שותה משו מניחה שזה קשור….


לא התייעצתי עם מוקד אחיות כי מרגיש למ שזה קשור למים וגם כי הרבה פעמים הן נוטות לשלוח למיון כדי להיות רגועות…

כמובן שאם ארגיש צורך ממשי אתקשר

מה אתן אומרות??

את חייבתמדברה כעדן.
אבל חייבת לשתות!!!!!!


זה לא בונוס נחמד. זה ממש בריאות העובר והבריאות שלך!!!! 

אוייי את צודקתתתתשירה_11

זה ממש לא בסדר שאני לא שותה!!!

זה ממש מסוכן??

יכול להיןת שבגלל זה יש לי בלי סוף תנועות חזקות???


ונראלך זה קריטי ליעכשיו?? אני אחרי קפה ואם אתחיל לשתות מים עכשיו אני אקיא הכללללל

האוכל נשאר אצלי בקיבה רק בזכות הבונגסטה 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

זה לא מסוכןפה לקצת
זה פשוט עלול לגרום לצירים וללידה מוקדמת


אני חושבת שבמקומך אם זה היה ממשיך והייתי יודעת בוודאות שאני לא שותה אז הייתי הולכת להיבדק כדי לקבל עירוי נוזלים שיעצרו את הצירים (ההתקשויות האלה של הבטן זה יכול להיות צירים)


אני כמה פעמים בהריונות שלי נשלחתי לקבל עירוי בגלל צירים מוקדמים וזה באמת עצר אותם, זה ממש חשוב לשתות. 

איך אני יידע שזה צירים מוקדמים?שירה_11

אני לא שמה לב להתקשות שבאה והולכת

זה פשוט כאב בטן והתקשות כללי כזה

קחי על עצמך לשתות המון בימים הקרוביםפה לקצת

ההמלצה היא 2/3 ליטר ביום, לא זוכרת כבר

ואחרי כמה ימים תראה אם יש שינוי.

כמובן שאם זה מתחזק או מרגיש לך שצריך להיבדק אז תלכי 

אם שותים, ההתקשויות פוחתותהמקורית
כמו שענו לךמדברה כעדן.
זה גורם לצירים מוקדמים. וכמו שמקורית כתבה, אם אחרי שתיה ההתקשויות פוחתות, זה צירים מוקדמים... 
אוף אני בלחץץץץשירה_11
לא ידעתי שזה כזה חמורררר מה אני יעשה עכשיוו
אני חושבת שאת לא צריכה להילחץבכינוי אחר

רק להקפיד לשתות הרבה מים.

לפחות 2 ליטר ביום,

אצלי כשלא שתיתי מספיק היו צירים מוקדמים

וחיברו אותי לאינפוזיה

בע״ה יש לי תור יום שלישי הקרובשירה_11

צריך להגיד לרופא שאני בקושי שותה?? 

כמובן שאני על זה

ותודה על ההרגעה

באמצ התאפסתי קצת, מתחילה להקפיד בע״ה

תעשי מה שאת יכולהמדברה כעדן.
תשתי כמה שאת מסוגלת. ואת מסוגלת. אם את תקיאי בגלל זה, את צריכה לשתף את הרופא שלך בזה. הגוף שלך זקוק לנוזלים. 
מה המצג שלו?קיווי

אם הוא עם הראש למעלה ורגליים למטה את באמת תרגישי את התנועות לתוך המפשעה, זה לא נעים..

מבחינת ההתקשויות (מנסיון עם צירים מוקדמים) אם את מזהה 3-4 בשעה , זה דורש בדיקה.

אם יש לך שניים שלושה ביום זה נורמלי ותקין


ממש ממליצה לך על טיפול אקווליבריו זה הצלת חיים עם בטן נוקשה וצירים מוקדמים

את יוצאת עם בטן רכה כמו חמאה

וגם מרחב לתינוק שעוזר לו להתמקם בצורה שנוחה גם לך ופחות מציקה

זה לא זול אבל שווה שווה

מצטרפת להמלצה על אקווליבריו! שמעתי שעוזר ללידה קלהמישי 22
שמעתי מהרבה בנות לאחרונה שמשפיע משמעותית על הלידה!
מצג ראששירה_11

אגגל על זה, אין לי מושג מזה

התנועות באמת כואבות נורא


הבטן שלי קטנה לשבוע 31 אולי זה קשור…

בקשר לשתיה....עיניים לראות

לי עוזר לפעמים לשתות סודה בטעם,

להיות תמיד עם בקבוק פקק ספורט לידי, אני שמה במקפיא ואז שותה כשהמים ממש קרים - קפואים וזה יותר נח לי בהריון .

תראי מה עובר לך בטוב. לא בכח. ❤️

אני גם שמתי לב שזה עוזר לישירה_11
בימים האחרונים
איך הגעת כבר לשבוע 31????shiran30005

מטורף איך שהזמן טס לו חחחח

לשאלתך- גם אם לא הקפדת עד עכשיו על שתיה תתחילי מעכשיו זה זמן קריטי, שלא תתחילי עם צירים

תהיי צמודה לבקבוק קטן ותוודאי שאת מסיימת לפחות 3 בקבוקים כאלה, יותר קל לשתות מבקבוק מאשר בכוס, ככה יש גם מעקב

בשורות טובות 🙏

חחחח הוא טס ולא טסשירה_11אחרונה
מצד אחד כבר שבוע 31 מצד שני…. עבר הרבה זמן ומתי עבר יולדיםםם