ההיפך?
אם נניח יש חודש אחד שעשיתי המון שעות נוספות, לא כדאי לתת את התלוש הזה?
בד"כ זה ממש לא ככה...
אם נניח יש חודש אחד שעשיתי המון שעות נוספות, לא כדאי לתת את התלוש הזה?
בד"כ זה ממש לא ככה...
בדרגה של התמ"ת - ככל שהשכר גבוה יותר מקבלים פחות הנחה אוארנבת ברנבת
זה תלוי כמה את מרוויחה לשעה..רק טוב=)
יותר שעות ופחות משכורת- דרגה טובה,
פחות שעות ויותר משכורת- דרגה פחות טובה..
פחות שעות ויותר משכורת- דרגה פחות טובה..
ואם היה חודש אחד שלא עבדתי בכלל?ארנבת ברנבת
כדאי לתת את התלוש הזה?
יש לי אישור מחלה...
יש לי אישור מחלה...
לי אישית הם אמרו מה לתת בדיוק..רק טוב=)
אז לא יודעת מה להגיד לך
יש פה יותר מומחיות ממני, נראה מה הם יענו..
יש פה יותר מומחיות ממני, נראה מה הם יענו..
תנסי לבדוק בסימולטורדיליה
לי פעם הציעו להביא את הטופס השנתי שמפרט משכורותיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
של כל השנה.
ככה גם אם יש חודשים שהרווחתצ יותר מהרגיל, יוכלו לראות שזה חריג (אומרים לה מאיזה חודשים להביא תלושים, ואת בוחרת 3 רצופים מתוכם)
של כל השנה.
ככה גם אם יש חודשים שהרווחתצ יותר מהרגיל, יוכלו לראות שזה חריג (אומרים לה מאיזה חודשים להביא תלושים, ואת בוחרת 3 רצופים מתוכם)
איך יודעים שהתינוקת שבעה בהנקה?שירהקולה
הבת שלי המתוקה נהנת להמשיך להיות צמודה גם כשהיא כבר סיימה לאכול, אבל אני לא באמת יודעת אם היא סיימה לאכול והיא שבעה או שלא, היא הרבה פעמים פשוט נרדמת על השד...
איך אני יודעת שהיא סיימה ואפשר לנתק אותה?
אני מפחדת שהיא לא אוכלת מספיק, מצד שני- היא גדלה מעולה ויש לה לפחות 6 חיתולים רטובים ביום (בדר"כ יותר) וגם יש לה זמני ערות טובים בדר"כ...
איך אני יודעת שהיא סיימה ואפשר לנתק אותה?
אני מפחדת שהיא לא אוכלת מספיק, מצד שני- היא גדלה מעולה ויש לה לפחות 6 חיתולים רטובים ביום (בדר"כ יותר) וגם יש לה זמני ערות טובים בדר"כ...
בת כמה היא?לא מחוברת
אני קראתי פ משפט פעם שממש הרגיע אותי.
תינוק שבאמת רעב יקום לאכול.
אז אם היא נרדמת תניחי לה.
יועצת הנקה לימדה אותי למשוך קצת את השד החוצה ואז אם הם רעבים הם ישר תופסים חזק ומוצצים ואם לא אז את מוציאה והכל בסדר.
ותמיד אם היא לא רגועה את יכולה פשוט להאכיל שוב
תינוק שבאמת רעב יקום לאכול.
אז אם היא נרדמת תניחי לה.
יועצת הנקה לימדה אותי למשוך קצת את השד החוצה ואז אם הם רעבים הם ישר תופסים חזק ומוצצים ואם לא אז את מוציאה והכל בסדר.
ותמיד אם היא לא רגועה את יכולה פשוט להאכיל שוב
היא בת חודשייםשירהקולה
אחרי הנקת לילה (בסביבות 10- 10 וחצי) היא ישנה ב"ה רגוע והרבה זמן, אז אני יכולה להסיק מזה שהיא שבעה?
כי החשש שלי הוא שהיא נגיד רעבה ותשושה ולכן ישנה הרבה... למרות שמן הסתם זה לא נכון ואלו סתם חששות של אמא טריה לחוצה
כי החשש שלי הוא שהיא נגיד רעבה ותשושה ולכן ישנה הרבה... למרות שמן הסתם זה לא נכון ואלו סתם חששות של אמא טריה לחוצה
גם אני אמא טריה ולחוצה לא מחוברת
באמת בהנקה זה מלחיץ כי את לא יודעת...
אז תני לי להרגיע אותך.
בתחילת ההנקה ממש בימים הראשונים כמעט ולא היה לי חלב (היא נולדה בקיסרי אז החלב נכנס מאוחר)
והיא באמת הייתה רעבה.. בלילה לפני שהגיעה אלי יועצת הנקה היא פשוט לא הייתה רגועה כל הלילה.
היא נרדמה תוך כדי הנקה ואיך שניתקתי אותה היא קמה.
בקיצור אם היא רעבה את תראי את זה
אז תני לי להרגיע אותך.
בתחילת ההנקה ממש בימים הראשונים כמעט ולא היה לי חלב (היא נולדה בקיסרי אז החלב נכנס מאוחר)
והיא באמת הייתה רעבה.. בלילה לפני שהגיעה אלי יועצת הנקה היא פשוט לא הייתה רגועה כל הלילה.
היא נרדמה תוך כדי הנקה ואיך שניתקתי אותה היא קמה.
בקיצור אם היא רעבה את תראי את זה
אה ושחכתי לומר תשימי לב לקפיצות גדילה..לא מחוברת
זה באמת כמה ימים שהם רעבים יותר..
את הקפיצה אני מזהה בהחלטשירהקולה
זה ימים שהיא צמודה אלי או על הידיים כל הזמן ואנחנו ב"ה עוברות את זה יחסית בסדר עד כה (טפו טפו טפו).
טוב, אז לא נותר לי אלא לקוות שאני אכן מזהה את זה כמו שצריך ולא מפרשת לא נכון...
טוב, אז לא נותר לי אלא לקוות שאני אכן מזהה את זה כמו שצריך ולא מפרשת לא נכון...
זה משפט שיכול להיות קצת מסוכןקול ברמה
בהקשר של תינוקות קטנים וצעירים. אם הנקה לא הולכת טוב, אז מרוב חולשה הם עלולים לא לקום מספיק. מניסיון לא נעים.
אבל במקרה הזה פחות רלוונטי. חודשיים זה כבר גיל גדול יותר.
אבל במקרה הזה פחות רלוונטי. חודשיים זה כבר גיל גדול יותר.
צודקת. פשוט היא כתבה שהיא גדלה מעולה ויש תיתולים מלעיםלא מחוברתאחרונה
המדדים הכי טוביםבת 30
עליה תקינה במשקל- לפחות 150 גר' בשבוע,
תינוקת רגועה ושמחה אחרי הנקה,
טיטולים כמו שאת מתארת.
זהו.
תהיי בטוחה שאם היא רעבה, היא תיתן לך להבין את זה...
תינוקת רגועה ושמחה אחרי הנקה,
טיטולים כמו שאת מתארת.
זהו.
תהיי בטוחה שאם היא רעבה, היא תיתן לך להבין את זה...
אז זהו, שרוב הפעמים היא מסיימת הנקה ישנהשירהקולה
היא ערה לפני, ואז אני מדברת ומשחקת איתה והיא מפזרת חיוכים, ואז כשהיא מתחילה לאותת שהיא רעבה אני מאכילה אותה ואז היא יונקת די הרבה זמן (היא מרווחת ארוחות, אז ההאכלות יחסית ארוכות) וכשהיא מסיימת את ההנקה היא מנומנמת ואז בדר"כ נרדמת עד לפעם הבאה שהיא מתעוררת ושוב אנחנו משחקות...
זה נשמע תקין?
זה נשמע תקין?
האמת שגם אצלי היא נרדמת מלא פעמיםאביול
אני לא מעירה אותה אלא מנסה לסחוט לה מהשד עוד כדי לראות אם היא רוצה עוד. באיזשהו שלב היא מנתקת. מעצמה, מתוך שינה. כך אמרה לי היועצת הנקה בבית חולים. הלידות הקודמות הייתי מנסה לדגדג ולהעיר... גן אופציה
לדעתי כשאת רואה שהיא כבר ישנהלהשתמח
את יכולה לנסות קצת לנער אותה או לסחוט לתוך הפה, אם היא לא מתחילה לינוק במרץ (יונקת שלוק או שניים וחוזר ת לישון) אז מסתבר שסיימה לינוק
מחשבות של לפני ר"ה.. (הפלה)זמני לשליש1
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּשְֹּרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת:
ראש השנה תשפ"א. הקב"ה מחליט לבשרנו בבשורות טובות. שני הריונות בשנה אחת. נבחרו שתי נשמות גדולות לרדת לעולם. פעמיים להתרגש, פעמיים להתפעל מהקסם הזה שנמצא בתוכי. פעמיים ללכת לדופק, לראות את פלא הבריאה. להרגיש שותפה לנס הכי גדול שיכול להתרחש בעולם. להיות שותפה להבאת חיים לעולם. הריון אחד אפילו הספיק להגיע לשקיפות, עם תוצאות מעולות.
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ:
שנה של הריון ארוך, 27 שבועות אם מצרפים את שניהם ביחד, אבל למעשה שני שלישים ראשונים, בלי תינוק אחד שנולד חי. שנה של בחילות, עייפות, מיון, רופאים, מוקדים, טכנאים, שקיפות, דם, הרבה דם, ואז דמעות. דמעות שנוזלות ללא הרף. מאות, אולי אלפים ורחם אחד ריק, מכווץ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם. עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב. עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ:
כבר אז, נחתם שאף אחד מהם לא יגיע לראש השנה תשפ"ב. הוחלט שיזכו לרדת ואז אך גם לחזור מהר בטרם יצאו חיים מהרחם, לפני שהפכו ליונקים, בטרם נגמלו. ואני, נשארתי פה, ואני תוהה למה אני. הרי הקב"ה יודע עם מה אני מתמודדת. ומי יודע מה הקב"ה גוזר עליי השנה.
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
שני ילדים שלי, אתם עכשיו ליד הקב"ה. עוד מעט תחתם השנה הקרובה. בקשו ממנו שהנשמה הבאה שיורדת לעולם תהיה נשמה שתזכה לגדול, להיוולד ולהישאר כאן בעולם שלנו, ולחיות בבריאות טובה יחד עם אחים שלה. בבקשה בקשו שהשנה הקב"ה יחמול עלי. עלי ועל העוללים שלי. שיחוס וירחם עליי.
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:
ואם לא למעני, אז למענו. שהבירור יהיה קצר. שיהיה הריון תקין, שאשאר שפויה, שלא אעמוד שוב בדילמה האכזרית הזאת. שיוולד עוד ילד יהודי. בבקשה.
צמרמורת כמה ריגשת אותי יקרהאנונימית(:
מישהי פה כתבה שעלה לה רעיון לראשי תיבות לתשפ"ב- תהא שנה של פרי בטן!
מאחלת לך מכל הלב להיפקד בקלות ממש בקרוב. בע"ה שתיפקדי בזרע חי בר קיימא, ותזכי עוד השנה הזו לשמח אותנו ולספר לנו שילדת תינוק מתוק בריא ושלם!!
חיבוק עצום על מה שאת עוברת. אמן שההריון הבא שלך יסתיים בידיים מלאות🙏
מאחלת לך מכל הלב להיפקד בקלות ממש בקרוב. בע"ה שתיפקדי בזרע חי בר קיימא, ותזכי עוד השנה הזו לשמח אותנו ולספר לנו שילדת תינוק מתוק בריא ושלם!!
חיבוק עצום על מה שאת עוברת. אמן שההריון הבא שלך יסתיים בידיים מלאות🙏
קשה קשה קשה....מקווה לטוב מאוד
ותני לי גם להוסיף ולברך אותך ואותי בתפילה של הכהן גדול ביום הכיפורים:
שנה שלא תפיל אישה את פרי בטנה.
אמן!!!השלך על ה' יהבך
ריגשת מאודציפיפיצי
יקרה כולי צמרמורות כתבת מדהים. ככ ריגשת, מאחלתהשלך על ה' יהבך
לך השנה לחבוק תינוק בריא ושלם לאחר היריון תקין וללא חששות אמן ❤️
חיבוק ענק והלוואי שיכלתי לחבק גם במציאות ❤️❤️❤️❤️
חיבוק ענק והלוואי שיכלתי לחבק גם במציאות ❤️❤️❤️❤️
ריגשת. אני דומעת פה. בשורות טובות!!!מזלטוב
אהובה שלימאמינה ומתאמנת
ממש צמררת
את מרגשת
בטוחה שהנשמות האלו מתפללות עלייך מלמעלה ומבקשות רק טוב בשבילך ובשביל המשפחה שלך
הלוואי ותזכי השנה להריון תקין ולידה קלה בזמנה של תינוק בריא ושלם
חיבוק גדול❤
את מרגשת
בטוחה שהנשמות האלו מתפללות עלייך מלמעלה ומבקשות רק טוב בשבילך ובשביל המשפחה שלך
הלוואי ותזכי השנה להריון תקין ולידה קלה בזמנה של תינוק בריא ושלם
חיבוק גדול❤
בכיתי איתך. את כותבת מדהים ומצמרראורוש3
אמן! שתהיה לך שנה של בריאות, של דמעות אושר ומתיקות של תינוק.
וואו! מהלב שלך לשמים אמן!טליה כ
דמעות..באפיק
בע"ה שכל משאלות הלב שלך יתגשמו אהובה..
את מדהימה.
את מדהימה.
וואו... מדהימה! בכל שורה הדמעות מתפרצות החוצה...פתחי לי אחותי
שבעז"ה תזכו השנה להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות, שמחות וטובות!
הדמעות יורדות..אישהואימא
את פשוט גיבורה ומדהימה.
הלוואי והקב"ה ימלא את ליבך השנה בהרבה שמחה ונחת!! ובילד/ילדה חדש בריא ומתוק!!
מתפללת עליך🙏
הלוואי והקב"ה ימלא את ליבך השנה בהרבה שמחה ונחת!! ובילד/ילדה חדש בריא ומתוק!!
מתפללת עליך🙏
אמןזמני לשליש1
תודה לכולכן!
צמרמורת ודמעותDove
חיבוק ענק והרבה כוחות
וואו. הלוואי שתזכי לטוב פשוט בשנה הקרובהאחת כמוניאחרונה
אוף, המחשבה על הפרידה מגידול תינוקות מדכאת אותיחולת שוקולד
אני חולה על התינוק שלי!
חולה על תינוקות מגיל 0 עד חצי שנה ככה ופשוט בא לי כל החיים לגדל אחד כזה
אוף, לא רוצה שיגמר😒
חולה על תינוקות מגיל 0 עד חצי שנה ככה ופשוט בא לי כל החיים לגדל אחד כזה
אוף, לא רוצה שיגמר😒
וואי את מזכירהמשמעת עצמית
לי את אחותי הגדולה שיש לה 12 ילדים
ובגיל חודשיים כשהם כבר לא מתמתחים בחתוליות וכבר אין להם ריח כזה של מכתביות הלוקיטי היא מתלוננת ש"זהו, הוא כבר לא שווה"...
ובגיל חודשיים כשהם כבר לא מתמתחים בחתוליות וכבר אין להם ריח כזה של מכתביות הלוקיטי היא מתלוננת ש"זהו, הוא כבר לא שווה"...
😂 מכתביות הלוקיטיחולת שוקולד
תלדי עד שהבת/ הבן שלך יתחתנו ויביאו נכדהשקט הזה
וברצינות, ב"ה שאת אוהבת את זה ונהנת מזה. ב"ה שהקב"ה נותן לך כוח להמשיך לגדל ילדים.
פרידה משלבים בחיים היא לא תמיד פשוטה, אבל היא תקרה מתישהו ואנחנו צריכים ללמוד להתמודד איתה.
פרידה משלבים בחיים היא לא תמיד פשוטה, אבל היא תקרה מתישהו ואנחנו צריכים ללמוד להתמודד איתה.
הבעיה שאני לא רוצה להיות סבתא חונקתחולת שוקולד
כבר מעכשיו מתכוננת להזהר מזה אחרי קצת קריאה של תלונות כלות על חמיות בפורום😆
הכי כיף לי בעולם שחמותי אוהבת את הילד שלימרווה כחולה
תהיי סבתא מאוהבת בנכדים! הכל בסדר... שתחבק אותו כל הזמן, למה לא? ואגב גם אמא שלי, לגמרי אימצה את התינוק כשהיא פוגשת אותו. לא נראה לי שמפריע לבעלי...
חח מזמינה אותך להיות סבתא של הילדים שליהשקט הזהאחרונה
אני מה זה משחררת..
אולי כי חמותי לא כופה עליי, אבל כשאני אצלה, בכיף שהילדה תהיה אצלה כל היום. אפילו נתתי לה להאכיל את הילדה (הייתי צריכה להשתמש בחלב שהופשר כדי שלא ילך לפח.. אז היא האכילה והייתה מבסוטית רצח.. ואני יכלתי להתפלל בכיף שלי)
ואמא שלי, כפרעליה.. אם לא הייתי מניקה הייתי שולחת את הילדה אליה לחודש וישנה כל החודש🤣
אולי כי חמותי לא כופה עליי, אבל כשאני אצלה, בכיף שהילדה תהיה אצלה כל היום. אפילו נתתי לה להאכיל את הילדה (הייתי צריכה להשתמש בחלב שהופשר כדי שלא ילך לפח.. אז היא האכילה והייתה מבסוטית רצח.. ואני יכלתי להתפלל בכיף שלי)
ואמא שלי, כפרעליה.. אם לא הייתי מניקה הייתי שולחת את הילדה אליה לחודש וישנה כל החודש🤣
אני צריכה לעשות איתך הסכםרגעים פשוטים
ללדת ולהביא לך מגיל 0 עד שנה. לא אוהבת את הגיל הזה בכלל ותמיד המחשבה על הריון מעורר בי חרדות בגלל השלב הזה..
לגמריאורוש3
בול מה שרציתי לכתוב!! בואי קחי את שלי לחצי שנה 😆אמא_טריה_ל-2
גם אני במצטרפותתמיד להודות
גם אני!אור.י
איזה גיל קשה זה! 🙈
באמת מה שמפחיד אותי בעוד לידה זו החצי שנה הזאת..
באמת מה שמפחיד אותי בעוד לידה זו החצי שנה הזאת..
הבעיה אצלי שכבר בגיל חודש הם גדולים מידי....דיליה
בטוח תדעו לעזור, קורונה..אנונימית בהו"ל
אנונימי כי מכירים אותי פה וכרגע קשה לי לכתוב מהניק שלי. מקווה שזה בסדר.
כולם מרגישים טוב ומתרגשים לקראת היום הראשון בגן. עשינו אנטיגן ברבע ל8 בערב עם הערכות המהירות שחילקו. הקטנה עם פס חלש. כולנו בשוק. הלכנו למתחם של פיקוד העורף . קיבלנו היום תשובה, הקטנה אכן חיובית. אם לא האנטיגן הזה בחיים לא היינו יודעים!!!!!!! אין לה כלום. בעלי יצא חיובי גבולי ואני ושני הילדים שליליים. הילדים קטנים ולא מחוסנים
אני מחוסנת מנה 2
בעלי מחוסן מנה 3
מישהו יודע לומר לי על בידודים לי ולילדים? מתי הקטנה יוצאת? מה ההנחיות?
אין אפשרות להפריד.
עשינו סרולוגית יום לפני האנטיגן והם יצאו שליליים.
כולם מרגישים טוב ומתרגשים לקראת היום הראשון בגן. עשינו אנטיגן ברבע ל8 בערב עם הערכות המהירות שחילקו. הקטנה עם פס חלש. כולנו בשוק. הלכנו למתחם של פיקוד העורף . קיבלנו היום תשובה, הקטנה אכן חיובית. אם לא האנטיגן הזה בחיים לא היינו יודעים!!!!!!! אין לה כלום. בעלי יצא חיובי גבולי ואני ושני הילדים שליליים. הילדים קטנים ולא מחוסנים
אני מחוסנת מנה 2
בעלי מחוסן מנה 3
מישהו יודע לומר לי על בידודים לי ולילדים? מתי הקטנה יוצאת? מה ההנחיות?
אין אפשרות להפריד.
עשינו סרולוגית יום לפני האנטיגן והם יצאו שליליים.
אז ככהשירוש16
את ובעלך עושים בדיקת קורונה PCR ואם יוצא שלילי אתם פתורים מבידוד.
הילדים שלא מבודדים נכנסים לבידוד למשך שבוע אם אתם עושים להם בדיקות קורונה לקיצור ימי בידוד.
הילדה החיובית נכנסת לבידוד 10 ימים, בדיקת קורונה שלילית ביום 10, ואז מקבלת תעודת מחלים ויכולה לצאת מבידוד.
אם כולכם תיהיו ביחד אתם תצטרכו להיות כולכם בבידוד עד שלילדה החיובית יש תעודת מחלים. אחר כך כולם צריכים לעשות בדיקת קורונה ואם יוצא שלילי - כולם יוצאים מבידוד.
הילדים שלא מבודדים נכנסים לבידוד למשך שבוע אם אתם עושים להם בדיקות קורונה לקיצור ימי בידוד.
הילדה החיובית נכנסת לבידוד 10 ימים, בדיקת קורונה שלילית ביום 10, ואז מקבלת תעודת מחלים ויכולה לצאת מבידוד.
אם כולכם תיהיו ביחד אתם תצטרכו להיות כולכם בבידוד עד שלילדה החיובית יש תעודת מחלים. אחר כך כולם צריכים לעשות בדיקת קורונה ואם יוצא שלילי - כולם יוצאים מבידוד.
חולה לא צריך לעשות בדיקה ביום ה10יוקי
רק צריך אישור מהרופא ויכול לצאת
לא בטוחה שזה מדוייקבארץ אהבתי
ממה שאני הבנתי, אם המשפחה כולה ביחד, אז מתחילים לספור את ימי הבידוד של הבריאים (הלא מחוסנים) מהיום האחרון של החשיפה לחולה.
ז"א שאם אף אחד לא נדבק, אז בעוד 10 ימים הילדה החולה תחשב כמחלימה תוכל כבר לצאת, אבל שאר הילדים יצטרכו להיות עוד שבוע בבידוד (עם בדיקות לקיצור הבידוד).
מי שנדבק - סופרים לו 10 ימים מאז שנדבק.
והבנתי שמחוסנים שמטפלים בילד חולה קורונה בבית כן מחוייבים בבידוד.
ז"א שאם אף אחד לא נדבק, אז בעוד 10 ימים הילדה החולה תחשב כמחלימה תוכל כבר לצאת, אבל שאר הילדים יצטרכו להיות עוד שבוע בבידוד (עם בדיקות לקיצור הבידוד).
מי שנדבק - סופרים לו 10 ימים מאז שנדבק.
והבנתי שמחוסנים שמטפלים בילד חולה קורונה בבית כן מחוייבים בבידוד.
^^^^צודקתשחרית*
נראה לי זה לא מעודכןאורוש3
יום עשירי החולה יוצאת בלי בדיקה
הורים שמטפלים במאומת חייבים בבידוד גם כן.
הבריאים ממגע אחרון שבע ימים עם בדיקות לקיצור. כמובן אלא אם אחד יהיה חיובי ואז כל מי מהילדים שהיה איתו במגע מתחיל לספור שבוע מחדש.
הורים שמטפלים במאומת חייבים בבידוד גם כן.
הבריאים ממגע אחרון שבע ימים עם בדיקות לקיצור. כמובן אלא אם אחד יהיה חיובי ואז כל מי מהילדים שהיה איתו במגע מתחיל לספור שבוע מחדש.
תיכנסו לבידוד משפחתי. אחרת זה לא חייםאמאשוני
כדי שהמחוסנים יוכלו לצאת החוצה צריך בדיקת קורונה שלילית מאז המגע האחרון ואז אפשר לצאת.
זה אומר שאם בעלך חיובי גבולי אז זה רק את.
תתכנני מראש מה הימים שאת צריכה לצאת בהם
ולפי זה תחליטי מתי להיבדק וכו.
לגבי הילדים הם מתחילים בידוד של 17 ימים מאז התוצאה החיובית האחרונה במשפחה.
אם את רוצה לקצר את העסק תני לילדונת לחבק ולנשק את כל האחים שלה. גם בעלך. החיובי החדש הכי מדבק.
אם את צריכה עזרה תפני בפרטי. אנחנו שבוע בתוך הסיפור הזה.
בהצלחה!
השוק הראשוני הכי קשה, אח"כ נכנסים לשגרה חדשה, יהיה בסדר בע"ה!
זה אומר שאם בעלך חיובי גבולי אז זה רק את.
תתכנני מראש מה הימים שאת צריכה לצאת בהם
ולפי זה תחליטי מתי להיבדק וכו.
לגבי הילדים הם מתחילים בידוד של 17 ימים מאז התוצאה החיובית האחרונה במשפחה.
אם את רוצה לקצר את העסק תני לילדונת לחבק ולנשק את כל האחים שלה. גם בעלך. החיובי החדש הכי מדבק.
אם את צריכה עזרה תפני בפרטי. אנחנו שבוע בתוך הסיפור הזה.
בהצלחה!
השוק הראשוני הכי קשה, אח"כ נכנסים לשגרה חדשה, יהיה בסדר בע"ה!
באמת בדיקת אנטי גן!!דיליהאחרונה
תכלס בטלה ת'גן... 
הרבה כוח!
טבילהמבוע.
אני מחוסנת ב2 חיסונים, יש לי ילדים מאומתים בבית, עושה בדיקות pcr כל יום יומיים ויוצאת שלילית. צריכה לטבול היום, התייעצתי עם 2 רבנים כל רב אומר משו אחר לטבול/ לא לטבול.. אוף מישהי נתקלה חוותה את זה?? מתוסכלת מהחוסר ודאות כל אחד אומר משו אחר..
מה ההנחיות של משרד הבריאות?עדיעד
אצלנו זה אם האשה בהגדרה החוקית בבידוד,שגרה ברוכה
אז לא יכולה לטבול במקווה בישוב. זה הכלל.
את בבידוד או לא ?
את בבידוד או לא ?
לא אם היא מחוסנת היא לא בבידודעלה למעלה
ולפותחת אני הייתי טובלת
למה לא לטבול?אין לי הסבר
את מחוסנת.
יצאת שלילית.
לא רואה סיבה למה לא...
יצאת שלילית.
לא רואה סיבה למה לא...
כי היא בבידוד!אמאשוני
צריך לשמור על הכללים כדי לצאת.
לעשות בדיקה, להימנע מחשיפה למאומת *עד קבלת תוצאה שלילית* ואז לצאת
זה מאתגר ממש, צריך לחשב מתי ללכת להיבדק ככה שהתשובה תגיע בפרק זמן הכי מהיר ושיאפשר לצאת. היום קמתי מוקדם כדי "לברוח" למאומתים כדי לצאת בלי לספר להם כדי שלא לבלבל אותם,
יצאתי לכמה שעות ואחר"צ קיבלנו תשובה חיובית על עוד ילדה, ישר הלכתי לעשות עוד בדיקה.
תבדקי אם את יכולה לטבול בבוקר מייד עם קבלת התשובה, אחרת זה סרט. (כלומר לדחות את הטבילה לבוקר או להקדים לבוקר)
ובדרייב אין שלנו לפחות, התשובות מתקבלות ממש מאוחר. לפעמים אחרי יותר מ24 שעות. משתדלת להיבדק בקופה כמה שיותר שהתשובות יגיעו מהר.
לעשות בדיקה, להימנע מחשיפה למאומת *עד קבלת תוצאה שלילית* ואז לצאת
זה מאתגר ממש, צריך לחשב מתי ללכת להיבדק ככה שהתשובה תגיע בפרק זמן הכי מהיר ושיאפשר לצאת. היום קמתי מוקדם כדי "לברוח" למאומתים כדי לצאת בלי לספר להם כדי שלא לבלבל אותם,
יצאתי לכמה שעות ואחר"צ קיבלנו תשובה חיובית על עוד ילדה, ישר הלכתי לעשות עוד בדיקה.
תבדקי אם את יכולה לטבול בבוקר מייד עם קבלת התשובה, אחרת זה סרט. (כלומר לדחות את הטבילה לבוקר או להקדים לבוקר)
ובדרייב אין שלנו לפחות, התשובות מתקבלות ממש מאוחר. לפעמים אחרי יותר מ24 שעות. משתדלת להיבדק בקופה כמה שיותר שהתשובות יגיעו מהר.
היא אמרה שיצאה שליליתאין לי הסבר
ומדבריה השתמע שהיא כן נמנעת במגע איתם, לפחות ככה זה היה נשמע לי מהמשפט ''יש לי ילדים מאומתים בבית'', היה נשמע שהם בבית, אבל היא כן נמנעת ממגע...
במצב כזה אני לא רואה בעיה 🤔
במצב כזה אני לא רואה בעיה 🤔
לפי מה שידוע לי את בכלל אמורה להיות בבידודשוקולטה
הורה שנמצא במגע יומיומי עם ילד בבידוד צריך להיות בבידוד למרות שהוא מחוסן...
רק מתקנת טיפה-שירהקולה
הורה שמטפל בילדים מאומתים צריך להיות בבידוד, לא הורה שמטפל בילדים בבידוד.
מכיוון שהילדים שלך מאומתים- את אמורה להיות בבידוד, לא משנה אם את מחוסנת ושלילית.
מכיוון שהילדים שלך מאומתים- את אמורה להיות בבידוד, לא משנה אם את מחוסנת ושלילית.
תודה על התיקון!שוקולטה
התשובה פשוטהשירוש16
אם את נמצאת ביחד עם הילדים המאותים ובאה איתם במגע יומיומי אסור לך לצאת מהבית עד שהם יסיימו ימי בידוד ואת תעשי משטף שיצא שלילי.
אם הם נמצאים לבד בחדרים נפרדים אז את לא חייבת בבידוד.
אם הם נמצאים לבד בחדרים נפרדים אז את לא חייבת בבידוד.
אם את במגע קרוב עם *מאומת*דפני11אחרונה
ולא נשמרת מהם (כלומר הם לא בחדר סגור בנפרד)
את צריכה בידוד וזה לא משנה אם את מחוסנת או לא.
הביטול מהבידוד הוא רק אם יש לך ילד *מבודד*
את צריכה בידוד וזה לא משנה אם את מחוסנת או לא.
הביטול מהבידוד הוא רק אם יש לך ילד *מבודד*
אוף, חברה שלי מזה עצבנה אותיתוהה לי
היינו פעם חברות ממש טובות ואחרי שהתחתנה היא הקימה זוגיות ממש הרמטית עם בעלה אז לקחתי מלא צעדים אחורה.. נגיד הוא פותח את כל המיילים שלה מחברות שלה (היא חרדית בלי וואטסאפ..), לפעמים כשהוא היה בבית היא היתה שמה את הטלפון על רמקול כדי שגם ישמע, כמובן שהכל בשקיפות מולי, רק זה כזה לא מתאים לי.. בכל מקרה כפי שאמרתי הקשר ממש ממש הצטמצם, אבל לא נעלם.
בקיצור, היא התקשרה אלי אתמול מיוזמתה לשיחה קצרה, ובמהלך השיחה שארכה כ5 דקות בעלה כל הזמן דיבר אליה והיא ענתה לו! הוא ניתח איתה איזה מכתב שרצתה לשלוח לבוס, נושא ממש כבד (אבל לא דחוף וקריטי) והתחיל לפרש לה משפטים, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהיא מדברת עם מישהי. וז הזכיר לי שתמיד כשדיברנו בעבר זה היה קורה. וכאילו, למה התקשרת אלי אם את לא מסוגלת לדבר איתי? למה בעלך לא מסוגל לסתום לחמש דקות? למה בשם הזוגיות ההרמטית שלכם מותר לפגוע בזולת?
וואי, זה נושא כזה רגיש אצלי! ודווקא בגלל ששחררתי כל כך הרבה, זה כזה מפריע לי שבתוך הקשר הכה מצומצם הזה, גם ב5 דקות של השיחה הם הצליחו לעצבן ולפגוע.
ואני ממש מצטערת שלא אמרתי באופן ברור שזה לא מקובל עלי, פשוט המצאתי תירוץ וניתקתי..
בכל מקרה, תודה על ההזדמנות לפרוק.. זה תמיד עוזר..
בקיצור, היא התקשרה אלי אתמול מיוזמתה לשיחה קצרה, ובמהלך השיחה שארכה כ5 דקות בעלה כל הזמן דיבר אליה והיא ענתה לו! הוא ניתח איתה איזה מכתב שרצתה לשלוח לבוס, נושא ממש כבד (אבל לא דחוף וקריטי) והתחיל לפרש לה משפטים, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהיא מדברת עם מישהי. וז הזכיר לי שתמיד כשדיברנו בעבר זה היה קורה. וכאילו, למה התקשרת אלי אם את לא מסוגלת לדבר איתי? למה בעלך לא מסוגל לסתום לחמש דקות? למה בשם הזוגיות ההרמטית שלכם מותר לפגוע בזולת?
וואי, זה נושא כזה רגיש אצלי! ודווקא בגלל ששחררתי כל כך הרבה, זה כזה מפריע לי שבתוך הקשר הכה מצומצם הזה, גם ב5 דקות של השיחה הם הצליחו לעצבן ולפגוע.
ואני ממש מצטערת שלא אמרתי באופן ברור שזה לא מקובל עלי, פשוט המצאתי תירוץ וניתקתי..
בכל מקרה, תודה על ההזדמנות לפרוק.. זה תמיד עוזר..
אני חושבתתוהה לי
שאצל כל אחד כבוד אומר משהו אחר. מבחינתי בעלי מכבד אותי בכך שמכיר בעצמיות שלי ובחופש שלי לפעול ולהיות. אם הוא יצפה שאנתק שיחת טלפון עם חברה בשביל שיחה "סתמית" איתו, מבחינתי זה לא אומר שאני מכבדת אותו אלא שאין לי חופש. אז סיכמנו שאם זו שיחה דחופה הוא נשאר בממתינה או שולח הודעה ואז אני חוזרת אליו מהר. וזה לא כי החברה יותר חשובה מבעלי, זה כי מותר לי לפעמים לדבר בטלפון כמו שמותר לי לעסוק בפעילויות אחרות ולא להיות תמיד זמינה, אלא אם כן יש צורך מצידו ספציפי שאהיה עכשיו זמינה.
ויצא גם שבעלי חזר הביתה והייתי בשיחה והכל בסדר. יש כם משהו שונה אצל גבריםצונשים לפעמים, שגברים נפגשים עם חברים מחות לבית ונשים נפגשות עם חברות בטלפו התוך הבית. אז זה שהן בבית זה לא אומר שהן לא בפעילות חברתית..
סתם נקודות למחשבה..
ואני שונאת לדבר בטלפון אבל זה גם קורה לפעמים ואני הכי שלימה עם זה. כמו שאני מטיילת עם חברה בשבת ובעלי פוגש אותי בחזור מבית הכנסת ואני אומרת לו שאני ממשיכה לטייל קצת עם החברה. לא שואלת, אומרת, אני כל כך מאמינה בזה. ואנחנן שנינו מאד מאפשרים אחד לשני מקום וזה מדהים בעיני.
ויצא גם שבעלי חזר הביתה והייתי בשיחה והכל בסדר. יש כם משהו שונה אצל גבריםצונשים לפעמים, שגברים נפגשים עם חברים מחות לבית ונשים נפגשות עם חברות בטלפו התוך הבית. אז זה שהן בבית זה לא אומר שהן לא בפעילות חברתית..
סתם נקודות למחשבה..
ואני שונאת לדבר בטלפון אבל זה גם קורה לפעמים ואני הכי שלימה עם זה. כמו שאני מטיילת עם חברה בשבת ובעלי פוגש אותי בחזור מבית הכנסת ואני אומרת לו שאני ממשיכה לטייל קצת עם החברה. לא שואלת, אומרת, אני כל כך מאמינה בזה. ואנחנן שנינו מאד מאפשרים אחד לשני מקום וזה מדהים בעיני.
עזרה בבדיקת קורונבלרינה
הבן שלי עשה בדיקה ויצא חיובי גבולי. כל השאר יצאנו שליילים. נחשפנו לחולה קורונה מאומת בשבת.
עשינו כמה בדיקות ביתיות שיצאו שליליות
האם למשהי קרה שיצא חיובי גבולי ואז נהפך לשלילי( אין מצב שהוא בסיום קורונה)
מקווה להתעודד מהתשובות.
תודה לכן
עשינו כמה בדיקות ביתיות שיצאו שליליות
האם למשהי קרה שיצא חיובי גבולי ואז נהפך לשלילי( אין מצב שהוא בסיום קורונה)
מקווה להתעודד מהתשובות.
תודה לכן
מכירה מקרה כזה.מוריה
אצלנו היה חיובי גבולי ועשינו עוד אחת ויצא שלילישירלי1234
השאלה אם יש מתב שהוא פשוט היה כמעט אחרי..בלרינה
אחרי כמה זמן עשיתם בדיקה נוספת?בלרינה
יומיים ובעניין השאלה הקודמת לא יודעת לענותשירלי1234
קרה למלא שאני מכירה, שאחכ יצא שלילי...פשיטא
כן, מכירהמישהי מאיפשהו
אבל מכירה גם מקרה שיצא חיובי גבולי ואז חיובי
עד כמה שידוע לי חיובי גבולי זה פשוט טעון בדיקה חוזרת, זה לא יותר חיובי מאשר שלילי.
עד כמה שידוע לי חיובי גבולי זה פשוט טעון בדיקה חוזרת, זה לא יותר חיובי מאשר שלילי.
איזה כיף לשמוע אם נדייק בשאלהבלרינה
זה אם יצא חיובי גבולי אחרי שבטוח לא היה חולה לפני
כן, בטוחמישהי מאיפשהו
זה פשוט בדיקה שגויה וצריך לבדוק שוב
מכירה מקרה שזה התהפךמתחדשת11
לשלילי?בלרינה
כןמתחדשת11
לבן שלי יצא אח''כ שלילי פעמייםשאלהקטנהאחת
ובסרולוגית נוגדנים מעל 6000
אולי היה בסיום
אולי היה בסיום
אני מכירה מקרה כזה. שהיה שליליאורוש3
כןרגעים פשוטים
חברה שלי נחשפה,יצא חיובי גבולי והפך לשלילי יום למחרת
מכירה שיצא שלילי אח"כלהשתמח
ממה שבדקתי חיובי גבולי זה אומר או שיש מעט מהוירוס בהתחלה או בסוף המחלה. או שהבדיקה פשוט לא ברורה, לא לקחו מספיק חלקיקים או משהו כזה.
מכירה גם וגםתמיד להודות
שתי בנות שלי יצאו חיובי גבולי ואז חיובי שני אחיינים שלי חיובי גבולי ואז שלילי.
זה לא אומר כלום רק בדיקה נוספת (הבת שלי ואני נבדקנו באותו יום לא בגלל שנחשפנו סתם בגלל שהיה אצלינו בישוב בדיקות לגילוי תחלואה סמויה אני יצאתי שלילי והיא חיובית גבולית בבדיקה אחרי היא יצאה חיובית ואז נבדקנו כל המשפחה ויצאנו חיוביים חוץ מאחת שיצאה חיובית גבולית ויומיים אחרי זה חיובית)
זה לא אומר כלום רק בדיקה נוספת (הבת שלי ואני נבדקנו באותו יום לא בגלל שנחשפנו סתם בגלל שהיה אצלינו בישוב בדיקות לגילוי תחלואה סמויה אני יצאתי שלילי והיא חיובית גבולית בבדיקה אחרי היא יצאה חיובית ואז נבדקנו כל המשפחה ויצאנו חיוביים חוץ מאחת שיצאה חיובית גבולית ויומיים אחרי זה חיובית)
ואוובלרינה
טןב , כנראה שהגעתי מאוחר וכבר הכל סגור. נחזור מחר על הבוקר לעשות שוב בדיקה
החלק המעודד בזהתמיד להודות
שאם חלילה היא תצא חיובית הזמן של הבידוד נספר מהבדיקה הראשונה שיצא חיובי גבולי
נכון, זה טוב רק הבאסה זה שאר הילדים.בלרינה
אם הוא חיובי והספיק להדביק אותם. כל יום זה קריטי
הלוואי שיהיה שליליתמיד להודות
ואם לא שחעבור כמה שיןתר מהר ובקלות 🙏
הבן שלי קם עם חום. אני שבורהבלרינה
אחרי חודשיים חופש. הילדים היו במוסדות יומיים ומאז בבית. והכל בגלל בת דודה שבאה לבקר בשבת ולא עדכנה אותי שהיא אמורה להיות בבידוד.
ובמוצש עשתה בדיקה ויצאה חיובית
בעלי אמור להיות חזן בראש השנה. אין צער יותר גדול מזה. לא יכולה יותר להיות בבית סגורה, בלי מרפסת. הילדים יוצאים מדעתם אחרי חודשים וחצי בבית.
😢😢😢
ובמוצש עשתה בדיקה ויצאה חיובית
בעלי אמור להיות חזן בראש השנה. אין צער יותר גדול מזה. לא יכולה יותר להיות בבית סגורה, בלי מרפסת. הילדים יוצאים מדעתם אחרי חודשים וחצי בבית.
😢😢😢
היא באה לבקר בזמן שהיתה אמורה להיות בבידוד?!?שאלהקטנהאחת
די מה נסגר.....
ואיך אני מבינה את התסכול שלך!!! הכי געולם
זה הכי מתסכללל
שנה שעברה היה לי בול ככה
היינו חלקנו עם קורונה- בהמשכים ככה שזה נמרח במשך חודש וחצי של בידוד(!) ואני לבד איתם..ואז סגר..ועיר אדומה.. אז יצא ש3 חודשים היינו בבית!
ואז הלכו יום אחד למסגרות סוף סוף..ו-הופ קבלנו הודעה על בידוד ..שנגמר...בחופשת פסח.. אז מחנוכה עד אחרי פסח היינו בבית.. ובעלי עובד
קיצר וואייייי הלקבל את זה בהתחלה...קשוחח
באמת מזדהה ומבינה
והנחמה שיש לי זה שא. שהלואי וזה יתן לפחות לחלקכם פטור מבידודים בהמשך
ב. וקם.. שבסוף זה לגמרי גם מעצים ומגלה כמה כוחות טמונים בנו..הלוואי ותצליחי למצוא את הכוחות לקבל ולצמוח גם מזה
בהצלחה ורפואה שלמה
ואיך אני מבינה את התסכול שלך!!! הכי געולם
זה הכי מתסכללל
שנה שעברה היה לי בול ככה
היינו חלקנו עם קורונה- בהמשכים ככה שזה נמרח במשך חודש וחצי של בידוד(!) ואני לבד איתם..ואז סגר..ועיר אדומה.. אז יצא ש3 חודשים היינו בבית!
ואז הלכו יום אחד למסגרות סוף סוף..ו-הופ קבלנו הודעה על בידוד ..שנגמר...בחופשת פסח.. אז מחנוכה עד אחרי פסח היינו בבית.. ובעלי עובד
קיצר וואייייי הלקבל את זה בהתחלה...קשוחח
באמת מזדהה ומבינה
והנחמה שיש לי זה שא. שהלואי וזה יתן לפחות לחלקכם פטור מבידודים בהמשך
ב. וקם.. שבסוף זה לגמרי גם מעצים ומגלה כמה כוחות טמונים בנו..הלוואי ותצליחי למצוא את הכוחות לקבל ולצמוח גם מזה
בהצלחה ורפואה שלמה
אמן תודה על המילים החמותבלרינה
הקושי שזה אחרי חודשיים בבית . ושזה חגיםםםם אני גרה בעיר מעורבת. בלי שכנים חרדים/ דתיים.
אין משפחה אין כלוםםם
אין משפחה אין כלוםםם
וואו, לא פשוט בכללתמיד להודות
מקווה בשבילך שיעבור כמה שיותר בטוב (יש עדיין סיכוי שזה צרוף מקרים...)
שהשם ישלח לך כוחות ותצאו מזה מחוזקים.
אם בעלך מחוסן ויוצא שלילי אולי כן תוכלו לשמור רחוק ושהוא יהיה חזן.
לגבי הבת דודה, אין לי מילים לא מצליחה להבין אנשים שמתנהלים בכזו צורה ולא יודעים איזה השלכות יהיו למעשים שלהם.
שולחת לך מפה כוחות ומאחלת לך שכולכם תרגישו טוב ולפחות זה יהנה הסוף לבידוד אצל מי שחלה.
שהשם ישלח לך כוחות ותצאו מזה מחוזקים.
אם בעלך מחוסן ויוצא שלילי אולי כן תוכלו לשמור רחוק ושהוא יהיה חזן.
לגבי הבת דודה, אין לי מילים לא מצליחה להבין אנשים שמתנהלים בכזו צורה ולא יודעים איזה השלכות יהיו למעשים שלהם.
שולחת לך מפה כוחות ומאחלת לך שכולכם תרגישו טוב ולפחות זה יהנה הסוף לבידוד אצל מי שחלה.
תודה על המילים החמותבלרינה
זה מנין מיוחד שנפתח רק למחסונים ,( בבית) משהו קטן ,שהתחייבו לשלם הרבה כסף. והם לא מסכימים לקבל עם יש משהו בבית חולה
איזה באסה על ההפסד הכספיתמיד להודות
ה עוד ישלים לכם בכפל כפליים
כן.חיים של
אח שלי היה גבולי ואז שלילי בבדיקה הבאה
מתעודדת לשמוע שאכןבלרינה
זה יכול לקרות. איזה כיף
כן. מכירה כמה כאלההריון ולידה_פצ
מעדכנת😥בלרינה
הבן שלי חיובי
אוי, רפואה שלמה!מכחולאחרונה
הלוואי שיעבור לו בקלות וללא תופעות, ושכל האחרים לא ידבקו!
👋🏼 התאוורורות, מיקוד, נוכחות - זמן רנה ולהוסיף רעות (ש. חדש)קמה ש.
בס״ד
בוקר טוב וחודש טוב ✨
לכל מי שזקוקה:
לזמנים של התאוורורות,
לזמנים של מנוחת הראש ואצבעות הידיים,
לזמנים של נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
ולזמנים של מיקוד וריכוז -
השרשור הזה כאן בשבילך!
הסבר למצטרפות חדשות 😍: אנחנו כל יום מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת מודיעה מדי יום מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול ״איך היה?״ לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
כל שרשור חדש פתוח למשך כשבועיים. אפשר להצטרף פה ושם באופן נקודתי כשמתאים לכן, או באופן קבוע כל יום. המטרה היא לקרב את כל אחת מאיתנו למקום האידיאלי שלה מבחינת השימוש במסכים.
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי״ד ורעות שוורץ ז״ל, שתי נשים יקרות שהיו מודעות מאד לנושא הזה של נוכחות.
מתייגת, מקווה שלא אשכח אף אחת.
אם משהי רוצה שאסיר אותה מרשימת המתויגות - שתכתוב לי.❤️
@-הריונית
@אחתפלוס
@ואילו פינו
@אין לי הסבר
@לפניו ברננה!
@רבע ל7
@בימבה אדומה
@אתמור
@רויטל.
@טוווליי
@טלטולי
@השלך על ה' יהבך
@דבורית
@מכחול
@מרווה כחולה
@הרפו ודעו..
@בתנועה מתמדת
@בוקר אור
@שמחה!!
@התקן
@מחי
@אמ פי 5
@אנונימית לרגע1
@אבןישראל
@קטני ומתוק
@מוריהלי
@חיכיתי חיכיתי
@פעם אחת
@מצפה88
@מצפה לעתיד טוב
@השם בשימוש כבר
@יעל מהדרום
@פולניה12
@יערת דבש
@מאמינה ומתאמנת
@אחת מהחברות
@ברכה 1
@אנונימיות
@מבשרתת
@אחרונה בתור
@שקדיה.
@אנונימי1234
@Tm123
@אמאשוני
@אאאמאאא
@anonimit48
@העוגב
@בעליה מתמדת
@שמש בשמיים
@ורד הבר
@עוד תשובה
@תמיד להודות
@שירה 2
@פשיטא
@אם_שמחה_הללויה
@אנונימי????
@דבש זהב
@ה׳ כל יכול (לא הצלחתי לתייג, אודה אם משהי יכולה...)
@דיליה
@אשתו שלו
@שמשתמשת
@שמעונה
@פריקה2
@אביול
בוקר טוב וחודש טוב ✨
לכל מי שזקוקה:
לזמנים של התאוורורות,
לזמנים של מנוחת הראש ואצבעות הידיים,
לזמנים של נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
ולזמנים של מיקוד וריכוז -
השרשור הזה כאן בשבילך!
הסבר למצטרפות חדשות 😍: אנחנו כל יום מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת מודיעה מדי יום מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול ״איך היה?״ לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
כל שרשור חדש פתוח למשך כשבועיים. אפשר להצטרף פה ושם באופן נקודתי כשמתאים לכן, או באופן קבוע כל יום. המטרה היא לקרב את כל אחת מאיתנו למקום האידיאלי שלה מבחינת השימוש במסכים.
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי״ד ורעות שוורץ ז״ל, שתי נשים יקרות שהיו מודעות מאד לנושא הזה של נוכחות.
מתייגת, מקווה שלא אשכח אף אחת.
אם משהי רוצה שאסיר אותה מרשימת המתויגות - שתכתוב לי.❤️
@-הריונית
@אחתפלוס
@ואילו פינו
@אין לי הסבר
@לפניו ברננה!
@רבע ל7
@בימבה אדומה
@אתמור
@רויטל.
@טוווליי
@טלטולי
@השלך על ה' יהבך
@דבורית
@מכחול
@מרווה כחולה
@הרפו ודעו..
@בתנועה מתמדת
@בוקר אור
@שמחה!!
@התקן
@מחי
@אמ פי 5
@אנונימית לרגע1
@אבןישראל
@קטני ומתוק
@מוריהלי
@חיכיתי חיכיתי
@פעם אחת
@מצפה88
@מצפה לעתיד טוב
@השם בשימוש כבר
@יעל מהדרום
@פולניה12
@יערת דבש
@מאמינה ומתאמנת
@אחת מהחברות
@ברכה 1
@אנונימיות
@מבשרתת
@אחרונה בתור
@שקדיה.
@אנונימי1234
@Tm123
@אמאשוני
@אאאמאאא
@anonimit48
@העוגב
@בעליה מתמדת
@שמש בשמיים
@ורד הבר
@עוד תשובה
@תמיד להודות
@שירה 2
@פשיטא
@אם_שמחה_הללויה
@אנונימי????
@דבש זהב
@ה׳ כל יכול (לא הצלחתי לתייג, אודה אם משהי יכולה...)
@דיליה
@אשתו שלו
@שמשתמשת
@שמעונה
@פריקה2
@אביול
איך היה לך? 🙂קמה ש.
נורמאלי?אנונימית בהו"ל
שאלה לי בעקבות דיון עם בעלי-
אני בע''ה צריכה ללדת וסגרנו אצל חמי וחמותי (כבר מזמן) שהשבת שנהיה אצלהם כדי שאם תתפתח לידה נשאיר את שני הילדים שם.
אנחנו גרים בעיר 'אדומה', ומפה לשם חמי ביקש, שלא לומר דרש, שאם אנחנו באים לשבת צריך לעשות בדיקת קורונה, (אנחנו מחוסנים והילדים כמובן לא. )
מעניין אותי דעתכם, זו בקשה לגיטימית? נורמטיבית? תקנית?
אני בע''ה צריכה ללדת וסגרנו אצל חמי וחמותי (כבר מזמן) שהשבת שנהיה אצלהם כדי שאם תתפתח לידה נשאיר את שני הילדים שם.
אנחנו גרים בעיר 'אדומה', ומפה לשם חמי ביקש, שלא לומר דרש, שאם אנחנו באים לשבת צריך לעשות בדיקת קורונה, (אנחנו מחוסנים והילדים כמובן לא. )
מעניין אותי דעתכם, זו בקשה לגיטימית? נורמטיבית? תקנית?
אם הם מבוגרים, ממש יכולה להביןPandi99
שניהם מעל 60אנונימית בהו"ל
הגיונית מאוד...אין לי הסבר
במיוחד שאתם מתארחים...
חושבת שכן1234אנונימי
זה קצת לא נעים שמציבים תנאים, אבל זה מובן
מאוד לגיטימיrm
במצבנו כן. בהחלט לא נעים, אבל חשובמתחדשת11
גם אני הייתי מבקשת את זה במקומוציפיה.אחרונה
רוצים לעזור, אבל אין שום סיבה שיסתכנו בשביל זה.
התייעצות לגבי עבודה בתור אמא שיח סוד
בעיקרון אף פעם לא עבדתי בעבודה קבועה, היה הכל זמני הכי הרבה שרדתי 4 חודשים (הייתי תלמידה ואז הריון וכו) ודי פשוט. עכשיו מחפשת לטווח ארוך אחרי שנכנסה למעון.
אופציה א - עבודה עם המון רושם, 7 שעות, קבלה על תנאי קשוח במיוחד שזו משרה חלקית במקרה שלי, כך שיש סיכוי אחרי שבוע או אחרי חודש מפטרים, זה מתוך כמות משאירים שני עובדים. אווירה רצינית.
לקום ב7 להכניס ילדה למעון אבל לא להוציא, אלא לחפש מישי קבועה כנראה אמא שלי.
10 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.
אופציה ב- עבודה עם הרבה פחות רושם בקו"ח, 5 שעות, שכר גלובלי, עובדי חברה מהיום הראשון, אווירה משפחתית, לקום ב6, להביא וגם להוציא את הילדה.
3 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.
הבדל שכר, אופציה א 500 שקל יותר מאופציה ב.
ההתלבטות שלי בעיקר מזה ששעה של קימה זה די הבדל, וגם רושם שאני אולי ארגיש פחות מסופקת באופציה ב. מצד שני חשוב לי בלי לחץ לקחת אותה מהמעון ולהיות זמינה בבית, במשפחה. חשוב לי מאוד משפחה. שזה קורה באופציה ב.
אני ובעלי די הסכמנו על כיוון חשיבה, פשוט לאופציה א חייב להחזיר היום תשובה והאופציה ב יש עוד מיון קטן לעבור...
מה הייתן עושות?
אופציה א - עבודה עם המון רושם, 7 שעות, קבלה על תנאי קשוח במיוחד שזו משרה חלקית במקרה שלי, כך שיש סיכוי אחרי שבוע או אחרי חודש מפטרים, זה מתוך כמות משאירים שני עובדים. אווירה רצינית.
לקום ב7 להכניס ילדה למעון אבל לא להוציא, אלא לחפש מישי קבועה כנראה אמא שלי.
10 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.
אופציה ב- עבודה עם הרבה פחות רושם בקו"ח, 5 שעות, שכר גלובלי, עובדי חברה מהיום הראשון, אווירה משפחתית, לקום ב6, להביא וגם להוציא את הילדה.
3 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.
הבדל שכר, אופציה א 500 שקל יותר מאופציה ב.
ההתלבטות שלי בעיקר מזה ששעה של קימה זה די הבדל, וגם רושם שאני אולי ארגיש פחות מסופקת באופציה ב. מצד שני חשוב לי בלי לחץ לקחת אותה מהמעון ולהיות זמינה בבית, במשפחה. חשוב לי מאוד משפחה. שזה קורה באופציה ב.
אני ובעלי די הסכמנו על כיוון חשיבה, פשוט לאופציה א חייב להחזיר היום תשובה והאופציה ב יש עוד מיון קטן לעבור...
מה הייתן עושות?
נשמע שאת נוטה לאופציה ב'מרווה כחולה
למרות היתרונות של א'. ככה אני קראתי בין השורות שלך...
אופציה ב'אורוש3
נשמע שב'רגעים פשוטים
לדעתי האישיתהכל אפשרי
הייתי הולכת על ב'
אבל כל אחד לפי השיקולים האישיים שלה מה יותר חושב לה בחיים
כמו בכל דבר שיש מעלות וחסרונות
קל שאופציה בשאלת קורונה
ואני נחשבת קרייריסטית. אבל לא מוכנה מישהו אחר יוציא מהמעון על בסיס קבוע.
רק שאלה. לא תספיקי להחזיר בזמן מהמעון אם זה שבע שעות עבודה?מתי את אמורה לסיים לעבוד?
רק שאלה. לא תספיקי להחזיר בזמן מהמעון אם זה שבע שעות עבודה?מתי את אמורה לסיים לעבוד?
בשעה 4 מסיימים באופציה א, המעון עד רבע ל4שיח סוד
וגם זה משרה חלקית אצלם...
לכן גם יותר קשה לעמוד בתנאי שזה יעד מסויים
לכן גם יותר קשה לעמוד בתנאי שזה יעד מסויים
בכל מקרה יש איזשהו עיכוב באופציה בשיח סוד
מצד שני צריכה לעדכן את א' היום, מפחדת לפספס משהו. אבל באמת שזה גדול עלי כרגע.
אז מקסימום להמשיך לחפש... קשה, קשה נורא למצוא משהו קרוב בשעות נוחות שהוא לא התרמות או שיווק חבילות סלולר
אין כלום בשוק.
או שהכל משרות של הרבה שעות או שצריך מלא ניסיון קודם.
אז מקסימום להמשיך לחפש... קשה, קשה נורא למצוא משהו קרוב בשעות נוחות שהוא לא התרמות או שיווק חבילות סלולר
אין כלום בשוק.או שהכל משרות של הרבה שעות או שצריך מלא ניסיון קודם.
למה שבעלך לא יוציא מהמעון?לאה1234
את מציינת שזה ממש קרוב לעבודה שלו
המעון באזור אחר... אוטובוס או כחצי שעה הליכהשיח סודאחרונה
והוא עובד יותר שעות ממני ועד הערב, בכל אופן, המפרנס העיקרי.
ברור שב', מהתיאור שלך.באפיק
עם איזה טיטולים אתן משתמשות? ובכמה בערך אתן קונות? וזה סופג?לא מחוברת
מתוקה בת 3 חודשים שוקלת 7 קילו.
עד עכשיו הייתה עם האגיס אקסטרה קייר אבל אז עברנו להאגיס הרגיל.ואני ממש מבואסת. לא אוהבת אותם בכלל..
פמפרס ניסיתי .. עוד יותר לא אהבתי..
אבל הבעיה האמיתית זה שהיא ישנה 11 שעות רצוף. וקמה עם טיטול מפוצץ . לפעמים צריכה להעיר כי היא כולה רטובה..
בקיצור אשמח להמלצות
עד עכשיו הייתה עם האגיס אקסטרה קייר אבל אז עברנו להאגיס הרגיל.ואני ממש מבואסת. לא אוהבת אותם בכלל..
פמפרס ניסיתי .. עוד יותר לא אהבתי..
אבל הבעיה האמיתית זה שהיא ישנה 11 שעות רצוף. וקמה עם טיטול מפוצץ . לפעמים צריכה להעיר כי היא כולה רטובה..
בקיצור אשמח להמלצות
שופרסל כחול.מוריה
לייף מסופר פארםכבתחילה
סופגים לנו מעולה והוא ישן יותר מ11 שעות רצוף. בדכ 12 או 13.
אני מזמינה דרך האתר שלהם- סופר פארם אונליין, מגיע לסניף הקרוב לבית וזה הרבה יותר זול מאשר ללכת לחנות לקנות. מחירים ממש סבירים. 4 ב100 כשבכל חבילה יש 52/46/42 טיטולים. ככל שהמידה עולה יש פחות טיטולים בחבילה.
אני מזמינה דרך האתר שלהם- סופר פארם אונליין, מגיע לסניף הקרוב לבית וזה הרבה יותר זול מאשר ללכת לחנות לקנות. מחירים ממש סבירים. 4 ב100 כשבכל חבילה יש 52/46/42 טיטולים. ככל שהמידה עולה יש פחות טיטולים בחבילה.
בקשר לכמה שהוא ישן... תשמרי בסוד!!😅מזלטוב
חחחח ממש! חמסההההחצילוש
בייביסיטר עובד לנו הכי טובסמיילי12
בגיל כזה מתחילה לעבור לטיטולים או בייבסיטרמזלטוב
טיטוליםמטילדה
בייביסיטר מעולים1234אנונימי
הבן שלי עדיין קם ואוכל בלילה, ובכל אופן אני לא צריכה להחליף לו טיטול בלילה.
ואל תחששי גם להחליף למידה גדולה יותר.
שלי בן שמונה חודשים, כבר לא מעט זמן אנחנו עם מידה 4
ואל תחששי גם להחליף למידה גדולה יותר.
שלי בן שמונה חודשים, כבר לא מעט זמן אנחנו עם מידה 4
בייביסיטר מעולים, אבל זה ממש אינדיבידואליארנבת ברנבת
כל פעם משהו אחר לפי המבצעיםאביול
אני אוהבת טיטולים פרימיום. עוד יותר את פמפרס אבל אמרת שאת לא אוהבת
יש פמפרס רגיל ופמפרס פרמיום?לא מחוברת
כן, אוהבת את הרגילאביול
רק האגיס!בתשובהתמיד
ניסיתי הכל, וכולם היו זוועה.
האגיס אקסטרה קייר קצת יקר, אז בנתיים קונה האגיס רגיל.
ואין ברירה צריך להעיר אותה, או לקנות מידה אחת יותר ללילה (ככה שמעתי)
אבל אז הכל ינזל החוצה לא?לא מחוברת
ומרגיש לי שהאגיס הם קצת מסריחים.. אבל אולי פשוט כל טיטול מסריח
כן כולם קצת מסריחים חחחבתשובהתמיד
אני חושבת שמידה יותר לא מחייב שיצא החוצה... אבל ככה שמעתי בכל אופן, אני פשוט מחליפה כשהיא קמה...
יש מצב האמת עכשיו שאני חושבת, שזה נוזל כי צריך לעלות מידה בכללי. תבדקי את זה. מקסימום החבילה תשאר לך פשוט לשלב הבא.
לנו עזר לעבור למידה יותר גדולהלהשתמח
זה הגיוני שילדה בת 3 חודשים תיניה במידה 4? נראלי ענקקלא מחוברת
בן חודשיים וחצי (נראה לי) עוברים עכשיו למידה 2, והואציפיה.
בערך אחוזון 20.
אז לא רואה סיבה שלא אצלך.
אז לא רואה סיבה שלא אצלך.
אם יש לך ממי לשאוללהשתמח
את יכולה לנסות לשים פעם או פעמיים במהלך היום ולראות אם יש נזילות
זה נשמע לי ענק. הבת שלי בת שנה ושלוש לובשת מידה 4יעל מהדרום
דווקא עם טיטולים של רמי לוי אני לא מחליפה לילה שלםאביול
לגדולים שלי
זה עיניין של מבנה גוף.מוריה
אצלנו זה רק לא האגיס.סמיילי12
הילדים היו קמים רטובים עד הצוואר.
זה באמת קשור למבנה גוף.
זה באמת קשור למבנה גוף.
כנראה באמת. אצלינו האגיס מושלםחצילושאחרונה
קונים עכשיו פרידום דריי כי זה יותר זול. הבן שלי רזה וארוך. בן חצי שנה ושוקל קרוב ל7 קילו.. מידה 3
בייביסטר מצויייניםםםםםמחכה להריון
עוקבתאחת כמוני
האגיסאם_שמחה_הללויה
אני אוהבת פמפרסאורוש3
אני בגיל הזה החלפתי קבוע באמצע הלילהזה מה יש...
בביביסיטרמאוהבת בילדי
מחליפה רק בבוקר (אחרי 12-14 שעות)
מידה 3, תינוקת בת חצי שנה
אנחנו משתמשים בדרך כלל בטיטולים. רק במידות ניובורן -מתואמת
האגיס או פמפרס.
אבל זוכרת שהיה לי ילד שאחד הסוגים של החיתולים לא התאים לו, ורק סוג אחר כן (כבר לא זוכרת מה בדיוק), כך שזה צריך להתאים אישית לכל ילד.
בכל אופן, כנראה שלא תמצאי חיתול שיספוג לה לילה שלם - כי איזה תינוק נורמלי בן שלושה חודשים ישן לילה שלם??
אבל זוכרת שהיה לי ילד שאחד הסוגים של החיתולים לא התאים לו, ורק סוג אחר כן (כבר לא זוכרת מה בדיוק), כך שזה צריך להתאים אישית לכל ילד.
בכל אופן, כנראה שלא תמצאי חיתול שיספוג לה לילה שלם - כי איזה תינוק נורמלי בן שלושה חודשים ישן לילה שלם??
בייביסיטר אחרי מחקר נרחבביבוש
אבל מחליפה בערך 5 שעות אחרי שהולך לישון, בזהירות שלא יתעורר, בפרט אם שתה בקבוק
תינוק ששתה בקבוק וישן 11 שעות שום טיטול לא יעזור, חייב להחליף פעם אחת
ואי מבאסס. כי היא קמה מהכללל. וממש קשה להחזיר אותה לישןןלא מחוברת
אצלנו1234אנונימי
זה כן מספיק.
טיטולי בייביסיטר. לא מחליפה בלילה
והוא מתעורר בין פעם - פעמיים לאכול בקבוק שלם
טיטולי בייביסיטר. לא מחליפה בלילה
והוא מתעורר בין פעם - פעמיים לאכול בקבוק שלם
יושבת ובוכה...רויטל458
אמורה ללדת כל רגע, הריון ראשון.
הכי שמחה בעולם...
רציתי להיות אצל ההורים שלי בחג, אפילו הכנתי את בעלי לזה.
והוא ממש שמח, ותכננתי עם אמא שלי מה נכין.
אבל היום דיברתי איתה, והם החליטו לנסוע לסבתא שלי
כי היא "לבד" בחג, (היא לא) דיברתי היום עם אבא שלי, והוא אמר שאף אחד לא מגיע אליה, ואין מי שיעשה את הברכות של ראש השנה.
בדיעבד, התברר לי שזאת חרטה.. ושעוד דודים שלי מגיעים.
והיא ממש לא לבד, אלא להפך.... המון אנשים יהיו שם.
ביקשתי מההורים שלי, שנעשה חג אצלם
כדי שאהיה קרובה לבית החולים, וגם שיהיה לי נוח ונעים.
והם פשוט לא רוצים.
מצאתי את עצמי יושבת ובוכה בתוך הרכב, אמא של בעלי כזאת מתוקה.
היא התקשרה אליו, אמרה שמתגעגעת אלינו מאוד
שהיא תשמח שנגיע.. וכולם כל כך אוהבים אותנו ומצפים לראות אותנו.
ובלב שלי כאב לי, כאב לי.. שההורים שלי לא רוצים שאגיע.
לא רוצים בטובתי, אני גרה רחוק מהבית חולים.
ולא אכפת להם שאני ובעלי נעשה חג לבד רק שנינו.
שאצטרך לבשל, ולטרוח.
במקום שירצו בטובתי.. שיהיה לי טוב, שירצו אותי קרובה אליהם.
בלידה ראשונה.. הם מחפשים תירוצים.
ועוד אבא שלי אומר לי, שאין כמו בבית.. ושיהיה לנו כיף
להיות רק אני ובעלי.
ללכת לסבתא שלי לא בא בחשבון, כי עמוס שם מאוד.
ועם כל הקורונה אני חוששת להיות שם...
סתם פשוט כואב לי, שבאמת ההורים שלי לא דואגים לי לרגע
לא שואלים את עצמם איך אסתדר בחג,
ואיך אשב לבשל? וקניות ובלאגן.
אני רוצה ללכת להורים של בעלי, אבל עצוב לי
כי אני בטוחה שההורים שלו מרחמים עליי, שאף אני לא נמצאת אצל ההורים שלי בחג.
אמא שלי דיברה איתי היום, הכנתי לה עוגה ועוגיות שהיא אוהבת
ונסעתי מרחק של שעה עד אליה!
כדי להביא לה, באמת מאהבה
והיא ואבא שלי לא מוכנים לעשות כלום בשבילי?
כל דבר הכי קטן שאני מבקשת מהם, מליון תירוצים
למה הם לא יכולים ולמה הם עסוקים..
נכון הם לא חייבים לי כלום, אבל בואו
אתם ההורים שלי תתמכו בי תראו דאגה אכפתיות.. משהו.
בכיתי לבעלי ברכב.. והוא צעק על ההורים שלי,
ואמר להם שהם אף פעם לא תומכים בי
ורק גורמים לי לצער ולבכות..
ואני כל כך דואגת להם, ורק רוצה שיהיו שמחים.
והם במקום זה, אכפת להם מכולם... רק לא ממני
ואין להם מצפון, שהם ככה משקרים לי
ולא רוצים שאבוא אליהם..
אמא שלי צעקה עליו.. ופשוט המשכתי לבכות.
לא רוצה לדבר איתם..
הכי שמחה בעולם...
רציתי להיות אצל ההורים שלי בחג, אפילו הכנתי את בעלי לזה.
והוא ממש שמח, ותכננתי עם אמא שלי מה נכין.
אבל היום דיברתי איתה, והם החליטו לנסוע לסבתא שלי
כי היא "לבד" בחג, (היא לא) דיברתי היום עם אבא שלי, והוא אמר שאף אחד לא מגיע אליה, ואין מי שיעשה את הברכות של ראש השנה.
בדיעבד, התברר לי שזאת חרטה.. ושעוד דודים שלי מגיעים.
והיא ממש לא לבד, אלא להפך.... המון אנשים יהיו שם.
ביקשתי מההורים שלי, שנעשה חג אצלם
כדי שאהיה קרובה לבית החולים, וגם שיהיה לי נוח ונעים.
והם פשוט לא רוצים.
מצאתי את עצמי יושבת ובוכה בתוך הרכב, אמא של בעלי כזאת מתוקה.
היא התקשרה אליו, אמרה שמתגעגעת אלינו מאוד
שהיא תשמח שנגיע.. וכולם כל כך אוהבים אותנו ומצפים לראות אותנו.
ובלב שלי כאב לי, כאב לי.. שההורים שלי לא רוצים שאגיע.
לא רוצים בטובתי, אני גרה רחוק מהבית חולים.
ולא אכפת להם שאני ובעלי נעשה חג לבד רק שנינו.
שאצטרך לבשל, ולטרוח.
במקום שירצו בטובתי.. שיהיה לי טוב, שירצו אותי קרובה אליהם.
בלידה ראשונה.. הם מחפשים תירוצים.
ועוד אבא שלי אומר לי, שאין כמו בבית.. ושיהיה לנו כיף
להיות רק אני ובעלי.
ללכת לסבתא שלי לא בא בחשבון, כי עמוס שם מאוד.
ועם כל הקורונה אני חוששת להיות שם...
סתם פשוט כואב לי, שבאמת ההורים שלי לא דואגים לי לרגע
לא שואלים את עצמם איך אסתדר בחג,
ואיך אשב לבשל? וקניות ובלאגן.
אני רוצה ללכת להורים של בעלי, אבל עצוב לי
כי אני בטוחה שההורים שלו מרחמים עליי, שאף אני לא נמצאת אצל ההורים שלי בחג.
אמא שלי דיברה איתי היום, הכנתי לה עוגה ועוגיות שהיא אוהבת
ונסעתי מרחק של שעה עד אליה!
כדי להביא לה, באמת מאהבה
והיא ואבא שלי לא מוכנים לעשות כלום בשבילי?
כל דבר הכי קטן שאני מבקשת מהם, מליון תירוצים
למה הם לא יכולים ולמה הם עסוקים..
נכון הם לא חייבים לי כלום, אבל בואו
אתם ההורים שלי תתמכו בי תראו דאגה אכפתיות.. משהו.
בכיתי לבעלי ברכב.. והוא צעק על ההורים שלי,
ואמר להם שהם אף פעם לא תומכים בי
ורק גורמים לי לצער ולבכות..
ואני כל כך דואגת להם, ורק רוצה שיהיו שמחים.
והם במקום זה, אכפת להם מכולם... רק לא ממני
ואין להם מצפון, שהם ככה משקרים לי
ולא רוצים שאבוא אליהם..
אמא שלי צעקה עליו.. ופשוט המשכתי לבכות.
לא רוצה לדבר איתם..
קודם כל זה בסדר לבכותפאף
את הורמונלית ובסוף הריון וזה הכי הכי הגיוני להעלב ולבכות!
אחר כך שבי עם בעלך ותחשבו מה אתם עושים שיהיה לכם הכי טוב, אם זה לסוע להורים שלו או להשאר בבית ולקנות לפחות חלק אוכל מוכן....העיקר שתמצאו משו שיהיה לכם כיף וטוב, וקחי הפסקה מההורים שלך, נעלבת, קחי אוויר, דברי איתם שוב עוד כמה ימים
בהצלחה ולידה קלה!
אחר כך שבי עם בעלך ותחשבו מה אתם עושים שיהיה לכם הכי טוב, אם זה לסוע להורים שלו או להשאר בבית ולקנות לפחות חלק אוכל מוכן....העיקר שתמצאו משו שיהיה לכם כיף וטוב, וקחי הפסקה מההורים שלך, נעלבת, קחי אוויר, דברי איתם שוב עוד כמה ימים
בהצלחה ולידה קלה!
וואו יקרהאביול
חיבוק ממש חזק! נשמע לא פשוט.
אבל נשמע גם שזה יכול להתפרש לכמה כיוונים. יכול להיותש הם כן רוצים בטובתך אבל ספציפית רוצים להיות בחג עם סבתא שלך, לא בשביל לדפוק אותך אלא כי זה מה שיותר מתאים להם. אני לא מכירה אותם אז הגיוני שאני טועה... אבל את רואה יחס כזה בעוד סיטואציות? באמת את חושבת שהם לא רוצים בטובתך?
ולגבי בעלך, אני חושבת שלהבא לא שייך שהוא יעמוד מול ההורים שלך ויצעק עליהם. זה ההורים שלך. תנסי למצוא זמן רגוע ולדבר איתם...
הרבה הצלחה!!
אבל נשמע גם שזה יכול להתפרש לכמה כיוונים. יכול להיותש הם כן רוצים בטובתך אבל ספציפית רוצים להיות בחג עם סבתא שלך, לא בשביל לדפוק אותך אלא כי זה מה שיותר מתאים להם. אני לא מכירה אותם אז הגיוני שאני טועה... אבל את רואה יחס כזה בעוד סיטואציות? באמת את חושבת שהם לא רוצים בטובתך?
ולגבי בעלך, אני חושבת שלהבא לא שייך שהוא יעמוד מול ההורים שלך ויצעק עליהם. זה ההורים שלך. תנסי למצוא זמן רגוע ולדבר איתם...
הרבה הצלחה!!
כןרויטל458
אני רואה את זה בהרבה סיטואציות..
שבתות אנחנו לרוב בבית.
בעלי הצדיק מכין את האוכל, ואני משתדלת לעזור לו.
זה קשה.. לפעמים אנחנו רוצים להתארח,
נוסעים בעיקר להורים שלו.
אף פעם לא שואלים לשלומי, רק שואלים אם בעלי דואג לי.
אף פעם לא יזמינו לשבת.. או סתם לארוחת צהריים או ערב.
גם אם אני יכולה להגיד להם שאין לי כסף להכין שבת.
יגידו לי, אז למה לא תלכי לחמותך?
או שיגידו, תקני קצת דברים.. אל תגזימי.
וכשאנחנו מגיעים לבקר, אבא שלי שקוע בטלוויזיה
או בטלפון או הולך לישון.
לא שואל מה איתי, מה שלומי כלוםםם.
שבתות אנחנו לרוב בבית.
בעלי הצדיק מכין את האוכל, ואני משתדלת לעזור לו.
זה קשה.. לפעמים אנחנו רוצים להתארח,
נוסעים בעיקר להורים שלו.
אף פעם לא שואלים לשלומי, רק שואלים אם בעלי דואג לי.
אף פעם לא יזמינו לשבת.. או סתם לארוחת צהריים או ערב.
גם אם אני יכולה להגיד להם שאין לי כסף להכין שבת.
יגידו לי, אז למה לא תלכי לחמותך?
או שיגידו, תקני קצת דברים.. אל תגזימי.
וכשאנחנו מגיעים לבקר, אבא שלי שקוע בטלוויזיה
או בטלפון או הולך לישון.
לא שואל מה איתי, מה שלומי כלוםםם.
השאלה מאיפה יש לך ציור שמספר לך מה אמור לקרותשאלהקטנהאחת
לפעמים אני תופסת את עצמי כחלשה, כזקוקה לעזרה והתעניינות..ומצפה שיתעניינו,שיציעו עזרה שישאלו מה שלומי..ומהצד השני בכלל חושבים שאני עשר ומסתדרת מעולה ובכלל לא מזהים את הצורך
לפעמים כי זה בעקיפין השדר שלי ולפעמים כי אנשים שקועים בעצמם ובהתמודדויות שלהם..ולפעמים פשוט אופי...
גם אמא שלי לא מציעה לי עזרה יותר מדי אפילו שגרה לידי
גם אבא שלי לא כזה מתעניין לפרטים תמיד מה שלומי
עכשיו דפקתי איזה רכב בחניה- כ-ל המשכורת שלי הולכת למוסך. ואנחנו במינוס גדול ככה שזה ממש ברוך. אמא שלי יןדעת ושמעה כמה שה מבאססס אותי ולא ממש נידבה שקל.
לא יודעת בעיני יש פה ציפיה שלך
שלא מותאמת להורים שלך ספציפית.
מי הם
מה האופי והאישיות
ומה הכוחות והכלים שיש להם
תמיד תהיה חמות שמפנקת ועוזרת ואמא שמפספסת שוב ושוב.. או להפך
ככה זה..
ובעיני כשיוצאים מהמסכנות גם מגלים את הטוב שיש בכל אחד.והחוזקות בכל אחד
ובעיקר לומדים למה לא לצפות
תוחלת ממושכה- מכלת לב... אמרו חז''ל
ולגבי הבעל- סליחה שאני נחרצת..... אבל לא לא לא אסור בחייםם שהוא יצעק ויכעס או יוכיח את ההורים שלך. זה להרוס לעצמכם את כל הקשר איתם. לפעמים לאורך שנים
א. זה לא התפקיד שלו.
ב. זה יפגע רק בו וביחס שלהם כלפיו. גם אם יחס סמוי
ג. אם כבר- רק את תעשי דבר כזה.
זה סופר הרסני
ובעיני גם בכלל לא צעד נכון מהותית
תצאו מההם חייבים לי
תגלו כמה אתם מסוגלחם להיות עצמאיים ולמצוא פתרונות
א. לנסוע לחמות לר''ה
להשאר בבית בכיףףףף להזמין חברים ולהתארח בחלק מהסעודות אצל חברים
ג. להתארגן עם אחד האחים אולי
ואגב זה באמת מבאססס שככה מבריזים ברגע האחרון ובתרוצים זה באמת משאיר טעם מממש מר ומתבכל ומבינה ממש את הפדיעה
אבל משהו בציפיה הכללית קצת מרגיש לי עודף ולא מועיל לכם באמת
לפעמים כי זה בעקיפין השדר שלי ולפעמים כי אנשים שקועים בעצמם ובהתמודדויות שלהם..ולפעמים פשוט אופי...
גם אמא שלי לא מציעה לי עזרה יותר מדי אפילו שגרה לידי
גם אבא שלי לא כזה מתעניין לפרטים תמיד מה שלומי
עכשיו דפקתי איזה רכב בחניה- כ-ל המשכורת שלי הולכת למוסך. ואנחנו במינוס גדול ככה שזה ממש ברוך. אמא שלי יןדעת ושמעה כמה שה מבאססס אותי ולא ממש נידבה שקל.
לא יודעת בעיני יש פה ציפיה שלך
שלא מותאמת להורים שלך ספציפית.
מי הם
מה האופי והאישיות
ומה הכוחות והכלים שיש להם
תמיד תהיה חמות שמפנקת ועוזרת ואמא שמפספסת שוב ושוב.. או להפך
ככה זה..
ובעיני כשיוצאים מהמסכנות גם מגלים את הטוב שיש בכל אחד.והחוזקות בכל אחד
ובעיקר לומדים למה לא לצפות
תוחלת ממושכה- מכלת לב... אמרו חז''ל
ולגבי הבעל- סליחה שאני נחרצת..... אבל לא לא לא אסור בחייםם שהוא יצעק ויכעס או יוכיח את ההורים שלך. זה להרוס לעצמכם את כל הקשר איתם. לפעמים לאורך שנים
א. זה לא התפקיד שלו.
ב. זה יפגע רק בו וביחס שלהם כלפיו. גם אם יחס סמוי
ג. אם כבר- רק את תעשי דבר כזה.
זה סופר הרסני
ובעיני גם בכלל לא צעד נכון מהותית
תצאו מההם חייבים לי
תגלו כמה אתם מסוגלחם להיות עצמאיים ולמצוא פתרונות
א. לנסוע לחמות לר''ה
להשאר בבית בכיףףףף להזמין חברים ולהתארח בחלק מהסעודות אצל חברים
ג. להתארגן עם אחד האחים אולי
ואגב זה באמת מבאססס שככה מבריזים ברגע האחרון ובתרוצים זה באמת משאיר טעם מממש מר ומתבכל ומבינה ממש את הפדיעה
אבל משהו בציפיה הכללית קצת מרגיש לי עודף ולא מועיל לכם באמת
אהבתי את התגובה, אם אין אני לי מי לידיקלה91
אם הם כאלה קרים כלפייך אז זה האופי שלהם כנראה ואי אפשר להילחם בזה
צריך להיות חזקים בפני עצמנו..ואני יודעת, זה קל להגיד
צריך להיות חזקים בפני עצמנו..ואני יודעת, זה קל להגיד
זה הכי נורמלי שאת פגועה וכואב לךמיקי מאוס
וזה בסדר לכאוב את החוסר הזה בתמיכה מההורים. זה אפילו חשוב להתאבל
אבל אני חושבת שאת מזיקה לעצמך מאוד בתפיסה שפיתחת לגביהם...
זה מהמם וכיף שיש תמיכה מההורים.
זה טבעי
וזה קשה מאוווד כשאין אותה
אבל הם ממש לא חייבים לתמוך בך. גם אם את נותנת להם הרבה (ואולי בשבילך עדיף לתת קצת פחות שלא תיפגעי)
ועזבי אם זה מוצדק או לא- זה המצב.ואת לא יכולה לשנות אותם. אז כל ציפיה כזו רק מוסיפה לך כאב וצער
ברור לי שזה קשה לשחרר את הציפייה הזו, זו עבודה ארוכה, ואני חלילה לא שופטת אלא רק מנסה להציע - אבל זה משתלם וחשוב בשבילך ובשביל המשפחה שאת מקימה וזו שממנה באת
ולגבי זה שבעלך צעק על אמא שלך - אני מבינה שאתם מרגישים שהוא מגן עליך ככה אבל זה ממש מתכון לצרות גדולות. יותר בריא שאת עומדת מול המשפחה שלך והוא מול שלו. ואם קשה מדי-תופסים מרחק ותומכים אחד בשני בבית.זה אולי קשה להתאפק מול הרגש הטבעי אבל זה מפרק משפחות...
בהצלחה!!
לא קל..
אבל אני חושבת שאת מזיקה לעצמך מאוד בתפיסה שפיתחת לגביהם...
זה מהמם וכיף שיש תמיכה מההורים.
זה טבעי
וזה קשה מאוווד כשאין אותה
אבל הם ממש לא חייבים לתמוך בך. גם אם את נותנת להם הרבה (ואולי בשבילך עדיף לתת קצת פחות שלא תיפגעי)
ועזבי אם זה מוצדק או לא- זה המצב.ואת לא יכולה לשנות אותם. אז כל ציפיה כזו רק מוסיפה לך כאב וצער
ברור לי שזה קשה לשחרר את הציפייה הזו, זו עבודה ארוכה, ואני חלילה לא שופטת אלא רק מנסה להציע - אבל זה משתלם וחשוב בשבילך ובשביל המשפחה שאת מקימה וזו שממנה באת
ולגבי זה שבעלך צעק על אמא שלך - אני מבינה שאתם מרגישים שהוא מגן עליך ככה אבל זה ממש מתכון לצרות גדולות. יותר בריא שאת עומדת מול המשפחה שלך והוא מול שלו. ואם קשה מדי-תופסים מרחק ותומכים אחד בשני בבית.זה אולי קשה להתאפק מול הרגש הטבעי אבל זה מפרק משפחות...
בהצלחה!!
לא קל..
יקרה! אני ממש רוצה להגיב לך ואין לי פנאי כרגעחדקרן
בינתיים רק חיבוק
אני מרגישה שהקושי הגדול הוא בתחושה שאת לא חשובה להם ושלא דואגים לך...
וזו תחושה ממש לא פשוטה
אשתדל ממש להגיב באריכות יותר מחר
אבל רק רוצה לומר לך שהתחושות שלך ממש מובנות ולגיטימיות ❤
אני מרגישה שהקושי הגדול הוא בתחושה שאת לא חשובה להם ושלא דואגים לך...
וזו תחושה ממש לא פשוטה
אשתדל ממש להגיב באריכות יותר מחר
אבל רק רוצה לומר לך שהתחושות שלך ממש מובנות ולגיטימיות ❤
כותבת עכשיוחדקרן
מקווה שאגיד דברים טובים...
התחושה שעולה אצלי ממה שכתבת זו תחושה של עצב. שאת מרגישה שלא אכפת להם ממך.
אני מרגישה שהאירוח בחג הוא רק ביטוי לתחושה עמוקה יותר שאת לא מספיק חשובה להורים שלך.
וזה כואב כלכך!
הבכי שלך מובן ממש. כל אחד רוצה להרגיש אהוב ורצוי...
אני מעלה כיוון חשיבה - יכול להיות שמבחינתך חום ואהבה באים לידי ביטוי בדרך מסויימת (התעניינות, הזמנה לאירוח, עזרה). אבל ההורים שלך מביעים אהבה בדרך אחרת. אולי זו לא הדרך שבה את רוצה לקבל האהבה הזו, אבל מבחינתם, הם לגמרי אוהבים.
לא בכל המשפחות יש אופי חם, לא כל אמא היא אמא שעוזרת ומזמינה ומפנקת.
אולי, אם חמתך היא יותר חמה ועוזרת, תוכלו באמת יותר להיעזר בה. כמובן שזה לא מחליף לגמרי את הצורך בתחושת חום ואהבה מההורים, אבל זה כיוון נוסף שיכול לתת מענה לרצון הבסיסי לדאגה ואהבה מצד המשפחה.
וזה לא אומר שאת מסכנה אם את נענית לעזרה שלה, או שאתם מתארחים יותר אצלה... כל משפחה והאופי שלה. אולי הקב"ה זיווג אותך עם בעל ממשפחה יותר חמה כהשלמה למשפחה שלך...
ולגבי ההורים, אולי באמת אפשר פחות לבקש מהם דברים אם את רואה שהם לא נענים לבקשות שלך ברצון. ומצד שני, אפשר לומר להם באופן כללי יותר - חשוב לי לחוש את האהבה שלכם! אתם יקרים לי ואני רוצה להרגיש שאכפת לכם ממני. אני מרגישה נאהבת בצורה כזו. תוכלו מדי פעם לעשות כך? ואת בעצמך, לנסות להיות פתוחה לכך שיש עוד דרכים לאהוב והם כנראה אוהבים באופן אחר... (או שומרים את האהבה בלב. יש גם אנשים כאלה. אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים).
רוצה לשלוח לך הרבה כוחות וחיבוקים, החוויה ממש לא פשוטה.
ואולי, עכשיו בימים של ראש השנה, תמצאי בתוכך כוחות לסלוח ולהתפייס איתם. ❤
ושתהיה לידה קלה ושמחה בע"ה!
התחושה שעולה אצלי ממה שכתבת זו תחושה של עצב. שאת מרגישה שלא אכפת להם ממך.
אני מרגישה שהאירוח בחג הוא רק ביטוי לתחושה עמוקה יותר שאת לא מספיק חשובה להורים שלך.
וזה כואב כלכך!
הבכי שלך מובן ממש. כל אחד רוצה להרגיש אהוב ורצוי...
אני מעלה כיוון חשיבה - יכול להיות שמבחינתך חום ואהבה באים לידי ביטוי בדרך מסויימת (התעניינות, הזמנה לאירוח, עזרה). אבל ההורים שלך מביעים אהבה בדרך אחרת. אולי זו לא הדרך שבה את רוצה לקבל האהבה הזו, אבל מבחינתם, הם לגמרי אוהבים.
לא בכל המשפחות יש אופי חם, לא כל אמא היא אמא שעוזרת ומזמינה ומפנקת.
אולי, אם חמתך היא יותר חמה ועוזרת, תוכלו באמת יותר להיעזר בה. כמובן שזה לא מחליף לגמרי את הצורך בתחושת חום ואהבה מההורים, אבל זה כיוון נוסף שיכול לתת מענה לרצון הבסיסי לדאגה ואהבה מצד המשפחה.
וזה לא אומר שאת מסכנה אם את נענית לעזרה שלה, או שאתם מתארחים יותר אצלה... כל משפחה והאופי שלה. אולי הקב"ה זיווג אותך עם בעל ממשפחה יותר חמה כהשלמה למשפחה שלך...
ולגבי ההורים, אולי באמת אפשר פחות לבקש מהם דברים אם את רואה שהם לא נענים לבקשות שלך ברצון. ומצד שני, אפשר לומר להם באופן כללי יותר - חשוב לי לחוש את האהבה שלכם! אתם יקרים לי ואני רוצה להרגיש שאכפת לכם ממני. אני מרגישה נאהבת בצורה כזו. תוכלו מדי פעם לעשות כך? ואת בעצמך, לנסות להיות פתוחה לכך שיש עוד דרכים לאהוב והם כנראה אוהבים באופן אחר... (או שומרים את האהבה בלב. יש גם אנשים כאלה. אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים).
רוצה לשלוח לך הרבה כוחות וחיבוקים, החוויה ממש לא פשוטה.
ואולי, עכשיו בימים של ראש השנה, תמצאי בתוכך כוחות לסלוח ולהתפייס איתם. ❤
ושתהיה לידה קלה ושמחה בע"ה!
ומוסיפה עוד משהו...חדקרן
אחרי שהכאב הראשוני עובר, אפשר לנסות לחפש איפה כן דואגים לנו ומביעים אהבה כלפינו.
לפעמים בגלל שאנחנו מצפים לדבר מסויים, ולא מקבלים אותו, קשה לנו לראות את שאר הדברים הטובים שקיבלנו.
אולי, אחרי הצער הראשוני, תגלי דברים טובים שלא הרגשת בהם עד עכשיו ❤
לפעמים בגלל שאנחנו מצפים לדבר מסויים, ולא מקבלים אותו, קשה לנו לראות את שאר הדברים הטובים שקיבלנו.
אולי, אחרי הצער הראשוני, תגלי דברים טובים שלא הרגשת בהם עד עכשיו ❤
נשמע נורא אוי אוי אוי...דיליה
כן יש הורים שא תמיד אכפת להם.
זה עצוב זה קשה וזה לבד...
אפילו שיש חמות טובה בתמונה ואולי דווקא זה מדגיש את הפער.
קשה.
קחי עכשיו את הזמן שלך תצטערי.. הכול זכותך.
בהמשך עוד כמה חודשים אפשר לחשוב על עזרה מקצועית ועיבוד של הדבר הזה...
אבל כרגע ההתמודדות היא פשוט בלתי נסבלת.
זה עצוב זה קשה וזה לבד...
אפילו שיש חמות טובה בתמונה ואולי דווקא זה מדגיש את הפער.
קשה.
קחי עכשיו את הזמן שלך תצטערי.. הכול זכותך.
בהמשך עוד כמה חודשים אפשר לחשוב על עזרה מקצועית ועיבוד של הדבר הזה...
אבל כרגע ההתמודדות היא פשוט בלתי נסבלת.
באמת מאכזב🙄 מנסה להאיר את הצד השניאם מאושרת
בזמן הכאב- זה קשה לחשוב עליהם,
אבל אחר כך כשהרגשות יעברו,תנסי לחשוב על הצד השני.
האם ההורים שלך לא היו רוצים להיות איתך לפני הלידה? מתאים להם לתרץ תרוצים לא אמיתיים?
אולי זה קשה להם?וכן היה להם יותר נחמד להשאר איתך. ויש להם מחוייבות להורים?
לא יודעת מה המצב המשפחתי אצלכם.
אבל אני חושבת שאצלנו- ההורים שלנו נקרעים כל הזמן בין הרצון לעזור לנו ובין הרצון לכבד את ההורים שלהם...
הגישה שלנו- ב"ה שאנחנו עצמאיים ויכולים להסתדר לבד,וברור לנו שהסבים שלנו קודמים לנו...
ואולי אפילו אם יהיה לך כח- תנסי לחשוב איך לשמח אותם,הרי כתבת שתכננת עם אמא שלך את החג. אז אולי לה גם קשה...
אבל אחר כך כשהרגשות יעברו,תנסי לחשוב על הצד השני.
האם ההורים שלך לא היו רוצים להיות איתך לפני הלידה? מתאים להם לתרץ תרוצים לא אמיתיים?
אולי זה קשה להם?וכן היה להם יותר נחמד להשאר איתך. ויש להם מחוייבות להורים?
לא יודעת מה המצב המשפחתי אצלכם.
אבל אני חושבת שאצלנו- ההורים שלנו נקרעים כל הזמן בין הרצון לעזור לנו ובין הרצון לכבד את ההורים שלהם...
הגישה שלנו- ב"ה שאנחנו עצמאיים ויכולים להסתדר לבד,וברור לנו שהסבים שלנו קודמים לנו...
ואולי אפילו אם יהיה לך כח- תנסי לחשוב איך לשמח אותם,הרי כתבת שתכננת עם אמא שלך את החג. אז אולי לה גם קשה...
נשמע מורכבאורוש3
נשמע שזה האופי שלהם. ואין מצב בעולם יקרה שתצליחי לשנות אותם. זה לא קורה.
הבכי והכאב מובנים מאוד. ועוד עם הרגישות של תשיעי הכל פי אלף.
השאלה מה את עושה כדי להתחזק ולדאוג לעצמך?
בעיני- לשחרר את כל הציפיות. להשלים לאט ובהדרגה שאין תמיכה משם. ולא תהיה. עם כמה שזה כואב.
לבנות את המקום החם והבטוח שלך עם בעלך. אצלכם.
להנות ממה שהמשפחה שלו כן פנויה להעניק ולתת לכם.
להכיר קצת שכנים ולנסות ליצור קשרים לאט לאט. כדי להגדיל את המעגלים שאפשר לשמוח איתם. ארוחות שבת, סיבוב אח''צ וכו'.
בנוסף, תאמיני בכוחות שלך! הרב מאיתנו הכינו ובישלו חג כלשהו בתשיעי. זה לא קל. ואולי נראה הר. אבל זה אפשרי! באמת...
תגלי כמה את עצמאית וחזקה.
מה שכן לחודש וחצי אחרי הלידה כן צריך מנוחה ותמיכה מיוחדת. לשבת לדבר עם בעלך ולחשוב איך עושים את זה. קונים אוכל? מביאים מנקה? תנסו לחשוב מראש כדי לא ליפול אחרי.
בהצלחה רבה. שיהיה חג שמח ולידה קלה.
הבכי והכאב מובנים מאוד. ועוד עם הרגישות של תשיעי הכל פי אלף.
השאלה מה את עושה כדי להתחזק ולדאוג לעצמך?
בעיני- לשחרר את כל הציפיות. להשלים לאט ובהדרגה שאין תמיכה משם. ולא תהיה. עם כמה שזה כואב.
לבנות את המקום החם והבטוח שלך עם בעלך. אצלכם.
להנות ממה שהמשפחה שלו כן פנויה להעניק ולתת לכם.
להכיר קצת שכנים ולנסות ליצור קשרים לאט לאט. כדי להגדיל את המעגלים שאפשר לשמוח איתם. ארוחות שבת, סיבוב אח''צ וכו'.
בנוסף, תאמיני בכוחות שלך! הרב מאיתנו הכינו ובישלו חג כלשהו בתשיעי. זה לא קל. ואולי נראה הר. אבל זה אפשרי! באמת...
תגלי כמה את עצמאית וחזקה.
מה שכן לחודש וחצי אחרי הלידה כן צריך מנוחה ותמיכה מיוחדת. לשבת לדבר עם בעלך ולחשוב איך עושים את זה. קונים אוכל? מביאים מנקה? תנסו לחשוב מראש כדי לא ליפול אחרי.
בהצלחה רבה. שיהיה חג שמח ולידה קלה.
כתבת מקסים. מצטרפתחדקרןאחרונה
יאו קלטתי עכשיו שהבטן נתנה קפיצת גדילה חחגולדסטאר
הלכתי לקנות בכדי הריון בh&m, כי הגיפט שקיבלתי לחג כולל את החנות ואמרתי ננסה
מפה לשם בתא מדידה מדדתי כמה דברים וקלטתי פתאום את הגודל של הבטןןן 😍 ואני פשוט מאוהבת בלי עין רעה בדבר הזה!
וממליצה על הבגדי הריון שלהם על פניו במדידה ממש ממש נוחים
מפה לשם בתא מדידה מדדתי כמה דברים וקלטתי פתאום את הגודל של הבטןןן 😍 ואני פשוט מאוהבת בלי עין רעה בדבר הזה!
וממליצה על הבגדי הריון שלהם על פניו במדידה ממש ממש נוחים
מהממת שאת 🥰ליאניי
גם לי זה קרה… פתאןם במראה גיליתי כמה גדלתי!
אני הולכת עם חיוך מצד לצד ופשוט מאוהבת בכל בעיטה ותזוזה שמתרחשת בפנים.
היריון זה דבר פשוט מדהים.
אני הולכת עם חיוך מצד לצד ופשוט מאוהבת בכל בעיטה ותזוזה שמתרחשת בפנים.
היריון זה דבר פשוט מדהים.
ואי כל כךךךךגולדסטאר
והתזוזות ממיסות לי את הלב פשוטגולדסטאראחרונה
אני כל היום צורחת שטויות כמו חיים שלי בלב או אמא שלך שרופה סתם ככה פתאום חחחחחחחח
תעזרו לי להבין מה קורה איתי אוףאנונימית בהו"ל
אני עם התקן, מחזור שאיחר לי ב10 ימים ויותר ואז הגיע, בדיקת הריון שלילית גם בדיקה ביתית וגם בדיקת דם שלילית,
הבטן נפוחה כאילו אני חודש חמישי בלי קשר למה אני אוכלת ואני כבר אחרי המחזור, עייפות מטורפתת,
מה זה בנות??? 😭
הבטן נפוחה כאילו אני חודש חמישי בלי קשר למה אני אוכלת ואני כבר אחרי המחזור, עייפות מטורפתת,
מה זה בנות??? 😭
לא יודעת. אבל אולי .עשי בדיקות דם לראות אם חסר משהואורוש3אחרונה
מכירות א.נשים שהיו חיוביים ויצאו שליליים בבדיקה ביתית?הריוניסטית
רע לייייייי
אם את חוששת, תעשי בדיקה רגילה.מוריה
אעשה. אבל רוצה לדעת מה הסיכויים שזה צשהוהריוניסטית
לא מכירה אישית, אבל יודעת שיש המוןמכחול
הכי אופטימי שמדברים על הבדיקה זה 83% זיהוי נכון. זה אומר ש17 מתוך 100 חולים שpcr מזהה זה לא יזהה.
ויש אומרים שזה 60% זיהוי...
ויש אומרים שזה 60% זיהוי...
זה בדיקה שבעיקרוןאיכה
אם היא יוצאת חיובית זה בטוח חיובי.
וזהו.
וזהו.
לא נכון...שבעבום
דווקא אומרים שהטעות היא יותר לכיוון החיובי.
מכירה שיצאו חיוביים ובבדיקה בקופת חולים שליליים ומשרד הבריאות מחשיב אותם שליליים
מכירה שיצאו חיוביים ובבדיקה בקופת חולים שליליים ומשרד הבריאות מחשיב אותם שליליים
מכירה שיצאו חיובים בבדיקה ביתית ואחכ שליליםPandi99
כן מכירה...פלא הבריאה
אם את לא מרגישה טוב עדיף להכניס את עצמך לבידוד עד לקבלת תשובה של pcr
בטח, הבדיקות האלה באופן כללי לא אמינותבתשובהתמיד
יכול לצאת חיובי 5 פעמים ועוד 5 שלילי
מניסיון?יעל מהדרוםאחרונה
התקפי חרדההאושר שבחלום
אחרי תקופה שהם פשוט נעלמו..
הם חזרו, קוצר נשימה...
אני מפחדת שזה ילווה אותי כל החיים!!!
אני כל היום שומעת דברים נוראיים על הקורונה, ומפחדת מאוד להדבק
וזה גורם לי ללחץ חרדה, קוצר נשימה..
איך אני מטפלת בזה??
הם חזרו, קוצר נשימה...
אני מפחדת שזה ילווה אותי כל החיים!!!
אני כל היום שומעת דברים נוראיים על הקורונה, ומפחדת מאוד להדבק
וזה גורם לי ללחץ חרדה, קוצר נשימה..
איך אני מטפלת בזה??
חיבוקחגהבגה
מה שאת חווה- לא נדיר בכלל..
לדעתי למצוא מטפלת שמתעסקת בזה..
לדעתי למצוא מטפלת שמתעסקת בזה..
חיבוקציפיה.
בגדול, טיפול תרופתי ו/או נפשי (פסיכולוגית/עוסית קלינית).
מה שממליצים לחרדה זה טיפול cbt. תרגישי טובאורוש3
את בחודש תשיעי?דבורית
זה מאוד מתאים לשלב...
תקיפי את עצמך באנשים טובים
תסנני מידע שלא עושה לך טוב
ואם את לא מצליחה לבד כדאי לפנות לעזרה
תקיפי את עצמך באנשים טובים
תסנני מידע שלא עושה לך טוב
ואם את לא מצליחה לבד כדאי לפנות לעזרה
כן צריכה ללדת כל רגע בעיקרוןהאושר שבחלום
בעזרת ה
אל תבהלי מרמות ועוצמת הרגשות...דבורית
זה רק מזין את החרדה יותר
תסנני ותעשי דברים שעושים לך טוב
כמה שיותר
וכל הזמן תזכירי לעצמך מה טוב וחיובי בחיים
ואל תקראי חדשות 🙄
תסנני ותעשי דברים שעושים לך טוב
כמה שיותר
וכל הזמן תזכירי לעצמך מה טוב וחיובי בחיים
ואל תקראי חדשות 🙄
אני רק 
פשיטא
מזדהה איתך. אבל לעניות דעתי, נראה לימותק 27
שזה מועצם יותר עקב כך שאת נמצאת בחודש תשיעי כרגע....
מזדהה כל כך!!Labbaאחרונה
אני בשביעי והיסטרית מהקורונה ומכל דבר בערך.. חרדתית ממש. קמה באמצע הלילה מסיוטים עם קוצר נשימה וכו׳.. טיפול תרופתי לא על הפרק אבל בהחלט צריכה למצוא דרך לטפל
פריקה.השלך על ה' יהבך
אקדים ואומר שהמשפחה של בעלי מדהימה אני מאד אוהבת אותם.
אנחנו גרים לידם כבר למעלה משנה, לא ממש לידם, יש מרחק נסיעה אבל כן באותה עיר כך שיחסית הולכים הרבה בערבים יושבים יחד וכו.
מאז שילדתי לפני כמה חודשים פשוט התגברה בי עצבות כזאת ואפילו כעס שאנחנו כאילו ליד הצד של בעלי ולא ליד הצד שלי, ההורים שלי חסרים לי ואחים שלי.. וככ הייתי רוצה שהמצב יהיה הפוך, המשפחה שלי במרחק רב של נסיעה של למעלה משעתיים כך שנוסעים פעם בשלושה שבועות לשבת..
ידעתי לפני החתונה שנגור בצפון כמה שנים, ואני באמצע תואר פה כך שלא רלוונטי לחזור למרכז בשנתיים שלוש הקרובות, מה גם שהעבודה והתואר של בעלי פה.
עכשיו תתנו לי בבקשה עצות איך לקבל ולהשלים עם המצב, אני בן אדם מאוד ביתי וטוב לי בבית וטוב לי בכללי, אבל מרגישה לפעמים שאני נשרפת ומתבאסת שלא לצורך, ועסוקה בהשוואות, לא יודעת אולי זה ההורמונים ואולי אמא פשוט חסרה לי, ואני יודעת גם כמה קשה לה. אבל זה הגיע למצב שיש בי אפילו איזשהו כעס סמוי על חמותי וגיסים שלי שכאילו נוח להם ושכל חג הם רוצים שנהיה אצלם וכו, וכאילו בא לי לעשות עכשיו דווקא ולהיות כל החגים אצל ההורים שלי בשל החוסר שנוצר לי בלב. לא יודעת מה אני מרגישה כבר. חמותי גם מאוד דומיננטית ואני יודעת להציב גבולות זה לא ברמה שזה נכנס לנו לקשר חלילה אבל לאחרונה כל הערה שלה מעצבנת אותי, נניח לגבי התינוק למה כך וכך אז דברים שהייתי מתעלמת ומבינה שזה מרצון טוב עכשיו גורמים לי להתבאס ולהתעצבן עליה בתוך הלב, ויודעת שזה יושב על המקום שקשה לי להיות רחוקה מהמשפחה בזמן שהיא כאילו מרוויחה את הבן שלה למרות שזה כמובן לא אשמתה. תודה למי שקראה.
אנחנו גרים לידם כבר למעלה משנה, לא ממש לידם, יש מרחק נסיעה אבל כן באותה עיר כך שיחסית הולכים הרבה בערבים יושבים יחד וכו.
מאז שילדתי לפני כמה חודשים פשוט התגברה בי עצבות כזאת ואפילו כעס שאנחנו כאילו ליד הצד של בעלי ולא ליד הצד שלי, ההורים שלי חסרים לי ואחים שלי.. וככ הייתי רוצה שהמצב יהיה הפוך, המשפחה שלי במרחק רב של נסיעה של למעלה משעתיים כך שנוסעים פעם בשלושה שבועות לשבת..
ידעתי לפני החתונה שנגור בצפון כמה שנים, ואני באמצע תואר פה כך שלא רלוונטי לחזור למרכז בשנתיים שלוש הקרובות, מה גם שהעבודה והתואר של בעלי פה.
עכשיו תתנו לי בבקשה עצות איך לקבל ולהשלים עם המצב, אני בן אדם מאוד ביתי וטוב לי בבית וטוב לי בכללי, אבל מרגישה לפעמים שאני נשרפת ומתבאסת שלא לצורך, ועסוקה בהשוואות, לא יודעת אולי זה ההורמונים ואולי אמא פשוט חסרה לי, ואני יודעת גם כמה קשה לה. אבל זה הגיע למצב שיש בי אפילו איזשהו כעס סמוי על חמותי וגיסים שלי שכאילו נוח להם ושכל חג הם רוצים שנהיה אצלם וכו, וכאילו בא לי לעשות עכשיו דווקא ולהיות כל החגים אצל ההורים שלי בשל החוסר שנוצר לי בלב. לא יודעת מה אני מרגישה כבר. חמותי גם מאוד דומיננטית ואני יודעת להציב גבולות זה לא ברמה שזה נכנס לנו לקשר חלילה אבל לאחרונה כל הערה שלה מעצבנת אותי, נניח לגבי התינוק למה כך וכך אז דברים שהייתי מתעלמת ומבינה שזה מרצון טוב עכשיו גורמים לי להתבאס ולהתעצבן עליה בתוך הלב, ויודעת שזה יושב על המקום שקשה לי להיות רחוקה מהמשפחה בזמן שהיא כאילו מרוויחה את הבן שלה למרות שזה כמובן לא אשמתה. תודה למי שקראה.
חיבוק!טוווליי
איך הצלחת לנסח כל כך טוב תחושות פנימיות כאלה.
ממש מזדהה עם העצב והכעס הזה שתיארת שמתעורר כשרחוקים וזקוקים ליותר קירבה מהמשפחה.
אין לי עצות, רק להגיד שזה שאתם נוסעים פעם בשלושה שבועות להורים שלך זה הרבה יחסית ומעולה שאתם מצליחים לעשות את זה למרות המרחק.
אצלנו ההורים לא רחוקים כל כך אבל בשני הצדדים לחוצי קורונה ויצא שלא הוזמנו איזה חצי שנה ועכשיו שוב נראה שזה הולך להיות כמה חודשים כאלה. זה מבאס אותנו ממש ואפילו לפעמים מעורר רגשות יותר קשים של כעס והרגשה שדוחים אותנו (למרות שהרגשות האלה לא מוצדקים כי הם באמת חוששים לבריאות וזכותם).
אבל למדנו לראות את הדברים הטובים בזה, ללמוד להסתדר בכוחות עצמנו ולא להיות תלויים בחסדי ההורים, וגם להנות משבתות בבית יותר ממה שידענו ליהנות לפני הקורונה.
ואולי אם זה יעזור לך, לחשוב על לצמצם ביקורים אצל ההורים של בעלך. זה שקרובים לא מחייב ללכת אליהם אם לא מתאים.
מקווה שעזרתי קצת..
תודה רבה על השיתוף יקרה, נשמע לא פשוט בכלל. ❤️השלך על ה' יהבך
לגבי צמצום ביקורים, אני אנסח מה קשה לי בית"ר דיוק, בעלי וחבר שלו לאחרונה נכנסו למשרה חלקית במשרד שחמותי עובדת בו, וכנראה שזה קנאה אבל קשה לי לחשוב שהוא הרבה זמן עם אמא שלו, אוכל איתה צהריים וכו, אני יודעת שזו אמא שלו ואני ממש אוהבת אותה גם אבל לא יודעת למה, מפריע לי לחשוב שהם באינטראקציה צפופה יותר משהתרגלתי... ומרגישה רעה שאני מרגישה ככה אבל אני באמת ככה מרגישה שכאילו לא טבעי שהוא יהיה איתה יותר שעות מאשר איתי.
ואז עוד יותר חד לי המחסור מול המשפחה שלי כשהוא עם המשפחה שלוהשלך על ה' יהבך
אויש נשמע לא קל בכללאני10
האמת נשמע כאילו את פשוט מתגעגעת קצת הביתה.. את גם אומרת שהמשפחה של בעלך אחלה ואת אוהבת אותם, אבל אין מה לעשות, זה לא אבא ואמא, ונשמע שאת קצת משליכה עליהם את החוסר שלך.
איך התאוששת אחרי הלידה? היתה לך עזרה? אולי הקושי בתקופה הזאת מדגיש לך את החוסר באמא קרובה?
יש לכם אופציה לנסוע להורים שלך בחגים לזמן ארוך יחסית? אולי זה יעזור
איך התאוששת אחרי הלידה? היתה לך עזרה? אולי הקושי בתקופה הזאת מדגיש לך את החוסר באמא קרובה?
יש לכם אופציה לנסוע להורים שלך בחגים לזמן ארוך יחסית? אולי זה יעזור
הייתה לי עזרה היינו אצל ההורים שלי וחזרנו ונראליהשלך על ה' יהבך
שהחזרה הייתה לי ממש קשה.. אבל היינו חייבים כי בעלי עובד.
תודה רבה על התגובה יקרה, מניחה שזה קושי שיחלוף בעזרת השם לצד עבודה עצמית אבל היה לי חשוב לפרוק וכמו שכתבתי למעלה מעתיקה לכאן:
, אני אנסח מה קשה לי ביתר דיוק, בעלי וחבר שלו לאחרונה נכנסו למשרה חלקית במשרד שחמותי עובדת בו, וכנראה שזה קנאה אבל קשה לי לחשוב שהוא הרבה זמן עם אמא שלו, אוכל איתה צהריים וכו, אני יודעת שזו אמא שלו ואני ממש אוהבת אותה גם אבל לא יודעת למה, מפריע לי לחשוב שהם באינטראקציה צפופה יותר משהתרגלתי... ומרגישה רעה שאני מרגישה ככה אבל אני באמת ככה מרגישה שכאילו לא טבעי שהוא יהיה איתה יותר שעות מאשר איתי
תודה רבה על התגובה יקרה, מניחה שזה קושי שיחלוף בעזרת השם לצד עבודה עצמית אבל היה לי חשוב לפרוק וכמו שכתבתי למעלה מעתיקה לכאן:
, אני אנסח מה קשה לי ביתר דיוק, בעלי וחבר שלו לאחרונה נכנסו למשרה חלקית במשרד שחמותי עובדת בו, וכנראה שזה קנאה אבל קשה לי לחשוב שהוא הרבה זמן עם אמא שלו, אוכל איתה צהריים וכו, אני יודעת שזו אמא שלו ואני ממש אוהבת אותה גם אבל לא יודעת למה, מפריע לי לחשוב שהם באינטראקציה צפופה יותר משהתרגלתי... ומרגישה רעה שאני מרגישה ככה אבל אני באמת ככה מרגישה שכאילו לא טבעי שהוא יהיה איתה יותר שעות מאשר איתי
נשמע הרבה דברים ביחדאני10
אבל אולי תנסי לדייק עם עצמך מה באמת הנקודה שיושבת לך על הלב..
שהייתם חייבים לעזוב את ההורים שלך בשלב ש(אולי) היה מוקדם לך?
שהוא עם אמא שלו הרבה?
שלך אין מספיק זמן איתו?
משהו אחר?
כתבת שמוזר לך שהוא איתה יותר שעות מאשר איתך, אבל בדכ אנשים נמצאים במשרד יותר שעות ערות מאשר עם בני הזוג שלהם.. בעבודה הקודמת שלו זה גם הפריע לך? ברור לי שזה ממש שונה כשהוא נכנס לעסק משפחתי והכל, אבל השאלה אם זה ספציפית העובדה שהוא עם המשפחה שלו או שזה משהו אחר.. את נשמעת ממש מוצפת ובאמת כדאי לך לנסות להבין מה הנקודה שמפריעה לך, וגם לפתוח את זה מולו בעדינות ולדבר. לחשוב איך אפשר להקל עלייך, איך תוכלו לבלות יותר ביחד, אולי איך תוכלי להפגש עם המשפחה שלך יותר (להזמין אותם מדי פעם זה אופציה?)
נראה לי שבהבנה של הבעיה ותקשורת טובה אפשר לפתור הרבה
שהייתם חייבים לעזוב את ההורים שלך בשלב ש(אולי) היה מוקדם לך?
שהוא עם אמא שלו הרבה?
שלך אין מספיק זמן איתו?
משהו אחר?
כתבת שמוזר לך שהוא איתה יותר שעות מאשר איתך, אבל בדכ אנשים נמצאים במשרד יותר שעות ערות מאשר עם בני הזוג שלהם.. בעבודה הקודמת שלו זה גם הפריע לך? ברור לי שזה ממש שונה כשהוא נכנס לעסק משפחתי והכל, אבל השאלה אם זה ספציפית העובדה שהוא עם המשפחה שלו או שזה משהו אחר.. את נשמעת ממש מוצפת ובאמת כדאי לך לנסות להבין מה הנקודה שמפריעה לך, וגם לפתוח את זה מולו בעדינות ולדבר. לחשוב איך אפשר להקל עלייך, איך תוכלו לבלות יותר ביחד, אולי איך תוכלי להפגש עם המשפחה שלך יותר (להזמין אותם מדי פעם זה אופציה?)
נראה לי שבהבנה של הבעיה ותקשורת טובה אפשר לפתור הרבה
תודה רבה רבה על ההשקעה והמענה יקרה, הצלחתהשלך על ה' יהבך
לעשות לי סדר כלשהו בראש. לדעתי זה יושב על הנקודה שיותר מתמיד אני מתגעגעת למשפחה מאז הלידה, אז אולי זה שבעלי הרבה עם משפחתו צורם לי לנוכח הניגודיות. בכל מקרה מובן לי שזה רגשות והצפה שאני צריכה ללבן עם עצמי ולא כי מישהו חלילה גרם לי לכך, תודה רבה שהארת לי את הנקודה הזאת ❤️
בהצלחה רבה יקרהאני10
מקווה שתעברי את התקופה הזו בטוב ותתחזקי ממנה ❤
תודה רבה אהובה ❤️השלך על ה' יהבך
יכול להיות שגם אם את לא מרגישהDove
התדירות הגבוהה של המפגשים עם הצד של בעלך לא עושה לך כל כך טוב.
אז אולי גם אם אין כל כך אפשרות לפגוש את הצד של המשפחה שלך, כדאי להוריד מינונים של מפגשים איתם ולהשקיע את הזמן הזה בבילוי משותף בבית שלכם.
כמובן לא בקטע של 'להעניש' אותם חלילה.
אולי חלק מהחגים תעשו אצלכם בבית, ואם יתאפשר תסעו גם להורים שלך.
יכול להיות שדווקא זה שתקחו קצת מרחק מהצד של בעלך יעשה טוב לשני הצדדים ויחזק את הקשר.
אז אולי גם אם אין כל כך אפשרות לפגוש את הצד של המשפחה שלך, כדאי להוריד מינונים של מפגשים איתם ולהשקיע את הזמן הזה בבילוי משותף בבית שלכם.
כמובן לא בקטע של 'להעניש' אותם חלילה.
אולי חלק מהחגים תעשו אצלכם בבית, ואם יתאפשר תסעו גם להורים שלך.
יכול להיות שדווקא זה שתקחו קצת מרחק מהצד של בעלך יעשה טוב לשני הצדדים ויחזק את הקשר.
צודקת יקרה העניין הוא שעכשיו זה קצת יותר מורכב אשמח שתקראיהשלך על ה' יהבך
מה כתבתי למעלה
נשמע לא פשוט בכללאני זה א
אני גם גרה קרוב ( מאוד) לצד של בעלי ורחוק מהצד שלי ובהתחלה באמת היה לי מאוד קשה שאנחנו רחוקים וכל נסיעה זה לוגיסטיקה שלמה( היתה תקופה שהיינו בלי רכב וזה הוסיף קושי) אז אין לי ממש עיצה איך להשלים רק להגיד לך שמאוד מבינה את הקושי.מה שלי עוזר זה שההורים שלי מגיעים לבקר באמצע שבוע מדי פעם וכשנוסעים אנחנו לגמרי שם ובעלי נותן לי ממש את המרחב להנות מהם והוא נגיד שומר על הילדים שאני יהיה יותר פנויה..
תודה רבה על ההזדהות ועל התגובה יקרה, חיבוק ❤️השלך על ה' יהבך
מקפיצה לעצמי..השלך על ה' יהבך
יקרה את נשמעת מדהימהאביול
נשמע שאת מתמודדת בגבורה ובסך הכל מרגישה טוב במקום שלך. לאחרונה יש לך קצת קושי וזה מובן, אולי תנסי לתאם ביקורים עם ההורים שלך באמצע שבוע? תיפגשו באיזשהו מקום בדרך, לא חייבים לבוא עד אליהם..
תודה רבה ממש חיזקת אותי מעצם התגובה ❤️ מקווה שנצליח יותרהשלך על ה' יהבך
אני ככ מבינה אותךדבורית
את אחרי לידה
ההורמונים משתוללים
אני ככ מכירה את המקום הזה שפשוט רוצה אמא
זה ככ מובן ונורמלי!!!
כל יולדת צריכה אמא
פשוט אמא
שתחבק ותנרמל ותאכיל ותרגיע
זה קשה לחוות הורות מרחוק
אולי תנסי לחשוב איך את יכולה לפרגן לעצמך מפגש משפחתי שימלא לך את המצברים. נשמע שאת ממש זקוקה לזה.
ההורמונים משתוללים
אני ככ מכירה את המקום הזה שפשוט רוצה אמא
זה ככ מובן ונורמלי!!!
כל יולדת צריכה אמא
פשוט אמא
שתחבק ותנרמל ותאכיל ותרגיע
זה קשה לחוות הורות מרחוק
אולי תנסי לחשוב איך את יכולה לפרגן לעצמך מפגש משפחתי שימלא לך את המצברים. נשמע שאת ממש זקוקה לזה.
את ממש צודקת, תודה רבה על ההזדהות.. ❤️ ועל ההבנה, זה ממשהשלך על ה' יהבך
משמח ועוזר לפרוק ❤️
אז למה באמת לא להיות זמן משמעותי בחגים אצל ההורים שלך?מ.א.
זה נשמע ממש הגיוני. לא כדי לעשות דווקא. פשוט כי את מתגעגעת וזקוקה להם, והם מתגעגעים אלייך, וחגים זו הזדמנות טובה להגיע אליהם.
תודה יקרה כנראה שזה מה שאכן נעשה, בכל אופן כנראה שהמשפחה שליהשלך על ה' יהבך
תבוא אלינו לראש השנה אז אני ממש שמחה בזה 🙂❤️
איזה כיף!מ.א.אחרונה
שיהיו החלטות טובות בנחת ובשמחה בע"ה!
מה הקטע שהכי מטריף אתכן בהתנהגות של הילד שלכן?מצטרפת למועדון
אותי יותר מכל הבכיות הקודחות, ההנקות המתמשכות עד זוב זיעה ודביקיות, הבלאגן והחפצים שהיא מזיזה מהכא להתם- מטריף שאני עומדת במטבח צמוד לשיש עם הגב אליה והיא מנסה להרחיק אותי מהשיש בדרכים לא קונבנציונאליות כמו למקם את עצמה ברווח שבין הרגלים שלי לארונות מטבח ולדחוף אותי אחורה!
זה ממש ממש מטריף אותי!
תנסו פעם לטגן שניצלים ככה...
זה ממש ממש מטריף אותי!
תנסו פעם לטגן שניצלים ככה...
חחח אני גם מנסה להסביר לה.. לא תופסת (בת חודש😅)השקט הזה
סקר לאלו שהרדימו בהנקה - תודה מראש לעונות!אמא_טריה_ל-2
1. באיזה גיל הפסקת להרדים בהנקה?
2. היום ביוזמתך?
3. האם היו קשיים בהירדמות ללא הנקה?
4. מה הייתה שיטת ההרדמה החלופית? ידיים, מיטה, מוצץ...
5. כשכן היה נרדם בהנקה - היית מחכה שירדם עד הסוף ואז מעבירה למיטה, או מנסה להעביר כשהוא מנומנם ואז להרדים במיטה? אם השתנה לפי גיל, גם אשמח לדעת...
שואלת בתור אמא שמתלבטת בנושא, במיוחד למול האמירה של "להפריד אוכל משינה" - כמה היא קריטית ובאיזה גיל אם בכלל...
2. היום ביוזמתך?
3. האם היו קשיים בהירדמות ללא הנקה?
4. מה הייתה שיטת ההרדמה החלופית? ידיים, מיטה, מוצץ...
5. כשכן היה נרדם בהנקה - היית מחכה שירדם עד הסוף ואז מעבירה למיטה, או מנסה להעביר כשהוא מנומנם ואז להרדים במיטה? אם השתנה לפי גיל, גם אשמח לדעת...
שואלת בתור אמא שמתלבטת בנושא, במיוחד למול האמירה של "להפריד אוכל משינה" - כמה היא קריטית ובאיזה גיל אם בכלל...
עשיתי את זה פעמייםהרקולסית
לא זוכרת במדויק אבל אחרי כמה שבועות (שלושה חודשים או פחות) הם הפסיקו להרדם בהנקה ואז המשכתי פשוט להניק ואז להניח בעדינות במיטה ולחכות. הם למדו לבד להרדם לבד, אחרי הנקה
נשמע חלום שילמד להירדם לבד בגיל כזהאמא_טריה_ל-2
נרדמו ללא בכי? עם מוצץ? עזרה שלך כלשהי?
הרקולסית
בלי מוצץ כי ככה העדפתי.
אני מנסה להזכר מה עוד היה שם
נראה לי שאחת היתה בוכה לפעמים ואז הייתי מניקה שוב.. פשוט המשכתי לנסות להניח אותם עד שבסוף הם למדו להרדם ככה
בשבועות הראשונים היה קשה כי מלא פעמים היא היתה מתעוררת כשהייתי מניחה ואז הייתי מניקה שוב וחוזר חלילה אבל בסוף היא היתה נרדמת
אני לא זוכרת את כל הפרטים אבל אני זוכרת שהייתי בראש שאני רוצה שהם ירדמו לבד אז המשכתי לתת הזדמנויות לכך, אבל לא עשיתי את זה בכח, הייתי בסדר גמור עם זה שירדמו בהנקה
אני מנסה להזכר מה עוד היה שם
נראה לי שאחת היתה בוכה לפעמים ואז הייתי מניקה שוב.. פשוט המשכתי לנסות להניח אותם עד שבסוף הם למדו להרדם ככה
בשבועות הראשונים היה קשה כי מלא פעמים היא היתה מתעוררת כשהייתי מניחה ואז הייתי מניקה שוב וחוזר חלילה אבל בסוף היא היתה נרדמת
אני לא זוכרת את כל הפרטים אבל אני זוכרת שהייתי בראש שאני רוצה שהם ירדמו לבד אז המשכתי לתת הזדמנויות לכך, אבל לא עשיתי את זה בכח, הייתי בסדר גמור עם זה שירדמו בהנקה
עונהמצפה88
הפסקתי בגיל חצי שנה, הוא כבר לא היה נרדם ככה.
במקום זה הרדמנו בידיים.
אחרי הנקה הייתי מחכה לשינה עמוקה. כשגדל עוד קצת כבר העברנו (מהידיים) ישר כשנרדם, גם אם היה מתעורר זה היה לרגע וחוזר לישון.
במקום זה הרדמנו בידיים.
אחרי הנקה הייתי מחכה לשינה עמוקה. כשגדל עוד קצת כבר העברנו (מהידיים) ישר כשנרדם, גם אם היה מתעורר זה היה לרגע וחוזר לישון.
אז לא הטרידו אותך ההפחדות בנושא?אמא_טריה_ל-2
לא, ראיתי שזה לא ממש רלוונטי אצלנומצפה88
האמנתי שיסתדר כשהוא יהיה מוכן, וזה מה שהיה אצלנו. וכמו שכתבו פה בשרשור, הלילות לא השתפרו כשהפסיק להירדם בהנקה, אלא כשהוא גדל וישן יותר טוב עם הזמן
עונהאורוש3
1. אחד כשנגמל. סביב שנתיים. אחת מתישהו הפסיקה להרדם עם זה לבד. לא זוכרת מתי אז אענה על השני.
2. ביוזמתי. לא יכולתי כבר להיות מוצץ כל הלילה.
3. כן.
4. עדיין עלי. מכרבל את הבטן שלי וכאלה.
5. שירדם עד הסוף. לא תמיד הצליח.
תראי הוא היה מקרה קשוח ובלי מוצץ. כפי שאמרתי עם בת אחרת זו לא הייתה בעיה. היא הפרידה לבד. ועדיין קמה בלילות. לא רואה את הקשר המטורף שמדברים עליו בין שיטת ההרדמה בתחילת הלילה לבין מה שקורה בהמשך הלילה. אצל אף אחד משלושתם זה לא היה קשור בשום צורה.
לא בעד לשמוע הפחדות. בעד לעשות מה שמתאים לך. אני לא נגד חינוך ותהליכים. אבל מה שאני רואה שמאוד קשה לילד או שהילד זקוק לו אני כן אוהבת להענות. כמובן בגבול מסויים (למשל הגמילה מההנקה שהייתה סיוטית. אבל אי אפשר היה כבר להמשיך כמו שהיה).
2. ביוזמתי. לא יכולתי כבר להיות מוצץ כל הלילה.
3. כן.
4. עדיין עלי. מכרבל את הבטן שלי וכאלה.
5. שירדם עד הסוף. לא תמיד הצליח.
תראי הוא היה מקרה קשוח ובלי מוצץ. כפי שאמרתי עם בת אחרת זו לא הייתה בעיה. היא הפרידה לבד. ועדיין קמה בלילות. לא רואה את הקשר המטורף שמדברים עליו בין שיטת ההרדמה בתחילת הלילה לבין מה שקורה בהמשך הלילה. אצל אף אחד משלושתם זה לא היה קשור בשום צורה.
לא בעד לשמוע הפחדות. בעד לעשות מה שמתאים לך. אני לא נגד חינוך ותהליכים. אבל מה שאני רואה שמאוד קשה לילד או שהילד זקוק לו אני כן אוהבת להענות. כמובן בגבול מסויים (למשל הגמילה מההנקה שהייתה סיוטית. אבל אי אפשר היה כבר להמשיך כמו שהיה).
מזכיר את הבת שלי... גם אצלנו בלי מוצץאנונימיות
וואי לא לגמרי זוכרתמטילדה
מנסה להזכר...
תמיד נרדמים אצלי בהנקה אבל לא זוכרת מתי מפסיקים עם זה
לדעתי לקראת סוף ההנקה שזה כבר לא רק הנקה...
כל אחד זה היה בגיל אחר
לגבי 5. היו נרדמים אצלי לגמריי בהנקה ואז הייתי מעבירה למיטה. לא היו מתעוררים מזה
תוך כדי אני נזכרת... כשהיו עייפים אבל לא צריכים לאכול הייתי מרדימה על הידיים/בעגלה
תמיד נרדמים אצלי בהנקה אבל לא זוכרת מתי מפסיקים עם זה
לדעתי לקראת סוף ההנקה שזה כבר לא רק הנקה...
כל אחד זה היה בגיל אחר
לגבי 5. היו נרדמים אצלי לגמריי בהנקה ואז הייתי מעבירה למיטה. לא היו מתעוררים מזה
תוך כדי אני נזכרת... כשהיו עייפים אבל לא צריכים לאכול הייתי מרדימה על הידיים/בעגלה
בהנקה האחרונה- של התאומות הפסקתי בגלל שנתיים וחודשייםאמהלה
אני יודעת שזה נשמע מוזר
הרבה הפחידו
הרבה דיברו
אני עשיתי מה שלי היה הכי נוח וקל
הנקתי עד שנרדמו והעברתי למיטה
כך מאז שנולדו עד שהפסקתי....
וכשרציתי להפסיק פשוט הודעתי להן שזה נגמר
כמו בכל גמילה היו כמה לילות קשים...
היום ב"ה ישנות כמו גדולות במיטה
לפעמים צריכה לשבת לידן עד שירדמו עניין של דקות ספורות
הא- והן ללא מוצץ.....
בהצלחה יקרה
ממליצה לך להקשיב ללב שלך וללכת עם האנטואציה שלך
אין שום כללים כתובים, כל ילד וכל אמא הם עולם ומלואו
וואו איזה תותחיתאביול
תודה מותקאמהלה
עונהאנונימיות
1. שנה וחצי
2. ביוזמתי
3. בלילה-שניים הראשונים כן אח"כ כבר לא. הופתעתי מציינת שזה היה אחרי כמה נסיונות נוראיים שלא צלחו
4. חיבוקים, שוכבת לידה
5. ישנה איתי במיטה
2. ביוזמתי
3. בלילה-שניים הראשונים כן אח"כ כבר לא. הופתעתי מציינת שזה היה אחרי כמה נסיונות נוראיים שלא צלחו
4. חיבוקים, שוכבת לידה
5. ישנה איתי במיטה
תודה לכל העונות המהממות ❤אמא_טריה_ל-2
נתתן לי קצת שקט נפשי לשחרר כרגע את הנושא ולזרום עם מה שיותר קל ונעים לנו (אוטוטו בן חודשיים).
הייתי צריכה את החיזוק הזה.
להיות כל היום בהרדמות שלא נגמרות ממש התיש אותי נפשית ושיבש לשנינו את היום. בהנקה זה באמת זורם בטבעיות ושנינו יותר רגועים.
הייתי צריכה את החיזוק הזה.
להיות כל היום בהרדמות שלא נגמרות ממש התיש אותי נפשית ושיבש לשנינו את היום. בהנקה זה באמת זורם בטבעיות ושנינו יותר רגועים.
אויש הוא פצפון ברמות. תעשי מה שהכי נח לך כרגעאורוש3
בגיל הזה לגמרי הייתי זורמת.מוריה
השנה הראשונה מלאה בשינויים.
הייתי עושה מה שנח לי.
ילד לא ירדם בהנקה לנצח.
הייתי עושה מה שנח לי.
ילד לא ירדם בהנקה לנצח.
באמת גיל קטן, לא מאמינה שהרגלים מתקבעיםמצפה88
בגיל כזה (וגם לא מה שהיה אצלנו). אם זה מקל עלייך בתקופה הגם ככה קשה הזו, אני חושבת שאין עם זה בעיה. כשתרגישי מוכנה וגם הוא יגדל, תנסי דרכים נוספות. הוא נרדם גם עם אחרים? זה כן חשוב בעיניי אבל גם זה משהו שמשתנה ומשתפר עם הזמן אז בלי לחץ
לגמריי לשחררמטילדה
הוא ממש קטןאביול
אין פה עדיין עניין של חינוך. בדיוק בת החודשיים נרדמה לי עכשיו בהנקה
ענייני ההרדמה האלו הדבר הכי מחרפן שישוהרי החדשה
1. ביום שהוא הפסיק להירדם ככה... בערך בגיל ארבעה חודשים
2. לא ביוזמתי, אני עדיין מנסה להרדים ההנקה ומצליחה לעיתים רחוקות
3. כן.
4.מנשא
5. מחכה שיירדם ואז מעבירה.
2. לא ביוזמתי, אני עדיין מנסה להרדים ההנקה ומצליחה לעיתים רחוקות
3. כן.
4.מנשא
5. מחכה שיירדם ואז מעבירה.
הרדמתי את כל הילדים בהנקה(9 ב"ה)אורי8
זה מה שהיה לי נח, כשלא הייתי בסביבה, בעלי או המטפלת במעון מצאו איך להרדים, כשהתינוק ראה אותי רצה להרדם רק בהנקה.
מתי הפסקתי?
כשהפסקתי להניק. היה לי נח ונעים להרדים בהנקה, אז לא טרחתי להפסיק , כל עוד אני מניקה. הנקתי הרבה זמן ב"ה, הכי מעט שנה וחודשיים, הכי הרבה( את הקטן) 3 שנים.
חלק מהקושי בהפסקת ההנקה היה בגלל שהיו רגילים להרדם עם הנקה כשאני בסביבה.
שיטת ההרדמה החלופית שלנו כשאני מפסיקה הנקה היא טיול בעגלה עם אבא. אבא מאוד נהנה מזה יש לו זמן פנוי להליכה בשקט, לפעמים יצאנו גם להליכה יחד, אם היה ילד גדול בבית שיכול לשמור על האחים שלו כמה דקות.
ולאחר ששכחו את ההנקה, התחלנו ללמוד להרדם לבד במיטה, כשאני או בעלי נמצאים לידם.
יודעת שישמע מוגזם לחלק מהנשים, מבטיחה לכם שכל הגדולים שלי יודעים להרדם לבד מצוין. מודה שבת ה 9, בן ה 6 ובן השלוש עדיין רוצים שנהיה לידם כשהם נרדמים, ואולי זה לא מתאים לכולם, לי זה זמן לנוח בעצמי בשעות הערב.
כשהרדמתי בהנקה , לרוב הרדמתי בהנקה בשכיבה, יש לי מיטת תינוק מחוברת למיטה שלי, בלי דופן, כמו מטחברת.
ולא העברתי משם. חוץ מהקטן שכבר היה גדול, ועדיין ינק, והעברנו אותו כשישן טוב ולא רצינו שיהיה בחדר שלנו.
לא הפרדתי אף פעם אוכל משינה, ככה היה לי נח לגדל תינוקות, הנקתי המון בשכיבה וזמן ההנקה היה זמן מנוחה בשבילי, בעלי הרדים את הגדולים ואני נחה בכייף במיטה ומרדימה את התינוק בהנקה...
וכמעט כולם היו בלי מוצץ, לא רצו, היו 2 שלקחו מוצץ תקופה ממש קצרה.
הקטן, בן 3.5, שינק 3 שנים, עדיין אוהב להרדם בחיבוק, בתנוחה דומה להנקה בשכיבה, הוא ממש נרגע ככה , גם כשכועס או מאוד עייף.
מתי הפסקתי?
כשהפסקתי להניק. היה לי נח ונעים להרדים בהנקה, אז לא טרחתי להפסיק , כל עוד אני מניקה. הנקתי הרבה זמן ב"ה, הכי מעט שנה וחודשיים, הכי הרבה( את הקטן) 3 שנים.
חלק מהקושי בהפסקת ההנקה היה בגלל שהיו רגילים להרדם עם הנקה כשאני בסביבה.
שיטת ההרדמה החלופית שלנו כשאני מפסיקה הנקה היא טיול בעגלה עם אבא. אבא מאוד נהנה מזה יש לו זמן פנוי להליכה בשקט, לפעמים יצאנו גם להליכה יחד, אם היה ילד גדול בבית שיכול לשמור על האחים שלו כמה דקות.
ולאחר ששכחו את ההנקה, התחלנו ללמוד להרדם לבד במיטה, כשאני או בעלי נמצאים לידם.
יודעת שישמע מוגזם לחלק מהנשים, מבטיחה לכם שכל הגדולים שלי יודעים להרדם לבד מצוין. מודה שבת ה 9, בן ה 6 ובן השלוש עדיין רוצים שנהיה לידם כשהם נרדמים, ואולי זה לא מתאים לכולם, לי זה זמן לנוח בעצמי בשעות הערב.
כשהרדמתי בהנקה , לרוב הרדמתי בהנקה בשכיבה, יש לי מיטת תינוק מחוברת למיטה שלי, בלי דופן, כמו מטחברת.
ולא העברתי משם. חוץ מהקטן שכבר היה גדול, ועדיין ינק, והעברנו אותו כשישן טוב ולא רצינו שיהיה בחדר שלנו.
לא הפרדתי אף פעם אוכל משינה, ככה היה לי נח לגדל תינוקות, הנקתי המון בשכיבה וזמן ההנקה היה זמן מנוחה בשבילי, בעלי הרדים את הגדולים ואני נחה בכייף במיטה ומרדימה את התינוק בהנקה...
וכמעט כולם היו בלי מוצץ, לא רצו, היו 2 שלקחו מוצץ תקופה ממש קצרה.
הקטן, בן 3.5, שינק 3 שנים, עדיין אוהב להרדם בחיבוק, בתנוחה דומה להנקה בשכיבה, הוא ממש נרגע ככה , גם כשכועס או מאוד עייף.
השאלה כמה זה מפריע לך באופן אישי? לדעתי זה מה שחשוביעל מהדרום
לק"י
מסייגת במקרה של ילד, שאם אמא לא בבית הוא לא מצליח להירדם בלי ההנקה.
שם כן כדאי לעבוד על זה.
מסייגת במקרה של ילד, שאם אמא לא בבית הוא לא מצליח להירדם בלי ההנקה.
שם כן כדאי לעבוד על זה.
אני מנסה שיכיר עוד צורותאמא_טריה_ל-2
מדי פעם בשבתות עם אבא על הידיים,
בטיול איתי במנשא...
בטיול איתי במנשא...
השאלה היא אם למה את עושה את זה?יעל מהדרום
לק"י
כי זה מפריע לך או כי ככה אמרו לך שצריך?
ראיתי שהוא רק בן חודשיים. זה בכלל לא גיל שאני מנסה לחנך.
כי זה מפריע לך או כי ככה אמרו לך שצריך?
ראיתי שהוא רק בן חודשיים. זה בכלל לא גיל שאני מנסה לחנך.
גם וגם עם יד על הלבאמא_טריה_ל-2
מנשא אני אוהבת לצאת להליכה אחה"צ כשנעים.
וכן חשוב לי מדי פעם שאבא שלו ייתן לי אוויר וירדים.
להגיד לך שלא יושב לי גם בראש מה ש"צריך"? כל הזמן... אני תמיד בתחושה שאני לא עושה מספיק טוב, זה משהו שלי... לא למדתי מספיק לסמוך על עצמי. הרדמות, הנקה - זה תמיד מרגיש לי קשה ומורכב, ומלא ביותר ספקות ושאלות מתשובות.
זה מצליח תמיד לערער אותי...
וכן חשוב לי מדי פעם שאבא שלו ייתן לי אוויר וירדים.
להגיד לך שלא יושב לי גם בראש מה ש"צריך"? כל הזמן... אני תמיד בתחושה שאני לא עושה מספיק טוב, זה משהו שלי... לא למדתי מספיק לסמוך על עצמי. הרדמות, הנקה - זה תמיד מרגיש לי קשה ומורכב, ומלא ביותר ספקות ושאלות מתשובות.
זה מצליח תמיד לערער אותי...
נראה לי שזה משהו של אמהותוהרי החדשה
התחושה שאני לא עושה מספיק טוב ושל "הצריך" הזה.. מרגישה שעם האמהות מגיעים גם רגשות אשמה תמידיים כאלו.
אני כל כך מבינה אותך. גם אני כל הזמן שומעת קולות מבחוץ שממש מערערים אותי. וכל הזמן מתלבטת אם אני עושה נכון או שזאת טעות.
נראה לי שצריך להבין שאין נכון או לא נכון בדברים האלה.
ויש דברים שמתאימים בזמן מסוים ובאיזה שהוא שלב נהיים כבר לא מתאימים, זה לא אומר שעד עכשיו זאת היתה טעות אלא עברנו שלב.
היה זמן מעולה של הרדמה בהנקה. ועכשיו פחות. מתאים אז תלמדו משהו חדש. זה לא קל בכלל אבל מרגישה שזאת הלמידה הכי גדולה שלי על מה זה התפתחות. ומה זה לעבור דרך קושי ולצמוח ממנו
אני כל כך מבינה אותך. גם אני כל הזמן שומעת קולות מבחוץ שממש מערערים אותי. וכל הזמן מתלבטת אם אני עושה נכון או שזאת טעות.
נראה לי שצריך להבין שאין נכון או לא נכון בדברים האלה.
ויש דברים שמתאימים בזמן מסוים ובאיזה שהוא שלב נהיים כבר לא מתאימים, זה לא אומר שעד עכשיו זאת היתה טעות אלא עברנו שלב.
היה זמן מעולה של הרדמה בהנקה. ועכשיו פחות. מתאים אז תלמדו משהו חדש. זה לא קל בכלל אבל מרגישה שזאת הלמידה הכי גדולה שלי על מה זה התפתחות. ומה זה לעבור דרך קושי ולצמוח ממנו
תודה לך ❤אמא_טריה_ל-2אחרונה
כל עוד נרדם בהנקה זרמתי עם זהיוקי
אבל הנקתי אותו עד גיל 8 חודשים ואז כבר הפרדתי בין הבקבוק לשינה
הגדול לא היה נרדם בהנקה זה היה סיוט
הגדול לא היה נרדם בהנקה זה היה סיוט
לא מפרידה בין אוכל לשינה...דבורית
לקראת גיל שנה וחצי שנתיים אני גומלת מהנקת לילה כדי שיפסיקו להעיר אותי. כשיש לי כח לגמילה וכשהיונק נראה לי בשל (לא בצמידות למעברים נוספים).
חלק מהילדים שלי לקחו מוצץ וזה היה קל יותר שאפשר היה להרדים אותם גם בלעדיי
האחרונים שלי לא רוצים מוצץ 🙄
חלק מהילדים שלי לקחו מוצץ וזה היה קל יותר שאפשר היה להרדים אותם גם בלעדיי
האחרונים שלי לא רוצים מוצץ 🙄